מחשבות כדורסל של חמישי בערב / רועי ויינברג

הארדן מתבודד יותר מדי?

בואו נדבר קצת על יוסטון. הרוקטס ניצחו 13 משחקים מ-20, נתון טוב, כשהם מסתמכים על סגן האמ.וי.פי הנצחי (שזכה פעם אחת בפרס) יותר מתמיד. הארדן קולע 39.5 נקודות בערב, 13.1 מתוכן מהעונשין, יותר מכל הסגל של הרוקטס אחרי הארדן עצמו כמובן, ווסטברוק וקפלה. הוא משיג 16.1 נקודות נוספות בערב מבידוד, מה שאומר שכמות הנקודות שהוא משיג בלי שום עזרה מאחרים, כלומר רק מבידוד ומהעונשין, היא 29.2 – מה שהיה שם אותו במקום הרביעי בליגה, אחרי הארדן, דונצ'יץ' ויאניס.

הארדן שחקן התקפה אדיר. זה בולט מהתמונה מתחת לפסקה שנוצרה על ידי קירק גולדסברי שקרא להארדן ב-ESPN שחקן ההתקפה הטוב ביותר של הדור שלנו. הוא כנראה לא טועה. באותו מאמר מומלץ לקריאה הוא פירט בהרחבה על היעילות של כל בידוד של הארדן – בין אם במסירה כתוצאה מהבידוד או סחיטת עונשין, תחום שהוא שכלל לאומנות.

View this post on Instagram

James Harden is the king of the iso

A post shared by Kirk Goldsberry (@kirkgoldsberry) on

מעבר לכך, הארדן ממש טוב בסחיטת עבירות. הוא הולך לעונשין 15 פעמים במשחק, לא רחוק מהכמות הממוצעת של כל אינדיאנה (17.8). תנו לו את הכדור והוא כנראה יוציא נקודות. ראינו קבוצות שהלכו על הפתרון המקורי של לסגור את הצד השמאלי של הארדן בהצלחה יחסית: מילווקי עצרו אותו על 2 מ-13 מהשדה וסן אנטוניו על 11 מ-38 מהשדה, אבל הוא קלע 14 ו-24 זריקות עונשין בהתאמה במשחקים האלה. הוא הצליח לעקוף גם את הדרך הזאת, בדומה לגדולי הסקוררים בהיסטוריה.

מתמטית אין חולק על כך שהדבר המשתלם ביותר מבחינת יוסטון הוא לתת להארדן את הכדור ולזוז מהדרך, למרות שזה לא כדורסל יפה לעין. השאלה היא האם משתלם להם לשחוק את הארדן בבידודים על גבי בידודים עד לפלייאוף. הוא משחק 37.4 דקות למשחק, לא מעט, וחלק עצום מההתקפות עוברות דרכו. מדד בשם usage rate מאפשר לנו למדוד מה אחוז ההתקפות שנגמרו אצל שחקן בודד כשהוא היה על המגרש. אף שחקן, מבין אלה ששיחקו מעל 30 דקות בערב, זכה באליפות בעונה בה היה לו אחוז שימוש של 35% לפחות. להארדן יש 39.5% כרגע.

ראינו את אותו דבר בעונות הקודמות – הרוקטס משחקים יותר מדי על הארדן והוא מגיע לפלייאוף בלי אוויר כדי להעצר מול גולדן סטייט. יש היום לשתי הלוס אנג'לסיות שומרי פרמטר טובים מאוד, כשלקליפרס יש שומרים יותר טובים מאלו שהיו לווריורס (פטריק בברלי, פול ג'ורג' וקוואי לנארד לעומת אנדרה איגודלה, קליי תומפסון ודריימונד גרין ששימשו כשומרים העיקריים על הארדן) והלייקרס לא רחוקים עם דני גרין, אייברי בראדלי ופלייאוף רונדו. כרגע זה לא נראה כאילו הרוקטס למדו מהטעויות של השנים הקודמות, לפחות מההיבט הזה, מה שיכול לרמז על מפח נפש נוסף עבורם. מהצד השני אריק גורדון נפצע בשלב מוקדם של העונה ויכול להיות שכשיחזור לכושר, יחד עם ווסטברוק שעדיין לא לגמרי נכנס לעניינים, נראה יוסטון יותר קבוצתית ששומרת את יכולת עשיית הסלים של הארדן לרגעים החשובים בעונה.

מטרות טרייד

שוק הטריידים של ה-NBA נפתח ב-15.12, לא עוד הרבה זמן. מי יכולים להיות מטרות מעניינות לטרייד?

ג'יי קראודר (ממפיס). יושב על נישת ה"שחקן-טוב-בקבוצה-רעה" אליה אפשר להכניס גם את ג'יי ג'יי רדיק ומרקוס מוריס, שניים שסביר וילבשו מדים אחרים העונה. קראודר נותן עונה טובה עם 10.8 נקודות למשחק וקליעה סבירה מהפינות, למרות שהוא לא קלע גדול. יחד עם האגרסיביות בהגנה וחוזה של 7.8 מיליון דולר לשנה הוא יהיה נכס לכל קונטנדרית שרוצה עוד שחקן הגנה שאסור להשאיר פנוי. הלייקרס, הנאגטס והמאבריקס יכולות להיות מועמדות מעניינות, אבל לא מן הנמנע שנראה קבוצות מחכות איתם לקראת סיום התקופה בניסיון להשיגם בחינם אחרי ביי-אאוט.

דיאנג'לו ראסל (גולדן סטייט). צעד אחד מעל הנישה של קראודר, "שחקן-ממש-טוב-בקבוצה-רעה" אם תרצו. אול-סטאר לשעבר שלא מתאים לטיים-ליין הנוכחי של הקבוצה ויכול להיות נכס נהדר לקבוצה אחרת. גם דמאר דרוזן וג'רו הולידיי יכולים להכנס לקטגוריה הזאת. יש לקבוצות כמו אורלנדו ודטרויט נכסים בשביל כוכבים שהן יכולות למקסם, בין אם בריצה עכשיו סביב דרוזן וגריפין או ניסיון לבנות קבוצה שתשלוט בליגה בעשור הבא עם אייזק וראסל. הבלוק-באסטרים של חלון ההעברות.

סימנים של חולשה

אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. הנה שני אקדחים:

אחוזי העונשין של יאניס. הגריק פריק נותן עונה נהדרת עם 31.6 נקודות למשחק ו-81.3% במרחק של עד 3 פיט מהסל, אבל הוא לא קולע מהקו. אחרי 73% סולידי בשנה שעברה השנה יאניס עם 59.6% מהקו ולא נראה שחלה התקדמות בכך במהלך העונה שלנו עד עכשיו, למרות הדריסות של מילווקי. ראינו את יאניס קולע באחוז טוב יותר ויכול להיות שיחזור לשם. אם לא, נתחיל לראות את ההאק-א-טומפו.

כיף בבית. חמשת המזרחיות הראשונות ניצחו 44 מ-46 בבית (שני ההפסדים היו לפילדלפיה וטורונטו נגד מיאמי) לעומת 35 מ-58 בחוץ. הבדל משמעותי בשיעור ההצלחה. זה בולט בעיקר אצל הסיקסרס וההיט, אבל יש 2 קבוצות שונות בבית ובחוץ. הפער הזה תמיד היה קיים בליגה, אבל לא בצורה קיצונית כזאת. כשהמרחק בין המקום השני לחמישי במזרח עומד על חצי משחק זה יכול להיות הרסני עבורן, במיוחד כשאינדיאנה מתקרבת עם הפרש של 1.5 משחקים, בלי אולדיפו, מהמקום השני.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. מעולה רועי, תודה רבה.
    .
    הארדן – כל מילה. הראש של דאנתוני מתברר הקשה לא פחות מזה של ווסטברוק. דווקא הארדן נתפס בעיני כיותר גמיש משני רעיו, ואני קצת מתפלא שהוא לא עושה קצת קוואי – אם לא במשחקים שלמים לפחות שיאותת שהוא עייף אחרי 30 דקות ויצא לנוח. כמו שהמערב נראה הם יעשו פלייאוף בכל מקרה, ואם גם זה יהיה בסכנה שיחזור ל-35 דקות.
    .
    אני חושב שדרוזן והולידיי אכן מועמדים לטרייד אבל לא הייתי מכניס אותם בקטגוריה של ראסל – הראשון לא מספיק טוב ולא צעיר והשני לא צעיר. יתכן, אגב שהם יוחלפו אחד בשני/שלישי? הייתי שמח לתת את דרוזן על שניהם, אבל לא חושב שזה יעניין אותם. חבל. נמשיך לחכות לאיזה פראייר, אולי הוא יגיע בסוף.
    .
    מאד מעניין, העונשין של יאניס, אחד הגורמים לנחיתות שלהם מול טורונטו בשנה שעברה – יהיה משמעותי מול קבוצות חזקות עם הגנה טובה שפשוט ישלחו אותו לקו. מעניין כמה זמן יש לו לעבוד על זה בעונה הסדירה. מניח שלא יותר מדי.

    1. הולדי על ראסל זה טרייד שעובר
      אבל השאלה אם זה מה שגולדן צריכים (זה בטוח אופציה יותר טובה אבל השאלה אם לא עדיף להם לקבל קצת עומר של מספרי 3-4)

            1. יאניס ממילא לא יכול לעבור הקיץ.

  2. תודה רועי מצויין, ההתקפה של הרוקטס יעילה והארדן יעיל באופן לא אנושי ,אז בהחלט זה הרעיון ושווסטברוק האהבל יזרוק פחות זריקות. מה שמעצבן זה לא הסגנון הבלתי ניתן לצפייה , זה יותר שהליגה נותנת לו כל משחק 10+ נקודות מתנה מהקו על דברים שלא נבראו שריקות אוויר לחלוטין , לא הגיוני שהוא יצור מגע ויקבל עבירה כל שנייה , שינעל למגנים את היד שיעוף כאילו פגע בו כדור ברזל כח נשיפה עליו

  3. אף פעם לא הבנתי את ההיגיון בלשלוח קלעי עונשין גרוע לקו. 59% מהקו זה עדין 118 נק' ל100 פוזשנים כאלה (יותר טוב מההתקפה הכי חזקה בליגה). מה ההיגיון לתת את זה ליריבה? אשמח שיאירו את עיני

    1. אני חושב שהחישוב שלך לא נכון, כל זריקה נמדדת לעצמה, אם מישהו קולע ב59 אחוז זה אומר שאם הוא זורק 100 הוא קולע 59 נקודות.
      על כל החטאה של זריקת עונשין יש אפשרות להדביק את הפער ולעלות ליתרון. אם בשדה או בשלוש

  4. לא שולחים את יאניס לקו סתם, אבל עד שהוא מפלס את דרכו לצבע ומבזבז אנרגיה להגיע לשם ואז שהוא בא לזרוק או להטביע בקלות עושים עליו פאול קשה ואם הוא קולע מתחת ל60אחוז אז כל האנרגיה שהוא בזבז כדי להגיע למצב נוח קרוב לצבע מסתכמת ביעילות פחותה לעומת מאמץ עילאי שהשקיע לשם כך.

  5. תודה רועי.
    המזרחיות חזקות מאוד. ויש 6 קבוצות שילחמו ביניהם על הכתר. וכל משחק ביניהם יהיה תאווה לעיניים ויזכיר את ההגנות הגדולות של העבר.
    דרוזן צריך לחזור לראפטורס, יש לו את כל הריווח שיצטרך ואהבה אין קץ מהאוהדים!

  6. הארדן לא צריך שום לוד מנגמנט רק שחקנים טובים סביבו. כל היתר זה ניתוחים סטטיסטים סתמיים. הכדורסל שלו מביא 3 שנים נצחונות זהו. בפלייאוף מול הטובות צריך שחקנים טובים אין לזה קשר אם כמה הוא יזרוק לכו ל0 מ27 הוא מסר שם יפה מאד ומה עשו?
    שחקנים טובים זה המילה לא ראס הנגר.
    כל השאר שטויות.

  7. תודה רבה רועי, אחלה מחשבות.
    אני רואה משחק בשבוע (אין לי ברירה, יש לימודים..) ויצא לי לראות את הארדן, שחקן יעיל בטירוף אבל אולי הכי משעמם לצפייה בליגה.
    הפריק ישתפר מהקו ככל שהשנה תתקדם לדעתי, זה לא משהו שימשך כך הרבה זמן.

  8. סחתן על הפרגון וההתעקשות על קבוצות חלשות, אבל באמת – אתה חושב שדאנג'לו ראסל בדטרויט יוביל אותה לריצה כלשהי? ואורלנדו – הקבוצה הכי משעממת בליגה שאתה באופן מיוחד אוהב – תשלוט בליגה עם דאנג'לו ואייזק? אורלנדו?! באמת, מחזיק מאוד מהאמונה שלך בקבוצות שאף אחד לא סופר, אבל זה נשמע מופרך 🙂
    .
    אשר למועמדי הטרייד, יש כמה וכמה שמות, ליעדים יותר נחשקים מאורלנדו או דטרויט.
    מדטרויט – בלייק גריפין. שיכול להיות גיים צ'יינג'ר בכל קונטנדרית. הלו דנבר, מסתכל עליך.
    .
    באוקלהומה מסתובב בלי תכלית, אבל בכושר טוב, דנילו גלינארי. SF מצוין הוא מצרך נדיר.
    .
    בקליבלנד הזניחה, קווין לאב, סטרצ'-4 אמיתי עם ידית, עם 10 פלוס ריבאונד לערב, וגם משחק פוסט מצוין (כשלברון לא אוסר עליו). וגם TT שחזר לכושר, אפילו פלוס, וייתן לך בדיקו את מה שהוא טוב בו.
    .
    אני בכלל בדעה שג"ס צריכה כבר היום לחשוב על העתיד ולפרק, וזה לא רק את ראסל, אלא גם לשחרר את הווילי של דריימונד. מועמדת אידאלית: דנבר, שחייבת ווינר אלוף כזה, שייתן בעיטה בתחת ליוקיץ' וליתר קבוצת הנמנמת. יש לה מלא איך לשלם חזרה, כדי לבנות לוורירוז קבוצת המשך אמיתית. (אני גם הייתי מציל לסטף את סוף הקריירה בטרייד, אבל הציבור לא ירשה כזו שחיטה של פרה קדושה).
    .
    הלייקרס והקליפרס יהיו בלי ספק מעורבות בטרייד בקרוב. הקליפרס צריכה מוביל כדור אמיתי, וחיזוק ל-5.
    הלייקרס מלאה חורים, וזה קודם כל פורוורד מחליף מתחת ללברון (איגי, אם יהיה בייאאאוט). כשלעצמי הייתי גם שוקל ללכת מסיבית על בוגדנוביץ', שמתבזבז על ספסל הקינגס, או על דג'ונטה מארי מהספרז, שאולי ישמח לאחד כוחות עם משפחת קלאצ'. ללייקרס דווקא יש מה לתת חזרה: קייל קוזמה, שאין לו היום מקום, לא ברמה, ולא עם לברון והגבה יחד. ואולי עוד להמתיק עם קארוסו.
    .
    אפרופו ביגמנים, גם סטיבן אדאס נוחר בקול באוקלהומה, במקום להתעורר לחיים מחדש בקבוצת הננסים של בוסטון. לארנק של דני איינג' הפתרונים. אם הוא יקר מדי, יש עוד כמה מספרי 5 שיכולים בהחלט לחזק את הסלטיקס, המצוינת, בעקב אכילס המובהק שלה.
    .
    ואמרתי בוגדנוביץ'? אז עוד פעם. אין שום סיבה שגארד מצוין, שצריך לשחק פותח כמעט בכל קבוצה בליגה, יתבזבז על הספסל של קבוצת לוטרי. הוא בשיאו, המניה בשיאה, ולקינגס לא תהיה הזדמנות טובה יותר להפיק ממנו רווח גדול למקומות אחרים אצלה, כל עוד באדי הילד ופוקס בטוחים בהרכב לטווח רחוק. זה טרייד מחויב המציאות.

      1. לא זוכר עכשיו מתי. מזמן וזה צוין באחת התוכניות איפשהו, "יאניס ביקש". אבל באמת לא זוכר מתי.
        פריק זה מעליב. פריק זה לרוב בהקשר פוגעני. הגריק פריק, עוד יותר. קונוטציה של איזה קוריוז מעוות מהקרקס היווני, נו. לי זה לגמרי נשמע מובן.
        https://www.youtube.com/watch?v=vJVXTKkjsxA

            1. סתם צודק. יאניס באמת ביקש לא לקרוא לו ככה

            2. נו חלאס זה הטריידמארק שלו.
              ככה הוא משווק את עצמו

            3. בכתבה שהיתה עליו בספורט הארץ נכתב שיאניס לא אוהב את הכינוי והיה רוצה שיועלם מהנוף.

            4. בעיקר לפי זכרוני ההתנגדות היא לקישור ליוון. צריך לזכור שהוא קיבל אזרחות ממש לפני שטס לדראפט, רגע לפני שרצה לקבל אזרחות ניגרית.

            5. יש מצב אתה מביא קישור? עד כמה שאני זוכר הוא די אוהב את הכינוי. אבל זה שהוא יותר מחובר לשורשים הניגרים שלו זה מובן. בכל אופן הטענה העיקרית של סתם היא על הכינוי הפריק שהוא סימן ההיכר של יאניס.

          1. לא ממיין. אני זוכר. אם אתה רוצה להגיד, זה לא הרושם שקיבלת ממנו או מהמדיה האמריקאית – סבבה. אבל אני שמעתי את הדבר הזה. וחלאס לייחס לי "השלכות" וזה – אתה באמת לא יכול להעיר הערה, לא רק לי, בלי נסיונות לטפול משהו שלילי? וואלה, אתה באמת תקבע לי מה שמעתי ומה לא?

            1. לא מדמיין*

            2. לא רושם ולא שום דבר אחר. הוא משווק את עצמו ככה. אני מבין שזה לא מסתדר עם הפי סי שלך אבל אם הייתה לו בעיה עם זה הוא היה ממתג את עצמו אחרת.

            3. אני טופל? אתה זה שאומר כמה יאניס נעלב מזה ותפסיקו לקרוא לו בכינוי המעליב.
              גורילה זה כינוי מעליב? זה הכל אצלך בראש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט