אבי נימני כונה "איש הגומי", אייל ברקוביץ' היה "הקוסם", היו עוד כמה גדולים, אבל עולם הכינויים בספורט שייך, איך לא, לאמריקנים. ואם כבר לאמריקנים, אז לעולם הבייסבול לפני הכל. מובא בפניכם מקבץ כינויי שחקני הבייסבול הגדול בכל הזמנים, שנבחר על פי יצירתיות השם, לצד ערך היסטורי.
15. סנדי קופאקס – The Left Hand of God
אחד הפיצ'רים הגדולים בכל הזמנים, זכה לעטר את היד עמה הוא זרק בכינוי מאוד מחייב. "ידו השמאלית של אלוהים" היה רומן שנכתב מעט לפני שקופאקס החל לפסול שחקנים בקצב מסחרר, כך שהחיבור בין הפיצ'ר ליד האלוהים התבקש.
קופאקס, מצידו, עשה הכל כדי להתאים את הרמה לכינוי, עם ERA של 2.76 לאורך הקריירה במדי הדודג'רס (ברוקלין ו-LA), ארבע אליפויות (פעמיים MVP של הוורלד סירייס), שבע הופעות באול סטאר ומקום של כבוד בהיכל התהילה. יש שיגידו שמגיע לו יותר מיד שמאל בלבד…
14. הארי סימפסון – Suitcase
אם נגדיר זאת בעדינות, לא מדובר בשחקן גדול. 73 הום ראנס בקריירה שנמתחה לאורך שמונה עונות, ממוצע חבטות של 266., שום דבר לכתוב עליו הביתה. השאלה היא איפה הבית. סימפסון זכה לכינוי "המזוודה", כיוון שנהג להיכלל בטרייד שוב, ושוב, ושוב, בתקופה בה טריידים היו פחות פופולאריים.
"המזוודה" דילג בין האינדיאנס, קנזס סיטי, היאנקיז, שוב קנזס, שוב קליבלנד, הווייט סוקס ופיטסבורג בין השנים 1951 ל-1959, הספק מרשים במיוחד. היו שטענו, אגב, שהוא זכה לכינוי זה כיוון שנעליו (מידה 13 אמריקנית) היו בגודל מזוודה.
13. פרנק תומאס – The Big Hurt
אחד השחקנים הגדולים שלבשו את מדי השיקגו ווייט סוקס. השדר של הקבוצה, דן הארלסון, אמר במהלך העונה השלישית של תומאס בקבוצה: "30 שנה אני רואה בייסבול, לא ראיתי מישהו כמו 'ביג הארט'. כאן נולד אחד הכינויים הזכורים ביותר בספורט האמריקני.
תומאס סגר קריירה עם 521 הום ראנס, ממוצע חבטות של 301., חמש הופעות באול סטאר, מקום בהיכל התהילה וכינוי שייזכר לדורות. רק אליפות חסרה לו.
12. דניס בויד – Oil Can
כשהכינוי הפך להיות השם הרשמי שלך, זה אומר משהו. אף אחד לא זוכר של-"Oil Can" בויד יש שם פרטי, אבל את הכינוי שלו זוכרים כולם. מדובר בפיצ'ר בינוני במקרה הטוב, שרשם 78 ניצחונות ו-ERA של 4.04 בשלוש קבוצות במייג'ורס.
את הכינוי המשעשע הוא קיבל עוד בנעוריו, כשגדל במרידיאן, מיסיסיפי, שם כשאמרת "Oil" התכוונת לבירה. בראיון לפני מספר שנים טען בויד שבכלל אהב לשתות וויסקי ולא בירה. באופן לא מפתיע בהמשך החיים נעצר בויד לאחר שנחשד כי היכה את חברתו, ובשל שימוש בקוקאין.
11. מייק הארגרוב – The Human Rain Delay
אחד הכינויים המשעשעים, אם לא המשעשע שבהם. מייק הארגרוב, קצת כמו נומאר גארסייפארה למי שהכיר, אהב להתכונן טוב טוב לכל כדור שקיבל. לסדר את הקסדה, את הכפפות, את המחבט, הגרביים, הטקס שלו היה כל כך ארוך, שזה הרגיש כאילו המשחק הופסק בגלל גשם.
השחקן עצמו, שאגב עובד כיועץ באינדיאנס בימים אלו, העיף 80 הום ראנס עם ממוצע חבטות של 290., בריינג'רס, בפאדרס ובאינדיאנס. ה-היילייטס של הקריירה שלו היו תואר רוקי השנה (1974), הופעה באול-סטאר ב-1975 וכניסה להיכל התהילה של האינדיאנס.
10. לורנס ברה – Yogi Berra
בכנות, כמה מכם יודעים שהשם המקורי של יוגי הוא לורנס? תחילה קיבל ברה את הכינוי Lawdie, כיוון שאימו התקשתה להגיד לורנס. בהמשך העניק לו חבר את הכינוי יוגי, כיוון שהיה יושב עם רגליים שלובות, כאילו הוא עושה יוגה, בכל פעם שהפסיד משחק.
ליוגי היתה קריירה סופר מוצלחת: לא פחות מ-13 אליפויות, שלוש זכיות ב-MVP, שמונה הופעות אול סטאר, ו-358 הום ראנס מעמדת הקאצ'ר. כמובן שיש ליוגי מקום של כבוד בהיכל התהילה. אבל התהילה האמיתית שלו היא כנראה העובדה שהדמות המצוירת Yogi Bear נקראת על שמו.
9. ג'ו ג'קסון – Shoeless
אם לא פרשיית ה-Black Sox, ג'קסון היה זכור בעיקר בזכות הכינוי המשעשע, והיכולת הסופר מרשימה של האאוטפילדר מתחילת המאה הקודמת. את הכינוי הוא קיבל לאחר שפעם אחת עלה לחבוט ללא נעליים, כיוון שסבל משלפוחיות ברגליים. אחד האוהדים הבחין בסיטואציה המוזרה וצעק: "You Shoeless Son of a Gun", והשאר היסטוריה.
ג'קסון היה שחקן מהיר וחובט נפלא, כשהוא מחזיק עד היום בשיא הטריפלס לעונה גם במדי האינדיאנס וגם במדי הווייט סוקס. ממוצע החבטות של ג'קסון בקריירה עומד על 356., מספר יוצא מהכלל. אם לא פרשת מכירת האליפות ב-1919, שחלקו של ג'קסון בסיפור מוטל בספק גדול, סיכוי גבוה שהיה מגיע להיכל התהילה.
8. רנדי ג'ונסון – The Big Unit
כמו יוגי ברה, מדובר בעוד שילוב של שחקן נפלא וכינוי שנדבק לעד. ג'ונסון, מהפיצ'רים הדומיננטיים בתחילת המילניום, זכה לכינוי לאחר שהתנגש בשחקן מקבוצתו במהלך אימון. חבריו אמרו לו: "You're a Big Unit", כשהם מתכוונים לכל 208 הסנטימטרים שמגיעים ביחד איתו.
ה-ביג יוניט, מעבר לאותה פעם זכורה בה הוא הרג ציפור, רשם מאזן קריירה של 166:303, עם ERA מצוין של 3.29. הוא זכה באליפות בודדת, הכי דרמטית שיש, ב-2001 במדי אריזונה. בנוסף, כדי להגיע להיכל התהילה, הופיע הביג יוניט בעשרה משחקי אול סטאר, וזכה חמש פעמים ב-סיי יאנג, כשרק רוג'ר קלמנס זכה יותר (7).
7. ג'ו דימאג'יו – Joltin' Joe
כשאתה מוזכר בשיר של סיימון וגרפונקל, עשית משהו בחיים שלך. "Joltin' Joe Has Left And Gone Away", מהמשפטים הזכורים ביותר במוזיקה, שייכת לאגדה היאנקית, ולכינוי שצמוד אליו. לדימאג'יו קראו גם "The Yankee Clipper", כיוון שההגנה שלו בסנטר פילד נראתה כמו ספינה משייטת.
דימאג'יו, שרבים מגדירים כגדול שחקני הבייסבול בכל הזמנים, מחזיק בשיא שכנראה כבר לא יישבר, 56 משחקים ברציפות בהם הוא חבט לפחות סינגל. במהלך כל 15 עונותיו ביאנקיז, הוא העיף 361 הום ראנס, רשם ממוצע חבטות של 325. וזכה ב-9 אליפויות. אגדה.
6. גרג מדוקס – The Secretary of Defense
תכלס, אין דרך טובה יותר לתאר את אחד הפיצ'רים הגדולים שהיו פה. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא 18 זכיות בכפפת הזהב, מקום ראשון בהיסטוריה של המשחק, עם 13 זכיות רצופות. תוסיפו לזה 355 ניצחונות ו-ERA של 3.16, ותקבלו את מזכיר ההגנה האמריקני. הסיבה היחידה שהוא זכה באליפות בודדת, היא השושלת המופלאה של היאנקיז בסוף שנות ה-90.
5. פאבלו סנדובל – Kong Fu Panda
אמנם לא מדובר בכוכב גדול, אלא בשחקן חביב פלוס, אבל הכינוי, אוי הכינוי. ברי זיטו חתום על ההגדרה הכל כך מדויקת לה זכה סנדובל, לאחר שהשחקן העגלגל השיג ריצה כשהוא קופץ מעל לקאצ'ר, במשחק בו זיטו היה הפיצ'ר. מיותר לציין שהכינוי נדבק אליו בסמוך ליציאת הסרט.
סנדובל, שהעיף במהלך הקריירה (שעדיין לא הסתיימה רשמית) 148 הום ראנס, זכה בשלוש אליפויות עם הג'איינטס, כשב-2012 הוא הגדיל וזכה ב-MVP של הוורלד סירייס. לאחר האליפות ב-2014 עבר הקונג פו פנדה לבוסטון, ומפה הקריירה שלו החלה להידרדר.
4. אוזי סמית' – The Wizard
עוד שילוב בין שחקן ענק לכינוי גדול וזכיר. כמו מדוקס, סמית' זכור בעיקר בשל יכולותיו ההגנתיות, כשאין שורט סטופ שזכה ביותר כפפות זהב ממנו (13). במהלך עונת 1981, לאחר עוד משחק הגנתי מרשים, העיתון Yuma Daily Sun כינה את סמית' "The Wizard Of Oz", כ-רפרנס לקוסם מארץ עוץ. בהמשך הכינוי הזה קוצר ל-The Wizard.
3. דייויד אורטיז – Big Papi
אין שם שמעורר באוהדי היאנקיז יותר חלחלה מ-"ביג פאפי". אורטיז, משחקני ההתקפה הטובים שראינו ב-20 השנים האחרונות, זכה לכינוי מהשדר של הרד סוקס, ג'רי רמי. הסיבה? כשאורטיז היה מדבר עם אנשים שאת שמם לא זכר, היה מכנה אותם "פאפי".
ביג פאפי, משחקני הקלאץ' הגדולים בהיסטוריה של המשחק, העיף 541 הום ראנס בקריירה, רובם במדי בוסטון, זכה בשלוש אליפויות (MVP ב-2013) והופיע עשר פעמים באול סטאר. המספר שלו, 34, הופרש על ידי הרד סוקס.
2. רג'י ג'קסון – Mister October
בין אפריל לספטמבר, זה נחמד להיות שחקן טוב. באוקטובר זו כבר אופרה אחרת. רג'י ג'קסון עשה מזה אמנות, כשהשיא הגיע עם שלושה הום ראנס רצופים במשחק מספר 6 בוורלד סירייס 1977 מול הדודג'רס, המשחק בסיומו זכו היאנקיז באליפות.
מיסטר אוקטובר העיף 18 הום ראנס באוקטובר, כשעשרה מהם בוורלד סירייס. הוא זכה בחמש אליפויות, כשבשתיים מהן (1973, 1977) הוא זכה ב-MVP. תוסיפו לזה 563 הום ראנס ותקבלו שחקן ענק.
- ג'ורג' הרמן רות' – Babe Ruth
תבקש מחובב ספורט אמריקני ממוצע, שימנה עשרה מושגים שהמילה בייסבול מזכירה לו, "בייב" כנראה יהיה שם. רות', אולי השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק, זכה לכינוי עוד בימיו במיינור ליג, כיוון שהיה סוג של "פרויקט התבגרות" של המאמן שלו. לא רק על המגרש, גם בבתי מלון, במסעדות, ברכבת. ג'ק דאן לימד את הבייב הכל.
הבייב, שהיה גם הבמבינו, וגם "The Sultan of Swat", סגר קריירה מופלאה עם 714 הום ראנס, ממוצע חבטות של 342. ושבע אליפויות (שלוש במדי הרד סוקס, ארבע במדי היאנקיז). עוד לפני שהיה שחקן התקפה אימתני, רות' היה פיצר נפלא, עם מאזן של 46:94, ו-ERA של 2.28. אך מעל לכל, הוא היה הבייב, הכינוי האולטימטיבי.
ראויים לאזכור:
- ווילי מייז – The Say Hey Kid, מגדולי הג'איינטס בכל הזמנים. סיבת הכינוי? כנראה שכשהיה במיינורס ולא הכיר אנשים אמר: "You See a Guy, You Say Hey".
- ארני לומברדי – Schnozz, שיחק בשנות ה-30 וה-40, בעיקר בסינסינטי. הכינוי הוא איפשהו בין אף ענק, לבין איטיות שגרמה לקבוצתו להפסיד משחקים קריטיים.
- פיט רוז – Charlie Hustle. שחקן נפלא, שלא הגיע להיכל התהילה כיוון שנתפס מהמר על בייסבול. זכה לכינוי לאחר שרץ לבסיס ראשון במהירות בעקבות Walk. יש שאומרים שהכינוי הגיע בשל יכולותיו ההגנתיות.
- סטן מיוסל – Stan The Man. במהלך עונת 1946, כמה ימים אחרי "ליל הגשרים", שיחקו הקארדינלס נגד הדודג'רס. בכל פעם שמיוסל עלה לחבוט, קראו אוהדים משהו לעברו. עיתונאי שלא הצליח להבין מה זה היה, החליט שהם קראו "The Man", והשאר היסטוריה. מיוסל,מגדולי הקארדינלס, זכה בשלוש אליפויות והעיף 475 הום ראנס.
- לו גריג – The Iron Horse. כשהאינדיאנים ראו לראשונה רכבת קיטור, הם העניקו לה את הכינוי "The Iron Horse". כשהאמריקנים ראו לראשונה את לו גריג, כנראה הם הרגישו דברים דומים. שש אליפויות, 493 הום ראנס, ממוצע חבטות של 340., וחיים שנגדעו בשל מחלה ארורה.
- דלטון יאנג – Cy. כשהוא היה זורק את הכדור, היתה תחושה כאילו עברה סופת ציקלון. המונח Cyclone קוצר ל-Cy, וקריירה של 315:511 עם ERA של 2.63 שלחה את דלטון, שאף אחד לא זוכר את שמו הפרטי, להיכל התהילה. והפרס המוכר בענף נקרא על שמו.
stam
29 נוב 2019 15:40:38איזה יופי, ועוד מלא וידאו, תענוג.
גיא רוזן
29 נוב 2019 16:25:07חייבים לאהוב את המקוריות שלהם בהמצאת שמות. Shoeless ג'ו ג'קסון. מס' 1 שלי (לא השחקן, השם).
תודה, יוני. פוסט נפלא!
עידו גילרי
29 נוב 2019 16:53:08הביג הרט זה החביב עלי.
ולחשוב שהייתי בטוח עד עכשיו שסיי זה אשכרה השם שלו…
שחר דלאל
29 נוב 2019 17:25:04נהדר.
.
אם הייתי מדרג השניים הראשונים שלי (אחרי בייב כמובן) היו של ג'ו ג'קסון ורנדי ג'ונסון, אך כנראה ג'ונסון היה זוכה בגלל שזה של יריבו ניתן בתקופה בה לכל אחד היה כינוי (למי שלא מכיר, לכו לראות שמות של מתאגרפים מאותה תקופה ותבינו).
.
הווידאו של רנדי והציפור – ראוי להזכיר שמי שהיה אמור לחבוט באותו רגע היה דודו של קיילר מארי, קווטרבק אריזונה, שנבחר בסיבוב הראשון ב-NFL (ראשון) וב-MLB (ע"י ה-A's).
.
ואם כבר דיברת באותה נשימה על ג'ו ג'קסון ופיט רוז, אולי כדאי שאת הרשימה הבאה תקדיש לשחקנים הגדולים ביותר שלא נבחרו להיכל התהילה.
עידו גילרי
29 נוב 2019 17:37:12זו לא ציפור – זה חתול שחור….
מכל הפאסטבולים בעולם מצאה לה את ההכי גרוע לעוף לתוכו.
יוני לב ארי
29 נוב 2019 18:17:10וואלה, זרקת רעיון
מנחם לס
29 נוב 2019 17:44:31את רוב הכינויים אני מכיר. בקשר ל-SHOELESS הסיפור שכתוב ליד הפסל שלו בגרינוויל שם נולד, לשם חזר ופתח חנות גדולה לאלכוהול וליקרים הנמצאת עד היום ב-MAIN STREET, הוא שבילדותו הוריו היו כה עניים שלא היה באפשרותם לרכוש לו נעלי בייסבול ואמרו לו לשחק בליטל ליג עם נעלי התעמלות, אז הוא התבייש והעדיף לשחק יחף.
נפלא יוני!
מנחם לס
29 נוב 2019 18:12:13בבייסבול אם אין לך כינוי, לא רק שלא עשית את זה אלא גם איםן לך סיבה לחיות. אז אני ניזכר בעוד כמה שנמצאים בראש:
קייסי סטנגל – דה פרופסור
נולן ראיאן – דה ריאן אקספרס
אוזי סמית – דה ויזרד אוף אוז
קל ריפרין – איירון-מן
הנק גרינברג – דה המרינג ג'ו (JEW)
גוסאג' – GOOSE
גרג מדוקס – דה דוג
טיי קוב – THE GEORGIA PEACH (במקום PITCH)
קטפיש האנטר – קטפיש
סטן מיןזיאל – סטן דה מן
פיל רזוטו – סקוטר
טד ויליאמס – דה קיד
בוב הומר מיסטר הו מה
מיקי מנטל – דה מיק
יוני לב ארי
29 נוב 2019 18:16:56חלקם מוזכרים פה…
מנחם לס
29 נוב 2019 18:15:24עוד שמות שקפצו לי:
ג'ורג' סטיינברנר – THE BOSS
וויטי פורד – THE CHAIRMAN OF THE BOARDS
אם יוני הזכיר כמה מהם ושכחתי, אני מתנצך
ג'ו דמאג'יו – THE YANKEE CLIPPER
לו פנלה – SWEET LOU
והיאנקיס כולה לשנות ה-70 – "THE BRONX ZOO"
שחר דלאל
29 נוב 2019 18:38:42אם כבר מדברים על כינויים, לדעתי הכינוי הגדול בתולדות הספורט הוא של שחקן הכדורסל השולי – בראיין קארדינל – שקיבל את הכינוי "The Custodian" ("השרת")
no funny shtuff
29 נוב 2019 19:25:35מעולה.
.
מה עם בארטולו קולון? איך לתופעה הזו אין כינוי הולם??
חייב לשתף סרטון שלו שראיתי לא מזמן, תענוג צרוף.
https://youtu.be/30OsG6FliBo
יוני לב ארי
29 נוב 2019 19:43:06אוי זה ענק, תרתי משמע (:
שחר דלאל
29 נוב 2019 21:57:32אכן, BIG SEXY, חייב להיכנס לרשימה…
יוני לב ארי
29 נוב 2019 22:18:52הוא היה קרוב…
stam
29 נוב 2019 22:29:26ה HR שלו היה בערך האירוע הכי משמח בהיסטוריה של המטס בשנים האחרונות
אור
29 נוב 2019 19:45:30תענוג
אור
29 נוב 2019 19:50:41סתם כי הזכירו ענפי ספורט אחרים, השניים האהובים עליי מה-NHL:
וויין גרצקי – the great one
ג'סטין וויליאמס – mister game 7 (מאזן 8-1 במשחקים כאלה עם 7 שערים ו-8 אסיסטים)
אור
29 נוב 2019 19:53:26יש גם את ולאדימיר גררו – vlad the impaler
מנחם לס
29 נוב 2019 21:33:36הכינוי מס' 1 לדעתי הוא "WHITE CHOCOLATE" לג'ייסון ויליאמס
תום
30 נוב 2019 00:26:54הכינוי של רנדי ג'ונסון ניתן בגלל "יחידה" מאוד גדולה שלו (לפי מקורות זרים כמובן).