“זה יכול להחריב אותך": הסכנה במשחק לצד אלילי ה-NBA שלכם – ריק בושר / תרגום Smiley

“זה יכול להחריב אותך": הסכנה במשחק לצד אלילי ה-NBA שלכם – ריק בושר / תרגום Smiley

“זה יכול להחריב אותך": הסכנה במשחק לצד אלילי ה-NBA שלכם

לחלוק את המגרש עם הסופרסטאר שנתן לכם השראה יהיה כמו פנטזיה עבור כל שחקן צעיר, אבל המציאות של הניסיון לנצח מול האהדה ללברון או לקובי יכולה מהר מאוד להפוך לסיוט.

ריק בושר / Bleacher Report
אוקטובר 8, 2019

מאמר מקורי: https://bleacherreport.com/articles/2856652-it-can-mess-you-up-playing-with-your-nba-idol-isnt-always-a-dream

לכל מי שאי פעם הרים כדור יש לפחות אליל אחד, המגלם סטנדרט עליון, שחקן שעליו הם גדלו ורצו להיות כמוהו, שבמהלכיו הם ניסו לשלוט. לעתים קרובות יש מהמשותף בין החגב למורה שאותו הוא מדמיין – הם מגיעים מאותו המקום, הלכו לאותו בית הספר או נראים איכשהו באופן דומה, אם זה בהופעה או במבנה.

ההבדל אצל שחקני NBA הוא שהם לעתים קרובות מקבלים את ההזדמנות להתמודד מול האליל האישי שלהם בחיים האמיתיים ולגלות כיצד הם נמדדים. זהו רגע האמת שרבים מהשחקנים הצעירים ברחבי הליגה מתמודדים איתו כרגע בפעם הראשונה, תודות לעוד הגירה מסיבית של סופרסטארים. פתאום, הם מוצאים את הפוסטרים על הקירות שלהם לפני מספר שנים קמים לתחיה בתא ההלבשה ליד זה שלהם, שורכים את אותן נעליים שהם נעלו לכבוד אותו שחקן שהיה על הפוסטר. זהו הסיכוי הנדיר להכרה ממקור ראשון על ידי האליל שלהם, משהו שרוב האנשים יכולים רק לחלום עליו.

אז מה קורה אם הם לא מקבלים את זה?

אין צורך להסתכל רחוק מדי ולראות את התשובה אצל הלייקרס בעונה שעברה. הגרעין הצעיר שהוקם בעונה שלפני כן – לונזו בול, קייל קוזמה וג'וש הראט – ערך מרתון של חיוך מטופש לאחר שלמד כי לברון ג'יימס, הבחור שקיבל את מירב הקולות של כיתת הדראפט שלהם כשחקן המועדף, החליט להיות חברם לקבוצה. בול הסביר זאת בתוכנית הדיונים של ג'יימס ב-HBO, הנקראת The Shop, כיצד זה היה לחלוק את חדר ההלבשה עם האליל האישי שלו בפעם הראשונה.

"צפיתי בו במשך כל חיי, ויש ברשותי את גופיות המשחק שלו וכל זה", בול נזכר. "… הייתי די על הקצה, כאילו לא ידעתי כיצד להתנהג בסביבתו. בגלל שאף פעם לא הייתי בסביבה של מישהו שהסתכלתי אליו בצורה הזו. ואז אני רואה אותו בחדר ההלבשה, וזה היה מטורף".

אתם מכירים את השאר. החיוכים וההתחלה של 20-14 הוחלפו בפציעות, מבטים מדוכדכים וסיומת של 9-18. ג'יימס, השחקן המועדף של רוב הלייקרס הצעירים – ברנדון אינגרם שאף להיות קווין דוראנט הבא – רמז שהם מאטים אותו וכי השחקן המועדף עליו באותו הזמן הי פורוורד הפליקנס, אנתוני דיוויס.

פציעות מנעו מבול, קוזמה, הארט, אינגרם ומג'יימס לבלות זמן, אם בכלל, יחד על המגרש לאחר כל זה, אבל הארט הכיר בזה ב-Inside the Green Room עם דני גרין (שעכשיו בלייקרס, ואז בטורונטו ראפטורס) שהם כולם "רכבו יחדיו" בתחילת העונה וזה היה "אווירה שונה לחלוטין" בסופה

גם לא בול וגם לא הארט, שהועברו בטרייד עם אינגרם לפליקנס עבור דיוויס בקיץ הנוכחי, או קוזמה, שנשאר עם הלייקרס, לא אמרו באופן ישיר שהם הרגישו לא רצויים על ידי ג'יימס והיו מרוסקים מכך. אבל זאת גם הודאה קשה, במיוחד עבור שחקן צעיר בעולם של אסור-להראות-פגיעות בספורט מקצועני. חבר הקבוצה, ראז'ון רונדו ראה זאת ממבט ראשון, ושחקנים צעירים וותיקים מרחבי הליגה לקחו זאת כמובן מאליו.

"זה הגיוני", אומר פורוורד הסלטיקס, ג'ייסון טאטום, על הלייקרס הצעירים שעברו טלטלה מהצבעת חוסר האמון של לברון. "עבור אנשים בגילי, הוא היה 'האיש' כאשר גדלנו. הלכתי למחנה של לברון והייתה לי את גופיית המשחק שלו. אני זוכר כאשר בפעם הראשונה ששיחקתי מולו הייתי מאוד לחוץ".

טאטום, בכל מקרה, הרוויח את הכבוד של 'יימס. לאחר משחק 7 בגמר המזרח ב-2018 בין הסלטיקס של טאטום לקאבילרס של ג'יימס, ג'יימס התפעל מטאטום, כשהוא אומר, "הוא הפציץ אותי", כשהוא מתאר את המהלך בו טאטום הטביע עליו, תגובה שמאז הפכה להיות ויראלית כ-מם.

Related image
ג'ייסון טאטום מודה כי היה לחוץ בפעם הראשונה שעליו היה לשחק מול לברון ג'יימס ב-NBA, אבל בגמר הקונפרנס המזרחי באותה השנה, ג'יימס הצהיר בפומבי כמה הוא התרשם ממי שהיה אז שחקן בשנתו הראשונה.

הוא אף פעם לא החמיא כל כך לכל אחד מהלייקרס הצעירים. לאחר שהטרייד עבור דיוויס נכשל ולא התממש לפני הטרייד דד-ליין בעונה שעברה, ג'יימס רמז שלא כל חברי קבוצתו היו מסורים לתת דחיפה לכיוון הפלייאוף. "אם אתה עדיין נותן להסחות דעת להשפיע על הדרך בה אתה משחק", ג'יימס אמר לכתבים מאוחר בפברואר, "אז זה הארגון הלא נכון להיות חלק ממנו, ואתה צריך פשוט לבוא ולומר, 'אני לא יכול לעשות את זה'".

המילים האלה מכל מנהיג של קבוצה יערערו את המורל, ופורוורד סקרמנטו קינגס, הריסון בארנס, אומר שכאשר זה מגיע ממישהו שנערץ על השחקנים הצעירים כמו ג'יימס, הם יהיו בניתוק האולטימטיבי.

"כולם הלכו למחנה שלו!" בארנס אומר, כשהוא צוחק. "בתיכון, נייקי בנו את זה כך שהמחנה שלו יהיה המחנה הטוב ביותר. אתה תמיד מנסה להיות בסביבת השחקן הגדול ביותר. כאשר אתה שחקן צעיר בליגה, אין לך ממש רקע כדי להיחלץ משיחות הטרייד. אתה לא באמת מבין זאת".

"אתה חושב: 'הייתי בחירה גבוהה. אני מרגיש כאילו אני משחק היטב. למה שהם ירצו לעשות עלי טרייד?' ואז זה ככה, 'כן, אני תמיד מנסה לחקות את השחקן הזה', והשחקן הזה פשוט, 'כן, אנחנו צריכים כמה בחורים שיכולים לנצח…' זה גרוע יותר מהביקורת שאתה עלול לקבל מהתקשורת או מהמאמן".

לא רק ג'יימס עמד לבדו כסופרסטאר שהביע חוסר שביעות רצון מחברים לקבוצה או מהמעריצים. קובי בראיינט, אומר שחקן אחד לשעבר, בכוונה תחילה סירב להיות בתמונה הקבוצתית של קבוצת 21 הניצחונות של הלייקרס ב-2014-15, כשהוא אומר בקול רם כדי שכולם ישמעו, "אני לא רוצה להיות בתמונה עם הלוזרים האלה".

לפעמים הסופרסטאר אפילו לא צריך לומר כלום.

פורוורד הפייסרס, מיילס טרנר, כג'וניור בתיכון, היה נוהג בנסיעה בת שלוש וחצי שעות מביתו בדאלאס לאוסטין לביקור בלתי רשמי לאוניברסיטת טקסס והיה בסופו של דבר בילה עם חברו לשעבר ללונגהורנס, קווין דוראנט, אחד מהאלילים שלו. דוראנט במקרה ביקר בקמפוס באותו הזמן, וטרנר סיים כשהוא חברו לקבוצה במשחק מזדמן.

"לא הייתי בוגר כמו שאני היום, ככה שהייתי די צנום ולא זרקתי בכלל, והוא די הסתכל עלי במבט כזה", טרנר נזכר. "הוא מסר לי את הכדור כדי שאקלע, ואני הייתי מאוד פסיבי, מוסר את הכדור בחזרה בכל פעם. אני פשוט ניסיתי להתאים את עצמי".

האם הוא הרגיש את הבוז שבשתיקה של KD?

"לעזאזל כן, בהחלט", טרנר אומר. "אם יש לך את המנטור שלך שמביט בך במבטים קטנים כאלה, אתה הולך להיות, 'לעזאזל, אכזבתי אותו מעט'. אבל לא נתתי לזה לחרוץ את הקריירה שלי. אתה פשוט שוכח מזה ומנסה לשחק טוב יותר בפעם הבאה".

שנים לאחר מכן, הוא נתן את הקרדיט ל-KD בכך שיצר את התבנית שאפשרה לו לזרוח ב-NBA כאיום מבפנים ומבחוץ למרות היותו 2.11 במשקל של 113 קילו. "KD פתח את הדלתות עבור השחקנים הגבוהים המסוגלים להחזיק בכדור ולזרוק אותו", הוא אומר.

דריק וויט בעל חוויה חיובית יותר כאשר פגש בפעם הראשונה את האליל שלו וגם כן יליד קולורדו, צ'אונסי בילאפס, במשחק מזדמן כשחקן אלמוני בדיביזיה ה-2, קולורדו – קולורדו ספרינגס.

Related image
מיילס טרנר שיחק כשהוא לחוץ כאשר הוא הצטרף לקווין דוראנט במשחק מזדמןבטקסס, אבל הוא נותן קרדיט לדוראנט בכך שיצר את התבנית לסוג השחקן שהוא ניסה להפוך.

"די מטורף, באופן אישי", אומר וויט, שהפך לאחר מכן לבוגר אוניברסיטת קולורדו, כמו בילאפס, בשנת הסניור שלו. "זה בחור שצפיתי בו משחק, ועכשיו אני משחק מולו? רק רציתי להתחרות ולהראות את מה שאני מסוגל לעשות. שיחקתי ממש טוב, ואני ממש יכול לומר שזה היה שונה לאחר מכן".

אבל לא כל מפגש מתרחש במשחק מזדמן. בארנס בארנס פגש את מודל החיקוי שלו בכדורסל, קובי, במשחק ההכנה לעונה הראשון שלו כשחקן שנה ראשונה עם הווריורס.

"זה היה די סוריאליסטי" בארנס אומר. "אני זוכר שהיה מהלך אחד שזה היה הפטנט [של קובי] להטעיית זריקה. מישהו אמר, 'תישאר למטה!' אני זוכר שהוא הטעה פעם אחת, פעם שנייה, ובפעם השלישית קפצתי. הייתי ככה, 'בחיי, ראיתי את המהלך הזה מיליון פעמים. איך עדיין נפלתי בזה?'"

"נפגשתי איתו לפני, ככה שזה היה כבוד רק מלצעוד על אותו המגרש מול בחור כזה, ללחוץ לו את היד. לפחות עבור הדור שלי, משחקי יום ראשון של ABC, זה תמיד היה הלייקרס מול קבוצה אחרת. עכשיו עבור החברה הצעירים שמסתכלים למעלה ורואים שהפרישו את הגופייה שלו והם לעולם לא ישחקו מולו, זה די מגניב [שאני כן הצלחתי]".

לא כל מפגש ראשוני עם הדמות אותה מעריצים הוא מלחיץ. עבור ברוק לופז זה היה די משמח.

"אחד המשחקים הראשונים שלי מול טימי [דאנקן] זה מתי שהבנתי שאנחנו חייבים להיות על אותו הגל, שזה בהחלט הבחור שלי. זה ממש היה ברבע השלישי במהלך פסק זמן. הם השמיעו מוזיקה באולם, 'Welcome to the Jungle'. והוא הגיע כדי לשמור עלי והוא התחיל לשיר ממש בשקט לתוך האוזן שלי, 'ברו-כים הבא-ים לג'ונ-גל', ואני הייתי כאילו, 'זה הבחור שלי, לחלוטין. זה מדהים'".

לזכות באישור של ג'ייסון קיד היה הגביע הקדוש עבור ריצ'ארד ג'פרסון. ג'פרסון גדל בפיניקס ושיחק באוניברסיטת אריזונה בזמן שקיד היה אול-סטאר קבוע עבור הסאנס. "ג'ייסון היה המג'יק הבא", הוא אומר, וכאשר הם הפכו לחברים לקבוצה בניו ג'רסי נטס, "הייתי כמו גור כלבלבים. לא משנה מה הוא אמר, גמעתי הכל פנימה".

לקח לג'פרסון זמן מה להרוויח את הכבוד מקיד, אבל זה לא היה חדש עבורו. למרות ששיחק בגמר ה-NCAA ב-2001 עם אריזונה והיה בחירת לוטרי (13 על ידי יוסטון רוקטס), ג'פרסון אף פעם לא קיבל יחס או התנהגות של כוכב, גם לו בווילדקטס וגם לא בנטס, שקיבלו אותו בליל הדראפט מהרוקטס. עד שהצטרף לקיד, הוא כבר היה רגיל שעליו להוכיח את ערכו.

לא כמו עם הכוכבים הצעירים של הלייקרס. לפני הגעתו של לברון, בול ואינגרם היו השחקנים הכי יקרים של הארגון. זה היה האישור שלהם שכולם רצו בו. הגעתו של לברון סיימה זאת במהירות.

"הרבה מהחברה האלה הולכים לאוניברסיטאות עילית לשנה והם כמו אלים", ג'פרסון אומר. "לונזו הולך ל-UCLA, וכל מה שהוא שומע זה 'כל מה שאתה רוצה'. ואז הוא מגיע ללייקרס, אחד מהארגונים הכי מפוארים של הליגה, וזה אותו הדבר – 'כל מה שאתה רוצה'. והוא אפילו לא עשה שום דבר עדיין. ברור, זה הולך להיות הלם כאשר פתאום מישהו רומז שהוא הסיבה שהם לא מנצחים".

טרנר, שדמיין את עצמו במקום שלהם, מסכים. "זה יכול לערער אותך, אבל אתה צריך להכיר בשווי שלך", הוא אומר. "אתה צריך להבין מדוע אתה כאן. אתה לא כאן בגלל לברון או KD רצו אותך פה  – אתה כאן בגלל שהארגון הביא אותך לפה והם ראו משהו בך שאף אחד אחר לא ראה. עכשיו זה יהיה פגיעה בביטחון שלך כאשר השחקן הכי טוב בקבוצה לא מסכים עם זה, אבל באותו הזמן אתה נמצא שם מסיבה מסוימת".

שלא כמו בול, הארט או אינגרם, קוזמה נשאר בלייקרס. הוא, כמובן, לא הלך בדרך המוזהבת ל-NBA שבה הלכו בול ואינגרם וזאת כנראה הסיבה מדוע שמועות הטרייד או חוסר שביעות הרצון של ג'יימס לא השפיעו עליו. הוא קלע בשיאים עונתיים של 50 אחוז בסך הכל ו-37.3 אחוז מהשלוש במהלך אותו פברואר פרוע בזמן שהשיג את ממוצע הנקודות השני הכי גבוה (20.7) בקריירה הקצרה שלו.

"אני יכול רק לדבר בשם עצמי – התמודדתי עם הרבה, ואני מתמודד עם הרבה", קוזמה אומר. "הדבר הגדול ביותר היה מוקדם בילדותי, שהצלחתי לצאת מפלינט [מישיגן]. הרבה אנשים לא מצליחים לצאת החוצה. זה מקום עם אלימות רבה ביותר. זה הדבר הקשה ביותר שילד יכול להתמודד איתו".

בקיצור, מבט או שניים מבולבלים, אפילו מהמושא להערצה, לא הולכים לערער את הבחור הצעיר שראה דברים הרבה יותר גרועים.

Image result for kyle kuzma LEBRON JAMES TWITTER
קייל קוזמה מאמין שהחיים השקים שאותם הוא עבר כילד גרמו לו להיות קשוח יותר ולא להיות מושפע מהביקורת של כל שחקן, אפילו אם זה האליל שלו כמו ג'יימס.

קוזמה אפילו לא מחשיב את ג'יימס כאלילו היחיד. "היו לי הרבה", הוא אומר. "קובי. מלו. ברון. MJ. שאק".

יש הבדל בין השאיפות להיות כמו מישהו והרצון שמישהו יראה אתכם כמוהם. זוהי הבחנה חשובה עבור טרנר. הוא עדיין מעריץ את דוראנט ואת למרקוס אולדריג', אבל הוא אומר שהוא לא מחפש את אישורם או משהו אחר. "אתה אף לא מגיע למלוא הפוטנציאל שלך או שתצליח אם תסתפק במה שאנשים אחרים חושבים עליך", הוא אומר.

לא משנה כמה הרבה את עלול לחשוב עליהם.

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. מעניין מאד וכמובן מובן לחלוטין. אבל לכוכבי-על זה לא קורה. כשמייקל עלה כרוקי הוא לא הסתכל בהערצה לעבר אף אחד כי כבר אז הרגיש שהוו 'הטוב ביותר'. אני מאמין שגם קובי לא הסתכל ביראת כבטור לעבר אף אחד, ואותו דבר לברון. ז"א כוכבי העל האמיתיים הם כאלה כבר נגיל אפס.
    תודה סמיילי. אגב ריקי ביוצ'/ר הוא אחד מהכותבים האהובים עלי ביותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט