סיקור משחקי יום ראשון – הלייקרס בראש/ חיים

סיקור משחקי יום ראשון – הלייקרס בראש/ חיים

שישה משחקים היו לנו הלילה, חלקם צמודים ברמה כזו או אחרת וחלקם לא, אבל הכותרת המרכזית היא ההפסד של הסלטיקס בבירת קליפורניה, מה שמאפשר ללייקרס להחזיק באופן בלעדי את המאזן הטוב ביותר בליגה, אולי לראשונה מאז ימי שאקובי (לא בדקתי – אבל נראה לי הגיוני…). כעת – נתחיל:

קליבלנד קאבלירס (4- 8) – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (8- 5) 95 – 114:

פילי פתחו את המשחק עם ריצת 7- 2, אבל גארלנד הביא לקליבלנד יתרון 14- 9, לפני שריצת 11- 0 של פילדלפיה פתחה יתרון שברור היה שלא ייסגר. ההתקפה של קליבלנד נתקעה לחלוטין בסוף הרבע הראשון ותחילת השני, ןלפני שהספקנו למצמץ ההפרש כבר היה כמעט 30, בדרך לניצחון חוץ קליל.

בלטו אצל המנצחת: טוביאס האריס עם 27 נקודות, אניס ואמביד עם 14 כל אחד, קורקמאז עם 13, הורפורד עם 11, 6 קרשים ו-7 אסיסטים וסימונס עם 10 נקודות ו-11 אסיסטים.

הרבו לקלוע לקליבלנד: סקסטון עם 17, קלארקסון עם 15, שני הגבוהים, לאב ותומפסון, עם 12 כל אחד, כשהאחרון מוסיף 9 כדורים חוזרים וגארלנד עם 11.

סקרמנטו קינגס (5- 7) – בוסטון סלטיקס (10- 2) 100 – 99:

אחרי פתיחה צמודה הגיעו שלשות של דדמון וביילציה שהתחילו ריצת 12- 0 של הקינגס ויתרון 12 בסוף הרבע הראשון. ברבע השני הסלטיקס צמצמו ושמרו את עצמם קרובים, אבל המלכים שמרו על ההובלה עד אמצע הרבע השלישי, אז בראון הצליח להשלים את המהפך לזכות בוסטון. המשחק המשיך להיות צמוד והפכפך, אבל הסלטיקס היו אלו שהחזיקו ביתרון 4 בסוף הרבע השלישי.

בחצי הראשון של הרבע האחרון כל סל של בוסטון נענה באחד של סקרמנטו שהשווה את המשחק, עד ששלשה של באדי הילד החזירה לקינגס יתרון. טייטום כבר סידר לבוסטון יתרון 5, אבל בוגדנוביץ' והילד החזירו שוב את הקינגס ליתרון נקודה. טייטום ות'ייס החזירו לבוסטון את יתרון היחיד, אבל סמארט נחסם על ידי הולמס ועשה עליו עבירה. הולמס דייק מהקו וסמארט התכבד גם בהחטאה בשנייה האחרונה שעוצרת לבוסטון רצף 10 ניצחונות.

בלטו במשפחת המלוכה: באדי הילד עם 35 ב-7/12 ל-3 ו-7/12 ל-2, בארנס עם 13, בייליצה עם 12 ו-14 ריבאונדים ובוגדנוביץ' עם 12 ו-10 אסיסטים.

בלטו בבוסטון: ג'יילן בראון עם 18 נקודות ו-8 קרשים, קמבה ווקר עם 15 נקודות ו-9 מתנות לחבריו, טייטום ות'ייס עם 14 כל אחד, כשהאחרון משלים דאבל-דאבל עם ריבאונדים בכמות מינימלית ואוג'ילי עם 11 נקודות.

אורלנדו מג'יק (6- 7) – וושינגטון וויזארדס (3- 8) 125 – 121:

המלצה לקבוצות במשבר התקפי – שחקו נגד נציגת בירת ארה"ב. אורלנדו פתחה את העונה במשבר קליעה מתמשך, מה שגרר מאזן שלילי, למרות ההגנה הטובה, אבל נגד וושינגטון כל זה מסתדר, כאשר המג'יק היו במרחק שלשה אחת מאחוזי 90-50-40…

את המשחק עצמו אורלנדו פתחו טוב יותר והחזיקו ברובו ביתרון המתקרב לדו-ספרתי, אבל בדקות הסיום בראדלי ביל הוביל ריצה של וושינגטון, ודקה לסיום הוא הוריד את ההפרש לנקודה אחת בלבד. ווצ'ביץ' דייק 2 מהקו ומיד אחר כך פולץ חטף לביל וסיים במתפרצת כדי לסגור עניין באמת.

בלטו באורלנדו: ווצ'ביץ' קיבל יריבה בהזמנה וסיפק את הסחורה עם 30 נקודות ו-17 ריבאונדים, פורנייה תרם 25 נקודות ו-9 אסיסטים, פולץ קלע 19, טרנס רוס 15 וגורדון ואוגוסטין הוסיפו 13 כל אחד.

בוושיגנטון קלעו הרבה: בראדלי ביל עם 34 ו-8 אסיסטים, מיילס עם 21, ברטנס עם 15 ו-8 קרשים, ברייאנט עם 14, אייזאה תומאס עם 13 ומוריץ וואגנר עם 12.

ממפיס גריזליס (5- 8) – דנבר נאגטס (9- 3) 114 – 131:

דווקא ממפיס עלו ראשונים ליתרון דו-ספרתי באמצע הרבע הראשון, אבל עד סיומו דנבר הורידו את ההפרש ל-4 בלבד ורמזו על הבאות. ריצת 24- 2 של דנבר ברבע השני בהובלת ג'מאל מארי העלתה את הנאגטס ליתרון בלתי מחיק, לפחות כל עוד מדובר ביריבה שואפת לוטרי, והמשך המשחק נועד רק לקבוע כל מיני סטטיסטיקות.

סייעו לג'מאל מארי בדנבר: מילסאפ עם 23 נקודות ו-5 חטיפות, הרננגומז עם 15, גראנט עם 12 ויוקיץ' הלך לנוח וסיים עם 9 נקודות ו-8 אסיסטים. מארי עצמו סיים עם 39 נקודות, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות, ובדיוק אותם אחוזי שדה כמו באדי הילד כמה שעות קודם לכן, עם 7/12 מחוץ לקשת ועוד 7/12 בתוך הקשת.

ניו-אורלינס פליקנס (4- 9) – גולדן סטייט ווריורס (2- 12) 108 – 100:

ניו אורלינס בלי וויליאמסון, אינגראם, פייבורס, לונזו בול, אוקאפור, פרנק ג'קסון והארט אירחו את גולדן סטייט בלי סטף, קליי, לוני, ראסל, דמיון לי וג'ייקוב אוונס, ומראש לא היו יותר מדי ציפיות מהמשחק הזה, מלבד אולי התקפות זורמות ואולי קצת דרמה, אבל אז הפליקנס נזכרו שיש להם כמה שחקנים ותיקים ומנוסים, הולידיי ורדיק, והם אלו שהובילו את הטון במשחק הזה.

ברבע הראשון 14 נקודות של ג'יי ג'יי רדיק לעומת 10 של אריק פסקאל הובילו את הפליקנס ליתרון 26- 23. ברבע השני הפליקנס הפגיזו מחוץ לקשת ועלו ליתרון דו-ספקתי, לפני שדריימונד ופסקאל הורידו ל-6 בהפסקה, סיפור שחזר על עצמו ברבע השלישי, כאשר ריצת 13- 2 יתרון 17 של הפליקנס מפתיחת הרבע הפכו לריצת 16- 6 של גולדן סטייט והפרש 7 בסיום הרבע.

באומן וכריס הורידו את ההפרש ל-3 בפתיחת הרבע האחרון, אך הייתה זו שירת הברבור של הקבוצה הגרועה בליגה על פי המאזן, והפליקנס הובילו שוב ריצה ויתרון דו-ספרתי, ממנו הכי קרוב שהלוחמים הגיעו היה להפרש 5 כשנותרו דקה ועשרים לסיום, אבל רדיק מיד הגיב בשלשה שסגרה עניין.

בלטו אצל הפליקנס: רדיק עם 26 ב-6/11 מחוץ לקשת, הולידיי עם 22, 8 קרשים ו-9 מתנות לאביונים, נא"ו, הבן דוד של שג"א, רשם 19 נקודות, ניקולו מלי עם 16, מור עם 10 נקודות וג'קסון הייז עם דאבל-דאבל מינימלי.

נלחמו בשורות גולדן סטייט: "הכוכב האמיתי של גולדן סטייט", אריק פסקאל, עם 30 נקודות ו-7 כדורים חוזרים, קיי באומן עם 19, גלן רובינסון עם 14 ו-6 ריבאונדים, כריס עם 10 ו-7 ודריימונד גרין רשם 7 נקודות ב-2/10 מהשדה, אבל הוסיף גם 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

לוס אנג'לס לייקרס (11- 2) – אטלנטה הוקס (4- 9) 122- 101:

בקצרה – אטלנטה בבק-טו-בק אחרי הפסד לקליפרס מוכיחה שההגנות של העיר די שוות, כאשר היא קולעת נגד שתיהן 101 נקודות, אבל בהתקפה יש יתרון משמעותי לקליפרס שמגיעים ל-150, לעומת הלייקרס שהסתפקו ב-122 נקודות.

לברון ודיוויס החליפו תפקידים ברבע הראשון כש-12 נקודות של לברון ו-5 אסיסטים של דיוויס הובילו את הלייקרס ליתרון 34- 9 מוקדם, אבל הרבע נגמר בתוצאה 36- 24 בלבד. ברבע השני לברון התמקד באסיסטים, כדי לסיים את המחצית עם 17 נקודות ו-7 אסיסטים, בזמן שההגנה עשתה את שלה והובילה בריחה נוספת של הלייקרס בדרך ליתרון 69- 41 בהפסקה. בשלב הזה נחתם הסכם הפסקת אש בין לברון ובין טריי יאנג, ועד הסיום ההפרש טיפה הצטמצם.

בלטו בלייקרס: לברון עם 33 נקודות, 7 ריבאונדים ו-12 אסיסטים, קוזמה עם 17, רונדו עם 15, דיוויס עם 14 ב-14 זריקות, אבל גם 5 חסימות, KCP עם 13 ודני גרין הצטרף לקארוסו עם 11 כל אחד.

שמחים לסיים את המסע במערב במדי אטלנטה: יאנג עם 31 ו-7 אסיסטים, רדיש עם 13 ופארקר, האנטר וקראב עם 11 כל אחד.

לסיום – פתרון החידה של הפריוויו אתמול. השחקן היחיד חוץ מפול ג'ורג' בעידן שעון ההתקפה שקלע 37 נקודות או יותר ב-21 דקות או פחות הוא קווינטין דיילי שקלע 38 נקודות ב-21:00 דקות מעמדת השוטינג גארד במדי הבולס נגד הניקס בעונת 1986, בזמן הוד אוויריותו היה פצוע. נספר לכם על המשחק גם שהרוקי של הניקס היה המצטיין עם 37 נקודות ו-16 ריבאונדים.

ועוד קצת על הבחור שלנו – הוא נבחר בבחירה 7 בדראפט 1982, נבחר לחמישיית הרוקיס, ורשם בעונת 1984 עונת שיא של 18.2 נקודות ב-47.4% מהשדה, מה שלא מנע מהבולס לבחור בדראפט שוטינג גארד אחר שהוריד את דיילי לספסל למורת רוחו של בחורנו שטען שהוא טוב יותר מאותו רוקי, מייקל ג'ורדן כמובן. בעונה הבאה הוא כמובן בילה יותר על הספסל ונתפס אוכל פיצה על הספסל באמצע משחק. אחרי 4 עונות בבולס הוא היה עוד 3 בקליפרס ו-3 בסיאטל ז"ל, והלך לעולמו לפני 9 שנים בגיל 49.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. רק בגלל שאני קטנוני –
    אני די בטוח שהפעם האחרונה שהלייקרס אחזו במאזן הטוב בליגה אחרי יותר מ-15% של העונה, הייתה בעונת 10/11.
    אחרי 15 משחקים, מאזנם (ומאזן הספרס) עמד על 13 ניצחונות לצד 2 הפסדים. המאזן הטוב בליגה.
    .
    תודה, חיים. אחלה סיקור!

  2. אוי מרכוס סמארט… הסלטיקס ביתרון נקודה, הבחור לוקח ריבאונד התקפה ובמקום להוציא החוצה לבזבוז זמן עד הפאול מחליט לנסות לקלוע בין יער הידיים…
    .
    חוץ מזה, מרקל פולץ', האיש והכתף, עם שיא נקודות אישי ומהלך מנצח בסיום. האתלטיות והגודל שם, כל השאר… מממ…

    1. צודק לעניין נסיון הזריקה המיותר לאחר ריבאונד ההתקפה, אבל השריקה לעבירה של סמארט היתה ממש הזויה, והפלאוטר שלו בסוף היה די סביר וגם היה חסר בערך רבע מילימטר בשביל שזה יכנס (איך שהכדור רקד ככה על הטבעת… הייתי בטוח שזה נכנס! אני משוכנע שדיוואץ׳ אירגן איזו מכשפה סרבית שלחשה איזה כישוף בשניה האחרונה).

      1. מכשפה סרבית, הא?
        בבלוג החי התייחסתי לניסיון הטפשי של סמארט לקלוע אבל יש תירוץ שכבר לא הגיע מספיק חמצן למח.
        בכל זאת לא כועס על סמארט. הוא הלב של הקבוצה.

  3. סיקור נהדר! ביג לייק!
    בשקט בשקט ג"ס מביאה את עצמה לבחירת לוטרי גבוהה מאד. בואו נחשוב על תרחיש היפותטי לשנה הבאה:
    סטף, קליי, דיאנג'לו, בחירה ראשונה בדראפט, גרין. חמישיית מוות.
    עוד כמה מחליפים טובים ויש לנו עוד שנתיים שלוש של קבוצה שיכולה להגיע הכי רחוק שאפשר.

    1. בדיוק! תהיה בטוח שזאת התכנית שלהם. בלי קליי העונה עדיף לתת שנת שבתון לסטף וגרין. שנה הבאה יבואו רעננים מחוזקים בבחירת לוטרי. ואולי ימצאו עוד איזה פנינה השנה . לא רע .

  4. תודה רבה חיים.
    1.הקינגס ניצחו 5 מ-7 האחרונים ובכללם 2 משחקים מ-3 בלי די'ארון פוקס, כשבשלישי הם מפסידים ב-2 נקודות לקבוצה הטובה בליגה. איך זה מסתדר? בוגדן בוגדנוביץ' ממלא את הואקום של פוקס בכל הקשור לפליימייקינג, כשגם היום וגם מול פורטלנד הוא סיים עם עשרה אסיסטים, היום בלי איבוד אחד. ממליץ לכם לראות את האסיסטים שלו מהיום באתר הליגה, פשוט תצוגת תכלית של ניהול משחק: פיק-נ'-פופס, חיתוכים של לסל ומציאת שחקנים פנויים.
    .
    2.דוויט הווארד היום עם 24 דקות ו-0 זריקות מהשדה. השורה הג'ואל אנטונית הזאת לא מראה את ההשפעה שהייתה לו על המשחק, עם 9 ריבאונדים ו-11 סגירות לריבאונד (יותר מכל שחקן אחר על המגרש), 5 חסימות שהובילו לסל בהתקפה ו-3 גגות בהגנה. כתבו רבים וגדולים על הווארד ש"נולד מחדש". המשחק הזה מראה את הדוגמה לכך – הוא לא דורש פוסט-אפים כמו פעם ולמעשה עשה את המהלך המזוהה עמו פעמים בודדות העונה. הוא נלחם לריבאונד, רודף אחרי שחקני הגנה ועושה את הנדרש בלי הכדור, מה שהופך אותו לאחד הגבוהים המחליפים הטובים בליגה. אם כרמלו אנטוני יעשה אותו דבר בפורטלנד הוא יכול למצוא את עצמו מחדש כשחקן משלים. אם לא, ובכן, סין מחכה.
    .
    3.האם המשחק בין גולדן סטייט לניו אורלינס היה המשחק עם רשימת הפצועים הטובה בהיסטוריה? סטפן קרי, קליי תומפסון, דיאנג'לו ראסל, ברנדון אינגרם, לונזו בול, ציון וויליאמסון, דריק פייבורס, קוון לוני. יכול להיות שבעוד עשור מהיום 3-4 מהשמות כאן יהיו בהיכל התהילה

    1. דוויט האוורד הבין את זה שהוא חייב שינוי והוא בקבוצה שלברון המבוגר האחראי (אותו אחד שהפך את ג'י אר סמית לגארד D&3). כרמלו הולך לפורטלנד שכאילו מגיע להציל אותם… שיש לו את לילארד (שעשה לו lobbying)… ככה שמראש הוא מגיע להעיף את הכדור לסל.
      בנוסף, הווארד מתאים ללייקרס והם צריכים שחקן כמוהו, שמשחק בשביל הקבוצה ונותן האסל ברחבות. בפורטלנד… מממ… התאמה בעייתית (בעיקר מכיוון האגו של השחקן שמגיע)

    2. תודה.
      1. בוגדנוביץ' אמנם לכאורה על המשבצת של הילד, אבל הוא יותר דומה לפוקס מבחינת השליטה בקצב המשחק.
      2. הווארד בהחלט מרשים העונה, בעיקר במחויבות שלו ובכל הדברים הקטנים שהוא עושה.
      3. ברור שזה גבוה ברשימה… לא יודע לגבי ציון…

    3. אחלה מסירות של בוגדנוביץ' – גיילס חיייב לו את כל הנקודות שלו. גם ביילצה מוסר מעולה.
      הבעיה של כרמלו שהוא אף פעם לא היה שחקן הגנה ברמה שמתקרבת להווארד. לכן התרומה שמצפים ממנו היא ביצור נקודות. הוא רק יצטרך לעשות את זה עם הרבה פחות כדורים.
      בחייאת מתי תפסיק להביא את נתוני הבוקס אאוט הדי פיקטיבים האלה כראיה למשהו? הווארד עשה אולי 2-3 פעמים בוקס אאוט במשחק. בלי קשר לזה שהוא באמת פקטור מאד משמעותי בעיקר בהגנה.

      1. זו בדיוק הסיבה למה אין קשר בין כרמלו להווארד, חוץ מלקבל את הכדור ולזרוק לסל אין לו שום תרומה אחרת על המגרש כמו במקרה של הווארד.

      2. כרמלו יצטרך להיות שחקן התקפה יעיל. הוא לא יקלע עכשיו באחוזים מטורפים, אבל הוא כן יכול להכנס פנימה בלי הכדור, לתקוף שומרים נמוכים ב-1 על 1 או להשיג מבטים טובים לקאץ' אנד שוט. בזה הוא ימדד. הקשר זה המנטליות של "קבוצה קודם", כי מדובר בשני שחקנים שונים בתכלית.

        1. אשכוס נראה לי שקצת נסחפת עם ה15 נק'. שחקנים מסוגו לא שמים כאלו מספרים – הוא סבבה לגמרי אבל זה כבר מספרי מלקולם ברוגדון במלווקי. הוא יותר קרוב לקורבר או מקדרמוט

          1. כשהיה אצלנו, תמיד טענתי שהוא יכול בקבוצה שרצה ומפציצה וזאת בדיוק ווש.
            אז מעניין לי אם אכן יצליח.
            הסף שקבעתי לו הוא 3 שלשות ו-15 נק' למשחק.
            שמעון טען שלא יגיע ל-10.
            בינתיים יותר קרוב לשמעון אבל היד (זו עם המגל) עוד נטויה.

            1. שוב הוא שחקן סבבה אבל הוא לא יודע לייצר זריקה ממצב עומד לעצמו, ולא שחקן שיודע איך לסחוט וללכת לקו. אולי אם יהיה שחקן חמישייה שמשחקים בשבילו הוא יגיע למספרים האלו.

  5. הלייקרס מובילים במערב, הסלטיקס במזרח – ברוכים הבאים לרימייק של שנות השמונים האדירות!
    לברון ג'יימס as מג'יק ג'ונסון
    איידי בנעלי קארים
    דני גרין כמייקל קופר
    וכמובן אלכס קארוסו בתפקיד קורט רמביס ("מי אתה, למה אתה נראה ככה ומה בדיוק אתה עושה על הפרקט???")
    ובצד הירוק – גארד כסחן ואנרגטי – מרקוס סמארט בתפקיד דני איינג', גורדון הייווארד בתפקיד הפורווארד הלבן החכם, והטיים לורד בתפקיד הסנטר החזק שנראה כאילו הוא בעולם משלו.
    התגעגענו!
    .
    תודה רבה חיים על הסיקור המשובח.

  6. ההתקפה של הלייקרס ממשיכה בשיפור קל בתקשורת ובתיאום וקצת פחות חריקות, קוזמה מתחיל להשתלב, רונדו גם מגשש, קארוסו כבר חזק בעניינים. גם המתפרצות נראות יותר מתואמות
    גולדן כמובן, זה ברור בעונת טאנקינג ובדיקה מי מהצעירים יוכל לתרום בשנים הבאות, שנה הבאה הם עם קרי, קליי, גרין, פסקאל, לוני בחירת דראפט גבוהה, ומה שיקבלו בטרייד על ראסל ואולי גם באומן וג'ורדן פול ומרכיז קריס. אפשר לקבל בכיף שחקן בקליבר של באטלר או סיאקם (לא אותם עצמם כנראה כי הקבוצות לא ישחררו אותם לטרייד). מי שרוצה ללכת רחוק, יאניס מבקש לעזוב את הבאקס ועובר בטרייד על ראסל ועוד שלושה שחקני רוטציה, תכל'ס גם גרין יכול להיות חלק מטרייד כזה. אפשרות אחרת – ווצ'ביץ', אולדריג'
    ולא נתפלא אם יחזירו את מקיני לסגל גם

    1. אוהדי גולדן סטייט חיים באשליה עצומה שיאניס יגיע אליהם גם אם הוא מבקש לעבור בטרייד יש כל כל הרבה קבוצות עם חבילה טובה יותר מגודלן סטייט , גם סייאקם לא יגיע, וגם לא שחקן בקליאבר שלו.

      1. עד מחזור 20 יישארו חצי מאלה שעוד משלים את עצמם היום.
        עד האולסטאר, אולי 3-4.
        בעונה הבאה כבר יבינו שאין קבוצה גדולה. היא לא תחזור יותר.
        יאניס. פחחחחח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט