פרוייקט אגדות (28) – מוזס מלון / מנחם לס

 

 

פרוייקט אגדות (28) – מוזס מלון

 

 

מוזס מלון היה השחקן האותנטי הראשון לעבור מהתיכון ישר למקצוענים, שם שיחק 21 שנים. היה לו את הגוף, היו את הנתונים, הייתה לו הבגרות, האינטליגנציה , והיה לו מוסר עבודה שרק למעט-מתי תיכוניסטים היה: קובי בריאנט. קווין גארנט. לברון ג´יימס. זהו. כל האחרים היו זקוקים לשנות "חימום בנבא". היום ישנם רבים שעושים זאת כל שנה. הם חייבים את תודתם למוזס מלון שסלל את הדרך מהתיכון ישר למקצוענים.

  ================================================
מוזס מלון, אייכה? נבחרת ארה"ב זקוקה לך!
================================================
האוכלוסייה גדלה בגובה ובמשקל. בשנת 1960 הגובה הממוצע של גבר בארה"ב היה 1.76. היום, כמעט 50 שנה אחרי, הגובה הממוצע הגיע 1.79 ויגיע ל-1.80 בשנת 2010. אז מה קורה בכדורסל? כתבתי זאת כמה פעמים, שאני יכול לכתוב שמם של 12 סנטרים בשנות 1960-1970 שהיו לפחות 2.14 מ´. גם הפאוור-פורוורדים הצטמקו. היכן המוזס מלונים, והקרל מלונים של ארה"ב? ענקים במשקל אם לא תמיד בגובה. אבל בולדוזרים שהיום לא תימצא. לא רק בפיזיות, אלא גם באגרסיביות ותוקפנות.

כתבתי כבר כמה שחקנים הכניס קרל מלון לבדו לבתי-חולים. תנו לנבחרת ארה"ב היום פאואר פורוורד כמוזס מלון וכל בעיותיהם יסתיימו בצ´יק. הוא לא סתם ישחק עם היוונים הקטנים. הוא יאכל אותם, בתוספת שמן זית. הוא טיפוס מפחיד. כשהוא הולך ברחוב באטלנטה – שם שיחק בערוב יומו – כל האנשים היו סוגרים את החלונות ומתחבאים מאחורי הקירות. אם אתה מסתובב בערב בסמטה בודדת וחשוכה ופתאום מופיע מוזס מלון מולך, היית מעדיף שיהיה זה נמר. גוף מסיבי. פרצוף מאיים. לא זרק חיוך אפילו כשילדיו נולדו (היום אחד שחקן כדורסל בדרום קרולינה סטייט, והשני שחקן פוטבול במיאמי דולפינס מה-NFL).

היום אין אוכלי אדם כקרל מלון, מוזס מלון, הוראס גראנט, אנטוני מייסון, ביל למבייר, ריק מהורן, צ´ארלס אוקלי ואחרים כמוהם. היום מביאים לנו שחקני-איטרייה כמו כריס בוש וטיישון פרינס להגן על כבודנו.
או מוזס. מוזס מלון. היכן אתה כשצריכים אותך?

 

=================================================
300 הצעות מלגה בדואר
=================================================

מוזס נולד ב-1955 בפיטרסבורג, וירג´יניה. אני לא יודע אם זה משקל רב או לא, אבל מאזני המשקל כשיצא מרחם אימו הראו 15 פאונדס . חלקו ב-2.2 לחשב את המשקל בק"ג ולכו לשאול את אמא אם זה ילד קטן או גדול. הוא נולד עם ראש מלא שערות ואימו אומרת שהוא נראה בן 4 חודשים כשנולד. לא חייך ולא בכה. רק שכב שם עם עיניים עצומות ופרצוף חמוץ.

כזה הוא המשיך להיות כל ימי חייו: גדול, זועף, לא מחייך, מפחיד. רק שנים אח"כ גילה ד"ר ג´יי שבשיחת ´אחד-על-אחד הוא אדם מאד מאד אינטליגנטי, רגיש, וחם. אבל ה-BRAND שלו היה תמיד של אדם זועף וכועס. אולי זה עזר לו משך כל הקריירה כי איש לא רצה להתעסק איתו.

כשמוזס סיים את התיכון של פיטסבורג בוירג´יניה, הוא כבר היה 2.00 מ´ ו-90 ק"ג. באמתחת קבוצתו היו 50 ניצחונות רצופים ושתי אליפויות מדינת וירג´יניה כשמוזס מוביל בנקודות ובריבאונדים. הוא ביקר ב-26 אוניברסיטאות (היו לו ציונים מספיק גבוהים להתקבל לכמעט כל אוניברסיטה בארה"ב) ולבסוף בחר באוניברסיטת מרילנד כך שיוכל להיות ליד אמו. הוא הלך להרצאות יומיים וחצי שלפתע התפוצץ פגז: יוטה ג´אז מה-ABA מוכנה לשלם לו 3 מיליון דולר, סכום אדיר אז. הוא צמח לגובה של 2.11 מ´ ומשקל של 108 ק"ג, ובשתי עונותיו ב-ABA קלע 17.2 נק´ ממוצע עם 12.9 ריב´.

 

 

=================================================
ואז ה-NBA בלעה את ה-ABA
=================================================

הנבא הסכימה ב-1975-1976 לאמץ 4 קבוצות ABA ואת רוב שחקניהם. היה דראפט הנקרא DRAFT DISPERSAL והפורטלנד טריילבלייזרס בחרה בו בבחירה החמישית. הסנטר בן ה-21 לא הספיק לשחק משחק אחד בפורטלנד כשהיא עשתה טרייד עם הבופלו ברייבס – מלון עבור בחירת דראפט ראשונה. אחרי שני משחקים בבופלו היא עשתה טרייד עם יוסטון: מוזס עבור שתי בחירות דראפט ראשונות. ביוסטון הוא פגש חבר: המאמן טום ניסלקי שהיה מאמנו גם ביוטה.

ביוסטון באה הפריחה של מוזס מלון כאחד מהסנטרים החזקים והמפחידים ביותר בתולדות. "מפחידים" היא לא המילה שאני מחפש. המילה הנכונה היא "MOST INTIMIDATING" בין כל הסנטרים, עד שהגיע שקיל או´ניל, וישנם – ואני אחד מהם – הטוענים שמוזס היה יותר INTIMIDATING כי לשקיל ישנה מין נפש של ´פוסי קאט´. למוזס הייתה – על הפארקט – את הנפש של אל קפונה.

גדולתו של מוזס הייתה הריבאונד ההתקפי. בריבאונד הגנתי אתה עומד עם הגב לסל, מסתובב, ומנתר לריבאונד. בריבאונד התקפי אתה צריך לפרוץ קדימה כטנק "מרכבה", ובזה לא היה שני לו. ריבאונד הגנתי הוא גובה, מסה, ניתור, ומיקום. ריבאונד התקפי הוא נשמה, אגרסיביות, והעזה. ברוקטס הוא כבר היה בשנתו ה-5 בליגה. אילו בחר ללמוד במרילנד, הוא היה רוקי…אבל הוא כבר משחק כגבר בין גברים ומיד זוכה ב-MVP הראשון שלו כשהוא קולע 24.8 (ב-55% דיוק) עם 17.6 קרשים למשחק. אחד ממשחקיו הגדולים היה נגד ניו-אורלינס ג´אז כשהוא קולע 39 וקוטף 37 ריב´ ומעלה את יוסטון לסיבוב השני של הפלייאוף. אבל אטלנטה עשתה עליהם סוויפ, כשמלון קולע במשחקי ההפסד ממוצע של 26 חיצים ו-20.5 קרשים.

עכשיו באות חמש שנים רצופות בהן הוא מוביל את הליגה בריבאונדים (14.5), ועונה אחת הוא שני רק לאדריאן דנטלי בנקודות לעונה (הוא קלע 28.7; דאנטלי 30.7). עונה אח"כ הייתה לו עוד עונה פנטסטית עם 31.1 חיצים למשחק ו-15.7 קרשים, ו-MVP שני. היו לו עוד עונות יוצאות מין הכלל ביוסטון, אבל אליפות – אין.

ב-1981-1982 הוא היה RESTRICTED FREE AGENT והוא חתם על ההצעה של פילדלפיה. אבל יוסטון ניצלה את יכולתה להשוות את הצעת פילדלפיה (RIGHT FOR FIRST REFUSAL), והחתימה אותו לאותה עונה, רק כדי לעשות טרייד שלו עבור קלדוול ג´ונס ובחירת דראפט ראשונה ב-1983.

 

 

=================================================
סוף סוף אליפות
=================================================

 

 

בכך פילדלפיה הוסיפה למילק-שייק שלה שכלל את ד"ר ג´יי, אנדרו טוני, מוריס צ´יקס ובובי ג´ונס, את המוצר המתוק והחשוב ביותר – מוזס מלון. הוא מיד סיים את עונתו הראשונה בפילדלפיה כ-MVP של הליגה – השחקן היחיד עד עתה לזכות בתואר MVP שנתיים רצופות בשתי קבוצות שונות. המאמן היה בילי קנינגהאם, ועל שנת האליפות הזאת כבר כתבתי כשהיה תורו ב-"אגדות". להזכירכם, זו העונה שמוזס הבטיח לעולם "FO´ FO´ FO´" (שלוש פעמים 4-0 במשחקי הפלייאוף. הוא טעה רק באחד כי זה היה "FO´, FIVE, FO´". הרקורד שלהם בפלייאוף באותה שנה עד האליפות היה12-1. רק ה-15-1 של הלייקרס מ-2001 הוא טוב יותר, אבל זה היה אחרי שהגדילו את הפורמט של הפלייאוף לשלושה סיבובים של "הטוב מ-7".

בשנתו ה-9 בליגה הוא הגיע ל-15,000 נק´ ו-10,000 ריבאונדים. הוא הפך גם לשחקן הראשון בתולדות הליגה להוביל אותה בקרשים 5 עונות רצופות. כשצ´ארלס בארקלי בא לפילדלפיה בעונת 1985, זאת הייתה תחילת הסוף של מוזס בסיקסרס. בארקלי – סוס צעיר עם אישיות מכאן ועד הירח וצורך מנהיגות – ומוזס לא הצליחו להסתדר ביחד. יש המאשימים את בארקלי ויש המאשימים את מוזס. לא משנה. העובדה היא שמוזס צריך היה ללכת (אני מאמין שלו נישאר, היה זוכה באליפות נוספת ובארקלי באליפותו הראשונה).

הוא הועבר לוושינגטון בולטס יחד עם טרי קטלג´ עבור ג´ף רולנד וקליף רובינסון. מוזס, בעונתו ה-11, חזר בגדול עם ממוצעי נקודות של 24.1 ו-11.3 ריב´, ואול-סטאר בפעם העשירית ברציפות. מוזס קלע את נקודתו ה-20,000 בהופעה קצרה בפלייאוף נגד דטרויט שניצחה 3-0, אבל מוזס עשה את שלו עם 20.3 נק´ ו-11.2 ריב´. כמה ימים לפני הפלייאוף הוא פרץ עם משחק של 50 ובכך הצטרף לאירל דה-פירל מונרו (56) ופיל צ´נייר (52) כבולטס היחידים לקלוע מעל 50.

בעונתו ה-12 הוא היה רביעי בריבאונדים ועשה את האול-סטאר פעם 11 ברציפות. הוא קלע בדאבל-פיגרס ב-76 מ-79 משחקיו באותה עונה.

ב-1988-1989 אטלנטה הוקס החתימה אותו כ-´שחקן חופשי´. הייתה לו עוד עונה ´אול-סטארית´ כשהוא התחבר לדומיניק וילקינס עם עונה של 20.2 ו-12.0 ריב´, ופעם 12 ברציפות ´אול-סטאר´. בעונתו ה-13 הוא קלע דאבל-פיגר ב-75 מ-81 המשחקים ששיחק. המאמן מייק פרטלו השתמש בו כסנטר פותח בשתי העונות הבאות, אך המאמן החדש בוב ווייס הורידו לספסל בפעם הראשונה בחייו כשהוא משמש מחליף לג´ו קונקאק. בכ"ז הוא קלע 10.6 נק´ עם 8.1 ריב´ ב-23 דקות משחק. ב-15 למרץ של 1991 הוא שבר את שיאו של וילט צ´מברליין – 1,045 משחקים בלי לצאת בששה פאולים – עם 1,046! בפלייאוף אטלנטה הפסידה שוב לפיסטונס בפלייאוף בחמישה משחקים בסיבוב הראשון, כשמוזס קולע רק 4.2 נק´ עם 6.2 ריב´.

 

 

=================================================
אני זוכר שאז קיוויתי שיתלה את נעליו,
אבל לא! זה לא היה הסוף.
=================================================

מילווקי החתימה אותו כשחקן חפשי ב-1991. הוא תרם להם 15.6 נק´ ו-9.1 ריב´, כשבשנתו ה-16 בליגה הוא משחק את כל 82 המשחקים. הוא סיים כשני בקבוצה בנקודות וראשון בריבאונדים. מוזס החמיץ את רוב עונת 1992-1993 בגלל פציעה. כולם חשבו שהפעם הוא בוודאי סיים. אבל פילדלפיה האמינה שעוד נישאר לו מספיק מיץ לעונה נוספת, וב-1993, בעונתו ה-18 בליגה, הוא נישאר אחרון המוהיקנים בנבא ששיחק ב-ABA! הסיקסרס החתימו אותו בעיקר שיהיה מדריך לשון בראדלי, ה-2.21 מ´ שלהם. הוא קלע 5.3 עם 4.1 ריב´ לסיקסרס, ולקראת סוף העונה הפך לשלישי בתולדות הנבא בנקודות (27,360), שלישי במספר משחקים (1,312), חמישי בריבאונד (16,166), ראשון בריבאונדים התקפיים (עדיין ראשון עם 6,711), ראשון בפאולים שנכנסו (8,509), שני במספר פאולים שזרק (11,058), וראשון במספר משחקים ללא DISQUALIFICATIONS (1,195)!

כולנו נשמנו לרווחה. 18 עונות? מספיק!
אז מה קורה? הספארס מחתימים אותו שיהיה בק-אפ סנטר לאדמירל! זה היה ב-1994. עונת 1996 הייתה עונתו הסופית. במשחק האחרון בקריירה שלו הוא זרק שלשה משלושת רבעי מגרש שנכנסה וניצחה את המשחק!!! הייתה זו השלשה השמינית שלו ב-21 שנות קריירה נפלאה, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של המשחק!
אגב, במהלך הקריירה שלו הוא לבש גופיות מס´ 2, 4, 8, 13, 20, 21, 22, 23, ו-24!.

הוא סיים 21 שנות משחק עם 20.6 נק´ ממוצע. ללא 4 העונות האחרונות, ממוצעו היה בוודאי 25 למשחק. אותו דבר עם ריבאונדים: 12.2 ל-21 שנות קריירה. ללא 4 העונות האחרונות הממוצע היה בסביבות ה-14. מוזס מלון מתגורר עכשיו בפרנדסווד, טקסס, והוא מקווה לאמן יום אחד בדיביזיה הראשונה במכללות. כמובן שהוא בהיכל התהילה ואחד מ-50 האגדות.

=================================================
כמה נקודות טריוויה
=================================================

 

http://youtu.be/M1xlhGg-lCo

 

* הוא שיחק תקופה כה ארוכה בליגה שיצא לו לשחק עם ריק בארי (יוסטון, 1979 ו-1980) ואח"כ עם בנו ג´ון בארי במילווקי, 1992-3.
* כשחאכים אולג´ואן היה סטודנט ביוסטון יוניברסיטי, מוזס עבד איתו כל קיץ. חאכים אומר עד היום שהוא למד את משחק הסנטר ממוזס יותר מאשר כל אחד אחר!
* מוזס הוא אחד מכמה אגדות נבא בשירו המפורסם של קרטיס בלו: "בדיוק כמו שאני המלך של המיקרופון כך גם ד"ר ומוזס מלון"
* ד"ר ג´יי מחשיבו לשחקן האינטליגנטי ביותר ששיחק איתו, וכולנו חשבנו תמיד שמוזס מלון הוא חיה רעה חסרת אינטליגנציה!"

=================================================
תוצאות האתגר (נבחרת שאר העולם של אז)
=================================================

זאת הנבחרת שבחרתם:
חמישייה: נאש, ג´ינובלי, נוביצקי, קירילנקו, מינג
ספסל: טוני פרקר, טורקוגלו, אוקור, דנג, גאסול, קלדרון, פג´ה

================================================

האתגר שנתתי ביום הופעת מאמר מוזס מלון: נבחרת בני הקיבוצים (אשכרה בני קיבוצים שנולדו וגדלו בקיבוצים) של כל הזמנים (וזה  גם אתגר היום)

==============================================

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. שחקן ענק

    אגב הוא מוביל בפער עצום את הקטגוריה של ריבאונד התקפה בכל הזמנים
    אגב סטיטסיקה שנספרת רק החל משנות ה 70

    ששיחק בפילדלפיה של 83 היה חלק מאחת הקבוצות החזקות ביותר שלא התממשה לכדי שושלת בגלל החוזק של בוסטון והלייקרס
    ד"ר ג'יי , אנדרו טוני ,מוריס ציקס ובובי ג'ונס

    איזה מהמלונים גדול יותר לטעמך ? קרל או מוזס ?

  2. אתגר קשה, אני אנסה:

    ***סמול בול, כי לא מצאתי הרבה סנטרים מהקיבוץ

    חמישייה פותחת: איתמר מרזל (גבת/יגור), אביגדור מוסוקוביץ' (גבעת ברנר) ,אור גורן (משמר העמק), בועז ינאי (נהלל), עידו קוז'יקרו (מושב בית הלל, אני מקווה שזה גם נחשב)

    ספסל: דגן יבזורי (לא זוכר את שם הקיבוץ). לצערי הרב לא מצאתי ואני לא זוכר עוד שחקני קיבוץ (אלון שטיין-מועצה מקומית)

    1. רועי, זה כי אתה צעיר. גם הגולשים האחרים לא יודעים על שחקני-על מהעבר הרחוק כמו 'מוסה' דניאל ממשמר העמק, ראובן פכר ממזרע – שניהם היו בחמישייה של נבחרת ישראל משך כל שנות החמישים ושנות ה-60 המוקדמות.
      אבל ישנם רבים אחרים שהחמצת משנות ה-80 ואפילו ה-90

  3. רועי הפכת את המושבניקים לקיבוצניקים
    בקיבוצים.. גבעת ברנר יכולה לבד להרכיב חמישיה עם האחים רייס(שאחד מהם האבא של בן רייס) , גינדין ומוסקוביץ. הקבוצה שיחקה לגמרי סמול בול, ללא גבוהים, ואולי "הגבוה "היחיד היה עמי שלף 1.90.

    היו עוד רבים- רכזים: מרזל, מוסקוביץ, גל קנז. קלעים: חנן קרן, אור גורן, ארז חזן, יבזורי….

  4. מעניין אם אמא של מוזס הולידה עוד ילדים לאחר ה"טראומה".

    העונה הראשונה שהכרתי את הנ ב א וראיתי משחקים הייתה עונת האליפות של הסיקסרס עם המשאבת ריבאונד הזה

  5. כתבה ששלחתי למנחם אודות קללת מוזס מלון בפילי ואחרי הטרייד של ביינום…:

    קללת מוזס מאלון

    פוסט זה שאותו כתבתי הוא לאו דווקא על השנים המפוארות של פילי אלא דוגמא לאיך אפשר להפוך אימפריה לפח זבל ביום אחד של החלטות מזעזעות והרות גורל למועדון.
    כשכולם מדברים על היריבות הגדולה של בוסטון מול הלייקרס בשנות ה- 80, מדברים על שתי שושלות אדירות שלקחו יחד 8 תארים במהלך השנים הללו אך לא רבים זוכרים שבתקופה זו היתה קבוצה גדולה נוספת אשר שנה אחר שנה נתנה פייט אדיר לשתי הקבוצות הללו והיא פילדלפיה 76, שאף זכתה באליפות אחת ב-82-83 עם קבוצה שרבים מדברים עליה כאחת האלופות הגדולות בכל הזמנים.
    הכל התחיל שבשנת 1976 פילי ניצלה את איחוד הליגות ABA וה- NBA והמצוקה הכלכלית של ניו ג'רסי נטס ורכשה את ד"ר ג'יי בסכום של שלושה מיליון דולאר מהנטס (שווה לזה שקבוצה תקנה את לברון ממיאמי בסכום של 25 מיליון דולאר ) בשנה זו פילדלפיה 76 החלה תור זהב של 10 שנים רצופות מ-1977 עד 1986 שבהם זכתה באליפות אחת מתוך 4 הופעות בגמר (83 אליפות, 80 ו-82 הפסדים ללייקרס ו-77 הפסד לפורטלנד של ביל וולטון) והגיעה עוד 3 פעמים לגמר המזרח (הפסידה לבוסטון הגדולה בדרך לשתי אליפויות ופעם לוושינגטון בדרך לאליפות היחידה בתולדותיה).
    בשנת 1982 רכש הווארד כץ את הקבוצה והביא רוח שינוי לקבוצה, כץ היה פעיל מאוד בקבלת ההחלטות בקבוצה בניגוד לבעלים הקודמים והוא הבין שלקבוצה דרוש עוד אס לקחת את הקופה הגדולה (באותה שנה חטפה פילדלפיה סוויפ בגמר מהלייקרס ללא יכולת להתמודד עם קארים עבדול ג'אבר הסנטר האגדי של הלייקרס) ובאקט אסרטיבי הביא את הסנטר מוזס מלון מיוסטון (ה- MVP של הליגה בעונה הסדירה). מאלון נטמע מיד בהצלחה גדולה לחבורה שכבר הובילה את פילי בראשות ד"ר ג'יי, מוריס צ'יקס , אנדרו טוני וחבריהם, בעונה הראשונה שלהם יחד פילי שרפה את הליגה בעונה הסדירה ואח"כ בפלייאוף מזהיר ("פו פו אנד פו " המפוסם של מוזס למי שעוד זוכר) וזכתה באליפות.
    בשלוש שנים לאחר האליפות פילי הגיעה פעם אחת לגמר המזרח, במהלך השנים הללו פילדלפיה צרפה שחקן צעיר ומבטיח, צ'ארלס בארקלי שנבחר במקום ה-5 בדראפט הגדול בכל הזמנים בשנת 1984.
    בסיום עונת 1986 נפצע מוזס מאלון ונעדר לתקופה של 8 שבועות מה שגרם לאי הופעתו לפלייאוף באותה שנה ופילי סיימה את הפלייאוף בהפסד למילווקי ב-7 משחקים בחצי גמר המזרח, בתוספת העובדה שד"ר ג'יי המזדקן החל בירידה ביכולתו והיה לפני שנת פרישה מוצהרת, כל אלו הכניסו את הווארד כץ ללחץ לבצע שינוי כל עוד יש לו נכסים חזקים ביד עבור בניית קבוצה חזקה סביב צ'ארלס בארקלי.
    פילי הגיעה לערב הדראפט של שנת 1986 עם הבחירה מספר אחת שהיתה במקור של הקליפרס שסחרה בה עם פילי 7 שנים קודם לכן בעקבות טרייד שהעביר את אביו של קובי בריאנט , ג'ו בריאנט לקליפרס. המבחר בדראפט הנ"ל היה דל ולכולם היה ברור שהבחירה הראשונה תהיה הסנטר של צפון קרוליינה בראד דוהארטי (בבחירה השניה בחרה בוסטון ב- לאן ביאס שמת ממנת יתר לפני פתיחת העונה , והשחקנים הראויים לאיזכור מהדראפט הנ"ל נבחרו בסיבוב השני דניס רודמן והורנאסק. אהה סליחה- ועוד שחקן ראוי לאיזכור בחירה 29 של הלייקרס – קני בארלו שהתגלגל לימים למכבי ת"א של ליפין וג'מצ'י) .
    כץ הינו סוג של מקבל החלטות מהיר וחסר סבלנות, הוא הגיע לערב דראפט 86 בהרגשה שהקבוצה שדחף מ-82 סיימה את המוג'ו שלה וחייבת מהפיכה (במיוחד לאחר הפציעה של מאלון שלפי כץ – הוא גמר את הסוס, מה עוד שהמאמן של פילי דחף את הקבוצה לסגנון משחק מהיר שלא התאים למלון הכבד). בשתי החלטות מהירות וחסרות כל הגיון (מסוג ההחלטות של לקחת את סם בואי לפני מייקל ג'ורדן בדראפט 84) הוריד את הפרנצ'ייז המצליח ביגון שאולה ויש האומרים שעד היום לא התאוששה פילי מאותו ערב.
    כל ה- GM בליגה ידעו ערב הדראפט ששמו של מוזס על השולחן, לאחר שדחה הצעה של דטרויט להחליף את מוזס בביל למביר, ויני ג'ונסון וקלי טרפיוקה, שלח כץ את מוזס, טרי קטלידג' ושתי בחירות ראשונות עתידיות לוושינגטון תמורת ג'ף רולנד וקליף רובינסון (רולנד ,שמבחינת כץ היה המטרה העיקרית בטרייד, נחשב להבטחה גדולה אך היה סוג של הימור אחרי שתי עונות של פציעות שגרמו לו לשחק 30 ו-37 משחקים בעונות 85 ו-86) .
    בתחילת העונה הבינה פילי שרולנד גמור מהפציעות והוא למעשה שיחק חמישה משחקים בשש השנים הבאות, להמחשה – רולנד קלע בכל הקריירה שלו בפילי פחות נקודות ממה שמוזס קלע בשלושת המשחקים הראשונים שלו בוושינגטון מבלי לדבר על בחירות הדראפט שניתנו עבורו.
    כאילו זה לא הספיק, כץ המשיך בשלו ושעה אחרי הטרייד של מוזס שלחה פילי את הבחירה מס' 1 בדראפט (דוהארטי) לקליבלנד תמורת רוי הינס שחקן בינוני לחלוטין שלא מצא את עצמו בפילי ונשלח בטרייד שנה אח"כ.
    למעשה ולסיכום אחרי ערב דראפט 86 פילי שלחה את מוזס מאלון, קרי קאטלידג' בחירה ראשונה בדראפט 86 שהפכה לבראד דוהארטי ושתי בחירות ראשונות עתידיות בשביל קליף רובינסון ורוי הינס.
    להעצמת האירוע, מוזס קלע לפחות 18 נקודות וקטף 10 ריבאונדים בארבע השנים הבאות בוושינגטון, דוהארטי הפך לקלעי והריבאונדר הגדול בתולדות קליבלנד והרים אותה למעמד של קבוצת פלייאוף גדולה.
    במהלך העונה שלאחר דראפט 86 הד"ר פרש ולמעשה פילי נשארה קבוצה הבנויה מאוסף של חלקי חילוף סביב בארקלי והחלה לשקוע בבינוניות מול ההתעצמות של דטרויט ושיקאגו של ג'ורדן.
    כץ נשאר הבעלים ושלח שש שנים אח"כ את בארקלי (שמאס לסחוב הכל על גבו ודרש טרייד) בטרייד מפגר נוסף לפיניקס (פילי קיבלה את הורנאסק, גף לאנג וטים פרי), שלח את צ'יקס לספרס תמורת כלום בחר בבחירות הדראפט בעונות אח"כ את שון בראדלי , קלארנס ווית'רספון ושרון רייט (כולם טופ 10).
    לאוהדי פילי תמיד ישאר זכרון של אותו ערב בדראפט 86 שהפך שושלת שניצחה לפחות 2 סדרות פלייאוף ב-5 מ-7 השנים שלפני ערב הדראפט הזה למועדון שדשדש בבינוניות ושניצח לפחות 2 סדרות פלייאוף רק פעם אחת ב-26 השנים הבאות.
    באותו ערב גם טוענים האוהדים חלה על הקבוצה קללת מוזס מלון שגרמה לעמדת הסנטר בפילי להיות חשוכה ופילי למעשה לא הצליחה להביא שחקן פנים דומיננטי מאז מאלון ולראיה רשימת של הסנטרים של הסיקסרס מאותו רגע : ג'ף רולנד, מארק מקנמרה, טים מקורמיק, מייק גמינסקי, קורט נימפיוס, ריק מהורן, מנוט בול, אנדרו לאנג, ארמון גיליאם, שון ברדלי, לה-סל תומפסון, מייק בראון, טיאו ראת'ליף, אריק מונטרוס, מאט גייגר, סטאנלי רוברטס, אריק לקנר, נאצר מוחמד, טוד מקאלאך, דיקמבה מוטומבו, דלאמברט, סטיב האנטר, ספנסר האוס ושחקן הבאולינג אנדרו ביינום (אולי אני עוד יאכל את הכובע וביינום יחזור במרץ חד כתער ויהפוך למפלצת בצבע שההנהלה הנוכחית חלמה עליה).
    במשך 26 שנים מאז אותו יום גורלי, לסיקסרס היו רק 7 סנטרים שפתחו בחמישיה במינימום של 100 משחקים ורק שלושה מעל 200 משחקים. רק פעמיים במהלך התקופה היה להם סנטר שסיים טופ 10 בריבאונד (מוטומבו ב-2001-2 ודלאמברט ב- 2007-8), בחסימות המצב היה יותר טוב ולשישה היתה היכולת (דלאמברט, ראטליף, מוטומבו, בול, לאנג ובראדלי) אך החבילה הכוללת או החבילה הכוללת תמיד היתה פגומה.
    בראדלי היה באסט, גייגר גם, מקאלאך פצוע תמיד, מוטומבו בסיקסרס היה כבר מבוגר והיה גוש בשר ללא התקפה, בול היה יותר גימיק משחקן, את ארמון גיליאם יזכרו בגלל התסרוקת, לדלמבארט לא היתה אינטיליגנציית משחק, ואת כל השאר חבל אפילו להזכיר.
    במהלך 26 השנים האחרונות המשחק השתנה ופרופיל השחקן בסנטר השתנה אך הסיקסרס יותר מרבע מאה מחפשים מישהו דומיננטי במרכז ו……נאדה.
    רבים מהאוהדים של הסיקסרס משווים את מקרה ביינום למקרה רולנד (אך… איך שהלייקרס דפקו אותנו) פילי ויתרו על איגי ועוד שני שחקנים שנבחרו בבחירה ראשונה (מו הארקנס ווצ'ביץ') פלוס בחירה עתידית, עבור שחקן שרוב הסיכויים לא ישחק במדי הסיקסרס משחק אחד.
    קללת מוזס מלון אמרנו………………………..

  6. טור מעולה מנחם!!! כבר 3 חודשים שאני מבקר קבוע באתר ונהנה מאד מהכתיבה שלך ושל שאר הכותבים הנפלאים. חבר סיפר לי על האתר, הצצתי ונפגעתי (לטובה כמובן…) אין שום אתר שמשתווה להופס בארץ.
    במיוחד אני נהנה לקרא את פרוייקט האגדות כי אני צעיר יחסית והרבה מהם רק שמעתי עליהם אבל לא מספיק.
    שאלה קטנה, האם יש מצב שתעלה פוסט על כינויים של שחקנים ומאיפה הגיע הכינוי (מי המציא את הכינוי ולמה)? לפעמים אתה קורא לשחקן בכינוי (כמו האציל) ולי ולעוד ואני מאמין שלעוד צעירים אין מושג מי הם.
    שוב תודה על האתר המדהים!!!!!!!!!!!!

  7. תודה על המחמאה. כתבנו פעם מאמר על איזה 120 כינויי שחקנים. אם תיכנס לגוגל ותחפש NICKNAMES OF NBA PLAYERS תקבל את רוב הכינויים העיקריים!

  8. מנחם תודה על המאמר ורספקט למכבי חיפה שעלתה אמש לשלב הבתים של הליגה האירופית אחרי ששיחקה אתמול עם אסטרה הרומנית את המשחק השני ולפני זה ניצחה את צמד המשחקים עם חזאר האזרית ובסה"כ עולה לבתים עם מאזן מרשים של13 שערי זכות ושער חובה 1 עם שיא ישראלי חדש בהצלחה

  9. הדברים עליו ברשימותיי:

    מנהיג ווינר והיחיד שזכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה כשקבוצתו לא מגיע ל-50 נצחונות והוא עשה זאת פעמיים ב-78/9' ו-81/2' במדי יוסטון כשהקבוצה מגיע ל-47 (78/9') ו-46 (81/2') ניצחונות. באליפות זכה במדי פילדלפיה ב-83'. הצטרף לנב"א לאחר עונתיים בליגת האב"א שהתפרקה והתמזגה לתוך הנב"א בקיץ 76', והיה מהכוכבים הגדולים ביותר של ליגת האב"א שלאחר התפרקותה הצטרפו לנב"א, לצד ד"ר ג'יי, ג'ורג' גרווין וארטיס גילמור (עליו בהמשך).
    בעל יכולת משובחת בהתקפה (אמנם סיים עם אחוזי קליעה בינוניים לציר של כ-49% בעונה הסדירה ו-48% בפלייאוף אך כשהיה צריך קלע באחוזים טובים מאוד) ובהגנה (בחסימות היה טוב מינוס) ומעולה בקליטת כ"ח. סיים 3 עונות בנב"א עם מעל חמישה-עשר רי' למשחק, 6 עונות עם מעל ארבעה-עשר רי' למשחק, 8 עונות עם מעל שלושה-עשר רי', 12 עונות עם מעל אחד-עשר רי'. גדולתו הייתה בכ"ח בהתקפה שהיוו 41.5% מהכדורים החוזרים שקלט בקריירה בעונה הסדירה בנב"א ו-39.4% מהכ"ח שלו בפלייאוף והוא מחזיק בשיאי נב"א שונים של כ"ח בהתקפה.
    נקודת החולשה הגדולה שלו הייתה יחס האס' לעומת האי' כשהוא מוסר 1.37 אס' למשחק בנב"א בעונה הסדירה מהעונה השנייה (1.35 כולל העונה הראשונה) ומאבד 3.05 פעמים למשחק (חישוב האי' בנב"א החל רק מ-77/8' שהייתה עונתו השנייה בנב"א) ובפלייאוף הנב"א מהעונה השנייה מסר 1.57 אס' (1.45 מהעונה הראשונה) למשחק לעומת 2.62 אי'.
    לא אשכח לו את הזלזול בסלטיקס בגמר הנב"א ב-81', ואיך שהוא "אכל אותה" ויצא אידיוט ודפוק וחמור ומטומטם ומפגר גם יחד.
    בעונת 78/9' השיג 24.8 נק' ב-54% מהשדה ו-73.9% מהקו, 17.6 רי' (שיא אישי), 1.8 אס', חטיפה, 1.5 חס' וארבעה אי' ב-41.3 דק' למשחק שזיכו אותו בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. ב-81/2' שהייתה האחרונה שלו ביוסטון זכה שוב בתואר כשהוא משיג 31.1 נק' ב-51.9% מהשדה ו-76.2% מהקו, 14.7 רי', 1.8 אס', 0.9 חט', 1.5 חס' ו-3.6 אי' ב-42 דק' למשחק. בעונה הבאה, עונת האליפות הגדולה של פילדלפיה, השיג בעונה הסדירה 24.5 נק' ב-50.1% מהשדה ו-76.1% מהקו, 15.3 רי', 1.3 אס', 1.1 חט', שתי חס' ו-3.4 אי' ב-37.5 דק' למשחק כשהוא זוכה גם בתואר שחקן ההגנה של השנה. בפילדלפיה לצד מוריס צ'יקס ואנדרו טוני מאחור, ד"ר ג'יי בסמול ובובי ג'ונס השחקן השישי ועוד כמה שחקנים משלימים ומחליפים מצוינים, יכול היה מ' מלון (וכן ד"ר ג'יי) לזכות באליפות שהגיעה לו. בגמר זכה ב-MVP של הסדרה עם ממוצעים של 25.8 נק' ב-50.7% מהשדה ו-66% מהקו, 18 רי', שני אס', 1.5 חט' וחס' ו-2.75 אי' ב-39.3 דק' למשחק, כשפילדלפיה מטאטאת את הלייקרס של מג'יק וכארים. נוסף על כך נבחר פעם נוספת לחמישיית העונה הראשונה ועוד 4 פעמים לשנייה, וכן נבחר לחמישיית ההגנה השנייה פעם אחת, חוץ מזכייתו בתואר שחקן ההגנה של השנה שאז היה כמובן בראשונה.
    בקריירה של 19 עונות בנב"א עד גיל 39 (כאמור שיחק לפני כן שתי עונות באב"א) השיג 20.6 נק' ב-49.1% מהשדה ו-76.9% מהקו, 12.2 רי', 0.8 חט' ו-1.3 חס' (נתוני האס' והאי' מופיעים לעיל בהתייחסות ליחס האס'-אי') ב-33.9 דק' למשחק בעונה הסדירה; 22.1 נק' ב-47.9% מהשדה ו-76.2% מהקו, 13.8 רי', 0.9 חט' ו-1.6 חס' (נתוני האס' והאי' מופיעים לעיל בהתייחסות ליחס האס'-אי') ב-40.4 דק' למשחק בפלייאוף.

  10. הוספה:

    ב-15 מעונותיו (בראשונה ובעונות השלישית עד ה-16) שיחק מעל 70 משחקים, ב-12 שיחק לפחות ב-78 מש'ת ב-11 לפחות 79, ב-9 לפחות 80, ב-8 לפחות 81, וב-5 עונות שיחק את כל 82 המש'. בעונתו השנייה שיחק 59 מש', בעונתו ה-18 השתתף ב-55 מש', בעונתו ה-17 באחד-עשר מש' ובאחרונה בשבעה-עשר מש'. בעונות שלישית-16 השתתף ב-90.08% ממשחקיו בעונה הסדירה ועם העונה הראשונה השתתף ב-16 העונה שמעל 70 מש' ב-90.7% ממשחקיו, וסה"כ שיחק ב-85.3% ממשחקיו בעונה הסדירה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט