סיכום ל 11/11 ביום שני הגדול / אבי טרכטמן

סיכום ל 11/11 ביום שני הגדול / אבי טרכטמן

אז אני נמצא בצ'ייס סנטר החדש והחדיש שזה מקסים, ועוד נכתב על זה בכתבה הנלווית. אבל בינתיים מה שאתם צריכים לדעת הוא שלמדתי מאשתי להיות מולטי טאסקינג. לראות משחק אחד ולכתוב על כל האחרים ביום שני חמים יחסית בסן פרנסיסקו.

סן אנטוניו (5-5) – ממפיס גריזליס (7-3): 113-109

ג'א מוראנט חזר מהיעדרות קצרה, והגריזליס הפתיעו את הספרס בביתם במשחק נדנדה קלאסי, שבו כל קבוצה ניצחה 2 רבעים בהפרשים נוחים. ממפיס אמנם הביסה ברבע הראשון ב-13 הפרש ואף הגדילה לעשות ברבע השלישי, אבל בסופו של דבר המשחק התפתח לכדי משחק צמוד מאד שבו כל אחת היתה יכולה לנצח עד הריצה האחרונה והמעט מפתיעה של הקבוצה האורחת.

סן אנטוניו ממשיכה את הבינוניות שלה השנה ובהחלט תצטרך לשחק טוב יותר לו היא רוצה להגיע לפלייאוף. ואילו ממפיס הבליטה את השורה הצעירה שלה שאולי לא שווה פלייאוף השנה, אבל אולי עוד תהיה מתישהו.

כבר בתחילת המשחק, שני השחקנים המרכזיים של ממפיס היום בלטו – ג'ארן "אני לוקח ריבאונדים כמו ברוק לופז" ג'קסון ודילון "לא מרשון, השני" ברוקס שבתוך 6 דקות כבר העלו את ממפיס ליתרון בן 8 נקודות. אבל הריצה בהמשך הרבע שקבעה את ההפרש הראשוני ובדיעבד את תוצאת המשחק היה תוצרת אירופה באדיבות גודוריץ' החביב וולנצ'יונאס הענק.

שני הקשישים, אלדרידג' ודרוזן היו השחקנים המרכזיים של הטקסניים ברבע השני כשהם מוכיחים שלפעמים יש על מי לסמוך, ובנדנדה שהיתה המשחק הם החזירו את המשחק לשוויון שנשבר רק עם שלשה גדולה של ג'ארן ג'קסון עם סיום המחצית.

כאמור, הרבע השלישי היה הרבע של ממפיס, שוב, ושוב היו אלו ג'קסון, וולנצ'יונאס ודילון ברוקס שהראו שיש על מי לסמוך כשגם ברנדון קלארק הרוקי החביב מראה ניצוצות. ממפיס כבר נטלו הובלה בת 14 נקודות כשבלינלי בעונה עצובה בינתיים מבחינתו, מצמצם מעט עם שלשה בשניות הסיום של הרבע.

הרבע הרביעי הסתמן בספרס מגיעים לשוויונים מדי פעם, ואז ממפיס בורחים מעט. בתחילה זה היה דרק ווייט עם כמה מהלכים גדולים שהצליח להשוות לפני שממפיס ברחה, ואז היה זה ברין פורבס שעשה את אותו דבר עם כמה מהלכים חביבים, וגם אז ממפיס ברחה. רק שאז סן אנטוניו נזכרה שהיא הקבוצה הבכירה ולראשונה הצליחה ליטול את ההובלה במשחק עם 5 דקות לסיום. בעבר, קבוצות של פופ לא היו עושות במכנסיים בדקות הסיום בדרך כלל, אבל בדיוק זה קרה הפעם כשכולם מחטיאים בסן אנטוניו, ואיכשהו, ממפיס נוגסת בהפרש פיסה אחר פיסה, מחזירה לעצמה את היתרון באדיבות ג'יי קראודר, וסוגרת אותו באדיבות איש המשחק דילון ברוקס.

לממפיס: ג'ארן ג'קסון 24, דילון ברוקס 21, קלארק 14 ו-8 ריבאונדים, וולנצ'יונאס 18 ו-12 ריבאונדים

בספרס: אלדרידג' 19, גיי 18, 8 ריב', וויט 15, פורבס 14, דרוזן 12, 7 ריב', 7 אס'.

בוסטון (1-8) – דאלאס (4-6) -: 106-116

מדהים עד כמה בוסטון טובים השנה, אבל אפילו עם הפציעה העצובה של גורדון הייוורד ואפילו במשחק חשוך במיוחד של ג'ייסון טייטום (שממשיך לאכזב אותי אחרי השנה הקודמת, שבעצמה היתה די מאכזבת) שנתן משחק טום צ'יימברסי עם 1-18 מהשדה, ואפילו מול משחק טוב נוסף של מי שהוא כבר היום סופרסטאר – לוקה דונצ'יץ', בכל זאת הצליחה לנצח.

כמובן, מה שמאד עזר לבוסטון, זו העובדה שטייטום לא היה הטום צ'יימברס היחיד במגרש, השני היה פורזינגיס שקלע גם הוא רק קליעה אחת, אבל מתוך 11 זריקות וסופסל בדקות הסיום של המשחק בשל כך. איש המשחק היה דווקא קמבה ווקר שגם היה זה שקבע למעשה את הניצחון בשני סלים גדולים עם חמש דקות לסיום המשחק, ואחרי שבוסטון הובילה רק ב-2. משם הירוקים כבר לא הסתכלו אחורה בכעס וקבעו תוצאת סיום במשחק שממשיך למצב אותה בתור אחת הקבוצות הטובות בליגה.

ואם יורשה לי… איזה הבדל בין הקבוצה של קיירי (ע"ע גם השנה בנטס) לבין זו של קמבה. ואם שנה שעברה טענתי שהבעיה הגדולה של בוסטון היא היררכיה, אני עדיין טוען כך, אבל גם מנהיג כמו קמבה צריך לדעת מתי לתת לאחרים להוביל, ונדמה לי שאת זה קשה הרבה יותר לקיירי לעשות.

בוסטון: קמבה ווקר עם 29 נקודות, ובעיקר עם 8 שלשות במשחק מצוין. ג'יילן בראון קלע 25 והוסיף 11 ריבאונדים, סמארט קלע 17 ומסר 6 סוכריות, ת'ייס שנתן גם כמה מהלכים מצוינים ברבע האחרון סיים עם 11 ומיודענו בראד וואנמייקר קלע 10.

בדאלאס לוקה היה מצוין עם 34 נק' ו 9 אס', קלבר קלע 15 והוריד 8. פאוול וברונסון הוסיפו 12 כ"א.

דטרויט (7-4) – מינסוטה (4-6): 120-114

מינסוטה מקלקלת את משחק החזרה של בלייק גריפין שדווקא היה טוב, אבל היא פשוט היתה טובה יותר, בעיקר בדקות הקלאץ' במשחק צמוד למדי. אבל אתם יודעים מה, עזבו הכל, נדמה לי שהגיע הזמן להודות שאולי היה קצת מוקדם מדי להספיד את האפטי והאגואיסטי שבאנשים – אנדרו וויגינס. כי בסופו של דבר, לקלוע הוא יודע לעשות כשהשנה הוא מוסר יותר אסיסטים מתמיד. וזאת בסופו של דבר תמיד היתה חולשתו, אבל הנה העובדה – לא רק שהוא מוסר השנה לראשונה בקריירה יותר מאשר 3 אסיסטים למשחק, הוא גם זורק ממקומות טובים יותר. היום עם 3-5 מהשלוש, כשהשנה בכלל לראשונה בקריירה הוא זורק יותר מאשר 30% מהזריקות שלו מהטווח שמקנה שלוש נקודות.

אז את קא"ט אנחנו כבר מכירים והוא בהחלט נותן עונה עצומה בינתיים, גם אם הוא איבד שני משחקים בגלל מכות, אבל אף אחד לא ציפה לוויגינס, ווויגינס היום עם 33 נקודות ומנהיגות בהחלט הוביל. מינסוטה אמנם הובילה בבטחה לאורך חלקים גדולים מהמשחק, אבל כבר ברבע הראשון, וויגינס הוכיח שהוא האיש עם 9 נקודות מצוינות שנתנו הפרש מבטיח בן 15 נקודות, בעוד ברבע הרביעי וויגינס היה האיש ששמר על היתרון אצל הזאבים עם 14 נקודות וכמה וכמה מהלכים גדולים.

אגיד זאת כך – אם וויגינס ימשיך בפורמה הזאת במשך כל העונה לצד קא"ט והצעירים החביבים של מינסוטה, ולא יחזור לסורו המוכר והעלוב משהו – מינסוטה הולכת להיות חתיכת סליפר ולצד פניקס אחת ההפתעות הגדולות של העונה.

קלעו למינסוטה: וויגינס 33 והפעם עם 5 אסיסטים חביבים. קא"ט קלע 25 עם 4-7 מהשלוש ו-8 ריבאונדים. ליימן שהוא למען האמת תוספת כוח מצוינת לקבוצה קלע 16 (4-5 מהשלוש), גרהאם קלע 13 וקובינגטון הוסיף עשירייה.

בדטרויט הוביל לוק קנארד עם 25 נקודות, גריפין נתן את הספתח העונתי עם 19 נק', 7 ריב' ו 6 אס' (ושלא תטעו, הוא עדיין אחד הגבוהים הטובים בעולם). גאלווי בעונה מפתיעה במצוינותה קלע 18, סנל 16, דראמונד 11 ו-12 ריב' וגם 4 חטיפות, ואילו מרקיף "מתי לעזאזל אחי עקף אותי בסיבוב" מוריס קלע דאבל פיגר מינימלי.

ניו אורלינס (8-2) – יוסטון (3-7): 122-116

דווקא בלי אינגרם הפצוע מעט וציון הפצוע הרבה, ניו אורלינס נראתה לא רע מול אחת הקבוצות החמות בליגה. לא שזה באמת עזר לה, כי יוסטון בהחלט מצאה את עצמה בשבוע וחצי האחרונים. זה לא רק הארדן שממשיך להיות כוכב על, זה גם קפלה שבשניים שלושה המשחקים האחרונים מזכיר את המפלצת שהוא היה שנה שעברה, ולא את הנמושה שהוא היה בתחילת השנה הנוכחית.

ומה שגם היה הוא קרב הסקנד גארדים הגדולים. בצד הראשון של הזירה קבלו את ג'יי ג'יי רדיק. עם חליפה הוא נראה כמו איש עסקים בוול סטריט, בלעדיה הוא השחקן הכי מקועקע במפתיע בליגה, ולמעשה הוא כבר שנים אחד השחקנים הכי מדויקים בליגה. כמו קייל קורבר אבל לא זז כמו בן 200, כמו ריי אלן אבל בלי הגנה ועם זאת כבר שנים צלף מדופלם, וללא אינגרם – המנהיג הגדול של הקבוצה המעניינת ועם זאת כה מאכזבת מהמארדי גרא. בצד השני של הזירה עם משקל עודף (חציו בשומני הגוף, חציו בשערות הזקן) עולה לו ג'יימס הארדן, האיש שאחראי יותר מכל אחד אחר על העובדה שגם בנצחונות, וגם עם שני מלכי האסיסטים האחרונים בליגה, הקבוצה בקושי מוסרת 20 אסיסטים במשחק. אייסו-מן ג'יימס הארדן.

אז רדיק ניסה, באמת שהוא ניסה, הוא קלע 7 שלשות במשחק (חצי מכלל השלשות של הפל'ס) והיה טוב גם בדקות בהן עדיין היתה תקווה, אבל הארדן הוא הארדן, ולטוב או לרע, כשהולך לו, הולך לו מאד, היום הלך לו מספיק בשביל שלכל שחקן אחר זה ייחשב למאד. כן, אחוזים לא משהו (3-11 מהשלוש) אבל הווליום שלו מטריף במיוחד, וכשהוא גם מפעיל יפה את קפלה וגורדון במשחק טוב של השניים, זה מספיק בשביל ניצחון על מי שמתבררת לאיטה כאחת מנמושות הליגה.

וחוץ מזה, מה אתם דואגים, גם ביום שבו הארדן מנגר, תהיו בטוחים שווסטברוק (8 זריקות מהשלוש, אחת נכנסה) מנגר יותר, ועדיין גם הוא נתן משחק חביב בסופו של דבר והיה חלק קריטי בנצחון של הטילים.

יוסטון: הארדן 39, 9 אס'. ווסטברוק 26, ואמנם לא קרוב לט"ד אבל כן 4 חטיפות, ושישה איבודים. גורדון עם 4-7 מהשלוש ו 17 נקודות, קפלה הוריד היום את כל הריבאונדים שדראמונד למעלה לא הוריד, וסיים עם 20 כאלה וגם עם 11 נקודות וטאקר הוסיף עשירייה.

רדיק כאמור הוביל את ניו אורלינס עם 7 שלשות ו 24 נקודות. הארט קלע 19, לג'רו הולידיי היה חסר ריבאונד אחד ל-11 אסיסטים ו-18 נקודות שלו בשביל לעשות טריפל דאבל, מור ואוקפור קלעו 14 כ"א, ופייבורס הוסיף 13 נקודות וגם תריסר ריבאונדים.

לוס אנג'לס קליפרס (3-7) – טורונטו (3-7): 88-98

המשחק המרכזי של המחזור הפגיש את קוואי לאונרד עם הקבוצה איתה הוא לקח אליפות. התוצאה היתה הגנתית משהו, ובעיקר – קוואי עצמו התרגש מאד מהמעמד, פתח עם 0-7 מהשדה ובאופן כללי לא קלע כמעט כלום, ובכל זאת סיים עם כמעט טריפל דאבל כשהוא ממשיך להוכיח שהוא פשוט למד למסור השנה. האמת היא שלא רק שהיה לו כמעט טריפל דאבל, אלא היה לו גם כמעט קוואדריפל דאבל, אבל עם איבודים. אבל אתם יודעים מה – אני מעדיף שחקן שמוסר עשירייה ומאבד שמינייה מאשר שחקן שלא מוסר בכלל. ככה זה.

בכל מקרה, בהיעדרו של קוואי, היו אלו שני השחקנים השישיים הגדולים מאשתקד – מונטרז הארל (שחטף בלוק גדול ממי שהיה השחקן המפתיע של הצד השני – כריס בוצ'ר), וכמובן לו ווליאמס שאמנם נחלש לקראת הרבע האחרון אבל נתן יופי של משחק עד אז וסיים כקלעי המוביל של המנצחת. כך או כך, היה זה עוד משחק שמוכיח שמגמת ההתקפה המובהקת של השנה שעברה קצת נרגעה השנה כששתי הקבוצות קולעות פחות מ 190 נקודות ובעיקר מציגים הגנה חזקה.

לקליפרס: לו ווליאמס 21 נק', הארל 14, 11 ריב', לאונרד 12 נק', 11 ריב', 9 אס', 3 חטיפות ו-9 איבודים, פטרסון 12 וג'מייקל גרין שהיה מצוין בדקות האחרונות של המשחק עם 10 נק' ו 12 ריב'.

בטורונטו שלמרות ההפסד ממשיכה להוכיח קשיחות מיוחדת השנה, היה זה סיאקם שקלע 16, וגם פלירטט עם הטריפל דאבל (10 ריב', 6 אס'), פאוול 15, ון וליט 14, 8 אס', בושר נתן 3 שלשות, 13 נק', 6 ריב' ו-2 גגות.

.

ועל המשחק האחרון של המחזור, שבו הפסידו הווריורס שוב והפעם לג'אז, אכתוב בכתבה נפרדת עוד מעט.

לפוסט הזה יש 77 תגובות

  1. סיקור משובח אבי. טייטום ממש לא מאכזב העונה, להיפך. מה שנכון זה שהוא עוד לא יציב אבל זה עוד יגיע. כיף של כתיבה!

  2. טורונטו רציניים, הסתדרו בבק טו בק בחוץ מול הקליפרס עם הגנה טובה, עד שהתעייפו ברבע האחרון.
    בוסטון יופי של קבוצה, קמבה מתאים שם בול, ומסתבר שתייס ווויליאמס זה צמד סנטרים לא רע

      1. וויליאמס עושה רושם של מפלצת הגנתית שבעתיד תיתן דיבידנד מצויין
        גם האחוזים שלו במשחקים האחרונים הם 70 ומעלה וזה בגלל שהוא לא זורק….
        רק מטביע או קרש/סל. הוא חייב לעבוד על הזריקה כדי להיות סנטר התקפי לגיטימי בליגה.

      2. אני שמח לראות שסופסוף אנשים מתחילים בקפיצה שהטיים-לורד עושה/הולך לעשות השנה. אתם כולכם פה עדים שאני זיהיתי וצפיתי זאת לפני כולם 😉

          1. אתה רפה הבנה?
            העניין של וויליאמס הוא שהבחור על תרגיל אחד בלבד בהתקפה, כלומר הוא מוגבל מאד ומתאים לסיטואציה מסויימת בהתקפה. בהגנה זה סיפור אחר לגמרי והוא עושה עבודה מצויינת בחלק ממשחקים. קראתי קצת על התרומה שלו בתיכון וכולם מספרים שהיה מפלצת הגנתית. הוא חייב לעבוד יותר על הקליעה ואז יהיה הרבה יותר טוב ואפשר יהיה אולי להפוך אותו לסנטר פותח.

            1. רפה הבנה?!? אני?!? בהחלט יש מצב, או לפחות יש מספיק ראיות לאשש את ההבחנה. למרות שגם טענתי בזמן אמת שצריך להטריד את רוזייר (זמן אמת – אחרי הפלייאוף מהחלומות שלו) אז יש לי גם נסיבות מקלות.
              לגבי הטיים-לורד, בבוסטון כרגע לא חסר מי שיזרוק (ביחוד כשגם ג׳יילן הפסיק להיות ביישן!). מה שצריך מוויליאמס זה בדיוק מה שהוא עושה. מוסר חביב, הגנה והרבה סייז מתחת לסל. הוא עוד צעיר ומתפתח מבחינה התקפית אבל כמו שאמרתי, זה ממש לא פריוריטי כרגע.

            2. אוקיי קיבלתי. באתרים משווים אותו לביל. מעניין איך הוא יהיה עוד 5 שנים. האם יהיו לו טריפלים כמו לראסל? אם הוא משחק 35-30 דקות למשחק 15 נקודות בדאנקים וקרש סל ועונשין, 12 ריבאונד ו 6 שבע חסימות זה יפה מאד.
              איך שומרים על בראון טייטום הייווארד וקמבה ביחד כשכל אחד שווה כ 30 מליון? כאב ראש מאד גדול….

            3. השוואות לביל!! לא פחות. אני אהיה מבסוט אם יצא ממנו משהו בליגה של ג׳רט אלן או דיאנדרה ג׳ורדן.
              את שאלת האיך משאירים צריך למקד להייוורד לבדו כי קמבה וג׳יילן כבר חתומים, וטייטום יקבל את ה170 לחמש שנים שלו בשנה הבאה. השאלה הזו תגיע לדעתי (והופ הינה גילרי וגיא מתקנים אותי) רק בקיץ 2021 כשהחוזה של גורדון יגמר והחוזה הגדול של טייטום יתחיל, ככה שיש לנו עוד שתי עונות להנות ממה שיש. הייוורד יהיה בן 31 באותו קיץ – לא זקן מספיק בשביל לקבל חוזה נמוך אבל כנראה לא צעיר מספיק בשביל הארכת מקס. ענייני מיסוי ותקרות זה כבר לא התחום שלי אבל אם הוא ימשיך ככה אז הסלטיקס ישלמו כמה מס שמותר בשבילו.

            4. או שיקבל כמו הורפורד חוזה יותר טוב במקום אחר וישכח לגמרי איך הסלטיקס חיכו לו ושילמו עד הסנט האחרון.

      1. הקשיים יתחילו בשבוע הבא כשיפגשו ברצף את הסאנס, קליפרס ודנוור. אם יצליחו לקחת 2 מאלה אני אשנה תחזית.
        בכל מקרה, את 3 המשחקים הקרובים ווש, ג"ס וסקרמנטו בלי דארון הם יקחו דיי בקלות לדעתי.

          1. בהחלט היה לסלטיקס לוז חביב עד כה אבל הוא כלל גם את פילי טורונטו מילווקי סן אנטוניו ודאלאס ככה שאי אפשר לזלזל לגמרי באיך שהם נראים העונה. בעיקר לאור העובדה שכולם כבר קברו אותם והכריזו על מותו של פרוייקט איינג' בטרם עת.

            1. המאבס זה לא קבוצה חזקה. הספרס…ראית איך הם נראים אפילו ההוקס וממפיס ניצחו אותם.

              פילי הפסדתם.
              את טורנטו והבאקס בהחלט ניצחתם ועמדתם יפה מולן. עכשיו שם נוכל לראות איך אתם במערב. ג"ס והקינגס יפנקו אתכם בהכנסת אורחים יפה וולקאם טו דה ווסט אבל אחרי זה נראה ממה אתם עשויים

            2. סיימון, עוד לא הפנמת שאין משחקנים קלים השנה? ובדאלאס יש יופי של קבוצה.

  3. יוסטון זה חרא צף, היום היה קטע שהארדן פשוט טייל ברחבה שלו הסתכל על המתקיף שנכנס לליאפ ופשוט ליווה אותו במבט עם הראש למעלה, היה ענק.
    ראס עם 1מ8 מה3 והארדן עם 3 מ11 מה-3 ממשיכים לזרוק עד שיכנס ובכן דוק שומע? יום רביעי האנקונדה תראה ל-2 הדבילים האלה מאיפה הדג משתין, נגמרו הניקסים והניו אורלינסים למיניהם בו הם מנפחים את הסטט ולא ניזוקים על אי שמירה.

    טייטום עם שיא הנגרות פאקן 1 מ18!!! דריימונד ובן סימונס היו מתביישים.
    לוקה היה ענק רבע 3 אבל בשאר המשחק בינוני ומטה בעיקר בגלל הנגרים סביבו.
    ההחלטה הכי טובה של הניקס הייתה להעיף את הדביל פורזיניגיס שהוא מנפח סטט על השארלוטים למיניהם. בפלייאוף יהרגו אותו. קצת קשיחות, שאגות וצעקות והוא בוכה לאמל'ה. מונטרזל הארל יגרום לו לבכות עם השאגות. גבוה ככ רך, לא מסוגל להיות דקה בצבע. מרקוס פאקן סמארט הגמד חיסל אותו היום, זה היה מצחיק ואמרתי לרזי לפני המשחק שמספיקה נביחה של סמארט והוא יברח לקו ה-3. המאבס צריכים להשחיל אותו למישהו בטרייד כל עוד יש לו ערך לוקה צריך סביבו קלעים וD3 לעמדת הסנטר הנגר דוויט פאוול וקלבר מספיקים עושים את העבודה השחורה. מי שחושב שיגיע יום ופורזי יהפוך למפלצת צבע שעושה פוסטאפים וטוחן בצבע הוזה (תרשמו את זה).
    קמבה היה ענק , רצח לבד את המאבס בלי שקרלייל מגיב ונותן ללוקה מנוחה ארוכה מידי ברבע האחרון של מעל 6 דק.

    אבל ההיילייט של הערב היה לראות את המתנקשים של טורנטו ארוכי הידיים והאתלטים מאפריקה ממררים לקאווי את החיים, פאקן קאווי לאונרד AKA סייבורג עם 2מ11 מהשדה ו-9 איב והתנשף כמו אמביד בפלייאוף, ידיים על המותניים והברכיים.
    איזה דאבל טים נרס הביא עליו יאללה, זה קלטת שצריך לשלוח לכמה רפי הבנה איך עושים דאבל טים כהלכתו. זה עבד בעיקר שסביב קאווי שיחקו הפטרסונים והזובאצים. במאני טיים שסוויט לו והארל היו יחד איתו הוא ניצל את זה למסירות יפות והם הענישו. בחמישייה של בברלי וויליאמס קאווי גורג והארל זה לא יעבוד למי שמפנטז על הפלייאוף אבל בדקות שהפטרסונים גרינים וזובאצים איתו זה חובה לעשות בפלייאוף.
    גם את לברון הם חיסלו אתמול עם 5 מ15 מהשדה ו-13 נק.
    טורנטו כבר היו עייפים ויש להם חוסר בשחקן אמין שמסוגל לעשות נק באחד על אחד (קאווי?) אבל הם ממש מפתיעים אותי, לזה לא ציפיתי, חשבתי הם יבואו לנוח העונה (רפה כמוני הכניס את הבולס במקומם), עם שחקן בקליבר גבוה הם יכולים לתת עוד ריצה אחת העונה :), סיאקם לא קלעי אמין וזה הדבר הבא שעליו לשפר גאמפ ושלשות. הנק שלו הם לא מיצירה ובעיקר חדירות והרבה האסל, הוא מוציא הרבה אנרגיה עליהם. בהגנה הוא נלחם כמו אריה.
    אני חושב קווין דוראנט היה עוזר לטורנטו 🙂

    דריימונד "טופ 24 בליגה, אול NBA, אולסטאר, פרנצייז, לב והמנוע" גרין הפתיע אותי שהוא בחר לעלות למגרש מול יוטה, הרי היה ברור שתהיה השפלה אבל הוא התגרה במזל, מה עשה? 4 נק ב2 מ7 מהשדה ושהבין לאיפה זה הולך הרחיק את עצמו מרוב בושה. מעולם לא רכב כזה נגר על כוכבים ששיחקו לצידו.
    קבוצה שדריימונד או בן סימונס הם מספרי 1 שלה בלי כוכבים סביבם מובילה ישר לבחירה 1 בדראפט, אף אחד מהם לא יצליח לסחוב את נס ציונה לפלייאוף של ליגת העל. אפילו שניהם יחד בנס ציונה הם לא עושים פלייאוף.
    דיאנגלו ראסל בהרצה חמה מעלה ערך חבל"ז עם 33 נק ו-8 אס.

    הספרס שוקעים…מה זה שוקעים, בונים שם צוללת, לממפיס בבית? אוי לבושה וזה בערב שגה מוראנט החביב מקבל שיעור מהגארדים שלה ספרס עם 2מ9 מהשדה ו-9 נק

    הערב איזה משחק יש לנו פיניקס לייקרס המיין איבנט

    1. עוד תגובה מסוגננת ומאופקת משמעון מלך האנדרסטייטמנט
      בטוח שאתה נצר לאציל או לורד אנגלי וקיבלת חינוך באחת הפנימיות היוקרתיות של אנגליה

          1. למה? סוף סוף אמרת משהו נכון…
            תסתכל בסוף הפוסט מאתמול. הבאתי את הנתונים של סטף לפי, עונה סדירה כמו שרצית, פלייאוף בכללי, לפי שלב בפלייאוף ולפי משחק בסדרה.

            1. נשמע מעניין מאוד. בתכלס מה שעניין אותי הוא הבדיקה של המאני טיים (5 דקות אחרונות, הפרש 5 או פחות מזה)

            2. תן לי עוד כמה דקות…

            3. בדקתי רק בפלייאוף כן?
              ב-155 דקות קלאץ סטף עשה 176 נקודות (1.14 נקודות לדקה) ב-TS של 57%.
              עכשיו אם ניקח את התקופה שסטף היה סטף כו שאתה אוהב להגיד, דהיינו שלטון הטרור של סטיב קר:
              ב-106 דקות קלאץ' יש לו 150 נקודות (1.42 נקודות לדקה) ב-TS של 64%.
              זה עוד אחרי הפלייאוף האחרון שהיה מזעזע מבחינתו בתחום הנ"ל.
              רק נציין שבדרך כלל האחוזים יורדים בצורה דרסטית אצל כל אחד בקלאץ'.

            4. הנתונים הראשונים הם עונה רגילה והשניים הם הפלייאוף (בשנים האחרונות)?

            5. כאן? לא.
              הראשונים זה סה"כ פלייאוף והשניים זה בלי השנתיים עם מארק ג'קסון.

            6. מה הדלתא בין זמן רגיל למאני טיים בעונה הרגילה ומה הוא הדלתא בפלייאוף (עדיף בסדרת גמר), זו השאלה המעניינת לדעתי.
              ברור שאצל הרוב תהיה ירידה אבל זה לא ברור מאליו ("שחקן א' מתעלה ושחקן ב' מתפוגג")

            7. בינתיים כמה חברה להשוואה (הכל קלאץ' פלייאוף):
              לברון: 0.91 נקודות לדקה TS=56% (הרבה יותר דקות קלאץ' יותר מפי 3)
              הארדן: 0.75 נקודות לדקה, TS=55%
              דוראנט: 0.74 נקודות לדקה, TS=54%.

            8. נו בחייאת, עכשיו אתה הולך רק לסדרות גמר. אתה יודע כמה שחקנים לא הגיעו בכלל לגמר?

            9. בפיינלס סטף עם TS=56.5% בקלאץ', 0.74 נקודות לדקה.

            10. בפיינלס לברון עם TS=46.5% בקלאץ' , 0.74 נקודות לדקה.

            11. עכשיו קראתי את מה שכתבת בפוסט הקודם. תודה על איסוף הנתונים. השאלה המעניינת לדעתי היא איך התפקוד בקלאץ' משתנה בין עונה רגילה לבין המאני טיים של המאני טיים (סדרת גמר לדוגמא). ישנם שחקנים שיש להם ירידה קטנה ויש כאלה עם ירידה גדולה. לי זכור שסטף נסגר די טוב בחלק מסדרות הגמר שלו, אולי זו אשליה. דבר דומה יכול לקרות גם לטריי יאנג (ממנו התחיל הדיון) בגלל שהוא קטן וצנום.
              יכול להיות שזה שווה פוסט נפרד.

            12. אבל אתה רואה שכל הנתונים מספרים סיפור אחר. כן היו לו סדרות גרועות וגם בגמר אבל בתמונה הכללית אתה רואה שזו מיסקונפציה שאתה מנסה להלביש על התחושות שלך.

            13. בוא נשאל את זה אחרת – למה על לברון לדוגמא אתה לא אומר את אותו דבר?

      1. מה אני אעשה זו האמת אבל מה יוסטון זה לא חרא צף? את האמת. או לורד בריטי אוסום שייט
        ראס והארדן לא צמד דבילים בהגנה?
        פורזי לא דביל שהוא מעיף סלעים מה3?
        המאמנים והמנגרים בליגה לא רפי הבנה?
        קח קבוצה כמו ניקס למשל איך כולם ידעו שהם מפגרים ורק המנהלים והמאמן חשבו שיצליחו?

        1. הפרופסור אמר שטייטום נראה לו אהבל
          היום עם 1 מ 19, טייטום עשה צעדים משמעותיים להוכיח שהפרופסור לא לגמרי רפה הבנה.

    2. רפה הבנה כמותך שם את הבולס במקומם?
      אם אני זוכר נכון, מיקמת אותם במקום ה-10 או ה-11 במזרח.
      אם אצטט לרגע את ה-catchphrase של המשורר הידוע ש.ט. נגרי –
      "חחחח"

  4. תודה אבי.
    לא כל כך אוהב את מה שראסל עושה בווריורס. זה לא ממש עוזר להתפתחות של הצעירים + ויש חומר גלם מצוין (שמעון זה הזמן שלך ללעוג, מקווה שאזכיר לך את זה בשנה הבאה) פסקל, פול לי בוימן וספלמן יכולים להתפתח לשחקנים די טובים לדעתי.
    קוואי בפתיחת עונה מזעזעת עד כה. אישית אני חושב שזה זמן ללמוד את רזי ניהול המשחק, אבל לדעתי 8 איבודים על 10 אסיסטים זה מזיק ביותר לקבוצה. אני מאמין שנראה יותר ויותר ניסינות ללכוד אותו כאשר מגיע חסימה ולא לתת לקליפרס את הפיק&רול שבו הם קטלניים ביותר. החברים שלו יצטרכו להתחיל לקבור שלשות פינתיות סוף סוף (החמיצו המון היום)
    טייטום היום נתקל בדני דין ולא יעזור לו בית דין

    1. בטח שאני לועג

      ספלמן=בקרוב בישראל
      פסקל>דריי
      פול=אם ישרוד בליגה יהיה יפה
      באומן=אם ישרוד בליגה יהיה יפה

      הם יהיו כוכבים כמו קוק 🙂

      לגבי קאווי זה אשלייה. ל-90% מהליגה אין שומרים ברמה של טורנטו, ל-90% מהליגה אין מאמן ברמה שלהם,80% מהליגה רפי הבנה, 70% אין הגנות בכלל לקבוצות

      1. יכול להיות שאתה צודק. אבל אתה רושם את הדברים בכזה ביטחון אז תזכיר לי מה כתבת בזמנו על ואן פליט, סיאקום, יוקיץ' מקולום' יאניס. אני מניח שהתשובה שלך שבכלל לא הכרת אותם, ואני מניח שאם היית מכיר אותם עדיין היית לועג להם.
        מצד שני אני חושב על הניגובים שבטח אמרת שיעשו על ידי וויגינס ואיזה טמבלים הקאבס שהם הסכימו לטרייד הזה
        נראה לי שאצלך שחקן טוב = שחקן שיש לו ג'אמפ שוט יפה (כן קובי הוא 2 בכל הזמנים. ב-ס-ד-ר)

        1. אני יכול לכתוב רק על מי שראיתי ואם בא לי גם על מי שלא ראיתי. את סיאקם גיליתי רק עונה שעברה ולא חשבתי שהוא יהיה טוב כמו שהוא העונה. את האחרים ממש לא הכרתי בדראפטים או משהו כזה. כל החברה של הלוחמים אפילו לא עשירית ממי שציינת, תרשום.
          ינועו בין תחתית הלגה לגי ליג ליורוליג ישראל יורוקאפ וחוזר חלילה. איזה יאניס בראש שלך? חחח
          ספלמן בקושי סופוקליס יכול להיות הבטטה הזה, ניגר מספיק שנה שעברה בהוקס

          1. אה לא. אני לא חושב שהם יהפכו ליאניס הבא (אולי פסקל יהפוך לפסקל השני). פשוט מצחיק אותי שאתה רושם בכזה ביטחון עם ה"חכה חכה" רק כי ראית את שתיים וחצי דקות של היילייטס.
            עכשיו אם הייתי רואה, שיש לך טביעת עין כל כך טובה, שבזמן אמת זיהית את הכישרונות הנ"ל אז סבבה. אבל אפילו הם לא תפשו את תשומת הלב שלך כי אתה מרוכז בשמות ובהיילייטס ובללעוג למה שאתה לא מכיר (ואולי זה הסיפור.. מה שאתה לא מכיר, פשוט לא קיים)
            איך אפשר אחר כך לקחת את ההערכות שלך ברצינות?

            1. אתה לא צריך לקחת כלום ברצינות. אנחנו בשואו פה, איזה רצינות?
              זיהיתי מספיק כשרונות כבר ויותר מזה זיהיתי כשלונות

            2. על זה נאמר "אבל איזה סלסול יאחה" סבבה אחי הנה חלק מהשואו: קוואי הייפ מילה שלי הוא נכשל השנה חכו חכו. העתק הדבק לכל שחקן אקראי. אם צדקתי אזקוף זאת לזכותי אם טעיתי אתנער מהטעות.
              אפשר גם פשוט לכתוב ףלךחכ גלכח גכקןר. בסוף אנחנו בשואו.
              מזל שלך שאני אוהב

            3. נו בסדר יש מלא פה שחושבים שקאווי לא יקח, לגיטימי. מה שטוב שתמיד יהיה אפשר לצחוק על הערכות האלו בדיעבד, הכל שמור פה ובמרחק הזמן זה אפילו יותר מצחיק.

            4. כרגע מבחינת הערכות אתה בלדסאו (של הפלייאוף)

            5. הוא לא רצה להיות כאן?

        2. תשמע חגי לגבי הג'אמפ שוט היפה, אתה לא תראה כמעט כוכב בסדר גודל שהגאמפ שופ שלו לא נראה חלק. ככה שזה די מדד טוב למי יהיה. לא צריך גאמפ יפה כמו של תומפסון, אבל אפשר לראות עמידה, שחרור, נקודת יציאה. לרוב המוחלט של הכוכבים כל מה שמניתי אפשר להבחין בקלות שהוא משוייף. חוץ מיאניס שהגאמפ שלו שבור והוא זורק בשני חלקים כזה(שילמד לעזאזל לזרוק בסווינג אחד?)

  5. לראות את הדקות האחרונות של ספרס-ממפיס ולהבין שדרוזן (עם כל הכישרון) פשוט לא יודע לנצח משחקים… במיוחד עם המנטליות הפריכה שלו ולטעמי שני הצדדים ירוויחו מהפרידה.
    פשוט עצוב עבור דרוזן לראות את מה שהיה שם איתו. סוג של כישרון לבעוט בדלי…
    .
    הראפטורס מציגים קבוצה לוחמנית ועיקשת (ולא שחסר שם כישרון). היום הם פשוט נפלו מהרגליים ברבע הרביעי ועשו שטויות של חוסר חמצן בבק-2-בק. לאורי ואיבקה פצועים, אבל לוואקום הזה נכנסו שחקני ספסל כאילו הם ווטרנים עם עשור בליגה.
    השיטה של נרס מצויינת והוא מוציא מהראפטורס יותר ממה שהם שווים.

  6. חיסלו את לברון והלייקרס, ערב אחרי השמידו את קוואי וכמעט את הקליפרס, עד שנפלו מהרגליים.
    בבק-2-בק האכזרי והלא-הוגן בתולדות הליגה, בלי לאורי, איבקה והערב גם אנונובי…
    שואל שוב:
    לפרק או לא? לחשוב על מחר או יש עוד עבור עוד ריצה לאליפות? או, מה חסר לעוד ריצה?
    תזכורת: ואן וליט הערס, איבקה, גאסול, הוליס-ג'פרסון, בושר (!!!! המדהים. מי זה?), ועוד – כולם בחוזה נגמר…

    1. לפרק, כי איזה כוכב ברמה הזאת יגיע אליהם עכשיו? יאניס יעבור לשם? לא. אז לפרק המניות ממש בשיא. גאסול ולאורי ממש זקנים, גם אם יביאו עוד ריצה יפה מה יצא להם מזה? הם צריכים לאסוף נכסים. את הצעירים להשאיר כמובן

      1. אתה לא חושב שהם מרחק טרייד אחד טוב, לאליפות אחת – עוד השנה?
        השנה! ריפיט רפטורז. כשהכל פתוח. ראית מה עשו עם הקליפס, ראית מה עשו ללייקרס, ל-2 המועמדות הבכירות, בתנאי הכי נחותים.
        אתה בטח יכול לחשוב על מהלך כזה, מסייה טבדי-יוג'ירי.

        1. טרייד אחד כן אבל של סופרסטאר וזה רק הארדן או יאניס לשם, אבל מי יתן לך אותם וגם להשאיר את סיאקם? דוראנט היה צריך לחתום שם, היו עובדים בשבילו כמו חמורים בהגנה בניגוד לנטס

        2. אני חושב שמבחינת רוסטר, טורונטו מצוידת מלמעלה למטה, חוץ מהעמדה הכי חשובה, שההוא נטש. פשוט סה"כ.
          יש לה קבוצת אליפות משופשפת עם בית חזק ומאמן גאון, לאורי ואן וליט גארדים, קלעים מי שבא, זו קבוצת השלשות הטובה בליגה, בצבע זה סיאקאם איבקה גאסול – הכי טוב שאפשר, כל מיני בושרים עולים לך מהספסל… צריך 3, SF טוב חוץ מאנונובי, או לפניו. 3 טוב עם קליעה, זו בדיוק החוליה החסרה לקבוצת אליפות, גם השנה.

            1. אני כ טורונטו לא חוזר לקוואי, נו. ברור.
              אלא מנסה למצוא חלק חסר שייקח אותי לאליפות השנה. והוא יהיה?

            2. מחבב דווקא את דרוזן, חושש שאתם תקועים איתו לשנתיים הבאות… זה חוזה בלתי נגיע. כמו למרכוס.

    2. חס וחלילה לפרק.
      .
      מה שטורונטו עושה, זה מצוין. היא מפתחת שחקנים עם המון סבלנות (קצת כמו הספרס), והיא פשוט לא מנסה שוב ושוב להמר על שוק השחקנים החופשיים.
      היה ותצוץ הזדמנות לעשות שוב "קאוויי", אז אני חושב שהם ילכו על זה. עד אז? ימשיכו להיות קבוצה חזקה, ימשיכו להתחרות.
      שיטת הפירוקים טומנת בחובה סכנה של להפוך לסאנס. עשור ללא פלייאוף בשביל כל מני בנדרים וג'וש ג'קסונים.
      .
      בבקשה, השיטה של טורונטו:
      נורמן פאוול, בחירה 46 בדראפט.
      פרד ואן וליט, הוחתם בטורונטו אחרי שלא נבחר בדראפט.
      פאסקל סיאקם, בחירה 27 בדראפט.
      OG אנונובי, בחירה 23 בדראפט.
      .
      גם כריס בושר, שכרגע מראה ניצוצות של שחקן, הגיע אחרי ששיחק משחק בודד (למעשה, דקה בודדת) במדי גולדן סטייט.
      כמו ואן וליט, פאוול, וסיאקם, לפניו, גם הוא בילה את העונה הראשונה שלו בטורונטו כאשר הוא נודד לא מעט למחוזות ה-G ליג.
      .
      זו, דרך אגב, השיטה הטובה ביותר להיות תחרותיים לאורך זמן:
      להשקיע בפיתוח כישרונות עם המון סבלנות. לקנות בזול. למכור ביוקר. טורונטו עושים את זה נהדר, ואין סיבות לחשוב שהם בדרכם להפסיק עם זה.

      1. דרך אגב, השחקנים בחוזים הגבוהים ששיחקו בקבוצה, הם לא הגיעו דרך השוק החופשי.
        דרוזן היה בחירת דראפט (9) של טורונטו.
        לאורי הגיע בטרייד מיוסטון תמורת גארי פורבס והבחירה ה-12 של דראפט 13'.
        .
        הדוגמה הכי טובה להתנהלות של טורונטו היא הטרייד על קאוויי –
        דרוזן (שהוא כאמור, בחירה מקורית של טורונטו) + יעקוב פולטל (בחירה 9 של טורונטו, דראפט 16') + בחירת סיבוב ראשון 2019 (הבחירה ה-29) תמורת קאוויי וגרין. תמורת אליפות.

      2. גיא, לא "להיות תחרותי" על הדרך. אליפות אול-אין השנה. לא חושב שכדאי? החלון פתוח השנה. ואתה טורונטו מגיע עם אדג' של אלופה טריה.
        טרייד אחד טוב, זה מה אני אומר. להשנה. איסוף חלקים לשנים הבאות, זה יהיה זמן. עכשיו זה חם, עכשיו נותנים עוד פרס..

        1. טורונטו כבר הוכיחו שאין להם שום בעיה ללכת אול-אין, כאשר ההזדמנות מתבקשת.
          הם גם הוכיחו שהם יודעים ש-אול אין זה קלף שמשתמשים בו רק כאשר תוחלת הזכייה היא מקסימלית,
          ולא כשיטה.
          לדעתי, אם בדרכם תצוץ ההזדמנות, והיא תהיה קורצת מספיק, הם לא יחששו מאותו אול-אין. אבל הם לא יפרקו רק בשביל לפרק (ע"ע לאורי).

  7. אולי עכשיו גם שימון מאמין לי (ראה וויגינס).
    אבי, סחטן על גם וגם. עשית עבודה למופת גם גאן וגם שם.
    אתה חצי המעורב להיום.
    תודה גדולה מבעל האתר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט