פרוייקט אגדות (27): קרל מלון / מנחם לס

 

 

THE MAILMAN

 

פרוייקט אגדות (27): קרל "THE MAILMAN" מלון

 

מי שביקר פעם במדיסון סקוור גארדן יודע שמולו, על השדרה ה-8 , ניצב בניין הדואר המרכזי של מנהטן. בראש הבניין המפואר מתנוססת כתובת ענק:

לא גשם ולא שרב, לא שלג הרים ולא חום המדבר, ימנעו מהדוור האמין שלנו להביא את הדואר לכתובת הנכונה

הסלוגן הזה כאילו נכתב במיוחד עבור דוור אחר, קרל "THE MAILMAN"´ מלון, הפאוור פורוורד הטוב בליגה, ואחד הטובים אי-פעם (לא! הטוב אי-פעם!).

********

מאמר זה ניכתב ב-1995 והוא מופיע בחלקו בספרי. במקרה זה אני עורכו מעט, ומוסיף פרק נוסף שעדיין לא כתבתי עליו.

כולם עולים ויורדים, ורק קרל מלון נשאר. תראו מה הוא עשה העונה (1995): 26.5 נק´ ממוצע (רביעי בליגה אחרי שלושת הסנטרים הגדולים שאקיל, האדמירל, והחלום); ממוצע קליעה מצויין של 54% (עשירי), ו- 10.3 ריב´ (עשירי). אמינות אתם רוצים? קביעות? אז הנה עונות מ-1988 עם ממוצעי 27.7, 29.1, 31.0, 29.0, 28.0, 27.0, ו-25.2. רק בשנתו הראשונה והשנייה בליגה היה 14.9 ו-21.7. ס"ה ממוצעו בעשר שנותיו בליגה (כולל השנה) הוא 26.1. ובאיזה אחוזי קליעה? 53%! ממוצע הריבאונדים שלו לעשר שנים אדיר אף הוא – 10.9! בפלייאוף הוא טוב אפילו יותר: ב-9 שנות פלייאוף קלע בממוצע 27.3 נק´ עם 11.4 ריב´.

עכשיו, ב-2008, 4 שנים אחרי שהפסיק לשחק, ממוצעיו ל-19 עונות (מ-1985 עד 2004) כמעט לא השתנו: ממוצע לקריירה של 25.1 עם 10.1 ריב´ ב-51% לקריירה, למשחק כשהוא משחק 1476 משחקים בקריירה בממוצע של 37.2 דק´ למשחק. מספר הנקודות שקלע בקריירה הוא 36,928, שני רק לקרים עבדול ג´אבר. גם בריבאונדים הוא שני רק לקרים בקריירה.

היה MVP של הליגה פעמיים (1997 ו-1999). 13 פעמים ניבחר ושיחק באול-סטארס, מתוכן 11 פעם בחמישייה הראשונה. 3 פעמים בחמישיית ההגנה, פעמיים MVP של משחק האול-סטאר. היה בחמישיית ארה"ב פעמיים, עם "הדרים טים I" באולימפיאדת ברצלונה של 1992 (מדליית זהב) וה-"דרים טים II" שזכתה בזהב באולימפיאדת אטלנטה ב-1996.

=================================================
נבחר להיכל התהילה ואחד מ-50 האגדות.
=================================================

´סלאם מגזין´ הציב אותו במספר 13 בין רשימת ה-75 הטובים ביותר בכל הזמנים שלו. לפניו? מייקל, וילט, מג´יק, אוסקר, שאקיל, ביל ראסל, לארי, חאכים, אייזיה, ד"ר ג´יי, וקרל מלון. אחריו במקום 14 – אלג´ין ביילור.

כפי שידוע לכולכם אני נוהג לבחור את קבוצות הדור, שחקני כל הזמנים וכו´. בחמישיית כל הזמנים ישנם ארבעה ´בטוחים´: מג´יק, מייקל, בירד, וצ´מברליין. חסר לי רק פאוור פורוורד. עד לפני 25 שנה לא היה לי ספק: אלג´ין ביילור. אח"כ חשבתי שאולי המקום מגיע לקרל מלון. אח"כ אולי לאציל. בשנים האחרונות התחלתי לחשוב על טים דנקן כפאוור-פורוורד הגדול בכל הזמנים.

עכשיו, כשאני קורא שוב את הישגיו, אני מחזיר את קרל מלון ל-"חמישיית כל הזמנים" שלי, למרות שלא זכה ולו באליפות אחת!

אחד מהשחקנים החזקים ביותר ב-NBA

=================================================
MAILMAN DELIVERS
=================================================

שוחחתי עמו פעמים רבות. הוא אחד השחקנים הפיקחים, האמיתיים, והמיוחדים בליגה. כשאתה מראיין אותו הוא עונה תשובה ישירה לשאלתך או אומר, "מצטער. אני מעדיף לא לענות לשאלה זאת". הוא עבר כברת דרך ארוכה מאז היה הסטודנט שעזב את לואיזיאנה-טק בשנה השלישית עם ציון ממוצע של ´מספיק בקושי´ – עת נבחר ע"י יוטה בדראפט של 1985 כמס´ 13, ורוקי ששאל עם בחירתו, "האם יוטה היא עיר או מדינה?" היום מדובר באיש עסקים מתוחכם המנהל כל משא ומתן חוזי בעצמו. "למה שאתן לאיזה עו"ד ממושקף ושמן מתנה של 2 מיליון דולר? מה הוא יכול לעשות שאני לא יכול?"

יש לו חברת הובלות מצליחה ביותר, כיאה לדוור החייב לשלוח חבילות, ושיגיעו בזמן. רכב הדגל שלו הוא משאית ענק עליה כתוב באותיות קידוש לבנה "מיילמן דליברס" (הדוור מביא את המשלוחים).

ראיתי אותה בלובי הענק של הדלתא סנטר באול-סטאר. מפלצת מצופה כרום, 32 גלגלים, ומנוע אדיר. בתא הנהג מערכת סטריאו, פקס, טלוויזיה, מיקרוגל, מיטה, ושירותים. גם מטוס פרטי דו מנועי כלול ברכושו הפרטי – כולל ג´קוזי ושאר פינוקים – שהוא מטיסו בעצמו בכל המערב.

הוא מאושר ביוטה, מדינת המורמונים שלא כל כך אוהבת שחורים. "אותי קיבלו כבן. זהו ביתי. אני לא רוצה ללכת לשום מקום אחר. אמנם לא אשכח לעולם מהיכן באתי (סומרוויל, לואיזיאנה, 900 תושבים) אך לעולם לא אוכל לחזור יותר לשם".

MVP!

=================================================
סדום ועמורה
=================================================

הוא אחד השחקנים החייכנים ומלאי הומור בליגה. מדבר נון-סטופ ועל כל נושא בעולם. באול-סטאר הוא שואל אותי על ירושלים, בית לחם, ונצרת. מדבר ברצון על ניסיון העבר שלו להתחרות בתחרות ´מר עולם´, או על היום בו כמעט הוצע לו חוזה בליגת המשנה בבייסבול לאחר שחבט % 32.4 (מצויין!) בתיכון, ועל איך שכמעט חתם על חוזה לקרב איגרוף מקצועני בהשפעת אנג´לו דאנדי, אחד ממאמני האיגרוף הגדולים בהיסטוריה.

הוא ידבר על מוסיקה ופילוסופיה, בוסניה וזיהום אוויר. הוא ידבר מעתה ועד הודעה חדשה על הטירה היפהפייה שלו הצופה לעבר הסולט לייק המלוח, בה הוא חי עם אשתו המהממת ביופייה, ובנותיו. הוא ידבר גם על שלושת כלביו, שלושת חתוליו, האיגואנות, הנחשים, והתנינים באגם הפרטי שבחצרו. הוא ידבר על כל נושא שבעולם. כשאמרתי לו שסולט לייק הוא אגם מתוק לעומת ים המלח שלנו, הגיב: "באמת? לא חשבתי שדבר כזה ייתכן. אצטרך לבקר שם יום אחד. היי, זה לא המקום היכן שהיו סדום ועמורה?".

הוא אפילו ידבר איתך על הדבר היחיד שעדיין אין לו – טבעת אליפות: "אני מקווה שזה יקרה העונה. עד העונה חסרו לנו תמיד 3-2 שחקנים. העונה, עם ספנסר, בנואה, ג´ף הורנסק, וכמובן סטוק (סטוקטון), יש לנו סיכוי. אבל אם לא, לא יקרה שום דבר. אשאר שלם עם עצמי. אדע שנתתי הכל. אני לא יכול להשפיע על מה שלא תלוי בי. אם אסיים קריירה ללא טבעת, לא אהיה הראשון ולא האחרון".

אבל פלטון ספנסר, הסנטר הלגיטימי היחיד של יוטה, פצוע. סטוקטון הוא אמנם הפוינט גארד הטהור הטוב בליגה, והורנסק יושב על 16.9 ממוצע, אבל אנטואן קאר, תום צ´יימברס, ובלו אדוארדס מזדקנים. את ג´יימס דונלדסון הם הוציאו מבית זקנים, ואדם קיף עדיין לא התבשל. ההרגשה היא שאין להם סיכוי רב גם העונה.

מלון סיים את הקרירה יחד עם צ´ארלס בארקלי כשני הגדולים ביותר שלא זכו בתואר. אחרים ללא תואר הם אלג´ין ביילור, פטריק יואינג, דומיניק וילקינס, רג´י מילר, ג´ון סטוקטון, ופיט מרביץ´.

הוא עבר ללייקרס כדי להיות גלגל עזר לשאקיל וקובי אבל העסק לא עבד והוא פרש ללא טבעת אליפות. ההעברה מיוטה ג´אז ללייקרס עלתה לו 13 מיליון דולר. עד כדי כך רצה אליפות. אבל אז הסכסוך בין קובי ושקיל היה כבר בשיאו, וגארי פייטון – כרגיל – רצה את הזריקות שלו. היה זה כשלון קולוסאלי, אע"פ ששם מלון היה לשחקן הראשון מעל גיל 40 לעשות ´טריפל-דאבל´, ולשחקן הראשון מעל גיל 40 לקלוע לפחות 30 במשחק אחד.

חולה אופנועים ומשאיות של 32 גלגלים!

=================================================
ההישג הגדול מכולם
=================================================

אבל הישגו הגדול ביותר של מלון, הישג שעשה אותו ´גיבור אמריקאי´, הייתה עזרתו לקרבנות ניו-אורלינס בחורף 2005. קרל, בן לואיזיאנה, לקח את האסון אישית ללב. בלי שהתבקש הביא את כל צי המשאיות שלו (26 מהן) , כולן עמוסות לעייפה מכל טוב, וחילק הכל חינם אין כסף לתושבים. כשהמשאיות התרוקנו, הוא ציווה עליהן לחזור למחסנים לסיבוב נוסף, ולהופיע שוב עמוסות באוכל, לבוש, ושאר מצרכים. אמרו עליו שמשך כל התקופה הוא תיפקד כ-"צלב האדום של איש אחד".

חלק לא ידוע מחייו של קרל מלון הוא אבהותו לשלושה ילדים משתי נשים כשהיה בן 16 ו-17. שתי תאומות לאמא אחת, ובן לאמא אחרת. אחרי שנים של משפטים, שני המקרים נסגרו מחוץ למשפט.

מה שחשוב להזכיר היא העובדה שאשתו של קרל מלון, ´מיס אמריקה´ לשעבר קיבלה את התאומות כ-"בנות" למשפחה גדולה. הן שיחקו כדורסל בלואיזיאנה טק, ואחת מהן, שריל פורד, הפכה מקצוענית ב"דטרויט שוק" מה-WNBA. עם בנו דימיטריוס בל נותק הקשר. אבל גם הוא ירש מאביו יכולות גופניות, והיום דימיטריוס בל הוא ה- OFFENSIVE LINEMAN של ה-"באפלו בילס" מה-NFL.

מתאבק מקצועי

=================================================
החיה שבאדם, או ´השחקן הפיזי בכל הזמנים´?
=================================================

אבל לא הכל "כשר" במשחקו. הוא הואשם שוב ושוב על משחקו הפיזי. הוא היה ענק עם שרירי פלדה. ללא ספק בכלל השחקן החזק ביותר בתולדות הנבא. האשימו אותו על ה-"פליינג אלבוס" (מרפקים מעופפים) שלו, ונתנו לו כינוי "ד"ר מרפק".

היו כמה מקרים הזכורים לי. ב-1991 במשחק נגד הפיסטונס הוא חרש דרכו לריבאונד, אך אייזיה תומאס עמד בדרכו. 40 תפרים בפנים פטרו לאייזיה את הבעיה. ב-2003, בניסיון למנוע גניבת כדור, מרפקו ניכנס לפיו של סטיב נאש שאיבד שן מרכזית. אחד המקרים החמורים ביותר קרו ב-1998 כשמלון ה MAILMAN נחת עם מרפק על ראשו של האדמירל. הענק מיד התקפל מכאבים על הפארקט והיה מחוסר הכרה שתי דקות. הרבה לבבות נעצרו במחשבה שאולי הם חזו זה עתה במותו של דייויד רובינסון.

מה שלא מובן לי היא חוסר ההתנצלות שלו אחרי הפציעות החמורות שגרם. אחרי שהוריד שן לנאש אמר, "אני תמיד מסתובב בדיוק באותה צורה", ועל האדמירל אמר שהוא לא יכול לנחש "היכן שהוא ינחת".

בשנת 1998 בחרו 85% משחקני הנבא את קרל מלון כשחקן הפיזי ביותר בליגה. 50% מהם אמרו שהוא משחק חזק ביותר אבל לפי החוקים. 40% אמרו שהוא מותח את החבל עד הסוף בניסיונו לראות עד כמה ירשו לו הזיברות לשחק פיזי, ו-10 אחוז אמרו שמשחקו "מלוכלך" ובמכוון. מלון ניבחר כ-"השחקן המלוכלך ביותר בליגה" כמה וכמה פעמים ע"י שחקנים, שופטים, וקהל האוהדים.

צמד-חמד שלא היה כמוהו: הפיק-אנד-רול האופטימלי!

=================================================
פציעות "מפורסמות" אחרות שגרם קרל מלון:
=================================================

*ב-1984 הוא גרם לסנטר של אוניברסיטת רייס פציעה כזאת חמורה לפנים שהוא היה זקוק ל- RECONSTRUCTION SURGERY

*ב-1986 מלון גרם ללואיס לויד מהרוקטס פציעה די חמורה. לויד עלה לריבאונד אך הוא היה באוויר לנחיתה מחוץ למגרש. מלון הוסיף מרפק כדי להבטיח שנפילתו של לויד תהיה אמנם מאחורי הקווים. הוא לא קיבל אפילו פאול על ´מבצע´ זה.

*ב-1987 הוא שלח מרפק לבטנו של סידני מונקריף שנפל מתפתל מכאבים. עיתונאים שישבו קרוב למקום שמעו את דומיניק וילקינס אומר לו: "אתה SHOT ARTIST CHEAP ". אבל אתה לא עושה זאת אף-פעם לשחקנים בגודל שלך".

*ב-1998 הוא גמר לדוניאל מרשל את העונה כשהברך של מלון נחתה על הצלעות של מרשל ושברה 4 מהם.

*ב-1998 ברנט פרייס (70 ק"ג) כאילו התנגש עם קרל מלון (120 ק"ג של שרירים). מלון "עף" לעבר היציע. אחרי שזה קרה אמר אדי ג´ונסון: "הוא לא רק השחקן המלוכלך בליגה. הוא גם ´שחקן´ שעושה הצגות, ועוד בוכה לשופטים".

*ב-1999 מרפק של מלון שבר לג´ו קליין את האף, והוא ניזקק לניתוח פלסטי לתקן את הנזק.

*ב-2000 הוא הכניס ברך לבטנו של האטרייה הענקית (2.21) שון בראדלי. שון התקשה לנשום והובהל לבית החולים.

היו לו עוד "תאונות" שהסתיימו עם ביקור לבית החולים לבדיקות: עם ביל קרטרייט, טים דנקן, סקוט פיפן, רון הארפר, ופטריק יואינג. אפילו את המאמן דון נלסון הוא פצע.

אני אף-פעם לא הרגשתי שהוא מנסה לפגוע במתכוון. הוא פשוט היה גבר עם גוף של הרקולס ושרירים קשים כפלדה. כנראה שמגע איתו (שלא היה גורם לשום בעיה עם כל שחקן אחר) מכניס אותך לבית החולים ליומיים.

"מלך המשאיות" – הובי מוזר.

=================================================
אתגר השבוע (שניתן כשהמאמר הופיע לראשונה)
=================================================

בחר את נבחרת העולם ששפת האם של שחקניה היא ספרדית: חמישייה, ועוד שבעה שחקנים. לאלה שלא יודעים – בבראזיל מדברים פורטוגזית.

*********

נסיון לטבעת שניכשל בלייקרס


מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 62 תגובות

    1. אה כן ,האתגר : 1: ריקי רוביו ,2 : חואן קרלוס נאברו , 3: מנו
      4: פאו \ סרג' איבאקה (אם אני מעקם את החוקים) , 5 : מארק

      ספסל : פיליפה רייס , רודי פרננדז , סן אמאטריו , ג'י ג'י בראה , סקולה
      ואסקז

  1. מאמר נפלא
    למלון היו אחוזי השומן הנמוכים הליגה , הוא היה פשוט מכונה
    נכון שאין לו אליפות ומול 4 הטבעות של דאנקן זה מעט חיוור
    עדין הוא ה 4 האולטימטיבי , הוא לא יכול לשחק 5 ( נמוך)או 3 ( גבוה )
    שחושבים על PF קלאסי , קרל מלון הוא האב טיפוס
    ה PF היחיד שמשתווה לו צארלס בארקלי

    דרך אגב בריבאונדים מלון 6 בכל הזמנים אחרי ווילט , ראסל , קארים , הייז ומוזס מלון
    מלון מקום ראשון בכל הזמנים באיבודי כדור ?
    מיני אתגר , מי במקום השני ?

    1. הבעייה באיבודי כשור היא שמי שמחזיק בו יותר, הסכוי לאבדו גדול יותר. צריכים לחשב "איבודי כדור פר בול פוזשיון"

      1. מלון ראשון סטוקטון שני באיבודי כדור בכל הזמנים
        מי שלא עושה לא טועה
        וגם כמובן הם שיחקו 39 שנה יחד וזו סטיסטיקה מצטברת

  2. החמישיה של דוברי הספרדית הטובה היותר

    ריקי רוביו , ג'ינובלי , פאו גאסול , מארק גאסול , חוזה קלדרון

    ספסל

    לואיס סקולה , ווסקאז , פרנסיסקו גארסיה , אל הורפורד ( דומינקני ) , בראה , נאבארו , רודי פרננדז

  3. כנראה באמת מס' 1 בפאואר.
    מעניין, מעולם לא חשבתי שהוא שחקן מלוכלך. תמיד נראה לי דווקא כמי שמנסה להימנע מלהשתמש בכוחו העצום.
    כנראה שמי שעל המגרש הרגיש אחרת…

    אגב, מנחם, אני שותה עכשיו לראשונה את הבירה שלכם – סם אדאמס – טעימה מאוד!

    1. ישנם שחקנים מלוכלכים הנראים נקיים. המלוכלך ביותר? בן זוגו הנראה כמו סגן מנהל בקופת חולים בעין הכרם – ג'ון סטוקטון!

  4. איך זה שרוב השחקנים צינו את בארקלי כאחד שלא היו רוצים לפגוש בסמטה חשוכה? משום מה בארקלי נחשב למפחיד יותר

  5. מנחם, נסכים לא להסכים…
    מס' 4 הגדול ביותר? אולי העקבי ביותר לאורך השנים, לא יותר מכך… ראי הסטטיסטיקה לא משקף בהכרח גדולה (ע"ע דומיניק ווילקינס…)
    מעולם לא היתה לו את הגאונות הבלתי מוסברת של בארקלי, שרק פציעות הצליחו להאט אותו לקראת סוף הקריירה.
    גם לא את הורסטיליות של דאנקן, שבשקלול הגנה והתקפה הוא לטעמי ה PF הטוב בכל הזמנים, גם (ואולי בגלל…) שיש לו אפיל של מכונת כביסה. אבל כשחקן, אני בוחר אותו לקבוצה שלי לפני קארל מלון בכל יום נתון.
    ואגב, מבלי לגרוע מהסטט' של קארל מלון, יש לזכור שהוא שיחק לצד המוסר הכי טוב בתולדות הליגה, וה PICK N' ROLL שלהם הוא אולי המהלך היעיל אי פעם. דבר זה לא מוריד מערכו כשחקן, אבל שם את הסטט' שלו בפרופורציה.

    1. אני חושב שבימים אלה לא הרבה יעדיפו את קארל מלון על טים דאנקן. אל תשכח שנכתבה נכתבה לפני בערך עשר שנים.

    2. במשך השנים שיניתי את דעתי והחלטתי שהייתי שם את דאנקן כמס' 4 בכל הזמנים. הבעייה היחידה של בארקלי היתה…ה-1.95 שלו (אולי פחות!)

    1. המחשבות שלו בטח נשמעו ככה:
      "אני מביא את הגביע הביתה, אני מביא את הגביע הביתה, רק לתפוס את הכדור, לסבסב את הסבסוב ולהביא אותה הביתה, עשיתי את זה כבר מיליון פעמים, הנה הכדור, רודמן בצד הרחוק מהסל, אני רק מסתובב ושם בפנים את ה… הכדור! איפה הכדור?! איפה הכדור!?!?!?

  6. הדברים עליו ברשימותיי:

    משעמם, די מכוער וזעוף פנים, אך חכם ויעיל ביותר היה טוב מאוד בהגנה וטוב בחט'. בעל כוח רב מאוד והנציג הטיפוסי ביותר יחד עם בארקלי לפאוור העוצמתי של העבר, שבמפגשים חזקים אתו השחקן השני יכול להיפגע באופן חמור (ראה בסוף בהרחבה על כך שהוא לא גילה זהירות מזערית בעניין זה ואף שיחק מלוכלך לא פעם מה שסיכן את בריאותם של השחקנים האחרים). חצי צמד הפיק-אנד-רול המושלם של יוטה יחד עם הרכז סטוקטון. שמר על יציבות רבה לאורך כמעט כל הקריירה שלו שנמשכה 19 עונות עד גיל 40 כשהוא משחק ב-94.73% מהמש' בעונה הסדירה (1476 מ-1558 מש') כשהוא מפגר מעט אחרי החצי השני שלו, ג'ון סטוקטון, שהשתתף ב-96.53% מהמש' בעונה הסדירה כשגם הוא שיחק 19 עונות עד גיל 40 (1504 מש'), ועד כמה שידוע לי רק הסנטר כארים (1560 מ-1640 מש' ב-20 עונות=95.1%), הפאוורים (עליהם בהמשך) איי-סי גרין, אלווין הייס וביילי האוול (שני הראשונים מעל 99% והאוול מעל 96.5%) ושחקן הפינה ג'ק טווימן (מעל 97.5%) שיחקו באחוזים גבוהים יותר מהם בקריירה של לפחות 10 עונות (ואולי גם פחות מזה), כשהפאוור קליפורד ראלף רובינסון שיחק יותר מקרל מלון (מעל 95.5%). שניהם שיתפו פעולה ב-18 עונות (מהעונה הראשונה שלו והשנייה של סטוקטון ועד לפרישת סטוקטון עונה לפני פרישתו) ו-1413 מש' בעונה הסדירה מתוך 1476 מש' שהם 95.73% מהמש' בעונות אלו. על היציבות הזו שלו נקרא "הדוור" כשבאנגלית "דוור" הוא "מיילמן" שיש בזה משחק צלילי עם "מלון" שם משפחתו. בעונתו האחרונה הגיע ללייקרס בניסיון נואש לזכות באליפות, אך כל שהשיג הוא גמר נוסף שבו הפסיד לבוכנות מדטרויט, לאחר שני הגמרים שבו הפסיד לשוורים משיקאגו בהנהגת ג'ורדן הבלתי מנוצח בגמרים.
    דבר אחד שלילי מעיב יחסית על היותו ספורטאי: משחק חזק מדי ולא פעם מלוכלך ולא ספורטיבי, וכשמדובר בשחקן חזק כמוהו זה גורם במקרים רבים מדי פציעות רציניות ששלחו שחקנים לבית החולים, ועם תירוצים מפגרים. אתה מצפה מכוכב-על שישחק משחק ספורטיבי כמה שאפשר. כמובן שבמשחק ברמה מקצוענית אי-אפשר להימנע ממגע פיזי ובייחוד במאבק תחת הסל במשחק פנים ויכולים להיגרם פציעות לא מכוונות ובמיוחד מהשחקנים החזקים יותר, אך השאלה עד כמה נזהרים מלפצוע אחרים, ומאלון לא נזהר ולא נראה שהיה אכפת לו אם שחקן הגיע לבית החולים בגללו, וזו נקודה שחורה ודבר הראוי לגנאי אצל ק' מלון וחבל. אחד כזה אינו יכול להיות ואינו ראוי להיות הפאוור הגדול ביותר בכל הזמנים, כמו שיש לא מעטים שבוחרים בו (ומבחינה מקצועית בלבד הוא בוודאי מועמד ראוי לכך אך זה לא מספיק להיחשב לטוב ביותר).
    אני אצטט כאן בעניין זה ממאמרו של מנחס לס על קרל מלון במסגרת פרויקט האגדות:
    "הוא הואשם שוב ושוב על משחקו הפיזי. הוא היה ענק עם שרירי פלדה. ללא ספק בכלל השחקן החזק ביותר בתולדות הנבא. האשימו אותו על ה-"פליינג אלבוס" (מרפקים מעופפים) שלו, ונתנו לו כינוי "ד"ר מרפק"… ב-1991 במשחק נגד הפיסטונס הוא חרש דרכו לריבאונד, אך אייזיה תומאס עמד בדרכו. 40 תפרים בפנים פטרו לאייזיה את הבעייה. ב-2003, בנסיון למנוע גניבת כדור, מרפקו ניכנס לפיו של סטיב נאש שאיבד שן מרכזית. אחד המקרים החמורים ביותר קרו ב-1998 כשמלון ה-MAILMAN נחת עם מרפק על ראשו של האדמירל. הענק מיד התקפל מכאבים על הפארקט והיה מחוסר הכרה שתי דקות. הרבה לבבות נעצרו במחשבה שאולי הם חזו זה עתה במותו של דייויד רובינסון. מה שלא מובן לי היא חוסר ההתנצלות שלו אחרי הפציעות החמורות שגרם. אחרי שהוריד שן לנאש אמר, 'אני תמיד מסתובב בדיוק באותה צורה', ועל האדמירל אמר שהוא לא יכול לנחש 'היכן שהוא ינחת'… ב-1984 הוא גרם לסנטר של אוניברסיטת רייס פציעה כזאת חמורה לפנים שהוא היה זקוק ל- RECONSTRUCTION SURGERY ("ניתוח שיקום/שחזור" – י"ק). ב-1986 מלון גרם ללואיס לויד מהרוקטס פציעה די חמורה. לויד עלה לריבאונד אך הוא היה באוויר לנחיתה מחוף למגרש. מלון הוסיף מרפק כדי להבטיח שנפילתו של לויד תהיה אמנם מאחורי הקווים. הוא לא קיבל אפילו פאול על 'מבצע' זה. ב-1987 הוא שלח מרפק לבטנו של סידני מונקריף שנפל מתפתל מכאבים. עתונאים שישבו קרוב למקום שמעו את דומיניק וילקינס אומר לו: "אתה CHEAP SHOT ARTIST". אבל אתה לא עושה זאת אף-פעם לשחקנים בגודל שלך". ב-1998 הוא גמר לדוניאל מרשל את העונה כשהברך של מלון נחתה על הצלעות של מרשל ושברה 4 מהם. ב-1998 ברנט פרייס (70 ק"ג) כאילו התנגש עם קרל מלון (120 ק"ג של שרירים). מלון "עף" לעבר היציע. אחרי שזה קרה אמר אדי ג´ונסון: "הוא לא רק השחקן המלוכלך בליגה. הוא גם 'שחקן' (הכוונה ל"ארטיסט" שבאנגלית היא המילה לשחקן תיאטרון או קולנוע וטלוויזיה ובספורט קבוצתי כמו כדורגל וכדורסל משתמשים במילה בהשאלה לשחקן שמתחזה ועושה "הצגות" כאילו עשו עליו עבירה כשלא נעשתה עליו או מתנהג כאילו עשו עליו עבירה קשה כשפועל העבירה הייתה קלה – י"ק), ועוד בוכה לשופטים". ב-1999 מרפק של מלון שבר לג´ו קליין את האף, והוא ניזקק לניתוח פלסטי לתקן את הנזק. ב-2000 הוא הכניס ברך לבטנו של האיטריה הענקית (2.21) שון בראדלי: שון התקשה לנשום והובהל לבית החולים. היו לו עוד "תאונות" שהסתיימו עם ביקור לבית החולים לבדיקות: עם ביל קרטרייט, טים דנקן, סקוטי פיפן, רון הארפר, ופטריק יואינג. אפילו את המאמן דון נלסון הוא פצע… בשנת 1998 בחרו 85% משחקני הנב"א את קארל מאלון כשחקן הפיזי ביותר בליגה… מאלון ניבחר כ-"השחקן המלוכלך ביותר בליגה" כמה וכמה פעמים ע"י שחקנים, שופטים, וקהל האוהדים."
    25 נק' ב-51.6% מהשדה ו-74.2% מהקו, 10.1 רי', 3.6 אס', 1.4 חט' ו-3.1 אי' ב-37.2 דק' למשחק בעונה הסדירה; 24.7 נק' ב-46.3% מהשדה (עם עליות וירידות בין 40.5% ל-52.8%) ו-73.6% מהקו, 10.7 רי', 3.2 אס', 1.3 חט', 0.7 חס' ו-2.85 אי' ב-41 דק' למשחק בפלייאוף.
    אסיים בשיר שכתבתי על הדוור:
    הנה בא הדוור לעוד יום עבודה,
    והוא לא מבקש כל תודה.
    נקודות, ריבאונדים ועוד נתונים,
    הגנה גדולה ומרפקים לכל הכיוונים.
    עקבי, יציב כסלע, ללא פחד וּמֹרֶך,
    אך גם עם אלימות ללא צורך.
    עוד יום עבודה ועוד משחק לזיכרון,
    כן זהו הדוור, קרל מלון.

    1. הרשימות שלך ארוכות לאללה
      שיר מקום ראשון מצעד הפזמונים
      איפה היית בתחרות החמשירים ?
      אולי היית זוכה בכדור פלפל מתנת ד"ר מנחם

    1. הכוונה לתומאס מהתוכנית איזה קטעים פה ואו ואו ?
      מומי חולה על נווה חמוציצים
      מומי גם אוהב את של מי השורה הזו
      למרות שבאל איי שאומרים של מי השורה הזו , מתכוונים אם יש מצב לתת פינוק לנחיר שמאל

  7. מומי אף פעם לא האמין לרשות הדואר
    אלא חארות , פעם אחת מומי תפס את הדוור מחטט למומי במכתבים ומנסה להציץ לסילבי במרפסת.
    מומי ישר הוריד לו אחת משמאל ואחת מימין
    הדוור לא צלצל פעמיים , אבל חטף ממומי כפליים

    בתור חציל , מומי אומר רק האציל !! בארקלי מספר 1 !
    דאנקן ,לפי אשתו ,רוקד על 2 חתונות וטובל את החציל שלו במיונז

  8. גולשים יקרים,
    לעניות דעתי, דאנקן הוא ה-4 הגדול מכולם ללא תחרות בכלל. שחקן מושלם. אפילו את אחוזי העונשין הבינוניים שלו הוא העלה בשנה האחרונה.
    הוא התשובה המושלמת לשאלה: אם יכולת לבחור שחקן אחד לבנות ממנו קבוצה, במי היית בוחר? דאנקן עולה על מאלון בהגנה ובוינריות וגם במנהיגות וכחבר לקבוצה. הרבה הרבה יותר יעיל מבארקלי, ואני חולה על בארקלי ברמות. אבל… דאנקן יש רק אחד. 15 שנה בטופ של הטופ -אגדת כדורסל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט