ואז נשארה אחת- סיכום מחזור 9 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ, יאן מלניקוב ורביב פייג

הקבוצה הלא מנוצחת האחרונה

ג'קסונוויל ג'גוארס (5-4) 3 – יוסטון טקסנס (3-6) 26
לונדון נפרדת מה-NFL עד לשנה הבאה, והליגה סיפקה לה הופעת סיום נפלאה בדמות דשון ווטסון. המספרים האישיים שלו לא היו מחשמלים כמו שורת המהלכים הנפלאים שהוא הצליח לייצר פעם אחר פעם. ההגנה של ג'קסונוויל לא הצליחה לעמוד מול יריבה עדיפה, ולמעשה כך גם ההתקפה, כאשר משחק חלש נוסף של גארדנר מינשו (ללא קשר לאיבודי הכדור) השאיר את מעמדו בספק לקראת החלמתו הצפויה של ניק פולס לאחר שבוע הביי.

פילדלפיה איגלס (4-5)  22 –   שיקגו ברס (5-3) 14

בשיקגו מתחילים להיכנע למסקנה שטרוביסקי הוא לא הפתרון כשעוד שבוע עם תפוקה התקפית עלובה, עולה לדובים בהפסד נוסף והתקוות לפלייאוף נמוגות.
5 פעמים  בפתיחת המשחק עלה טרוביסקי  (10/21 ל125 יארד) על המגרש ו5 פעמים ירד ללא השגת דאון ראשון להישג כולל של 10- (מינוס) יארד, רק בסוף המחצית הצליח להשיג דאון ראשון והנהיג דרייב "ארוך" של 19 יארד לפני שירד שוב.  
פילדלפיה בזמן הזה הוסיפה ניקוד בכל אחד משלושת הדרייבים הראשונים שלה וסיימה את המחצית עם 12-0 יתרון.
ברבע השלישי, בשני דרייבים היחידים המוצלחים של שיקגו,  דיוויד מונטגומרי הצליח לחדור לאנד זון פעמייים כדי לצמק את התוצאה, אבל זה לא עזר במיוחד מול קרסון וונץ (26/39 ל239 יארד וט"ד) וג'ורדן הווארד (19 ריצות ל82 יארד וט"ד) שטיפלו בעניינים, הנהיגו דרייבים ארוכים זוללי זמן מול שיקגו המטמוטטת שסגרו את המשחק.

קרוליינה פאנתרס (3-5)  30 – טנסי טייטנס (5-4) 20

הטייטנס הגיעו למשחק הזה לא מרוכזים ועשו המון שטויות כמו 11 עבירות ל99 יארד, 2 חטיפות של טנהיל איבוד פאמבל והחמצה של כל שלושת שערי השדה שניסו.
כך שלמרות משחק לא רע של טנהיל  (27/39 ל331 יארד ט"ד ו2 חטיפות), הפאשלות האלו עלו להם במשחק.
כריסטיאן מק'קפרי, כרגיל, היה בלתי עציר וממשיך לשבור שיאים על כל הלוח, עם 24 ריצות ל146 יארד ו3 ט"ד אחד מהם בתפיסה. קייל אלן היה יעיל עם 17 מ32 ל232 יארד 2 ט"ד וחטיפה. והפנתרים חזרו להראות מסוכנים אחרי הנפילה מול סן פרנסיסקו.

אוקלנד ריידרס (4-4) 31 – דטרויט ליונס (1-4-3) 24
מת'יו סטאפורד (26/41 ל406 יארד , 3 ט"ד וחטיפה) השתולל על המגרש כל המחצית הראשונה וחילק כדורים לקני גולדיי ומרווין ג'ונס המצויינים (כל אחד מהם מעל 100 יארד באויר וט"ד)
מאז שהם מצאו את משחק הריצה שלהם עם ג'וש ג'ייקובס המצויין (28 נשיאות ל120 יארד ו2 ט"ד) הריידרס נראים לא רע והצליחו לשמור את המשחק צמוד מספיק כדי שמשחק הגנתי משופר במחצית השניה וצמד ט"ד של רבע רביעי מדרק קאר(20/31 ל289 יארד ו2 ט"ד)  העלו אותם ליתרון עם 2 דקות על השעון שבהם דטרויט לא הצליחה להרכיב קאמבק.

מצאו יהלום, ג'וש ג'ייקובס

בולטימור רייבנס (2-6) 37 – ניו אינגלנד פאטריוטס (1-8) 20
אז הפטריוטס הפסידו.
יש שיאמרו שזה טוב כי אז ירד מהם הלחץ להשאר פרפקט לעונה ואין מצב שהם יפסידו פעמיים לבולטימור.
נראה שבולטימור מצאה סוג של נוסחה לעייף את הגנת ניו אינגלנד המעולה כשהתרוצצו על המגרש עם שיטת הריד אופשן וריצות של לאמאר ג'קסון (רץ 16 פעמים ל61 יארד ו2 ט"ד) ומארק אינגרם (15 ריצות ל115 יארד) ופשוט לא לעשות טעויות שיתנו להגנה האופרטיוניסטית הזו להשתלט על המשחק.
כשנראה שניו אינגלנד מצמקת ל24-20 ברבע השלישי, בדרכה לעשות את אחד מהקאמבקים האגדיים שלהם, בריידי זרק לחטיפה בתחלית הרבע הרביעי,  שהגיעה לידיים של ארל תומס והרייבנס לא הצטרכו להסתכל אחורה והגדילו את הפער ללא מענה.
לפחות מוחמד סנו, הרכש החדש של הפאטס נראה שמפתח כימיה יפה עם בריידי עם 10 תפיסות ל81 יארד וט"ד. ואולי יעזור לשקם את ההתקפה שאיבדה קצת מהזוהר שלה.



ניו יורק ג׳טס (7-1) 18 – מיאמי דולפינס (7-1) 26

זה היה בקלפים. הדולפינס הראו שיפור משבוע לשבוע, מגמה הפוכה ממה שהראתה יריבתם המושבעת מגות׳האם סיטי. הג׳טס של גייס דווקא היו אלה שפתחו בסערה וט״ד מהיר של ג׳יימסון קרוואדר (שסיים את המשחק עם 83 יארד והט״ד המוזכר לעיל) העלו את האורחים ליתרון 7:0 מהיר ונראה כי הסילונים עומדים לקחת את ניצחונם השני. אמנם, הדולפינס לא נתנו לזה לקרות, לא הפעם. 21 נקודות רצופות, שני ט״ד לפרסטון וויליאמס ואחד לדוונטה פארקר העלו את הדולפינס ליתרון שממנו לא שחררו את תום המשחק. ניצחון ראשון העונה לדולפינים. הג׳טס כנראה בדרך לפטר את מאמן מיאמי לשעבר, אדם גייס. או שלא, אלו בכל זאת הג׳טס.

מרגיש כמו אליפות

אינדיאנפוליס קולטס (3-5) 24 – פיטסבורג סטילרס (4-4) 26

משחק שהיה הלוך וחזור עד הסוף, עד שהקולטס לא הצליחו לחזור. ג׳קובי בריסט נפצע ברגלו בתחילת המחצית הראשונה והוחלף על ידי בריאן הויר, שעשה עבודה טובה לפרקים (שלושה ט״ד ואחוזי השלמה סבירים), אמנם גם כמה טעויות קריטיות (נחטף לט״ד על ידי מינקה פיצפטריק כאשר הקולטס היו ברדזון). הפרסות הצליחו להישאר במשחק עד הרגע האחרון, ואף היו עם הזדמנות פנטסטית לנצח את המשחק, אמנם הבועט הכי גדול בהיסטוריה של המשחק נחסם בניסיון שער השדה שהיה מעלה את התכולים ליתרון נקודה עם פחות מ-2 דקות לסיום והסטילרס גנבו ניצחון רביעי ברצף.

וושינגטון רדסקינס (7-1) 9 – באפלו בילס (2-6) 24:

אי אפשר לצפות מהתקפה מוגבלת כמו הרדסקינס להגיע למזרח ניו יורק ולשים הרבה נקודות על באפלו. זו הפעם הראשונה העונה שהבילס לא הרשו ט״ד התקפי ליריבתם. דוויין האסקינס מסר ל-142 יארד בלבד ללא ט״ד אולם גם לא איבד כדור. הכיסוי של הבילס היה מעולה, וגם הפאס ראש בהתאם למצב (ארבעה סאקים). אדריאן פיטרסון ניסה לשמור על קבוצתו עם הראש מעל המים (108 יארד ו-6 יארד פר נשיאה) אבל בליגה של היום משחק ריצה זה לא מספיק.

גרין ביי פאקרס (2-7) 11 – לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס (5-4) 26

השוק של השבוע. הפאקרס הגיעו ללוס אנג׳לס עם רצף ניצחונות וגיבוי ממלא אוהדים ירוקים שמילאו את האצטדיון המארח, כאשר המקומיים גם הגיעו לאחר ניצחון, אך נראו זוועתיים נגד הברס וניצחו בשל החמצה של אדי פיניירו בשנייה האחרונה.

ההגנה של הצ׳ארג׳רס פשוט שלטה במשחק, ארון רודג׳רס שם רק 161 יארד באוויר, כאשר קו ההתקפה של הגבינות, שנחשב לבין הטובים בליגה, פשוט נרמס והתפרק. מנגד, ריברס היה יעיל ביותר, המפלצת הדו ראשית של גורדון-אקלר בקו האחורי השתלבה ל-150 יארד ומייק וויליאמס עבר את סמן המאה יארד באוויר לראשונה בקריירה הקצרה שלו.

קנזס סיטי צ'יפס (3-6) 26 – מינסוטה וייקינגס (3-6) 23

בתקופה הקשה מכל עבור עמדת הבועט, בקנזס סיטי החיים יפים עבור האריסון באטקר. במשחק השני ברציפות ללא מהומס, הצ'יפס עשו מספיק כדי לנצח למרות הכל, במשחק בו החלקים האחרים בקבוצה התעלו בגדול. מהלכים גדולים של טייריק היל ודמיאן וויליאמס היוו את עיקר ההתקפה עבור המארחת, בעוד מינסוטה נתקלה ביום חלש יחסית מול הגנה שנראתה כמו שטיח עוד לפני שאיבדה את פרנק קלארק. למרות שנאלצה לבעוט את הכדור לויקיניגים עם 6 דקות וחצי לסיום המשחק כשהיא בפיגור, ההגנה של קנזס ניצלה ניהול משחק שנוי במחלוקת של מינסוטה כדי להשוות מבעיטה רחוקה של באטקר, ולאחר מכן לנצח עם הבאזר.

לא מלהיב אבל מספיק, מאט מור

דנבר ברונקוס (6-3) 24 – קליבלנד בראונס (6-2) 19

קליבלנד נשארת קליבלנד, למרות הכל. הפרוייקט המבטיח של ג'ון דורסי מתפרק מול עיניו – אין דרך אחרת לומר זאת, לא אחרי הפסד לקווטרבק המחליף של קבוצה שהייתה במצב מכירה טוטאלי בדדליין האחרון. הטעויות הבלתי מחויבות של קליבלנד בשני צידי הכדור עזרו לברנדון אלן לצבור 193 יארד ושני ט"ד ב-20 ניסיונות מסירה, כאשר 75 מהם הושגו במהלך אחד לנואה פאנט ששבר שני תיקולים בדרך לאנדזון. גם מייפילד נראה כמו שחקן בהופעת הבכורה שלו בליגה, והבראונס חייבים למצוא פתרון לבעיה הזו בעדיפות ראשונה, לפני כל שאר הבעיות.

סיאטל סיהוקס (2-7) 40 – טמפה ביי באקנירס (6-2) 34

שוט אווט

הדרייב הראשון של כל אחת מהקבוצות אישש את החדשות: המשחק הזה היה בדרכו הבטוחה ל"שוטאאוט", לאחר שסיאטל הגיבה במהירות לט"ד הפתיחה של רונלד ג'ונס. טמפה הצליחה לברוח במהלך המחצית הראשונה, כבר הובילו 21:7 ואף הפילה את ראסל ווילסון כדי לקבל את הכדור שוב עם שתיים וחצי דקות להפסקה והזדמנות לגמור את המשחק. אך עצירה מהירה של סיאטל השאירה לווילסון זמן להוביל דרייב נוסף לט"ד, ולהשלים את הקאמבק במחצית השנייה. משחק הפכפך ודרמטי נוסף פקד את הסיהוקס. לבסוף, ראסל ווילסון הוביל דרייב לשער שדה מנצח עם 46 שניות ופסק זמן אחד בלבד, וכשג'ייסון מיירס החטיא בפעם השלישית באותו משחק, ווילסון פשוט קיבל את הכדור בחזרה בהארכה ומסר את הט"ד החמישי שלו במשחק לניצחון חשוב שמביא את סיאטל למפגש עם סן פרנסיסקו במאזן נהדר.

ניו יורק ג'איינטס (7-2) 18- דאלאס קאובויס (3-5) 37

דאק פרסקוט נחטף במסירה הראשונה שלו, ברט מאהר החטיא שער שדה, רנדל קוב איבד כדור לאחר תפיסה, ודאלאס כבר הייתה בפיגור 9:3 מול הג'איינטס החלשים והקווטרבק הרוקי שלהם. כל זה לפני שעבר החתול השחור. השינוי במזל היה מיידי מכדי להיות בטוחים שמדובר בצירוף מקרים – כל שלושת איבודי הכדור של דניאל ג'ונס, 34 מתוך 37 הנקודות של דאלאס ואף מרבית היארדים שלה הגיעו לאחר אותו רגע שקיבל משמעות מיסטית לקראת סיום הרבע השני. וכך, במשחק לא גדול שלה, הצליחה דאלאס לנצח באופן חד משמעי, כפי שהייתה צריכה לעשות.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מחזור מדהים. כל הבית שנחשב תיירותי והתחרותי בליגה -NFC north הפסיד. סיאטל ופילי' המרוויחות הגדולות במאבק על הסידס.
    וגם תוצאה מעולה לדעתי עבור הפטריוטס, ראשית, הם לא צריכים לסחוב את קוף עונת משחקים ללא הפסד ושנית, וחשוב יותר, הפסד חושף חולשות ואם יש מאמן בליגה הזו, שיודע לעשות התאמות זה ביליצ'ק. ההפסד הזה ייעשה אותם טובים

  2. מיאמי ניצחה, הללויה!! עכשיו נשארו רק הבאנגלס, אולי במחזור ה- 13 מול ה….. ג'טס.
    יש מצב שלראסל ווילסון יש עוד זוג עיניים בצידי הראש? ואיך בדיוק הוא "תולה" את הכדורים הארוכים האלו באוויר?? וירטואוז.

  3. האם הניצחון של הדולפינס הוא ארוע חמור מבחינתם? האם הק"ב של אלבמה הוא באמת ראש וכתפיים מעל שאר הק"ב בדראפט הקרוב?

  4. לוקח בחזרה את זה שדירגתי את ווילסון רק במקום 4 ברשימת הקווטרבקים שלי אחרי מהומס רודגרס ווטסון.
    הבן אדם לבד מביא את סיאטל לפלייאוף עם תצוגות ענקיות.
    עד עכשיו ה MVP של העונה.
    דשון יורד למקום 4 ווילסון ורודגרס נאבקים על מקומות 2-3.
    מהומס שכנראה יחזור שבוע הבא הוא עדיין הטוב מכולם

    1. עד שמהומס יזרוק אינטרספשן בקו היארד בדקה האחרונה של הסופרבול הוא ימתין בסבלנות מאחור. MVP או לא.

  5. יום כיפור של ה NFC north, כולן נראו חיוורות. לא ראיתי את ההפסד של הפאקרס בשום תסריט.
    בולטימור קבוצה מהממת, מאומנת ואגרסיבית- ינצחו את הפטריוטס גם במפגש בפלייאוף אם תיפגשנה. כתבתי בתחילת העונה שניו אינגלנד סיימו. כתבו את קודם, לפניי, זה לא משנה. הפעם זה נכון.
    ווילסון מוטנט.

  6. לא יודע אם אתם זוכרים אבל לאחר שסם דרנולד אובחן בחולה במחלת הנשיקה כתבתי פה מה המשמעות-
    שמעתי הרבה פרשנים מדברים על הנושא ואני אומר לכם שזה היה די מביך לשמוע.
    מחלת הנשיקה אינה עוברת אחרי 3 שבועות! לא מדובר בשפעת או וירוס שחולף.
    מדובר על נגיף שנשאר בגוף לכל החיים וכאן ישנן שתי אופציות נגיף EBV או CMV. לעתים מקבלים את שניהם.
    .
    ככל שחוטפים את המחלה מאוחר יותר כך היא קשה יותר (אני חטפתי בגיל 36 וזה היה סיוט של 4 חודשים ועוד 3 חודשים של התאוששות עם יכולת עבודה במאמץ)
    כאשר חוטפים את זה בגיל הילדות אכן מדובר בעניין של כמה ימים, בתיכון שזה יותר נפוץ המחלה נמשכת כשבועיים- שלושה
    בגילאי ה 20 זה באזור החודש-חודשיים.
    .
    ופה מגיע הטוויסט- כל אחד מקבל את המחלה בצורה זונה ומגיב אחרת- לאחד זה יוביל לשפעות, וירוסים ודלקות גרון ולאחר פיצוץ של הטחול ודימום פנימי. במקרים נדירים זה מסתיים במוות. והמון מקרים מסתיים באשפוז בבית חולים.
    ופה רק דיברתי על הפן הפיזי, בפן הרגשי המחלה מכניסה לדכאון ברמה כזו או אחרת. לא מצב רוח רע אלא ממש דכאון.
    ושוב, ככל שמתבגרים המחלה מכניסה את האדם למצב נפשי קשה יותר.
    החולשה והעייפות הן בלתי נסבלות.
    .
    אז גם עם דרנולד התאושש בזמן שיא של חודש ממחלת הנשיקה אומנם הנגיף לא מדביק אבל הגוף מנסה להתמודד איתו ולפתח אליו חיסון במהלך החודשים הבאים לכן אין שום סיכוי שבעולם שהוא חוזר לעצמו לא מבחינה רגשית ולא מבחינה פיזית ויש לו לפחות כמה חודשים של התאוששות. יהיו הרבה רגעים שהוא לא יוכל לעשות כלום והגוף שלו לא יוכל להגיב לאימונים כמו קודם, ויותר מכך זה אסור.
    .
    אני לא יודע כמה זה קשור למצב של הג'טס אבל אני בטוח שיש לכך השפעה, לכן כתבתי בזמנו שהכי נכון מבחינת הקבוצה לתת לו לנוח עד סוף העונה ולא לסכן אותו.

    יכולתי לכתוב עוד הרבה על הנושא בתור אחד שעבר את זה בעצמו, חקר וגם אימן באופן אישי 2 אנדוקרינולוגים בכירים בארץ..

            1. 🙂

            2. יש תקופה שזה דוגר בגוף בערך 2-3 שבועות שבו הנגיף כן מדביק. לאחר מכן כבר לא

            1. כנראה לא הבנתי אותך נכון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט