דו קרב: לוקה נגד לברון – דאלאס (2:3) מארחת את הלייקרס (1:4) במותחן מהסרטים

כל הרחובות שמובילים לאולם היו עמוסים ברכבים שמחפשים חנייה והולכי רגל ששועטים לעבר הארנה. המלך הגיע לעיר וזאת סיבה מספיק טובה למלא את האולם עד אפס מקום, ולמנוע ממני להגיע מוקדם. רחוב נוביצקי החדש קיבל את פני הבאים, והספקתי לצלם בשבילכם כשישבתי בפקק… המבחן האמיתי הראשון של דאלאס הגיע לעיר, ומסתבר שללייקרס יש המון אוהדים בטקסס, כי הם מילאו לפחות שליש אולם, מה שהיה מספיק כדי לעודד את האורחים כמו שצריך, ולתת להם הרגשה כמעט ביתית.

אז מה היה לנו? היו טריפל דאבלים, תפרים בראש, המון הטבעות ואליי אופ סטפ באק ושלשה של לוקה על לברון, שלשת שיוויון של גרין בסיום ובעיקר, המון כדורסל משובח ותחרותי, משהו שהיה חסר בדאלאס ובלייקרס בשנתיים האחרונות. אז יצא טוב לכולם (כמעט). המשחק התחיל בשליטה כמעט מוחלטת של דאלאס על המגרש, עם שליטה בצבע, בשדה ובריבאונד לאורך שני הרבעים הראשונים (48:58 לדאלאס במחצית), ומאבק צמוד בשלישי, כשברבע האחרון המלך החליט שהוא לא יוצא מכאן עם L, ותפס פיקוד על המשחק, בעזרתם של אנתוני דייוויס (31 נק', 8 ריב', 2 חט', 2 חס') ודני גרין (14 נק'). עם 6 שניות לסיום, דוויט פאוול הולך לקו וקולע אחת מתוך שתיים, מה ששם את דאלאס ביתרון 100-103.

לברון ג'יימס ודוויט פאוול נאבקים בשחקים

לדעתי, אם היה קולע את שתי הזריקות, הלייקרס היו חייבים לתת ללברון לזרוק משלוש, כי כשהוא זורק, יש יותר סיכוי שהשופטים ישרקו גם עבירה ויהיה סיכוי ל-4 נקודות, אבל הלייקרס נזקקו רק ל-3, ולכן דני גרין עשה מה שהוא יודע לעשות, והשווה עם הבאזר: 103-103 והולכים להארכה. בהארכה כבר היה ברור מי הולכת לנצח, כשדאלאס מאבדת ריכוז (וכדורים) ולברון ודיוויס חותמים את התוצאה מהשדה ומהקו. המשחק הסתיים בתוצאה 110-119, והלייקרס ממשיכים לסן אנטוניו לעוד משחק מרתק, ודאלאס ינסו להתאושש מול קליבלנד בחוץ.

דיוויס עושה צרות בצבע

במהלך הרבע האחרון, לוקה דונצ'יץ' נתקע בסנטר או בשיניים של דוויט האוורד (שסיים עם 4 נק', 8 ריב' והגנה נהדרת. נגיע אליו בהמשך), וישב את סוף הרבע האחרון על הספסל. באירוע נוסף, לוקה נפל על הפרקט ונחבט בראשו, והיה צריך לעבור בדיקות זעזוע מוח (אחת לפני ההארכה, ונוספת בסיום המשחק). הוא שיחק בהארכה אבל כבר לא היה חד, החטיא ולא מסר טוב. כשנשאל על האירוע אמר שברור היה לו שהוא משחק עד סוף המשחק: "בשביל זה אני כאן". כך נראתה ההתנגשות עם הווארד:

אנקדוטה: דוויט הווארד מתנהג ממש שונה מבעבר. פעם היה החיים של הקבוצה ורועש מאוד בחדר הלבשה, מתלוצץ עם כולם, כולל הכתבים, והיום בקושי הסכים לדבר איתנו, רק שקצינת התקשורת הכריחה אותו. מצד אחד, יש תחושה שהוא התבגר ומבין את מצבו הנוכחי ואת מעמדו בקבוצה, כשהוא מודה: "אני פה בשביל למלא את התפקיד שלי ולעשות את העבודה, זה הכל. אני חוסם ולוקח ריבאונד". מצד שני, אולי לא התבגר אלא פשוט נכנע לסיטואציה ורוצה לסיים את הקריירה שלו בכבוד, בלי הרבה פרובוקציות, ואולי גם לפתוח מידי פעם בחמישייה אם יתנהג ממש יפה.

טים ג'וניור מנסה למנוע את הבלתי נמנע

לסיכום, דאלאס אמנם הפסידו אבל לקבוצה יותר טובה, והיו קרובים לנצח, ולכן יכולים לקחת המון דברים חיוביים מהמשחק (למשל השיפור המתמשך בריבאונד: 61 לעומת 41 של הלייקרס), ולהמשיך לעבוד על השליליים ולהשתפר לקראת ההמשך. נקווה שהם מבינים שהם חייבים להתחזק בעוד שחקן משמעותי כדי להתקרב לגדולות במערב, ואולי עוד יפתיעו בהמשך. לברון ג'יימס הראה שהוא עדיין המלך ולא הולך להתפשר העונה, וללייקרס בהחלט יש את הכלים להגיע הכי רחוק שאפשר.

למטה תוכלו לראות עוד תמונות נבחרות שהצלחתי לתפוס:

הווארד ובובאן
קארוסו בדרך להטבעה מטורפת
הווארד בחימום. במשחקים הוא כבר לא משוויץ
איזה מבטים…
ג'אוול מגי נראה עצוב
קוזמה וברנסון מתקוטטים
לברון בחימום. היו כמה כאלה גם במשחק
יכנס או לא יכנס? זאת השאלה
פורזינגיס בדרך לסל
מאבקים בצבע. דיוויס ניצח
אחד מול שלושה. לא פייר

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. טוב, קליבר עשה מהלך פשוט מטומטם. ביתרון 3 עוזב שחקן על השלוש כדי לרוץ ללברון מתחת לסל. אם לברון קולע דאלאס מנצחים.

  2. איזה תמונות פנטסטיות. כיף לך יאיר. אבל ראית את הפאול התוקף שדווייט האוארד עשה על סת' קרי, שמנע ממנו את יכולת השמירה על דני גריו ששם את השלשבה? זה היה משחק שלכןם שהזיברות גנבו מכם, וה-NBA התנצלה על כך היום!

  3. אחלה צילומים – שאפו!
    קיבלת אחלה משחק ויופי של סיקור.
    אני חושבכמוך בקשר להווארד. הבנאדם הבין שמכאן כבר אין דרך חזרה, והוא מתנהג כמו אחרון השחקנים שרעבים לחוזה. לדעתי הוא גם מבין שליד לברון הוא יכול לסדר לעצמו עונה יפה ובתקווה חוזה טוב יותר לקרא סיום הקריירה. הוא עושה בדיוק מה שהלייקרס תריכים שזה הגנה, חסימות (בהגנה והתקפה) וריבאונד.
    לדעתי הוא מתאים ללייקרס יותר מאשר קאזינס, בטח בצד ההגנתי ובטח שקאזינס בגלל הפציעות בכלל לא דומה לעצמו (לפי מה שראינו אצל הווריורס)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט