עדכונים מהאמריקאס קאפ

מרק טוויין כתב פעם: "בעוד שנים רבות אתם תצטערו יותר על הדברים שלא עשיתם מאשר על הדברים שעשיתם. אז זרקו את חבלי החרטום, הפליגו הרחק מחוף מבטחים. תפסו את רוחות הסחר תחת מפרשיכם. תחקרו. תחלמו. תגלו." המשפט הזה שינה את חיי. הוא גרם לי לזרוק את שלשלאות הציפיות של כולם- משפחה, חברים, מורים ומרצים- מעל כתפי, ולהפוך את התחביב שלי למקצוע.

הים הוא לא אהבתי הראשונה, גם לא השנייה. למעשה גיליתי אותו מאוחר, בטיול לאוסטרליה אחרי הצבא. זה התחיל בגלישה. ההרגשה שעולה בך כשאתה רוכב על גבי בניין עשוי מים היא אלוהית-ונושא לפוסט אחר לגמרי. משם עברתי לצלילה שפתחה בפני עולם שלם מתחת פני הים והשלב הבא היה ידוע ומוכר עד בחילה- קצת הודו, נפאל, סין אולי תאילנד, אוניברסיטה, תואר אחד, אולי עוד שניים שלושה אם עדיין אני לא אחליט מה אני רוצה לעשות, למצוא לי אישה כלב ושניים וחצי ילדים. לעשות מילואים ולהרגיש פראייר, אולי עד אז אני אדע מה אני רוצה לעשות.

ואז, כמו בספר 'החוף', הגיעה ההזדמנות. אחרי עוד התבכיינות על זה שאני לא מסוגל למכור עוד תמונת שמן 1+1 יחד עם נשמתי לשטן, הבחור עם הראסטות שאף שאיפה עמוקה ואמר, 'אתה רוצה הרפתקאה אמיתית? רוצה פעם אחת בחיים שלך לא לדעת מה היעד הבא? קנה כרטיס טיסה כיוון אחד לפיג'י, תעלה על יאכטה, ואל תביט לאחור'. שאפתי אחת בעצמי ואמרתי 'פאק איט, למה לא'?

לאחר שנה של הפלגה בדרום-מזרח האוקיאנוס הפסיפי, חזרתי למציאות. אין מה לעשות, הגיע הזמן להתחיל לחיות באמת ולא בחלום. אז חזרתי לארץ, עם עצירה במזרח כמובן, אוניברסיטה, מילואים, אישה, חתול – הנה דפקתי ת'מערכת-  ופתאום מארק טוויין נפל עלי.

מאז אני בים, חי את החלום, בלי חרטות. והים מלמד אותי כל יום. והוא לא משקר, ולא מייפה, וכשעושים טעות בים, אז משלמים במקום, ובריבית.

היום הניוזילנדים עשו טעות. היא עלתה להם בשני אנשי צוות בים.

בפוסט הראשון על האמריקאס קאפ דיברנו על ההיסטוריה המפוארת, בשני תיארנו כיצד התחרות מתבצעת והחשיבות של ההגעה לנקודת הזינוק בנקודה ובמהירות האופטימלים. אתמול היה המירוץ הראשון בגמר מירוצי לואי וויטון, שהוא למעשה חצי גמר האמריקאס קאפ והמנצחת תזכה להתמודד מול אוראקל האמריקאים, זוכי התחרות הקודמת בוולנסיה ב2010. ארטמיס יצאו מהמירוץ ונשארנו עם לונה רוסה האיטלקים והאמירויות הניוזילנדים. עד כאן תקציר הפרקים הקודמים.

לכבוד מירוצי הגמר, (שהם חצי הגמר למעשה, מבלבל? אתם לא היחידים) חשבתי וישבתי לכתוב פוסט על שיט, קצת הסבר על מפרשנות, קצת על חוקי הים וכיצד לנצל את הרוח לטובתנו. איזשהו סיכום מושגים מהיר. אבל ככל שאני צופה במירוצי הAC72 אני מבין שאין להן קשר למפרשנות שאותה אני מכיר. היאכטות האלה שונות מכל יאכטה שהיתה לפניהן.

 כבר דובר על כך שהאמריקאס קאפ הוא לא פחות תחרות טכנולוגית מאשר ספורטיבית וכך, בכל תחרות, היאכטה המנצחת היא זו שמביאה את החידוש הטכנולוגי יחד עם הצוות המושלם כמובן.  בוולנסיה הוכחה העליונות של היאכטות בעלות בידונים מרובים, יחד עם צוות אוראקל שהציג לראשונה את ה-wing sails. מפרשים מעט שונים מהמפרשים המוכרים ומזכירים אף יותר כנף של מטוס בקשיחותם ואפשרות התזוזה שלהם על ציר. היתרון הוא ניצול מקסימלי של הרוח בכל זווית, החיסרון הוא שכוח העילוי אף גדל, ואם יש משהו שמרגיש לא בנוח לכל ימאי הוא שהיאכטה שלו נמצאת מחוץ למים. החידוש השנה הוא עוד צעד אחד קדימה בטכנולוגיית החלל.

סרטון שמתאר את היחודיות של היאכטות השנה

http://youtu.be/fBvrxHoIjds

כוח החיכוך הוא הכוח העיקרי הפועל נגד כיוון ההתקדמות של היאכטה, ניסיתם פעם לרוץ כשחצי גוף בתוך המים לעומת ריצה כשהמים מגיעים לקרסול? אז אתם מבינים עד כמה ההתנגדות של המים גדולה. אז במקום לפחד מהעילוי שמביאים המפרשים החדשים, ישבו המהנדסים ואמרו, בואו ננצל את זה, בואו נגרום ליאכטות לעוף באוויר ולצמצם עוד יותר את התנגדות המים. כך נולדה טכניקת ה-foiling gybes. החרבות שבדרך כלל נמצאות לאיזון בתוך המים הפכו לחרבות לאיזון מחוץ למים. אם פעם הפלגתם או ראיתם מישהו מפליג על הובי-קאט אז ראיתם שיש איש אחד (או שניים) שתפקידו לאזן ברגע שבידון אחד יוצא מחוץ למים, כדי למנוע התהפכות. ב-72 AC שני הבידונים נמצאים מחוץ למים. האיזון צריך להיות מושלם. ג'ייב (מהפך בעברית), כבר הסברנו אבל אני אזכיר, הוא שינוי כיוון המפרשים לרוח כשהרוח באה מאחור (במקום שהרוח תדחוף מימין היא עכשיו דוחפת מצד שמאל). פוילינג ג'ייב הוא לעשות את כל המהפך בעודך באוויר. היום כבר ברור שהצוות שיצליח לבצע את הפוילינג ג'ייב בצורה החלקה ביותר ינצח במירוץ- עד כדי כך המהלך הזה חשוב.

איזון הובי קאט

איזון ב-AC72

קישור לסרטון שמסביר את ההתעופפות על החרבות: 

http://youtu.be/8NLondMnwVk

הרוחות היום היו גבוליות- 19 קשרים שזה הגבול העליון של הרוח על פי חוקי התחרות. יחד עם הפלגה במהירות 40 קשרים היאכטה ואנשי הצוות מרגישים על הפנים 60 קשרים של רוח, קרוב להוריקן דרגה 1. צוות לונה רוסה זינק ראשון אבל הם הרגישו בעייה בחרב בצד הימני, אם החרב תשתחרר היאכטה תתהפך ברגע שיתרוממו על בידון אחד. צוות האמירויות הניוזילנדי המשיכו, הם ביצעו שני מהפכים מושלמים, הם הצוות הטוב ביותר בפוילינג ג'ייב, כולל האוראקל האמריקאיים.

אמרתי כבר שהים לא משקר, אבל לים יש פילגש, והיא תחמנית לא קטנה. הרוח במפרץ סן פרנסיסקו יכולה לבוא בפרצים לא צפויים. בסיבוב המצוף השלישי שני הבידונים היו באוויר, נשענים על החרבות, הניוזילנדים היו באמצע הסיבוב, מתרכזים בשינוי כיוון המפרשים כשמשב רוח פתאומי היכה. היאכטה התרוממה בתאוצה אדירה, נעצרה לעשירית שנייה באוויר, והחרטום החל לרדת, ולרדת. ברגע הפגיעה במים היאכטה היתה במהירות 38 קשרים. חרטום היאכטה נכנס כמו צוללת אל תוך המים, חצי מגוף היאכטה צלל אל תוך המים, כריס ווארד ורוב וואדל, שני הגריינדרים, האנשים הגדולים והחסונים ביותר בצוות, עפו באוויר כמו בובות קרטון ונחתו במים. 5 שניות של בהלה, המירוץ מועבר בשידור ישיר והמצלמות נעות אל תוך המים ואל צוותי ההצלה שזינקו בשניות, צוות היאכטה הניוזילנדית מסתכלים לוודא שחבריהם בחיים, ומייד מתפנים למתוח מפרשים. השייטים המנוסים במים כבר שוחים בכוחות עצמם אל סירת ההצלה. זה היה מפחיד אבל נגמר בשלום. האמירויות מסיימים את המסלול ומתפנים לחשוב מה השתבש. מחר כבר יש עוד שני מירוצים.

קישור לסרטון התקרית: 

http://youtu.be/TFjxEfg_mEw

לרציניים בלבד- הפרק המלא כפי ששודר בNBC:

http://youtu.be/qoYPJKLgtJc

 

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. כתבה טובה מאוד. כך צריכה להיראות כתבה באתר ספורט רציני.
    מצוין!

  2. יופי של כתבה אפלטון הייתי רוצה אחת כזו כל יום עד הסוף:)
    חבר טוב ז"ל אמר פעם משפט פשוט מאד שמבחינתי הוא מוטו, "אין כמו הים". מבחינתי לעשות דק-גייב בפול פליינינג ולסיים אותו בפליינינג בלי להוריד כמעט מהמהירות ולראות איך כולם במים ובחוף כמעט מתעלפים מהתרגיל המושלם ששווה כמעט לאריאל על גל אחרי ששחטתי אותו מספר פעמים בסערה בבת גלים:)
    תמשיך לכתוב

    1. פשש אתה רציני… כיף לדעת שגלישת רוח לא עברה מהעולם. טוב לראות אותך באתר 🙂

  3. תודה, אתה מגלה לנו עולם חדש
    אולי השם קולומבוס מתאים לך (-:

  4. פוסט מצויין

  5. חברים תודה על המחמאות. ישראל לא בורכה בהרבה משאבים טבעיים, אבל יש לנו תנאים מושלמים ללימוד שיט, גלישת רוח וקייט. מבחינתי מספיק שילד אחד (או מבוגר) יקרא כתבה על הים וירצה לנסות ובכך ירוויח אהבה לכל החיים ואת המורה הטוב ביותר, ועשיתי את שלי.

  6. מפחיד רצח!

    מעדיף כבר לקחת תוקף משאקיל!

  7. אפלטון – וואללה נהניתי מהפוסט. אחרי שאחזור מרופא השיניים (ראו תגובה בפוסט של מומי) אנסה להכניס את הסרטונים עצמם לפוסט שלך. יש לך עתה כשרון נוסף: כתיבה!
    ורק במקרה, אתמול ב-"60 MINUTES" היתה כתבה על צלילה חופשית מניו זילנד, ולפי הכתבה מישהו שם שבר את השיא העולמי, 346 FEET (או משהו כזה. זה היה 106 מטרים). הדבר היחיד שהיה לו זה נעלי צפרדע. הם לא עושים זאת באוקיאנוס, אלא במין "בור מים" טבעי שעומקו כמה מאות מטרים.

  8. תענוג לקרוא אותך, ועל החומר שאתה מכניס. עולם חדש. תמשיך לכתוב יקירי!

  9. שיר האהבה הכי גדול שנכתב לים

  10. כתבה נפלאה. וידיאו מטרפים ממש. כמה עולים הדברים הללו? שיר הים מצויין

  11. שאול היאכטות האלה עולות עשרות מיליוני דולרים. ההרצה מרגע התכנון ועד התחרות עולה בהערכה גסה בערך 100 מיליון יורו. כמו גארי בייל 🙂
    הקטע באמריקאס קאפ הוא שאין דגם קבוע, הזוכה קובעת איזה סגנון סירה יתחרה במירוץ הבא. אחת הטענות לגבי הAC72 היא שהן יקרות מדי ולכן מעט מאוד יכלו להרשות לעצמם לקחת חלק בתחרות השנה.
    הסיכוי הסביר הוא שאם הניוזילנדים יזכו (מה שסביר בהחלט שיקרה) יעברו לדגם הקטן יותר של ה-AC45 ויהיו יותר משתתפים.
    מה שבטוח הוא שהחוויה שרואים השנה מבחינת טכנולוגיית שייט והמהירות שהיאכטות האלה מגיעות היא משהו שאולי לא יחזור אז כדאי שנהנה מזה

  12. האם היאכטות האלה מסוגלות לטוס מהר יותר ממהירות הרוח?
    האם בגלל זה מגבילים את מהירות הרוח המותרת לתחרות?
    ושאלה אחרונה? מעניין כמה אחוזים מהנצחון מיועד למהנדסים וארכיטקטים, ומה נשאר לשייטים?

    1. היאכטות האלה מסוגלות להפליג פי 3 ממהירות הרוח הדוחפת אותם. הסיבה שיש הגבלת רוח היא האווירודינמיקה המיוחדת של היאכטות האלה, הן בנויות לעוף באוויר. החישובים שעושים כוללים גם את כיוון הזרמים במפרץ שהם מאוד משמעותיים. ברוח של 20 קשרים, שביאכטה שלי זו רוח מושלמת להפלגה ואם יש לי יום ממש טוב והמפרשים במצב אידיאלי אני מגיע ל-12 קשר הפלגה. ב-20 קשר היאכטות האלה מגיעות ל50 קשרים ואם יבוא משב רוח הן פשוט יעופו באוויר.

  13. עוד שאלה (אחרונה): אילו הן היכולות החשובות? כוח? מהירות? סיבולת?
    וכן, מי קובע לשייטים מה לעשות בכל רגע?

    1. היי מולי, תשאל בכיף. אז הנה באה החפירה:
      השייטים של האמריקאס קאפ הם הקרם דה לה קרם של השייטים בעולם. הם האסטרונאוטים של הים. היכולות שלהם מחולקות על פי התפקידים על היאכטה. צוות של 11 אנשים שצריך להפעיל חללית שמפליגה ברוחות של הוריקן וכל עשירית שנייה חשובה.
      הגריינדרים הם האנשים החזקים ביותר בצוות ובדרך כלל מוצאים אותם בבארים אפלים אוספים בחורה בכל יד. הם לא צריכים לדעת יותר מדי, רק להיות חזקים ולסובב את הגלגלות כמה שיותר מהר.
      הטרימרים תפקידם לוודא שהמפרשים מתוחים בדיוק בזווית האופטימלית לרוח, הם חייבים להיות חדי אבחנה, לשים לב לפרטים הקטנים ביותר ולא לתת לשום דבר להפריע להם.
      הבאומן, האיש על החרטום, הוא בדרך כלל הצעיר ביותר בצוות. הוא המתאבד השיעי שחי בתוך הסכנה. תפקידו להרים את המפרשים הקדמיים ולקוות לא ליפול לים כשמתחרטמים. זה התפקיד שניצח והפסיד תחרויות בעבר. אם המפרש הקדמי נופל לים- הלכה התחרות.
      הטקטיקן תפקידו להסתכל על מצב הים, הרוח ומיקום היאכטה המתחרה ולבחור את המיקום שאליו היאכטה צריכה להפליג והתזמון שבו ישתנה כיוון המפרשים. הוא חייב חשיבה מהירה ורחבה ויכולת אלתור וניתוח נתונים ברמה הגבוהה ביותר.
      איש ההגה חייב ידיים יציבות ותחושה מושלמת ליאכטה, הוא חייב להיות חלק ממנה, במקרים רבים- כמו אצל הניוזילנדים, איש ההגה הוא גם הסקיפר.
      הסקיפר הוא המפקד. הוא לוקח החלטות. מקבל את הנתונים מהטקטיקן ומעביר אותם לצוות. ביאכטות שאני רגיל אליהם יש מה שנקרא בוס צוות שמעביר את הוראות הסקיפר לאנשי הצוות. באמריקאס קאפ יש לכולם אזניות מדונה-. סיירת מובחרת.
      ב-AC72 יש את מפעילי החרבות שאחראים על איזון היאכטה כשהיא באוויר, הם כיום לדעתי בתפקיד הכי חשוב, כי עדיין לא ממש פיענחו איך לעשות את זה בצורה מושלמת.
      התזמון והתיאום של כל אנשי הצוות חייב להיות מושלם וכל זה בתנאי הוריקן ובריצות ספרינט מצד אחד לצד שני על טרמפולינת רשת של היאכטה כדי לשמור על איזון על פי פקודה, כך שהסיבולת האירובית והאנאירובית חייבת להיות מושלמת, יחד עם עבודת מוח ועין-יד אידיאלית.
      למעשה רוב האימונים שלהם מזכירים אימוני סיירת- קריעת הגוף עד קצה היכולת והרכבת פאזלים כשקצב הלב בשיאו. תנסו את זה פעם זה מצחיק.
      הנה סרטון קצר על האימונים שלהם:
      http://youtu.be/ryIiPMOmeuc

  14. אם כבר אז תשמעו את השיר הזה שמתנגן לי כל פעם שיש צפונית טובה אבל אין גל
    http://www.youtube.com/watch?v=aD9928JeRTA
    Here comes a wave…..

  15. תענוג לקרוא את הכתבה ואת התגובות. תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט