קפיטליזם הורס? –   סיכום מחזור 4 ב-NFL / צוות הופס פוטבול

קפיטליזם הורס? – סיכום מחזור 4 ב-NFL / צוות הופס פוטבול

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ, יניב שושני ויאן מלניקוב

אחת מהטענות של אנשי השמאל הכלכלי כנגד שיטת הקפיטליזם היא התנגדותם להגדלת פערי המעמדות, לאשת הברזל, מרגרט ת'אצ'ר, היה נאום מאוד מפורסם בו היא הוכיחה שהפרספקטיבה הזו שגויה: היא השתמשה בידיה להראות עליה חדה בעושר האחוזון העליון, מה שהגדיל את הפער בצורה אסטרונומית, אמנם היא גם הראתה שהעושר של העניים גדל, פשוט פחות משל העשירים. שני הצדדים מרוויחים יחד עם הגדלת הפערים. בדומה להתנהלות הכלכלית של בריטניה דאז, גם הפערים ב-NFL גדלים. ישנם יותר קבוצות מבעבר שנמצאות בתחתית הליגה (שש קבוצות עדיין לא ניצחו משחק לאחר המחזור הרביעי, כאשר הסטילרס בעלי הניצחון האחד הביסו אמש את סינסי בקרב מחוסרות הניצחון של השבוע). אמנם, יש 24 קבוצות עם מאזן חצוי או טוב מכך ואין דיויזיה שנראית סגורה כרגע, או קרוב לכך. האם הפרדת המעמדות הזו טובה לליגה? אין תשובה ברורה, אמנם לתוצאות של המחזור יש תשובות מוחצות:

יוסטון (2-2) קרוליינה (2-2) 16:10

קייל אלן גילה שלא בכל יום פוגשים את אריזונה, אבל למזלו – האנשים שהוא כן פוגש בכל יום באו לעבוד. כריסטיאן מקאפרי סיפק עוד יום גדול בשורות הסטטיסטיות, וההגנה של הפנתרים הצליחה להוציא את ווטסון מקצב וגם ניצלה כמה החטאות שלו כדי להימנע ממהלכים גדולים. אלן אמנם איבד את הכדור שלוש פעמים כתוצאה מסטריפ-סאק, אבל הפאמבל המכריע מכולם נפל מידי דשון ווטסון עם ארבע דקות לסיום, וכך אבדה ההזדמנות האחרונה של יוסטון להשיג ניצחון ביתי שיפריד אותה מהדבוקה שנוצרה בבית ה-AFC דרום.

צ'יפס (4-0) – ליונס (2-1-1) 30:34

הליונס נראו מעולים לאורך כל המשחק, פטריק מהומס השלים רק קצת יותר מ-50% ממסירותיו ולא זרק לאף ט"ד, סמי ווטקינס נתקע מול הסקנדרי האיכותי ואף ביצע כמה טעויות לא מחויבות, שנוצלו על ידי הליונס לאיבודים (4 פאמבלים מהתקפת הצ'יפס לאורך המשחק). בנוסף, סטאפורד מסר לשלושה ט"ד באחוזי השלמה טובים, בנוסף למסירת השנה כאשר החדיר את החוט במחט בין ארבעה שחקני הגנה אדומים למציאת הרסיבר שלו באנדזון. אולם, זה עדיין לא הספיק לליונס, שכבר הריחו ניצחון. קבוצות טובות מנצחות משחקים בהן הם משחקות מעולה, קבוצות עילית באמת מנצחות גם משחקים בהן הן נראו ממוצעות. החזרה של פאמבל של קריון ג'ונסון מקו השער על ידי בראשד ברילנד לט"ד של 100 יארד עגולים היה מהלך מפנה במשחק, שעזר בסופו של דבר לצ'יפים להמשיך את רצף אחד עשר הניצחונות שלהם בחודשי ספטמבר האחרונים.

צ'ארג'רס (2-2) – דולפינס (0-4) 10:30

הדולפינס באמת מראים שיפור לאחרונה. התכולים הגיעו ליתרון הראשון שלהם העונה ואף החזיקו בו לכמה דקות, וגם ירדו למחצית בפיגור 7 בלבד. הם החזיקו את קינן אלן כל היום על מספרים נמוכים מאוד, במיוחד בעזרת משחק קאמבק גדול של זאביין הווארד, ואף הרשו רק 2.4 יארד לנשיאה בשל משחק מעולה מחוליית הליינבקרים שבראשה רייקוואן מקמילן הצעיר. כל זה לא משנה כל עוד בריאן ופלורס וחבריו לצוות האימון לא יעשו את ההתאמות הנכונות במהלך המחצית השנייה. הדולפינס חטפו יותר מ-80 נקודות ולא שמו נקודה אחת במחציות השניות העונה, והצ'ארג'רס כמובן ניצלו את החולשה הזו בגדול. יום מאוד יעיל של פיליפ ריברס הוביל את המטענים לניצחון שהחזיר אותם למאזן חצוי.

פטריוטס (4-0) – בילס (3-1) 10:16

חובה לתת קרדיט לבילס שהכתיבו את קצב המשחק. המקומיים רצו משחק הגנתי א-לא שנות השישים, שכל אחת יכלה לנצח, והבילס אכן היו קרובים מאוד לניצחון על החבורה של בליצ'ק שנראתה בלתי עצירה עד העת הזו. אולם, כפי שנאמר, קבוצות העילית באמת מוצאות דרך לנצח גם משחקים כאלה. מרקוס סלייטר החזיר פאנט של הבילס שנחסם הישר אל האנדזון וקבע יתרון 13:0 לפאטס, הבילס עוד הורידו להפרש 3 בלבד אמנם הפטריוטס הורידו את השעון בסוף הרבע השלישי, שמו שער שדה שהעלה את ההפרש לשש ומשם לא היה עוד סקור אחד לאף קבוצה. חמש חטיפות בין שלושת הקוורטרבקים ששיחקו (שלוש לג'וש אלן, אחת לבריידי ואחת למחליפו של אלן, מאט בארקלי) הפכו את המשחק להפכפך במיוחד.

וייקינגס (2-2) – ברס (3-1) 16:6

עוד חוזר הניגון, משחק חשוב וקירק קאזינס לא מצליח לספק את הסחורה (2-11 מול קבוצות בטופ חמש של ההגנה) וחוזה 84 מיליון הדולר שקיבל מהוייקינגס ממשיך להיראות כמו השקעה שגויה. אך חובה גם לתת קרדיט להגנת הברס, שנראית אימתנית יותר אפילו משנה שעברה. בהשוואה לארבעת המשחקים הראשונים של השנה ו-1985, הברס מרשים פחות נקודות בממוצע (11.3 לעומת 17.3), פחות יארדים (290.8 לעומת 333.5) ולקחו את הקוורטקבק לדשא יותר פעמים (17 לעומת 16).

האמת, הדברים החשובים באמת מהמשחק קרו דווקא אחריו. ראשית, הפציעה של קוורטרבק הברס מיץ' טרוביסקי כנראה תשבית אותו לפחות לשבוע הבא. שנית, ניכר לתופס הוייקינגס, אדם ת'ילן, פשוט נמאס. הוא ביקר את ההתקפה באופן ישיר בראיון שאחרי המשחק, ורבים חושבים שהוא שלח עקיצה ישירה לקירק קאזינס. מה שזה לא יהיה, מייק זימר חייב להשתלט על העניינים ומהר, יש לו עוד זמן והמאזן שלו עדיין סביר.

דנבר (0-4) – ג'קסונוויל (2-2) 26:24

סיפור הקסם של גארדנר מינשו השני נמשך, וניתן לומר שאף הגיע לגבהים חדשים בדנבר. לצד נפילתה המתמשכת של ההגנה שהובילה את הברונקוס לאליפות שלישית, הגיעה העלייה של המחליף של המחליף הגדול בכל הזמנים. למרות מחצית ראשונה בה דנבר הייתה עדיפה לחלוטין בכל שלושת שלבי המשחק, מינשו העיר את ההתמודדות במחצית השנייה עם שני ט"ד רצופים ברבע השלישי. פלאקו כמעט והצליח לסדר קאמבק לאחר שמצא את קורטלנד סאטון באנדזון עם דקה וארבעים שניות לסיום, אבל מינשו הצליח להתחמק מהפסד כמעט בטוח בדרייב האחרון והוביל את היגוארים לט"ד מנצח ומאזן חצוי.
אריזונה – סיאטל 27:10

עבור קיילר מארי, המשחק הזה היווה לא הרבה יותר מעוד חוויית למידה. עבור הסיהוקס, הוא היווה לא הרבה יותר מחימום, משחק שצריך לגמור מהר ולעבור בשלום, לפני הקרב נגד הראמס ביום חמישי הקרוב. במידה מסויימת אפשר לומר ששתי המטרות הושגו. הסיהוקס ברחו מוקדם מאוד, הרבה בעזרת החטאות של שערי שדה וגם מהלך הגנתי נהדר של קלאוני. מארי, כך נראה, התעסק בעיקר בהתרגלות לאתלטים שמשחקים בקווי ההגנה של ה-NFL, מה שבא לידי ביטוי גם בחטיפה של קלאוני וגם בתיקול הגדול של ראשים גרין – אם כי גם שחקני הסיהוקס הודו שמארי היה השחקן שהיה להם הכי קשה לתקל. בכל מקרה, סיאטל הצליחה לשם שינוי לעזוב את גלנדייל ללא פציעות חדשות ועם ניצחון בכיס, בעוד אריזונה, אחרי שעשתה שוב כבוד ללארי פיצג'רלד, תחפש את הניצחון הראשון העונה במקום אחר.


ל.א ראמס (3-1) – טמפה ביי (2-2) 55:40

מנת השיגעון השבועית הגיעה מהקולוסיאום של לוס אנג'לס. פתיחה איומה של הראמס בשני צידי הכדור הובילה אולי לשורה הסטטיסטית ההזויה מכולן – ג'ארד גוף מסר את הכדור לא פחות מ-68 פעמים, בעוד טוד גרלי נשא אותו 5 פעמים בלבד. למרות שצבר 513 יארד, ולמרות שהצליח להחזיר את הראמס לפיגור של פוזשן אחד בלבד יותר מפעם אחת, גוף פשוט איבד יותר מדי כדורים (ארבעה) ופספס יותר מדי השלמות שגרתיות, בעוד טמפה ביי הדהימה עם הופעה גדולה של ג'יימיס ווינסטון, ובצד השני עם עוד יום ענק של שאק בארט, שבלי לשים לב כבר רשם תשעה סאקים, הכריח שלושה פאמבלים ואף חטף כדור אחד בארבעת המשחקים הראשונים של העונה. לראמס אין הרבה זמן להירגע מהשוק, ובעוד אפשר לסמוך על שון מקוויי שיתמודד עם כך, בגוף כבר יותר קשה לתלות אמון.

פיטסבורג (1-3)- סינסינטי (0-4) 3:27
ק"ב מחליף או לא, פיטסבורג גם הפעם לא התקשתה מול הבנגלס המרוסקים. בעוד זאק טיילור ימשיך לחפש את עצמו ובעיקר ניצחון ראשון, הסטילרס מצאו אותו מול קבוצה חלשה משמעותית בכל עמדה על המגרש – במיוחד על הקווים וכולל הקווטרבק, אם מתייחסים להופעה הסבירה של מייסון רודולף. ההתקפה של סינסי לא בדיוק מאכזבת בהתחשב בעובדה שמדובר בסינסי, אבל מעוד אחד מתלמידיו של שון מקוויי אפשר היה לצפות ליותר משלוש נקודות שהגיעו כתוצאה מאיבוד כדור של פיטסבורג ברד זון שלה. אבל יש גם צד חיובי, בהנחה והמטרה היא לנצח – בחודש דצמבר מחכה לבנגלס מפגש מול המיאמי דולפינס.

אטלנטה פאלקונס (1-3) 10 – טנסי טייטנס (2-2) 24

למאט ראיין יש בקשה להנהלת הליגה, נא לא לשבץ נגדו קבוצות מה-AFC. ב- 12 המשחקים האחרונים מול קבוצות מהקונפרנס המקביל, מחזיק ראיין במאזן גרוע של 11-1, ובשבוע הבא הוא מתארח ביוסטון.

במשחק עצמו צצו כל הבעיות האופייניות של הפאלקונס. בהתקפה משחק הריצה לא ממש קיים, הקו הקדמי לא מגן טוב על הקווטרבק ואיפשר חמישה סאקים, וכאשר התופס חוליו ג'ונס נסגר היטב במשך רוב המשחק, אין פלא שהקבוצה רושמת 10 נקודות בלבד. ההגנה כבר סופגת 20 נקודות או יותר במשחק הרביעי ברציפות, ולא מצליחה להטריד את קווטרבק היריבה (אפס סאקים הפעם).

בטנסי לעומת זאת יכולים לצאת מאוד מרוצים מהמשחק נגד הפאלקונס, ולא רק מהתוצאה. מרקוס מריוטה שיחק הפעם היטב עם 3 ט"ד ללא שום איבוד, הרוקי איי. ג'יי בראון ניפק משחק יעיל להפליא של 94 יארדים ושני ט"ד משלוש תפיסות בלבד, והרץ האחורי דריק הנרי ממשיך את כושרו הטוב עם 100 יארדים על הקרקע. וככה פתאום בלי שהרגשנו, הטייטנס במאזן חצוי כמו כל הקבוצות בבית AFC דרום, אפשר להתחיל לחלום?

תחילתה של ידידות מופלאה? מריוטה ובראון

ניו יורק ג'ייאנטס (2-2) 24 – וושינגטון רדסקינס (0-4) 3

בשבוע שעבר עלה בניו יורק דניאל ג'ונס למשחק הראשון בחייו כקווטרבק פותח ב- NFL, ואיזה משחק חלומי זה היה. בוושינגטון ראו מה טוב, והשליכו למערכה את קווטרבק העתיד שלהם, דווין האסקינס, וגם הוא חווה משחק חלומי, רק שהיה זה חלום בלהות. האסקינס נחטף 3 פעמים, השיג רק 107 יארדים ללא ט"ד עם רייטינג 32.8 מזעזע, ונראה אבוד יחד עם כל התקפת הרדסקינס. יחד עם הגנה חלשה, ולוח משחקים לא קל בכלל, עושה רושם שוושינגטון בדרך לאחת העונות הגרועות בתולדותיה. מזל שבעוד שבועיים יש משחק מול הדולפינס

גם ג'ונס מצידו מתחיל להתעורר מהחלום לקרקע המציאות. הוא אומנם הצליח להשיג ט"ד ו- 225 יארדים במסירה, אבל גם נחטף פעמיים. מזלו שמולו עמדה הגנה שפשוט לא מסוגלת לעצור משחק ריצה, וחמישה שחקני ניו יורק השיגו 164 יארדים על הקרקע, משכיחים לעת עתה את חסרונו של סאקון בארקלי הפצוע. עוד סימן מעודד לענקים הגיע מכיוון הקו הקדמי של ההתקפה, שלראשונה העונה לא ספג הפלת קווטרבק.

בכורה קשה, האסקינס

אינדיאנפוליס קולטס (2-2) 24 – אוקלנד ריידרס (2-2) 31

זה היה מפגש של שתי קבוצות במגמות מנוגדות. הקולטס עם שני ניצחונות רצופים מוכיחים שהם קבוצה גם ללא אנדרו לאק שפרש, ומולם הריידרס עם שני הפסדים ברצף ובלי הרבה יכולות. אבל בפוטבול תחזיות לחוד ומציאות לחוד, ובסופו של משחק הריידרס יוצאים מאינדיאפוליס עם ניצחון מפתיע וחשוב.

ואיך הם עשו זאת? בעזרת הרבה מהלכי ריצה ודרייבים ארוכים, שמניבים 188 יארדים על הקרקע. והיה עוד ארנב בשרוול של ג'ון גרודן, מאמן אוקלנד, כאשר הוא מציב בעמדת הרץ האחורי דווקא את מחזיר הפאנטים ובעיטות ההחזרה טרבור דיוויס, שהגיע רק לפני שבוע וחצי לקבוצה, ומקבל בתמורה 74 יארדים וט"ד בשתי ריצות בלבד.

אצל המפסידים, ג'קובי בריסט שיחק לא רע בכלל, אבל מסירה רעה שלו גרמה לחטיפה קריטית ברבע האחרון, חטיפה שהובילה לט"ד לזכות הריידרס וחיסלה סופית את ניסיון הקאמבק של הקולטס בשלהי המשחק. בהגנה ניכר חסרונו של הליינבקר דריוס לינארד, שנעדר כבר משחק שני עקב פרוטוקול זעזוע ראש, ובקבוצה מייחלים לחזרתו למגרשים כבר בשבוע הבא, במפגש אצל הצ'יפס המפחידים.

בולטימור רייבנס (2-2) 25 – קליבלנד בראונס (2-2) 40

השעון מראה 09:47 דקות לסיום המשחק, הרייבנס זה עתה סיימו דרייב ארוך ומשנה מומנטום וצמצמו את התוצאה ל- 24-18, הבראונס נמצאים על קו 12 היארד שלהם עם ניסיון ראשון ל-15 יארדים, והקהל בבולטימור מרעיש עולמות כשהוא חש במהפך המתממש ובא. אבל לניק צ'אב, הרץ האחורי של קליבלנד, יש תוכניות אחרות, הוא חורך את הדשא עם ריצת 88 יארדים עוצמתית ומוציא את כל הרוח ממפרשי בולטימור עם ט"ד מדהים. צ'אב מסיים משחק מפלצתי של 165 יארדים ושלושה ט"ד (ועוד 18 יארדים באוויר), וקליבלנד מראה שהיא "על אמת", עם ניצחון סופר חשוב להמשך הדרך.

למעשה כל הקבוצה תפקדה היטב, בייקר מייפילד עם 342 יארדים ושלושה ט"ד (וגם נחטף פעם אחת), התופס ג'רביס לאנדרי הראה את גבו שוב ושוב להגנת הרייבנס בדרך ל-167 יארדים אוויריים, וההגנה הלחיצה ללא הרף את לאמאר ג'קסון, מפילה אותו ארבע פעמים  ואף חוטפת אותו פעמיים.

בבולטימור יצטרכו לעשות חושבים טוב טוב, איך אחת ההגנות שאמורה להיות מהטובות בליגה סופגת 40 נקודות ו- 530 יארדים בבית, מסתבר שלא כל יום דולפינס או קארדינלס. ובשבוע הבא מחכים להם בפיטסבורג, ופיקניק לא יהיה שם.

ניו אורלינס סיינטס (3-1) 12 – דאלאס קאובויס (3-1) 10

קוראים וקוראות יקרים, את משחקי יום ראשון נסיים בשיעור מעניין, איך מנצחים קבוצה עם שאיפות אליפות ושעדיין לא נוצחה העונה, רק עם שערי שדה וללא ט"ד לרפואה. התשובה היא כמובן הגנה, הגנה, הגנה, ושליטה בכדור ב-20 אחוזים יותר מהיריבה במשחק.

לפני המשחק דורגה דאלאס במקום שלישי בליגה בהתקפה כוללת, והגנת הסיינטס רק במקום ה-28, אבל במשחק עצמו התפתחו הדברים אחרת לגמרי. זאק אליוט אומנם השיג את הט"ד היחידי במשחק, אבל הוגבל ל-35 יארדים בלבד עם פאמבל אחד, והתקפת  הקאובויס רשמה רק 257 יארדים, כמעט חצי מהממוצע השנתי שלהם שעמד על 481 יארדים למשחק. גם הגנת הקאובויס לא קוטלת קנים, והיא כאמור לא הרשתה לסיינטס אף ט"ד, הגבילה את טדי ברידג'ווטר ל-193 יארדים בלבד, כאשר רוברט קווין מצטיין ומפעיל לחץ בלתי פוסק על ברידג'ווטר, ומקנח עם שני סאקים מתוך חמישה של הבוקרים.

אצל התקפת הקדושים ניתן לציין את אלווין קמארה שנלחם בשיניים בהגנה החונקת של הקאובויס, ואת מייקל תומאס, שמוכיח שהוא מגנט כדורים אנושי ותופס את כל 9 המסירות לכיוונו, בדרך ל-95 יארדים באוויר.

אז בסיומו של משחק הגנתי מותח ודרמטי, הסיינטס שורדים עוד משחק ללא דרו בריס, ומראים שהם לא מוותרים בקלות על חלום הסופרבול.

בעיטת הניצחון של וויל לוץ

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. הורגים אותי, הברונקוס. הם יכלו להיות במאזן 2-2 , כאשר ב-2 הפסדי הבית (2 הפסדים בהפרש של 2 נק' בלבד כל אחד) אנחנו חוטפים על הראש בדרייב האחרון מידיו של קווטארבאק צעיר במיוחד. איך שאני מתגעגע להגנה של ווייד פיליפס, הטעות הגדולה ביותר של אלוויי הייתה לתת לו ללכת.
    .
    תודה, חברים.

      1. זו הייתה סיומת מהדהדת לרבע שלישי נוראי (הוא נפצע בתחילת הרבע האחרון).
        .
        לא שזה באמת משנה, אבל אין לברונקוס פתרונות לפציעה הזו של צ'אב. 0 עומק בהגנה.

  2. התוצאה החשובה של השבוע היא שניפרד מוונטז בורפיקט לשאר העונה ובתקווה גם שלתמיד. שלום ולא להתראות.

    1. זה פוטבול אין מה לעשות .המשחק הזה מסוכן השחקנים יודעים בעתיד שיסבלו מכל מיני מחלות ניורולוגיות מסוימות מה שהוא עשה מגעיל אבל קח בחשבון שכל שחקן פוטבול יקבל מתישהו זעזוע מוח וידפק לו הראש.אז צריך לקחת את המקרה הזה בערבון מוגבל.

  3. חשוב להדגיש על ג'ונס שהוא הק"ב מאז 1997 שמנצח את שני המשחקים הראשונים בג'איינטס מאז הבכורה בליגה קצת טעיות אבל לדעתי הוא מועמד מוביל לרוקי השנה ביחד עם הטייטאנד של הבילס .2. המשחק של הציפס היה כיף לצפייה האם זה יספיק לסופרבול ? לא נראלי

  4. תודה רבה על הסיכום!
    שאלה רק לי אחת – ב NBA די קשה לעשות קפיטליזם בגלל תקרת שכר ובגלל הקנסות על המעבר אותו. לכן, אנחנו רואים קבוצות קמות ונופלות כל הזמן והן תלויות בעיקר בהנהלה חכמה וקצת (הרבה) מזל.
    מה המצב בפוטבול? אני יודע שלא מעט קבוצות אכן קמות ונופלות גם כאן (ומניח שהפטריוטס הן אנומליה בשל בריידי ובליצ'ק), אבל מה לגבי שאר הקבוצות?

  5. ג' ג'איינטס! השיקגו ברס נראים לי כקבוצת הגנה שתביא אותם רחוק בדרך לסופרבול. קייל אלן ניצח למרות שני אינטרספשיונס. אטלנטה? אכזבה גדולה. הגיע הזמן ל=-QB צעיר? הפאטס עושים זאת פשוט: מנצחים.

  6. בראונס! אשכרה נצחון של עונה שלמה. מאוד משמעותי. מ-אוד. במיוחד כשנזכרים בישורת האחרונה של קליבלנד, שאמורה להיות קלה. מזל שיצאו בספליט מהרביעיה הראשונה. יש לאן להתקדם.
    זה, ונפלתי דווקא על הפיראטים ב-LA. משחק כ"כ גרוע ולכן גם כ"כ משעשע. לא יכלו לפרגן עוד איזה טאצ'דאון – כי חילקו מלא כאלה, במבצע – כדי לעבור את ה-100? מה כבר ביקשנו.

  7. הנקודות שלי:

    1. בפינת מיאמי – עזבו
    2. ת'אמת – מי כאן חשב שהבילס ישימו את הטאצ'דאון הנדרש כשהיו על קו ה-10 של הפאטס, ואח"כ בעוד 2 פוזשנים?
    3. הבראונס בניצחון מדהים, ועוד יותר חשוב מבחינתם זה שישימו נגדם עכשיו גם דגש נגד הריצה, וזה ישחרר ממש את חוליית התופסים שלהם. ניצחו פעמיים
    4. ממש התלהבו מלאמאר ג'קסון אחרי מיאמי, אה?
    5. דאלאס, בגדול, ניצחו עד השבוע 3 קבוצות לא משהו. די שכחו מזה. לא שהם לא קבוצה טובה, אבל זה היה המבחן הרציני הראשון
    6. לא מבין איך לאכול את טמפה או הטייטאנס – הם טובים או לא טובים? איזו חוסר עקביות מפחידה
    7. קייל מוריי כ"כ מהיר שזה מפחיד, אבל עדיין לוקה ממש בהחלטות.
    8. הפאלקונס בדיחה. צריך שם חריש רציני.
    9. בועט יציב הולך ונהיה קריטי יותר ויותר בימינו. פתאום האקסטרא פוינט שהחטאת אחרי 4 דקות משחק, קריטית לך כשנשאר פוזשן אחד.
    10. הליונס משחקים ממש טוב ונכון (באופן יחסי), ורק במקרה הם לא על 0-4.
    11. הצ'יפס חייבים להתחיל להשתפר בהגנה כי זה שוב ייגמר במפלה צפויה מול הפאטס.
    12. למעט קמת בהתחלה פילי שיחקו מדהים.
    13. מינשו, ג'ונס, קייל אלן ומורי – ממש כיף לראות אותם עד כה. יש עתיד. נראה מה יקרה כשילמדו אותם קצת.

  8. כתבת שאין דויזיונים סגורים אבל אני חושב שאפשר להגיד שפרקטית הAFC East והAFC West סגורים עד כמה שמשהו יכול להיות סגור ברבע הדרך.
    כתבת גם שמינשו זה המחליף הגדול בהסטוריה שזה משעשע כי הוא בעצם המחליף של המחליף הגדול בהיסטוריה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט