מעורב הופס לשנה טובה / מנחם לס

1.אפילו כיריבים הם היו החברים הטובים ביותר! הם החליטו לספר את סיפורם.

פוסט זה מבוסס על הפוסט המצויין של מייקאל לי שפורסם היום ב'אתלטיק', כיצד החברות האמיצה בין קווין דוראנט וקיירי אירוינג איחדה אותם ליצור את אחת הקבוצות המסקרנות ביותר ב-NBA.

אבל כפי שתקראו, לא הכל נקי וחלק.

כמובן שהם לא יידעו לפחות שנה אם השיחה בין שלושתם ביום שלישי ה-30 ליוני בשעה 4:16 בבוקר – השלישי היה ד'אנדרה ג'ורדן – תיצור את מה שהם תיכננו להקים שהיא קבוצה שכל העולם יוכל לאהוב ולהעריץ. ואולי עוד דבר:

שסוף-סוף עולם הכדורסל יקבל ויאהב אותם. כפי שאוהבים את קליי תומפסון וסטפן קרי למשל.

קווין דוראנט וקיירי אירוינג הם חברים קרובים ביותר מחוץ לכדורסל, וזה נודע לי רק ממאמרו של לי. ידעתי תמיד שישנה ביניהם מין קירבה, אבל לא ידעתי שהם מחשיבים את עצמם – וזה דו צדדי – כחברים הטובים ביותר. מי שזוכר את סיום האול-סטאר של העונה שעברה הרגיש שישנה קירבה מיוחדת ביניהם, אבל לא ידעתי שעד כדי כך. קרע במיניסקוס כתב לנו על הכל.

שניהם אמרו למייקל לי שהסיבה שהם החליטו להצטרף לנטס היא ששניהם חיפשו בית. מסתבר שגם קיירי וגם דוראנט הרגישו כזרים בבוסטון סלטיקס ובגולדן סטייט ווריורס. קיירי הרחיק עד לומר שהוא הרגיש כ-REFUGEE. קראתם נכון: הם הרגישו כפליטים.

קיירי הוסיף

“We want to end our careers together,. “We want to do this as a team, and what better place to do it than Brooklyn? … We’re just here to observe one another, care for one another and be here to enjoy playing basketball. I feel like that can get confused in this league, who we are as human beings. I’m always: We’re humans first and then basketball players.”

שניהם מרגישים ששני המקומות האחרונים בהם שיחקו השאירו בהם SCARS. קראתם נכון: צלקות! (ממש עכשיו בא לי להוסיף 'צלקות של 30-40 מיליון דולארים לעונה'). ברצונם עתה הוא להפוך את הנטס לא רק לרלוונטית אלא להרבה יותר. לא רק זה. הם גם מחפשים בית ואהבה.

קיירי יכול להתחיל לשחק בנטס ולהראות שהוא שחקן 'נקי' (הוא השתמש במילה 'CLEAN' אחרי שהמוניטין שלו כמנהיג שכשל בסלטיקס פגעה בו שלא באשמתו). דוראנט יצטרך לחכות קצת עד שגלי אהבה יצופו בברוקלין.

קווין דוראנט הרגיש OUTSIDER בווריורס. המאמן סטיב קר אמר שלשום שהוא 'ידע עוד לפני הפציעה של דוראנט שלווריורס הוא לא חוזר'. כתבתי לכם כל זאת לפני כמה ימים.

הנה קטע שאני משאיר כפי שהוא כי כל תרגום רק יגרע ממה שהעתונאי מנסה לומר:

They will now have each other, plus Jordan, the shelter of friendship, the comfort of familiarity, and the common challenge of eventually using their championship cache to uplift a franchise that has long struggled to escape the shadow of the New York Knicks. Their arrival presents unprecedented excitement for the organization but also an awkward unease given the delay and unspoken doubt with regards to Durant’s return from an injury that historically has been career-altering.

ביום ששי הקבוצה קיימה HOMECOMING ראוי לשחקניה החדשים.

קרי אירוינג, שנולד וגדל לא רחוק מברוקלין, בפרברים של ניו ג'רסי הצמודים לנהר ההודסון, כבר מרגיש בבית. הוא לא הפסיק לחייך משך כל המאורע. הוא יודע שכאן בברוקלין זאת תהיה ההזדמנות האחרונה שלו לתקן את הרפיוטציה שלו שתמיד ניפגעה מהסתכסויות, חילוקי דעות, הערות, ותירוצים. הוא שחקן שתמיד נראה שהוא באיזה שהוא מדון או פלוגתא עם מישהו. אם זה לא היה המאמן, זה היה שחקן. לברון אמרנו? בסלטיקס הוא 'לא ידע בדיוק מה השיטה, כיצד נעשים החילופים, ומה בדיוק נידרש ממני, כפי שהוא אמר (מה? לא נידרש ממנו לשחק ולהיות פוינט גארד של הקבוצה? זה אני שואל, מנחם לס)

קווין דוראנט נולד וגדל בבירה וושינגטון כשמטרתו עתה היא לרכוש קהל חדש, אוהד, רחוק מהמערב ומאוקלהומה סיטי. בווריורס (יותר מאשר ב-OKC!) הוא היה יותר מדי פטפטן, גבבן, וקשקשן. לי הוא נשמע לעתים כנודניק כשתמיד היה לו משהו לומר בטוויטר או בראיון למדיה. דוראנט שהיה פעם ביישן ונחבא אל הכלים, הפך לטרדן ממש בווריורס (לפחות אני הרגשתי כך כלפיו), ואולי הוא עצמו מרגיש כך. הוא החליט להתחיל 'חיי NBA חדשים'.

נראה אם זה יחזיק מעמד.

לכל אחד מהשניים יהיו אתגרים שונים בברוקלין, אבל אני מאמין שהאתגר הגדול ביותר הוא להראות לעולם שכל הידוע והמסופר עליהם הוא לא יותר מתוצאה של-CIRCUMSTANCES. 'נסיבות' יעני, כי זה לא אופיים הטבעי אלא כך זה קרה והתפתח בגלל הנסיבות שכל אחד מהם היה מעורב בהן.

קיירי אף פעם לא הצליח ליצור קשר חם ולהיות חלק מהשחקנים בבוסטון. האשמה היתה בו, לדעתי, בגלל שחשבו שהוא כוכב העל שיביא את הסלטיקס אל ראש ההר, ולמעשה הכדורסל שהוא הביא לבוסטון היה נחות בהרבה ממה שהוא הראה בקאבס. אולי אם היה משחק כסופרסטאר הוא היה רוכש קצת יותר אהבה.

ביום ששי, לראשונה, הוא הודה שהאשמה היתה בו ולא בשחקני הקבוצה, או במאמנו.

"לראשונה בחיי נאלצתי לחיות מאוקטובר שעבר עם דכאון שלראשונה בחיי תקף אותי. לא ידעתי כיצד להתמודד עם הדכאון. מאז שסבי ניפטר, דכאון שקשה לתארו השתלט עלי. אף פעם לא חוויתי מוות לאדם כה קרוב אלי. בשעת משחקים מבע עיניו החם היה ניתקע לי בראש. השגיאה שלי היתה ששמרתי הכל בבטן, סבלתי בעצמי, ולא חיפשתי טרפיה שתעזור לי."

“Throughout that year,  just became rocky and a lot of the battles that I thought I could battle through from the team environment, I just wasn’t ready for. And I failed those guys in a sense that I didn’t give them everything that I could have,” Irving said. “In terms of me being a leader in that environment and bringing everyone together, I failed. For me it’s like just a huge learning experience just to slow down and acknowledge that I’m human in all this.”

את סיפורו של דוראנט בווריורס סיפרתי כאן לפני כמה ימים. הווריורס – מנהלים, מאמנים, ושחקנים – עשו הכל לגרום לו להרגיש חלק מהקבוצה, אבל מאומה לא עזר. דוראנט טוען שהוא חיפש "אחוות אחים" כשהוא עזב את OKC, אבל אף פעם לא הרגיש כ'אחד מהחברה' . היי, אם אתה בוחר להרגיש 'פליט' איש לא יכול לעזור לך.

ישנה עוד בעייה: דוראנט אף פעם לא התלונן על הרגשת הבדידות ואי-השייכות שהוא מתלונן עליהם עכשיו. שלוש שנים הכל היה בסדר – או לפחות הוא לא התלונן אף פעם – ופתאום היו לו 'שלוש שנים של בדידות' בווריורס?

ג'ורדן, אירוינג, ודוראנט הם חברים. אני מתאר לעצמי שהם יהיו 'שלישיית זהב' בברוקלין. הם כולם חיפשו 'אחווה' ו-שייכות', ועתה יש להם את זה. השאלה מה יהיה עם 9 השחקנים האחרים.

כשהגיע תורו של דוראנט לדבר הוא אמר:

“It’s not like we sat down and I said, ‘Kyrie, you’re my friend.’ It just kind of happened. Anything is possible in life,” Durant said. “We both have mutual respect for somebody. I’ve been following him since high school. I’ve tried to follow him throughout his career. It’s very rare that you get to this point and have a decision in front of us where we can control our destinies. We sat down and talked about it and what basketball meant to us as a whole, and I think this is the perfect spot for us. It was one of those things that just kind of happened organically.”

זהו. אתן למייקל לי לסיים את הפוסט שלו במילותיו הוא:

Durant was once obsessed with beating LeBron James, while Irving was once consumed with establishing an identity away from the greatest player of this generation. They can both claim responsibility for ending James’s championship pursuits in Cleveland — Durant utilized one part of James’s player empowerment playbook to create a super duper team and Irving adapted another to abandon a situation before it grew stale. They’ve both won rings, both sustained devastating injuries in the Finals, both hit iconic shots in the biggest moments and both appear to be in search of a deeper meaning behind it all. The other time they were teammates on something of significance, Durant and Irving ended up with their hands over their hearts and gold medals around their necks representing USA Basketball at the 2016 Rio Olympics.

Free-agency presented the chance for them to join forces in the NBA, something Jordan said all three had discussed for a few years and “the universe” allowed to happen over the summer. “When you have an opportunity to join some guys that you consider brothers and family and make it on your terms and play and have an opportunity to win a championship, that’s always huge.”

סליחה. המילה האחרונה שייכת לדוראנט:

“At this point in our lives, we’ve accomplished so much, and we’ve fought through about a hundred battles, both,” Durant said. “It’s hard to do that, but I think me and Kyrie especially have gone through so much in this league that we understand exactly what we need to do to maximize our talents every day and to be grateful for it off the floor.”(

מה יש לי לומר?

שני מגה מולטי מיליונרים מפונקים שלא עבדו יום אחד של 8 שעות בסופרמרקט, בבית חולים, או בקציר בחייהם, מבלבלים לנו בביצים על מר גורלם!

2. כנראה שלמלו בול הוא הדבר האמיתי!

3. ג'ימי באטלר: "אני לא ה-ASS HOLE שכולם חושבים שאני", ולמה הוא בחר במיאמי

4. מיאמי רוצה את אריק ספואלסטרה לשנים רבות

5. ראסל ווסטברוק: אין יותר 'NEXT QUESTION' באוצר המילים שלי!

6. מה האימפקט של קליעת 20 נקודות במשחק? ניילון קלקולוס מסביר:

7. ד"ר ג'יי מחזיק את הכדור כאילו היה אשכולית עם כף ידו העצומה

8. שוב, לצעירים שעדיין לא השתכנעו, הנה הדוקטור, הדאנקיסט הטוב מעולם

9. I REST MY CASE

10. מאחל לכולם שנה טובה ומבורכת , שנת שלום, בריאות, וכיף

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. מנחם שנה טובה ומבורכת.
    הדר לא מגיע לקרסולי וינס.

    דוראנט וקיירי סתם 2 בכיינים שמנסים לשנות תדמית ונרטיב ויועצי התקשורת שלהם כנראה חרטטו להם שטויות על מנת שאוהדים יוכלו להזדהות איתם.
    ממתי n.w.a שגדלו בגטו נעשו ככ soft? בוכים מתלוננים ופליטים בארצם ממש כואב הלב לרחם עליהם ולבכות איתם, ניגה פליז!!! סטופ פאקין אראונד.!!
    דוראנט הלך לקנות טבעות ועצבני שלא מקבל קרדיט ואהבת קהל כמו לברון וסטפן.
    קיירי חשב שהוא כוכב גדול יותר ממה שהוא וגילה שהוא לא. זה כל הסיפור.
    לא צריך להביא דרמה סתם, יועצי תדמית גרועים יש להם כדאי להם לחבור לתאגיד לצורך יעוץ תדמיתי.

  2. המעורב הכי טוב השנה… סיכמת יפה את המאמר ואת הגישה של השחקנים בזה שהם סוג של בכיינים. צריך איזה פסיכולוג שיסביר כי קיירי גדל בלי אמא ודוראנט גדל בלי אבא אז משהו אדיפלי בהפוכה אולי יכול לפרש את הסיטואציה. ורק אליפויות ,בדגש על כמה כאלה יוכלו להפוך את התדמית הפגומה של השניים.

  3. האמת, דוקא נראים דיי אנושיים בסך הכל. למרות מה שהשיגו וכל הכסף שישש להם , הם נפגעים מאותם דברים כמו כל אחד אחר.
    עדיין לא נשכח ולא נסלח לדוראנט על המעבר המכוער לגולדן סטייט, אם הוא באמת חשב שהוא יכול להצטרף לקבוצה כזאת ולא להיות אאוטסיידר אז הוא תמים/דביל. הוא היה שחקן חיזוק שעזר להם לנצח את לברון בגמר. את כל השאר הם עשו גם בלעדיו. טוב שנגמרה התקופה הזאת ונזכה לראות כדורסל תחרותי שוב.

  4. תודה מנחם. שנה טובה ורק בריאות ואושר.
    הצעד של מיאמי להארכת חוזה לספולסטרה נפלא, בהתחלה היה נראה גבוהה של לברון אבל לאורך השנים מתגלה כמאמן טוב מאוד לאישיות משלו. קרדיט גדול מגיע לו כל כך שלאחר עזיבת לברון שמר על הקבוצה תחרותית ולא אפשר התפרקות טוטאלית כמו בקליבלנד למשל אחרי עזיבת לברון.
    לדעתי לאור הגישה המוצלחת שלו לכוכבים יש סיכוי טוב לפריחה של באטלר העונה.

  5. תודה רבה דוק.
    אמרת הכל על השניים:
    "שני מגה מולטי מיליונרים מפונקים שלא עבדו יום אחד של 8 שעות בסופרמרקט, בבית חולים, או בקציר בחייהם, מבלבלים לנו בביצים על מר גורלם!"
    .
    גם אני ידעתי שדוראנט לא ימשיך בווריורס לפני הפציעה. לא חוכמה גדולה, קר.
    .
    למלו צריך להיבחן בסביבה תחרותית אמיתית.
    עד כה זה לא קרה. אני חושב שהוא לא מתאים למקצוענים.
    .
    ווסטברוק חתיכת אידיוט שלא ברא השטן

  6. תודה רבה מנחם, מעורב גדוש ומתפקע.
    .
    מה שלא עלה בקטעים שצוטטו הוא רצון לזכות באליפות. רוצים לשחק עם חברים ולהרגיש בבית – אחלה, אבל מה עם הישגים? יתכן שמורידים ציפיות בגלל הפציעה של דוראנט, אבל אני מקווה שבעונה העוקבת יגיעו במוד של ללכת עד הסוף ולא "יצאו כרמלו" – ניו יורק, כסף ומדליות אולימפיות לא עושות לי את זה.

  7. תודה מנחם, שנה טובה לכולם. אני לא כזה אוהב את הקלישאות של כל יום מדיה, כשכל השחקנים התבגרו, השלימו עם הטעויות שלהם בעבר ומוכנים לעתיד של ניצחונות אינסופיים. לא חושב שגם השחקנים עצמם קונים את זה – לברון אומר שהוא ישחק דרך אנטוני דיוויס ,אבל כבר אפשר לדמיין אותו זורק עליו הוצאת חוץ עם מבט כועס באמצע הפסד רביעי ברצף בינואר. קיירי אומר שבוסטון נכשלה בגללו אבל אפשר לראות אותו מוציא טוויטר זועם על ספנסר דינווידי במרץ.

    הקטע עם ה-20 נקודות טיפה בעייתי. הגיוני שכששחקן קולע יותר הוא יותר מורגש בהתקפה, אבל ה-20 נראה לי מחסום שרירותי (וקשה להשוות בין משחק של 5 נקודות ו-2 אסיסטים ל-20 נקודות ו-12 אסיסטים). חושב שהגרף הזה לא מראה יותר מדי.

  8. הכשל המנהיגותי של קיירי בסלטיקס דווקא כן באשמתו בגלל אופי רע ואגו נפוח!!!
    עם אופי חיובי כמו של קארי הוא היה מצלעח יותר והסלטיקס היו מצליחים יותר וממשיכים את ההצלחה מהשנה שלפני האחרונה גם אם לא ברמה של מועמדת לאליפות כי הייוורד לא חזר עדיין בעונה האחרונה ליכולתו מלפני הפציעה..

  9. מנחם שנה טובה ומקסימה .
    זה היום היחידי שבו ניתן לאחל
    יום טוב
    שבוע טוב
    חודש טוב
    שנה טובה
    ואפילו עשור טוב .
    אם ראש השנה עוד עשור יחול ביום ראשון אז ניתן לברך זאת אז אם לא נחכה עוד עשור …לפחות .
    אז קחו את הברכה הנדירה ….

  10. הליגה מתקדמת
    פעם חלשי האופי היו פונים לאלכוהות
    היום הם מתבכיינים וזה לגיטימי
    מעאפן אבל עדיף
    שנה טובה מנחם, חברי הצוות ושלל הקוראים. מאחל לכם את שני הדברים החשובים באמת
    בריאות ואושר
    (ותמיד מומלץ לשמור על כושר)
    🙂

  11. היו ויש לי הרבה סיבות לא לסמפט את קיי ואת דוראנט, גם כתבתי את זה לא פעם, שתי מפלצות אגו,אנשים בעיתיים מאוד, הכל ידוע.
    אבל באיזשהו מקום, יש אחריות גם לקבוצות שקלטו אותם. הרי ידעו בדיוק את מי מביאים. זה לא אורי מלמיליאן שאוכל חמוסטה של אמא בשקט ועולה לשחק כאילו כלום. האמת, הכשלון של קיי ממש הפתיע – הוא קיבל קבוצה משלו, נטו, כמו שהוא רוצה, קבוצה צעירה ומלאת פוטנציאל, התקווה של הליגה. עם דוראנט זה היה עסק אבוד – הוא נתפס מההתחלה בתור שחקן חיזוק ותו לא, נטע זר, "ביצ', אנחנו לא צריכים אותך". אפילו 2 אליפויות שרשומות על שמו לא עזרו, בדרך להקרבת האכילס שלו. סיפור עגום.
    לכן, יש משהו בזוגיות הזו של שני הדפוקים (הכל יחסי בחיים), שדווקא גורם לי לפחות לפרגן. כמה שיותר פאוור-האוסס, כמה שיותר תחרות בליגה, כמה שיותר עניין במיוחד במזרח – ככה יותר טוב. חייבים לפרגן להם, וזה בא מהצד השני של העיר, כן.
    מה גם שמבחינת כדורסל נטו, קבוצה של קיירי ודוראנט, זה הכי קרוב לגלובטרוטרס שאפשר לדמיין. עם עוד כמה דינווידים כאלה, חתיכת קבוצה יכולה להיות שם. ממש מאחל להתאוששות מהירה של KD, ויאללה בלגן.

  12. שנה טובה למנחם ולכל החברה הטובים של הופס.
    תודה על ההשקעה היום-יומית
    מאחל לכולכם בריאות והרבה עשייה בעתיד
    שנה טובה עם ישראל 🙂

  13. בדו קרב בין וינס לדוקטור למרות שראיתי רק היילייטס אני עם הדוקטור. אבל ממש גבולי.
    אני בדכ מעריך מאוד את גיילן רוז כפרשן גם בגלל שבאמת היה בכל התחנות וגם בגלל הקומות סנס של הבחור. יחד עם זה אני לא מאמין לו בתשובה על האם המגמה היא לנטוש את המכללות.
    עוד לפני שענה הרגשתי שיש כאן משהו מעבר להערכה מקצועית וכבר שהתחיל את התשובה בפומפוזיות החברתיות, הרגשתי רק התחזקה. שיש פה אינטרסים גדולים שאף אחד כנראה לא רוצה ללכת מולם. מלבד העניין עם המלגה ששווה אולי 100k, מה התמריץ של ספורטאי מוכשר ומבוקש להקריב את הבריאות שלו בשביל תאגיד ענק עם איזה מאמן מיליונר שחצן שירמוס אותו בשביל אינטרסים אחרים. התשובה כאן פשוטה, אין אבל אין אלטרנטיבה. ברגע שחקנים מחול ייבחרו גבוה בדראפט יישארו במכללות הבררה הספורטיבית. זאת שמלגה של עשרים שלושים אלף יותר גבוהה מהערך שלהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט