אסיסט 81 – המדריך לשחקן/ אסי שלם

 

המדריך לשחקן – רכז

בימות הקיץ החמים שוקדים השחקנים על פיתוח היכולות שלהם לקראת העונה הקרבה.

שחקני הכדורסל הפכו כל כך מתוחכמים ויעילים עם השנים ויש מגוון יכולות בלתי נגמר שיש לשפר.

החלתטי להרים את הכפפה ולפנות הפעם לשחקני הכדורסל שנכנסים לאתר ורוצים להשתפר.

כדי לקלוע למטרה לקחתי תכונה אחת של שחקן בתפקיד מסויים שנראית כחשובה מאוד לתפקודו ולתרומתו למשחק הקבוצתי.

והיום פרק א'- הרכז

העמדה הקלאסית והחשובה הזו הפכה מאז שנות ה90' למישמש תכונות. הרכז הינו המנוע שמאחורי הקבוצה, אבל צריך לדעת בו זמנית לקלוע מ3, לחדור היטב ולמסור כדי לפעיל את יתר חברי הקבוצה ולנצל נקודות תורפה.

אבל למרות כל הרכזים ה"סקוררים" שמשחקים כיום בעמדת הרכז כגון ראסל ווסטברוק ודרק רוז ההגדרה של הרכז נותרה בעינה: "ארכיטקט המשחק".

המסירה היא הדבר החשוב ביותר לרכז. מהמסירות המסורתיות שהיכרנו כילדים כמו מסירת החזה, 2/3 ומסירת הכתף התפתחו מסירות מהירות וזריזות יותר עקב שינוי הקצב במשחק. שעון ה24 שנ' מאלץ את השחקנים לקבל החלטות מהר יותר, ההגנות האתלטיות מענישות על כל איבוד כדור וניהול המשחק ומסירה לשחקן פנוי הפכו לאומנות נדירה.

המסירות הפכו בעצם לסוג של כדרור. שחקן שמרכז את המשחק צריך לדעת למסור בעיקר ביד אחת ותוך כדי כדרור שהרי מרבית הנגיעות שלו בכדור הן בהבאת הכדור מהגנה להתקפה ויצירת מצבי קליעה בכדרור מחדירה או ממהלך חסימה(Pick & Roll).

מג'יק ג'ונסון הפך את המסירה לאומנות ובעיקר את יכולת המסירה ביד אחת. גם ה"עין העקומה" שלו היתה מדוייקת להפליא ולא נשכח את המסירה דרך הרצפה הבלתי נשכחת בהתקפות מתפרצות.

העין העקומה לא היתה עקומה בכלל

אני זוכר את עצמי כילד חוזה בפליאה בעמוס פרישמן שהיה מתחמם עם שני כדורים לפני משחקים. את מרבית הקהל לא עניינו הדאנקים של שחקני הפועל ת"א אלא הרכז שבצידי המגרש מכדרר את שני הכדורים במקצבים שונים, בגבהים שונים יחד ובנפרד. מחזה מרשים ביותר.

אז נכון שהוא לא היה סקורר גדול אבל השליטה בכדור בהחלט תרמה ליכולת המסירה שלו.

ג'ייסון ווילאמס, ה"שוקולד הלבן"  והרכז המדהים של סקרמנטו ידע למסור מכדרור ברמה גבוהה כל כך שלא היה ניתן לצפות מתי הכדור יצא מהיד שלו. הטיימינג והעוצמה היו מושלמים. תשאלו את כריס וובר וולאדי דיוואץ שהיו מקבלים מסירות שאי אפשר היה לפספס.

סטיב נאש הוא הדוגמה היותר מאוחרת לשחקן שיודע למסור נפלא דרך הרצפה. מי שחושב שקל לסיים משחק בכמות דו ספרתית של אסיסטים לא שיחק כדורסל מעולם.

היתרון של המסירה הזו היא שלא ניתן לחטוף אותה ולהפריע ניתן רק עם הרגל מה שמחזיר את הכדור להגנה גם במקרה של איבוד כדור.

החיסרון במסירה הזו שצריך להתאמן הרבה על העוצמה והתזמון של הקפצת הכדור על הרצפה. בעיקר בזמן מסירה לשחקן גבוה שקשה לו מאוד להרים כדור נמוך, כך שהקפצת הכדור על הרצפה צריכה להיות בעוצמה מספקת לכדור לקפוץ לפחות עד גובה המותניים של המקבל. הקפיצה של הכדור על הרצפה גם מאטה את המהירות שלו וצריך לתכנן את המסירה כך שתגיע בזמן הנכון למתקיף ולא תעכב אותו בדרך.

הרכזים המובילים שתכונתם העיקרית מסירה הם ריקי רוביו והמלך ראז'ון רונדו. נכון שכריס פול ודרון וויליאמס יודעים למסור אבל עמודת הנקודות עולה בדרך כלל על זו של המסירה.

ועכשיו הוראות הפעלה:

שחקן שרוצה להתאמן על המסירה ביד אחת מכדרור צריך לשפר את השליטה בכדור.

הנה דוגמא לתרגיל מעולה, נסו בבית:

ועכשיו המסירה ביד אחת. חשוב להתאמן על ביצוע בשתי ידיים כדי שההתקפה תהיה קטלנית ומאוזנת משני צידי המגרש.

והנה האיש שלדעתי מבצע כיום את המסירה ביד אחת בצורה המושלמת ביותר, ראזון רונדו.

בסרטון הזה הוא מראה תרגיל נחמד לעבוד על זה:

http://www.youtube.com/watch?v=2MqgZuj0Rec

וכדי לראות איך זה עובד במשחק צפו ותהנו:

לא להאמין, סיימתי מאמר שלם על רכזים בלי לכתוב פעם אחת ג'רמי לין. המממ…

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. אסי בהחלט מאמר נחמד ומרענן לקיץ הלוהט.
    הבת שלי בחוג כדורסל ותשמח לראות וללמוד.
    רונדו מדהים ! איזו תפיסה מרחבית יש לו. במהלך האחרון נראה שיש לו עיניים בגב אני לא מוצא הסבר אחר איך הוא ידע שיש שם שחקן שמחכה על קשת השלוש.
    שחקן כזה הוא נכס עצום כי הוא מסוגל לשבור כל הגנה אם יש מספיק תנועה של חברי קבוצתו.

    1. טור מקסים!
      רונדו יודע שאלן בפינה כי זה התרגיל. שחקן יכול למסור לטריילר שחודר אחריו לסל, או לקלע שלשות בפינה, או וריאציות אחרות כי הוא יודע שאמור להיות שם מישהו. כך עובדת קבוצה, לא עם תרגיל זה או אחר, אלא מיקום וכיסוי רחב של המגרש.

      1. לכל קבוצה יש תרגילים אבל יש גם קבוצה בצד השני שמטרתה לשבש תרגיליםן, ולא פעם רואים מסירות כאלה על עיוור, שאמורות להגיע לכתובת אבל השחקן אופס לא ממש שם. מסירה כזו על עיוור הפתיע את כל ההגנה, והיא לחלוטין לא נקראה ע"י ההגנה. היכולת של רונדו לבצע את התרגיל בלי שההגנה תצליח לנחש לאן ילך הכדור היא הגדולה שלו.

  2. לדעתי דווקא בעמדת הרכז הדבר החשוב ביותר הוא ראיית משחק/קריאת משחק/IQ כדורסלני או איך שלא תקראו את זה.
    שחקנים עם יכולת מסירה גבוהה יש בשפע, בכל העמדות, אבל הרכז לא רק צריך למסור טוב, זה כמעט כולם עושים מדריק רוז ועד ווסטברוק, הוא צריך להניע את כל השחקנים, לסדר את המשחק, לשלוט בקצב המשחק, ולעשות את כל הדברים הקטנים שלא מביאים סטטיסטיקה אבל מביאים ניצחונות. נאש, רוביו, מקל ושאר השחקנים מהסוג הזה לא ר מוסרים טוב, הם מניעים את הכדור ואת השחקנים סביבם כך שכולם יהיו קצת יותר טובים כשהם על המגרש. הקליעה מהשלוש היא רק בשביל שלא יעזבו את הרכז על הקשת באמצע ולא יהיה לא מה לעשות ויהיה "חיסרון התקפי". יכולת המסירה לא שווה הרבה במשחק עומד אם אתה לא קורא את המשחק מספיק טוב. אהבתי את הכתבה אגב

  3. תודה, דווקא הדברים הבנאליים הם אלה שעושים את ההבדל בין שחקן טוב לשחקן גדול. קובי בראיינט למשל הוא פריק של חזרה ותרגול ושאיפה לשלמות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט