סינגפור – הטוב, המשעמם והמכוער / אורן פראג׳

הטוב, סבסטיאן חזר לעצמו. המשעמם, טוב נו. המכוער – ראינו בסינגפור את הצד המכוער של שתי הקבוצות המובילות.

האלוף חזר, סוג של

למי שלא ראה (יש פה מישהו כזה?) – משהו משונה קרה בפרארי. הם עדכנו את הכנף הקדמית ואת רצפת המכונית, וכנראה שהיו עוד שינויים אירודימיים קטנים. זה לא יוצא דופן כשלעצמו, קבוצות מעדכנות תצורה כמעט כל סופ״ש. מה שיוצא דופן פה – ואפילו הפתיע את פרארי בעצמה – זה רמת היעילות של התצורה החדשה. היא פתרה לחלוטין את בעיות האחיזה שלהם במהירות נמוכה, כלומר בפניות, וכמעט שלא פגעה במהירות שלהם בישורות. התוצאה של השילוב הזה, היא שהמפעל במרצדס יוצא מתנומת החורף העמוקה מאוד שהוא נכנס אליה במחלקת האירודינמיקה. פרארי הפכה בסופ״ש אחד לקבוצה המובילה של הסבב. לואיס וואלטרי לא היו קרובים אליהם בשום שלב בסופ״ש הזה, לא הייתה תחרות בכלל.

בשורה התחתונה – סבסטיאן ניצח, לקלר שני, מקס רביעי. מרצדס לא הגיעה לפודיום בפעם הראשונה מזה המון זמן. לואיס רביעי, וואלטרי חמישי. אבל לא ככה זה התחיל. במרוץ הזה נחשפנו למשמעות של נהג מוביל מבחינת הקבוצות, ולולא זה התוצאה הייתה שונה מבחינת פרארי ומרצדס ביחד.

היה מאצ׳-אפ בין מקס לבין לואיס, אבל פרארי לא הייתה במשחק הזה. פרארי פתאום מצאה את עצמה מובילה ללא מתחרים. וזה זרק את שתי הקבוצות – פרארי אבל גם מרצדס, לאזור שהן לא מכירות, וכאן קרו שני דברים.

פרארי

לא ברור אם זה היה התכנון המקורי, ואם כן זה רע. אבל הנה מה שהם עשו. אחרי הזינוק לקלר הוביל את המרוץ, לואיס היה שני וסבסטיאן היה שלישי. היה צפוי שנראה ניהול צמיגים ולכן לא יהיה קצב מטורף. אבל פרארי הגדילו – הם הנחו את לקלר לנהל קצב איטי יותר. כל כך איטי שאפילו לואיס, שקיבל הנחיה ממרצדס לא לרדוף אחריו (כנראה שהם תכננו אובר-קאט), אמר שיותר לאט מזה אי אפשר לנהוג. לקלר עלה מול הקבוצה ושאל אם אפשר ללחוץ יותר, וקיבל פידבק שהכל בסדר והוא חייב לשמור על הקצב הזה.

בינתיים, פרארי הכניסה את סבסטיאן לפיטס, וכשהוא יצא, בזמן שלקלר עדיין מוביל את המרוץ בקצב איטי, הוא נתן בראש בקצב הכי חזק שהוא יכל. אנדר קאט קלאסי, רק שכאן פרארי מחזיקה את המקל משתי הקצוות – היא גם מתזמנת את הקצב ואת נקודת הכניסה לפיטס של היעד של האנדר-קאט. וכשהם הכניסו את לקלר לצמיגים, זה בדיוק מה שקרה. הוא יצא בדיוק, אבל בדיוק אחרי סבסטיאן, סט-אפ מושלם ל 1-2 של פרארי כשסבסטיאן הוא המנצח ולא לקלר.

סיפור האנדר-קאר בעריכת טלנובלה

מרצדס

למרות שבאימונים ובדרוג הם כבר הבינו שפרארי נראית אחרת, המחשבה הייתה שבקצב ותצורת המירוץ הדברים פחות או יותר יחזרו להיות כרגיל. לכן התוכנית שלהם הייתה להתמקם מאחורי לקלר, לתת לו לשרוף צמיגים בנהיגה הגנתית, לדחוף אותו לפיטס מוקדם ואז לעשות עליו אובר-קאט. המסלול בהחלט תפור עליהם יותר מאשר על פרארי, אז יש הגיון בתוכנית הזאת. רק שפרארי פעלה בניגוד להערכות המודיעניות, והייתה יותר מוצלחת מהם. הבלבול הזה השאיר אותם בלי תוכנית ב׳, ג׳ ו – ד׳. אז הם התחילו לאלתר. ובזה הם לא טובים. הם השאירו את לואיס בחוץ כמה שיותר, בידיעה ברורה שכל הקפה שהוא נשאר בחוץ הוא מפסיד בין שנייה לשתיים מול כל אלו שכבר החליפו צמיגים. למה בכל זאת? אני מאמין שהם ניסו למשוך כמה שיותר עד שהסטטיסטיקה תנצח ומישהו יעשה תאונה שתוציא מכונית בטיחות. כי זה קרה כל שנה בסינגפור, ואפילו גם כאן שלוש פעמים – אבל אחרי העצירות. אם זה היה קורה בזמן שלואיס משך בחוץ, הוא היה מנצח את המירוץ. אבל זה לא קרה, ובסוף הם נאלצו להכניס אותו.
ופה היה התור של מרצדס בלהראות לנו את הצד הלא נעים של להיות נהג שני, ומה שוואלטרי נאלץ לספוג. עלה מולו בקשר ג׳יימס וואולס, מנהל האסטרטגיה של מרצדס, והנחה אותו להאט על מנת שלואיס יצא לפניו. הפלאשבק שהיה לכל וותיקי הספורט היה לרובנס בריקלו ומייקל שומאכר. נכון שהיו עוד הרבה מאז (פליפה, פרננדו יותר מהיר ממך…) אבל השילוב של כל הארועים על המסלול במקרה הזה פשוט צעקה סעיף בריקלו.

אז מה זה אומר

צריך להסתכל על זה בנפרד מבחינת הקבוצות. במקרה של פרארי, יש טענה שהקבוצה פשוט הענישה אותו על מונזה – ההתחמקות שלו מלתת ״גרירה״ לסבסטיאן בקיו שלוש של הדרוג. אני לא חושב. זאת הייתה החלטה של מנהלים שעשו חשבון משתי בחינות. מי הנהג המוביל, ואיך ניצחון יחזיר אותו לתמונה מבחינת הבטחון העצמי שלו. בין אם היה תכנון מראש ובין אם זאת החלטה שהתקבלה תוך כדי המרוץ – זה לא משנה. הם הראו ללקלר מי הבוס בין שניהם, מה שנקרא ״באת עם בטחון היום, נוריד לך אותו״. אני לא יודע מה קורה שם מאחורי הקלעים, ועל מה הם צריכים להעניש את לקלר בצורה אכזרית כזאת, אבל זה בהחלט היה משהו כזה.

מבחינת מרצדס, שום דבר יוצא דופן. מהזווית שלהם זה היה עסקים כרגיל, ולכן גם לא היו דרמות מאחורי כל ההתרחשות. וואלטרי פשוט אמר אוקי ועשה את זה, לואיס קיבל את זה כמובן מאליו, טוטו וולף לא היה צריך להתערב וכל זה קרה מיד כשההנחיה הגיעה בלי עיקובים של כמה הקפות באקט מחאתי. אגב, זכותם המלאה – מושקע שם המון כסף, והנהגים בסוף הם שכירים של הקבוצה. איך זה משאיר אותנו? לא יודע. זה מתחבר לתמונה מלאה של חוסר עניין גם ככה, ועכשיו גם פגיעה בתחרותיות בצורת הוראות יבשות בקשר. תחליטו אתם.

שאר הגריד

רד בול הצליחה לנצח את מרצדס, אבל לא בחלק של נהג/מכונית. בגלל ההחלטה הלא נכונה של מרצדס להשאיר את לואיס בחוץ. אני מניח שאם זה לא היה קורה, היינו רואים פייט בין מקס לבין לואיס. לא משנה. לנדו נוריס במירוץ ראשון שלו על המסלול הלא קל הזה הגיע שביעי, פייר גאסלי שמיני – מדהים. ניקו הולקנברג סיים תשיעי, בעיקר בגלל שטויות שדניאל עשה על המסלול בצורת עקיפות הזויות שלא הסתיימו טוב וגרמו לו לאבד מקומות (סיים 14 בסוף). חבל כי הוא נתן מרוץ יפה עד שהוא השתגע. אחרון בנקודות היה ג׳יובננצי, שאפילו הוביל את המרוץ בשלב מסוים כשלואיס ירד לפיטס עד שסבסטיאן הדביק אותו.

נקודות

אליפות הנהגים

אליפות היצרנים

קצת מחוץ למסלול

יש טענה שרנו ודניאל ריקרדו חרגו מהתקנות במחשב ניהול החלק ההיברידי של המנוע ושחררו ספייק של כח שחרג מהמותר. רנו טוענת שזה אכן קרה, אבל היתרון שדניאל הרוויח הוא 0.000001 שניות. עדיין בבדיקה.

גריד הפוך. מסתובב איזה רעיון הזוי לנער את הסבב ולהוסיף לו עניין על ידי ביטול מקצה הדרוג בשבת, והחלפתו במרוץ ספרינט שיוזנק לפי הסדר ההפוך של מיקום של הנהגים בטבלת האליפות. סדר הסיום של המרוץ הזה, יהיה סדר הזינוק של המרוץ האמיתי ביום ראשון. התכנון הוא לנסות את זה בשלושה מרוצים ב 2020. כמובן שכולם משתוללים מהרעיון ההזוי הזה, ובראשם סבסטיאן שכינה אותו בלי להתבייש ״בולשיט מוחלט״. האמת, צודק לגמרי.

זאק בראון, מנהל הקבוצה של מקלארן, דיווח שהוא דיבר עם ניקו הולקנברג על הצטרפות לקבוצת האינדי האמריקאית של מקלארן ב 2020. לדבריו ניקו דחה את ההצעה בטענה שהוא לא מעונין להתחרות במסלולים אובליים.

רד בול טוענים שטעות בהגדרות הסימולטור שלהם בהכנה לסינגפור הוביל לתוצאות שגויות ולכן לסט-אפ שגוי במרוץ עצמו.

ובנקודה ההזויה הזאת נסיים. המרוץ הבא בסופ״ש הקרוב בסוצ׳י, דירוג בשישי ב 15:00, מרוץ בראשון ב 14:10.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. שאלה מצוינת. לואיס לא היה בדרך לאליפות השישית שלו, ובכלל חשבון הכביסה של מרצדס היה הרבה יותר גדול. פחות זחיחות.
    שאר הגריד היה באדרנלין הרבה יותר גבוה כי היה ריח של תחרות באויר. פרארי היו בעיצומו של קרב אימים בין סבסטיאן לבין לקלר, כי זה פתאום היה משמעותי. אחוזי הרייטינג במרוצים היו 70 אחוז. וה – FIA לא היה מחפש רעיונות הזויים כמו גריד הפוך כדי לעורר עניין באופן מלאכותי. אולי זה לא יהיה רלוונטי במרוץ הבא כי מרצדס יפתרו את הבעיות, אבל נחמד לשחק בכאילו.

    1. איך אתה בטוח שמרצדס יהיו הרבה יותר תחרותיים? אחרת, מה מנע מהם לעשות את השינוי הזה לפני פרארי? (אגב, אני כראה לא מבין את רמת השינוי, לא יצא לי לצפות במירוץ השבוע).
      .
      שאלה נוספת – מה היו הסיבות לשינוי בפרארי? זה משהו שהם עובדים עליו וחשפו רק עכשיו?

      1. רמת השינוי דרמטית. הקבוצות מעדכנות תצורה מפעם לפעם ברמות שונות – לפני מסלולים שדורשים סט-אפ מסוים (יותר או פחות אחיזה), אחרי חופשים ארוכים, אחרי משבר של נחיתות מול קבוצות אחרות. בעקרון מדובר בהשקעה לא קטנה, והקבוצות הקטנות ״יורשות״ לעתים עדכונים מהקבוצות הגדולות.
        לכן אף אחד לא הופתע כשפרארי עדכנה את התצורה לקראת סינגפור. אבל בדרך כלל ההשפעה היא מינורית, עשיריות שניות בודדות להקפה. במקרה הזה השיפור היה כל כך טוב, שהשיפור היה ברמה של 1-2 שניות מלאות. לזה אף אחד לא היה מוכן, כולל מרצדס שמתפסה בהפתעה ולכן לא מוכנה. אני מניח שלקראת המירוץ הקרוב בסוצ׳י הם עדין לא יהיו מוכנים עם תגובה – אבל למירוץ הבא הם יביאו עדכון משלהם. כמה הוא יהיה יעיל? צריך לראות. זה תמיד הימור. אם הם יהיו זריזים אולי נראה את זה כבר בסופ״ש הקרוב.

  2. היה מעניין לעשות מרוץ אחד בשנה בו כל הנהגים נוהגים באותה מכונית. אפשר להחליף כל שנה: שנה אחת אותו פרארי בדיוק. שנה שנייה אותו מרצדס בדיוק, וכו'. זה היה נותן אינדיקציה על חשיבות הנהג במרוצים

  3. האמת שיש דבר כזה – קוראים לזה Race of champions. זה ארוע שנתי שנודד בין מדינות ומשתתפים בו נהגים מכל הליגות על אותן מכוניות בכל מיני אתגרים, רובם ראש בראש. מן הסתם קרבות האגו שם מטורפים..

  4. בעקבות שבוע מטורף שכלל בין השאר בתי חלים ושאר מרעין בישין, רק כעת הגעתי לפוסט שלך.
    כרגיל מעולה וכרגיל תודה.
    אני סקרן מה דעתך על עיתוי התאונות בסינגפור: האם היה תכנון מראש? חלקן לפחות נראה לי קצת הזוי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט