מחשבות כדורסל של חמישי בבוקר / רועי ויינברג

מה המקום של המיד ריינג' בכדורסל של היום?

מושפע ממאמרו המצויין של סת' פארטנאו באתלטיק, זמין לקריאה (לבעלי המנוי) כאן.

זריקות חצי המרחק נעלמות לאט לאט מהליגה. זה הגיוני – זריקה לשלוש נקודות שווה יותר נקודות והפער באחוז הקליעה בין המיד-ריינג' לשלוש מתקזז עם ההפרש בכמות הנקודות.

שחקני המשנה שזורקים לחצי המרחק נעלמים לאט לאט מהליגה (שון ליבינגסטון שפרש לאחרונה היה מייצג נהדר לתופעה הזאת), או שפשוט הופכים לשחקנים שזורקים מהשלוש. זה הגיוני – רוב הזמן הכדור לא אצלם וכשהם יותר רחוקים מהסל הם יכולים לרווח לסקוררים המובילים של קבוצותיהם, שיכולים לנצל את האתלטיות או את יכולת הקליעה שלהם בשביל להיכנס פנימה כשיש עליהם פחות שומרים: אם קבוצות ישאירו את ג'יי ג'יי רדיק, למשל, פנוי על קשת השלוש אז זה יגמר בסל ששווה יותר מדאנק של אמביד.

ההיגיון פשוט ולכן מספר הזריקות לחצי-מרחק בירידה מתמדת (להוציא סן אנטוניו והכדורסל המיושן שלהם). פארטנאו מראה את זה דרך כמה גרפים איכותיים באתלטיק. האם זה אומר שזריקות חצי המרחק ייעלמו מהעולם? לא בטוח.

ראינו בשנה האחרונה את העלייה מחדש של ההגנה האזורית באן.בי.איי, בעיקר אצל ברוקלין ומיאמי. הקבוצות הצליחו לשבש כך את הנעת הכדור וליצור לחץ אפקטיבי על הפיק-נ'-רול, המניע המרכזי של התקפות בליגה. יכול להיות שהתופעה תחזור על עצמה השנה ובמקרה הזה נראה קבוצות חושבות מחוץ לקופסה ומנסות את הזריקה הזאת, שזכתה בצדק מסויים לכינוי של הזריקה הכי גרועה בכדורסל.

מעבר לכך, הקליעה יכולה להיות נשק לסופרסטארים. קוואי לנארד וסי ג'יי מקולום ניצחו סדרות פלייאוף באמצעות זריקות מחצי מרחק במשחק 7 והקליעה הזאת יכולה להפוך שחקנים לעוד יותר בלתי-ניתנים לשמירה. בוואקום הזה שנוצר בין הטבעת לקשת השלוש, יש לא מעט מקום, ויכול להיות שנראה כוכבים מנצלים את זה.

ג'ו ג'ונסון יכול לתרום לפיסטונס?

דטרויט החתימה לאחרונה את ג'ו ג'ונסון על חוזה לשנה אחת, אחרי שהצטיין בליגת ה"ביג 3" עם 21 נקודות ו-4 אסיסטים למשחק מתוך 50 (הראשונה שמגיעה ל-50 נקודות במשחק מנצחת בליגה הזאת). אייסו ג'ו שם מוכר באן.בי.איי עם 7 בחירות לאול-סטאר ברזומה, אבל הוא הראשון שמגיע לליגה אחרי עונה מוצלחת בביג 3, ליגה שמלאה בפליטי נבא, שחקני עבר או שילוב של שניהם.

קשה להסיק משהו מהמספרים שלו בליגה ההיא. יש שם 3 שחקנים על המגרש במקום 5 וכאמור, אף אחד לא הגיע לאן.בי.איי. לכן, בואו נדבר על המספרים שלו מהעונות הקודמות – השנה הוא לא שיחק בליגה, אבל בפלייאוף של 2016/17, לא לפני כל כך הרבה זמן, הוא קלע 13 נקודות למשחק עבור יוטה מהספסל. בעונה לאחר מכן, הוא נחלש משמעותית וקלע באחוזים מזעזעים עבור יוטה, שהעבירה אותו ליוסטון, גם שם לא הרשים.

למרות זאת, זה הימור מעניין של דטרויט. אין לה אף שחקן כנף שיכול ליצור נקודות לעצמו. לוק קנארד הטוב ביותר בעמדות 2-3 שלהם והיה נהדר בשליש האחרון של העונה, אבל גם הוא מתבסס בעיקר על קאץ'-אנד-שוט. אף אחד משחקני הכנף האחרים (ברוס בראון, טוני סנל, סבי מיכאליוק) לא הוכיח את עצמו כסקורר יציב ברמות האלה. ג'ונסון סל מהלך ויכול להיות מסוכן מהספסל של הפיסטונס אחרי שהוכיח שהוא יכול לייצר נקודות בליגה בה היה השחקן הטוב ביותר בפער ניכר.

ג'ונסון נראה גדול יותר ממה שראינו בשנים הקודמות ובמשקל 108 ק"ג הוא יכול לתפקד גם כסטרץ' 4 בעת הצורך. הוא שחקן מגוון שיכול לשחק בלי הכדור הודות לשחרור מהיר ולהשיג סל בעצמו דרך בידוד. הגיוון הזה יכול לאפשר לדטרויט להשתמש בו בחכמה מהספסל ואולי אפילו לשחק איתו, עם דריק רוז ועם בלייק גריפין במקביל בדקות הסיום, למרות הבעיות ההגנתיות של השלישייה הזאת ביחד. בסופו של דבר, זה הימור מעניין של קבוצה שאין לה יותר מדי מה להפסיד ויכול להשתלם במיוחד, הרבה יותר מסתם מקום ברוסטר. ההצלחה של ג'ונסון יכולה לשנות את כל יחסי הכוחות בין הביג 3 לאן.בי.איי.

איזה שחקנים מדראפט 2016 יכולים לעזוב בסיום העונה?

הארכות החוזה לשחקנים שנבחרו בדראפט 2016 על הפרק, כשהם יכולים לחתום על הארכת חוזה עד לסיום אוקטובר או להפוך לשחקנים חופשיים מוגבלים. חלק כבר חתמו (בן סימונס, ג'מאל מארי, כריס לברט) וחלק צפויים להישאר בקבוצותיהם (באדי הילד, פסקל סיאקם, ג'יילן בראון). מי השמות המתנדנדים?

השם המעניין ביותר בכל הקשור להארכת חוזה זה ברנדון אינגרם, כמו שכתב ג'ונתן טראקס ברינגר. הפוטנציאל של אינגרם עדיין גבוה והוא קלע 18 נקודות למשחק בלייקרס ביעילות די בינונית, אבל קליעה חלשה מרחוק ופסיביות יחסית פגעו בו. בחממה של הפליקנס הוא יכול להראות יותר, אם יזכה לתפקיד חשוב ליד הולידיי, לונזו וזאיון וויליאמסון, וזה יכול לעשות את ההבדל בין חוזה קטן לחוזה מקסימום ולכן אני לא מאמין שיחתום על הארכת חוזה.

שם נוסף שראוי להתייחסות זה יאקוב פלטל מסן אנטוניו ספרס. מצד אחד, הוא פתח ב-24 משחקים (וניצח 16 מתוכם), אבל מצד שני לא הרשים עם 5.5 נקודות ו-5.3 ריבאונדים במשחק. יש לו חוש נהדר לריבאונד ותנועה נאה בלי הכדור, מה שהופך אותו לסנטר שמתאים לקבוצה. למרות זאת, הוא לא יהיה אול-סטאר. הארכת החוזה האפשרית שלו או השארתו בקיץ יהיו סימן מקדים לכיוון שסן אנטוניו הולכת אליו – בנייה מחדש דרך הדראפט או התחזקות על בסיס הסגל הקיים. דיונטה מארי גם מסיים חוזה אבל הרשים בהרבה וקשה לראות אותו עוזב.

דומאטס סאבוניס יכול להיות חופשי בסיום העונה. הפייסרס מחתימה לא מעט שחקנים בגילו, פחות או יותר, והבסיס שלו כסנטר דומיננטי ליד מלקולם ברוגדון ו-ויקטור אולדיפו כשהאחרון בריא מסקרן מאוד. יש לפייסרס עוד סנטר, מיילס טרנר שמו, שהיה נהדר בעונה הקודמת. העונה סביר שנראה אותם פותחים עם שני גבוהים ביחד, בניגוד למגמה בליגה של היום. אם זה לא יצליח, יכול להיות שנראה קבוצה לוקחת את סאבוניס כבר באמצע העונה בשביל להרשות לעצמה להשוות עליו כל הצעה בקיץ של 2020.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. לדעתי היא הנותנת!
    כלומר: היות וכולם יודעים שהמיד-ריינג' נחשבת לזריקה הגרועה ביותר לכן רוב הסיכויים שלא ישמרו איזור זה או את הדרך לאיזור זה ולכן רוב ההסתברות למציאת שחקן פנוי היא שם מה שמראה שלספרס אין כדרוסל ישן אלא חכם

    1. מסכים. קאווי הביא אליפות מחצי מרחק. השיטה של מורי טובה אם יש לך את קרי קליי דוראנט הארדן וליליארד. אחרת זה כלום. החצי מרחק עוד יחזור בגדול ויהיה חלק לגיטימי. אגב גם את החברה שציינתי לעיל לא ראיתי זוכים באליפויות בלי סופר טים או פציעות אצל היריבה או את פילי עם רדיק אלופה. זה פשוט כרגע הזרם ותופעת העדר

    2. הספרס לא בדיוק מצליחים עם הכדורסל הזה. תשים את אותה קבוצה עם דמאר דרוזאן ואולדריג' בשנות ה90 והיא קונטנדרית קבועה.

      1. איכשהו הספרס סיימו מקום 6 ברייטינג התקפי. חייב לומר שזה די מפתיע לאור זאת שדרוזן ואולדריג הם השחקנים המובילים שלה.

  2. תודה רועי
    המשתמש הגדול ביותר בזריקות חצי מרחק בעונות האחרונות הוא לא אחר מאשר קווין דוראנט שעושה את זה ביעילות מרשימה.
    החצי מרחק עוד יחזור אלינו, השלשות ירגעו ומה שהיה הוא שיהיה.
    אינדיאנה עושה ניסוי כלים כבר שנתיים עם הגבוהים שלה, לבינתיים מי שמוכיח את עצמו יותר זה סבוניס. לדעתי אם כבר אינדיאנה תיפרד מטרנר המאכזב, מה גם שסבוניס הוא ה-BFF של אולדיפו כבר מתקופתם באוקלוהומה.

  3. בנוגע לחצי המרחק והשלשות, הדברים קשורים זה בזה – כשיש לך איום אמין משלוש, אתה נהנה מזריקות חופשיות יותר מחצי המרחק. כשיש לך איום אמין מחצי המרחק, אתה נהנה מזריקות חופשיות יותר משלוש. לכן, צריך שחקנים שיודעים לעשות גם את זה וגם את זה. המקרה של הספרס בעייתי מאחר וכמעט אין להם איום אמין משלוש ולכן הם נשארים עם זריקות קשות מחצי המרחק. עזיבתו של ברטאנס מחלישה את ההיבט הזה עוד יותר. נראה אם דז'ונטה ואחרים אכן שיפרו קליעה, אם לוני יקלע (ואם ישחק), ועוד.
    .
    בעניין פולטל ודזונטה – מניח ששניהם יקבלו הארכה, בעיקר כי זה הסגנון של הספרס, אבל אם להסתכל על הסגל – גייסנו גארדים מהגורן ומהיקב, ודווקא לפולטל אין מחליף של ממש, אז למעט טרייד על סנטר אחר (אדאמס?), אני לא רואה איך פופ מוותר עליו. בנוגע לגארדים יש טעם לשחרר חלק מהם, ומצבו של דז'ונטה תלוי בעיקר במידת ההחלמה שלו. מניח שפורבס ובלינלי, שמסיימים חוזה השנה, הם המועמדים הבכירים לעזיבה, גם אם סביר יותר להניח שזה יקרה בסוף השנה. ואם לחבר לנקודה הראשונה – שניהם דווקא צלפים…
    .
    תודה רבה רועי.

      1. כי צריך לשמור על השחקנים הפנויים. תחשוב על הארדן משחק עם דז'ונטה, דרוזן, אולדריג' ופולטל. השמירה עליו בחדירות תהיה הדוקה יותר כי כמעט ואין מי שיקלע את השלשה. כשמקיפים אותו, ואת יוקיץ', ואת לברון, בקלעים, מחיר הדאבל טים הופך הרבה פחות משתלם.

          1. או במילים אחרות – המחשבה שהדאבל טים הוא הגורם לאחוז הדיוק מחצי מרחק היא מוטעה בעיני. הוא יותר מונע מהשנייים לעשות נקודות קלות ליד הסל.

          2. אז לא דאבל טים, אבל אני חושב שאין מחלוקת שקרוב יותר לסל הצפיפות גבוהה יותר, יש עוד מגנים סמוכים, וכדומה. איום משלוש מרווח את הפרקט ואז קל יותר לקלוע, כולל מהמיד ריינג'. כשאין איום לשלוש הכל צפוף יותר, צפוי יותר וקשה יותר, והאחוזים יורדים בהתאם.
            .
            בנוסף, כשאין שלשות מספר הזריקות הרעות מהמיד ריינג' עולה כי אין אפשרות אחרת לסל, אז לדרוזן/אולדריג' אין ברירה אלא להסתובב במיד ריינג' ולהכריח זריקה.
            .
            בקיצור, המיד ריינג' של הספרס, לדעתי, נובע יותר מחוסר ברירה, ובניה שגויה של הסגל (הטרייד על דרוזן), מאשר מעקרונותיו של פופ. אם היה לנו קליי (או גרין בשיאו), היינו זורקים יותר שלשות, קולעים יותר שלשות, וגם קולעים יותר טוב מהמיד ריינג'.

            1. המיד ריינג' של הספרס בהחלט נובע מהשחקנים שיש להם בסגל. אל תשכח אבל שהייתם הקבוצה המדוייקת מחוץ לקשת בעונה שעברה. אז אי אפשר להגיד שהאיום לא היה קיים.
              ושוב עם היה לכם איום משמעותי יותר משלוש המיד ריינג' היה הופך להרבה יותר משני. בכלל לא בטוח שבאחוזים גבוהים יותר.

            2. בעניין הקבוצה המדויקת משלוש – זה נובע מניהול, נכון, של פופ את החולשה הזו, שמתבטא בכך שהשחקנים לוקחים שלשות בעיקר, שלא לומר אך ורק, כשזו שלשה בעלת סיכויים טובים להיכנס. אבל הסטטיסטיקה הזו לא כוללת את כל המקרים בהם הלכו למיד ריינג' קשה מכיוון שלא הייתה אופציה לשלשה. היה קל לראות את זה מול דנבר – יוקיץ' ומורי, וגם אחרים שם, עלו לשלשות כאחת האופציות הראשונות, ובוודאי כשהמשחק נתקע. אצלנו לעומת זאת פשוט הוציאו שוב את הכדור החוצה וניסו שוב להיכנס. זה משחק צפוי ומוגבל שגם לא כל כך עבד – לא זוכר את המספרים המלאים, אבל אחרי שישה משחקים פאטי עמד על 12 אחוז לשלוש, ברטאנס על 28, ובלינלי אמנם על 42 אבל עם פחות זריקות לשלוש מאשר זריקות לשתיים. וגם למרקוס ודרוזן לא הבריקו באחוזים לשתיים, ושוב, כאמור, לדעתי המספרים קשורים זה לזה – כשפאטי מחטיא ככה אין סיבה להגנה לא להגיע לעזור על אולדריג' ודרוזן, ואז גם האחוזים של המידע ריינג' יורדים.

            3. נדחף לכם לדיון רגע – המיד-ריינג' של הספרס לא הביא להם באופן משמעותי בהרבה זריקות טובות יותר (קאץ'&שוט וזריקות רחב פתוחות) מבחינת אחוזים נגיד יוטה זרקה 70% מהזריקות לשלוש שלה בקאץ'&שוט והספרס 73%. אני מאמין שהיחס לשאר הקבוצות הוא דומה למעט חריגות כמו יוסטון.

  4. זריקת המיד ריינג' לא נעלמה, והיא גם לא הולכת לשום מקום. מה שהולך ונעלם, אלו זריקות המיד ריינג' הרעות.
    בכל פעם שדוראנט עלה לעוד אחת מזריקות המיד ריינג' שלו (בדרך כלל ב-ISO, בדרך כלל במהלך שמתחיל במרפק), זו זריקה מצוינת.
    מה לעשות, דוראנט קלע את אותן מיד ריינג' באחוזים פסיכיים (בשנה שעברה, את אחת הזריקות הקשות, של 15 – 19 פיט, הוא קלע ב-57% לא נתפסים).
    זו גם הסיבה שהוא לקח כל כך הרבה זריקות מהטווח –
    שני בליגה אחרי דרוזן.
    אם בדרוזן עסקינן, אז הוא דוגמה לזריקה רעה. זרק הכי הרבה מהטווח (314 ניסיונות קליעה בעונה שעברה), וקלע אותן באחוז נוראי (39.8%). זה יותר מ-12% פחות מהאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה.
    .
    כמובן שלא רק באחוזים צריך להתעסק (למרות שאלו של דרוזן פשוט מבטלים כל יתרון אחר שסגנון המשחק נותן),
    היות ויש לא מעט קבוצות שמשתמשות באיום בשביל ליצור הזדמנויות לשחקנים שמסביב.
    לברון וקיירי, הם יודעים ליצור היטב דרך מהלכי ISO, ולכן זה פחות משנה האחוז מהטווח (על אחת כמה וכמה כאשר הצמד יודעים להמעיט בנפח הזריקות מאותם טווחים שהם פחות אפקטיביים מהם. ה-2 הם מהקלעים היעילים ביותר בליגה).
    .
    השורה התחתונה פשוטה –
    בכדורסל המטרה הייתה, ונשארה, זהה. לקלוע יותר מהקבוצה היריבה. מה שהשתנה זו ההבנה שיעילות היא מרכיב קריטי בהשגת המטרה.
    ההתקדמות המטאורית בכלי המדידה והניתוח תרמה רבות ל-"דיכוי" אותן זריקות רעות.
    אבל האותו מיד ריינג'?
    הוא לא הולך לשום מקום. פשוט נראה פחות "דרוזנים" לוקחים המון מאותה זריקה, ויותר סקוררים שזריקה זו תורמת ליעילות ההתקפית שלהם.
    .
    תודה, רועי.

    1. מדויק גיא. מה שהורג את המידריינג' הוא שיש ממש מעט שחקנים שמסוגלים לקבור אותו ביעילות. זה לא ממש הולך להשתנות. כל הדיבור על איזורים פתוחים לא רלבנטי. באותו 'מחיר' שאתה סוגר בהגנה את השלשה אתה סוגר גם את המידריינג'.
      כמובן שהוא לא ייעלם כי אי אפשר לבטל אספקט שלם של המשחק אבל בתנאים הקיימים הוא לא יהיה שוב הכלי הדומיננטי שהוא היה פעם.

    2. אציין רק שבגלל שיש לי כבר אקסלים (להם השתמשתי לכמה מהמאמרים שלי פה), קל מאד לבדוק את זה ואף לאמת את הרעיון הזה.
      בעונות 98-2004, אחוז השדה לזריקות בין 5-9 פיט היה בערך 34%. בשש השנים האחרונות, זה מעל 37%
      מ 10-14 פיט, בעונו 98-2008, אחוז השדה הממוצע היה פחות מ 35%. בשש השנים האחרונות, זה 37.6%
      עד כאן, הכל נכון.

      אבל כשמדברים על 15-19 פיט, הדברים פחות ברורים. בין השנים 98-2004, האחוז הממוצע היה 36.6% (כן, גבוה יותר מאשר בזריקות הקרובות יותר…), בשש השנים האחרונות, הממוצע די דומה למען האמת (37.1%). ההבדל? בשבע השנים הראשונות שנמדדו, הזריקות האלה נזרקו בממוצע על ידי שחקני הליגה 1.66 פעמים במשחק. בשש השנים האחרונות? 1.05 פעמים בלבד נזרקה הזריקה ה"גרועה" ביותר בכדורסל. ועדיין, היא קלעה באחוזים דומים בלבד.

      לבסוף, יש את הזריקות שהן ספק שלשות, ספק שתי נקודות מאד רחוקות (20-24 פיט… בהחלט יכול להיות שלשה, אבל לא בהכרח ותלוי אם הזריקה מהצד או מהאמצע), הרי שב 98-2003 אחוז הדיוק היה 32.5% ואילו בשש השנים האחרונות הוא בהחלט גבוה יותר עם 34.1%

      1. רועי הבעיה שהוא עשה את זה בדיוק של 31%. אני לא מאמין שהוא יתעלה בהרבה יותר וכבר עדיף שיעשה את מה שהוא יודע

  5. תודה רועי.
    החצי מרחק זה חלק חשוב מהמשחק. עבור שחקנים שמתמחים בה זו זריקה יעילה מאוד, ועבור מאמנים חיונית לפתוח את המשחק וליצור גמישות בהתקפה.
    .
    iso coach החתים את iso joe.
    דטרויט קבוצה מסריחה בלי עתיד עם הסגל הזה וקייסי ושומדבר לא ישנה זאת. במזרח המחורבן זה יספיק לה לפלייאוף. ביג דיל.
    .
    מצפה לעונה של הרבה מהשחקנים שהזכרת. פולטל שחקן חכם עם פוטנציאל לא רע עבורנו.
    אינגרם יכול לפרוץ בגדול. סבוניס שחקן נהדר ואינדי תיתן עונת שיא.

  6. לגבי הארכות החוזה – אף אחד מהמחזור לא יקבל עוד הארכה לדעתי למעט אולי ג'יילן בראון וסיאקאם שהסלטיקס והרפטורס ירצו לנעול.
    לגבי מה יהיה בקיץ ממש מוקדם מדי לדבר כי זה תלוי בכל כך הרבה דברים. היכולת דל השחקן העונה, מצב השוק ועוד. בטח כשמדובר בשחקן שולי כמו ג'ייק פאדל.

  7. נהדר רועי!
    הזריקה לחצי מרחק כנשק אלטרנטיבי להוציא גבוה אליך או לתקוף סגירה על קו השלוש לא תיעלם. התדירות תישאר כפי שהיא היום בגלל שאין מספיק שחקנים שבאמת איכותיים מטווח זה. מה שכן ההיסטוריה מראה זה, שכשאשר מוחות האימון לוקחים skill אחד רחוק מדי הליגה מתקנת. זה קרה עם המשחק עם הגב לסל, זה קרה עם החניון בצבע לאחר שאפשרו אזורית, זה קרה כאשר שחקנים פחות מוכשרים אך מאוד פיזיים הורשו לשמור באגרסיביות יתר שהורידו תפוקות התקפיות בשאר הליגה וזה גם יקרה בליגה הנוכחית עם מבול השלשות, ההטבעות והלייאפים. כיום שלשה לא מרגשת בעליל ורוב הדאנקים והעבירות בצבע כאשר שחקן החוץ פשוט משליך את עצמו על המגן בצבע ימותנו עם הזמן. אני חושב שהחוק הראשון בסכנה זה ה-3 שניות בהגנה. פיב"א מראה איך קבוצות שסותמות את הצבע חשופות למתקפת מיד ריינג'ים וcuts להייפוסט שמגוונים מאוד את המשחק. אם גבוה מסיבי יוכל לחנות בצבע יאתגרו שחקנים לזרוק מהמיד ריינג' או להוציא גבוהים החוצה ובכך לפנות רחבות. הכדורסל של פיב"א כאשר יש שחקנים מאוד איכותיים מאוד נאה לעין ואילו גם הרחיקו את קו השלוש לקו ה-NBA אז הקלעים הפחות טובים היו מפתחים משחק מיד ריינג' טוב יותר

  8. תודה.
    1. בחירת הזריקות מושפעת בעיקר ביכולת של השחקנים הרלוונטיים – שחקנים שטובים בחצי מרחק יזרקו משם יותר, ולכן אני מאמין שבשלבים מתדמים של הפלייאוף נראה את זה יותר שוב.
    2. ג'ו ג'ונסון יכול גם בגילו לתת דקות טובות, ובכל מקרה הוא עדיף על הרבה אפשרויות אחרות של דטרויט…
    3. סיאקם יקבל מקסימום. איינג' יחכה קצת עם בראון שיקבל בסוף גם מקסימום או קרוב. הספרס יחתימו את שני הנציגים שלהם מדראפט 16. אינגראם לדעתי יקבל בערך 15 לעונה. עם סאבוניס יחכו לקיץ.

  9. תודה רועי
    השלשות בניגוד למיד ריינג מייצרות ריווח טוב בהרבה בהתקפה, וזאת עוד סיבה חשובה לאיום הזה , אני חושב ומקווה שהגענו לשיא השימוש בשלשות ונתחיל לרדת בכמות לכיוון נק איזון הגיונית יותר .
    טורנטו בפלייאוף האחרון שמרו שתי סוגי אזוריות שמנסות לסגור תשלשות ותכוכב של היריבה במקביל ואני חושב שנראה הרבה כאלה בפלייאוף השנה , שתי סוגי ההגנות האלה גם מתאימות לחוקים בנבא .
    הראשונה שלוש בחוץ שתיים בפנים שהצליח מאוד נגד מילווקי והשניה בוקס אנד וואן בגמר .
    זאת אזוריות פרוסות מאוד שאחת הדרכים הטובות לשבור אותם היא זריקות מיד ריינג מהתפרים או בקו העונשין או באותיות

  10. תודה רועי.
    .
    הצעתי את הרעיון הזה כמה פעמים הלוואי וימומש יום אחד – לשים קשת נוספת בין איזור הטבעת לקשת השלוש, ובאזור הזה קליעה תהיה שווה 2.5 נקודות. כל הטבלאות של מורי ילכו לעזאזל ביום אחד.

  11. קצת שטויות בעיני מה שאומרים על מידריינג'.
    שח-ן טוב לוקח מה שנותנים לו.
    אם ההגנות מתרכזות רק בשלשות ובפי הטבעת נתחיל לראות שחקנים חוזרים לקרש-סל של דאנקן
    סימפל
    🙂

  12. חייבים להרכיב קבוצה מכל מושמצי הליגה. בעמדות 1, 2 ו3 אני שם את בן סימונס, דרוזן ווויגינס. בסנטר יש לי את ווייטסייד, ובארבע אני מתלבט בין דריימונד לזינגר. יש לי הרגשה שקבוצה כזאת לוקחת אליפות מחר.

    1. אברי קבוצה שהחמישייה שלה זה סימונס דרוזן וויגינס גרין וויטסייד נגרי על ואני בספק אם יקחו יורוליג. את כספי לא הייתי שם עליהם. במערב הם לא קרובים אפילו לפלייאוף. אולי מקומות 7 8 במזרח

      1. ידעתי שהתגובה הזאת תדליק אותך!
        את המזרח הם לוקחים בפו פו ופו. במערב הם מגיעים 100% לגמר המערב, ולפי דעתי גם לוקחים את התואר.

  13. תודה רועי. בחירת נושאים מעניינת.
    לגבי המיד ריינג' – הוא לא ייעלם מהסיבה שבמאני טיים תמיד צריך את הזריקות האלה. שחקן מוביל תמיד יכול לכדרר ופתאום לקפוץ מהמקום ולקבור ווינר שוט.

  14. מה שמשונה בהחתמה של ג'ו ג'ו זה מייקל ביזלי. הוחתם על אותו תפקיד, נזרק רגע אחרי שג'ו חתם. לא שהוא עלה הרבה, או שהוא יחסר למישהו במועדון, אבל אם רציתם את ג'ו לפני שהחלה ליגת הביג 3, אז למה לא החתמתם/סגרתם איתו מראש? אם מה ששינה את דעתכם זה המשחק שלו בביג 3 אז… זו עבודת הסקאוטינג שלכם? משחקים נגד Q-Rich ובריאן סקלאברין?

  15. סן אנטוניו היא קבוצה פורצת דרך… יש לה היום בחמישייה 3 שחקנים שקולעים באחוזים גבוהים מחצי מרחק ( דרוזן יימח שמו, וויט והאיש והכתף למרכוס אולדריג') הליגה הולכת על השלשות ופופ מנסה ליצור ייתרון יחסי ברווחים שבין הקו האחורי לפנימי.
    זה לא מיושן

    1. הדבר היחיד שגבוה זו כמות הזריקות של שלושת השחקנים (בדגש על דרוזן ואלדרידג'. ווקר זורק הרבה פחות מהטווח) מחצי מרחק. האחוזים? רחוקים מלהרשים.
      בטווחים שבין 5 ל-19 פיט יש ל-
      דרוזן: 42.4%
      ווייט: 49.5% (לא רע בכלל)
      אלדרידג': 44.5%
      .
      לצורך השוואה, האחוז האפקטיבי הממוצע הליגה הוא 52.5%

      1. אבל גיא זה קצת לא הוגן להשוות עם האחוז האפקטיבי, כי אתה מסתכל כאן על אחוזי הקליעה בין 5 ל 19 פיט (ובאפקטיבי יש גם את השלשות)

        1. למה?
          אם זריקה ממוצעת לסל שווה 1.05 נק' (הפועל היוצא של 52.5% אפקטיבי),
          וזריקה של דרוזן מהטווחים הנ"ל שווה 0.85 נק',
          אז הקבוצה שלו מאבדת 0.2 נקודות לזריקה, בכל אותן פעמים שהוא זרק מהטווח הנ"ל.
          זה כזה פשוט.

  16. השני גרוש שלי לגבי המחשבות:
    חצי מרחק- מאמין דווקא שנראה יותר ויותר זריקות מחצי מרחק, בעיקר כי אלו השטחים שההגנות "יפקירו", מהפכת המספרים ששמה דגש על שלשות (בעיקר מהפינה) וסלים מהצבע גורמת גם להגנות להתמקד במניעת זריקות באזורים אלו, מה שמשאיר את טווח חצי המרחק פנוי יחסית (ההגנות פחות מתמקדות במניעת זריקות מאזור זה), ולכן הבנייה של הספרס מסביב לאולרידג' ודרוזן- יש בה משהו נכון. כמובן שעדיף קוואי אבל הספרס הוציאו את מי שהכי מתאים להליכה נגד הזרם

    דומנטאס סאבוניס- בהחלט כנראה ישחק בחמישיה עם טרנר, מקווה שזה יעבוד. זה אפשרי, בעיקר בגלל הקליעה של שניהם. בהגנה, מיילס מגן נהדר על הטבעת, דומנטאס צריך לשדרג את הזריזות והיכולת שלו לשמור על גארדים בחילוף (טרנר יותר טוב בזה). לגבי החוזים:
    אולדיפו 42 ל2, טרנר 72 ל4, ברוגדון 85 ל4, וורן 35 ל3, לאמב 31.5 ל3. עם הארכת החוזה שבוודאי תהיה לאולדיפו, שתהיה קרובה למקסימום, לא ישאר לדומנטאס הרבה מקום בלי לחרוג מהתקרה. אולי בקונסטלציה מסוימת שאולדיפו יקבל פחות בשנתיים הראשונות של החוזה הבא ויותר לאחריו (ואז יסתיימו החוזים של וורן ולאמב), יהיה מקום להחתים את סאבוניס על משהו כמו 73 ל4 (כמו שבויאן קיבל מיוטה). כמובן הוא יצטרך להוכיח שהוא שווה את זה- שהשילוב שלו ושל טרנר בחמישיה יכול לעבוד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט