מחשבות כדורסל של חמישי בבוקר / רועי ויינברג

איך אנטוני דיוויס מהשלוש?

אנטוני דיוויס, שהגיע הקיץ ללייקרס, אמר שהוא עבד בעיקר על הקליעה שלו מחוץ לקשת בפגרה. בשנים האחרונות, דיוויס היה אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר: בעונתו המלאה האחרונה קלע 28.1 נקודות למשחק, קטף 11 ריבאונדים והיה דומיננטי בהגנה עם 2.6 חסימות ו-1.5 חטיפות בערב. השנה, למרות ששיחק 56 משחקים, הוא הראה ראיית משחק משופרת עם 3.9 אסיסטים בממוצע על 2 איבודים (4.4 אס' על 2 איב' לפני הגבלת הדקות לה זכה בהמשך העונה).

נקודת התורפה היחסית של הגבה, ומשהו חשוב כשאתה בקבוצה של לברון ג'יימס, זה הקליעה מרחוק. השנה הוא קלע ב-32.5% מהשלוש, לפני הגבלת הדקות, ב-3 ניסיונות למשחק. בעונה לפניה היה קצת יותר טוב עם 34% מחוץ לקשת, שיפור מהעונות הקודמות. לכן, הוא עבד על הקליעה. האם היא גרועה כמו שנדמה? בואו נבדוק.

השנה – כל הנתונים על העונה של דיוויס רלוונטיים ל-41 המשחקים בהם לא סבל מהגבלת דקות – הוא קלע ב-36.9% בשלשות ממסירה עם 2.5 ניסיונות בערב. זה יותר טוב מכל אחד בלייקרס לאורך העונה כולה ויותר טוב מכל אחד מלבד ג'וש הארט במשחקים שקדמו לפציעה של לברון. נתון לא רע בכלל.

השלשות של דיוויס מכדרור לא היו טובות בכלל. הוא זרק 18 כאלה לפני השבתת הדקות וקלע אחת העונה, לעומת 8 מ-18 בשנה שעברה. הלייקרס לא יהיו תלויים בו כמו ניו אורלינס בעונה הקודמת – הוא צפוי לחלוק את המגרש כמעט תמיד עם לברון או רונדו, כך שיכולת הזריקה שלו מכדרור לא תהיה קריטית במיוחד. בסופו של דבר, הוא יהיה מספר 2 של ג'יימס, לכן זה פחות רלוונטי. אפשר להיות אופטימיים, בסופו של דבר. השחרור של דיוויס, לדבריו, השתפר, והקליעה שלו ממסירה הייתה טובה כבר עכשיו. אם האחוזים ממסירה יעלו ל-40% ומעלה, מטרה אפשרית לגמרי, הליגה צריכה להתחיל לפחד. הוא לא יהפוך לשחקן שיעמוד על הקשת ויחכה לכדור במשך חצי שעה, אבל האפשרות לפיק-נ'-רול עם לברון אחריו דיוויס מתמקם על קשת השלוש ומשחרר שלשה פתוחה יכול להפוך את המהלך המבטיח הזה לבלתי עציר.

מגמות מסקרנות מאליפות העולם

כמה דברים קטנים שראויים לציון מהאליפות אצל שחקנים בודדים ויכולים להיות משמעותיים בעונה הסדירה.

אפשר לעצור את יאניס. ה-MVP נתן אליפות עולם חלשה. לא רק באשמתו: במגרש קטן יותר הריווח יותר קשה, במיוחד בנבחרת כמו יוון חסרת הקליעה שנכנסה לו לאמצע הנתיב (התמונה בלינק מ-sb nation), אבל עדיין יש תמונה מדאיגה – במשחקים נגד ארצות הברית וצ'כיה הציבו לפניו שומר יחסית ארוך וחסמו לו נתיבי כניסה לצבע עם שומרים ארוכים מאחורה. זאת התכנית שניק נרס ניצל בארבעת המשחקים האחרונים בגמר המזרח, בכולם מילווקי הפסידה ויאניס זרק 17 זריקות למשחק (נתון נמוך לסופרסטאר. קוואי זרק 21.3 במשחקים האלה). הקליעה הדי בינונית שלו וההצלחה של הראפטורס הייתה הופכת את השיטה הזאת ל-blueprint של כל קבוצה שפוגשת את הפריק והאליפות רק מחזקת את זה. קבוצות כמו פילדלפיה או אורלנדו שיכולות להעלות למגרש חמישה שומרים ארוכים במיוחד יעשו את זה ולא ברור איך מילווקי תתמודד.

רודי גובר יכול למסור. עד עכשיו באליפות הצרפתי עם 2.2 אסיסטים על איבוד למשחק ב-25.8 דקות, כשבמשחקים האחרונים יכולת המסירה שלו יותר מורגשת: הוא מסר 6 אסיסטים עם 0 איבודים נגד אוסטרליה והוציא לא מעט כדורים טובים החוצה מהצבע במשחק נגד ארצות הברית. זה יכול להיות נשק שימושי במיוחד העונה ביוטה, במיוחד אם נראה דקות של קלעי קאץ'-אנד-שוט נפלאים כמו בויאן בוגדנוביץ' וג'ו אינגלס ליד גובר. הוא הצליח להוציא כדורים לא רעים מקשת השלוש בעונה האחרונה באן.בי.איי, בה סיים עם 2 אסיסטים למשחק ו-2.5 נקודות לאסיסט. היה כאן שיפור מהעונה הקודמת (1.4 אסיסטים, 2.4 נקודות לאסיסט ו-1.9 איבודים) ויכול להיות שנראה את המגמה הזאת יותר בולטת השנה בקבוצה טובה. גובר לא יהפוך עכשיו לניקולה יוקיץ' והמדגם הקטן של המונדובאסקט לא בהכרח משקף, אבל זה מאוד בלט באליפות הזאת.

דריק וויט חותך לסל. זה היה התפקיד המרכזי שלו בהתקפה של ארצות הברית: תנועה מהירה פנימה בזמן שההתקפה מתמקדת ביוצר אחר (דונובן מיטשל או קמבה ווקר) והוא עשה את זה יחסית טוב בנבחרת לא מוצלחת. הוא עשה את זה טוב גם בעונה האחרונה בספרס עם 1.46 נקודות פר פוזשן כל פעם שחתך לסל, אבל הוא לא עשה את זה מספיק (26 פעמים). יכול להיות ששינוי התפקיד באליפות ישפיע על סגנון משחקו תחת אותו מאמן בעונה הקרובה לצד החזרה של דיונטה מארי וההמשך של דמאר דרוזן בקבוצה – הם יחפשו דרכים לשחק בלי הכדור, כנראה, וזאת דרך טובה יחסית. הגארדים היחידים שחדרו בלי הכדור היו בן סימונס, לא בדיוק גארד, וקליי תומפסון ששיחק בלי הכדור במשרה כמעט מלאה. קאטים הם לא חלק מה-playbook של הספרס, אבל יכול להיות שנראה אותו חותך יותר או את ס"א משתמשים בתנועה היעילה שלו לסל כשההתקפה נתקעת.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. נראה לי שגובר התבלט כי היתרון הפיזי שלו בא לידי ביטוי יותר באליפות העולם מאשר בליגה.
    גם המרכזיות שלו (בתור שחקן NBA) משחקת תפקיד בשיפור ההכנה המנטאלית.
    אבל אם הוא יתקדם טיפה ויגיע למעל 4 אסיסטים למשחק הוא יכנס רשמית לרשימת החביבים עליך
    🙂

    1. חד משמעית. הוא הגיע לאליפות כשחקן מרכזי ונותן טורניר ממש טוב עד עכשיו. כגבר עכשיו התנועה שלו בלי הכדור היא אחת הטובות בליגה ומשמעותית להגנה של יוטה. אם יוסיף לזה יכולת מסירה השמיים הם הגבול

  2. ליאניס חסרה אינטליגנצית משחק גבוהה. הוא מתקשה להשפיע על ההתקפה כשסוגרים לו את הצבע ואין לו ראיית משחק מספיק טובה כדי ליצור לאחרים מול הגנה צפופה.
    בנוסף, מידלטון הוכיח לכולם באליפות הזאת, שהוא לא אולסטאר ואפילו לא קרוב. אז אי אפשר לצפות שהוא יקח את המושכות כשיסגרו ליאניס את הצבע.
    לדעתי מילווקי בדרך לעונה סדירה טובה אבל עם תקרה מאוד ברורה הפלייאוף.

    1. אני מוכן להתערב איתך אפילו עכשיו שהוא ייקח כל קבוצה מזרחית למעט פילי (מול פילי להערכתי זה 50/50)

  3. למיטב זיכרוני, נתון הקאצ' אנד שוט של דייויס מטווח ה-3 בעונה האחרונה היה 37.7%
    לא שזה משנה. זה רק מעצים את הפואנטה שלך –
    שיפור אפילו קטן בנתון, יהפוך את דייויס לשחקן הרבה יותר שלם במשחקו. וזה יהפוך את הפוטנציאל ההתקפי של הלייקרס, לגבוה הרבה יותר (היה גבוה מעוד מלכתחילה).
    .
    יאניס וגובר, יחדיו, הם דוגמה מצוינת להבדל בין נבחרת שהודחה לנבחרת שהפתיעה והגיע לחצי הגמר. צרפת מנצת את יכולותיו של גובר נהדר. זה בלט במיוחד במשחק הניצחון על נבחרת ארה"ב.
    יוון? הם פשוט שיחקו כדורסל לא נכון. זה כאב לראות איך יאניס פשוט לא מקבל את הכדור במקומות הנכונים. איך הקבוצה לא נעה ללא כדור בדרך שתמקסם הצלחה. מרבים לשבח את חכמת הכדורסל האירופאי, אבל מצד יוון ראינו כדורסל שמרני בו הרבה יותר מדי ממשקל הנעת הכדור עובר דרך ידי הגארדים המסורתיים.
    אוהדי באקס באשר הם, לא צריכים להיות מודאגים. בודנהולצר הוא רחוק מלהיות מאמן מקובע במחשבתו. אין לי ספק שהסכמות ההגנתיות שמילווקי פגשו מול טורונטו העונה שעברה, חקוקות לו עמוק בראש. בשנה הבאה נראה את מילווקי ממשיכים למצוא דרכים להציג כדורסל דומיננטי.
    (דרך אגב, יאניס סיים את האליפות עם 14.8 נק' ב-54.3% אפקטיבי. זה לא שהוא היה כל כך גרוע)
    אוהדי יוטה? להם יש כל סיבה לפתח המון ציפיות. גובר + מיצ'ל + קונלי + צוות אימון מוכשרים = זו הולכת להיות אחלה עונה עבורם.
    .
    תודה, רועי.

    1. דיוויס עם 40% מהקטש אנד שוט ונגמר הסרט של הליגה, מי יכול לעצור פיקאנדרול בינו לבין לברון שגרין בראדלי/קארוסו מחכים בצדדים. אני מקווה שללברון יש עוד שנה כמו העונה שעברה במיכל, אפילו אל יוריד הילוך בעונה הרגילה

    2. אתה צודק, אבל אני התייחסתי לחלק של העונה בו הוא לא קיבל את הגבלת הדקות של ה-20-21 למשחק (כלומר לפני בקשת הטרייד), גם כתוב כמה פעמים בפוסט. המשחקים האלה מעוותים את הסטטיסטיקה שלו, כי הוא היה בריא והגבלת הדקות נבעה בעיקר מזה שהוא ביקש טרייד.

      1. אבל למה? איך השפעת הדקות משפיעה על היכולת שלו לקלוע?
        כמו כן למה להסתכל רק על איך הוא קלע בעונה האחרונה עם יש לנו 4 שנים כבר שבהו הוא זורק מבחוץ?
        גם מבחינת הפרספקטיבה -37% לשלוש בקאץ' אנד שוט זה לא טוב ולא רע אלא טיפה מעל הממוצע. זה שהלייקרס קלעו נורא מחוץ לקשת בעונה שעברה לא רבלנטי לנושא כעת מכיוון שזו קבוצה אחרת לגמרי. זה לא בסיס להשוואה.

    3. הרבה פחות מהאחוזים מה שישנה יהיה נפח הזריקות אם הוא יתחיל לזרוק 4-5 למשחק לשלוש וישים אותם אפילו ב-34% זה מאד משמעותי.

  4. 1. מי שעצר הכי הרבה את יאניס באליפות העולם זה המאמן שלו. שהחליט להתאים את יאניס לשיטה שלו, ולא את השיטה סביב יאניס. היה די נורא לראות את חוסר ניצול היכולות של יאניס ע"י היוונים כשהם נותנים לרכזים (קלאת'יס וסלוקס) שלהם לנהל את המשחק ולקבוע את הטון.
    נכון שהמגרש קטן ויש אזורית וכל זה, אבל המאמן היווני טעה בגדול והוא זה שבאמת עצר את יאניס. ב-NBA תחת בודנהולצר יאניס ימשיך במגמת השיפור שלו, וסגנון המשחק השונה גם עוזר ליכולות שלו להתבלט הרבה יותר.
    2. גובר היה מצויין מול האמריקאים (והחוקים האירופאיים גם כן מטיבים עימו). סתם את הצבע וחגג בריבאונד מול כל הגמדים ששמו מולו (ברכות לצרפתים שהוציאו את טרנר מהמשחק עם בעיית עבירות). ב-NBA המשחק הוא שונה (אם כי גם שם גובר מצויין).
    ועדיין, אין לו שום משחק גב לסל. כל הסלים שלו זה ממסירה או ריבאונד ואת זה הוא עושה מצויין.
    אם הוא ישפר את הקליעה מבחוץ, והמגן יצטרך להתקרב אליו, אזי הוא יוכל למסור לגארדים שחותכים לסל בנתיבים שיפתחו כי המגן יצטרך לשים לב לקליעה שלו.
    3. ההתקפה של הסרס הרבה שנים הייתה עם תנועה, חסימות וחיתוכים, אם כי עם דרוזן ואולדריג', חובבי הבידודים, הדבר קצת שונה. אבל כדי שהבידוד של השניים הנ"ל יהיה טוב, ההתקפה מסביבים חייבת לנוע ולהעסיק את ההגנה, ואת זה מארי, וויט וכל אחד אחר יהיה צריך לעשות כדי להקל את החיים על שני שחקני המטרה של הספרס.

    1. מסכים איתך אף אחד לא יעצור את יאניס בליגה. הבעיה של יאניס היא חוסר קליעה וזה יהיה בעוכריו במאבק על הטבעת ללכת עד הסוף כל עוד לא יתחבר לסופר טים, בדיוק כמו שהיה ללברון. אבל גם בלי הקליעה הוא עציר רק עי קבוצות עילית יחידות וטובות מהבאקס כמו הקליפרס.
      הקצב בליגה מהיר ויאניס לא מוקף נגרים כמו ביוון. הוא יקלע השנה אפילו יותר. אני מהמר שהבאקס יהיו בגמר בלי פציעות ושם יקבלו את המטאטא כנראה מהקליפרס.
      המאמן היווני זה מאמן של 30 דראכמות וזה אמרתי בלי שראיתי משחק 1 של יוון אחרי שראיתי אותם מול ארהב הכל התאמת. הבן אדם קיבל את הכוכב הכי גדול בעולם והפך אותו לשחקן רוטציה. אותו דבר עשה גורגביץ ליוקיץ

  5. דייויס עובד על הקליעה משלוש? הינה לברון הופך אותו לקווין לאב שחור. חכה בחוץ על הקשת, קח ריבאונדים ותעשה מה שאני אומר לך. עוד שחקן שהולך להתאייד ליד לברון.

    1. יש לא מעט שחקנים ש-"התאיידו" לצדו של לברון. בוש זו דוגמה רחוקה. רודני הוד, זו דוגמה מעט יותר עדכנית.
      בו זמנית, יש כוכבים ששיחקו כדורסל נפלא לצדו של לברון. דוויין ווייד, קיירי אירווינג, הם דוגמאות מצוינות.
      אני קרוב למשוכנע שדייויס יהיה מהזן הפורח.

      1. הבאת דוגמאות מצויינות. לווייד וקיירי היה את הכדור ביד והם פחות היו תלויים בלברון. בוש ולאב רק חיכו לראות מה לברון מחליט לעשות. אתה רואה את לברון מפתם את דייויס בכדורים מתחת לסל? אני יותר רואה אותו מקבל לדאנק אחרי דאבל טים בעקבות חדירה של לברון (במילים אחרות דיאנדרה ג׳ורדן) או לחילופין לשלשה אחרי שלברון כיווץ את הגנה (במילים אחרות, בי ג׳י ארמסטרונג).

        1. בעונת 17/18, קווין לאב היה השחקן מספר 2 של הקאבס. באותה עונה, 23.2% מהמהלכים שלו היו מהלכי פוסט אפ (אחוז נכבד למדי). רוב מכריע של הפעמים בהן הוא קיבל את הכדור, הגיעו ממסירה של לברון.
          כך שלא, לא דאנדרה ג'ורדן. לברון בהחלט מוסר כאשר צריך למסור, ולא רק מסירות להטבעה או לשלשה.
          הדוגמאות של קיירי ודוויין ווייד רלוונטיות היות וההצלחה שלהם דרשה מלברון לוותר על הכדור. לתת לכל אחד מהצמד ליצור בעצמו.
          אז בעונה האחרונה של קיירי לברון הראה שאין לו בעיה לוותר על אחזקת כדור (לקיירי היה USG גבוה משל לברון באותה עונה). ובעונה אחר כך לברון הראה שאין לו בעיה להכניס כדורים לגבוה דומיננטי.
          .
          https://youtu.be/6if_cmFAogU?t=217
          .
          בסרטון יש הרבה יותר מדוגמה אחת לשיתוף הפעולה בין לאב ללברון. במהלך ניתן לראות את שיתוף הפעולה השכיח ביותר –
          לברון מקבל כדור במרפק/כנף, ומוסר ללאב שתופס מקום בפוסט (בדרך כלל בין ההיי פוסטף ללואו פוסט). שאר 2 שחקני הקבוצה בצד השני, משחררים ללאב את הצבע.
          מהלך הבא בסרטון, אותו תרגיל בדיוק, הפעם מצד שמאל.
          .
          מי שזוכר את אותה גרסה של קליבלנד, זוכר שההתקפה נשענה לא מעט על התנועה של לאב. אם זה בניצול מיסמאצ'ים בשביל להשתחרר בצבע. אם זה בתפיסת מקום בפוסט, אם זה בריווח המשחק על קו ה-3. באותה עונה, לא מעט מהאסיסטים של לברון הגיעו אחרי חסימות ללא כדור בין לאב וקורבר, כאשר התואה הוכתבה על ידי ההגנה. התקפלות לכיוון קורבר שחררה את לאב או לתנועה לצבע, או לתנועה לפוסט, או לתנועה לפינה (טווח 3).
          אני בהחלט רואה את דייויס ממלא את אותו תפקיד, רק טוב יותר. יש לו יתרון של גובה, ושל אתלטיות על לאב. אם יוסיף קליעה יציבה מה-3? אז בכלל, השמיים הם הגבול.

          1. גיא, השימוש שלך בסטטיסטיקה הוא לא פחות מפלאי. 23% זה יפה אבל השאלה היותר חשובה היא 23% ממה. הUSG שלו ירד משמעותית וגם הזריקות – ירידה מ18.5 זריקות ל12.5 זריקות למשחק, שזה בדיוק מה שאני טוען שקורא לשחקנים גבוהים לידו – הם רואים הרבה פחות את הכדור ותלויים במלך שיחליט מה עושים. לקיירי וווייד לא היתה את הבעיה הזו (בייחוד לקיירי שכמוביל כדור אין לו באמת אלוהים).
            ולפני שאתה נצמד להגדרה של דיאנדרה – ברור שזו הגזמה לצורך המחשה, הוא לא באמת הפך לדיאנדרה.
            בדיוק כמו שאתה אומר – ההתקפה של קליבלנד עבדה על תנועה של לאב. הכדור היה במקום אחר ולאב עבד בשביל לברון לקיירי.
            לגבי הקליפ יו-טיוב, יופי, מה בדיוק קליפ ערוך מוכיח?

            1. ה-USG של לאב ב-17' ו-18 היה 25.1% ו-26.4% ,
              כשרק הגיע לקליבלנד, המספר היה 21.7% ,
              ונתון השיא שלו במינסוטה עמד על 28.9% .
              .
              הנתון של כריס בוש בשנתיים האחרונות לצדו של לברון היה 22.6 ו-22.7 ,
              כאשר נתון שיא הקריירה של בוש עמד על 28.4
              .
              דאנדרה ג'ורדן?
              הוא לא חצה את רף 16 האחוזים USG במהלך הקריירה שלו.
              .
              מה המסקנות מהנתונים?
              הם די מצביעים לכיוון כליו גם אני מצביע.
              קווין לאב בשנתיים האחרונות שלו לצדו של לברון דווקא כן קיבל את הכדור, כולל לפוסט.
              בוש, בשנתיים האחרונות שלו לצדו של לברון, ולאב בשנה הראשונה שלו בקליבלנד לצדו של לברון, בהחלט סבלו מסימפטומים של "התאיידות".
              ניתן לראות בברור שגם גבוה יכול לשחק לצדו של לברון, ואפילו בהצלחה (נתון ה-55.2% אפקטיבי של לאב, זה נתון השיא בקריירה שלו. כמעט 3% יותר מהעונה שבמקום השני. נתון זה הושג בעונת 17/18).
              .
              הקליפ הערוך לא מקומו ללמד על נפח נתונים (בשביל זה יש סטטיסטיקות), אלא להדגים איך זה נראה, הלכה למעשה.

            2. במחילה ממך גיא אבל שוב פעם אתה מסובב נתונים. איך יכול להיות שהיוסג' נשאר גבוה ואחוזים בשמיים, והממוצע נקודות יורד ב10, מ26 למשחק ל16? מתמטית משהו פה לא מסתדר. בכל מקרה, להגיד על שחקן שבא עם ממוצאים של 26 ו13 ויורד ל16 ו9-10 שהוא עשה את המעבר בהצלחה זה קצת הזוי. ברור שהממוצעים יורדים כשמשחקים עם לברון אבל לאב בהחלט הפך לשחקן משלים.

  6. השחקנים שהצליחו ליד לברון הם גארדים יוצרים או שחקני קאצ' אנד שוט. הסוג הראשון זה הכוכבים שהצליחו ליד לברון – וויד, קיירי, מו וויליאמס. הסוג השני זה הרול פליירס שהצליחו ליד לברון – קורבר, סשה פבלוביץ', ג'יי אר סמית, מייק מילר, ריי אלן בסוף הקריירה כרול פלייר.
    דיוויס לא מתאים לאף אחד מהסוגים, ונראה שלברון כופה עליו להיות רול פלייר…
    עוד צעד שמרחיק את הלייקרס מאליפות.

      1. דיוויס מכניס את עצמו לתפקיד משני ליד לברון. העבר הוכיח שלברון חייב שחקן יוצר נוסף לידו כדי להצליח, ונראה שדיוויס לא הולך לנסות לשפר את זה, למרות שזה הרבה יותר חשוב מכמה אחוזים בקאץ' אנד שוט.
        אני לא כל כך מחזיק מדיוויס, אבל אין ספק שהוא יותר מסתם קלעי, והוא חייב להביא אלמנטים נוספים של המשחק. כרגע לא נראה שזה הכיוון שלו

  7. תודה רועי
    לדעתי ההפסד של יאניס ומלווקי נבע ב2 סיבות מרכזיות ודי פשוטות הפער בקליעה ל3 (37.4% לטורנטו מול 31% למלווקי) והפער בעונשין (72.4% למלווקי 80% לטורנטו )
    אוי ואבוי ללייקרס אם דיוויס יהפוך לקלעי שלשות ותו לא. אגב אני לא יודע איך אפשר לבדוק אבל הייתי בודק גם את המרחק מן השומר של דיוויס בזמן שהוא זורק בקאץ'&שוט.

    1. בסטטיסטיקות שיש לי גישה אליהן אפשר לבדוק מרחק מהשומר בזריקות כלליות. לשלב את זה עם קאץ' אנד שוט אפשרי, אבל רק באתרים כמו סינרג'י ספורט שעולים יותר כסף ממה שיש לי כרגע להשקיע בזה

  8. יאניס הוא מפלצת של אתלטיות ומוטיבציה.
    לא של כדורסל.
    היסודות שלו גרועים והוא שחקן מאוד חד-גוני.
    רק במשחק האמריקאי הנוכחי, שבינו לבין כדורסל לא נותר הרבה, והוא קרוב יותר ל-WWF בגלל חוקי השיפוט המופרכים ואופן שריקתם, הוא יכל להפוך למה שהוא ב-NBA.
    ואני לא אומר את זה בדיעבד, אמרתי את זה גם לפני האליפות (http://www.hoops.co.il/?p=167318).

  9. לברון הייטריזם במיטבו.
    עוד לא התחילה העונה, AD עוד לא שיחק דקה בצהוב-סגול! – וכבר יש אנשים שמאשימים את לברון ב"ייבוש" שלו.
    LOL.. אתם קורעים, באמת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט