גילברט ארינס לא נח לרגע – לאו ספקוביץ' / תרגום Smiley

גילברט ארינס לא נח לרגע – לאו ספקוביץ' / תרגום Smiley

גילברט ארינס לא נח לרגע

שבע שנים לאחר שהקריירה שלו בתור כוכב ב-NBA הסתיימה, אג'נט זירו הוא רוקי ב"ביג 3" המוכן לדבר על כל דבר, אם לטובה או לרעה.

לאו ספקוביץ' / Bleacher Report Magazine

אוגוסט 24, 2019

מאמר מקורי: https://bleacherreport.com/articles/2850798-gilbert-arenas-has-no-chill

זמן לסיפור עם גילברט ארינס. השעה כמעט 11 בלילה והוא שוכב כשפניו למטה על מיטת העיסויים בחדרו במלון בדאלאס. גופו התחתון מטריד אותו שוב. הרופא שלו אומר שהוא צריך לבצע יותר מתיחות. ברכו הימנית כואבת, למרות שזוהי השמאלית שהתפוררה והרסה את סיכויי היכל התהילה שלו. בנוסף, זוהי המפשעה שלו – בלשון רבים. מוקדם יותר הקיץ, לשחק כדורסל מקצועני בפעם הראשונה לאחר שנים, הוא שיחק אחד ואז את השני כמעט מיד. לא הקאמבק המנצח שאליו הוא קיווה, ועדיין הוא במצב רוח טוב, כפי שארינס נוטה להיות, מחויב לשאלה לגבי שכרו בעונתו הראשונה ב-NBA. ראשו נמחץ לתוך משענת הראש, אבל זה בסדר גמור. ארינס הוא מספר סיפורים נלהב.

"מה שקרה, קרה", הוא מתחיל. השנה הייתה 2001, וארינס היה מוכן להיכנס ל-NBA לאחר שתי עונות באוניברסיטת אריזונה. במחשבותיו, הוא היה בחירת סיבוב ראשון, ואם קיימת מחשבה במוחו של ארינס, הוא בדרך כלל מביא אותה אל העולם האמיתי. אז הוא לקח הלוואה בציפייה לשכר של בחירת סיבוב ראשון. ואז, הוא אומר, "קניתי את השרשרת שלי, קניתי אסקלייד עם חמש טלוויזיות ומערכת סטריאו". רק ציוד השמע היה בערך 60,000 דולר. השרשרת, אשר נשאה את ראשי התיבות של שמו של ארינס, עלתה עוד 40,000 דולר. ערב הדראפט הגיע. ארינס נפל לבחירה ה-31 של הווריורס בליגה של 30 קבוצות.

"כאשר נבחרתי בבחירה ה-31", ארינס אומר. "כל כך כעסתי שזרקתי את השרשרת שקניתי מחוץ לחלון. הלכה". שכר הסיבוב השני של ארינס היה משהו כמו 330,000 דולר, שכולו בוזבז, פחות או יותר, עד שהוא הופיע בגולדן סטייט. במהלך השנתיים הראשונות שלו בליגה, תקציבו של ארינס היה 400 דולר לחודש.

"דמיין את עצמך מנסה להיות שחקן NBA עם 400 דולר בחודש", הוא אומר. הוא שכר דירה קטנה והיה לוקח כמה שרק היה מסוגל אוכל ממטוס הקבוצה. "תנסה לצאת לדייט באמצע החודש שנשארו לך רק 100 דולר. הייתי צריך לשלם על הדלק, היו לי שני כלבים וחברה באותו הזמן. לא היה שום ערב לדייטים! זה היה נורא".

עד לעונתו השלישית, הכל השתנה. ארינס הבטיח חוזה בשווי 60 מיליון דולר מהוויזארדס והפך להיות אייג'נט זירו, היבאצ'י. כמה שחקנים מספיק טובים כדי שיהיו ברשותם שני כינויים? הוא היה סקורר מחשמל, אבל יותר מזה, הוא היה רכז חדשני. המתחרה העיקרי שלו למלכות הסלים היה קובי בראיינט, שחיקה בגאווה את מייקל ג'ורדן. ארינס יותר התעניין לאן הליגה תגיע בשלב הבא. בגובה 1.93, "הם לא ידעו כיצד לתייג אותו, אבל הוא שינה את המשחק", אומר ג'ייסון ריצ'רדסון, שחקן NBA במשך 14 שנים שהיה שחקן שנה ראשונה עם ארינס באותה ווריורס של 2001-02.

ארינס היה השחקן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שקלע ב-200 שלשות ו-600 זריקות עונשין בעונה, הקדמה לגישה של ג'יימס הארדן כיום – והוא שמח לספר לכם לגבי זה. ארינס היה זורק מהטווח של דמיאן לילארד וכל זה עשור לפני לילארד. הוא היה בדרכו לעונה שלישית ברציפות עם יותר מ-80 משחקים והמון נקודות, כאשר, באפריל 2007, שחקן התגלגל על רגלו. המיניסקוס שלו נקרע. הוא מעולם לא החלים, והקריירה שלו הסתיימה ב-2012.

הוא באותה קטגורייה של שחקן "מה אם" יחד עם ברנדון רוי, פני הארדווי וגרנט היל. אם כי הוא המשיך הלאה, "גילברט הוא שם לגיטימי ברשימת הרכזים הפצועים שכנראה אי פעם נגעו בכדור", אומר דשון סטיבנסון, שקריירת 13 השנים שלו כוללת שלוש עונות עם ארינס בוויזארדס.

ארינס טרם צפה במחזה הגורלי, אבל הוא מסוגל להרהר בהשפעתו בבהירות מאוזנת. הוא לא מישהו שחושב קשה מדי לגבי העבר, או שמפחד לדון בכך. "פשוט לא הייתה לי קריירה מלאה", הוא אומר. "ישנם אנשים שלא מסוגלים להמשיך הלאה בגלל שהם לא מסוגלים לשחרר". הוא צוחק מעט, כפי שהוא עושה לעתים קרובות כאשר שהוא מתמודד עם נושאים חשובים. "אתה חייב לתת לזה ללכת ולהמשיך הלאה. זה לא היה מכוון. להמשיך הלאה, להמשיך להילחם עבור משהו אחר".

בימים אלו, בגיל 37, ארינס בכל מקרה עסוק מאוד. במהלך השבוע הוא מתאמן שלוש או ארבע פעמים ביום, לפעמים עם דור הכוכבים הבא. יש לו חמישה ילדים, ושני הבוגרים נכנסים למעגל ה-AAU, לשמחתו הרבה. "בתי מאוד אתלטית, יש לך סופר גנים", הוא אומר. "הבן שלי יותר מיומן. אני אוהב כשהם משחקים אחד-על-אחד". בנוסף, ארינס עבד עם הבנים של עמיתיו השחקנים, כמו ברוני ג'יימס ("הבנאדם היחיד שהולך לאתגר את הסטטיסטיקה של לברון הוא הדבר הבא שמגיע", הוא אומר. "הוא סופר פריק").

הוא גם מארח את הפודקאסט The No Chill, שאותו הוא החל בערך לפני שנה. תוך חודש, הוא פרץ לרשימת 100 הפודקאסטים בספורט. בנקודה אחת לאחרונה, הוא החזיק במקום הראשון. הפודקאסט כמובן שמבדר – הוא מספק את המוזרות, האישיות המוגזמת יתר על המידה, ואת הבנת הכדורסל.

במהלך אחת התוכניות עם דוויט הווארד שנערך לאחרונה, ארינס שוחח על האתגרים של מונוגמיה ב-NBA ("אני לא יכולתי לעשות זאת. ניסיתי את זה בערך לשבועיים", הוא אמר. "הייתי כאילו, ניתן לעצמי לנסות את האני החדש. לא – זה מטופש"). בנוסף הוא הציע מבט ביזארי לתוך הקריירה של דוויט הווארד ועל פגמיו של סטן ואן גנדי כמאמן.

חלק מהפרק שלו עם לו וויליאמס שנערך לאחרונה הפך לויראלי כאשר ארינס נכנס בוותיקים המבקרים את המשחק של היום. "אין להם מושג לגבי האבולוציה", ארינס אמר. הוא מתעב שחקנים שפורשים ומעבירים ביקורת על כך שהדור שלהם היה נעלה יותר מהדור הנוכחי. הכבוד שלו עבור השחקנים של היום הוא ברכה מבורכת.

אולי הוא אוהב את המשחק המודרני בגלל שהוא עזר ליצור אותו, אולי זה בגלל שהוא  עדיין משחק בזה. בקיץ הנוכחי, ארינס החיה מחדש את מספר ה-0 שלו בליגת הביג-3, שעכשיו נמצאת בעונתה השלישית. היה לו חלודה רבה שעליו היה לנער תחילה – ומכאן המתיחה הכפולה במפשעה.

בשנים האחרונות, הוא אומר, "אני הולך לאולם אבל אני לא באמת עושה משהו. הייתי בנקודה הזו שזה כאילו, מדוע אני עדיין עושה זאת?" ארינס התגעגע להטבות המגיעות עם היותו מקצוען: התחרות, החברות, הטראש-טוק, הלחץ, האסטרטגיה. הביג-3 מציעה את כל אלו … בנוסף להזדמנות להציג לעולם שאייג'נט זירו עדיין יכול לשחק כדורסל.


אנחנו באמצע אוגוסט והאמריקן איירליינס ארנה מפוצץ. מגרשה הביתי של המאבריקס נחצה לשניים כדי להתאים לממדי הביג-3. זהו סוף השבוע האחרון של העונה הרגילה, במהלכה הליגה מעבירה את פעילותה מעיר לעיר במהלך הקיץ. זה כאן כדי לבדר, כדי להעלות געגועים מתוקים של נוסטלגיה, לענות על השאלה: מה לעזאזל קרה עם הבחור הזה? גרג אודן נמצא כאן, ואדי קארי, המעופפים שלא היו מסוגלים לקלוע, וכוכבי מכללות שלא היו מסוגלים לתקוע יתד, וגם גיבורי פולחן – חברים של קבוצת ה-We Believe של הווריורס ועם תופעת המאה, חברי הקליפרס שהמציאו את טפיחת האגרופים על הראש.

קבוצתו של ארינס – The Enemirs – מחוץ למשחקי הפלייאוף, ועדיין הקמע שלהם מבצע צעדת ניצחון בקהל. זוהי גורילה, המבלבלת את המאמן ריק מהורן, שחושב שזה צריך להיות פיראט. הקמע היה רעיונו של ארינס, שזאת כנראה הסיבה מדוע השלט שהוא מניף ללא שום קשר ל-Enemies אבל למעשה זהו פרומו לפודקאסט The No Chill.

בינתיים, ארינס מכין את עצמו  במנהרה המובילה לחדרי ההלבשה. הוא מתמתח עם רצועת ספנדקס מסביב למותניו, ומיקרופון מחובר לחגורה, והוא משדר לעצמו: הוא  הולך להקליט פודקאסט בשידור ישיר בזמן שהוא משחק. הוא לובש את הגופיה שלו – "היבאצ'י", מספר 0 – אם כי גם גופיות משחק עם הכינוי אייג'נט מעל ה-0 זמינות למכירה.

Image may contain: 1 person, smiling

אכן, לאף קבוצת ביג-3 אין כזה כוח שיווקי כמו של ה-Enemies של ארינס. הקמע הוא היחיד בליגה, וכל החוויה של ה-Enemies מתועדת בעמוד האינסטגרם של הקבוצה, העומד בפני עצמו מול זה של הביג-3.

"אנחנו הלייקרס. ככה אני מסתכל על זה", ארינס אומר. "אנחנו מה שכולם אמורים לשאוף אליו, כיצד אנחנו מנווטים את העסקים שלנו".

לצערו, התוצר של הקבוצה על המגרש משתרך מאחור.

כפי שמהורן אומר: "יש לנו את הגופיות הכי יפות, אבל אנחנו משחקים חרא".

ארינס עדיין מתמודד עם ההשפעות של מספר פציעות משמעותיות. יש את ברך שמאל, ברור, אבל גם נזק לימנית. לקראת סיום הקריירה שלו, הברך ה"טובה" שלו החלה להתנפח, אבל ארינס לא היה מסוגל לסבול ניתוח נוסף. העניין התנדף ולאחר מכן חזר שוב ב-2016. "זה היה כה מטופש", הוא אומר, ומדגים את מה שקרה.

הוא היה בחוץ במשחק באולינג באחד הערבים, והוא צעד לקחת כדור לפני התור שלו, והוא בטעות פגע בברכו במסלול התעלה שדרכו הכדור מגיע. ארינס צוחק כשהוא מספר שוב את הסיפור. "זה פשוט כאילו, קרע", הוא אומר.

בינתיים, האתגר הוא לא רק פיזי. "מנטלית, אני עדיין אותו הבחור, זה פשוט כל החרא שיש בין כל זה – זוהי השכבה הזו, שלא עשיתי זאת במשך שנים", הוא אומר. "זה כמו לרכב על אופניים, אבל הייתי רגיל לעשות מירוצי מרתון. יכולתי לעלות על אופניים ולנסוע מסביב לשכונה, אבל פה מדובר במרתון".

האחריות שלו מתרחבת מעבר למגרש. כקפטן ה-Enemies, ארינס הוא גם הג'נרל מנג'ר. מוקדם יותר הקיץ, הוא בחר לקבץ את מה שהוא מכנה "קבוצת הנקמה".

מהלכו הראשון היה לבחור בשני קפטנים משותפים: למאר אודום ופרי ג'ונס ה-III, שהיה מגויס בפרופיל גבוה בביילור לפני שבעיות הברכיים הרסו לו את קריירת ה-NBA. במהלך דראפט הביג-3, ארינס בחר ברויס וויט, בחירת הסיבוב הראשון לשעבר שקרא תיגר על מדיניות בריאות הנפש של ה-NBA ואומר כי הוא הוחרם מחוץ לליגה בגלל זה.

אודום שוחרר על ידי הליגה לאחר המשחק הראשון בעונה, מה שהשאיר את ארינס עם מקום פנוי בסגל. הוא ניסה למכור זאת לחבר קבוצתו לשעבר וחברו ניק יאנג שיקח את התפקיד אבל לא הצליח לסגור את העסקה. לאחר מכן היה זה מייקל ביזלי, חבר מאז ימיו של ארינס בוושינגטון, אבל הוא דחה זאת לאחר שקיבל הצעה מקצוענית מסין.

לפני מועד סיום הטריידים של הביג-3, שאכן קיים, לארינס הייתה הזדמנות לעסקה עם הקבוצה של מייק ביבי, Ghost Ballers. ארינס קיווה להשיג מוביל כדור נוסף – הגארד כריס ג'ונסון – אבל ביבי דרש את וויט בתמורה. "אמרתי אוו, אהה!" ארינס אומר, ומעוות את פניו, עדיין כואב מהזיכרון. "לא רציתי ללחוץ על ההדק עם הקבוצה שלנו".

לאחר שפתחו 3-1, ה-Enemies התרסקו בהמשך, בניהולו של ארינס. "כולם עשו מקצה שיפורים אבל אנחנו נשארנו אותו הדבר", הוא אומר בטון רגיל. ארינס נשבע כי השנה הבאה תהיה שונה. "אתה מכיר אותי", הוא אומר. "יש לי כמה הפתעות בשרוול".


באפריל 2006, הוויזארדס פגשו את לברון ג'יימס והקאבס בסיבוב הראשון. קליבלנד הובילו 3-2 כשהם מגיעים למשחק 6, המשוחק במגרשו הביתי של ארינס.

וושינגטון פגרה בשלוש בשניות הסיום, כאשר ארינס קבר בשלווה שלשה ממרחק של מעל לתשעה מטרים כדי להשוות את המשחק, זריקה שאבדה בהיסטוריה. הרגע היותר מפורסם הגיע לאחר מכן בהארכה, כאשר הוויזארדס מובילים בנקודה. ארינס צעד לקו. ג'יימס ניגש אליו.

"הוא אמר, 'אם אתה מחמיץ אותן, המשחק גמור'", ארינס אומר עכשיו. ארינס החמיץ את שתיהן, דיימון ג'ונס קלע זריקה במבט פנוי מהצד השני, והסדרה נגמרה. באותו הלילה, ארינס אומר, הוא נשאר באולם למספר שעות לא ידוע, זורק בערך 2,000 זריקות עונשין.

Image may contain: 1 person, playing a sport and outdoor

הוא חזר בשנה שלאחר מכן בשיא של משחקו.

ב-3 באפריל, 2007, הוא המטיר 33 נקודות ב-39 דקות, משחקו ה-35 עם מעל ל-30 נקודות באותה השנה. ב-4 באפריל, הוא שיחק שתי דקות לפני שצנח על העץ, מתפתל מכאבים עם מיניסקוס קרוע. ארינס מעולם לא היה פצוע לפני כן, בחודשים שלאחר מכן, הוא  מיהר עם חזרתו לשחק.

"לא כיבדתי את הפציעה", הוא אומר. "אני יושב שם ופשוט מנסה ללכת – קדימה, אין זמן לבזבז, קובי שם בחוץ מתאמן". שחקנים מסוגלים להחלים מהפציעה הזו (ראסל ווסטברוק הוא דוגמא עכשווית), אבל ארינס שיחק רק ב-29 משחקים במהלך השנתיים הבאות, כשהוא חותם על הארכת חוזה בשווי 111 מיליון דולר ביניהן.

באופן בלתי סביר, ארינס החל את עונת 2009-10 באופן חזק, אבל בדצמבר, ובכן, הוא מניח שאתם כבר מכירים את הסיפור. הסיפור בקצרה הוא שהוא הביא ארבעה אקדחים לא טעונים אל חדר ההלבשה של הוויזארדס. שבועיים מאוחר יותר, בניסיון לעשות מזה כותרות, הוא ביצע בפנטומימה תנועות אקדחים במהלך ההתקבצות של הוויזארדס לפני המשחק. הוא הושעה ללא הגבלת זמן. בינתיים, הוא עמד מול אישומים של החזקת נשק חם שלא כדין, שעבור זה הוא בילה במשך 30 יום במרכז גמילה.

הקריירה שלו נכנסה לנפילה חופשית. המורשת שלו בבירה הוכתמה קשות.

"הדבר שהכי כואב, שאתה עושה אלפי דברים באופן נכון, והם נתפסים לדבר היחיד שעשית לא בסדר", ארינס אומר. "לא משנה כיצד הם השתמשו בשמי, זה היה, 'העניין עם האקדחים בחדר ההלבשה'. 'הוא הציל 10 תינוקות מבניין בוער!' 'כן, הבחור שהביא אקדח לחדר ההלבשה'".

חמש שנים מוקדם יותר, ארינס למעשה תמך בילד שאיבד את משפחתו את ביתו בשריפה בוושינגטון – מדריך אותו ומביא אותו בתפקיד נער הכדורים של הוויזארדס. זה היה פשוט אחד מתוך חיים מקומיים רבים שבהם נגע כשחקן הוויזארדס.

בתוך הארגון, חברים לקבוצה מעריצים את הענווה ותחושת השליחות שלו כשחקן פרנצייז'. "יש לו לב רחב, הוא אוהב את כולם, עד לשחקן ה-15", סטיבנסון אומר. במהלך עונת 2004-05, רק שנה אחת לאחר שהורחק מהחיים כאתלט ללא הכנסה כלשהי, ארינס הצליח לקבל את תמיכת קבוצת הבעלים אייב פולין לבנות טרקלין לשחקנים ולהעסיק שף. ב-2007, ארינס תרם 100 דולר לכל נקודה שקלע במשחקי הבית לבתי ספר, לתוכנית שאותה ייסד (פולין השתתף בעצמו לכל נקודה במשחקי החוץ). כאשר ארינס ערך משא ומתן לגבי הארכת החוזה שלו עם וושינגטון ב-2008 – העסקה שלאחר מכן תהפוך אותו לפאנץ ליין – הוא השאיר 16 מיליון על השולחן כדי שהקבוצה תוכל לחזק את הסגל שלה.

"זה פשוט גילברט", ריצ'רדסון אומר. לעולם החיצוני, תקרית האקדחים מגדירה את ארינס. לאלו אשר מכירים אותו, זה היה כשל נקודתי. "הרבה אנשים לא מבינים שזה היה עידן שלא פרסמו את המעשים הטובים שעשינו עבור אנשים", ריצ'רדסון מוסיף. הוא נזכר שוב בארינס משחק כדורסל עם ילדים מקומיים הרבה לפני שזה הפך לעניין רגיל באינסטגרם וכלי למיתוג. "הוא תמיד היה עוזר לילדים", ריצ'רדסון אומר. "הוא סוג הבנאדם שתמיד היה נותן מבלי לדרוש איזושהי תשומת לב".

עדיין, ארינס לא תמיד הקל על הציבור לסלוח או לחבק אותו. "הוא עשה הרבה דברים שדי הסתירו את מי שהוא", סטיבנסון אומר.

הנוכחות של ארינס במדיה החברתית, למשל, לעתים קרובות גסה ופוגענית. ב-2011, הוא פתח חשבון טוויטר קצר וירה עשרות ציוצים בקו הזה: "#youknowyouugly if ur a SINGLE MOTHER…lmaoooooooo sorry but thats funny". בקיצור, הוא נקנס על ידי הליגה וסגר את החשבון.

לפני מספר שנים, הוא פתח חשבון אינסטגרם, היכן שעכשיו יש לו 769,000 עוקבים (הבת שלו ניסתה לעקוב אחריו, אבל הוא חסם אותה). כדי לשמור על האישיות שלו ועל הפודקאסט שלו, הוא מזין זאת בתערובת עמוסה, אבל חלק מהפוסטים שלו היו משפילים עבור נשים. הוא פרסם לגבי ה-WNBA ב-2015 שמהלך שגרר סיקור לאומי ותגובה משחקניות ה-WNBA. ועשה כך גם במרץ האחרון, שהוא משך תשומת לב, בפוסט וולגרי, כאשר הוא מאשים את קלואי קרדשיאן בכך שטריסטאן תומפסון בוגד בה.

ארינס גם פרסם על תקרית האקדחים בחדר ההלבשה. הוא עשה מם על עצמו, כשהוא עורך פוטושופ על פרסומת של נייקי עם סמל הוי המסחרי והסלוגן. מעל זה, הוא רשם: "Don't be afraid to bring a strap into the locker room just to prove a point".

למה לדחוף את הגבולות הללו – או להזכיר את האירוע הזה בכלל – בציבור? "אני יכול לקחת את הכוח אלי בכך שאעשה מזה צחוק", ארינס אומר. "אין לזה משמעות כל כך בגלל שאני צוחק על זה כל הזמן, אי אפשר יותר להשתמש בזה".

לאחרונה, הוא בעיקר מפרסם לגבי הביג-3, אם כי ביום רביעי הוא קפץ לתוך הויכוח הסוער עם דווין בוקר לגבי הגישה במשחקי הפיק-אפ בכדורסל. החשבון של ארינס הציע את החוויה הכוללת של ארינס, ואולי גם מבט כנה עליו.

"אתה חייב להיות אנושי", הוא אומר. "אני פשוט אומר מה שאני רוצה, עושה מה שאני מרגיש. זה עובד טוב יותר".


סיום העונה של ה-Enemies מתחיל בדאלאס, וארינס נראה כמעט כמו עצמו. זקן התיש שלו עדיין רענן, וכך גם זריקת הניתור שלו. הוא לובש את הספרה 0 כמו שצריך, אפילו כשיש לו מספר קילוגרמים עודפים מהמשקל הישן שלו כששיחק. ישנם כמובן גם סימנים של זקנה, זה ברור: הצעדים האיטיים שלו בהגנה ומשחק רצוף למקטעי דקות קצרים. הוא מבלה את מרבית המשחק על הספסל, מנתח את ההתרחשות עבור הפודקאסט שלו. התקפת הקבוצה רצה ברובה דרך פרי ג'ונס ה-III ודרך רויס וויט.

ארינס מחוייב לליגה לעוד שנה אחת. באופן טבעי, יש לו רעיונות כיצד אפשר לשפר זאת. הוא רוצה לרכוש את ה-Enemies, למשל, אך קבוצות הביג-3 הן לא ארגונים אינדיווידואלים עדיין. הוא רוצה להרים את רמת התחרותיות, בנוסף, והוא מרים את הרעיון הזה במעלה הסולם, לקומישינר, אייס קיוב, בעצמו.

ארינס אמר לו, "אתה חייב להבין, זה איך שהחזון שלך נראה: ליגה בדימוס של השחקנים האהובים שלך – אייברסון, אני, קובי, דירק. אנחנו שבורים, משחקים בסגנון כדורסל הרחוב הקשוח הזה". הוא צוחק על המחשבה הזו. "שחקנים שלא נמצאים בכושר, שמנים, כבדים, פשוט מתנגחים ומתקוששים ומתקוטטים – זה לא נראה מושך כפי שאתה חושב על כך".

ארינס רוצה להוריד את גיל המינימום מ-27 ל-25 ולהזמין את שחקני הג'י-ליג לשחק. הוא דואג לגבי השחקנים הללו, מרוויחים בקירוב 35,000 דולר לעונה וחסרי מקום להציג את עצמם בקיץ. הקפטנים של הביג-3 מרוויחים 12,000 דולר למשחק, ושחקנים רגילים מרוויחים 10,000 דולר. למה לא להכניס את שחקני הג'י-ליג פנימה?

להביא תחרות צעירה, הוא חושב. הוא גילברט ארינס, אחד הסקוררים הגדולים של זמננו. הוא יבלה את השנה הקרובה בהתאמת משחקו לסגנון הביג-3 המשונה, המתבסס יותר על חדירות לסל ופצצות השוות ארבע נקודות. "עכשיו אני יודע כיצד להתאמן עבור זה", הוא אומר, "אז השנה הבאה תהיה הרבה יותר קלה, ואני יכול להתאים לשם ופשוט לשלוט".

כן, אייג'נט זירו יזרח מחדש. הוא פשוט צריך להימתח תחילה.


Gilbert Arenas 'The No Chill Podcast: BIG3 Edition' | Miami

Gilbert Arenas was mic'd up and recorded the BIG3 edition of the #NoChillPodcast during the game! Check out the full podcast >> https://youtu.be/xH52up0Zlpk

Posted by BIG3 on Tuesday, 13 August 2019

לפוסט הזה יש 11 תגובות

    1. תודה על הכתבה.
      אם אני זוכר טוב, הצרות איתו התחילו עוד לפני האקדחים. הכתבה די מכבסת את זה, אבל הוא לא היה מאוזן, והשילוב הזה של חוסר איזון + נשק חם היה קרוב מאד לבוא לידי ביטוי.

  1. סמיילי אני מת על התרגומים שלך,תודה,
    מאז שראיתי סרטון של הנעלול ארינס בשירותים,
    http://ballislife.com/gilbert-arenas-uses-100-bills-instead-of-toilet-paper/
    משתמש ברולים של דולרים,לניגוב השושנה,
    שידחוף לקרדה,הוא בן אדם רקוב,
    לא מסוגל לקרא מילה על היצור.
    גם בתור שחקן,הוא סמל לשחקנים מבוזבזים בגלל השכונה,וטפשות,
    אסור לתת ליצורים כמוהו במה כלשהיא

  2. ארינס תמיד היה רימון העומד להתפוצץ, אבל הוא יצא מהכל איכשהו בשלום. לדעתי הוא יכול הניה להתפתח להיות שחקן הרבה יותר טוב מאשר הוא היה ללא הבעיות הקטנות כל ימי הקריירה. דווקא אחרי הפרישה הוא די מצליח עם תכנית שואו מצליחה שלו, אב טוב לארבעת ילדין (מחברתו שהוא חי איתה איזה 12-14 שנה ולאחרונה ניפרדו) והוא היה תמיד תורם אציל לנזקקים אפילו שהוא לא אחד מהעשירים.
    טיפוס שקשה מאד לשים עליו אצבע ולהחליט אם הוא פלוס או מינוס כי הוא גם זה וגם זה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט