דיון הופס לחמישי: סביב מי הייתם בונים הגנה? / רועי ויינברג

דיון צהריים ליום חמישי והפעם סביב שאלה עקרונית יותר – על איזה סוג שחקן הייתם מעדיפים שההגנה שלכם תסתמך? שלוש דוגמאות יחסית קיצוניות, לצורך הדיון, למרות שיש לא מעט שחקנים שמשלבים ביניהן (דריימונד גרין או יאניס אנטדקומפו, למשל). בואו נתחיל.

הסוג הראשון: מגן טבעת

דוגמאות: רודי גובר, ג'ואל אמביד, קלינט קפלה.

יתרונות: הדבר הכי קרוב שיש לשוער בכדורסל. המטרה במשחק, מן הסתם, היא להכניס את הכדור לתוך הטבעת והרבה פעמים קבוצות מנסות לעשות את זה קרוב לטבעת עצמה. 14 מ-15 השחקנים ששמרו על כמות הזריקות הגבוהה ביותר למשחק העונה היו סנטרים כשה-15 זה אנטוני דיוויס, פאוור פורוורד שמשחק מעשית כסנטר. הוא החומה האחרונה בסופו של דבר ויכול להגן על כמות ניסיונות לסל יותר מכל שחקן אחר. לחמש הקבוצות עם הדירוג ההגנתי הטוב ביותר בעונה האחרונה היה סנטר כזה, לא צירוף מקרים בכלל.

חסרונות: בולטים בעיקר בפלייאוף. רוב הסנטרים מהסוג הזה והטייפ-קאסט הרלוונטי לדיון – לא אל הורפורד או דריימונד גרין – לא באמת יכולים להגן על קליעה מרחוק. קבוצות שמסתמכות על סנטר כבד נוטות ליפול בפלייאוף כשהיריבות מרווחות את המגרש וההגנה שלהם קורסת, כמו מה שקרה ליוטה בשלוש השנים האחרונות.

הסוג השני: סמול פורוורד הגנתי

דוגמאות: קוואי לנארד, פול ג'ורג', רוברט קובינגטון.

יתרונות: יכול להחליף. הכדורסל של היום זה משחק מבוסס חילופים וראינו קבוצות מצליחות לעצור הנעת כדור בזכות חילופים אוטומטיים, כמו יוסטון בגמר המערב של 2018 עד הפציעה של כריס פול. שחקן כנף ברמה גבוהה יכול להיות שימושי בחילופים על סקוררים שמצטיינים אחרי פיק-נ'-רול או לעשות כמה משימות הגנתיות ברמה גבוהה, כשהוא שומר על שוטינג גארדים כמו קליי תומפסון במשחקים מסוימים או על פורוורדים כמו לברון ג'יימס באחרים. ברוב המקרים יהיה בעל יכולת קריאת מסירות גבוהה שתאפשר לו לכפות איבודים על היריבה.

חסרונות: מגן פחות משמעותי, ברוב משחקי העונה הסדירה, ממגן הטבעת של הקבוצה כי הוא שומר על פחות זריקות. החילופים יכולים לבוא לרעתו במובן מסוים בהתחשב בכך שקבוצות ינסו להתיש את השחקן בעזרת עוד ועוד חילופים בניסיון לבודד שומר חלש, מה שיכול להוביל לכך שקבוצה עם שחקן אחד או שניים כאלה לא תצליח במיוחד.

הסוג השלישי: גארד סטופר

דוגמאות: דיונטה מארי, מרקוס סמארט, ג'רו הולידיי.

יתרונות: כדורסל, ברוב המקרים, מבוסס על גארד מוביל כדור. צריך מישהו שיוכל לשמור על הדמיאן לילארדים והג'יימס הארדנים של האן.בי.איי ורכז הגנתי מהמעלה הראשונה יעשה זאת. לצד לברון ג'יימס, היה את קיירי אירווינג ולצד קוואי לנארד את קייל לאורי – הם מרכיב חשוב בכל קבוצה. יש לא מעט מקרים בהם אתה מצליח לשתק את הקבוצה ברגע שאתה משתק את מוביל הכדור המרכזי שלה.

חסרונות: לקונטנדריות יש יותר ממוביל כדור אחד. אם האטת את בן סימונס יש את אל הורפורד שיכול להוביל כדור, את יאניס לצד בלדסו בפילדלפיה או קוואי לצד בברלי השנה ולאורי אשתקד. ברוב המקרים, הגארד קטן יחסית, למרות שהוא אגרסיבי במיוחד, ויכול להתקשות לאחר חסימות, גורם בעייתי בליגה של פיק-נ'-רול. נוסף על כך, הוא מגן על פחות זריקות, ברוב המקרים, מחבריו לקבוצה.

רוב הקבוצות המוצלחות באמת בשנים האחרונות, שילבו בין שלושת הטייפ-קאסטים האלה. לטורונטו היו מגני טבעת (מארק גאסול, סרג' איבאקה) לצד שחקני כנף עם הגנה טובה (קוואי לנארד, דני גרין) ורכזים שיודעים לעצור את היריב (קייל לאורי ופרד ואן וליט). הווריורס היו במצב דומה עם דריימונד גרין וקוון לוני לצד קווין דוראנט, אנדרה איגודלה וקליי תומפסון. בעולם האמיתי, זה לא משחק סכום אפס, לכן חשוב להתרכז בשאלת הדיון: מאיפה אתם הייתם מתחילים לבנות קבוצה?

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. אני חושב שהמשחק היום הופך לכזה שמבוסס על פורוורדים. ברור שהעדיפות היא לדריימונד גרין או משהו בסגנון, אבל עדיף משהו בסטייל של קוואי או פול ג'ורג' לפלייאוף. עדיף שחקן כזה שמתפקד כמגן טבעת על ביג-מן כבד שקבוצות כמו הווריורס פשוט הופכות ל-unplayable נגדן

      1. לפי דעתי עדיף לבסס את את ההגנה שלך סביב שחקנים כמו קוואי ופול ג׳ורג׳ כי הם מסוגלים והוכיחו שהם יכולים לשמור גם על שחקנים יותר קטנים מהם והם מסוגלים גם לשמור על גדולים מהם כי יש להם ראייה הגנתית מטורפת שפשוט גורמת לשחקן שגדול מהם להיות מאוד איטי לידם כי יש להם זריזות הגנתית מדהימה

  2. תודה על הפוסט המעניין
    זה תלוי גם ביריבה,
    מול הלייקרס צריך כנראה לצופף ולשמור טוב על לברון ודייויס ואולי גם קוזמה, כך שגארד הגנתי יהיה פחות יעיל מולם
    מול מילווקי אתה צריך מישהו שיכול הסתדר בצורה סבירה עם יאניס, והשאר מסוגלים להגן על קשת ה 3

  3. אני בוחר בסוג הקולני. זה שמדבר כל הזמן וקורא חילופים וסגירת שער אחורי.
    יש שתיים כאלו בולטים בליגה. קפלה אצל קליפרס. וגרין אצל הלוחמים.
    כדורסל בצד ההגנתי בסוף היום זה מאמץ קבוצתי וצריך משהו שיארגן את עצירת הדימום.
    בסן אנטוניו הגדולה היו את טימי שנעל את הצבע, וקוואי שהגן על השלוש, אבל היה גם את פרקר ומנו שכל הזמן קראו חילופים.
    ממליץ לכולם לחפש את ערוץ שואוטיים. הם משדרים משחקים ממצלמות מתחת לסלים עם מיקרופון פתוח, ואז רואים ושומעים את המשחק כפי שהוא משוחק באמת.

    1. מסכים, בשורה תחתונה השחקנים הקולניים הם אלו שיכולים לסנכרן בין כולם ואם משהו לא הולך הם מחליפים.
      קצת חסר לי בפוסט על הגנה את ג'ימי באטלר שהוא שילוב של פאוורד וגארד וגם עוגן הגנתי מהטובים ביותר. בפילי ממש ראו איך הוא שולט בהגנה ומדריך שחקנים על עמדות. (את זה הוא רכש בבולס ההגנתית של תחילת העשור, שם ג'ואקים נואה, שחקן ההגנה של העונה, הראה לצעירים מה זה הגנה)

      1. פילדלפיה של העונה שעברה הייתה מקרה מעניין.
        שלושה מגני על, וטוביאס האריס. על הנייר. אבל על נייר הסטטיסטיקה – ההגנה הסתובבה בין ההגנות הבינוניות ביותר בליגה ורק התדרדרה ככל שהעונה התקדמה. אי אפשר להאשים את רדיק בהכל.

  4. אהבתי מאוד את החשיבה תודה רועי.
    אני חושב שצריך להפריד בין השאלה "את מי היית לוקח ראשון" לבין השאלה סביב מי היית בונה את ההגנה. את מי הייתי לוקח ראשון – אני חושב שזו שאלה של מי השחקן הדומננטי כרגע. אבל באופן כללי סביב מי הייתי בונה – אני חושב שסביב הסנטרים. לדעתי שחקן סטייל דיוויס או קפלה זה השחקן שצריך להחזיק את ההגנה – וכמובן גם את השיטה שסביבה בונים את ההגנה. בשאר העמדות – אפילו שחקני איליט כפול ג'ורג', קוואי, קוביקטון או הולידיי – הם יותר מגינים אינדיוודואלים אך לא כאלו שההגנה מבוססת עליהם כשיטה.

  5. אני הייתי לוקח את קוואי בגלל שהוא לא מתעייף והוא יכול לשמור על על עמדה (פיזי וגבוה מספיק בצבע, זריז ובעל אינסטינקטים טובים בפרימטר), נכון גם על פול ג'ורג'

  6. אני חושב, רועי, שהחסרת סוג רביעי – אותו הזכיר עידו. מרכז ההגנה. מטבע הדברים השחקן הנל צריך להיות שחקן הגנה אישית ברמה גבוהה אבל מה שמקפיץ אותו לראש הרשימה היא היכולת שלו להפעיל את ארבעת חבריו כדי ליצור הגנה קבוצתית ברמה גבוהה.

    לטעמי, חמישית ההגנה הטובה ביותר ששיחקה בעשרים השנים האחרונות ואולי בכלל היתה החמישיה של ג"ס ב 2015 – 2016. לא לחינם הקבוצה ההיא ניצחה ב 73 משחקים והיתה רחוקה קנוניה אחת של הליגה מזכיה באליפות. בחמישיה ההיא היו 3 שחקי על הגנתיים אנדרו בוגוט, דרימונד גרין ואנדרה איגואדלה (שכחת אותו ברשימות שלך) – שלושתם בעלי יכולת ניהול של משחק ההגנה לצד יכולת אישית גבוהה. אליהם הצטרפו, קלי תומפסון אחד משומרי הקו האחורי הטובים בליגה, הריסון בארנס שמיטיב לשמור וקרי שמשחק בהגנה קבוצתית טוב מהקרדיט שהוא מקבל.

    1. שני סוגים שונים. מנהיג ווקאלי יכול להיות בכל עמדה: פטריק בברלי ומרקוס סמארט, פי ג'יי טאקר או קווין גארנט וג'ואקים נואה. זה לא סגנון משחק.

      מסכים בקשר לגולדן. לקבוצות הגדולות ביותר היו כמה שומרים גדולים: לבולס היו 3 שחקני הגנה מהטובים בליגה בטריפיט השני, למיאמי את לברון, באטייה ו-וויד ויש עוד ועוד דוגמאות. לרוב הקבוצות היה יותר מ"מתאם הגנתי" אחד על המגרש.

      1. השאלה בראש המאמר היתה סביב מי בונים את ההגנה. אתה היצגת 3 תפקידים, אני אומר שתנאי נדרש הוא להיות שחקן הגנה ברמה הכי גבוהה , שמתפקד באחד התפקידים שהצגת אבל זה לא מספיק בשביל מי שרוצים לבנות סביבו את ההגנה.

        נקודה נוספת, אני לא חושב שגארד יכול לשמש בתפקיד מרכז ההגנה , המיקום צריך להיות מאחור (סנטר או כנף) כדי לראות את כל החמישיה ולכוון אותה

    2. אתה מתכוון, היתה מרחק קנוניה ענקית מהדחה בגמר המערב.
      דריימונד היה חייב לעוף הרבההההה קודם. ואז לא הייתם בכלל בפינאלס.
      ובפינאלס לפחות ניצחה הטובה יותר. בסדרה לפנתיאון. לפחות השתתפתם בה וזה גם פרק שייזכר…

  7. אני חושב שהדבר הכי חשוב זה שחקן הגנה חכם שמכסה חורים – כלומר שחקן שיודע מתי לבוא לעזרה ומתי להישאר בצבע, או מתי עדיף לעשות חילוף או לעבור מתחת לחסימה וכו'.
    הדוגמאות הבולטות מבחינתי הן – דריימונד גרין והורפורד בהווה ובעבר בעיקר גארנט, דאנקן ופיפן.

  8. באמת סוגייה מעניינת, תודה רבה.
    הייתי הולך על האופציה הכי וורסטילית שהייתי מוצא (ובדוגמאות שלך, הסמול פורוורד).
    גם ככה המשחק היום נשען על טשטוש עמדות מסורתיות ועל שחקנים שנעים בין כמה עמדות. שחקן הגנה כזה (ואם אפשר יותר, כמו טורונטו) עוזר לך גם לכסות שחקנים קריטיים, וגם לסתום חורים.

  9. אי אפשר בכדורסל לפרק את החלק ההגנתי מהחלק ההתקפי.
    אני הייתי בוחר את השחקן ההגנתי שהתרומה ההתקפית שלו היא הגבוהה ביותר, וסביב כישוריו הייתי בונה את הגנת הקבוצה.
    .
    ל- fivethirtyeight יש נוסחה שמודדת הגנה לפי נוסחה מורכבת למדי, שמשתמשת במידע של Second Spectrum data בשביל לחשב בכמה ההגנה ששחקן X מורידה את האחזוים של השחקן עליו שמר בהשוואה לאחוזים שהיו לשחקן הנשמר לו היה חופשי.
    כמו כל מדד, גם זה לא חף מטעויות. אבל התוצאות שלו בהחלט מסתדרות יפה עם ההיגיון הבריא.
    .
    ב-4 השנים האחרונות, השחקנים הבולטים במדד (שחקנים פעילים, סדר יורד) הם דריימונד גרין, אמביד, פורזינגיס, גובר, רוברסון, דייויס.
    גרין אולי ראשון במדד, אבל אם הייתי צריך לבחור שחקן אחד מהרשימה, זה היה דייויס (למרות שהוא שישי, ובהפרש לא קטן מהמקום הראשון).
    הסיבה פשוטה למדי. הפער בין ההגנה של דייויס לזו של שאר מגני העילית קטן בהפרש מהפער בין הפוטנציאל ההתקפי שלו לזה של שאר אותם מגני עילית.
    שני ברשימה, הוא אמביד. הוא יכל להיות ראשון (ובהחלט יכול להיות שהוא עוד יהיה), אבל בעיות הכושר שלו מורידים אותו מהמקום הראשון.
    .
    כמובן שכל זה דיון אקדמי שלא באמת קשור למציאות. אין דייויסים ואמבידים, שמסתובבים להם, רק מחכים שGM כזה או אחר יקטוף אותם לקבוצתו.
    ב-NBA אלו הכישרונות שבוחרים היכן הם משחקים. ואז, עם הקלפים שיש, קבוצה מנצחת תבנה שיטה
    כי זו השורה התחתונה. את הגנת הקבוצה בונים סביב מה שיש. ב-NBA, ההצלחה מגיעה כאשר השיטה מותאמת לכוכבים שיש, ולא להפך.
    .
    תודה, רועי.

      1. אני זוכר אותו מוביל קבוצה שטייריק אוואנס הוא הקלע מס' 2 שלה לפלייאוף במערב הפרוע של 15'.
        אני זוכר אותו רק לפני שנתיים מגיע לסיבוב השני של הפלייאוף.
        וכל זה בניו אורלינס הלא מתפקדת של דמפס.
        .
        היכולת שלו בהגנה, הנתונים שלו, הם בגדר עובדה.
        היכולת שלו התקפה, גם היא בגדר עובדה.

  10. נתחיל מזה שגארד סטופר במקום האחרון.
    אחד כי כמות הגארדים הקטנים הזריזים והיעילים הוא קטן מאוד בליגה שלנו, והם לרוב לא השחקן המוביל של הקבוצה
    ושתיים כי מגנים בעמדת הסמול פוורוד הרבה פעמים יודעים לשמור מספיק טוב גם על הגארדים.
    .
    לגבי המגן טבעת- גובר הוא דוגמה טובה ולא טובה. כי החסרון שלו במשחקי פלייאוף יכול להיות עצום. בכדורסל של היום ש5 שחקנים יכולים להיות על קשת ה-3 שחקנים כמו גובר לא יעילים….
    אמביד וקפלה לעומת זאת יודעים הרבה יותר טוב לשמור על שחקני חוץ למיניהם…
    .
    אין ספק ששחקנים בעמדת הסמול פוורווד הם היעילים ביותר הגנתית בעיקר בזכות היכולת שלהם להחליף עמדות..

  11. ברור שצריך הכל, אבל אני הייתי מתחיל עם גארד סטופר.

    1. בשביל לאפשר לעצמי משחק לחץ אפקטיבי.
    2. כי כמו שנרשם, ככל שהפלייאוף מתקדם ההרכבים נהיים נמוכים יותר ומגני טבעת הופכים לפחות אפקטיביים.
    3. רוב ה-3 הכוכבים בליגה ממילא בלתי שמירים. גארד סטופר נותן לך אפשרות להקשות עליהם להוריד כדור ויכול להיות קלף מפתיע בסדרה.

  12. לפי דעתי עדיף לבסס את את ההגנה שלך סביב שחקנים כמו קוואי ופול ג׳ורג׳ כי הם מסוגלים והוכיחו שהם יכולים לשמור גם על שחקנים יותר קטנים מהם והם מסוגלים גם לשמור על גדולים מהם כי יש להם ראייה הגנתית מטורפת שפשוט גורמת לשחקן שגדול מהם להיות מאוד איטי לידם כי יש להם זריזות הגנתית מדהימה

  13. מאוד תלוי ביריבה. מול פורטלנד הייתי מחפש גארדים שומרים, מול פילי שומר טוב בצבע. בממוצע כנראה שהייתי הולך על סמול פוורוורד עם יכולת שמירה במגוון עמדות (קוואי נניח)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט