מעורב הופס ליום שני: צ'כיה הראתה לכולם כיצד לשחק נגד ארה"ב (אבל גם ההיפך הוא נכון)! / מנחם לס

1. צ'כיה הראתה לכולם כיצד לשחק נגד ארה"ב (אבל גם ההיפך הוא נכון)!

ארה"ב עשתה בערך את מה שציפו שתעשה. פיצחה את צ'כיה 67-88 וזכתה בנצחון הראשון באליפות העולם.

אני הזהרתי את שאר אומות העולם שאם ברצונן לנצח את ארה"ב מוטב שיעשו זאת כמה שיותר מהר. לפי פי"בא ממוצע משחקי המבחן לכל נבחרת היו 11.4, ונבחרת ארה"ב? 5 משחקי מבחן. הווה אומר? הווה אומר שארה"ב הגיעה לסין הכי פחות מוכנה מכולן, וכשאתה לא מוכן זה הזמן להכות אותך.

אז ארה"ב תמשיך להשתפר ממשחק למשחק, ולמעשה רונן גינזבורג שלנו שאימן פעם את בני הרצליה (ונדמה לי שיחק בבית"ר ת"א כדורסל, אם היה דבר כזה) – שניהל מצויין את צ'כיה – עשה טובה גדולה לנבחרת ארה"ב כי הוא הראה לה היכן נמצאות נקודות התורפה שלה, אבל הוא גם הראה לה כיצד האחרות תשחקנה נגדה – שעור חשוב לפופ.

אחד השעורים החשובים לנבחרת ארה"ב – ולפופ – היה ה-MIXED ZONE של הצ'כים. מין אזורית-אישית ואישית-אזורית שהצעירים האמריקאים לא ראו לפני כן מעודם. יהיה להם יום אחימונים אחד להתאמן נגד הגנה שלהם נראתה בוודאי הזויה.

ארה"ב – בהרכב מוזר, וברוטציה שאף אחד לא יודע ולא מכיר מראש, כולל מאמנה הראשי גרג ('פופ') פופוביץ' שנראה לי יותר ויותר כמאמן מהשרוול שעושה מה ש'מרגיש' לו ברגע הזה, ומחליט לעשות כך או כך ללא תובנה מוכנה למפרע (קראו את הקטע האחרון בפוסט) – התגברה על התחלת גרועה בהתקפה (לא כל כך בהתקפה כמו בכדורים שמיאנו להיכנס), ואז כיווצה שרירים בהגנה עד שצ'כיה הנחותה נכנעה.

עוד אחזור לזה.

מיילס טרנר (שהוביל את כולם עם 7 ריב'; איך אני יודע תקראו בסוף!) סיכם זאת טוב משאני יכול:

"We still got a lot of work to do. I think it was a good first game. We got the jitters out. Everybody was jacked up, amped to play. But on both sides of the ball, we still got a lot of film to analyze."

לצ'כים אין את רמת הכדורסל שישנה לאמריקאים, שבוודאי יפגשו בשלבי הגמר קבוצות שכן יש להן. אבל לצ'כים כן היה PICK-AND-ROLL , BACK-DOOR CUTS, והנעת כדור, ולהחזיקם על רק 67 נק' ב-75 פוזשיונס הוא סימן טוב מאד, וצמצום הצ'כים – קבוצת קליעה מצויינת – על 41 נק' מהפארקט (ואפילו 44% מה-3 כשהקומוניסטים לשעבר קוברים 8 מ-18), הוא סימן לא פחות טוב.

לאמריקאים היה רק רגע (רגעים) לא טוב כשהירשו לצ'כים ריצת 9-0 ברבע הראשון והובלה קצרה, אבל אז הכל חזר למקומו בשלום.

רונן גינזבורג גם ידע את הנקודה הרכה בבטן האמריקאי: קמבה וולקר עם ה-1'6 שלו (1.85), זה שהוגדר כ-"PLAYER OF THE GAME" (אני חושב שדונובן מיצ'ל היה, אבל זה ויכוח שיכול ללכת לכאן או לכאן. הם גם קלעו כמעט שווה – דונובן 16 ווולקר 13). רונן החליט שכדי לנצח את האמריקאים, הוא צריך ש- Tomas Satoransky ינצל את 15 הסנטימטר יתרון גובה שיש לו על וולקר. הוא ביקש מסטורנסקי שירבה לשחק תחת הסל.

(קמבה וולקר – שדווקא העדיף להאט קצת את המשחק – הרגיע את האמריקאים ולא נכנע לתומאס סטורנסקי)

אז רונן החליט לתקוף את האמריקאים עם השחקן שהבולס זה עתה החתימו על חוזה של 30 מיליון ל-3 שנים, עם הוראה להאכיל את וולקר, כמו שפעם ג'ייסון קיד היה עושה לפוינט גארדים נמוכים ממנו כשהוא משחק למעשה כפוינט גארד שהתחפש לסנטר.

אבל איש ה-30 מיליון ניסה לעשות זאת נגד איש ה-140 מיליון, הרגיל מזה ימי יוקון לשחק נגד גבוהים ממנו בהרבה, וזה הבדל של 110 מיליון קומראדים.

כיצד קמבה עושה זאת? ע"י POKING THE BALL. שוב ושוב הוא הכניס יד לפני שהכדור הגיע לתומאס, וקמבה גם לא חשש לעשות פאול או שניים כשהוא הרגיש שתומאס גובר עליו.

בסיכום קמבה וולקר יצא מנצח ברור מהדו-קרב.

גם האמריקאים יצאו מנצחים מהדו-קרב כשהם בתחילה קצת מופתעים מהמשחק הסופר-פיזי של האירופאים, וככל שהמשחק נמשך כך האמריקאים הרגישו נוח יותר ויותר עם הפיזיות האירופאית, אך דבר אחד ברור: כפי שהזהרתי, האמריקאים הם אחת הקבוצות הנמוכות בטורניר ואין להם אף גבוה שהוא שחקן התקפה מעולה (זה עצוב כשמיילס טרנר הוא המתקיף המסוכן ביותר בין הסנטרים עם 4 נק' כשברוק לופז מסיים עם 2 ופלמלי עם 0). מה שהצ'כים הראו לכולם שאת האמריקאים ניתן לנצח בהתקפה תחת הסל. הצ'כים פיגרו בריבאונדים 29 ל-33 אך באופנסיב ריבאונד התעלו על היאנקים 11 ל-9.

יניר רובינשטיין שלנו מוושינגטון שלח לי מסר מישראל שם הוא נהנה מחופשה: "שים לב שהאמריקאים לא עושים BOX OUT בהגנה ולא מונעים מהענקים הצ'כים להתקיף את הסל בעת זריקות מהפרימטר".

טוב. אם יניר ראה זאת (גם אני, אגב), אני בטוח שפופ יראה זאת בסרטון המשחק, והמסר הברור לשחקני הקבוצה יהיה TO BOX OUT.

קמבה וולקר היה שחקן NBA טיפוסי נגד האירופאים האיטיים עם ה-SIDE-TO-SIDE MOVEMENTS, עם ה-STOP-AND-GO שלו, והכניסות באחד-על-אחד. לא רק הוא – דונובן, טאטום, דריק ווייט, ג'ייסון בראון. ואז ג'ו האריס ב-2 מ-3 מה-3 (ל-9 נק') ובארנס (5 מ-8 ל-14 נק') הראו שכשצריך קליעה מהפרימטר, אז יש. לא סטף קרי אבל יש ברוך השם.

אגב, כשמדברים על הריסון בארנס – שאני כנראה היחיד באתר שמחשיבו כשחקן טוב מאד – הוא לא רק קלע, אבל היו לו שני אופנסיב ריבאונד בתוך טראפיק מלא אדם שהראו לי שאני צודק כשאני טוען שהוא יהיה הרבה פעמים ה-X-FACTOR. הוא תמיד יקלע את נקודותיו, אבל כשאתה הכי פחות מצפה לכך, הוא בא עם BIG PLAY שעושה הבדל עצום ותורם המון לקבוצה.

הדבר המפתיע אותי ביותר עם משחקי המבחן, והמשחק הראשון של האמריקאים הוא חוסר הידע והסדר במה קורה. החמישיות מתחלפות; המחליפים מתחלפים. פופ משחק ברוטציות שונות ומשונות ואתה אף פעם לא יודע מי יקבל דקות, ומתי.

מה שאני לא יודע הוא אם הכל מתוכנן מראש או כלל לא מתוכנן. האם לפופ ישנה תובנה למשחק או שהוא משחק "כפי שנראה לו', וכפי ש'מרגיש' לו באותו רגע. הוא נשאל בקשר לרוטציה והוא רק חייך ולא ענה. למעשה ענה תשובה לא מחייבת.

אולי זה מה שהוא רוצה. אולי הוא רוצה שכולם יהיו במתח כשאף אחד לא יודע מתי הוא ייכנס ולכמה זמן.

אני מניח שכל זמן שהוא מנצח, 'השיטה'-לא-שיטה שלו מוצדקת.

ומה בקשר ל-BOX SCORE?

חיפשתי בכל האתרים וגופי המדיה האמריקאים למצוא BOX SCORE. נאדה. גורנישט. שום דבר. מאומה. בסוף הלכתי לאתר פיבא ושם מצאתי. אבל זה לוח המשחק שלא מרשה העתקה. הוא מתפרס על חמישה עמודים. אז מי שרוצה שיילך ל-FIBA.COM כי לי, לפחות, זה היה המקום היחיד למצוא את ה-BOX SCORE כי אחרת כיצד הייתי יודע שהריסון בארנס קלע … (שכחתי כבר), מייסון פלמלי קלע 0, ברוק לופז קלע 2, וארה"ב קלעה 38% מה-3 ו-55% כללי?

זה לעכברים האמיתיים. הנה המשחק כ-ו-ל-ו:

2. לא חשוב במיוחד. סתם קטע קליל: תומפסון וחברתו נהנים במשחק ה-CUBS בריגלי-פילד

קליי ת'ומפסון החליט להינות ממשחק מילווקי ברוארס בשיקגו קאבס במגרש ריגלי פילד הידוע עם חברתו לאורה הרייר, והשניים נראו נהנים על הכיפאק.

השניים ישבו בשורה הראשונה, ונראו מפלרטטים וצוחקים מתחילה ועד סוף המשחק, נעים לצלילי המוסיקה, ללא דאגה אחת ולא הכי קטנה בעולם:

Cubs Talk@NBCSCubsReplying to @NBCSCubs

Also Confirmed: Klay Thompson likes to move it, move it.

Possibly groove it, but this is not confirmed as of now.6465:24 PM – Sep 1, 2019Twitter Ads info and privacy104 people are talking about this

קליי ת'ומפסון שעבר ניתוח לתיקון רצועת ה-ACL (אותה הגדיר כפציעה המרגיזה ו'הטראגית' ביותר בספורט ( https://www.espn.com/nba/story/_/id/27304710/klay-acl-injury-most-tragic-part-sports ) אמר לעתונאי שיקגו שראיינו אותו שהוא "לא מתכוון לדחוף את החזרה למשחק" וכן ש"אחזור רק כשארגיש 100% מוכן" . בינתיים הוא לומד משחק בעת השתתפותו ב-SPACE JAM 2, ולפי דיווחים, הוא שחקן 'טבעי'. אגב, חברתו הרייט היא זאת ששיחקה ב-SPIDER-MAN.

כולם דיברו על הפרידה ביניהם, אבל האמת היא שהם רק חזרו מטיול בצרפת ובריגלי פילד הם נראו כאוהבים מ'שיר השירים'.

3. ג'ו ג'ונסון קולע 28 נק' בגמר (ונצחון) ב-BIG3 ויוצא למסע מבחנים עם 4 קבוצות NBA

ג'ו ג'ונסון קלע 28 נק' ל-TRIPLETS שניצחה את THE KILLERS 39-50 כשהוא לבדו קולע 28 מהנקודות.

הוא יוצא למסע מבחנים, כשקבוצות רבות רצות אחריו אחרי כושר השיא שהראה בכל משחקי הטריפלטס.

4. אפילו לברון היה שם, בוורוד, לסנוור את עיני האשך!

5. ווגל: אנחנו בונים על דווייט האוארד 'בגדול'

המאמן ווגל: Dwight Howard is going to play an important role for the Lakers this season

בתחילה הם אמרו שדווייט האוארד מגיע עבור 'ROLE' מיוחד וספציפי: לקחת ריבאונדים ולקלוע 'סלי זבל' תחת הסל.

לפתע פרנק ווגל מדבר על "אנחנו בונים עליו למלא תפקיד חשוב מאד בקבוצה"??? (https://www.hoopsrumors.com/2019/08/frank-vogel-on-dwight-howards-lakers-role.html

בולשיט. ממילא הכל הם דיבורים. קודם נראה אם הוא מסוגל לנוע ולקחת ריבאונד אחד.


6. זוכרים את 2009 כשלברון ודווייט האוארד הלכו אחד נגד השני?

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 60 תגובות

  1. מצוין מנחם, תודה רבה.
    .
    בעניין חלוקת הדקות והרוטציה – נראה לי שזה עדיין שלב ראשוני של לתת לכולם לשחק עם כולם (11 שחקנים שיחקו), להפוך אותם לקבוצה, ולראות אילו קומבינציות עובדות ומתי. מניח שהדברים יתבהרו ככל שהטורניר יתקדם.

  2. ברגע שאמרתי אחרי הזכיה בווימבלדון שדיוקוביץ יקח גם את ה יו אס אופן דינו נחרץ.הפסיד לוואורינקה שחזר מהמתים(לא היה בטופ בשנתיים האחרונות).כמובן נולה פרש לפני סיום המשחק בטענה לפציעה.
    לגבי האמריקאים רק שהם יפגשו עם סרביה יוון או אפילו נבחרות כמו אוסטרליה צרפת ספרד איטליה אז נדע.בכל מקרה האמריקאים יותר עמוקים מכל הנבחרות כי יש להם בסגל 12 שחקני נבא למרות ששני השחקנים הבכירים בטורניר לא משחקים שם-יאניס ויוקיץ.

    2 סרטןני טוויטר קצרים ומגניבים שכוללים את דווין וויד אשתו ופט ריילי.ממש כדאי לראות

    https://twitter.com/espnnba/status/1168288823744372742?s=21

    https://twitter.com/espnnba/status/1168300571440402444?s=21

  3. מנחם ווגל אולי בונה על דוויט השאלה היא אבל האם לברון בונה עליו😂😂.
    מה אתה מתרגש מאליפות העולם. טורניר מביך עד כה שום משחק לא שווה צפייה כאשר רוב הנבחרות ברמת ליגה ב וכל משחק כמעט נגמר 50 הפרש. נחכה לרבעי גמר שם כבר יהיה עניין ארהב יוון ליטא סרביה איטליה אוסטרליה ספרד צרפת.

      1. תודה מנחם. לא בדקתי לגבי כל ההצטלבויות בשלבים הבאים אבל לא אופתע למצוא את האוסטרלים ברביעייה האחרונה … נבחרת לא הכי מוכשרת אולי אבל מאוד מנוסה, קשוחה ומחוברת שלכל אחד ברור בה מה תפקידו.

  4. בשורות טובות לאוהדי הספרס. דז'ונטה מורי זכה לאור ירוק רפואי לחזור ולהתאמן במלוא הכוח.
    הוא מצדו, לא חוסך רגע, וישר רץ לאולם הכדורסל בשביל לחזור לכושר.
    .
    https://www.instagram.com/p/B14XBNpnS88/?utm_source=ig_embed
    .
    דרק ווייט ודז'ונטה מורי, עבורי, הם סימן השאלה הגדול ביותר בליגה. אם מי מהם מצליח לפתח קליעה יציבה מה-3, הם הופכים לצמד קו אחורי מפחיד.
    את כל השאר (הגנה, ניהול משחק, חדירה לסל), יש להם, ובגדול.

    1. מורי כבר שיפר את הקליעה בפגרה שעברה והיה נראה מצוין לפני שנפצע. לווייט כבר יש קליעה לא רעה.
      לדעתי שניהם יהיו סביב ה-35% (הספרס גם לוקחים רק שלשות טובות באופן כללי) לדעתי.
      יש הרבה למה לצפות מהספרס השנה.

      1. 35% זה בהחלט מתחיל להיות טוב ולא בינוני כמו שגאי חושב.
        וגם אם הממוצע בליגה המהשלוש הוא 35% בקירוב, זה אומר שרמת הקליעה הכללית מהשלוש בליגת הנב"א היא רמה טובה, ולא ש-35% מהשלוש הם אחוזים בינוניים.

        1. קרמר, 35% משלוש בהגדרה זה פחות מבינוני. מה לעשות, שההגדרה המילונית של המילה בינוני היא:
          .
          1.בעל דרגה אמצעית, אשר נמצאת בין שתי דרגות קיצוניות ומנוגדות ואינה קרובה במיוחד לאף אחת מהן. למשל, בין גבוה ונמוך, חזק וחלש, חם וקר, הרבה וקצת וכן הלאה. "יש להפעיל את התנור על חום בינוני."
          2.לא טוב במיוחד, לא מבריק, ממוצע. "קשה לנבחרת להגיע להישגים עם כל כך הרבה שחקנים בינוניים."
          .
          ההגדרה המילונית מאפשרת להתייחס הן לממוצע, והן לחציון, כנקודה שקובעת מה זה בינוני. היות וה-2 (חציון וממוצע) ב-NBA קרובים מאוד אחד לשני, אז אין שום בעיה לקחת מי מה-2 כנקודות הציון ל-"בינוניות".
          .
          כאמור – ההגדרה המילונית לא משאירה הרבה מקום לפרשנות. אם הממוצע בליגה הוא 35.5% מהשלוש, אז 35.5% זה בינוני, וכל מה שפחות מזה זה בינוני מינוס.
          ההגדרות שלך, הן שלך בלבד.

    2. חדשות טובות, כמובן. תודה גיא.
      .
      כמה נקודות:
      .
      בעניין השלשות – מסכים עם האשך, וייט היה לא רע בשנה האחרונה מחוץ לקשת. בנוגע לדז'ונטה עוד נראה, אבל אני רוצה להעיר בעניין השלשות של הספרס באופן כללי – זה נכון שהם היו בצמרת מבחינת אחוזי הקליעה, אבל זו תוצאה של בחירת זריקות סלקטיבית ושחרור שחקנים לקליעה משלוש התרגילים יעודיים. אין לנו כמעט את הנשק הזה של שחקן שמסוגל לעלות לשלשה כחלק מהמשחק השוטף שלו (פול-אפ, סטפ-בק וכאלה), וזה חסר. לפעמים אתה צריך שלשה או שתיים כדי לסגור פער, לצבור פער או סתם ליצר מומנטום, ואת זה כמעט אין לנו, ויש להרבה אחרים. מרקו ופורבס הם קצת כאלה אבל לא מספיק ואולי פופ מגביל גם אותם בזריקות כאלה.
      .
      בעניין דז'ונטה – מקרה מבחן חשוב ללקחי פרשת קוואי – השחקן ישב בחוץ שנה שלמה, המחליף שלו, וייט, שיחק מעולה וברור שפופ מחזיק ממנו (הזימון לנבחרת), בשנתיים האחרונות בחרנו המון גארדים (ווקר, קלדון ואפילו קווינדרי), וגארדים אחרים לא הוטרדו (פורבס ודהרוזן). בקיצור, אפשר בהחלט לדמיין את דז'ונטה חושב לעצמו שיהיה לו קשה לקבל דקות ולחזור לעניינים דרך הספרס. תוסיפו לזה את קרבתו הידועה ללברון ולקלאץ' ספורטס, שלא בהכרח ידועים בחיבתם לקריירה שלמה במועדון אחד, ותקבלו, לדעתי, בסיס לדאגה.
      .
      אאל"ט הוא זכאי להארכת חוזה כבר בקיץ הזה, מה שכנראה לא יקרה מאחר והוא חוזר מהפציעה, אבל זה אומר שאו שיעבדו איתו על זה במהלך השנה, בהתאם לרמת המשחק שיפגין, או שזה ידחה לקיץ ועד אז קלאץ' עלולים למצוא לו מחזרים נוספים.
      .
      אני בטח לא יודע מה צריך לעשות, אבל אם אני פופ וה-gm החדש אני מקדיש לזה הרבה מחשבה, ונותן לו טיפול מיוחד. סיטואציה לא פשוטה לכל הצדדים.

        1. מסכים ולא מסכים – ברור שאנחנו לא מכריחים אף אחד, אבל לדעתי בסיטואציה כזו ספקות הם טבעיים, ויש מקום לעבוד עם השחקן. מצד שני, אם מבינים שזה לא ילך צריך לנסות להטריד, וגם זה לא יהיה קל בסיטואציה כזו. אתגר ניהולי.

      1. קח את מקרה בלדסו – קלאץ' סגרו אותו מה מאוד במילווקי (ה"אפורה"). בסופו של דבר, גם הסוכנות וגם השחקן יודעים מה הסיטואציה הטובה להם, וקלאץ' לא ממהרים להביא את השחקנים שלהם לשוק גדול אלא אם הסיטואציה טובה עבורו, כמו של לברון עם עסקיו השונים מחוץ לכדורסל ודיוויס ככוכב שחיפש את המועדון הגדול.
        דז'ונטה קודם כל צריך להוכיח שהוא חזר כמו שצריך מהפציעה עם קליעה.
        .
        ועוד דבר, מוריס הוכיח כבר שלא כל השחקנים הולכים ו/או נשארים עם קלאץ' בעיניים עצומות

        1. אפשר להתווכח על הסגנון, אבל תכלס, קלאצ' מסדרים ללקוחות שלהם את החוזים הכי מעולים, לפעמים על גבול המופרך. לברון, טריסטן, JR, ג'ון וול, בלדסו, דריימונד, KCP האפס, בן סימונס LOL… אשכרה חוזים/ שודדים אחד-אחד. אם אני כדורסלן NBA, אני טס לריצ' פול…
          אפרופו, AD יככב על העטיפה של nba 2k20… וזו רק סנונית ראשונה.

            1. למוריס כבר לא נשאר😂😂
              מי שהוא ציין למעלה שדדו כבר הכל. מוריס זה שודד שנכנס לבנק אחרי שהוא נשדד אז עשה אחלה שוד לשנה אחת בפח של דולן 😂😂

      2. דווקא אחרי ווייט עקבתי בעונה שעברה. הוא הראה יציבות מרשימה בלא מעט מחלקי המשחק –
        הגנה. ניהול משחק. נוכחות בקלאצ'. מהקליעה מ-3?
        למיטב זיכרוני, בחלק זה הוא ממש לא הצטיין. חשוב יותר – לא הראה רמז ליציבות.
        ככל שהעונה התקדמה, כמות השלשות שהוא לוקח במשחק עלתה, והאחוזים ירדו. לא שזה מפתיע, לאור העובדה שהגנות היריבות למדו שווייט הפך לנשק התקפי שצריך לקחת בחשבון.

        1. שחקנים בספרס משפרים מאוד את הקליעה מסורתית.
          ויש לו נקודת התחלה לא רעה בכלל.
          ושוב, הקבוצה לוקחת זריקות טובות – לא דואג לאחוזים שלהם.
          הקלעים היותר משמעותיים הם בלינלי, פורבס, פטי, גיי. ובשאיפה גם לוני שיכול גם ליצור לעצמו ולעלות מכידרור.

          1. מאנו האיר נקודה מהותית בכל הנוגע לספרס של העונה שעברה –
            כן, הם סיימו את העונה עם האחוזים הגבוהים בליגה מה-3. זה לא אומר שהם היו קבוצת השלשות הטובה בליגה. זה רק אומר שהם לקחו רק זריקות טובות מהטווח. הם סיימו את העונה "רק" במקום ה-6 באחוז אפקטיבי (וזה למרות האחוזים הכי גבוהים מה-3, ומקום 2 באחוזים מהשדה). הסיבה לפער? 9.9 שלשות במשחק בלבד. מקום 26 בליגה. אפילו יוטה, עם קצב משחק ממוצע, ועם רוביו בחמישייה (…) קלעו יותר. למעשה, הרבה יותר. 12.5 שלשות במשחק. כך נוצר מצב שלמרות שיוטה קלעו את השלשות שלהם באחוז נמוך משל הספרס (ובהפרש – 5% הבדל בין 2 הקבוצות), הם עדיין סיימו את העונה עם אחוז אפקטיבי גבוה משל הספרס.
            .
            זה מחזיר אותי למורי ודרק ווייט. מספיק שאחד מה-2 יהיה שחקן של 36%+ (אם כמות מספקת של 3+ זריקות במשחק), ותהיה לספרס את היכולת לשחק עם 2 השחקנים ביחד על הפרקט. זה הרכז פוטנציאלי שיכול לעשות כאב ראש ענקי ללא מעט קבוצות בליגה. קשה להתמודד עם צמד בולדוגים שכזה.
            להבדיל, אם הצמד ימשיכו בחוסר היציבות (בדקתי. את החצי השני של העונה ווייסט סיים עם 31% מהשלוש. לא מרשים, בלשון ההמעטה), אז האפשרות הזו (הצמד ביחד על הפרקט לדקות משמעותיות) תהפוך מיתרון לחיסרון.
            .
            כמובן שאני לא פוסל את האפשרות שמי מהצד יפתח קליעה סבירה. יש להם 2 עונות בליגה, זה מסוג הדברים שמצריכים אימון וסבלנות.
            .
            כאמור, מסתבר שלפחות את הקטע של האימון, מורי לוקח ברצינות. ואלו, לדעתי, חדשות טובות לאוהדי הספרס.

            1. גיא יש גם את לוני וולקר שיש לו פוטנציאל לאולסטאר בליגה הזאת וגם לא אין קליעה מ3. הוא צריך עוד שנה שנתיים להבשיל, מה שקורה שלספרס יש יותר מדי עומק ודמיון בעמדות הגארדים ומעט מדי דקות.
              .
              לוני, מארי , וויט דרוזן, אף אחד מהם לא קולע שלושות, אף אחד מהם לא יכול לעשות את המעבר לעמדת הSF, וזה גיל קריטי לצעירים להתפתח. אני בהחלט חושב שנראה טרייד במהלך העונה על אחד מהם, תמורת גבוה

            2. תודה גיא, וצריך לזכור שהשנה גם אין את ברטאנס, שאמנם נחלש בחצי השני של העונה שעברה, אבל למיטב זכרוני עמד על משהו כמו 40% מהשלוש בחצי הראשון של העונה. שווה לעקוב.

            3. ברוך לווקר יש יד משלוש, והוא יכול ליצור את הזריקה שלו.

            4. אשך ווקר יש לו יד מדהימה מחצי מרחק לא ראיתי אותו עדיין זורק מ3 באופן יציב וסיסטמטי

            5. חכה הוא רק מתחיל.
              בסה"כ עבר עונת רוקי אצל פופ (ייבוש קבוע) + פציעה.

  5. תודה מנחם.
    שני דברים שעד כה מפתיעים אותי באליפות העולם-
    > יכולת קליעה פנומנלית מהשלוש. מי שמשאירים אותו פנוי- קולע.
    > די הרבה קהל ביציעים. חשבתי שיהיה הרבה יותר ריק, בטח בשלב הזה.

    1. מהפכת השלשות, מורי והפוסטר-בוי סטף, הגיעו לכל העולם. אבל זה רק הגל הראשון שאתה רואה. במעמקים יש כבר מיליוני ילדים שמתאמנים.
      כבר עכשיו, אתמול, יש מיליון ילדים סיניים שעומדים וזורקים מהחצי. בסוף ייצא משם – או ממקום אחר – אחד, שניים, שלושה שגם יקלעו ב-50 אחוז. נשמע דמיוני? עד לא מזמן גם 44% מהשלוש, מהפרימטר הארוך יותר, עם שחרור מטורף נגד כיוון התנועה ותוך ננו-שניה, היה נשמע פעם דמיוני. אז גם זה יקרה… הסטף הבא יהיה מלוכסן יותר (אולי), וקשה להאמין, אפילו טוב יותר (סביר). רק שאלה של זמן…

      1. פחות או יותר הגענו לשיא בקשר עין יד אם זה באחוזים וביכולת זריקה מ3 מה שנראה בעתיד זה כנראה יותר צלפים שיקעו ב40%+

        1. בספורט, אין דבר כזה "הגענו לשיא". תמיד, כל שיא יימחק, וכל שחקן-על – יצמח אחד יותר טוב ממנו.
          כולם יימחקו, עד עפר. כמו בוב בימון והקוואנטום-ליפ שלו – גם פאוול, בולט, בובקה יימחקו. אפילו שיאי הסמים של ג'וינר קרסי יימחקו, רק תן לזה זמן. כי ככה זה. per הגדרה של התחום. כנ"ל סטף קארי.
          למי שחי עכשיו קשה להכיר בזה – לא רק בספורט, בהכל. אבל תמיד, הדורות הבאים פשוט יהיו מוצלחים יותר מאיתנו. וכמו שהעולם מתקדם היום – זה יקרה במקפצות, שיעמידו אותנו באור מגוחך, כמעט פרימיטיבי. "האנשים המוזרים שעוד הסיעו מכוניות פח בעצמם על הכביש, ועשו המון תאונות". אנחנו תיכף קוריוז.

          1. אני מסכים איתך שיש אבולציה של המשחק והשחקנים של העתיד יהיו טובים יותר מהיום, אבל פחות או יותר הגענו לשיא בריצות 100-200 ובקשר יד עין, ההבדל הגדול הוא שיש עוד אתלטים שמסוגלים לעשות את זה, השיפור שעברנו בעשורים האחרונים הוא חסר תקדים, אבל יש גם שיא פיזי שאני חושב שהגענו אליו,רק שבעתיד יהיו יוצר שיגיעו אליו עוד 50 שנה אני מאמין שנראה יוצר שחקנים אם גוף כמו של לברון ויאניס

            1. כן יהיו שחקנים עם ציפ של רובוקופ שירוצו מהר מבולט ויעשו 100 ב6 שניות. השיאים בסוף צריכים להיעצר איפשהו. אני לא חושב שמישהו ירד ב100 מ6.5 אף פעם.
              יתר השיאים אפשר לשבור. המדהים הוא שבהטלת כידון וכדור ברזל השיאים נדמה לי משנת 92

            2. לא מדהים בכלל, כולם היו אז מסוממים מהתחת

            1. מנחם אתה מדבר על מוסיקה, זה רוחני אין שום יכולת אתלטית נאדה , הפיסיות השתפרה פלאים הטכניקה… אני בהחלט מאמין שעוד 50 שנה יהיה שחקן עם גוף של לברון ושליטה של ארווינג בכדור וקליעה של קרי זה אבולציה .
              קמו זמרים ומלחינים לא פחות טובים מטהובן ומבאך הקטע שזה דור שונה הדור של היום לא מעניין אותו אופרה קלאסית אם זה היה המיינסטרים הייתה רואה מלחינים חדשים.
              .
              הבחורות של היום הרבה אבל הרבה יותר יפות מהבחורות של פעם

            2. מנחם ציור לא מעניין איש כבר.
              מוזיקאים? קמו יותר גדולים ממוצרט ומכל מי שציינת.
              בחורות? היום הרבה יותר יפות
              הכל מתקדם. הדבר היחיד זה הפלאפונים שדפקו לאנשים את הקופסא הם בתוך זה כמו זומבים 24/7 בכביש באוטו ובכל מקום 80 אחוז מהאוכלוסייה זומבים מוחלטים.
              סקיינט עמד במשימה 😂

  6. תודה מנחם
    אני עקבתי אחרי שחקני הסלטיקס ולא כל כך התרשמתי.
    כן הפר של טייטום גבוה והוא ובראון היו די טובים בהגנה אבל חוסר היציבות שלו הדאיג אותי.
    קלע 10 בחצי הראשון באחוזים טובים אבל נכשל לגמרי בקליעה בחצי השני.
    חוסר היציבות אפיין אותו לאורך כל השנה.
    2 החטאות מהקו של סמארט בסוף המשחק מראות שהוא עדיין חלוד ורצוי שישקיע יותר באימוני הקליעה כי זה לא מתאים לגארד.
    היחידי שהרשים היה קמבה והיה מצחיק לראות אותו נבוך לקבל את "גביע" השחקן של המשחק…. מה זה חרטא הזה?

      1. לצערי אני מסכים
        הפליאוף של שנת הרוקי שלו היה טוב מאד אבל ההמשך לא מזהיר וחוסר היציבות זה הדבר הכי יציב אצלו.
        באמת נתן במשחק פולס שנגמר מהר. אם זה מה שהסלטיקס קיבלו, שחקן של פולסים בבחירה שלישית שחושב שהוא מגרד קרסוליים של קובי או פירס אז חבל מאד. אני לא רואה אותו מגיע למעמד של אולסטאר כרגע, בטח שלא השנה.

        1. מנחם לפני תקופה פרסמת תמונה שלך בזמן שהיית מאמן כדורגל וזכורני שהזכרת במעט את שון קונרי הצעיר ביום מאוד רע שלו. אם תקח את טייטום בהווה , תקריח אותו ותשלח עשרות שנים קדימה אני מוצא דמיון רחב. ובאמת שאני לא בא לזלזל או משהו

  7. עם כל הבעיות שיש לנבחרת האמריקאית, אם הם עולים נחושים ולא מזלזלים, אין להם תחרות.
    ולגבי הווארד, לפני שנתיים הוא שיחק 81 משחקים, וסיים בממוצעים של 16.6 נקודות למשחק ו- 12.5 ריבאונדים. אז נכון שהברגים בראש לא הכי מהודקים, אבל הוא עדיין יכול לתרום ללייקרס לא מעט. או לעשות בלאגן ולעוף כמו טיל בינואר, ימים יגידו…

  8. הנבחרת האמריקאית, כיאה לנבחרת מס' 3 שלהם בערך, לא מלהיבה, חסרת שטף. הנצחון על צ'כיה חשף לא מעט פגמים. צריך לזכור שצ'כיה היא דרגה C של הנבחרות האירופאיות בטורניר. אפילו לא B.
    המבחן של האמריקאים יהיה במשחקי נוק-אאוט פגיעים, עם דרגה A: סרביה, ספרד, צרפת, ליטא/ יוון. צפו פגיעה.
    .
    אשר להווארד – בעונה הסדירה האחרונה הוא לקח, ב-81 משחקים, ממוצע 12.5 ריבאונד. אתה חושב שהוא איבד 12 ריבאונד תוך שנה? יותר מזה: שהלייקרס כאלה עיוורים, שהחתימו אותו מתוך ידיעה שהוא כבר לא מסוגל, פרקטיקלי, לעשות כלום? מוזר מאוד, אם אתה שואל אותי, אפילו בארגון כמו הלייקרס…

  9. כיווץ ההגנות באירופה כ"כ קשה לשחקנים שמתבססים על האתלטיות שלהם וזה רק הוכחה שלשחקנים גדולים שאין קליעה היה קשה להסתגל למשחק האירופאי כי שואו זה דבר שעובד פחות באירופה ובכדורסל העולמי .

  10. הנבחרת האמריקאית, כמו כל נבחרת אמריקאית לדורותיה, היא הכי פחות מאומנת ונשענת הכי הרבה על כישרון הסגל שלה (שהוא עדיין הכשרוני ביותר ובפער גדול – לאיזה עוד נבחרת יש 12שחקנים, שכנראה היו עולים בחמישייה בכל נבחרת אחרת).
    הסגנון האמריקאי מורכב ממשחק מהיר, אתלטיות ולחץ בלתי פוסק על הכדור שהנבחרות היריבות לא מסוגלות לעמוד בו – מה שגורם למשחק מפוזר והרבה מגרש פתוח ואחד-על-אחד בו האמריקאים מצטיינים.
    הנבחרת הזו לא שונה מאחרות, הכישרון עדיין שם (אם כי היא כמובן לא הכישרונית או קרוב לזה בכלל) אבל המשחק מפוזר והשחקנים לא מתואמים.
    בנוסף, טוב ככל שיהיו השחקנים המחליפים, עדיין לעלות כמחליף זה לא אותו הדבר כמו להיות שחקן מטרה או לקבל את נפח הפעילות שהתרגל אליו בליגה, סוג של התפוקה השולית הפוחתת.
    הנבחרת הזו תלך עם קמבה ומיטשל לטוב ולרע ויקוו שלא יהיה להם יום חלש. קמבה כבר הצליח לסחוף את יוקון עד לאליפות בסיטואציה של נוק-אאוט

    1. סמיילי,
      מסכים איתך לגמרי, לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.

      מסתבר שאתה לא רק מתרגם בחסד אלא אחד שמבין דבר וחצי דבר בהופס. ואת זה אי אפשר לומר פה על חלק מזערי ממפרסמי הפוסטים

  11. האוורד – פוטנציאלית הוא נותן ללייקרס אפשרויות שאף אחד אחר לא מסוגל לתת. בהנחה שהוא בריא, והברגים מחוזקים, הוא מסוגל לאטום את הצבע בהגנה.
    הוא מגיע בעלות מצחיקה וכמעט אפסית ולכן שווה את ההימור.

  12. דוייט הוא סופק או סופר { מן} סופט כמו שמעיד עליו קובי. אם הוא יבין שזה ההזדמנות \ התחנה האחרונה יש מצב למצ' – אפ טוב.
    לגבי פופ אני נוטה להסכים איתך מנחם שגם לעצמו אין מושג מה הוא הולך לעשות. כנראה שהחיבה ליין עושה את שלה מידי פעם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט