צעירים לנצח / עידו יצחקי

תוצאת תמונה עבור ‪tom brady lombardi trophy‬‏

זקנה יותר מאי פעם, אפורה ובינונית בעמדות מפתח, סובלת מפציעות ומבעיות התנהכגות, אך כמו תמיד – פייבוריטית. הניו אינגלנד פטריוטס פותחת את עונת 2019 בתור האלופה המכהנת ותנסה להוכיח שעידן בליצ'ק את בריידי עוד חי ובועט.

 2018/19 הייתה עשויה להסתיים כשנת הספורט הגדולה בהיסטוריה בתולדות עיר בארה"ב. עוד באוקטובר, זכו קבוצת הבייסבול בוסטון רד-סוקס בוורלד סירייס כשגברו על הדודג'רס. המסע החלומי נמשך עם ניצחון נוסף בגמר על חשבון לוס אנג'לס – כשבפברואר הפטריוטס הניפו לומברדי שישי מאז תחילת המילניום עם ניצחון מכוער על הראמס בסופרבול. קבוצת ההוקי של העיר – הברוינס הגיעו עד לגמר גביע סטנלי קאפ ועשו במכנסיים במשחק השביעי והמכריע, ובכך הרסו את הסיכוי לשלושה תארים בעונה בזמן שבמקביל הסלטיקס מובסים ע"י יאניס ומסיימים עונה בטעם חמוץ. תרבות הספורט שאופפת את העיר היא אולי גם זו שמסייעת לה לזכות בכל כך הרבה תארים. מאז 2001, רק בשמונה עונות לא זכתה קבוצה מבוסטון באחת מארבע הליגות הבכירות ביבשת. את העונה האחרונה פתחו הרד-סוקס בצורה שלילית וכנראה ייצפו העונה בפלייאוף מהבית, הסלטיקס איבדו שני שחקני מפתח ונראים הרבה פחות מבטיחים ועם הברוינס אי אפשר לדעת כבר למה לצפות. רק דבר אחד אמור להיות בטוח – הפטריוטס ייזכו בבית הAFC מזרח וידברו חזק מאוד על ההעפלה לסופרבול 54.

תמונה קשורה
עיר הספורט המצליחה ביותר בארה"ב

בית הAFC מזרח הוא הבית המשעמם ביותר בפוטבול. במשך עשר שנים רצופות זהות הזוכה בראשות הבית נותרה זהה, ובעונה שעברה על אף שהבית הצמיח את אלופת הליגה, הדיוויז'ן השיג את מספר הניצחונות המועט ביותר. העונה עוד הבילס והג'טס פעלו בניסיונות נואשים בשוק והחתימו שחקנים בכירים כדי להילחם על מקום בפלייאוף, אבל כל עוד טום בריידי משלב פעולה עם ביל בליצ'ק נדמה היה כי אין סיכוי לשום קבוצה להדיח את הפאטס מכס המלכות. לשם ההמחשה ניתן רק להציץ בסוכנויות ההימורים לזכייה בסופרבול עד כמה מצבן של יריבות הAFC מזרח רע: הדולפינס ממוקמים במקום האחרון בליגה,  כשבפאלו והג'טס נעות על מקומות 25-30 בסוכנויות השונות.

עד לפרישה המיוחלת ע"י כל אוהדי הליגה של בריידי בן ה42 סביר שנצטרך לחכות לפחות שנה נוספת, אך את הקיץ האחרון זעזעה הודעת פרישה אחרת – רוב גרונקובסקי, יש שיגידו הטייט-אנד הטוב בהיסטוריה של המשחק תלה את הנעליים לאחר קריירה ענפה וקצרה של 9 עונות במהלכן זכה בשלושה סופרבולים. כל הסימנים כבר היו שם קודם, והיכולת של גרונק כתופס הייתה בירידה משמעותית העונה, כשהוא מסיים עם שלושה ט"ד בלבד את העונה הסדירה ועם אפס כאלו בפוסט-סיזן. ועדיין, למרות שהפרישה הגיעה בזמן מדובר במכה קשה עבור הארגון שייאלץ להתמודד ללא שחקן שהוא שובר שיווין כשעל המגרש. הפרישה של הגלדיאטור הענק מתחילה לסמן את הסוף עבור משולש הזהב בריידי-גרונק-בליצ'ק. הודעת הפרישה של רוב נתנה את האות לפתיחת שוק השחקנים החופשיים של ניו אינגלנד, שכמו תמיד – היה סולידי למדי.

תוצאת תמונה עבור ‪rob gronkowski‬‏
רוב גרונקובסקי. מהגדולים בהיסטוריה.

השוק החל עם עזיבות של שחקני מפתח, דבר שהפך לשכיח מאוד אצל הפטריוטס. טריי פלאוורס קיבל חוזה מוגזם למדי בליונס, טרנט בראון הצטרף לפרוייקט של גרודן באוקלנד, הוגאן חתם בפנת'רס ומלקולם תומאס יתחרה עבור הלומברדי אצל הסיינטס. ובליצ'ק? חיכך ידיים בהנאה. האיש המחושב לא מיהר לזרוק כסף ולמעשה, מבין כל השחקנים החופשיים שהצטרפו לקבוצה אף אחד לא זכה לחוזה של מעבר לשתי עונות. הפאטס קיבלו החלטה שעשויה להתברר כמעט יהירה – לחזק את הסגל נקודתית בווטרנים ולסמוך על הדראפט ועל הרוקי'ז של ייבחרו. הטייט-אנד בנג'מין ווסטון מניו אורלינס (מורחקל ארבעה מחזורים בשל בעיות סמים), התופס דמריוס תומאס מהטקסאנס (שבעבר שיתף פעולה עם פייטון, והספיק להיחתך מהקבוצה אמש) ואפילו מייקל בנט הוותיק (הגיע בטרייד) חתמו על חוזים לעונה אחת בשורות האלופה. שלושה שחקנים שכבר טעמו את טעם הזכייה בסופרבול ונבחרו יחד שמונה פעמים לפרובול.

במשך שנה שלמה אגרו במועדון בחירות דראפט כדי להגיע לרגע המיוחל באפריל, ולבסוף בחרו בעשרה שחקנים חדשים. הבחירה הבולטת הוא נ'קיל הארי – תופס מוכשר שנבחר בסיבוב הראשון, במהלך לא אופייני בכלל עבור בליצ'ק שבוחר שנה שנייה ברציפות שחקן בעמדת הסקיל פוזשנס. הבחירה ה45 הלכה עבור ג'וחואן וויליאמס הקורנרבק בבחירה שזכתה לביקורות טובות מאוד. לאחר מכן, חזר המאמן הוותיק למקורות ובחר בשחקני קווים כפי שהתרגלנו ממנו. הבחירה הבולטת שבהם היא ה77 בה גייסו הפטריוטס את צ'ייס וינוביץ' ממכללת מישיגן שהרשים מאוד בדקות ששיחק במשחקי קדם העונה. וינוביץ' עשוי להתברר כגניבה הגדולה ביותר בדראפט לאור היכולת שהציג, ונראה כמו שחקן שיכול להיות תחליף הולם עבור טריי פלאוורס, שבדומה לוינוביץ' נבחר גם הוא בסיבוב מאוחר. את הסגל השלימה הקבוצה עם החתמתו מחדש של ג'וש גורדון – התופס המוכשר שלא מפסיק להסתבך בבעיות התנהגות ולא שיחק בשלבי סיום העונה שעברה בשל השעייה. גורדון קיבל אישור מהנהלת הליגה לשוב ולהתאמן יחד עם הקבוצה ואילו יצליח להיות כשיר ולהימנע מג'ויינטים, ניו אינגלנד קיבלה בוסט רציני לחוליית התופסים שלה.

תוצאת תמונה עבור ‪chase winovich‬‏
צ'ייס וינוביץ'. הגניבה הכי גדולה בדראפט?

בשבועות האחרונים ההרכב של הקבוצה קיבל זעזוע רציני:  פטריק צ'אנג, הסייפטי הבכיר בקבוצה ומהוותיקים במועדון נתפס עם קוקאין בביתו, ועשוי להישפט בבית המשפט ואולי אף לקבל השעיה מהנהלת הליגה. בנוסף, הסנטר הפותח ויש שיאמרו אחד מהטובים בליגה – דיוויד אנדרוז, סובל מבעיה בקרישי הדם ונכון לעכשיו הוא עשוי להחמיץ את כל העונה. את מקומו יתפוס טד קאראס שהוא במקורו גארד, ואני מטיל ספק ביכולתו להוות תחליף הולם לאנדרוז המצוין. חשוב לציין את אייזאה ויין, תאקל שנבחר בסיבוב הראשון ב2018 ולא שיחק בעונה שעברה בשל קרע ברצועה. ויין חוזר מהפציעה היישר להרכב במקומו של טרנט בראון, ועשוי לשדרג את הקו ההתקפי של הקבוצה.

אם לנתח את החלק ההתקפי של הקבוצה בעונה הקרובה, אנו מקבלים את אחת הקבוצות המסקרנות והמגוונות ביותר בליגה. הקבוצה מחזיקה בארבעה שחקנים נהדרים מהבק-פילד שמטילים קושי עצום על היריבה להתכונן למהלכי ההתקפה של הפאטס: סוני מישל שנתן עונת רוקי נהדרת והשאיר טעם של עוד, ג'יימס ווייט הבלתי נגמר שממשיך לקבע את מעמדו כאחד התופסים מהחלק האחורי הטובים בליגה, רקס ברקהד – רץ פיזי נהדר שבתוך האנדזון עושה עבודה נפלאה ואפילו הפולבק ג'יימס דוולין, שבליצ'ק הוכיח כי הוא יודע להשתמש בו כשצריך. גם בגזרת התופסים אנו מקבלים חוליה וורסטילית בראשות ג'וליאן אדלמן בן ה33, שלראשונה מזה הרבה זמן אמור להשלים עונה מלאה לצד ג'וש גורדון שיכולתו להישאר סאחי צריכה להדאיג את הנהלת הקבוצה. פיליפ דורסט הסילון, שינסה להוכיח את האמון בו ונ'קיל הארי יצטרך להצדיק את הבחירה בסיבוב הראשון. עם כל הכבוד לרצים והתופסים, ההתקפה של הקבוצה תקום ותיפול על היכולת של טום בריידי. הקווטרבק הפותח את עונתו ה20 בליגה (!), הציג בעונה שעברה את יכולתו החלשה ביותר מאז 2013 והראה סימנים מדאיגים לקראת סיומה. את הפלייאוף סיים עם יותר איבודים מאשר ט"ד. בגיל 42, נסיגה ביכולת היא דבר מתבקש ולגיטימי. אולם, במערכת כמו הפאטס גם יכולת בינונית צפויה להספיק להבטחת שבוע חופש בינואר. ההתרגלות ליום שאחרי גרונק לא תהיה קלה, אך לקבוצה יש סגל התקפי מספיק טוב כדי להמשיך לשחק פוטבול יעיל – כפי שאנחנו רגילים לראות בעידן בריידי.

תוצאת תמונה עבור ‪sony michel‬‏
סוני מישל. הרשים מאוד בעונה שעברה.

את סופרבול 53 ניצחה הגנת הפטריוטס.  קייל ואן נוי היה פנטסטי, טריי פלאוורס הפעיל לחץ ללא הפסקה וסטפון גילמור ניטרל לחלוטין את משחק המסירה של הראמס. אותה הגנה שהביאה טבעת אליפות הייתה גם זו שזכתה לביקורות נוקבות לאורך עונה שלמה, אך ככל שהזמן עבר ההגנה התחברה ונראתה טוב יותר משבוע לשבוע. עם זאת, מצבת הליינבאקרים עדיין הייתה מהחלשות בליגה. אבל בליצ'ק כהרגלו לא מתרגש מרעשי הרקע, ומלבד ג'יימי קולינס שעשה קאמבק לקבוצה ונראה לא רע במשחקי ההכנה, לא צורף אף ליינבאקר לאכזבת האוהדים. מייקל בנט יחליף את פלאוורס שעזב, שהסקנדרי נותר על קנו ויתחזק בג'וחואן וויליאמס הרוקי. המתאם ההגנתי (יותר נכון לומר הפליי-קולר) בעונה החולפת, בריאן פלורס עזב לטובת משרת אימון ראשי בדולפינס ולאחר שגרג סקיאנו מונה ודפק ברז אחרי חודש, הפטריוטס נותרו ללא מתאם. לא דבר נדיר אצל בליצ'ק, אך בהחלט מעורר תהיות. בעיניי, הגנת הקבוצה לא מספיק טובה להוביל את הפאטס לעונה נוספת של סופרבול. אינני יודע אם בקבוצה נחים על זרי הדפנה של ההצלחה בעונה הקודמת, אך לפרקים לא קצרים היכולת הייתה מדאיגה מאוד, וההחלטה לא להתחזק בליינבקר פנימי בדראפט עלולה לעלות ביוקר.

צריך להודות על האמת – הפטריוטס לא מוכנים ליום שאחרי. היום הזה רק הולך ומתקרב בצעדי ענק. אבל עד שאותו יום יגיע, לאוהדים נותר רק להינות מכל שניה שהוותיקים נמצאים על המגרש. ניו אינלנד פטריוטס מודל 2019 היא לאו דווקא קבוצה חזקה יותר מזו של העונה שעברה, אך לבטח מרעננת ומסקרנת יותר. כשבAFC ניצבות קבוצות חזקות מאוד כמו קנזס סיטי וקליבלנד בגרסתה המחודשת המשימה להעפיל לסופרבול הופכת קשה יותר, וודאי כשהסגל הנבנה בקיץ הלך אחורה. אבל עם סגל כזה או אחר, יריבה קשה יותר ויריבה קשה פחות, הפאטס הוכיחו לנו פעם אחר פעם שכאשר מגיעים לרגעים המכריעים של העונה אסור להמר נגדם. בינתיים, כל שנותר הוא לסיים את הבית בלי תקלות ולשמור על בריידי חי ונושם עד ינואר. כל השאר יהיה בונוס.

עידו יצחקי

בן 18, גר בשוהם. כותב על פוטבול, NBA וכדורסל נוער ישראלי. אוהד מכבי ת"א בכדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף וזריקת דוקים למרחקים.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

      1. בריידי חתם עסקה עם השטן, אין דרך אחת להסביר את זה, לא הייתי מהמר נגדו בפלייאוף כם כשהיה בן 60 מסוכן מדי

  1. כל שנה מגיעים למסקנה שאין להם סגל מספיק טוב, והפטריוטס בשלהם.
    אגב, כשבריידי היה פצוע בעונת 2008, הם סיימו במאזן 5-11, ופספסו את הפלייאוף כחוט השערה, כך שיש לי הרגשה שגם בלעדיו הם יהיו טובים.

  2. אני לא מסכים עם רוח הפוסט (על פניו הם נראים גרועים אבל זה הפטס אז הם קונטנדרים, אבל בדרך הזאת יום אחרי בריידי הכל יתמוטט) בכלל:
    1. נתחיל בהגנה – ציינת שככל שהתקדמה העונה ההגנה השתפרה. השתפרה זה אנדרסטיימנט. אלא מה, אכן כשמסתכלים על העונה בכללותה נראה שההגנה לא הרשימה ולא התחזקה הרבה. ומכאן קצרה הדרך להסיק שההגנה שלהם לא טובה. ולא היא!
    מה שקרה שההגנה התייצבה זה שהתייצבה מצבת השחקנים: הייתה תחלופה גבוהה בתחילת העונה וכמה שחקנים חדשים/כמעט חדשים שחלקם היו אנדראפד: ג'ייסי ג'קסון, שהחל להיכנס לרוטציה רק לאחר מספר משחקים, סלוט קורנר שהיה בחירת סיבוב שני נפצע סמוך לתחילת העונה ואת מקומו תפס ג'ונתן ג'ונס ששיחק מעט מאוד בעונה לפני והיה צריך להסתגל. גם ג'ייסון מקורתי סבל בתחילת העונה מענייני תקשורת וכד'. ככל שהתקדמה העונה ההיררכיה התייצבה ואיתה גם הבעיות. כיום רבים מחשיבים את הסקונדרי שלהם לאחד הטובים בליגה.
    בפרונט אכן איבדו את טריי פלאוארס אבל כמו שציינת ווינוביץ' נראה גניבה, ואנשים ממעיטים בערך של בנט. בפילי היו לו מספרים יפים, אבל הפואנטה שבקושי השתמשו בו נכון. הייטאואר החמיץ חלק מהמשחקים הראשונים, ובאופן דומה ככל שהתקדמה העונה ההגנה התייצבה. לדעתי חד וחלק ההגנה שלהם התחזקה משמעותית מעצם זה שכעת יודעים בדיוק עם מי הולכים כבר מהתחלה.
    2. התקפה – וכאן זה הולך יד ביד מצבת הרסיברים והיכולת של בריידי: חד משמעית מצבת הרסיברים השתפרה פלאים לעומת שנה שעברה. גרונק זו וודאי אבידה רצינית אבל שוכחים שגם ככה הוא היה שנה כן שנה לא. את סופרבול 51 למשל לקחו בלעדיו. אז פטרסון איכזב, ונשארת עם הוגאן שירד מאוד ביכולתו. למי בדיוק בתחילת העונה אמור היה בריידי למסור? לא הייתה לו כתובת. שלא לדבר שמישל שיודע לתפוס כדורים נכנס לעונה באיחור ללא פרי סיזן. השנה יחד עם נקיל הארי, כרגע ג'וש גורדון שאכן אינו אמין כרגע, עם עוד רוקי בשם מאיירס שהרשים מאוד בתחילת העונה, ולמרות שנחתך יש דיבורים גם על חזרה בהמשך של דמריוס תומאס, לדעתי נראה שיפור משמעותי בהתקפה.
    בקיצור, לדעתי שנה שעברה הייתה העונה להכות בפטס ואם נכשלו שנה שעברה לעשות זאת, הרי שהשנה הסיכויים לכך פוחתים. האם קנזס בעיניי לא פחות טובה? בוודאי. היא בעיניי האיום המרכזי. אבל להציג אותם כקבוצה חלשה בעיניי זו טעות.
    למרות האריכות, הערה אחרונה בעניין ה"עתיד": גם כאן, יש להבחין בין עתיד בלי בריידי לעתיד בלי בליצ'ק. דווקא סטידהאם עושה קולות לא רעים בכלל, וכבר תפס את תפקיד הגיבוי. ברור שהוא לא בריידי, אבל אם בריידי פורש ובליצ'ק ממשיך, ברור שלא ישלטו כמו בעשרים השנים האחרונות אבל גם עושה רושם שלא ישקעו כל כך כמו שהרבה מצפים

  3. אם כבר מדברים פוטבול, הייתי שמח להסבר על ה"מהלך הגאוני" של קלוני שהלך בעקבות בל, לא חתם על התג ו"הכריח" את יוסטון להטריד אותו עבור נזיד עדשים: אני לא מבין מה הוא הרוויח מכל העסק ובכלל לא רואה דמיון לבל: בל לא רצה לשחק תחת התג כי העדיף חוזה ארוך מאשר עונה אחת גם כזו שמשלמת תג. לגיטימי והגיוני. אבל קלוני לא חתם על התג, אלא שכעת לא יכול לחתום על חוזה ארוך, עד שנה הבאה, אז הוא ישחק בסיהוקס, עבור, אהמממ.. תג! אז מה הוא הרוויח?
    כל העניין זה שעבר מקבוצה אחת לאחרת באותם תנאים? מה הרווח הגדול? אני מבין שנעלב מיוסטון, אבל בתכלס הוא לא באמת הרוויח, לא?

    1. קשה מאוד להסביר את מה שקרה ביוסטון ביממה האחרונה, אז ברשותך אתייחס רק לצדדים האחרים.
      .
      החוקים ב-NFL לא מאפשרים לשחקן לחתום על חוזה ארוך טווח לאחר שעבר מועד התג, הוא יכול לחתום על תג וזהו (או במקרה של בל, לשבות). לכן, הטרייד הזה בעיקר מזכיר טריידים שקורים ב-NBA בשנים האחרונות (ע"ע פול ג'ורג') שמגיעים בשנה האחרונה לחוזה אחרי שעזבו ארגון שלא אהבו והגיעו לארגון אחר.
      .
      הרווח?
      קלאוני קיבל את מה שרצה אחרי שהסתכסך עם הנהלת יוסטון והיה נראה שזה לא בר גישור. סיאטל ויתרה על מעט מאוד (ממש מעט) בשביל הזכות לקבל שחקן מוביל בעמדת מפתח לשנה אחת, כאשר בעונה הבאה הם יהיו במושב הנהג בנוגע לחוזה שלו. המפסידה היחידה בסיפור הזה היא יוסטון, שעשתה מהלכים תמוהים מאוד ביום האחרון לפני סגירת הסגלים…

  4. זה אולי ישמע כמו תקליט שבור, לא מהצד שלי אבל בכל זאת, אבל נראה שהשנה יש סדקים ראשונים בשריון של דארת' ויידר.
    .
    כרגיל בחירות הדראפט היו בינוניות להחריד, אבל בנוסף לעובדה שמשחק המסירה שלהם קיבל שינמוך רציני (למרות החזרה המסתמנת של תומאס) והפעם גם נראה חורים רציניים בקו ההתקפה, כאשר הפטס שיחקו שם כיסאות מוזיקליים כל קדם העונה. כנראה שגם לביליצ'יק יש לפעמים מגבלות…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט