לא משנה. זאת עדיין נבחרת ארה"ב בכדורסל!

אדבר הפעם בנקודות:

*נקודה ראשונה:

לא משנה שזאת בשום פנים ואופן לא "נבחרת חלומות". לא משנה שזה לא 1992. לא משנה שאין שם לברון ג'יימס. לא משנה גם שאין שם אנטוני דייויס, ג'יימס הארדן, קוואי לינארד, פול ג'ורג', קיירי אירוינג, ראסל ווסטברוק, סטפן קרי, קווין דוראנט, קליי ת'ומפסון, דמיאן לילארד, דריימונד גרין, ועוד איזה 10 שחקנים שראויים לייצג את ארה"ב (לא בלייק גריפין ודווין בוקר, לא שכחתי אתכם. אתם בין ה-10, ואפילו כריס פול עשה את ה-'10'.).

לא משנה מי ישחק, הם עדיין 'נבחרת ארה"ב'. אולי לא פייבוריטית כמו בעבר, אבל היא עדיין הקבוצה לנצח. ואגיד דבר נוסף, מי שרוצה לנצח אותה מוטב שיעשה זאת מהר, בתחילת הטורניר, כי ככל שהטורניר יימשך, הקבוצה תהפוך להיות יותר ויותר מאוחדת ומאורגנת, וכמה מהצעירים שבה ירגישו נוח יותר ויותר לייצג את ארה"ב, ולהרגיש את החובה והאחריות שבאים עם ה-U.S.A על החזה שלך. זוהי אולי הקבוצה המעניינת ביותר כי שחקניה הם המוכרים ביותר. ברגע שהכדור הראשון ניזרק כל הבלגן עם נבחרת ארה"ב יישכח, והקבוצה שתשחק תהיה "U.S.A".

אז מספיק לדבר על מי שלא שם. בואו נדבר על מי ששם.

*נקודה שנייה:

מי שנמצא שם הם שני אייקונים שבין המאמנים. אחד מבוגר (גרג פופוביץ', מאמן הספארס) והשני צעיר יחסית גם בגיל וגם בשנות האימון (סטיב קר). פופ הוא המאמן הראשי וקר הוא עוזרו הבכיר. לפופ 5 טבעות, ולקר 3 (מ-5!). כמובן שלקר ישנן עוד כמה כשחקן בבולס של מייקל ג'ורדן. כמובן שישנם עוד כמו ג'יי ויליאמס, לדעתי מאמן המכללות מס' 1 ועוד, אבל הנטל ייפול על פופ וקר. הם-הם המייצגים את צוות המאמנים.

שניהם אלופים כפול. הם לא עשו זאת עדיין עם צעירים מסוג זה שהפעם יש להם, אבל לפופ היה טוני פרקר בן 19 ולסטיב קר היו (ויש) צעירים כגרין ות'ומפסון. שניהם אימנו את הנבחרת כשהפסידה את המשחק הראשון אחרי 78 נצחונות, אבל שטויות כאלה לא מדברות אליהם.

הם שניהם בין המאמנים המנצחים יותר בין כל המאמנים (אצל קר זה הכל עדיין יחסי), ושניהם ידועים כ'מאמנים של שחקנים' – ז"א הכבוד (ולגבי פופ גם היראה) של השחקנים הוא הדבר החשוב ביותר, אבל שניהם מרגישים חופשי לדבר עם שחקנים, לבקש ולשמוע את דעתם, והם קרובים הרבה יותר לשחקנים מאשר היו פט ריילי או פיל ג'קסון.

שניהם אהודים על שחקניהם גם בגלל שהם לא חוששים להביע דעתם בעניינים פליטיים, חברתיים, ושניהם עמוק בתוך הסושיאל מדיה.

*נקודה שלישית:

זהו סגל הנבחרת:

Team USA Roster

PLAYERTEAMPOSITION
Harrison BarnesSACSF
Jaylen BrownBOSSG
Joe HarrisBKNSF
Brook LopezMILC
Khris MiddletonMILSF
Donovan MitchellUTAHSG
Mason PlumleeDENPF
Marcus SmartBOSPG
Jayson TatumBOSSF
Myles TurnerINDC
Kemba WalkerBOSPG
Derrick WhiteSAPG

זוהי הנבחרת הנמוכה ביותר בכל תולדות נבחרות ארה"ב מאז אני עוקב אחרי נבחרת ארה"ב מ-1960. יש לה רק שחקן אחד שהוא 7' (2.13). אחריו שני הגבוהים (11'6) – 2.09 מ' – הם מיילס טרנר ומייסון פלמלי. ארה"ב תשחק SMALL BALL כמעט אקסלוסיבית כשפלמלי וטרנר כמעט ולא שיחקו עם הגב לסל מאז הקולג' (גם אז רק לעתים נדירות), וברוק לופז התחיל להצטיין בזריקות מה-3. אף אחד מהסנטרים האלה אינו סנטר דומיננטי ולכן משחקם של האמריקאים המבוסס על מהירות, חדירות לסל, ודי הרבה ONE-ON-ONE יהיה הדבר שאיתו הם ינצחו או יפסידו.

הבעייה? מולם ישחקו סנטרים מצויינים כרודי גובר, ניקולה יוקיץ', ומרק גאסול שהםן גם טובים מהם וגם גבוהים מהם. התקווה האמריקאית שהם ישתלבו במשחק המהיר ביותר של האמריקאים, שיבלבל לחלוטין בלוקים כמו גובר או גאסול.

*נקודה רביעית:

הקבוצה האמריקאית תהיה אחת הנמוכות בכל הטורניר. כמה מהקבוצות האירופאיות תהיינה גבוהות משמעותית מהאמריקאים. הדבר היחיד שינצח את האמריקאים הוא משחק איטי עם גובה וכוח תחת הסלים. אני מאמין שסרביה היא אחת שיכולה לעשות זאת, ואחריה האוסטרלים והיוונים.

*נקודה חמישית:

אני לא יודע אם אתה אוהד או שונא הסלטיקס, אבל אם אתה לא אוהב את הסלטיקס אבל רוצה שארה"ב תנצח, מוטב שתתרגל לעובדה שנבחרת ארה"ב תשחק דקות רבות של כל משחק עם ארבעה סלטיקים (כמובן בתנאי שמרכוס סמארט הבריא לחלוטין: קמבה וולקר ומרכוס סמארט מאחור, ג'ייסון טאטום וג'יילן בראון – שני ה-WINGS. זוהי נקודת טריוויה, אבל לי לא זכורה נבחרת אמריקאית אי-פעם ששיחקה אפילו דקה עם ארבעה שחקנים מאותה קבוצה. ב-2012 לת'אנדר היו 3 שחקנים באולימפיאדה (דגוראנט, ווסטברוק, והארדן), ולווריורס היו 3 באולימפיאדת 2016 – קווין דוראנט, קליי ת'ומפסון, ודריימונד גרין. היו יכולים להיות להם ארבעה אלמלא ההיעדרות של סטפן קרי.

*נקודה ששית (לא חשובה ביותר אבל מספרת את סיפור הנבחרת)

הריסון בארנס הוא שחקן הנבחרת היחידי עם טבעת אליפות! בארנס ומייסון פלמלי הם היחידים שייצגו את ארה"ב לפני כן. וולקר, כריס מידלטון, וברוק לופז הם שחקני הנבחרת היחידים שהיו 'אול-סטאר'. ג'ו האריס ומיצ'ל דונובן זכו בתחרות באול סטאר – האריס בתחרות השלשות, ומיצ'ל בדאנק.

*נקודה שביעית:

דריק ווייט הוא שחקן הנבחרת היחידי שתרם משהו להגעת הנבחרת עד הלום כששיחק עבור קבוצת ה-"G" של ג'ף ואן-גנדי במשחקים המוקדמים.

.*נקודה שמינית:

רק שתדעו: במשחקי המבחן מיילס טרנר שיחק 72 דקות. לופז ופלמלי י-ח-ד שיחקו רק 68 דקות. טרנר הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר בין השלושה.

*נקודה תשיעית:

בכל טורניר קופץ פתאום שחקן והופך לראחד מגבורי הנבחרת. ההרגשה שלי? דריק ווייט יהיה השחקן שיפרוף ויהפוך לאחד מכוכבי הנבחרת, ושמו יתפרסם ברבים.

*נקודה עשירית:

זה יהיה טורניר שונה מכל מה שידעה ארה"ב מאז קולאנג'לו לקח את הנבחרת והחלו לטפל בה כדבר רציני. בכל הטורנירים הקודמים ארה"ב שטפה את המגרש וסיימה ב-30-40 הפרש כל משחק עד שלב הגמר, וגם שם ההפרשים היו 15 עד 30. האידיליה הזאת הסתיימה. כל משחק של האמריקאים יהיה מלא עצבים ויזדקק בסופו למאמץ עליון של כמה שחקנים חמים לעשות זאת. האמריקאים ינצחו לדעתי, אבל חכו לנצחונות בהפרשים של 12, 10, 6, ואפילו 2 נקודות.. אל תצפו הפעם ל'הצגות אמריקאיות'. מה שיהיה במקום זה טורניר של DOG EATS DOG.

אני מאמין שבסוף האמריקאים ינצחו אבל בשיניים.

אני מקווה שעתה אתם מכירים את נבחרת ארה"ב קצת יותר טוב.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. האמריקאים עדיין פייבוריטים, גם עם תכלס הסגל מס' 3 שלהם. וזה טוב לכולם שהם הגיעו ככה. כי סופסוף יש עניין באליפות הזו. אחרת לא היו מתעסקים בה כ"כ הרבה. יש איך להעביר את הזמן עד לעונת ה-NBA עם קצת כדורסל לשם שינוי, ולא צחוקים על הספסל ואלי-הופים של האולסטאר גיים. מקווה שיהיה ככה גם בטורניר האולימפי, שהוא בד"כ מאוד-מאוד מותח, חוץ מהמשחקים של טים USA החזקה-מדי, שבאה והורסת הכל, בעצם.

  2. טוב ש USA מגיעה עם הנבחרת הרביעית שלה לטורניר בשביל התחרותיות ובשביל העניין.
    לדעתי זו ההזדמנות של השחקנים הפחות מוצלחים (בין ה 40 הראשונים בארה"ב) באן בי איי להראות מה הם שווים.
    לגבי שחקני הסלטיקס, להלן הרביעייה… לא רואה מצב שכל ה 4 על המגרש אבל נחייה ונראה.
    לא אוהב את ההתלהמות בעיקר של סמארט שרואה את עצמו מנהיג הנבחרת. עדיף שיהיה מנהיג שקט ולא ידברר את עצמו לדעת. זו נשמעת שחצנות זולה. יותר מחזיק מבראון מאשר מטייטום ונראה שגיילן חושב ובצדק על החוזה הבא וייתן שנה יותר טובה משנה שעברה ולדעתי גם יותר טובה מזו של טייטום.
    קמבה יהיה שחקן המפתח של הסלטיקס בנבחרת. הוא לטעמי המנהיג האמיתי בטים USA.

  3. תודה מנחם. נק' בהחלט מעניינות. אגב באולימפיאדות 08,12
    האמריקאים הגיעו עם הסגלים החזקים שלהם ולפחות בגירים הספרדים היו צמודים אליהם מאוד.

  4. תודה מנחם
    זו הנבחרת ה5 או ה6 שהם יגולעם להעמיד ועדיין אני חושב שינצחו די בקלות בעיקר בגלל החוסר בגארדים טובים בשאר הנבחרות תמיד שעשו להם בעיות זה היה התפוצצות של גארד : משאראס וארויו ב2000 דרך גינובילי ב2004 פפאלוקס ב2006 והגארדים הספרדים ואפילו פטי מילס במשחק ההכנה האחרון , השתי גארדים היחידים שיכולים לעשות להם בעיות זה אולי בוגדנוביץ ודה קולו . אבל לא מאמין האמריקאים ירוצו וישחקו מהר ויפרקו את כולם

  5. שאלת היום של ספורטס-סנטר מתייחסת לשני בוגרים של דראפט 2009:
    את מי היית לוקח היום לקבוצה שלך, סטף קארי או ג'יימס הארדן?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט