שחקנים שאסור לשכוח: ברוס בואן / דן רוזנבלום

בעיניי אין שחקן אפור ומצליח יותר בתולדות המשחק מאשר ברוס בואן.

ראו
הנה ברוס בתור תינוק.
זרוק על הגב, שרוע על מזרן מעופש בזמן שאמא שלו מזריקה הרואין ואבא שלו מחפש למי לשבור את הבקבוק על הראש.
איזה כיף אה. צ'עה.

בזמן שהדור הצעיר אוהב לעטר את עצמו על מטבע העוני והסבל.
כדאי שיחזרו בתשובה.

3× NBA champion 2003, 2005, 2007
5× NBA All-Defensive First Team 2004–2008
3× NBA All-Defensive Second Team 2001–2003
No. 12 retired by San Antonio Spurs

ברוס עבר בין 10 קבוצות…עד שהגיע לסן אנטוניו ואל חִפקַת ידיו של פופוביץ'.
לא נבחר בדראפט 93' והלך לשחק בצרפת. היה שם שנתיים וחזר לארה"ב אל ליגות המשנה.
ב- 1997 המיאמי היט החליטו להחתימו לחוזה של עשרה ימים לקראת סוף העונה.
בו שיחק משחק אחד, שבו שיחק דקה אחת ונתן חסימה אחת.

בתחילת העונה הבאה כבר שיחק בבוסטון, שם בילה שניי עונות בקצה הספסל אך עדיין…"חי את החלום".
הוא שם. בליגה הכי טובה בעולם. בין השחקנים הכי טובים שקיימים. מתפרנס.
בעין דעתו, לא היה דבר שהפריד בינו לאחרים.

בתום החוזה, חתם בפילדלפיה.
לאחר 42 משחקים, העבירה אותו בטרייד לשיקאגו. ששחררה אותו ומיאמי שוב קלטה אותו.
בעונתו השנייה במיאמי, תחת פט ריילי…כבר הפך לשחקן נ.ב.א ראוי כאשר פתח בחמישייה בכל 82 המשחקים.
שיחק 32 דקות למשחק והעמיד ממוצעים של 7.3 נקודות וכמעט 4 ריבאונד.

אבל רגע, המספרים האלה לא מרשימים בכלל.
איפה ולמה ברוס באוון הפך להיות שחקן חמישייה בליגה הטובה בעולם…כאשר אפילו לא הצליח להתבלט בליגת הצרפתית?

תשאלו אוהד שלא ממש מבין בכדורסל…והוא לא יוכל לאמר לכם.
תשאלו מישהוא שכן מבין בכדורסל והוא יהפוך נבוך ולא ידע בדיוק כיצד להתבטאות.
כי דבריי חסד בנחת נשמעים ודבריי חכמים עוד יותר.
מה עוד כי אם אדם נשפט ע"י מעשים…ייתכן שבואן אף גדול יותר ממה שניתן לשבח אותו.

יש היגידו שבאון הוא שחקן ההגנה 1 על 1 הטוב בכל הזמנים.
סה"כ גוף. גובה ממוצע לנ.ב.א. משקל ממוצע. יכולות אתלטיות מן המניין.
אל האקס פקטור האמיתי של באון נגיע בעוד רגע, כי בלי להעליב…שנים רבות חשבתי שברוס סובל מפיגור שכלי ולא הייתי היחיד.

אדם תם. בריא. פשוט וכנה.

כך שקשה להכיל את תודעתו…כי עד כדי כך מופשטת, שאין בה תוכן.
צלולה כל כך, שהיא שקופה. יודעים למה לצפות. יודעים מה מקבלים.

אין הפתעות עם באון. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל…ומה שאתה מקבל זה %150.
כי גם מליון דולר לעונה…עבור אנשים עם ראש על הכתפיים, זה יותר משאפשר לחלום עליו.
באון לא שכח ולא זלזל לרגע. לא הרים את האף. בכל פעם שעברה בו המחשבה לטפוח חזה…הקול של פופוביץ' רדף אותו. אם בתת מודע, בעל מודע או מהספסל.
זה החזיר אותו למשבצת.
קטל, רגם, השמיד, הרכיב ויישם אותו מחדש.
בכל העברת כדור.

גוף של אדם שמבין שכל הסיכויים נגדו והדבר היחיד שהוא צריך לעשות זה להקשיב להוראות.

יש היאמרו גם שבאון הוא שחקן ה X-O הטוב בכל הזמנים.
וכן, על סופרלטיבים עוד נוכל לשרבט.
לא חושב שיש גם שחקן כדורסל מקצועני שהיה ממושמע יותר מבאון.
יותר מת'ורמונד, יותר מרון הארפר…גם שפופוביץ' היה מבקש ממנו לבכות על טעות שהוא עשה…הוא בכה.

כי לגלות את הכשרון של ברוס…זה מחתרתי.

היום, אין שחקן טוב יותר מאשר ברוס בכדי להביט אל המשחק על תכניו ולהחליט באיזה צד של המתרס אתה נמצא.

האפס הגמור. חסר האגו והזהות.
חסר הפנים והפה. שחקן שהערך השיווקי שלו הוא שלילי.

ספורטאי. אתלט.
זהו.

זה מה שהוא. לא יותר.

כי לא צריך להיות סופרסטאר כדי להצליח.

מספיק להיות צייתן. מספיק להעריך ולתת כל מה שיש לך.

כי אפשר לקחת כל ספורטאי ולהפוך אותו לברוס באון.


בקטע הזה צריך להוסיף קטעיי מיטב מהיו טיוב ותמונות טובות…
אך מזה לא ניתן להכיל את תרומתו כשחקן…אז אחסוך זאת מכם.

אספר לכם שהוא קלע שלשות חשובות,..שסגרו משחקים,..סדרות ואליפויות.
למרות שסיים את המשחק עם אותם 3 שיט הנקודות…

אספר לכם שנפילה אחת שלו לאופנסיב היו חשובים יותר לנצחון מאשר 40 נקודות של דאנקן.

אספר לכם כי למרות שתמיד היה שם,…תמיד היה אוהד, שחקן או מאמן שאמר "וואו…מי זה?"

אוכל לאייר לכם מהלכים ורגעים מסויימים במשחקי שיא…אבל זו תהא קלישאה.
כי אם אתם באמת לא מכירים…אני לא חושב שמגיע לכם.

כל אתלט בכל ענף יכול להצליח אם הוא פשוט משיל את עצמו מהמשוואה ועושה מה שאומרים לו.
ללא דופי. ללא מחשבה. כמו חייל שמצווים עליו לרוץ על החוף בנורמנדי.
הנה ברוס. הוא עושה את זה.

אך כיום, מודל כזה הוא ההיפך הגמור מהתהודה הספורטיבית שדוחפים הכוכבים.
סליחה, אתקן. לא הכוכבים אלא, "המנהיגים החברתיים" של עולם הכדורסל.

למרות הצלחותיו, רוב שחקניי הליגה ידמו את ברוס לשפח מין.
מסורס. אנוס. בעל חדווה רק לספק את אדוניו.

שחקן "שחור" כנוע ומבויית. ה Ultimate Uncle Tom.
כי החברה' היום…ה"מנהיגים" נמצאים בהתנגדות מוחלטת לכל דבר שהוא "ברוס באון".

אם אתם לא מעריכים את ברוס באון כשחקן יש לכם עוד הרבה לספוג, לעבור ולהתחשל עמו בחיים בכדי להבין.
לא רק בספורט, אתלטיקה או כדורסל…אם כי בהתבוננות הנפש. באופנה הטהורה ביותר.

לא קוואי. לא לברון. לא דוראנט ולא קיירי ניחנים בכישורים האלה.
אז אתם? ולמה?

ללא השלך לקטע זה, אני מזמין את כל כותביי האתר לכתוב על ברוס ב"שחקנים שאסור לשכוח".
כי למרות הנרטיב שלי, הוא מסוייג.

הסוגייה הזו, תלווה את הקטע הזה אל ההבא שבו אכתוב באתר…

המקום על הפרקט שאדם מחליט אם הוא גבר או צעצוע.
המקום על הפרקט, באם אתה שחקן כדורסל…או משהו אחר.

מה שבטוח, את ברוס תפגשו בבוקר עם כוס מיץ תפוזים.
חיוך על הפנים ומרץ שעדיין יכולים להביך את השחקן הטוב ביותר בליגה.

לפוסט הזה יש 82 תגובות

  1. אתמול אמרתי על פרינס שהוא היה שחקן הגנה מדהים במשך שלוש שנים, ואחרי זה הפך להיות בינוני למדי (נכון גם לגבי שחקני הגנה אחרים… ע"ע רובן פטרסון). אפילו קוואי היה קצת פחות טוב השנה מאשר בשנים קודמות.
    אבל בוואן… בוואן היה מדהים בצד הזה לאורך כל הקריירה. לא נח לרגע.

  2. מה אפשר לומר על בואן? שהוא שהוא הסמל של "המטרה מקדשת את האמצעים"? שהאהדה של משחקו נותנת רוח גבית למשפט "הניצחון הוא חזות הכל"? או – "הניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה הדבר היחיד שחשוב"?
    .
    כל ערמת הקלישאות הנ"ל נועדה לתאר את התסכול שהספרס של בואן וצ'יפ שוט בוב גרמה לקבוצה לא קטנה של אוהדי הסאנס.
    לא תסכול ספורטיבי כמו זה שיוסטון של אלאג'ואן גרמה. אותם למדתי להעריך ולכבד. אלופים גדולים.
    הספרס של בואן גרמה לתסכול בגלל שניצחון שלהם, ההפסד של הסאנס, היה הכל, חוץ מספורט.
    .
    אני מבין את אוהדי הספרס המניפים את ניסו של בואן אל על.
    אני לא אוהד ספרס. עבורי, על ניסו של בואן, לעד יהיה כתם.
    .
    תודה, דן.

    1. גיא אתה קושר את מעשיו הבזויים של בואן על המגרש לאהדה של קבוצה ספציפית
      ==
      אישית, תמיד אהבתי את הספרס
      ==
      אבל הימים של ברוס לי וצ'יפ שוט בוב, פשוט הגעילו אותי ותו לא
      ==
      הם היוו את מה שהפוך לרוח הספורטיבית ולהנאה ממנה

      1. אין בכוונתי להפנות אצבע מאשימה כלפי אוהד כזה או אחר.
        להפך,
        אני מנסה להסביר את דעתי הסובייקטיבית, ומהיכן היא מגיעה.
        .
        למדי (לקח קצת זמן, אבל אחרי העשור הרביעי של חיי, רמז של תבונה סוף סוף חלחל) שהאמת שלי, היא לא האמת של כולם. יותר מכך, למדתי שגם האמת שלי, היא פונקציה של לא מעט משתנים –
        זמן. מקום. סיטואציה.
        אז אחד מהדברים שאימצתי זה לא לקבוע עבור אחרים,
        בטוח שלא כאשר מדובר בדברים איזוטריים ומהותיים כמו אהדה.

        1. אני מסכים עם גיא אני לא חושב שמקומו כאן, הוא שיחק משחק מלוכלך מגעיל דוחה שמטרתו לפצוע את האחר ללא קשר לכדורסל, מתאבק UFC בסניקרס . האליפות של הספרס איתו זה אחד הכתמים הגדולים ביותר שיש לליגה, השופטים אפשרו להכות והוא הכה.
          .
          זה שהספרס תלו לו את החולצה זה בכלל ביזיון

            1. זה נראה לך מתחת לרגליים של השחקן הקופץ?:
              https://youtu.be/edb6bz_C9ms
              אתה סתם מלכלך

            2. Awwwww….Endearing.
              Kid Be Sour.
              See you in Practice tomorrow.

      1. לבקש מאוהד לשחרר, זו בקשה גדולה.
        .
        לבקש מאוהד עם OCD לשחרר,
        זה כמו לבקש מצב "שים גז",
        לבקש מזאב להיות טבעוני,
        לבקש מווסטברוק להפסיק לזרוק פול אפס.
        .
        במחשבה שנייה,
        אם אחרי שנים למדתי להעריך ולכבד את פופ,
        אז אולי לראסל יש תקווה. . .

    2. אי אפשר להבין את אוהדי הספרס שמניםים את ניסו של בואן אל על כי מי שאדם ראוי צריך לסלוד מלפצוע שחקנים בכוונה ולא לרצות שחקן כזה בקבוצה שהם אוהדים.
      ובואן הוא כתם על אוהדי הספרס ועל כל אחד מהקבוצה והמועדון שלא גינה את המשחק האנטי ספורטיבי ולא אמר שעברות מלוכלכות כאלו הן בגידה בספורט ואין מקום לאלימים כאלו בסופר המקצועני וכל אלו שותפים לפשעים נגד הספורט של בואן, גם אם שמם הוא דאנקן או פופ!!!

    3. וזה כתם על הליגה ותעודת עניות לליגה שלא עשתה דבר כדי להפסיק את מעשי החלאה האנטי ספורטיבית הזו!!!

  3. אכן, שחקן שאסור לשכוח את החוסר ספורטיביות שלו. לא אוהד פיניקס אבל שחקן שצריך להיזכר כנבל, וגם אם הוא עשה דברים חיובים המשמעות שלהם בטלה בשישים לצד החוסר ספורטיביות המופגן שלו. אני שמח שהיום אנחנו לא עדים לתופעות כאלה. ומי שרוצה לראות שחקנים שדוחפים יריב לרצפה ודופקים מרפקים שיצפה בwwe

  4. דוגמא מצוינת איך אפשר להפוך חוסר כישרון כ"כ בולט להצלחה באמצעות עבודה קשה. אחלה טור. אפשר להעריך אותו על ההגנה העילאית שלו והתרומה לאליפויות, אפשר לשנוא אותו על משחק מלוכלך, אבל עצם העובדה שזוכרים אותו, מדברים עליו, שהוא מעורר כ"כ הרבה אמוציות, לשני הצדדים- אולי היחס המרשים ביותר, החיובי, בין הצלחה לכישרון.

    1. מה זה יחס חיובי, אין כוכב שהוא כמעט לא הוריד ופצע קובי מגריידי אייברסון קארטר, הברכית לאזור הרגיש של נאש, הבעיטה לפרצוף… קראטיסט בסניקרס, אני חושב שהוא כתם גדול לליגה

  5. לא משנה מה אומרים עליך…. העיקר שמדברים עליך.
    ועל ברוס בואן עד היום מדברים – בדכ על שבירת קרסוליים בסגנון שונה משל אייברסון, יותר מילולית…..
    🙂

    1. בסגנון והכתיבה אחלה פוסטנאך בתוכן םוסט אומלל ושגוי כי מדובר בחלאה אנטי ספורטיבית שלא ראויה שיזכרו אותה!!!

  6. יש עוול עצום שעושים לבואן.
    הוא קודם כל היה שחקן הגנה יוצא מן הכלל טוב, קצת מלוכלך, אבל בגבולות הלגיטימי: יותר טוב משון באטייה, בטח יותר טוב מדני איינג', מת'יו דלאבדובה וכל הנגרים ובטח הרבה פחות מלוכלך מדריימונד גרין.
    הוא התחיל לשחק מלוכלך וסיכן את הבריאות של השחקנים מולו כשהגיל והפציעות עשו את שלהם והוא התחיל לזייף.

    בטח שקשה מאד לסלוח על זה. בטח, שאני מבין את האנשים שיוצאים נגדו, ובטח שהפציעות הללו שהוא גרם פגעו קשות בלגאסי שלו. אבל חשוב לזכות ולזכור אותו גם ברגעים היפים שלו וההגונים שלו. ומגיע לו על זה הרבה שאפו.

    1. אתה בעצמך בהמשך בעצם אומר שהוא היה מלוכלך ברמה לא לגיטימית. כי ההזדקנות והגיל אינן תירוץ חפצוע בכוונה שחקנים ולבצע עברות מגעילות ומלוכלכות.
      אף אחד מגדולי שחקני ההגנה בעבר לא ביצע עברות מלוכלכות בשנותיו האחרונות בגלל הגיל והפציעות.

  7. חייב לציין שהשפה המתנשאת ואפילו ה״מאשימה״ בפוסט קצת הרסה לי את חוויית הקריאה (והיו כמה משפטים טובים, כמו זה שבלא מעט משחקים היה תופר שלשה קריטית ובלתי נשכחת, למרות שהיה מסיים את המשחק עם אותם 3 נקודות..) וזה קצת אירוני לאור השבחים שכותב הפוסט כתב על האופי הכביכול פשוט של בואן.

      1. למשל –
        ״כי אם אתם באמת לא מכירים…אני לא חושב שמגיע לכם״ (ועוד הדגשת בבולד את החלק השני של המשפט).
        דרך אגב, אני מאוד אוהב את הפוסטים שכתבת עד כה, מקווה שלא העלבתי או משהו. אבל לא יודע, תוך כדיי הקריאה הרגשתי שאתה מנסה לכוון את הפוסט כך שכל מיני ״זבי חוטם״ ירגישו רע עם עצמם שהם לא זכו לראות את ברוס בואן. מתאר לעצמי שזאת כנראה לא הייתה בדיוק הכוונה שלך, אבל זאת לפחות התחושה שלי כקורא, ובאמת שלרוב אני משתדל להיות אובייקטיבי.

        1. אתה דווקא טועה, כי זו הייתה ב-ד-י-ו-ק הכוונה שלי.
          כי לא אתה, אני, הגולשים או הכתבים הם ספורטאים מקצועניים שחשו על בשרם את מפעל החיים…ומן מקומי כפועל ציוני "מלוכלך".
          זהו בדיוק התחושה שאני מנסה להעביר בכתוביי.

          Whats wrong Sweetie?
          Hurt Much?

          All Ball Homie.

          1. טוב, אני מניח אז שבמקרה הזה במקום להתלונן אני צריך להסיר את הכובע. במיוחד לאור העובדה שזה באמת לא הסגנון בו אתה תמיד כותב 🙂

  8. חושב שאתם קצת מחמירים איתו אבל זה בדיוק התדר ששחקן כזה משדר.
    כספורטאי יש הרבה מה להעריך ולכבד.

    הוא לא היה כזה מלוכלך כמו שאתם מתארים…עם ממוצע קריירה של 2.2 פאולים למשחק למשך 13 עונות…אתם דווקא טועים.
    אך כל אדם זכאי לדעתו.

          1. זה העניין. זו סוגיית השפיטה.
            כי זה לא קריירה שלמה.
            עבירה גועלית כזו לוקחת פחות משנייה.
            בכל שאר הדקות…האם גם בהם שיחק מלוכלך? והאם, אם היה לו אופי אחר…היו מייחסים אליו את אלו הערכים?
            לאיזה שחקן אחר שזכה ב 3 אליפויות מחפשים ומוצאים את כל החרא שהוא עשה בקריירה ודווקא את זה שמים מעל הכל?

            לעולם דרך לשפוט אדם.
            השאלה היא אם לכף חובה או זכות.
            ברור לברוס, לאיזה צד הוא שייך.

            1. אם היה מדובר במקרים בודדים על פני קריירה ארוכה,
              אז אולי היה (לדעתי) צדק בדבריך.
              .
              אבל בואן, בסדרה אחת, על פני מספר מצומצם של משחקים, השתמש בכל הטריקים המלוכלכים שיש לו בכיס.
              במשחק 2 זו הייתה הבעיטה באכילס של אמרה.
              במשחק 3 זו הברכיה למפשעה של נאש.
              משחק 4, בכלל היה משחק מלוכלך. כל הספרס השתתפו בחגיגה, כולל כאשר בואן נכנס בדיאו. כל ספסל הסםרס קפץ, אבל הם לא הושעו בגלל שדיאו לא התחיל תגרה עם בואן.
              .
              סדרה אחת. פלייאוף אחד. המון לכלוך.

            2. לשחקן שעשה עבירות מלוכלכות יותר מרוב השחקנים ששיחקו את המשחק הזה.
              אני מבין את כל מה שאתה אומר, רק שאין לו שום קשר למה שאנחנו מדברים עליו. תראה את דריימונד – אופי שונה לגמרי, בקבוצה אחרת עם מערך תקשורתי אחר, בתקופה אחרת, גם שלוש אליפויות, עדיין נחשב מלוכלך. יש הרבה מה להעריך בבואן. יש גם הרבה מה לבקר. אין סיבה להתעלם מהחלק הזה ואי אפשר להגיד שזה הכל בגלל השם שיצא לו.

            3. חחחחחח….זה בדיוק השם שיצא לו.
              שוב, אני לא הסנגור שלו.

              אני מנסה להביא את הכדורסל בכללותו, אל היבט אנושי אמיתי.
              אשר שופט שחקנים באופן ראוי ומוחלט.

              אם כי במאמר אשר נועד להאדיר ולפלל אדם, ראוי ומכובד שלא להעמיק בגרעונותיו.
              אבל אתה מוזמן להעלות קטע נגדי.

              אם כי במחשבה שנייה? "ברוס בואן"?
              א-י-כ-ס.

              נכון? 😉

            4. לא מצליח להבין אם שם בסוף אתה טוען (וטועה) לדעת מה אני חושב או סתם אומר מילים רנדומליות.
              אין לי כוונה לכתוב קטע "כנגדך". לא צריך. אבל מפה ועד "הוא לא היה כזה מלוכלך" המרחק עצום.

            5. אני לא יודע מה אתה חושב. אני סה"כ יכול ללמוד מן מילותייך.
              "מלוכלך" באיזה גרם של שפיטה?
              התודעה הפרטנית שניזונה ממדיה ברת זמן?
              או תלכיד המשחק והספורט מן קומו?

              לא קטע "נגדי".
              קטע על ברוס בואן. שמשבח אותו ומכיר בגדולתו כאדם.

            6. שוב אני לא מצליח להבין. כנראה שהבעיה בי ואצטרך את עזרת הציבור:
              להמשיך לרוץ במעגלים ולדפוק את הראש בקיר תוך כדי מלמול "הוא עשה מעשים מלוכלכים. יותר מרוב השחקנים" או לקחת את ההצעה של ז'אן-פול סארטר?

            7. יותר ממה שאומר גאי, באון לא רק בסדרה הזו אלא באופן כללי לאורך הקריירה הוא ךא פעם םגע בשחקנים בכוונה כדי לפצוע וכשמדובר בשחקן שלא צריך את זה כדי להגן מצוין זה מביש יותר ממביש. הוא פשוט היה חלאה ואנטי ספורטיבי ולאחד כזה אין מקום בספורט מקצועני והוא ראוי להישכח וחבל שבכלל היה. הוא כתם על הליגה וכתם על הספרס לדיראון עולם!!!

        1. אני מנסה לחשוב על שחקני הגנה נהדרים בעמדה של בואן. ניקח את שיין באטייה.
          אתה באמת חושב שאתה יכול למצוא כמות כזו של מהלכים מלוכלכים של באטייה?
          אני לא מדבר על עבירות "חזקות". לכל שחקן הגנה שנותן את ה-100% יש כאלו. אני מדבר על עבירות מלוכלכות. הרגל שהוא שלח לאמרה כאשר זה קפץ לקלוע. זה נטו מהלך מלוכלך אותו הוא ניסה להעביר (בהצלחה) מתחת לאף של השופטים.
          לבואן, יש כמה וכמה כאלו. כמה יש לבאטייה?

          1. + אין סוף.
            אפשר לצרף כאן את (בעמדות 3-1) ג'ורדן, מונקריף, פרייזר, וסט, קופר, אלווין רוברטסון, פייטון, הבליצ'ק, קאווי (רוברטסון וקאווי שיחק בספרס כשזכו בתואר שחקן ההגנה של השנה).
            כל אלו היו שחקני הגנה גדולים לא פחות מבואן אם לא יותר אך הם היו ספורטאים ששיחקו את ההגנה הטובה ביותר שלהם בלי לפצוע שחקנים בכוונה ובלי עברות מלוכלכות. לכן רודמן וארטסט שבאותה עמדה של בואן איני יודע. אך בכל מקרה לשחקן אלים כזה שםוגע בכוונה אין מקום בספורט המקצועני ובכלל.

      1. אני לא אחפור בנושא כי זה בדיוק המהות ששחקן כזה מעלה. בדיוק המחלוקת שהוא מייצג.

        אך כמה עבירות מלוכלכות לא נשרקו בליגה שאינם של ברוס?
        כמה שחקנים מלוכלכים אינם זכורים ככה כי המערך השיווקי שלהם כיסה על זאת?
        Crucial Relativity is Imperative when Contemplating a Man's True Legacy.

        1. אנחנו חיים בעידן הרשתות החברתיות. כבר אי אפשר לעשות "בואן" מבלי לחטוף על הראש –
          גרין למד את זה על בשרו.
          בואן שיחק בתקופה אחרת, והוא ניצל זאת עד למקסימום.
          האם הוא השחקן המלוכלך היחיד?
          לא.
          האם זה תירוץ?
          גם כן לא.

          1. במשחק כדורסל אחד קורה כל כך הרבה….גם היום. בלי קשר לרשתות חברתיות.
            אך המצלמה והעורך…הם אלה אשר מחליטים מה להעצים.
            המערך הזה שכדורסל הוא רק מפתן אחד, שבו מתרחש מאבק בין הטוב לרע.

    1. ממוצע עבירות לא בהכרח קשור. כי יכולים להיות פגיעות מלוכלכות ששופטים לא רואים והוא ידע לעשות דברים כאלו שהשופטים לא יראו.

  9. דן, אני הבאתי אותך לאתר כי גיליתי שלגנן מאילת יש את זה. ולא איכזבת אותי.
    אבל מה? עכשיו הפכת לאוייב-מתחרה שלי כשפעם ראשונה כתבה על /שחקנים שאסור לשכוח' זוכה ליותר תגובות מה'מעורב' שלי.
    עכשיו אני ממתחרט שהבאתי אותך. אתה גונב לי את כל הגולשים!!!!!!!

    ובנימה אחרת: מצאתי בך יהלום. הוא מלוטש קצת עקום ולא רגיל, אבל עדיין יהלום!

    תודה מכל הלב.

    1. Thanks Prof!

      This is only the Beginning of the Controversial Content I will be Bringing within Full Fusion of Basketball and Philosophy.

      "אתה" או "הם" עוד יתחרטו הרבה יותר, כאשר הדם יבעבע עד כדי אובדן עשתונות בנסיון להכיל את הנכתב.

      תודה לך אדוני. שא ברכה בימייך.
      במלוא הכנות, הענווה, האמת והכח.

  10. ולעניין בואן:
    *הוא היה שחקן מלוכלך
    *הוא אולי אפילו פצע בכוונה
    *עבור זה ישנם שופטים
    *כדי לנצח כל מאמן היה רוצה שחקן כזה. (כשאימנתי באדלפי היה לי אחד כזה במרכז המגרש, ג'והני ביקלהופט. הוא היה קטן כזה, אבל רוצח במרכז המגרש ואנשים פחדו להתקרב אליו. בנבחרת אנגליה של 1966 היה אחד כזה, בלי שיניים, דשכחתי את שמו. אפס כדורגל. 10 בכסיחות.)

    1. יכול להיות שחקן קשוח אך לא מבצע פעולות כדי לפצוע בכוונה.
      מאמן שהוא ספורטיבי לא ירצה בקבוצתו שחקן שפוצע בכוונה. מאמן שתומך בשחקן שפוצע בכוונה אין לו מקום בספורט מקצועני ובכלל כמו השחקן עצמו שפוצע בכוונה.
      קשיחות כן, לפצוע בכוונה – לא!!!

  11. שיחזרו בתשובה?
    בבקשה אפשר בלי לערב דת וכדורסל, מה גם שאזכור הדת לא היה קשור לנושא בשום צורה.
    שחקן ש(לדעתי) אפשר לשכוח.

    1. למה לא?

      אם כי הסתייגות כזו דווקא מסבה את האור אל תוך נבריי נפשך.
      הרחק מן משחק הכדורסל.

      אילוא והאם על מגרש כדורסל לא מתרחש מאבק קיומי בין החושך והאור?
      אילוא והאם על מגרש כדורסל לא מתרחש מאבק קיומי בין הטוב והרע?

      Sorry Bro.

      That's Ball.

      Buck up or Shut Up.

      1. להתחזק או לשתוק? באיזה מובן?
        דרך אגב- מה אתה מגדיר כמלחמה בין חושך ואור? מהו החושך? ( לא בציניות, אני באמת רוצה לדעת)

      1. לא אמרתי שאין דת בכדורסל, רק ביקשתי לא להכניס דעות אישיות על דת בכתבות כי זה יכול ליצור ויכוחים

  12. תודה דן.
    יש לא מעט מטפורות שמזכירות לי המשגות בודהיסטיות, זיהיתי נכון?
    .
    לא יצא לי לראות אותו משחק בלייב מעולם אבל אם מישהו מצליח להוציא את גיא משלוותו זה אומר לא מעט. אני מאוד אוהב את סיפורי ההצלחה של אנשים שבאו משום מקום וטרפו הכל (נגיד דניס רודמן. קוואי. יאניס ויש עוד רבים וטובים) וזה תמיד נהיה הרבה יותר מורכב כאשר העליה מן המצוקה הופכת מתישהו להיות פוגענית בצורה כזו או אחרת עם מי תזדהה עכשיו?!

    1. חכה לכתבה הבאה שלי. אתה תבין.
      אני אתפלא אם לא יסירו אותי, ינדו אותי ויחסמו אותי בין רגע.
      הכל יוסבר ויפורט…אם כי החיים הינם תצריף ממושך ומורכב אשר לא נשפט ע"י פאולים מלוכלכים.
      <3

  13. לכל חובבי הג'ודו באשר הם – אכתוב את זה תחת כל עץ רענן עד שהמסר יעבור:
    השידור הישיר בערוץ הספורט הוא מביש. ממליץ לכולם לכתוב "judo" ביוטיוב ולהיכנס לשידורים הישירים שלהם. מקצועיות, הבנה, פשוט תענוג. הם משדרים את כל האליפות, את כל הגראנד סלאם, את כל הגראנד פרי, הכל ישיר, הכל בחינם, ויש אפשרות לעבור ממזרן למזרן על פי בחירתכם.

  14. זה שחקן שאסור לזכור!!!
    האופי השקט והנוח כלפי מאמניו ושחקני קבוצתו הוא חסר ערך עם ההתנהגות האנטי ספורטיבית כלפי יריביו!!!
    מי שפוצע שחקנים יריבים בכוונה הוא חלאה ומנוול ועלוב נפש ואפס מאופס ואין לו מקום בספורט מקצועני ובכלל. וזאת כשהוא לא היה צריך את האלימות המיותרת הזו בשביל להצליח להגן.
    פוסט יפהפה בסגנונו אך שגוי מיסודו כי שחקן נאלח כזה צריך לשכוח!!!

    1. חחחחח Wow כל כך הרבה כעס ותשוקה יש במילים שלך.
      זה בדיוק מה שניסיתי לגרום לקורא.

      מתנצל חבר אבל הוא לא ירה באף אחד והמשטרה לא עלתה לפרקט כדי לעצור אותו.
      לא לאבד פרופורציות ולהבין שעל כל הרע…הוא לא סתם אלוף נ.ב.א 3 פעמים ועוד…

      אם היה לו שיער ושפם אני בטוח שהיה קל יותר לאהוב אותו.

      אבל כל הכבוד על הרגש. אתה ממש אוהב את המשחק הזה.

      1. הוא אלוף כי היה בקבוצה ברמה של אליפות גם בלעדיו.
        גם אם לא ירה במישהו, אך פצע בכוונה ויכול לצאת מהתנהגות כזו גם פציעות קשות ואולי יצא, לא זוכר בדיוק את הפציעות שגרם.
        גם בלי יריות זו התנהגות מבחילה ומגעילה ואנטי ספורטיבית ואנטי מקצוענית!!!

  15. הוא היה שחקן נהדר. אומן הגנתי. לא אתייחס לדיון על משחק מלוכלך, אבל שימו לב איך הוא נתפס בחומרה בעיני הציבור, לעומת ליימביר למשל שהיה הרבה יותר אלים ואכזרי, ונשפט בסלחנות

  16. "כי אם אתם באמת לא מכירים…אני לא חושב שמגיע לכם" –
    שמע, בחתיכת פלוץ של כתיבה כזו לא נתקלתי מזמן. ואני נתקל.
    כזו יוהרה, "אז אתם? ולמה?", מלווה בכתיבה כל כך מזעזעת, לא עובר מבחן בחיבור כיתה ד', ואיזה סלטטה מטבוחה הבאת פה, נורמנדי, דברי חכמים, השיל את עצמו מהמשוואה (אה?), הנרטיב, הסוגיה, התבוננות הנפש, מהרישי מהאש יוגי ברה דה-לה-זבאברה. אם אתה לא שולט בשפה – ואתה לא – מה אתה משתמש במילים נפוחות שאתה לא מכיר, למה כל הטעויות האלה, ואיך אתה מעז להתנשא ממרום ננסותך על הקוראים?
    "חפקת ידיו" = "חזקת ידיו"? חזקת ידו? לחזקתו של? "כנה" = אין חיה כזו. אדם כן, תשובה כנה.
    "שניי עונות" = שתי עונות. וב-י' אחת.
    "באון", "בואן", "באוון" = תחליט, מעייף.
    "נפילה אחת שלו לאופנסיב היו חשובים יותר" = היתה.
    "בעין דעתו" = מה?
    "לעטר את עצמו על מטבע העוני והסבל" = הא?
    "להתבטאות" = להתבטא. או שאולי במקרה הזה, דווקא נסיון להתבטאות, שלך! מה זה אומר, נותר לנחש. או למה לנו בעצם.
    איך כתבת, נניח, איכשהו, בטקסט?
    "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים".
    להבא, שחרר את האוויר לפני הכתיבה, לא במהלכה, בטח לא על הקוראים.

    1. יישר כוחך על שימת לב לטעויות האלו (שייתכן וחלקן טעויות הקלדה אך לא משנה את העיקרון שמגיע לך כל הכבוד)!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט