שבת בבסיס / הסיפורים המשוגעים של הבייסבול – יוני לב ארי

הענף הכי אמריקאי תמיד ידע לייצר סיפורים יוצאי דופן, אותם תמצאו רק בבייסבול. מובא בפניכם מקבץ משעשע במיוחד (לפחות במבט לאחור), החל מיתושים, דרך שיניים מפלסטיק ועד ליריות, רעמים וברקים

כדורסל, הוקי, פוטבול, אלה כולם ענפי ספורט אהובים מאוד על ידי האמריקאים. אך מעטים יתווכחו עם האמרה כי "בייסבול הוא הספורט הלאומי של אמריקה". וככזה, רק בייסבול יכול לייצר סיפורים כל כך יוצאי דופן כמו אלה שאספתי כאן.

ובנימה קצת אישית. אני מאוד מאמין במיתוסים, ולא כל כך אוהב ניפוץ של כאלה. אז גם אם חלק מהסיפורים לא אומתו מכל כיוון (לא שהם הומצאו חלילה), השעשוע שבעצם הסיפור מספיק טוב כדי להאמין שזה קרה, לפחות לסופ"ש הקרוב…

מתלוצץ עם רופאיו. וויטקוס. צילום: si.com

לרותי יש אקדח

אדי ווייטקוס היה שחקן בייסבול חביב, לא הרבה מעבר לזה. ממוצע חבטות סביר, פה ושם הום ראנס, אבל כנראה שהגבר ממוצא ליטאי היה מרשים פיזית. קצת קשה להתרשם מהתמונות, בכל זאת, הוא נולד ב-1919 (בעוד שבועיים היה חוגג 100).

במהלך ארבע שנותיו כשחקן שיקגו קאבס, בחורה בשם רות' אן סטיינהאגן התאהבה בבחור, וכל עוד הוא שיחק ליד הבית היה לה קל. כשהוא עבר לפילדלפיה ב-1949, זה היה יותר מדי בשבילה. ב-14 ביוני הזמינה רותי שלנו את ווייטקוס לחדרה במלון בו שכנה קבוצתו, וירתה בו כדור קרוב לחזה. למזלם של שניהם ווייטקוס שרד, וב-19.8.1949 רשם קאמבק מרשים.

רות' אן לא נשפטה, אך אושפזה בהמשך מוסד לחולי נפש. ווייטקוס חזר לעצמו, הגיע עד לוורלד סירייס ונבחר ב-1950 ל-Comeback Player of the Year. הסיפור, אגב, הפך לספר (The Natural), שבהמשך הפך גם לסרט, בכיכובם של רוברט רדפורד וגלן קלוז.

לא ויתר. קאלדוול. צילום: pinstripealley.com

ברק וריי-עם

ריי קאלדוול היה מהפיצ'רים היותר טובים שידע הבייסבול בתחילת המאה הקודמת. את רוב הקריירה שלו הוא בילה בניו-יורק היילנדרס, שהפכו במהלך שהותו שם ליאנקיז, אך דווקא בפתיחה הראשונה שלו במדי האינדיאנס, הוא נקלע לסיפור מעניין.

ב-24 באוגוסט 1919 (שבוע לפני שאדי מהסיפור הקודם נולד), האינדיאנס ארחו את הפיליס, ובתחילת האינינג התשיעי הובילו 1:2. או אז פגע ברק בקאלדוול, שנפל על המאונד כשהוא מחוסר הכרה. לאחר חמש דקות שבה אליו ההכרה, והבחור בן ה-31 לא הסכים לרדת מהמגרש, וסיים את המשחק עם ניצחון מרשים. היום אם רעם מפחיד את אחד השחקנים מחליפים אותו. פעם בייסבול היה שונה…

יאנגבלוד במדי המטס. צילום: studiousmetsimus.blogspot.com

שניים במחיר אחד

ג'ואל יאנגבלוד שיחק במהלך הקריירה בשש קבוצות שונות. שזה סבבה, לא משהו יוצא דופן. אך מה שקרה לו ב-4 באוגוסט 1982, היה ונשאר עד היום חסר תקדים. יאנגבלוד החל את היום עם המטס, ואף השיג סינגל במדי הקבוצה מניו-יורק במשחק בשיקגו נגד הקאבס.

במהלך המשחק הוא הוחלף, לאחר שהמטס סיכמו עם מונטריאול על טרייד שהעביר את יאנגבלוד לאקספוז. הבחור הצעיר והנמרץ התרגש, אץ רץ לתחנת הרכבת, והספיק להגיע למשחק של קבוצתו החדשה בפילדלפיה. באינינג השביעי הוא אף חבט סינגל, ובכך הפך לראשון אי פעם שמשיג חבטה מוצלחת במדי שתי קבוצות שונות באותו היום בשתי ערים שונות.

בשן ועין

קלארנס בלת'ן (לא קרלוס בלטראן, לא להתבלבל) היה שחקן מיינור ליג לאורך רוב הקריירה שלו, למעט שני ביקורים קצרים ברד-סוקס ובדודג'רס. אך במהלך 18 שנות הקריירה במיינורס היה בלת'ן זכור כסוג של קונדסון. אחד הדברים שאהב לעשות היה להגיע למשחקים עם שיניים מפלסטיק ולהפחיד את שחקני היריבה.

ביילור והטווינס בדרך לאליפות. צילום: allposters.ca

ב-6 ביוני 1933, כשהוא משחק במדי נוקסוויל סמוקיז, שכח בלת'ן שהשיניים שלו בכיס האחורי. כשהוא ניסה לגנוב בסיס, אירע דבר מוזר, כשהשיניים "נתנו לו ביס" בישבן בזמן ההחלקה לבסיס שני. עד היום המקרה ידוע כפציעה המוזרה ביותר בתולדות המשחק.

קלף מנצח

דון ביילור הוא מסוג השחקנים שאתה רוצה בסגל שלך. לא כי הוא כל כך טוב, הוא היה שחקן לא רע בכלל, אבל לא זה העניין. המזל שהוא מביא למועדון זה נכס. ה"יעקב הלל" של הבייסבול. ביילור רשם בקריירה שלו הישג מרשים – שלוש הופעות בוורלד סירייס, שלוש שנים ברציפות, עם שלוש קבוצות שונות.

ה"יעקב הלל" של הכדורגל. הלל. צילום: ynet.co.il

ב-1986 הגיעו ביילור והרד סוקס לגמר, אז הם הפסידו בסדרה הכל כך זכורה מול המטס (גם המזל שלו לא התגבר על המנחוס של בילי באקנר). עונה לאחר מכן זכו ביילור והטווינס באליפות לאחר הניצחון על סיינט לואיס בוורלד סירייס. משם עבר ביילור לאוקלנד אייז, והפסיד עמה בגמר לדודג'רס.

28 בום!

המקרה הבא אירע ב-19 בספטמבר 1940. ווייט סוקס – יאנקיז. רד ראפינג האגדי זורק מול בחור בשם לוק אפלניג, כששניים על הבסיסים. ארבעת הפיצ'ים הראשונים – פאול. החמישי היה בול. השישה הבאים – פאולים. הפיץ' ה-12 שוב בול, הספירה – שני בולס ושני סטרייקס. הפיצ'ר של היאנקיז החל להתעייף, אך זה לא עזר לו. 13 זריקות – הכל פאול. בסוף, אחרי 28 כדורים, אפלינג עלה על בסיס עם Walk, והחובט הבא העיף גראנד סלאם, זה נקרא At Bat מהסרטים!

כמה אפשר לזרוק? ראפינג. צילום: espn.go.com

יא חופר!

רוי אוסוולט חתם על חוזה של 73 מיליון דולר במדי היוסטון אסטרוז. ועדיין הוא לא היה מאושר. כל מה שהוא רצה, קצת נשמע כמו ילד קטן – טרקטור. לפני משחק הפלייאוף ב-2005 הבטיח לו הבעלים של האסטרוז שאם הוא מנצח את סיינט לואיס הוא יקבל את מבוקשו. אוסוולט ניצח 1:5, ולמחרת חיכה לו Caterpillar D6N XL, עליו אמר הפיצ'ר: "עכשיו אשלים קצת הכנסה בפגרה".

משחק מקדים

לא אוהבים בייסבול? חושבים שזה משחק ארוך מדי? הייתם צריכים להיות בצפון קרוליינה ב-1916. אשוויל טוריסטס ארחו את ווינסטון סאלם טווינס. כל שחקן ניסה לחבוט בכדור הראשון שנזרק אליו, זה נגמר ב-1:2 תוך, שימו לב, 31 דקות. וכל זה מדוע? כי לטווינס היתה רכבת אחרונה שעה לאחר המשחק….

קניבל טרקטור חדש. אוסוולט. צילום: newsday.com

חגיגה מוקדמת

ב-25 ביולי 2010 ניצחה פלורידה (מיאמי של היום) מארלינס את אטלנטה ברייבס 4:5, בזכות Walk Off היט של ווס הלמס. כדי לחגוג איתו, רץ לכיוונו חברו לקבוצה, כריס קאגלן, כשהוא מכוון לעברו עוגה. הוא מעד, קרע רצועה וגמר את העונה. אאוץ'.

תנו לחיות לחיות

את המשחק הזה אני אישית לא אשכח. 2007, פלייאוף, היאנקיז מול האינדיאנס. אחרי שהמשחק הראשון הלך לקליבלנד, בשני הובילו היאנקיז 0:1 כשאנדי פטיט זורק משחק נפלא ומלקי קבררה מעיף הום ראן. באינינג השמיני עלה ג'ובה צ'מברליין, שהיה בעונתו הראשונה – עונת השיא שלו. או אז החלה מתקפת יתושים על שחקני היאנקיז, שלא יכלו לראות כלום, וגם ספריי שרוסס לא באמת עזר. זה הספיק לאינדיאנס כדי להשוות, ולהמשיך לנצח באינינג ה-11. צפו:

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. את משחק היתושים טני זוכר טוב-טוב. גם את הסיפור על רות' אני יודע. השאר או חדשים לי או שכבר שכחתי. משחק הבייסבול הוא כל כך שונה מכל האחרים, עם כל כך הרבה אפשרויות, שהכל יכול לקרות שם. אין סוף ספורים מדהימים – וממש לא יאומנים כאילו – למשחק הזה. תודה יוני. נפלא שאתה משתף אותנו

  2. הייתי ילד בזמן הנכון במקום הנכון. הכי נכון – ראיתי את משחק 6 בשיי. ה-משחק.
    אבל שנה לפני היה משהו כ"כ מטורף, שחיבר אותי סופית לבייסבול, בתור המשחק שבו באמת הכל אפשרי. ראיתי אותו בטלוויזיה שלנו בבייסמנט (אז עוד גרנו בקווינס). יוני, שמור אותו לארכיון הסיפורים שלך.
    ערב יום העצמאות האמריקאי, המטס מגיעים למשחק באטלנטה. כזה שבסופו יהיה מפגן זיקוקים מרהיב.
    אלה המטס האגדתיים, ששנה אח"כ יזכו גם באותו וורלד סירייס בלתי נשכח על הבוסוקס.
    זה היה "המשחק שלא נגמר".
    היו מלא תהפוכות באינינגים הרגילים. 1-3 אטלנטה, 4-7 מטס, בשמיני אטלנטה הופכת ל-8-7. מה קורה בטופ 9? המטס משווה ל-8-8. כל זה, בסדר. לא משהו שלא ראינו הרבה. הולכים לאקסטרה אינינגז.
    .
    פה התחילה ההזייה. באינינג 13, המטס עם הומראן כפול, 8-10. אטלנטה, על הפיצ' האחרון, משווה בהומראן כפול, 10-10. ממשיכים הלאה…
    בינתיים המשחק נמשך ונמשך. שעת חצות מזמן עברה. כולם כבר, צופים אוהדים ושחקנים, רוצים לחתוך הביתה למשפחות ולחגיגות אינדפנדנס.
    מגיעים לאינינג 18. מעט צופים משוגעים עדיין ביציעים. כל הספסלים רוקנו כבר.
    המטס עולים ליתרון ריצה, 10-11.
    אטלנטה הולכת לבוטום 18. הפיצ'ר של המטס שורף את שני החובטים האחרונים.
    החובט הבא, בלית ברירה, הוא הפיצ'ר המחליף של הברייבס. פשוט לא נותר אף שחקן שאפשר להכניס. האחרון להישאר.
    ריק קמפ, הבחור הנ"ל, עולה עם ממוצע קריירה חבטות, של 0.060. בסיסים ריקים, שני אאוט ושני סטרייקס. החובט הכי גרוע בבייסבול.
    השדרן אומר לפרשן בצחוק משהו כמו, "זה כבר היה משחק מטורף. תאר לך שקמפ חובט הומראן. זה יהיה הרגע הכי משוגע בהיסטוריה".
    קמפ מנסה משהו, לא בכיוון בכלל, חוטף שני סטרייקים מהירים.
    .
    על הפיצ' האחרון, קמפ שולח את הכדור מעבר לגבולות ההגיון… הומראן… היחיד בחייו. 11-11.
    כולם במגרש, אבל כו-לם, כולל כל השחקנים, נקרעים מצחוק. נופלים על הארץ. כולל שחקני המטס. אחרים תופסים את הראש בחוסר אמון למה שראו הרגע. זורקים את המחבט בתסכול. מעט הקהל משתולל.
    מרוב התלהבות, מפעיל הזיקוקים של יום העצמאות מתעורר, ומפעיל אותם. הזיקוקים שחיכו מחצות…
    בשעה 3 לפנות בוקר נשמעים קולות נפץ מחרישי אוזניים במרחב האיצטדיון באטלנטה. אזרחים מודאגים מתקשרים ל-911.
    קשה לתאר את הרגע ההיסטרי הזה…
    .
    היה למשחק הזה גם המשך, זניח האמת. באינינג ה-19 המטס הענישו את ריק קמפ ב-5 ריצות. 11-16.
    אטלנטה חוזרת קצת בתחתית האינינג, בשתי ריצות. 13-16. מעלה חובטים לקורנרז. שני אאוטס.
    הסיכוי האחרון והריצה המשווה עולה להום-פלייט. נחש מי: ריק קמפ…
    ברגע הזה, זה היה האט-באט הכי דרמטי שאפשר. כאילו בייב רות' בכבודו עולה לחבטה מכרעת בבוטום ה-9 של גיים 7 ב-WS.
    .
    הברק לא מכה פעמיים. קמפ נשרף בסטרייקאאוט, והמשחק שלא נגמר, נגמר לבסוף. איכשהו…
    וזה הבוקס-סקור אגב:
    https://www.baseball-reference.com/boxes/ATL/ATL198507040.shtml

כתיבת תגובה

סגירת תפריט