שחקנים שאסור לשכוח: גלן רייס / עמית טבול

גלן רייס. לא, לא גלן רייס ג'וניור! גלן רייססס!

הכל התחיל באחה"צ דביל ומהביל באמצע שנות ה-90, התקופה בה העברתי את מיטב שנות התיכון בחקירת הפלא החדש מבית היוצר של EA Sports, הלא הוא NBA Live 95. משחק המחשב הזה היה הסנונית הראשונה והסיפתח לסדרת משחקי הנבא שהגדירה מחדש את הגיימינג בתחום הכדורסל.

עד אז הענף הסתכם בעיקר בלייקרס VS סלטיקס, או בשמו הפחות רשמי: "תן את הכדור לקארים 'קרחת אדומה עם משקפיים' עבדול ג'אבר, מקם אותו ב- Elbow או קרוב יותר ותהנה מסקייהוק/הוק שוט שנכנס באחוזי שדה חשודים".

NBA live 95 היווה קפיצת מדרגה משמעותית מכל הבחינות: סאונד, קהל, כרוז, משחקיות, גרפיקה, הטבעות ועוד. השחקנים הראשונים שאימצתי היו שאקיל אוניל בתקופת אורלנדו ושבירת הסלים, גראנט היל טרום הפציעות ורג'י מילר, שעם קצת מזל וריכוז היה מפנק אותך ברבעים קליי תומפסוניים עם פלוס מינוס 37 נקודות ללא החטאה, רובן ככולן מדאון טאון.

מהפכה של שמחה!

יום אחד שיחקתי משחק ביתי נגד מיאמי היט. שמתי לב לשחקן בשורות האורחים שתפר שלשות ללא הפסקה והביך אותי פעם אחר פעם. במחצית הוצג הקלעי הבולט בכל קבוצה. אצלי זה היה רג'י מילר. במיאמי התברר שהצלף המחונן, שכבר ספר בחצי 7-8 שלשות ו-30 נקודות, עונה לשם גלן רייס. התחלתי קצת לעקוב אחריו בעולם האמיתי וגיליתי שחקן שאמנם לא הגיע לטופ של הטופ אבל בהחלט חרך רשתות והיווה איום התקפי קטלני.

גלן אנטוני רייס סניור נולד בג'קסונוויל, ארקנסו ב- 28/5/1967, מספר ימים לפני מלחמת ששת הימים.

אירועים נוספים שקרו ב- 28/5: עצמאות ארמניה (מדינת המוצא של חברי להקת System Of a Down המעולה) ואזרבייג'ן (שנת 1918), ייסוד תנועת הנוער בני עקיבא (1929), יוון מכירה בזכות ההצבעה לנשים (1952), ארגון אש"ף נוסד (1964, עושה חשק לקרוא לבחור "גלן הראיס"), אותרו שרידי צוללת דקר (1999).

Lonely day. סוג של Nothing Else Matters ארמני

גם בני עקיבא נולדה בתאריך של גלן רייס. זה רק אני או שהשיר "קדש חייך" דומה לשיר Bella Ciao של בית הנייר? נטפליקס, התביעה בדרך! 🙂

נולדו ב-28/5: מפקד הגסטפו היינריך מילר (1900), השופט ומשנה לנשיא בית המשפט העליון אליעזר ריבלין (1942), רועי ויינברג (1990, לא הכוכב מהופס! השחקן והמדבב :).

נפטרו: לאופולד מוצרט (אבא של.. , 1787).

נחזור לענייננו. השחקן החביב, "8'6 גובהו, שיחק ארבע שנים באוניברסיטת מישיגן (1985 עד 1989), שלוש מתוכן כשחקן חמישיה. הוא מחזיק במספר שיאי קליעה במסגרת האוניברסיטה, הידוע ביותר הוא כמות הנקודות שנקלעו על ידי שחקן אוניברסיטת מישיגן (2,442). במהלך העונה האחרונה שם הוא הרשים מאוד עם 25.6 נק' למשחק ב-58% מהשדה ו- 52% מהשלוש, אולם הבאז הגדול הגיע במסגרת טורניר גמר מכללות בלתי נשכח בו רייס, איך אומרים..דפק רייס. המשיגנע ממישיגן כיכב עם 184 נקודות ב-6 משחקים ושבר את שיא הנקודות לשחקן בטורניר, כל זאת בדרך לאליפות היסטורית של מישיגן וזכיה בתואר:

Most Outstanding Player – MOP

טורניר מכללות בלתי נשכח

על פי רוב ההערכות, רייס היה מועמד להיבחר באמצע הסיבוב הראשון. מיאמי היט, שהייתה אחת מקבוצות ההרחבה בנבא (בצוותא עם שארלוט ואורלנדו), הייתה זקוקה נואשות לבני אנוש המסוגלים לקבור את העור בטבעת. ההיט סבלו מיכולת התקפית ירודה וסיימו את העונה הקודמת במקום האחרון בתחום הקליעה. הם זיהו את הפינאלה המרשימה של רייס ובחרו אותו בבחירה הרביעית של דראפט 1989, גבוה יותר מכל התחזיות הקודמות.

העונות הראשונות במיאמי

רייס הצטרף לסגל שכלל צעירי שנות 90 טיפוסיים כמו שרמן דגלאס ורוני סייקלי. בעונה הראשונה (1989-90) הוא פתח בחמישיה ב-60 משחקים, סיים עם ממוצע של 13.6 נק' למשחק והיה הקלע השלישי בטיבו בקבוצה אחרי סייקלי ודגלאס. זה לא עזר כל כך להיט שניצחו רק 18 משחקים באותה עונה, אך לפחות הוא נבחר לנבחרת השניה של הרוקיז. האחוזים שלו, בפרט מחוץ לקשת, היו נמוכים. לא משהו שלא ניתן לשפר אחרי עונת רוקי.

רייס בגזרה הצעירה

בעונה שלאחר מכן רייס השתפר ל- 17.4 נק' למשחק באחוזים טובים יותר והוביל את הקבוצה בשלשות שנקלעו: 71. לשם השוואה: הסנטר ברוק לופז קלע 187 כאלה בעונה האחרונה…

עונת הפריצה של רייס הגיעה בשנתו השלישית בליגה (1991-92). המצטרפים החדשים סטיב סמית ובריאן שואו נתנו שואו ויחד עם רייס וסייקלי הקבוצה שיפרה מאזנה ל- 38 ניצחונות. במזרח כמו במזרח, 38 ניצחונות מספיקים לפלייאוף. זה לא הרשים את ג'ורדן וחבורתו שהעיפו את מיאמי בסוויפ לא ג'נטלמני בעליל בדרך לאליפות שניה ברצף. רייס הוביל את קלעי ההיט בעונה הסדירה וסיים עם ממוצע של 22.3 נק' ו- 155 שלשות, השני בליגה במספר שלשות שנקלעו. מקום ראשון באותה עונה: ורנון מקסוול שכיכב פה במדור לפני שבועיים. מאד מקס קלע 162 שלשות באותה עונה במדי יוסטון רוקטס.

בעונה שלאחר מכן רייס ירד מ- 20 נק' למשחק (סייקלי וסמית תרמו יותר בהתקפה) ומיאמי לא הצליחה לשחזר את ההעפלה/מפלה, כשמנגד הבולס המשיכו לטריפיט הראשון.

בעונת 1993-4 רייס עלה ל-21 נק' בערב, מיאמי פגשה את אטלנטה בסיבוב הראשון, השיגה את ניצחון הפלייאוף הראשון שלה, אולם אטלנטה הייתה זו שצחקה אחרונה עם 2-3 והעפלה לחצי גמר המזרח.

בעונה שלאחר מכן רייס שיפר ל- 22.3 נק' לערב (10 בליגה) ו-185 שלשות שנקלעו (6 בליגה). הוא לא נבחר לאולסטאר, אולם השתתף בתחרות השלשות וניצח בגמר את הצלף האינדיאני וה- BFF של ספייק לי (רמז נוסף: הוא מופיע בגרבטר שלי).

רייס לא לקח קשה ללב את העובדה שהוא לא נבחר לאולסטאר ובמשחק ששודר מחוף לחוף תפר את אורלנדו של שאקיל ופני עם 56 נק' (שיא נק' למשחק בודד באותה עונה) ב-20 מ-27 מהשדה, כולל 7 שלשות מ-8 ניסיונות (מעניין כמה האחוז האפקטיבי..). למרות זאת – מיאמי שוב נכשלה בהעפלה לפלייאוף ובדיעבד מסתבר שההתפוצצות של רייס נגד אורלנדו הייתה אחת מהופעותיו האחרונות בפני אוהדי מיאמי.

שארלוט הורנטס

פט ריילי ראה כי לא טוב והחליט לעשות שינוי במיאמי. לקראת עונת 1995-96 הג'ל שלח את גלן רייס ומאט גייגר לשארלוט תמורת אלונזו מורנינג. רייס שיתף פעולה עם לארי ג'ונסון ופחות או יותר שמר על ממוצעיו. הפעם זה הספיק לו לבחירת אול סטאר ראשונה ב-1996, אך שארלוט נכשלה בהעפלה לפלייאוף.

בעונת 1996-7 הגיעו לקן הצרעות שמות ותיקים ומכובדים כמו ולדי דיבאץ' (שהגיע מהלייקרס תמורת צעיר שרק קיבל צו ראשון העונה לשם קובי בראינט) ואנטוני מייסון, שעבר לשארלוט תמורת לארי ג'ונסון. לארי עשה את הדרך ההפוכה לניקס, שלימים תהפוך לקבוצה המפתיעה של יואינג, ספריוול ואלן יוסטון, איתם הגיע עד לגמר הליגה נגד הספרס בעונת 1999 המקוצרת.

כך או כך, בעונת 1996-7 רייס השתולל והגיע ל- 26.8 נק' למשחק (שלישי בליגה). הוא הציג יכולת קליעה עילאית, בקלעו 207 שלשות ב- 47 אחוז מדהימים (2.6 מ-5.6 ניסיונות). רייס נבחר בפעם השניה לאולסטאר 1997 ולאחר שתפר 20 נק' ברבע אחד נבחר ל- MVP של משחק הכוכבים.

שארלוט ניצחה 54 משחקים באותה עונה והצליחה להגיע לפלייאוף, אולם עפה בסוויפ מול הניקס.

בעונת 1997-8 רייס חזר לממוצעים אנושיים עם 22 נק' לערב. שארלוט ניצחה 51 משחקים, העפילה לפלייאוף ואף ניצחה סוף סוף סדרת פלייאוף. הצרעות גברו על אטלנטה רק כדי להיות מודחים נגד האלופה שבדרך: שיקגו בולס של ג'ורדן, פיפן, קוקוץ' ורודמן שחגגו טריפיט שני.

התקופה בשארלוט מיצבה את גלן רייס כשחקן פרימיום על סף הסופר סטאר. הוא נבחר לאולסטאר שלוש פעמים, נבחר פעם אחת לחמישיה השניה של הליגה ופעם אחת לחמישיה השלישית.

עונת 1998-99 נפתחה באיחור משמעותי עקב שביתת השחקנים הגדולה. רק 50 משחקים שוחקו באותה עונה. שחקנים רבים בשארלוט ביקשו טריידים, אחרים (רייס ומייסון) סבלו מפציעות ממושכות. טרייד של רייס היה עניין של זמן.

לוס אנג'לס לייקרס

במרץ 1999 רייס הועבר ללייקרס תמורת אלדן קמפבל וחביב הקהל המקומי אדי ג'ונס. באופן משעשע מסלול הקריירה העיקרי אדי ג'ונס התנהל בדיוק בצורה הפוכה מזה של רייס: לייקרס-שארלוט-מיאמי, וכמו רייס, גם במקרה שלו הוא הגיע ליכולת השיא שלו דווקא בשארלוט. עוד אנקדוטה מעניינת: גלן רייס, שהיה אמור לשתף פעולה עם קובי בראינט בשארלוט, בסופו של דבר עשה את זה באיחור של כמה שנים בלייקרס כשקובי כבר היה שם דבר בליגה.

רייס הפך לצלע השלישית בחשיבותה בטריו שאקיל-בראינט-רייס, בו תלו הצהובים את יהבם בדרך חזרה לצמרת הליגה. רייס סחב פציעה ושיחק רק 27 משחקים מתוך ה-50 שהתקיימו. בפלייאוף הוא קלע 18 נק' למשחק, אולם הספרס הדיחו את הלייקרס בסוויפ בסיבוב השני.

בעונת 1999-2000 הלייקרס חוו סדר עולמי חדש.

פיל ג'קסון הגיע והביא איתו וטרנים כמו רון הארפר ואיי.סי גרין וגם את בריאן שואו וג'ון סאלי ששיחקו עם רייס במיאמי. הלייקרס עברו למבצרם החדש: הסטייפלס סנטר. שאקובי הגיעו לשיאם והחלו את השושלת שאספה שלוש אליפויות רצופות בעונות 2000-02.

במהלך עונת 1999-00 הקבוצה טסה וסיימה עם מאזן של 67 ניצחונות, כשהיא נהנית מדומיננטיות חסרת תקדים של שאקיל ומיכולת אולסטאר של בראינט הצעיר. רייס סיים את אותה עונה עם ממוצע של 16 נק' ו- 84 קליעות מוצלחות מחוץ לקשת. בפלייאוף הוא ירד ל-12.4 נק' למשחק, אולם קלע ב-41% מרשימים מהשלוש. הלייקרס עברו את סקרמנטו, פיניקס ופורטלנד והגיעו לגמר מול אינדיאנה. במשחק השני של סדרת הגמר קובי היה פצוע. רייס מילא את מקומו עם 21 נק' וגם לאחר מכן היווה פקטור משמעותי בדרך לאליפות ראשונה ואחרונה שלו.

רייס בלייקרס – צלע שלישית והתקפת משולש

דווקא אז הסתבר שלא הכל היה דבש. רייס לא התלהב מצורת המשחק בלייקרס, בה נדרש לנוע ללא כדור ולשמש כספוט אפ שוטר. בתקשורת פורסם שרייס היה מתוסכל מכך שלפני עונת האליפות הראשונה הלייקרס מימשו את אופציית הארכת החוזה שלו בסך 7 מיליון דולר במקום לתת לו לצאת לשוק השחקנים החופשיים. שאקיל שבינתיים הפך לחבר קרוב, הצטער על המצב. הוא טען שרייס הקל עליו מאוד. הסיבה: כל עוד רייס נוכח על המגרש קבוצות לא יכלו לשמור על שאק שמירה כפולה ומשולשת, שכן בדרך כלל מסירה אחת של הדיזל החוצה הייתה מסתיימת בסוויש מהדהד של הצלף. בסופו של דבר יצאה מזה אליפות ולאחר עונתו השניה בלייקרס גלן רייס חתם בניו יורק ניקס בגיל 33. הלייקרס, כאמור, המשיכו בלעדיו לעוד שתי אליפויות רצופות.

ניו יורק ניקס

בעונת 2000-01 בתפוח הגדול, רייס שימש כשחקן משלים, לרוב שחקן שישי מאחורי ספריוול ואלן יוסטון. הוא סיים עם ממוצע של 12 נק' למשחק ונפצע לא מעט. לאחר הפסד לטורונטו בסיבוב הראשון של הפלייאוף הוא הוטרד ליוסטון רוקטס תמורת שנדון אנדרסון.

יוסטון רוקטס

רייס עבר לרוקטס בעונת 2001-02. הטילים הונהגו אז ע"י סטיב פרנסיס וקטינו מובלי. הוא היה אמור לחזור לתפקיד מרכזי יותר מזה שעשה בניקס, אולם שיחק רק 20 משחקים בגלל פציעות ולראשונה בקריירה סיים עונה עם ממוצע נקודות חד ספרתי. בעונה שלאחר מכן יאו מינג הגיע לסגל הרוקטס שחלמו על עתיד ורוד עם פרנסיס ומינג. רייס שיחק 62 משחקים אבל סיים עם ממוצע של 9 נק' בלבד והוטרד שוב, הפעם ליוטה ג'אז. המורמונים שחררו אותו מיידית והוא חתם בקליפרס.

לוס אנג'לס קליפרס

רייס שיחק רק 18 משחקים בקליפרס בעונת 2003-4. הפציעות שבו להכות בו. הוא לא היווה גורם משמעותי בהתקפה והחליט לפרוש אחרי בדיוק 1,000 משחקים, 1,559 שלשות וממוצע של 18 נק' לערב.

היום שאחרי

גלן רייס הוא בחור פורה גם מחוץ למגרש. כיום הוא אב גאה לשישה ילדים, הבכור שבהם הוא מיודענו גלן רייס ג'וניור. בת הזקונים שלו צעירה מהבכור בכמעט 20 שנה. רייס נמצא היום בעסקי ה- MMA (קרבות אמנויות לחימה משולבות).

למה בחרתי דווקא בו?

גלן רייס שחקן מוכשר מאוד שלמעט סנסציה בטורניר המכללות ואליפות בודדת בלייקרס כשחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה, לא הגיע כל כך רחוק. הוא לא נחשב מגן טוב ואת רוב הקריירה כשחקן מוביל בילה בקבוצות בינוניות מינוס.

יחד עם זאת, לדעתי השחקן הזה היה מהקלעים הגדולים שידע המשחק. יכולת הקליעה הנדירה, בפרט בשנות ה-90 שהיו רוויות בכדורסל התקפי רע, הקלאסה והיציבות היחסית (כושר קליעה ומצב רפואי) בעשר שנותיו הראשונות הן לא דבר של מה בכך. אני מסתכל היום על ליגת השלשות והשריקות התדירות לפאולים שקמה לנו בשנים האחרונות ומדמיין איך רייס היה משתלב בה. להערכתי הוא היה קובר 4 שלשות למשחק בקלות בדרך ל-30 נק' לערב. את הקטע עם ה-30 נקודות הוא אפילו אמר בעצמו…

קל מאוד לשכוח שחקן שהיה ראש לשועלים ובמקרה הטוב עבר סיבוב ראשון בפלייאוף מזרחי. קל מאוד לשכוח שחקן שלא התלכלך ופשוט בא לקלוע כל ערב את המנה הקבועה. מגלן רייס נדרש דבר אחד במהלך הקריירה: לקלוע והרבה. כל ריב', אסיסט או רחמנא לצלן חטיפה היו בונוס/מותרות. את מצוות "Put The Ball In to the Basket" הוא אכן קיים בהידור ולכן בחרתי בו.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל, גיטריסט ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. כמובן שמבחינתי ההישג הכי גדול שלו זה זריעת הזרע לגביע השני של הפועל חולון אבל אני מוכן לקבל שלא כולם חושבים כמוני.
    היה אחלה שחקן. משום מה זכרתי שהוא שיתף פעולה עם אלונזו מורנינג אבל מסתבר שזה לא קרה.
    אחלה טור על אחלה שחקן.
    🙂

  2. רייס היה קלעי בחסד, בהחלט ייתכן שבימינו היה יותר מוערך על היכולת ההתקפית שלו. הג'וניור בהחלט השאיר חותם בעונתו בחולון כולל על הפנים של פניני

  3. ״גלן רייס שחקן מוכשר מאוד שלמעט סנסציה בטורניר המכללות ואליפות בודדת בלייקרס כשחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה, לא הגיע כל כך רחוק.״

    בלי מילים.

    1. אבל כמובן, יופי של פוסט על שחקן ענק שהקדים את תקופתו. מדהים כמה כשרון התקפי היה לו, כמו גם לבן שלו. עוד מדהים שהוא עוסק היום באומנויות לחימה, מקצוע שהבן שלו שולט בו גם כן.

    2. יחסית לכישרון הקליעה הנדיר שלו הוא לא הגיע רחוק. יחסית ל-99.99% מהאנושות – הגיע רחוק מאוד.
      עם כישרון כזה לא הייתי מופתע אם היה לוקח מגיע לפחות לכמה גמרים אזוריים בתור הכוכב הראשי. וזה רק בגלל שהיה אז את ג'ורדן. אחרת – לא הייתה נשמטת לי הלסת אם היה לוקח גם 2-3 אליפויות בתור אלפא דוג/כוכב מס' 2 בקבוצה.
      בכל אופן תודה על הפרגון!

  4. אחד הקלעים הנהדרים שידעה הליגה שלא תמיד מקבל את הכבוד אליו הוא ראוי (גם לא בקבוצות בהן שיחק).
    מדהים אותי כל פעם מחדש כמה אנשים התחברו לליגה דרך משחקי המחשב (כבר מהשנים הראשונות שלו).
    ההתפרצות שלו בטורניר המכללות במישיגן היא אחת ההופעות הטובות אי פעם בטורניר.

  5. לא הובאו אחוזי הקליעה בעונות הראשונות מהעונה השנייה שבה החל לקלוע באחוזים משמעותיים, ובפרט מהשלוש.

  6. בשיאו (שארלוט) הוא היה אחד הפורוורדים הטובים בליגה, אז הוא נתן לא מעט הופעות בסגנון קרי (זה הספיק בשביל להרוויח ב-ALL NBA חמישייה שנייה).
    25+ נקודות, 5+ ניסיונות מהשלוש, 45%+ מהשלוש –
    אלו נתונים שרק קרי נתן. וגלן רייס.
    .
    תודה, עמית. נהדר!

  7. קלעי מהגדולים ביותר. היי, יש מלו אליפות מכללות ואליפות NBA. הוא שייך לקהילה קטנה יחסית ומכובדת. אי אפשר לומר שהוא לא הגיע לשיאי כדורסל כי הוא כן. מה שנכון הוא שעם יכולתו – וקצת מזל להיות בקבוצה הנכונה בזמן הנכון – הוא היה מגיע ליותר. לדעתי הוא היה טוב יותר משאנשים חושבים. מין אנדרייטד. מעניין מה הוא עושה היום.
    אהבתי לאללה את הסרטון והשיר של בני עקיבא!

  8. פוסט מצויין על שחקן שבוא נגיד את האמת היה קלוריות ריקות, אני מקווה שבוקר לא ילך בדרכו, הוא היה אחד מהקלעים הטובים בליגה אבל לא תרם בשום אספקט אחר של המשחק לא הגנה לא ריבאונד. יש סיבה למה הקבוצות שהוא הוביל לא הגיעו רחוק וזה עוד במזפח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט