מעורב 'נבחרת ארה"ב' ליום רביעי / מנחם לס

סגל נבחרת ארה"ב ו'קבוצת האימון' נפגשות היום בלאס ווגאס להתחיל את מחנה האימונים, וקביעת ה-12 האחרונים לאליפות העולם. לכבוד המאורע אני מקדיש את הפוסט לנבחרת ולמאמנה.

1. האם פופ יצליח לנצח עם השאריות?

השבוע הקבוצה תתאסף בלאס ווגאס להתחיל בהכנות לאליפות העולם בחודש הבא בסין. זוהי הפעם הראשונה מאז ריו 2016 שנבחרת ארה"ב הראשונה (אוקיי, מה שנשאר ממנה) ניפגשת לאימונים. הנבחרת שהביאה את הנבחרת האמריקאית עד הלום היתה למעשה נבחרת שהורכבה משחקני ליגת "G" ואומנה (בהצלחה ניכרת אני חייב להוסיף) ע"י ג'ף ואן גנדי.

הסרטון הבא מסביר את הסוגיה מא' ועד ת', וכן את השחקנים שנותראו בסגל והם:

Team USA Training Camp Roster

PLAYERTEAMPOSITION
Bam AdebayoMIAC
Harrison BarnesSACSF
Jaylen BrownBOSSG
Kyle KuzmaLALSF
Brook LopezMILC
Kyle LowryTORPG
Khris MiddletonMILSF
Donovan MitchellUTAHSG
Mason PlumleeDENPF
J
Marcus SmartBOSPG
Jayson TatumBOSSF
P.J. TuckerHOUSF
Myles TurnerINDC
Kemba WalkerBOSPG
Thaddeus YoungCHIPF

לראשונה ב-15 שנים יש מאמן חדש ורוסטר חדש לחלוטין. כנראה שלהרבה וותיקים ההשתתפות בנבחרת נראית כדבר נושן והם מפהקים, WHAT ELSE IN NEW?

אז כיצד פופ יסתדר עם קבוצה שכוכביה הגדולים ביותר ניתלשו ממנה?

אגיד זאת בשפה פשוטה: טוב יותר מכל מאמן אחר שאני מכיר.

אולי גם אתם שמתם לב להצלחה הבלתי רגילה שלו עם ספארס שליבה נילקח ממנה. לא חשבנו שיש לו רבע סכוי להצליח, והנה הוא בפלייאוף עונה אחרי עונה, עם שחקנים שבקבוצה אחרת היו נעלמים. יש בו מג'יק שאין באף מאמן אחר.

2. ארה"ב תיאלץ לנצח עם 14 שפרשו שניתן לעשות מהם DREAM TEAM אמיתית

מהסגל שנקרא בתחילת יוני – 20 מהשחקנים הטובים ביותר – 12 נשרו מיד, כולל ג'יימס הארדן, אנטוני דייויס, דמיאן לילארד, וכמובן קווין דוראנט וקליי תומפסון עוד לפני שנפצעו. אחרים כמו לברון ג'יימס הודיעו למפרע שהם לא מוכנים לייצג את ארה"ב.

קייל לאורי יהיה היחיד היוזר מריו.

אין מדינה בעולם שתוכל להפסיד את כל קבוצתה, ושלוש שנים אח"כ להופיע שוב, כשטובי שחקניה אינם, והיא עדיין המועמדת לנצחון.

3. למה הם לא משתתפים?

  1. כל כדורסל שמעל ומעבר הפרה סיסון, ואז העונה הארוכה והפלייאוף, מתקבל מיד בהתנגדות. אין אנשים בעולם הדואגים לגופם כמו השחקנים עצמם. הם מכירים את גופם טוב יותר מכל אחד אחר, ואני משער לעצמי שאחרי עונה של 100-110 משחקים ל-16 קבוצות (וכ-90 משחקים ל-14 הנותרות) שחקנים מרגישים כאבים בחלקי גוף שונים ומשונים, וככל שהם מבוגרים יותר הם זקוקים ליותר מנוחה.
  2. עתה, לפי התכנית הבינלאומית החדשה, אליפות העולם והאולימפיאדה משוחקים גב-לגב, ורוב השחקנים הסופר-סטארים לא יכולים להקדיש שני קייצים רצופים ל'בינלאומי', וכולם ללא יוצא מין הכלל מעדיפים את הצ'אנס לשחק באולימפיאדה.

3. הפעם אליפות העולם מתחילה מאוחר מהרגיל ועונת ה-NBA מתחילה מוקדם מהרגיל, עובדות המקצרות את זמן המנוחה והשעשועים בין המחוייבויות ההופסיות.

4. העונה, ה-NBA שולחת 6 קבוצות לאסיה לתחילת העונה, עובדה שתכריח מספר שחקנים – כולל לפחות הארדן, לברון, ודייויס – לטוס פעמיים אחת אחרי השנייה לאסיה תוך 2-3 שבועות.

4. מי יהיו עמודי התווך של הקבוצה וכיצד תיראה החמישייה?

לי נראה שקמבה וולקר וקייל לאורי יהיו המבוגרים המנוסים שיהיו מנהיגי הקבוצה ועמודי התווך שלה. כנראה שהפלח יעדיף עוד שחקן מנוסה בחמישייה, כנראה הריסון בארנס כסמול פורוורד. אבל קריס מידלטון או דונובן מיצ'ל עלולים בקלות לכבוש את עמדת השחקן הראשון במשבצת השלישית. וואוו…תהיה כאן מלחמה של ממש כי ג'ייסון טאטום, ג'לן בראון, ומרכוס סמארט לא יוותרו בקלות על עמדת הווינג.

ביג מן? תלוי כיצד פופ יחליט לשחק. סמול? ביג? למעשה ל-'ביג' אין לו הרבה אפשרויות. עתה נראה שברוק לופז יהיה הסנטר ופי.ג'יי טאקר הפאוור-פורוורד. אבל עם מיילס טרנר, קייל קוזמה, ת'דיאטוס יאנג, מייסון פלמלי, ובאם אדביו יש לפלח כל כך הרבה אפשרויות!

אם כך אני מאמין שהחמישייה הראשונה שתעלה תהיה וולקר, לאורי, בארנס, פי ג'יי טאקר, וברוק לופז.

(אבל אני מאמין שאחרי המשחק הראשון פופ יעלה עם חמישייה שונה כל משחק.)

5. האם לארה"ב סכוי לנצח?

כן. ארה"ב תנצח.

בפעמיים האחרונות שארה"ב נוצחה היא נוצחה בעמדת הגארד. מאנו ג'ינובלי ופפה סנצ'ז הבריגו את סטפן מרבורי ואלן אייברסון. ב-2006 היווני הוותיק ת'יאו פפאלוקאס עשה את הטריק כשהוא עושה חוכא ואיתלולא מכריס פול וקירק היינריך בפיק-אנד-רולים הרבים. ואם אתם זוכרים, לגארד ווסיליס ספאונוליס היה את משדחק חייו

קמבה וולקר יהיה הגארד המסוכן ביותר, וקייל לאורי לא הרבה אחריו. קמבה אמור לעשות שמות בכל מגן. אפילו שארה"ב אינה במיטבה בלשון המעטה, היא עדיין נראית כנבחרת הטובה ביותר.

ודבר נוסף שאני מצפה: דווקא בגלל שהאמריקאים עולים כאילו עם "נבחרת ב'", הם יעלו ביתר מוטיבציה ורצון להוכיח את עצמם, במקום הפרימדונות לברון ג'יימס, סטפן קרי, ושות'.

6. איזו נבחרת היא המסוכנת ביותר לאמריקאים?

תיכף נחזור לקבוצה שבתמונה.

בואו נהיה אמיתיים, האמריקאים שבינינו: לנו – לארה"ב – שיחק מה זה מזל שסלובניה לא עשתה את האליפות כי לוקה דונצ'יק וגורן דראג'יק היו יכולים היו לעשות בעיות לוולקר ולאורי.

אילו שאלתם אותי איזה צמד הייתי מעדיף לקו האחורי שלי הייתי מביט בכם בבוז על שהעזתם בכלל לשאול את השאלה. ברור שאת וולקר/לאורי. אבל אני יכול לראות התנגדויות להצהרתי זו מכמה ממוזרי האתר הקבועים שנהנים לקפוץ מיד נגדי, אפילו כשאני אומר שראסל ווסטברוק הוא הגארד מספר אחד בעולם.

לקנדה חסרים שחקנים לא פחות מאשר לנו. אם המייפל-ליפס מופיעים עם קבוצתם החזקה ביותר הם שניים רק לארה"ב – וסלובניה יכולה מצידי להופיע עם לוקה, דראג'יק, ומצידי להוסיף את נובאק ג'קוביץ' לקבוצה. (אוווופפפססס…שוב התבלבלתי. הוא סרבי, לא סלובני!). עם מוריי וג'וזף ושי גילגאוס-אלכסנדר העולה בבטחון של מפקד ולא צעיר עם חלב על השפתיים ישנה שלישייה טובה מאד.. אבל עתה גם אנדרו ויג'ינס וטריסטן ת'ומפסון פרשו, והצעיר RJ בארט פצוע, ולקנדה אין את המעיין השופע והבלתי מתייבש שליאנקים יש.

ספרד היא תמיד טובה, וכשיש לך את מרק גאסול וריקי רוביו יש לך בסיס NBA טוב. אבל כשפאו גאסול וסרג' איבקה מחליטים להישאר בבית, הבסיס – איך אומרים? – לא כזה יציב כפי שיכול היה להיות, אם כי אם כל הארבעה משחקים יש לנו את החמישייה המבוגרת בהסטוריה אפילו את החמישי הוא בן 13. בנוסף לגאסול ואיבקה, גם ניקולה מירוטיץ' ודרג'יו רודריגג לא משחקים, אז אולי הם יורדים לרמת נבחרת העתודה שלנו?

ועכשיו מגיעים ליוונים.

היוונים עשו את זה כבר לאמריקאים, ולדעתי הם המסוכנים ביותר. השתיים יכולות להיפגש כבר בסיבוב השני, ושם יופיע גיאניס אנטטוקונמפו המתחיל להאמין באמת ובתמים שהוא מייקל ג'ורדן. הוא לא, והוא לעולם לא יהיה. הייתי אומר שד"ר ג'יי הוא הפוטנציאל שלו, וזהו סף שאין להתבייש בו.

האמת היא שאני לא רואה אמריקאי אחד שיכול לעוצרו, וכאן ניצטרך את הג'יניוס של פופ שיארגן הגנה קבוצתית עליו.

7. את מי מה-SELECT TEAM אני רוצה לראות בקבוצה?

ישנם 14 שחקני SELECT TEAM שיגיעו למחנה האימונים להתאמן ולשחק נגד ה-SENIOR TEAM. מלכתחילה היה ברור שישנו סכוי וישנו מצב ששחקן מה-SELECT TEAM יעשה את ה-SENIOR TEAM על חשבון שחקן שכבר קנה מזוודה חדשה (זה כבר קרה באליפות העולם שדעברה עם מייסון פלמלי).

לא ארבה כאן במילים. אגיד רק שאני תקווה – כמו ב"אני מקווה" – שטריי יאנג וד'ארון פוקס יעשו את הקבוצה. קבוצת הסניור זקוקה לזריקת דם צעיר כמוהם, ובמיוחד ליד ה-3 של טוריי יאנג.

8. מה ההבדל בין פופ למייק ששבסקי?

מדובר כאן על שתי חיות שונות לחלוטין.

ששבסקי הוא קולג' קוץ'. לא יפה ללכלך על מאמן שרק ניצח וניצח, אבל אני אף פעם לא החזקתי מששבסקי. הוא ניצח בגלל השחקנים ולא היה מקרה אחד הזכור לי שאומנותו כמאמן – אם ישנה בו אומנות כזאת – היתה צריכה לבוא לידי ביטוי- כפי שאומרים החברים שלי מטירת הכרמל. גם עוזריו היו קולג' קוצ'ס ברובם. אני לא יודע מה היה יחס השחקנים אליו. אני מניח שהם "סבלו אותו" והראו לו כבוד והערכה.

לאהוב אותו? מאמן כמו ששבסקי אינך יכול לאהוב. יש בו אנטיפטויות כזאת. זוהי, לפחות, דעתי והרגשתי.

פופ? הוא מאמן NBA זונה בן זונה. אתה מת לשנוא אותו, אבל איכשהו אתה חוזר לאהוב אותו, להעריך אותו, ולקבלו כאחד מגדולי המאמנים.

אותו השחקנים יאהבו. הם גם יודעים שאיתו מוטב שלא תתחכם. ויש לו עוזר לא רע ששמו סטיב קאר.

היתרון של ששבסקי הוא, אולי, כמאמן אזורית, נגדה שיחק שוב ושוב כמאמן דוק, וגם השתמש בה שוב ושוב. אני משוכנע שיש בצוות האימון מישהו המומחה לאזורית, אבל אני לא מאמין שהרבה יעיזו אזורית נגד האמריקאים.

פופ מנגד? תראו עם איזה קבוצה הוא עולה כבר שנתיים רצופות. לא נתנו לו סכוי לעשות את הפלייאוף, והוא עשה את הפלייאוף בביטחה עונה אחרי עונה. אני לא מאמין שישנו מאמן אחר ב-NBA שהיה מצליח יותר עם הקבוצה הזאת מגרג 'הפלח' פופוביץ'.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. 1. הנבחרת כבר מתאמנת, התחילה לפני יומיים את האימונים. כל הזמן עולים משם סרטונים.
    2. לאורי לדעתי עדיין בספק עם השבר באגודל (או משהו כזה) שהוא מחלים ממנו. דווקא הייתי מעלה אותו מהספסל (כפי שעשה בהצלחה באולימפידה) ונותן למיטשל את המקום בחמישייה. ווקר ולאורי זה קו אחורי עם סייז קטן מדי (ובפעם האחרונה שזה קרה – מארבורי-אייברסון – כולם זוכרים איך זה נגמר…).
    אני גם לא פוסל אפשרות של שני ווינגים עם טאטום ובארנס שעובר לעמדת ה-PF.
    3. לא חושב שיש ציפיות מהנבחרת הזאת להיות DREAM TEAM. אבל גם באליפות העולם האחרונה, ב-2014, דיברו על כך שהאמריקאים שלחו נבחרת "חלשה" והתוצאה הייתה איזה 50 הפרש ומטר שלשלות על הסרבים ההמומים בגמר.
    המשחקים האלה עדיין תלויים באמריקאים – הם פשוט יותר טובים ועם הכי הרבה כישרון מלשאר העולם.
    4. הקנדים עם סגל לא רע והיוונים קיבלו את יאניס לטורניר. אני חושב שגם האוסטרלים יכולים לדבר חזק.

    1. סרביה זה נבחרת נגרים איטית כמו צבים שהגארדים שלה לא יכולים להתמודד מול הלחץ האמריקאי תאודוסיץ חח וכל מיני נגרים כאלו לכן כל מפגש ביניהן נגמר איזה 40 50 הפרש כבר כמה שנים.
      רק נבחרת ספרד איתגרה את האמריקאים וגרמה להם לטיפה מאמץ. שלא יובן נכון האמריראים לא מתאמצים אפילומ30 אחוז בטורנירים האלו זה לא שכזה אכפת להם.

      1. זה עניינים של מאצ'-אפים. לסרבים יש מאצ'אפ מול הנבחרות האחרות, ולראייה זה שהם נבחרת מאוד חזקה בשנים האחרונות תחת ג'ורג'וביץ', אבל מול האמריקאים זה מיסמצ'.
        דומה לנבחרות הישראליות לאורך השנים שקשה להם מול נבחרות אתלטיות

  2. היחידים שיכולים לנצח את האמריקאים אלו ספרד ויוון. כל היתר לא במשחק. ארהב עדיין פייבוריטית גדולה וניא תיקח לדעתי אבל לא אפול מהכסא אם ה2 שציינתי ידיחו אותה.
    חבל שלא כולם הגיעו בספרד במיוחד פאו ומירו אבל עדיין ספרד היא נבחרת עם כוח עצום.
    ליוון יש את הכוכב הכי גדול באליפות ולארהב אין תשובה על הנייר מולו. גם האחרים ביוון יודעים לשחק והם נבחרת שתמיד שומרץ חזק עם סקור נמוך. אם ארהב לא יפגעו מה3 מולה יש להם סיכוי לא רע.

    1. אם הזכרת את ספרד אז כנראה שלא ראית את הסגל שלהם. רוביו וגאסול קשישה, מחוזקים בשני שחקני קצה ספסל (ההרננגומזים). לגבי יוון, השחקן השני והשלישי הכי טובים שלהם זה אח של יאניס מספר אחד ואח של יאניס מספר שתיים. סתם בשביל הפרופורציות.

  3. בקנדה זה לא רק RJ, וויגינס ותומפסון שחסרים. גם מרי, שג"א, ברוקס, פאוול, ליילס, סטאוסקס וכל הרוקים החליטו לא להופיע (חלקם פצועים). רק ארבעה שחקני נבא מתוך משהו כמו 20 יהיו בסגל. אכזבה גדולה לאוהדי הכדורסל הקנדים. לדעתי, סיכוי די טוב שהם לא מצליחים לעבור את בית המוות הראשוני עם אוסטרליה וליטא ונופלים לחצי התחתון של האליפות.

  4. תודה רבה מנחם, נהדר כרגיל.
    אני חושב שארצות הברית למרות הסגל החסר תיקח את האליפות, במיוחד שיש לה מאמן כמו פופ על הקווים, לכן אנחנו מסכימים בנושא הזה.

    1. סמארט שוחרר מהנבחרת, נראה שהפגיעה ברגל הפכה לפציעה….
      הוא סובל כרגע מכיווץ בשני השרירים שמאחורי החלק העליון בשוק.
      זו פגיעה שאני מכיר מצויין מגלישת רוח בגלים. אני מגיב מהר מאד לכיווץ כזה ותוך פחות מחצי שנייה אני מותח את אותם שרירים במשך מספר שניות. זה עושה בשבילי את העבודה.
      שבועיים של מנוחה ופיזיותרפיה והוא כמו חדש אלא עם יש שם קרע קצת יותר רציני.
      כמו שהפרופסור לימד אותנו רפי ההבנה, האזור סובל מקרים מקרוסקופיים אחרי פעילויות מאומצות (מדי?) שאנחנו בכלל לא מרגישים ושהגוף מתקן דיי מהר.

  5. לדעתי זה מעולה שהכוכבים הבריזו.
    פופ הוא מאמן באמת, עם תרגילים והכל ואני גם לא מחזיק מששבסקי. מאמן של כוכבים שלא היה מצליח לעשות כלום עם הצוות הקיים.
    פופ יצליח לדעתי
    🙂

    1. זה כנראה מה שאכן יהיה. להבדיל מהמקרי העבר בהם האמריקאים חטפו בראש, הפעם אין כאן שום נבחרת הסטורית שתעשה להם בעיות (כמו ארגנטינה או ספרד של לפני 10 שנים). יאניס לבד זה לא מספיק.

  6. הכוכבים מסתדרים לטובת ארהב, מסכים עם מי שכתב פה שגם הנבחרות האחרות לא באיכות גבוהה השנה. נקווה שנוכל להתנחם במתח באליפות, במקום באיכות.
    תודה רבה על המעורב

  7. כל דור הזהב של נבחרות העולם הסתיים באולימפיאדה האחרונה, גם שם זה היה כבר מפגש נוסטלגי. קודם כל ספרד וארגנטינה, באמת הרכבים חד פעמיים שלא יחזרו. קומה מתחת ברזיל, ליטא והיוגוסלביות למיניהן. קנדה עדיין לא שם, גם בהרכב מלא, ואוסטרליה מעולם לא היתה שם, למרות שתמיד הכי כיף לראות אותם, נבחרת שמוציאה מעצמה 200%. כך שאם בכלל התחרות משחקת תפקיד, גם אין מי שיאתגר בקצת.

  8. ה-12 שאני הייתי בוחר:
    קמבה
    מיטצ׳ל
    מידלטון
    קוזמה
    לופז
    לאוורי
    בראון
    טייטום
    יאנג
    טרנר
    סמארט
    בארנס

    הייתי מקריב את טאקר כי אני חושב שקוזמה ויאנג קצת יותר מתאימים לוייב של הקבוצה

  9. הגדולה של ששבסקי, בדומה לפיל ג'קסון, היא היכולת להתמודד עם כוכבים והביא אותם להישגים. הוא מעולם לא היה מאמן או מנהל משחק גדול, בדיוק ההפך המוחלט של פופ.

    1. איזה השגים , היה לו את הנבחרת הכישרונית בעולם בפער עצום, ששבסקי הוא אולי האוברייטד מכולם בהיסטוריה, ראינו את התוצאות המאכזבות שנה אחרי שנה בדיוק ביחס לחומר השחקנים שהוא מקבל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט