עובדות וסיפורי נ.ב.א (74)/ רון טחן ועידו גילרי

השבוע בפינתנו ניזכר באבא אתלטי במיוחד, בחייל לשעבר שהפך לשחקן, ובהישג הייחודי של אוון טרנר

1. בוסטון של עונת 1989/90 כבר היו הרבה אחרי השיא של השושלת המפוארת של שנות ה-80.
הם סיימו עם 52 נצחונות והדחה בסיבוב הראשון על ידי הניקס, אבל למרות זאת הישג אחד מרשים עדיין עומד לזכותם.

אף קבוצה בהיסטוריה של הליגה לא הייתה מדויקת יותר מקו העונשין. הסלטיקס של אותה עונה דייקו בלא פחות מ-83.2% מהזריקות מהקו.

לארי בירד וקווין מקהייל, שהלכו לקו יחד 10 פעמים במשחק, הובילו את הקבוצה לנתון זה לאחר שקלעו בשיאים אישיים של 93% ו- 89.3% מהקו בהתאמה.

2. ברנארד ג'יימס לא חלם על קריירה של כדורסלן מקצועני. 

כאחד שגדל במשפחה צבאית ונשר מהתיכון הוא ידע די מהר ידע לאן פניו מועדות.

בגיל 17 ג'יימס התגייס לחיל האויר האמריקאי ופתח בקריירה צבאית.
הוא שירת בעיקר במזרח התיכון כולל בעיראק ואפגניסטן, אבל במהלך שירותו התחיל גם לשחק כדורסל כמו גם לגבוה בפתאומיות.

ההתקדמות ב"מערך" הכדורסל של חיל האויר צדה את עינם של הסקאוטים בכדורסל המכללות וג'יימס קיבל הצעה ממכללת פלורידה סטייט.

במדי הסמינולס ג'יימס התפתח לסנטר בעל יכולות הגנתיות מרשימות שהובילו לכך שנבחר בדראפט של 2012 על ידי קליבלנד.

אחרי שהועבר למאבריקס הוא הפך לרוקי בגיל ,27 ושיחק שלוש עונות מאד חלקיות בדאלאס. אחרי שהרוויח 2.5 מיליון דולר ב-NBA נדד לסין ואירופה.

אמנם זה לא המסלול עליו חולם כל ילד שהחזיק  אי פעם כדורסל, אבל תודו שזה עדיף על להסתובב עם מדים צבאיים בחום של מזרח התיכון.

3. יש לא מעט שחקני NBA שיכולים להשוויץ בהורים שגם שיחקו בליגה. יש גם כמה עם הורים שהיו ספורטאים מצטיינים בענפים אחרים. אבל יש רק אחד שיכול להתגאות באבא שיכול לעשות על המגרש משהו שאף שחקן NBA אחר בהיסטוריה לא הצליח לעשות לפניו.

מייקל ג'ורדן היה קרוב, גם ד"ר ג'יי לפניו, ועוד כמה אתלטים נחמדים, אבל כולם עשו את זה כשהקפיצה האחרונה הייתה עם רגל אחת בפנים.

אבא של מייק קונלי מעולם לא היה שחקן כדורסל מקצועני, אבל הוא כן יודע לקפוץ.

קונלי סיניור היה קופץ משולשת מצטיין שזכה במדליות זהב באולימפיאדת ברצלונה ב-1992 ובאליפות העולם בשטוטגארט ב-1993.

כמו בנו המוכשר גם הוא לא מתנשא לגובה רם במיוחד – רק 180 ס"מ – אבל הקפיציות שלו אפשרה לו לבצע את הדאנק שגבוהים ממנו לא הצליחו להשלים בתחרות הטבעות למפורסמים ב-1992. 

אז כן, אין ספק שמייק הוא לגמרי שחקן הכדורסל הטוב ביותר במשפחה, אבל בתחרות הטבעות דווקא האבא הוא המוצלח יותר.

4. לשמור על הכדור זו דרך מעולה לשים את עצמך בעמדת ניצחון.

למעשה, כשקבוצה מאבדת פחות מ-5 כדורים היא מנצחת ב-68% מהפעמים.
בתולדות הליגה היו 4 משחקים בהם קבוצה איבדה 2 כדורים בלבד. אבל פעם אחת ראויה לציון יותר מהשאר.

ב-19 למרץ 2009 אירחו הקליבלנד הקאבלירס של לברון ג'יימס את הפורטלנד טריילבלייזרס בקוויקן לואנס ארנה. המשחק  שהתנהל בקצב איטי נגרר להארכה כשהבלייזרס יכלו להרגיש מרוצים מעצמם, כי בסופה הם איבדו רק 8 כדורים.

הבעיה הייתה שלמרות 5 הדקות הנוספות הקאבס מהצד השני שמרו על הכדור עוד יותר טוב.

ה"חוטא" היחיד היה מו וויליאמס שביצע עבירת תוקף ברבע השלישי (דבר הנחשב לאיבוד כדור), כשעד לתום המועד החוקי קליבלנד לא איבדה אפילו כדור אחד נוסף.

למעשה רק 18 שניות לסיום ההארכה וויליאמס הוסיף עוד מסירה רשלנית. כדי לרשום 2 איבודים בלבד ב-53 דקות עבור הקאבס.
בסופו של דבר הם ניצלו טריפל דאבל של לברון כדי לנצח 92-97  בדרך למאזן הטוב בליגה באותה עונה.

כששני המועדונים נפגשו העונה בפורטלנד עשור מאוחר יותר הם שוב ערכו מפגן מרשים של הגנה על הכדור. אמנם לקאבס לא היה סיכוי אמיתי במשחק כשהבלייזרס ניצחו בקלות 112-129 אבל הקאבס איבדו רק 3 כדורים והמארחים 4 בלבד כדי לקבוע שיא NBA של 7 איבודים -הכי מעט איבודים סה"כ לשתי הקבוצות למשחק NBA (תודה לנתי בר על התוספת).

5. אוון טרנר רשם בעונת 2018/19 נתון סטטיסטי שלא נראה מעולם בליגה – הוא עלה מהספסל, הגיע לטריפל-דאבל, ולא החטיא אף זריקה!

טרנר עלה מהספסל של פורטלנד במשחק נגד מינסוטה, וב-25 דק' הגיע ל-13 נקודות, 11 ריב' ו-10 אס' – כל זה ב100% מכל הטווחים. הוא קלע 4 מ-4 לשתיים, 1 מ-1 לשלוש ו-2 מ-2 מקו העונשין.

לשם השוואה, זו הפעם ה-3 בהיסטוריה ששחקן מגיע לטריפל-דאבל עם אחוזים מושלמים מכל הטווחים (כולל זריקות עונשין), וטרנר הוא כאמור היחיד שעשה זאת מהספסל.
האחרים הם ראסל ווסטברוק ב-2017 ו-ווס אנסלד ב-1970.
בעוד 7 מקרים שחקנים עשו טריפל-דאבל באחוזים מושלמים מהשדה, אך החטיאו מקו העונשין.

תודה לאדר ארז על הפוסט

לפוסט הזה יש 11 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט