פרוייקט אגדות (16): פטריק יואינג (ואתגר) / מנחם לס

 

 

פרוייקט אגדות (16): פטריק יואינג

לעיתוני ניו יורק היה רק כינוי אחד לפטריק יואינג – WARRIOR (לוחם). וזה מה שהוא עשה במדיסון סקוור גארדן מאד ניבחר בחירה ראשונה בדראפט של 1985. הוא עשה הכל, הוא השיג הכל, מלבד דבר אחד: טבעת אליפות. הוא היה כל כך קרוב לזה. רק אם הזריקה ל-3 של ג´ון סטארקס הייתה נכנסת! אבל היא לא נכנסה.

=================================================
THE WARRIOR
=================================================

תיכון: פטריק יואינג נולד בג´מאייקה ועד גיל 13 שיחק והצטיין רק בקריקט וכדורגל. כשהיה מוכן להיכנס לכיתה ח´ הוריו הגיעו לעיירה היקרתית קמברידג´ במסצ´וסטס. למד בתיכון קמברידג´ רינג´, אבל רק לקראת סיום התיכון הוא החל לצמוח ולשחק כדורסל. טוב מספיק כדי לקבל מלגה מג´ון תומפסון, מאמן אוניברסיטת ג´ורג´טאון.

מכללה: כבר ב-י"ב הוא הפך לאחד מהשחקנים המבוקשים ביותר. הוא בחר בג´ורג´טאון יוניברסיטי. במשחק הגמר נגד צפון קרוליינה ב-1982 חוסר ניסיונו גרם לו לבצע כמה GOALTENDINGS, אבל ג´ורג´טאון יכלה עדיין לנצח אם לא זריקה משוגעת, מפורסמת, של ג´יימס וורת´י שנתנה את האליפות לצפון קרולינה. שנה אח"כ הוא הוביל את ג´ורג´טאון לניצחון 75-84 בחצי גמר אליפות המכללות נגד אוניברסיטת יוסטון עם חאכים אולג´ואן. משך כל העונה הבאה ג´ורג´טאון הייתה מספר 1 ביבשת עד שבמשחק הגמר גרמה וילנובה הקטנה להפתעה הגדולה ביותר כשגברה בגמר על ג´ורג´טאון 66-64 כשהיא קולעת אחוז בלתי ניתפש של 78.6%. ג´ורג´טאון בהנהגת פטריק יואינג זכתה סוף-סוף באליפות המכללות של 1984. הוא היה "אול אמריקן" חמישייה ראשונה משך כל ארבעת שנותיו בג´ורג´טאון.

נבא: אני מתחיל להתרגש…הייתי שם במדיסון סקוור גארדן…הייתה זו השנה הראשונה שהנבא השתמשה בשיטת ה-LOTARY לקביעת סדר הבחירות בין חמש האחרונות בליגה, כשלקבוצה האחרונה ישנם יותר סיכויים לזכייה מאשר לארבע האחרונות…אך זה לא תמיד עובד ככה…

דייב דה-בושר – שכני בגארדן סיטי, וחבר טוב שבניו למדו כדורגל בקייטנות הכדורגל שלי – היה אז נשיא הקבוצה והוא ישב חוור כמוות. אני זוכר את השקט הטוטאלי באולם כשכדור הפינג-פונג הראה…הניקס זכתה בבחירה ראשונה!!! לי לא זכור מקרה אחר מלבד, אולי, לברון ג´יימס, כשהבחירה מס´ 1 הייתה כה קריטית. לניו-יורק זאת הייתה שאלה של חיים ומוות.

הוא ניבחר לרוקי העונה כשהוא קולע בשנתו הראשונה 20 נק´, 9 ריב´, ו-2 חסימות למשחק. וכאן מתחילה קריירה נפלאה של 15 שנה עם 21.0 נק´ ממוצע עם 9.8 ריב´, ו-1.8 חסימות. הוא ניבחר רק בחירה אחת לחמישיית הנבא (זוכרים סנטר בשם אולג´ואן? זוכרים סנטר בשם קארים עבדול ג´אבר?), ואז 6 בחירות לחמישייה השנייה. היה בחמישיית ההגנה 3 פעמים, אול-סטאר 11 פעמים, ניבחר ל-"50 האגדות" והיכל התהילה, ועל אצבעותיו שתי טבעות זהב אולימפיות, מ-1984 בלוס אנג´לס עם מייקל ג´ורדן (המאמן בובי נייט לא בחר את צ´ארלס בארקלי לסגל הקבוצה ועד היום הוא מודה שהייתה זאת השגיאה הגדולה ביותר שעשה בכדורסל). הוא היה הסנטר הפותח של הדרים-טים של 1992 (מחליפו היה דייויד רובינסון), וסיים את הקריירה עם שנת משחק בסיאטל ושנת משחק באורלנדו מג´יק, בה הוא משמש עוזר מאמן עם תקוות ריאליות למשרת מאמן ראשי.

משחקי הפלייאוף של אותן שנים נגד השיקגו בולס היו שיא השיאים של הכדורסל. סדרות שלא אשכח לעולם, כולל הפסד משחק רביעי לפייסרס וזריקה מהפלייאוף כשרג´י מילר לבדו הופך הפרש חובה של 8 נק´ ב-13 השניות האחרונות לניצחון. בדרך החוצה מהאולם הוא "זרק" לנו את חניקת הצוואר המפורסמת שלו, "השביקה הגדולה" כפי שמתארים את 13 השניות האחרונות הללו. כשג´ורדן פרש (ולפני שחזר) ב-1993-1994, הניקס – סוף-סוף בלי לסבול מהבולס – הובילו בסדרת הגמר נגד יוסטון 3-1 במשחקים, רק כדי להפסיד 3 משחקים רצופים, כשג´ון סטארקס לוקח את זריקת השלוש עם 3 שניות לסיום ויוסטון מובילה ב-2, כשעל הספסל יושב לא אחר מקולע ה-3 הטוב באותה עונה, ושמו ברח לי מהראש (דייויס?). עופר שלח, אריה הניג ואני –3 אוהדי ניקס משוגעים – ישבנו 10 מטרים משם ולא האמנו למראה עינינו.

אגב, אחת משאלות הטריוויה המפורסמות שואלת מה הייתה החסימה שבה ההבדל בין גובה החוסם לגובה הזורק היה הגדול ביותר. התשובה היא החסימה של מגסי בוגוס (1.59 מ´) על יואינג (2.15 מ´). היה זה דבר שהעיניים סרבו להאמין בו.

יואינג היה אחד מהסנטרים הגדולים ביותר בעידן הסנטרים. בנוסף למסה אדירה הייתה לו יד רכה מאד מחצי מרחק. הוא לא היה השחקן החברותי ביותר והיה קשה מאד להוציא ממנו משפט, שלא לדבר על ראיון עיתונאי. הייתי איתו עשרות – לא, מאות – פעמים בחדר ההלבשה. נסיעה ברכבת של 45 דקות למדיסון סקוור גארדן כמעט לכל משחק ביתי בכל השנים ששיחק. הוא בקושי "ראה" אותי. כששאלתיו שאלה היה עונה לי תשובות של מילה עד עשר מילים כאילו אני מעצבן אותו והוא עושה לי טובה. לכן אף-פעם לא הרגשתי קירבה מיוחדת אליו.

הלינק הבא ייתן לכם תמונה נהדרת על איזה מין שחקן היה:
http://www.youtube.com/watch?v=8T2l5Emzu-I

 

 ********************************

אתגר לא קל: באותו שבוע בו כתבתי על פטריק יואינג נתתי אתגר לגולשים של האתר 'הישן' לכתוב את שמות כל השחקנים היהודים ששיחקו ב-NBA וב-ABA משנת 1960. אז יאללה, תתחילו בתגובות ובמקום לכתוב את כל אלה שאתה (או את) יודעים עליהם, נתחיל עם הגולש הראשון שיגיב, ואז הגולשים הבאים סתם יוסיפו. נראה אם תגיעו ביחד למספר שהוא 5 או פחות מכל היהודים ששיחקו (את הרשימה המלאה אכניס בתגובות מחר, יום ראשון)

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. לא כל כך קשור ליואינג, אלא לדרקסלר:
    כשראיתי אותו קופץ ומרחף התחלתי לחשוב – האם יש איזשהו קשר משפחתי בינו לבין הייקה דרקסלר, קופצת הרוחק הגרמנייה? (-:

  2. ניל וואלק שניבחר 2 בדראפט אחרי קארים
    שיחק בהפועל רמת גן
    סטודמאייר נחשב ?
    עומרי כספי
    ג׳ורדן פארמאר
    דני שייס ( וגם דולף האבא , למרות שנראה לי שזה היה בשנות החמישים)
    ארני גורנפלד ( זהב אולפי , רק כסף מהמכבייה )
    לארי בראון שזכור לי כמאמן בלבד היה שחקן בעצמו
    גואל קרמר ששיחק במכבי בשנות השמונים

    הרשימה קצרה ביותר
    הראש היהודי טוב בקומישימינג , פחות בלשים את הכדור בטבעת

  3. בנוגע ליואינג- מעולם לא אהבתי את סיגנון המשחק המכוער שלו. אבל אין ספק שיש לו מקום ב50.

    בנודע להצטרפות של אודן למיאמי- אותו סיפור כמו ברנדון רוי- ציפיות גדולות מידי לשחקן שהפציעות שלו מעולם לא הסתיימו.

  4. טל ברודי נבחר בדראפט של 65 (שהיה דראפט טוב עם בראדלי, בארי, גודריץ, קאנינהאם..) ע"י הבולטס… ובחר לעשות עלייה לישראל

  5. יואינג הוא גיבור ילדות. הדמות הגבוהה, הברכיים העצומות עקב תחבושות, הלסת הענקית, החיוך הכביר, הכניסה מימין לשמאל והעלייה אחריה, הג'אמפ הנהדר, וההחטאות הגורליות…. חוסר היכולת לרסן את סטארקס ולהביא אותנו לאליפות…
    האצילות בתוך קבוצה מופרעת בשנות ה90…
    איזה בן אדם, ואיזה שחקן יחיד במינו. איזה ניקסי נפלא, בווינריות ובלוזריות.
    אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל יואינג לא היה לוזר. יואינג היה ווינר שכשל.
    האמת שזה נשמע דומה. כנראה שהוא היה לוזר.

  6. בואו נשים את האמת על השולחן. הניקס של יואינג היו אוסף לא קשור של שחקנים בלי כדורסל. אפסים אחד אחד. יואינג תמיד נראה אומלל במיוחד. אין להם שום משמעות היסטורית

  7. הדברים עליו ברשימותיי:

    אמנם חמוץ-פנים ולוזר אך מגדולי הסנטרים ומצוין בהגנה ובהתקפה, קולט כ"ח וחוסם טוב מאוד, אך איבד יותר מאשר מסר אס'. ב-12 עונות מהשנייה (עד גיל 35) השיג מעל 20 נק' למשחק כשבעונה הראשונה השיג 19.96 ב-35.4 דק'. ב-9 עונות מהחמישית (עד גיל 35) השיג מעל עשרה רי' עד 12.1. ב-3 עונות היו לו מעל 3 חס' למשחק ובעוד שתיים חסרה לו חסימה לממוצע 3 חס' למשחק, ב-7 עונות היו לו מעל 2.5 חס' למשחק וב-13 עונות מ-14 הראשונות (עד גיל 37-36 [יום הולדתו חל באוגוסט בקיץ שבין העונות]) השיג מעל שתי חס' למשחק כשבעונתו השמינית הייתה חסרה לו חסימה אחת לממוצע שתי חס' למשחק. עונתו הטובה ביותר הייתה בעונתו החמישית ב-90'/89' (בגיל 28-27) שבה השיג 28.6 נק' (55.1% מהשדה ו-77.5% מהקו), 10.9 רי', 2.2 אס', 4 חס' ו-3.4 אי' ב-38.6 דק' למשחק ב-82 מש'.
    שמו האמצעי הוא ALOYSIUS הנהגה YISHS- ALOWומובנו בגרמנית עתיקה "הלוחם הידוע" המתאים מאוד לכינויו "הלוחם" (על מקור השם ומובנו ראה: http://dictionary.reference.com/browse/Aloysius ו- http://www.thinkbabynames.com/meaning/1/Aloysius). לגבי הגיית שם משפחתו נהגה YOOING ולא YOOEANG, לכן התעתיק לעברית המתאים להגייה הוא "יויינג" ולא "יואינג". אמנם כיוון ש"יואינג" כבר התקבע בשימוש, ניתן להשתמש בזה למרות שזה לא המתאים להגייה.
    בקריירה של 17 עונות עד גיל 39 השיג 21 נק' (50.4% מהשדה ו-74% מהקו), 9.8 רי', 1.9 אס', חטיפה, 2.4 חס' ושלושה אי' ב-34.3 דק' למשחק בעונה הסדירה; 20.3 נק' (46.9% מהשדה, 34.8% מהשלוש [23-8] ו-71.8% מהקו), 10.2 רי', שני אס', 0.9 חט', 2.2 חס' ו-2.5 אי' ב-37.5 דק' למשחק בפלייאוף.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט