לרדוף אחרי קטי לדקי – פיליפ הרש / תרגום Smiley

לרדוף אחרי קטי לדקי – פיליפ הרש / תרגום Smiley

לרדוף אחרי קטי לדקי

האלופה האולימפית בת ה-19 ומחזיקת השיא העולמי מגדירה מחדש את השחיית הנשים, מנצחת בהפרשים חסרי תקדים, לפי התנאים שלה.

פיליפ הרש / ESPN

אוגוסט 4, 2016

מאמר מקורי: http://www.espn.com/espn/feature/story/_/page/espnw-ledecky160804/what-makes-olympic-swimmer-katie-ledecky-remarkable

זה המוניטין שמגדיר את קטי לדקי. רואים זאת כאשר היא עומדת בתחילת הבריכה, מחכה לאיתות המודיע על תחילת המירוץ, דוחפת ומושכת את כובע השחייה שלה מספר פעמים, משתמשת בידיה ומרפקיה ובזרועותיה המכופפות כדי לסדר את משקפי השחייה שלה. זה מדוע, מסיבות שאינה זוכרת, היא מוחאת כפיים שלוש פעמים ממש לפני הסימן לקפוץ לתוך הבריכה, ריטואל שתמיד עבד ולכן ממשיך מסיבתו שלו.

יש ביטחון בלעשות את הדברים באותה הדרך. ברגעים קריטיים, זה מסיר את הבלבול של שינוי כלשהו. ועדיין, ברגע שהעולם ראה בפעם הראשונה השחיינית ששוברת שיאי עולם במה שמאוחר יותר יגדיר באופן סמלי את לדקי, הוא גם ראה בת חמש-עשרה עם יכולת נפשית כדי להימנע מהריטואל הזה.

זה היה ממש לפני מקצה הגמר ב-800 מטר בסגנון חופשי באולימפיאדת לונדון ב-2012. לדקי בקושי יכולה הייתה לשמוע את המזניק בגלל הקהל הנחוש שיצא מדעתו בגלל השחיינית הבריטית, רבקה אדלינגטון, שרצתה לזכות בזהב אולימפי בפעם השנייה ברציפות. לדקי דאגה שתאחר לקחת את מקומה על עדני הזינוק אם תמחא כפיים, דאגה שכולם ישאירו אותה מאחור בזינוק. היא הייתה הצעירה מבין 532 אתלטים של המשלחת האמריקאית, בעיני רבים היא הפתיעה בעצם העפלתה, אז למה שתרגיש קצת חוסר ביטחון?

היא חשבה על הקארמה בשבירת השגרה ועל החשיבות של ללכת על בטוח. ואז היא נתנה למעט חרדת נעורים לחלחל פנימה.

"הייתי ככה, 'אני לא רוצה להביך את עצמי ולא לזנק כאשר כל האחרים זינקו'", היא אמרה.

קצת מעל שמונה דקות לאחר מכן, הקהל כבר יעשה את מחיאות הכפיים. כאשר היא מנצחת (כולל את אדלינגטון הפייבוריטית, שסיימה שלישית) בהפרש של ארבע שניות, לדקי הייתה אלופה אולימפית. בנוסף היא  גם שברה שיא אמריקאי בן 23 שנים שנקבע על ידי ג'נט אוונס, מי שהייתה ארבע פעמים אלופה אולימפית וקבעה מספר שיאי עולם אשר נותרו בתחרויות השחייה למרחקים ארוכים שמולן נמדדות השחייניות.

וזה היה האירוע הבינלאומי הראשון של לדקי.

זה היה תחילתו של דפוס בו קטי לדקי הגדירה את עצמה בספורט שבו עושים משהו שוב ושוב הוא הכרחי להצלחה, כאשר היה לה מקצי שחייה מהממים אחד אחרי השני. שיא עולם אחר שיא עולם, תואר עולמי ואחריו עוד תואר עולמי.

"מה שעשיתי במהלך השנים האחרונות היה נהדר מאוד, אבל אפילו זה לא מגדיר את השחייה שלי", היא אמרה. "לעבוד קשה ולעשות כל מה שביכולתי כדי להצליח אמורים להיות הזהות שלי".

הדיוקן העצמי הזה לוכד ברובו את התמונה הגדולה של מי שעכשיו בת 19 ויכולה למזג סקרנות אינטלקטואלית עם ראייה ממוקדת באווירה שלא משתנה ללא גירויים ויזואלים או שמיעתי. בריכות הן שונות, אבל בכולן השחיין רואה גלונים של מים המחולקים על ידי קווי המסלולים. כוח, יעילות התנועות ויכולת אירובית כולם עוזרים לייצר אלופים, אבל אף אחד מאלו זה מה שמפריד את לדקי מהיריבות שלה.

"זה לא פיזי, זה בין האוזניים", אמר מאמנה, ברוס ג'מל. "זה לחלוטין הרצון הבוער להשתפר, ולא לפחד מכישלון". 

"מה שהופך את קטי לכל כך מיוחדת זה כמה הרעב שלה גדול", אמר קונור ג'גר, השחיין הכי טוב למרחקים ארוכים בנבחרת האמריקאית שמתכונן להתחרות באולימפיאדה השנייה שלו. "אפשר לראות זאת. בכל מירוץ שהיא מתחרה, היא רוצה עוד".

הרצון הזה עזר ללדקי להגדיר מחדש את הפרמטרים של השחייה בסגנון חופשי לנשים. היא זכתה בשבע תארים עולמיים אישיים במגוון חסר תקדים של מרחקים, בהפרשים חסרי תקדים במרחקים היותר ארוכים. היא קבעה 11 שיאי עולם בבריכות בשלוש יבשות, שניים במועדון על באירוע בטקסס כאשר היא שחתה 5,300 מטר ב-15 מקצי מירוצים של 100 ועד 1,500 בזמן של ארבעה ימים. היא ניצחה ב-200, 400 וב-800 במבחנים האמריקאים האחרונים לאולימפיאדה שנערכו באומהה, נברסקה.

"אם קטי עושה את מה שהיא עושה כבר בארבע השנים האחרונות, אנחנו כולן שוחות עבור המקום השני והשלישי", אמרה לוט פריס מדנמרק, מדליסטית הארד במקצה ה-800 באולימפיאדת 2008 ובמקום החמישי כאשר לדקי זכתה בזהב ב-2012.

כאשר אולימפיאדת ריו הולכת להתחיל ביום ראשון, ללדקי ישנה הזדמנות להשוות את דבי מאייר כבחורה היחידה לנצח ב-200, 400 וב-800 בסגנון חופשי באולימפיאדה אחת, מה שמאייר עשתה ב-1968. התחרות רחבה ועמוקה כרגע: ב-1968, שמונה הראשונות במקצה ה-800 היו מארבע מדינות, אבל ב-2012 הן היו משמונה מדינות.

ועדיין במרחקים הארוכים, לדקי הפכה את הניצחון לחלק מהשגרה שלה כמו סידור הכובע והמשקפיים שלה. ה-200 אמור להיות צמוד, התוצאה לא מובטחת, אבל יהיה חכם לא להמר כנגדה.

"היא מעולם לא הפסידה", אמרה חברת קבוצתה  מאיה דיראדו, שחיינית בסגנון מעורב המתמחה בסגנון הגב שגם כן העפילה לשלושה מקצים אישיים בריו. "הימים החופשיים שלה זה ניצחון בהפרש גדול ללא קביעת שיא עולם. זה סטנדרט אחר לגמרי ממה שכל האחרות שואפות להגיע אליו".

אבל זה יהיה הרבה יותר קשה במשחקים האלה. לדקי שוחה לא רק נגד המתחרות, אלא גם מול הרף שהיא הציבה לעצמה. מהר מאוד היא תהיה בעמדה כמו של האצן הג'מייקני, אוסיין בולט, המנסה לרדוף אחר שיאי עולם אותם הוא קבע לפני שבע שנים או יותר, זמנים שלא הוא או מישהו אחר הגיעו אליהם מאז. לרוב האנשים לא אכפת כמה מהר בולט רץ אם הוא מנצח ב-100 וב-200 בפעם השלישית שיהווה שיא. בנקודה הזו בקריירה שלה, לדקי הגדירה את השעון כחלק גדול בהתפתחותה כסלבריטאית.

בריו, היא כבר לא תהיה הטירונית בספורט שלה הנמצאת בצילם של מייקל פלפס, רייאן לוכטה ומיסי פרנקלין. פלפס, שעומד לפרוש, כבר לא דומיננטי במקצים שלו. לוכטה ופרנקלין לא מועמדים לזכייה במקצים האישיים שלהם כפי שהיו בלונדון. לדקי היא ההווה והעתיד של השחייה האמריקאית. אולי גם של השחייה העולמית.

"היא לא חושבת במובנים האלה של להיות העניין הכי גדול בספורט", אמר אביה, דייב. "אני בכלל לא מרגיש שום תחושה של לחץ אצלה".

היא פורצת במין גיחוך שכזה כאשר התקשורת מתעקשת שתהיה יותר ספציפית לגבי המטרות שאותן היא חולקת רק עם המאמן שלה. היא נחושה שלא לחלוק יותר מדי לגבי עצמה בתקשורת. זה מה שלומדים כאשר נמצאים בנוכחותה מספר ימים: היא מביעה מי היא בעיקר על ידי מעשייה.

"אני מניח שאפילו אנחנו לא תפסנו את ראשינו לגבי מי שהיא עכשיו", אמר אביה.

בבוקר אחד רגיל לקראת סוף השנה שעברה, לאחר שנתנה לאורח פרוסת לחם תפוח-דלעת שהכינה, קטלין ג'נביב לדקי הושיבה את גוף ה-1.80 שלה במשקל 70 ק"ג על הספה בסלון השמשי בבית הדו קומתי בבת'סדה, מרילנד, אותו רכשו הוריה שנה לפני שנולדה. תסרוקת הפוני שלה מכסה את מצחה הגבוה. היא לבשה ג'ינס, סוודר בצבעים אדום, לבן וכחול ונעלי קדס כחולות.

היא סיימה את בית הספר סטון רידג' של הלב הקדוש ביוני 2015, חודשיים לפני שהייתה הראשונה לנצח ב-200,400, 800 ו-1,500 בסגנון חופשי (בנוסף לזהב ב-4X200) באליפות העולם. זה נודע כ-לדקי-סלאם, שאותו היא לא יכולה לשחזר בריו בגלל שה-1,500 לא נמצא בתוכנית השחייה האולימפית, מה שמונע ממנה עוד מדליית זהב כמעט בטוחה.

לדקי דחתה בסתיו האחרון את הבגרויות בסטנפורד עד לתחילת שנת הלימודים ב-2016-17, מה שמאפשר לה להתרכז לחלוטין בהכנות לאולימפיאדה, כאשר היא לקחה קורסים במערכות פוליטיות השוואתיות ובהיסטוריה של סין באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הזמן החופשי שלה יוקדש לתנומות ולתשומת לב למירוץ לנשיאות.

"היא הפכה להיות חנונית של חדשות", אמר אביה.

דייב, פרקליט, ומארי ג'ן, מנהלת בית חולים לשעבר, סיפרו כמה סיפורי משפחה ישנים. קייטי חייכה ולעיתים תכופות צחקה, כאשר נראה כי היא נהנית מהאנקדוטות אותן היא שומעת בפעם הראשונה.

הנרטיב כמעט תמיד מתחיל בסיפור הבריאה של היווצרות השחייה, שמגיע מצדה של מארי ג'ן, אזור הגאן בוויליסטון, בצפון דקוטה, ידוע שבו נמצא התיכון שאליו מי שמחזיק ב-13 תארי אליפויות ב-NBA כמאמן ושחקן, פיל ג'קסון, הלך ללמוד בו.

חופשה משפחתית בהאגן, בחלקו הצפוני של פארק הקרחונים הלאומי, כמעט והסתיים בטרגדיה כאשר אחותה הגדולה של מארי ג'ן, שאז הייתה בת 4, נפלה מהרציף וכמעט טבעה. אבי הילדות, באד, ישר התעקש שכל ילדיו – מארי ג'ן הייתה הרביעית מתוך שבע – ילמדו לשחות.

מארי ג'ן לקחה את הצד התחרותי של הספורט, כשהיא מתקבלת לנבחרת של אוניברסיטת ניו מקסיקו. מאוחר יותר היא שלחה את ילדיה, מייקל ואחותו בת השלוש, קטי, לקבוצת השחייה בבריכה שליד בת'סדה, פרבר יוקרתי בוושינגטון. שני הילדים נכנסו לעניינים במהרה. מייקל המשיך עד שהלך להרווארד, כשהוא מסיים את התואר במאי האחרון. הוא כתב עבור עיתון בית הספר, ובעיקר כיסה הוקי אבל עשה כתבה אחת על חוויותיו עם קטי באליפות העולם בשחייה בקאזאן שנערכו בקיץ שעבר.

"למרות כל הקילומטרים ששחיתי בבריכה, אני רק יכול לדמיין כיצד קטי מרגישה", מייקל רשם.

(Courtesy Ledecky Family)

רגש. זהו אלמנט קסום בשחייה, משהו בלתי מוחשי שאי אפשר להגדיר ורק למעטים יש זאת, אבל מאמנים מזהים זאת כאשר הם רואים זאת. זה כמו ההתנהלות של ברווז למים, כאשר הברווז לעתים מתקשה כאשר הוא מסתובב על היבשה.

"אני כנראה אהיה מגושמת יותר מאנשים שהם לא שחיינים, אבל לא באופן שיביך אותי", קטי אמרה.

ועדיין היא נמנעה להמשיך בכל ספורט אחר בו שיחקה, בעיקר כדורסל, לאחר ששברה זרוע בכיתה ד' באולם בית הספר שלה לאחר שהחליקה על נקודה רטובה וילדה נוספת נחתה עליה. היא יכולה לפרק זוג אופניים ואז להרכיב מחדש, משהו אותו היא למדה כתיכוניסטית בקבוצת שירות הנקראת אופניים עבור העולם, אבל היא מעולם לא הפכה להיות רוכבת רצינית.

"זה מתי שהתחלתי לחשוב, 'אני ממש אוהבת שחייה. אני לא הולכת להסתכן ולשחק בספורט אחר'" היא אמרה. "זה היה ממש הדרגתי, יותר הבנה כי אני מעדיפה אימוני שחייה על אימוני כדורסל כאשר הזמנים של שניהם חפפו".

שנתיים לאחר תקלת הכדורסל, היא עברה אל מי שהיה מאמנה לשעבר, קבוצת העילית של יורי סוגייאמה, במה שאז היה מועדון השחייה של קורל-בורק ועכשיו זה מועדון השחייה ניישן קפיטל. מהזמן בו התחילה לשחות, בבריכות של 25 יארד בגיל 6, ללדקי היה את הרעיון שהניע אותה במה שהיא מכנה "זמנים רצויים" על חתיכת נייר.

"הצבת מטרות זה בהחלט משהו שהושרש אצלי", היא אמרה. "אותם 'זמנים רצויים' היו תמיד מאוד שאפתניים. החלק הזה המשיך. ניסיתי להציב מטרות שנראות בלתי אפשריות תחילה. כשעבדתי כדי להשיג אותן, ככה הן התחילו להיראות יותר הגיוניות".

כאשר לדקי קבעה את שני שיאי העולם הראשונים שלה וניצחה בשלוש מדליות זהב בתחרויות אישיות (400, 800, 1,500) בהופעת הבכורה שלה בבריכות ארוכות באליפות העולם בברצלונה בחודשים יולי-אוגוסט 2013, היא וג'מל ישבו כדי להציב מטרות לקראת האולימפיאדה ב-2016. המטרות האלו עדיין שם, אף על פי שמאז היא קבעה עוד תשע שיאי עולם.

לא להשיג אותן זה משהו שהיא לא חושבת עליו. כאשר האפשרות הזו מוזכרת, היא מגיבה, בנימה רצינית, "אם אכשל במעט, ההזדמנות לעשות זאת עדיין תהיה דבר נהדר".

במבחנים באומהה, לדקי ניצחה ב-400 בזמן שהחמיץ  במעט את שיא העולם שכמעט בן שנתיים, בהפרש של 0.61 שניות. היא ניצחה את ה-800 בזמן השלישי הכי מהיר (אחרי שני זמנים שהיא קבעה. ברשותה עכשיו את 11 הזמנים המהירים ביותר בהיסטוריה). וגם ב-800 בזמן שהיה איטי יותר ממה שרשמה מוקדם יותר השנה, הזמן המהיר ביותר בעולם.

החלק הכי מעניין של הופעתה באומהה הייתה התעוזה הלא אופיינית שלה כאשר דיברה על מקצה ה-800 חופשי שלה, במה שלבסוף היא קבעה את הזמן השלישי הכי מהיר (עד לגמר) כשהיא בקושי משתמשת ברגליים. כאשר נותרו עוד 50 מטרים והיא בהובלה רצינית, לדקי החלה להפעיל את פעימת השש בבעיטה ושחייה מהירה.

"בסביבות הסימן ל-550, הייתי ככה, 'אנחנו נתאמן על סיום ה-100 חופשי שלי הערב'", היא אמרה בחיוך גדול.

לא כל כך מהר. לדקי לא מתחרה בגמר ה-100, כאשר היא סיימה שביעית במרחק עליו היא בקושי מתאמנת אבל מתכננת לשים עליו את הפוקוס בהמשך הדרך. היא לא קבעה שיא עולם במרחקים המועדפים עליה, ה-400 וה-800, היה די מאכזב לקהל שתפס כל מושב ביציע אבל לא היווה הפתעה למאמנה, שלא קיבל את לדקי במלוא כוחה לשאר המקצים, בכוונה לשמור זאת לאולימפיאדה.

"אנשים לא צריכים לצפות לשיא עולם בכל פעם שאני שוחה", היא אמרה, "אבל העובדה שאנשים מצפים לזה בגלל ששחיתי מהר בעבר, ולכן הם מצפים למשהו מיוחד".

במרץ, לדקי הגבירה עוד יותר את הצפייה לאולימפיאדת ריו כאשר היא העריכה את ששת השבועות האחרונים שלה כמה שכנראה היו הכי טובים אי פעם. חודשיים מאוחר יותר, במהלך התחרות של האטלנטה קלאסיק, ג'מל אמר לי שלדקי בדיוק סיימה את ששת חודשי האימונים הכי טובים שלה במהלך הארבע שנים האחרונות שהם עבדו ביחד. כאשר שאלתי אותה לגבי זה, היא אפילו הלכה רחוק יותר.

"אני חושבת שאני חווה את הששת שבועות הכי טובים שלי בכל שישה שבועות", היא אמרה. "כנראה היו לי את אימוני ה-200 הכי טובים השנה".

Image may contain: swimming

לדקי הגיעה במהירות לנינוחות עם לוח הזמנים האחיד שהוא לא נדיר עבור שחייני העילית. אבל לנצח את השעון במרחקים ארוכים, כמו שעשתה, דורש סבלנות אין קץ שרק אתלטים מעטים חוו. שעה אחר שעה, השחיין רואה מעט מלבד הקו השחור שנמצא בקרקעית הבריכה, שומע מעט מלבד המחשבות הפנימיות שלו ואת הצליל העמום של מאמן שדורש לתת עוד מאמץ.

השקמה בשעה 4:05 בבוקר. נסיעה בת 20 דקות לבריכה עם אחד מהוריה. שתי פרוסות הטוסט עם חמאת בוטנים ובננה שהיא משתמשת כדלק לשחייה של 4 מיילים ב-90 דקות שתתחיל ב-5 בבוקר. חלב בטעם שוקולד ממש מיד בסוף האימון. חביתת הבייקון-גבינה-עגבניה שהיא אוכלת ברכב בדרכה הביתה, ארוחת בוקר שאמה הזמינה לעתים תכופות מהמסעדה המקומית, אזה (Ize), שבעליה קראו לארוחה חביתת מדליית הזהב של קטי לדקי. לאחר מכן שחייה של עוד 5 מילים בשעות אחה"צ שלאחר בית הספר.

יום אחרי יום, שנה אחר שנה.

"אני לא חושבת שזה מונוטוני", לדקי אמרה, "בגלל שברוס עושה עבודה נהדרת בכך שהוא משנה את האימונים, ואלו אימונים באווירה מאוד תחרותית בכל יום".

ג'מל, 55, בעל הבעה פנים חמורת סבר, וויתר על קריירה של 15 שנים במהנדס מכונות כדי לאמן שחייה. הוא לקח את משרת המאמן הראשי בנשיון קפיטל לאחר שסוגייאמה עבר לקאל-ברקלי למשרת עוזר המאמן חודשיים לאחר אולימפיאדת 2012. ג'מל, מתעקש שלא הייתה שום חרדה של להיות אחראי פתאום על אלופה אולימפית שעליה דיבר בטירוף המנטור שלו ממישיגן, ג'ון אורבנצ'ק. התזמון גם כן עבד לטובתו.

"במעגל המחזור האולימפי, הכל מעט רגוע מיד לאחר מכן, ככה שלא היה לחץ מיידי עבורה לתת הצגות", ג'מל אמר.

מלבד זה שלדקי תמיד רוצה לתת הופעה, במיוחד באימונים. עבורה, להיות תחרותית מאוד זה להתחרות עם הגברים ולא לתת להם שום הנחות. שחייניות עילית אחרות, שחזרו למאייר, פרחו באווירה דומה כאשר הן החזיקו את עצמן ואף יותר בתחרות מול הגברים. רף המדידה של מאייר היה מייק הורטון, האלוף האולימפי ב-1,500 בשנים 1968 ו-1972.

"נהגתי להתחרות במייק באימונים כל הזמן", מאייר אומרת. "רציתי לנצח אותו. אני רואה זאת בקטי – האתגר, הרצון לעבוד קשה כל הזמן, הדחיפה העצמית בכל יום".

ועדיין מה שלדקי עושה מול כמה משחייני העילית של ארה"ב משאיר אנשים בתדהמה.

לפני שהלכתי למחנה האימונים המאוחר של החורף במרכז האימונים של נבחרת ארה"ב בקולורדו ספירנגס, שבקולרדו, היכן שלדקי תהיה נוכחת, בעל מדליית הזהב האולימפית בסגנון חופשי, קונור דוויר התבדח או שלא כאשר אמר, "אני מעט מודאג. אני לא רוצה שילדה בת 19 תכסח אותי".

מייקל פלפס, השחיין הגדול בהיסטוריה, השתתף במספר מחנות אימונים באותו זמן עם לדקי. הוא נשבע כי הסיפורים לגביה אשר היא גוברת על השחיינים הגברים נכונים. "היא בהחלט גוברת על הגברים באימונים, וזה נראה כאילו זה נורמלי, כאילו היא בקושי מתאמצת", פלפס אמר.

אף אחד לא טוען שהיא מסוגלת לנצח במירוצים מול שחייני העילית. אבל יש תוקפנות באימונים, במיוחד כאשר היא חשה שהגברים מתקשים, והיא נכנסת למצב בו היא מריחה דם.

"אפשר לראות שבתחרויות ברמה הגבוהה ביותר", פלפס אמר. "אם יש טיפה של דם במים, הם יריחו זאת וינסו לנצל זאת מיד".

אחיה של לדקי, מייקל, שהיה בין 10 הטובים בסגנון חופשי ל-100 יארד באליפות התיכונים הקתולים הארצית, היה הטרף הראשון שלה. היא החלה לנצח אותו בקביעות כאשר הייתה בת 11, והוא היה בן 14. העניין במרכזי הוא שקטי אף פעם לא פחדה לנסות, ומעולם לא הייתה שאלה אם זה יגרום לפגיעה ברגשות של איזה בחור.

"אני מעולם לא ממש שמתי לב לרגשות שלהם", היא אמרה. "אני מנסה שלא לתת לזה להגיע אלי בכלל. אני יודעת שזה יכול להיות קשה עבורם. אני לוקחת את זה גם כן קשה אם הם מנצחים אותי".

היחס חסר הרחמים הזה הוא ההפך המוחלט לטוב הלב העצום שנראה שיגדיר אותה לשארית חייה. "במים, היא מתחרה קרה כקרח", סוגייאמה אמר. "מחוץ למים, היא מתוקה כפי שהיא יכולה להיות".

Image may contain: 2 people, people smiling

מחלוקת חתימות ותצלומי סלפי עם ילדים ועד לביקור לוחמים פצועים במרכז הרפואי הלאומי וולטר ריד, למבט מוקיר התודה והמעריך שהיא נותנת לג'מל לאחר שקבעה את שיא העולם הראשון שלה ב-2013, לדקי מרשימה את חבריה, יריביה וזרים מחוץ לבריכה.

"קטי לדקי היא סטודנטית שלוקחת 20 נקודות קרדיט בסמסטר בהרווארד ומקבלת ציון של 4.0 בכל סמסטר – ואין עוד מישהו כזה כבנאדם", אמרה אליזבת ביזל, בעלת מדליית כסף וארד מהאולימפיאדה ב-2012. "אבל כולם אוהבים את קטי לדקי. פשוט אוהבים לאהוב את קטי".

"כל כך רגועה, כל כך מאופקת, כל כך צנועה", אמרה חברת קבוצתה דיראדו. "היא משתטה, מתוקה, ילדה חכמה".

היא שומרת את הצד המצחיק שלה לחבריה הטובים ולחברי קבוצתה. היא קרובה לשחיינית סימון מנואל, אשר היא חברתית כמו שלדקי מאופקת. לפני גמר ה-1,500 באליפות העולם ב-2013, לדקי בכתה מרוב צחוק כאשר מנואל רקדה ברחבי חדר הקבוצה. זה יכול לקרות שוב בריו, כאשר מנואל בת ה-20, שבקרוב תהיה שותפתה לחדר של לדקי בסטנפורד, הרוויחה את מקומה במקצים ל-50 ו-100 בסגנון חופשי.

"אנחנו רוקדות ביחד, אנחנו שרות ביחד, ואני חושבת שזה פשוט שומר אותה רגועה ומזכיר לה שפשוט תכייף – ללא לחץ, אתם שחיינים טובים, פשוט תשחו מהר", מנואל אמרה.

כאשר לדקי חיקתה את חברת קבוצתה, טיילר קלרי, כאשר הייתה טירונית באולימפיאדה ב-2012, הדבר הפך אותה, כאשר היא בקושי בת 15, להיות כוכבת המופע.

הרגעים הללו עזרו לשכנע את לדקי לסרב לפיתויים הכספיים, מה שיפר את זכאותה למכללה. הכוונות שלה עכשיו הן להשתמש בכל ארבע השנים שלה בסטנפורד. להיות חלק מקבוצה מאוד משמעותי עבורה.

עדיין, זה ממש לא "נמצא בכיס" כאשר מדובר עליה. כאשר נשאל לגבי פוטנציאל הרווחים של לדקי לקראת המשחקים האולימפים בריו, מומחה השיווק לספורט אולימפי, בוב דורפמן, מחברת הייעות בייקר סטריט, אמר ל-ESPN.com שלאחר הופעתה של לדקי באליפות העולם ב-2015 היא יכולה הייתה להרוויח 4 מיליון דולר לפני המשחקים אם היא הייתה הופכת למקצוענית. לאחר הופעתה במבחנים האמריקאים, הוא העלה את הסכום.

"אם סיכוי גדול לארבע מדליות זהב, לדקי תהיה חביבת השחייה במשחקים ויכולה להרוויח באזור ה-5 מיליון בשנה מרווחי פרסום בכך שתהפוך למקצוענית – במיוחד כשזה מגיע בגיל 19, יש לה הזדמנות לזכות בזהב בשתיים, אם לא שלוש אולימפיאדות ויכולה להיות הגרסה הנשית למייקל פלפס", דורפמן אמר במייל. "ברור כי האתגר הוא לנהל חשיפה גבוהה במהלך השנים שבין המשחקים האולימפיים, אבל עם האישיות החביבה שלה, בשילוב עם ההשפעה הגוברת במדיה החברתית, הפוטנציאל לעסקאות ארוכות טווח נמצא שם".

העדות לכך שלדקי החליפה את יקירת אולימפיאדת לונדון, מיסי פרנקלין, כפנים של שחיית הנשים של ארה"ב הייתה במבחנים. בחזית של מרכז סנטורי לינק באומהה היו שני תצלומי קיר ענקיים. אחד היה של פלפס. השני היה של לדקי.

"לקחתי סלפי עם זה", היא אמרה. "אבל לא תמצאו את התמונה הזו בטוויטר, אינסטגרם או פייסבוק".

מגזין טיים בחר בה כאחת מתוך 100 האנשים המשפיעים ל-2016, רשימה שכוללת גם את לין-מנואל מיראנדה, טה-נהיסי קוטס, סטפן קארי, הילארי קלינטון ואנגלה מרקל. מגזין ווג הציג אותה בתצלומים שנערכו על ידי אנני לייבוביץ'. לוושינגטון פוסט יש את מה שהוא בעיקרון הקצב של לדקי.

"אני מנסה שלא לשים לב לכל תשומת הלב", לדקי אמרה.

סוכנים ניגשו אל הוריה דרך ארגון השחייה של ארה"ב. התשובה היה "לא" מנומס.

"זה אף פעם לא היה משהו שנכנס לראשי או שממש רציתי להשיג באותו הרגע", קטי אמרה. "אני רוצה ללכת למכללה, ללמוד ולשחות במכללה. אני לא מודאגת לגבי הכסף בנקודת הזמן הזו. אני נהנית לייצג את קבוצתי, את ארצי, את משפחתי, את עצמי. אני לא חושבת שבגילי אני צריכה לייצג משהו אחר מזה".

במשפחתה, לימודים שווים יותר מכל דבר אחר. אביה של מארי ג'ן, באד, היה דוקטור בעל תארים גבוהים מאוד (שני כוכבי ארד, כוכב הכסף, לב הארגמן) עבור שירותו במלחמת העולם ה-2 כרופא קרבי. אביו של דייב, ג'רומיר, הגיע לארה"ב מצ'כוסלובקיה בגיל 19 כדי ללמוד ואביו הציע לו להישאר כאשר הכוחות הסובייטים פלשו למדינתו. ג'רומיר סיים כשבאמתחתו תואר ראשון מראטגרס ותואר שני ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ניו ירק. הוא היה בתהליך של לימוד עצמי של השפה השוודית, שפתו השמינית, בזמן שהוא נפטר.

דייב לדקי הלך להרווארד, ואז לבית הספר למשפטים של ייל. אחיו, ג'ון, בעלים-מייסד של הניו יורק איילנדרס, קיבל את התואר השני שלו מהרווארד, שם הוא תורם מלגות על שם אימו ואביו.

"הדרך בה הורינו מאמינים בהשכלה, זה היה ברור שקטי לא תהפוך למקצוענית", אמר דייב לדקי.

Related image

לפני האולימפיאדה ב-2012, סוגייאמה שאל את לדקי מה המטרה שלה.

"להתקבל לנבחרת האולימפית", היא אמרה ללא היסוס.

"בסדר", הוא ענה, "אבל בואי נשמור את זה לעצמנו".

הוא ניסה לתקן את המכניקה של לדקי באביב ובקיץ של 2011, גורם לה לנשום רק מהצד הימני במקום משני הצדדים, מוצא דרך עבורה להשתמש יותר ברגליה ממה שרוב השחייניות למרחקים ארוכים עשו עד אז. "רציתי לקחת את היתרון של הכוח שלה והזעם הנשלט בו היא שוחה לפעמים", סוגייאמה אמר.

התוצאה הייתה תנועה עם "תקלה" או "דהירה", כאשר הזרוע השמאלית שלה גלשה במעט יותר זמן מעל המים מאשר הזרוע הימנית, תנועה שפלפס ואחרים אומרים המדמה גברים. זה עבד בגלל שללדקי יש תחושה של תזמון מעודן ככה שהיא ידעה בדיוק כמה זמן עליה לשמור את ידה השמאלית גולשת ומתי להזיז את הירכיים כדי להשלים את התנועה במלואה ולהימנע מלגרור את קצב הפסקת נשימתה.

"היא מאוד מחוברת, כלומר חלק הגוף העליון והתחתון שלה עובדים בתאום מלא", אמר בוב באומן, מאמנו של פלפס במשך 20 שנה. "לכן, היא מאוד יעילה".

התוצאה תהיה משהו שג'מל מתאר עכשיו במונחים שהוא מאמין היו במקור אצל האלוף האולימפי, מאט ביונדי. "היא דוחפת ומושכת את המים כמו מטפס הרים", ג'מל אמר. "כל הזרועות של האחרים זזות דרך המים. היא מניעה את גופה מעבר לזרועותיה".

בגיל 14, כשהיא התחילה להתפתח פיזית, לדקי החלה לקרוע את זמנייה המהירים ב-800 מטר. זמניה התקצרו מ-9:02.70 ל-8:36.05 על פני ארבעה אירועים, מאירוע כפול בחודש מאי 2011 עד לאליפות הנערים הארצית שהיא שלטה בה בדומיננטיות באוגוסט.

בשנה שלאחר מכן, זמנה ב-800 התקצר ל-8:14.63 בגמר האולימפי. היא שחתה כל כך מהר מספר ימים לאחר שג'ון לאונרד, מנכ"ל איגוד מאמני השחייה העולמי, הביע את חשדותיו לגבי הסינית יה שיוון, אז בת 16, שניצחה ב-400 מטר אישי בזמן של שיא עולם ושחתה את 50 המטרים האחרונים בזמן מהיר יותר ממנצח הגברים ראיין לוכטה מארה"ב. "לא יאמן", ו"מטריד", אמר לאונרד, הערות שפתחו את הדלת לעיתונאים לשאול את לדקי לגבי משפרי ביצועים, שכן, כמו שיוון, היא הגיעה אלמונית ללונדון. תוך דקות לאחר ניצחונה, לדקי נשאלה אם היא מסוממת.

"האם הייתי בהלם מהשאלה? בערך", היא אמרה. "זה היה כמעט מצחיק בגלל שלא הייתי עושה זאת".

"יכולתי להבין זאת, ואני מעריכה את הדאגה שישנה לאנשים. אני חושבת שזה היה די כבוד – הגישה הזו שהחלטנו לקחת – זה כמו כבוד שאנשים מפקפקים בגלל שהמשמעות של זה היא שנעשה משהו מיוחד שהוא בלתי רגיל בעולם".

רשת הטלוויזיה הגרמנית, ZDF, העלתה את הנושא שוב פעם בשנה שעברה באליפות העולם, כאשר לדקי הייתה דומיננטית בתחרות בזמן שהיא שוחה 6,200 מטר ב-10 מרוצים, כולל חצי גמר ב-200 שנערך בקושי חצי שעה לאחר שהיא קבעה שיא עולם ב-1,500.

"האם זה אפשרי מבחינה אנושית?" כתב הרשת שאל את מאמן הגברים, הנינג למברץ'.

"בהחלט נראה שכן, אבל זה מדהים ביותר כיצד היא סופגת את כל זה", למברץ' הגיב.

"האם זה מעלה סימני שאלה?" הכתב המשיך.

"לא איתי", למברץ' ענה.

הסוכנות האמריקאית למניעת שימוש בסמים מראה שלדקי עברה 52 בדיקות סמים מתחילת 2012, עם כ-15 עד כה השנה. המספרים האלה כוללים את כל הבדיקות שנעשות בתוך ומחוץ לתחרויות של אתלטים אמריקאים תחת תכנית הבדיקה של ה-USADA, בנוסף לבקשות לבדיקות אתלטים אמריקאים על ידי ה-USADA מסוכניות בינלאומיות אחרות.

כל הבדיקות של לדקי שנבדקו על ידי ה-USADA ושנעשו בתחרויות בינלאומיות מחוץ לארה"ב חזרו שליליות. היא מבינה שאפילו זה לא עונה על כל הספקות, בהתחשב כי דוגמיות עבר שניתנו על ידי מאריון ג'ונס ושל לאנס ארמסטרונג גברו על הבדיקות באמצעים מתוחכמים.

"זה מעצבן ומתסכל כאשר רואים אתלטים שמשתמשים בסמים ולפעמים הם לא נענשים בחומרה", היא אמרה. "זה מעולם לא עבר במחשבותי לנסות סמים. זה לא מי שאני".

Image may contain: 1 person, swimming and pool

שחייה יכולה להיות ספורט קשה לצפייה. רוב האקשן הוא מים מותזים, עם זרועות ורגליים המשתוללת לאורך הבריכה במרחקים הקצרים המרימים את מימי הבריכה כמו רוחות סוערות. אפילו שיושבים במקום בו לא רואים טוב את קו הסיום, אפילו כשיש שידור חי במסך גדול, הצופה לעתים קרובות אינו יכול להעריך את התוצאות.

האתלטים לעתים באותה סיטואציה של חוסר ודאות עד שהם מרימים את משקפי השחייה וממצמצים באוויר הלח, מלא הכלור, בחיפוש אחר התוצאה שלהם ומיקומם על לוח התוצאות האלקטרוני בצדו השני של הבריכה. לאחר 50 או 100 או 1,500 מטרים, כאשר ראשם של השחיינים המכוסה כובע ומשקפיים הופך את פניהם לבלתי נראות לצופים, סיום המקצה יהיה הפעם הראשונה לאחר משהו כמו 20 שניות או 15 דקות שבה ישנה הזדמנות לראות איזשהו רגש על פניהם.

ההצלחה בדרך כלל מביאה חיוך, צעקה, אגרוף במים, אגודל למעלה – אולי כל זה ביחד – ואז חיבוק המתחרה במסלול שליד. רגשות אחרים הם נדירים, אפילו יותר עם השחיין הוא קטי לדקי. היא מקבלת המון הזדמנויות לחגוג, כאשר היא ניצחה בכל תחרות בסגנון חופשי בבריכות במרחקים אולימפים, כשהתחילה באולימפיאדת לונדון ב-2012, כאשר דמעות זלגו על פניה במהלך טקס הענקת המדליות. אבל בדרך כלל היא לא מפגינה את אישיותיה בפומבי.

ועדיין ישנם לפחות שני אירועים אחרים בהם לדקי נתנה לכל העולם לראות את מה שהיא מרגישה.

הראשון הגיע באליפות הפאן פאסיפיק ב-2014 באוסטרליה. בתנאי מזג אוויר קשים במהלך האירוע שנערך בבריכות פתוחות, היא ניצחה ב-200, 400 (שברה את שיא העולם שלה), 800 ו-1,500 בסגנון חופשי, שחתה את מקצה ה-100 חופשי וחלק בזכיית השליחות במקצה ה-4X200. לאחר שקבעה עוד שיא עולם במקצה ה-1,500 ביום הסיום של האירוע, תווי פניה של קטי התעקמו – לחיים נפוחות, עיניים מכווצות – למשך אולי דקה. "החדשות הטובות", אמר פרשן טלוויזיה, "שזה למעשה נראה כאילו היא סבלה מכאבים".

ג'מל ראה משהו אחר. "כל התחרויות האלו, מזג האוויר, והיא לא עצמה עין", הוא אמר. "זה מתי שהייתי ככה, 'הילדה די טובה'".

הפעם השנייה הייתה באליפות העולם ב-2015, בקאזאן, רוסיה, כאשר לו היה לה זמן לנוח במקצים של גמר ה-1,500 וחצי הגמר ב-200. ג'מל ולדקי שוחחו על הסיכון של האתגר – היא יכולה להיות עייפה מדי ממקצה ה-1,500 ולא תצליחל העפיל לגמר ה-200. "היא הביטה בי בתדהמה ואמרה, "'זה לא הולך לקרות'", הוא נזכר.

ג'מל הציע לה לשחות את המקצה הארוך יותר בצורה יותר שקולה. היא כבר שברה את שיא העולם שלה ב-1,500 במקצים המוקדמים, והיה לה פער עצום על שאר המתחרות. בסיום הגמר, ללדקי היה מבט משועשע על פניה – חלקו מגחך, חלקו מרגיש אשמה – כאשר היא יצרה קשר עין עם מאמנה. היא ניצחה בפער של 14.66 שניות, ושברה את שיא העולם בן היום שלה ב-2.23. "אני חושב שהיא די מדהימה את עצמה פעם בכמה זמן", אוונס אמרה. בחצי גמר ה-200 שנערך 32 דקות לאחר מכן, היא הגיחה מאחור כדי להעפיל עם התוצאה השישית בטיבה וזכתה בגמר שנערך למחרת.

הגישה חסרת הפחד הוא מה שמבדיל את לדקי משאר השחייניות האחרות למרחקים ארוכים.

"ברוס אומר, 'כל מירוץ הוא ספרינט, יש אנשים שיכולים לתת ספרינט ארוך יותר מאחרים'", היא הסבירה. במבחנים האולימפים, לדקי הובילה בכל מקצה בשבע התחרויות שלה מלבד השניים הראשונים בגמר ה-200. בגמרים של ה-400 וה-800, התוצאות למעשה הוכרעו לאחר 50 מטרים, אבל לדקי השאירה את הצופים בעלי עניין לאורך רוב המירוץ כאשר היא מקדימה את הקו האדום על מסכי הוידאו המראה את קצב שיא העולם. הקו האדום הוא פשוט הדרך שלה לשחות.

"אני שוחה מהר כדי לאתגר את עצמי כדי לסיים זאת מהר יותר", היא אמרה.

בינואר, לדקי שחתה מהר יותר בשני חצאי המרחק של שיא העולם ב-800 – חצי אחד ב-4:03.22, ואת החצי השני ב-4:03.46 – מאשר אוונס שחתה כאשר קבעה שיא עולם ב-400 (4:03.85) שהחזיק מעמד מ-1988 ועד 2009. ואז קטי שחתה 4:03-4:03. כאשר אנשים שואלים אותי מהי השחייה הכי מדהימה שראיתי, לפני כנראה שהייתי אומרת מקצה ה-400 של מייקל בבייג'ינג [אולימפיאדת 2008], אבל עכשיו מה שקטי עשתה תהיה התשובה".

יש סימטריה מושלמת, חזרה פעמיים של 4:03-4:03. זה מי שהיא קטי לדקי. מדהימה. שוב ושוב מחדש.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. בינתיים באליפות העולם המתקיימת בדרום קוריאה לדקי הפסידה את הזהב ב-400 מטרים חופשי בפער של 1.21 שנ', וכשהיא רחוק 3.51 שנ' משיא העולם שלה שנקבע באולימפיידת ריו לפני כשלוש שנים.
    האם היא מתחילה את הירידה שלה בגיל 22???

  2. קודם כל תודה על התרגום!
    מוקדם לקבוע אם קיימת ירידה, למרות שאצל נשים זה בהחלט אפשרי. יש כאלה שחוות פיק של יכולות במקצועות מסוימים לפני סיום ההתבגרות שבה חלקן עולות במשקל בחזה ובאגן והגוף משתנה.
    באליפות הזאת נראה שהיא סבלה ממחלה כנראה, היא פרשה גם משאר המרוצים הקרובים שהיו אחרי ה400. אבל היא כבר חזרה והשתתפה בחצי 800 וסיימה שנייה צמודה מאוד לראשונה, וב200*4 אתמול היא קבעה זמן מצוין אבל האמריקאיות סיימו עם כסף.
    מקווה שזה רק משהו ויראלי חולף, ונראה אותה בשיאה שנה הבאה.

  3. סמיילי, תודה רבה על התרגום המצוין. למרות גילה המאוד צעיר, לדקי (או לדצקי) נחשבת כבר לותיקה למדי, בענף שבו מגיעים לעתים לשיא בגיל מאוד צעיר. כמו כולם, גם היא יכולה לעתים לחוות ירידה בכושר. מעריך ומקווה כי נראה אותה חזקה מתמיד בעוד שנה בטוקיו.

  4. קטלין לדקי הייתה ללא ספק ההפתעה שלי באולימפיאדה האחרונה. לא ידעתי כלום עליה ולא הצלחתי להבין איך היא לא סיפור גדול כמו פלפס. דומיננטיות מוחלטת שלא רואים גם בענפים באחרים. לדעתי הירידה הנוכחת בכושרה רק תעיר את הנמר

  5. תודה על התרגום של המאמר על קייטי לדקי. אין ספק שמדובר כאן בספורטאית על.
    תיקון קטן בנוגע לתרגום
    טיילר קלארי זה הוא ולא היא. היה שחיין שהתמחה במגוון סגנונות שחייה: גב, פרפר ומעורב.
    הוא זכה במדליית זהב במשחה 200 מ' גב באולימפיאדת לונדון תוך שהוא גובר במשחה הנ"ל על ראיין לוכטה וקובע שיא אולימפי שלא שמחזיק עד עכשיו.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Tyler_Clary

כתיבת תגובה

סגירת תפריט