סיכום אליפות אירופה לנבחרות עתודה \ עידו יצחקי

סיכום אליפות אירופה לנבחרות עתודה \ עידו יצחקי


1. אליפות אירופה לנבחרות עתודה שנערכה השבוע בישראל היא ככל הנראה אירוע הספורט הגדול ביותר בתולדות הספורט הישראלי שנערך בארץ. אמנם אירחנו כבר מאורעות ספורט גדולים יותר כמו פתיחת הג'ירו ד'איטליה, יורו U21 בכדורגל ובית ביורובאסקט הבוגרים, וכולם זכו לארגון מושלם ולתהודה בקרב הקהל הישראלי, אף אחד מהם לא הסתיים בהצלחה ישראלית כפי שהאליפות השבוע הסתיימה. עוד במרץ שעבר נקבע כי ישראל תארח את אליפות אירופה U20 ב-2019 וזכייתה של הנבחרת בשנה שעברה הצליחה לסייע במלאכת השיווק הנדרשת לקהל. סילבן אדאמס, הפילנתרופ הנודע שכבר תרם רבות בתחומי התרבות והספורט בישראל (מדונה באירוויזיון חתומה על שמו, הבעלים של קבוצת האופניים "ישראל סייקלינג אקדמי") תרם גם הפעם כמה מיליוני שקלים לטובת אירוח האליפות בישראל. יש לציין כי אירוח האליפות היה מופתי. אולם 'זיסמן' המיושן בר"ג עבר שיפוצים נכבדים בכדי לעמוד בתקנים הנדרשים של פיב"א, וה'דרייב אין' התקשט כולו לכבוד אירוח משחקי הנבחרת. מלבד תקלה אחת באולם זיסמן שעיכבה פתיחת משחק בכמה דקות, שאר המשחקים החלו בזמן. הנבחרות התארחו במלון "דן פנורמה" והכל תקתק כמו שעון. החל מאנשי הסטטיסטיקה של פיב"א, בני הנוער שהתנדבו שעות רבות בכדי לעזור בליווי הנבחרות ועד לאירוח ה-VIP המכובד שקיבלו המוזמנים. אז נכון, מחירי הכרטיסים בחצי הגמר ובגמר מעט העיבו על האווירה הטובה, אך איגוד הכדורסל הרגיש את הטירוף ובחר לנצל אותו. מרגיז, אבל ניתן להבין. כל המשחקים שודרו בערוץ היוטיוב של פיב"א כשבכל אולם ישנן לפחות שלוש מצלמות טלוויזיה (נחשב להמון בטורנירי נוער), ואיכות השידורים הייתה גבוהה מאוד. איגוד הכדורסל יצא עם סלוגן שיווקי 'משאירים את הגביע בבית' בקמפיין פרסומי יחד עם ערוץ הספורט אשר פעל נהדר על הקהל. עוד לפני שהנבחרת הצליחה והעפילה לשלבים המכריעים, כל משחקי הנבחרת (כולל שלב הבתים) היו סולד-אאוט. תעודת כבוד עבור הכדורסל הישראלי המושמץ. אז עוד לפני שאדבר על ההישג הכביר של נבחרת העתודה ועל ההשלכות העתידיות שעשויות לבוא בזכותו, צריך להגיד כל הכבוד למארגנים של האליפות, על ארגון מופתי שבהחלט נותן חשק לאנשי פיב"א לארח בישראל אליפויות נוספות.

אולם הדרייב אין היה לבוש חג במשך שמונה ימים.

 

2. במהלך השבוע האחרון פנו אליי אנשים שונים עם שאלה זהה. לכל מי שרק הציץ בהישג של הנבחרת עלתה אותה התהייה, וכן הנושא עלה גם בבלוג החי מספר פעמים: "אם אנחנו מצליחים ככה בעתודה, למה אין המשכיות בנבחרת הבוגרים? למה לא נותנים להם דקות בליגת העל?" עניתי על השאלה הזו כבר יותר מדי פעמים השבוע, ואנסה גם הפעם:

קטע מתוך מאמר שכתבתי לאתר ב-7 ביולי, שבוע לפני תחילת האליפות, שעסק בפרוספקטים האירופאיים שיגיעו לארץ:

"חשבתם לעצמכם פעם איך ייתכן שנבחרת העתודה שלנו מגיעה להישגים אדירים (כולל שתי הופעות רצופות בגמר), אך לעומת זאת נבחרת הבוגרים לא מצליחה לעבור שלב ביורובאסקט? האם תהיתם בעבר איך כמעט אותה נבחרת שזכתה בתואר בעונה שעברה, הייתה גם זו שהורידה את נבחרת הנוער לדרג ב' ב-2016 (ומאז נבחרת הנוער עדיין תקועה בדרג השני)? יש לכך תשובות די מגוונות אך מעל הכל ניצבת תשובה ברורה: בעוד נבחרת העתודה של ישראל מציגה את מיטב הכישרונות שיש לכדורסל הישראלי להציע, שחקנים אירופאיים בכירים מוותרים על האליפות. בראש ובראשונה, יש לזכור כי כל הנבחרות בכל הגילאים משחקות הקיץ. הערב ייערך גמר אליפות העולם עד גיל 19 שיחתום את האליפות שנפרסה על פני כשמונה ימים. כל נבחרת עושה את השיקולים שלה, וכמובן שהעדיפו לשלוח את בכירי השחקנים לאליפות העולם ולא לאליפות אירופה. בנוסף, כמעט כל השחקנים אשר נבחרו בדראפט ה-NBA או כבר משחקים (וביניהם שישה אירופאיים של הדראפט האחרון, וכמובן לוקה דונצ'יץ' אחד) לא מופיעים לאליפות הזו לרוב. בניגוד למאמנים בארץ, באירופה לא מפחדים לשלוח שחקנים בגילאי 18-21 לנבחרת הבוגרת וכך אנו מפספסים עוד מס' שחקנים שייטלו חלק הקיץ עם הנבחרת הבוגרת ולא עם העתודה. כך יוצא, שבעוד שנבחרות הנוער (U18) אכן מציגות את הפרוספקטים הכי גדולים של הכדורסל האירופי, בנבחרת העתודה (U20) המצב מעט שונה ומאפשר לנבחרת שלנו להגיע להישגים יוצאי דופן"

בגדול, הסברתי את ההצלחה של 2017 ו-2018 בכך שהשחקנים הכי טובים באירופה לא מגיעים לאליפות, אולם מאז שהחלה האליפות כאן בארץ, עלו במוחי עוד מספר תשובות. אז שוב, מעבר לכך שרוב הנבחרות הגדולות אינן מציגות את הסגל הטוב ביותר שלהן (ואילו היו מציגות, אני מעריך כי סיכוי גדול שהיינו נושרים למשחקי דירוג), ישנה גם את צורת ההתייחסות לטורניר. בזמן שכלל הנבחרות האירופאיות מתייחסות לטורניר ככלי לבדיקת היכולת של שנתון מסויים ביחס לשאר נבחרות אירופה, את איגוד הכדורסל ונבחרת ישראל מנחה עיקרון אחד: הצלחה, הצלחה והצלחה. איך להצליח? זה כבר לא משנה. העיקר להביא מדליה. הנבחרת של בית הלחמי עשתה את ההכנה הארוכה מכולן שכללה לא פחות מ-11 משחקי הכנה (!!!) והתכנסה חודשיים לפני פתיחת האליפות לתחילת האימונים. שאר הנבחרות קיימו לא יותר משישה משחקי הכנה. ההכנה הארוכה אכן הייתה ניכרת במשחקי הנבחרת. במהלך האליפות ראינו את בית הלחמי מציג טקטיקות הגנה שונות ומגוונות להתמודד מול הנבחרות היריבות, ואין צל של ספק כי נבחרת ישראל הייתה למאומנת ביותר באליפות. שאר הנבחרות התמודדו בהגנה בהסתמכות על יכולת אישית של כל שומר, עם שמירה אישית קלאסית. בישראל הלכו על אזורית 2-2-1, אזורית 2-3 לוחצת, חילופים מרובים ותיאום פנטסטי שהקשה על כל נבחרת שהתמודדה נגד ישראל. אציין שמי שעקב העונה אחרי ליגת העל לנוער, וודאי ראה הרבה מאוד הגנה אזורית. למה? כי במקום לפתח את יכולת ההגנה האישית של כל שחקן, מאמנים בישראל מעדיפים רק לנצח. בישראל, ההישגיות גוברת על פיתוח השחקן. צפו בקטע פנטסטי מתוך פודקאסט "הפודיום" הנפלא של אורן יוסיפוביץ' בו הוא אירח את המאמן שי ברדה, שאומנם נלקח מעולם הכדורגל אך מתאר היטב את ההבדלים בהתייחסות למשחקי נוער בנינו לבין שאר אירופה:

המלצת צפייה:

מכבי הרצליה נגד פורטו כמשל – שי ברדה | הפודיום

״אני ניצחתי 0-2,מפורטו הגיעו שישה שחקנים לקבוצה הבוגרת״.שי ברדה חזר לעוד שעה א-ד-י-ר-ה, וסיפר את הסיפור האדיר הזה — הכדורגל הישראלי לעומת הכדורגל האירופי, המאמן הישראלי מול המאמן האירופי, מכבי הרצליה נגד פורטו כמשל:(נ.ב.אחרי כל פרק עם ברדה אנחנו מקנאים קצת יותר באוהדי מכבי נתניה)

Posted by ‎הפודיום‎ on Wednesday, 26 June 2019

 

חשוב לי להבהיר, הישג נבחרת העתודה הוא אדיר. נבחרת ספרד, למשל, הגיעה בסגל מלא לחלוטין (לא השתתפה באליפות העולם U19), ועדיין ישראל ניצחה בגמר. כך שלמרות שמדובר באליפות אירופה עם סגלים חסרים ולמרות שהנבחרת שלנו מתייחסת לאליפות בצורה הרצינית ביותר מבין כולם, עדיין – יש גם כישרון לא רגיל בנבחרת. סיבה נוספת שבעיניי בגינה אנחנו לא רואים התקדמות בבוגרים היא עניין הכישרון: מאז השנתונים של כספי, מקל, אוחיון ואליהו (סוף שנות ה-80), נוצר חור שחור שהתפרס על כמעט 10 שנים במחסור אמיתי בכישרונות. כולנו מבינים שאם את הנבחרת הבוגרת מובילים כיום שחקנים כמו רפי מנקו, יפתח זיו, שון דוסון, עידן זלמנסון ותומר גינת – לא ניתן באמת לצפות להצלחות מהנבחרת. את ילידי תחילת-אמצע שנות ה-90 מחליפים כעת שנתונים 97, 98, 00, 01, 02. חמישה שנתונים מתוך שישה (99 יחסית חלש) שכולם נראים פנטסטיים. הבוגרים שבהם, רק בני 22, וכבר זכו בכסף עם נבחרת העתודה ב-2017. חלקם כבר התקדמו לליגת העל – בלאט, הובר, ארצי, קופרברג, כשהבולטים ב-98 יעשו את קפיצת המדרגה השנה – בני ופליישר בגלבוע, בריסקר בהפועל וזוסמן שעשוי להתקדם עוד יותר במכבי. הנקודה שאני מנסה להבהיר היא שכדאי לחכות כמה שנים. יש כאן שנתונים מאוד מוכשרים אך עדיין צעירים. הם יובילו בקרוב את נבחרת ישראל להישגם שלא ראינו בשנים האחרונות. תנו להם את הזמן.

3. קשה לי לתאר במילים את האווירה הקסומה ששררה בדרייב אין בשבוע וחצי האחרונים. משהו בחיבור הזה בין המשפחות הרבות שהגיעו ליציעים, מאה נערים דתיים מגבעת שמואל עם שני תופים ושניים-עשר שחקנים שעושים הכל כדי לא לאכזב אותם יצר אווירה מיוחדת במינה בתרבות הספורט הישראלית. כאחד שפוקד בתדירות גבוהה מאוד את מגרשי הכדורגל בארץ, המראות שראיתי בהיכל בתל אביב היו שונים מכל מה שהכרתי ממשחקי כדורגל וכדורסל. גם אם השופט שרק שריקה לחובת נבחרת ישראל, לא נשמעה שום קללה לעברו או לעבר אמא שלו. אף אחד לא חשב שהמאמן צריך להתפטר כשהנבחרת הייתה בפיגור. הייתה תמימות דעים בקהל שהכל יהיה בסדר, גם כשצרפת פתחו עם 0-11 בחצי הגמר. הקשר המיוחד שנוצר בין השחקנים לקהל הוא גם זה שיצר את הבאזז המטורף סביב נבחרת העתודה. בסיום כל משחק היינו צריכים לחכות דקות ארוכות עד שים מדר ודני אבדיה יצאו אלינו לראיונות. ים ודני עברו ילד ילד בקהל, ולא אכזבו אף בקשה לסלפי. כמוהם גם שאר השחקנים (רק שלהם הביקוש לסלפי היה נמוך יותר…). למעלה משעה מסיום חצאי הגמר והגמר חיכו מאות אוהדים מחוץ לחדרי ההלבשה לשחקנים עד שייצאו, ולבסוף חגגו עמם עד שההסעה של האולטראס מגבעת שמואל כבר הייתה צריכה לצאת חזרה. השחקנים נלקחו על הכתפיים, תופפו על התופים וקיבלו אהבה בלתי נגמרת. בפעם הראשונה מזה שנים, התמונות הללו החדירו בי אופטימיות בקשר לכדורסל הישראלי. האולמות הריקים והאווירה המרדימה שאנו רגילים לקבל מליגת ׳ווינר׳ סל יכולה להיות אחרת. כל מה שצריך זה חיבור בין הקהל לשחקנים. 16,000 איש עמדו בתור לאתר ׳לאן׳ על מנת לרכוש כרטיסים למשחק הנבחרת תוך פחות משעה. זה מוכיח לי שיש כאן קהל שצמא לכדורסל ישראלי. אני קורא מכאן לראשי המנהלת והליגה ומבקש: תנו לקהל הזה כדורסל ישראלי. אלה היו שבוע וחצי של שכרון חושים עבור קהל הכדורסל בישראל. בואו ננסה ליצור המשכיות ולמנף את עניין הקהל גם לליגה. רק תתנו לצברים ולדוברי העברית לשחק.

Image may contain: 11 people, people smiling
חיבור נדיר בין שחקנים לאוהדים. תנו לנו עוד מזה.

 

4. כל נער דתי בכיתה י"ב בישיבה תיכונית יודע שהוא ייאלץ כנראה להתמודד עשרות פעמים במהלך השנה עם השאלה המעצבנת בעולם: "מה אתה עושה בשנה הבאה?". חלק מהנערים הדתיים ממשיכים לאחר התיכון לישיבה גבוהה, ישיבת הסדר, מכינה קדם צבאית או גיוס לצה"ל. מה שבטוח, הוא שתהליך קבלת ההחלטה של 'מה לעשות בשנה הבאה' הוא קשה ומתיש. עושה רושם כעת, שגם שחקני נבחרת העתודה מתמודדים עם שאלה כזו בימים אלו. הקונפליקט הידוע בין להיות שחקני ספסל בליגת העל לבין להיות שחקן משמעותי יותר בליגה הלאומית הוא וודאי מוכר לכל שחקן כדורסל צעיר. אז מה ייעשו שחקני העתודה בשנה הבאה?
חמישה מתוכם ימשיכו בקבוצות בהן שיחקו בעונה שעברה:

דני אבדיה, יקווה לשיפור ניכר בדקות המשחק שיקבל במדי מכבי ת"א. האליפות לבטח עשתה לו טוב והוכיחה למכבי שיש לה על מי לסמוך. ים מדר, מבין שככל הנראה הפועל ת"א תנחית זר נוסף בעמדת הרכז והוא אמור להיות הרכז השני בקבוצה. בעונה שעברה היה שלישי ברוטציה אחרי מקניל ולימונד והעונה עשוי להיות שני. יכול 'להתנחם' בכך שמאמנו החדש הוא אריאל בית הלחמי, אשר מכיר אותו היטב… יותם חנוכי, שחזר מפציעה בסוף העונה וזכה לכמות נכבדת של דקות תחת בית הלחמי בגלבוע, וייחל העונה להמשכיות תחת המאמן החדש – ליאור ליובין. ליובין ליווה את ליגת העל לנוער בערוץ הספורט לאורך העונה ובהחלט ניתן להיות אופטימיים בנוגע לדקות המשחק של חנוכי. עמית זיס, אשר נכנס באמצע העונה לרוטציה של רמי הדר בבאר שבע ועשוי לשמור על מקומו גם בעונה הבאה, יקווה לעונת פריצה בליגת העל. האחרון שימשיך בקבוצתו הוא רז אדם, שנתן אליפות פנטסטית וישמש בעונה הקרובה כקפטן אליצור נתניה (הקבוצה והעיר בה גדל) מהליגה הלאומית. ככל הנראה יהיה שחקן חמישייה.

עוד במהלך האליפות נודע כי תומר פורת, תוצר מחלקת הנוער של מכבי ת"א ושחקנה של הפועל כפ"ס בעונה החולפת, חתם בעירוני רעננה, וכמוהו קפטן הנבחרת – יאיר קרביץ, שיממה לאחר הזכייה עזב את הפועל ב"ש והצטרף לפורת ברעננה.

חמישה שחקנים עדיין אינם יודעים היכן ייפתחו את העונה הבאה. תומר לוינסון מחזיק בחוזה בהפועל ירושלים, אך צפוי לעזוב לטובת קבוצה מהלאומית בכדי לצבור דקות משחק. עידן אלבר, ששייך למכבי ת"א וירד עם כפר סבא לליגה הארצית בעונה החולפת, עדיין מתלבט האם להיות שחקן ספסל בליגת העל או פותח בלאומית. בראיון שהעניק לנו בסיום הגמר אמר שמה שמנחה אותו בקבלת ההחלטות זה דקות משחק. יהיה מעניין לעקוב. שחקן כפר סבא נוסף שטרם יודע היכן ייפתח את העונה הבאה הוא נועם אביבי, ששייך לבני הרצליה וישנה סבירות גבוהה שישחק במדיהם בליגה הלאומית. אופק מלכה, הקלעי המחונן שגדל בנתניה ובעונה האחרונה שיחק בהוד השרון, עדיין מחכה להצעה המתאימה. גם שחר עמיר, בוגר מחלקת הנוער של הפועל ת"א שמיעט לקבל דקות בנבחרת עוד לא יודע מה יהיה איתו בעונה הקרובה. ייתכן ויחזור לסגל הבוגרים של הפועל תל אביב לחמם את הספסל.

ניתן להסיק דבר אחד בלבד – יותר קשה להיות שחקן ישראלי לגיטימי בליגת העל מאשר לזכות באליפות אירופה. אם נמשיך לראות כאן יותר זרים ומתאזרחים מהכדורסלן הישראלי, אנחנו בבעיה קשה.

יותר קל להיות אלוף אירופה מלקבל דקות בליגת העל. אבסורד. (FIBA.Basketball)

 

5. אם תשאלו כל ילד בגיל 5 מה החלום שלו וודאי תשמעו ממנו תשובות כמו "כדורגלן בריאל מדריד", "שחקן NBA", "טייס" וכו'… אילו הייתם שואלים את עידו יצחקי בן ה-5 מה החלום שלו, ככל הנראה הייתם מופתעים. "פרשן ספורט" עניתי לכל המתעניינים בי בגיל צעיר. בילדות, הייתי זורק כדור לסל שתלוי על דלת ומפרשן לעצמי את המשחקים בקרבות בין יד ימין ליד שמאל.
בכיתה ו' לקחתי את החלום קצת יותר רחוק והתחלתי לכתוב מס' כתבות באתר Kick של YNET, אך מהר מאוד עזבתי את התחביב והחלום נשאר במגירה.
באוקטובר 2017 עלה בי הרצון לכתוב שוב. אין לי מושג למה, אבל הרגשתי צורך חזק מאוד לתת את דעתי על בוסטון סלטיקס. פניתי בהודעת פייסבוק ל"הופס" ובמייל למנחם לס והם קיבלו אותי אליהם בזרועות פתוחות. מאז, כתבתי עוד מס' כתבות, אחת לכמה חודשים בתור אורח, והצטרפתי לצוות הפוטבול שבאתר בעונה האחרונה – עד שבמרץ האחרון הפכתי לחבר צוות מן המניין.
במרוצת השנים, התאהבתי בכדורסל נוער ישראלי. משהו בהרגשה הזו שאתה מגלה שחקן 'לפני כולם' העיר בי את החשק להתעניין ולחקור על הכישרונות הגדולים ביותר שיש לכדורסל הישראלי להציע. עקבתי באדיקות אחרי סדרות גמר ליגת העל לנוער בשנים האחרונות ששודרו בטלוויזיה ואף סיקרתי את כל סדרת הגמר של השנה האחרונה לאתר. שבוע בלבד מסיום סדרת הגמר, קיבלתי מייל ממנחם בו הוא מבקש ממני לקחת על עצמי את סיקור אליפות אירופה לנבחרות עתודה שנערכת בישראל. קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים והגשנו יחד את הבקשה לפיב"א – ארגון הכדורסל העולמי, לקבל אקרדיטציה עיתונאית מטעם 'הופס' עבורי.
שבוע בלבד לפני תחילת האליפות, ולאחר חודש וחצי של המתנה מתוחה, הגיעה התשובה החיובית. התפוצצתי מאושר באותם רגעים. הגשמת חלום, בדיוק כמו שזה נשמע.
התחלתי להתכונן לאליפות ולהעמיק בכל השחקנים שמגיעים לארץ והכנתי ארבע כתבות הכנה לאליפות, שתחילה זכו למעט תגובות ולא גררו עניין רב.
ואז החלה האליפות. אמנם את המשחק הראשון נגד סרביה הפסדתי (בשל היותי שומר שבת), אך לשאר המשחקים התייצבתי דום. נהניתי מכל רגע באולם הדרייב אין שבצפון תל אביב. פגשתי את האנשים שאני קורא בכל בוקר את מאמריהם והתיידדתי איתם, זאת למרות שאני העיתונאי הכי צעיר ביי פאר בתא העיתונאים. ראיינתי שחקנים ומאמנים והייתי חלק מתופעת כדורסל היסטורית שקרתה כאן בארץ. היום, אני גאה ונרגש שזכיתי להיות חלק מהאליפות הזו. אך עם זאת, אני הרבה יותר נרגש – להגשים את אותו חלום שחלמתי עליו בגיל 5. אין לי מושג אם מכאן זה יתפתח לקריירה או שלנצח יישאר בתור תחביב. מה שבטוח – את החלום שלי, הגשמתי. עשיתי את זה.
ואיזה מזל שנבחרת ישראל דאגה להגשים לי אותו בצורה הכי טובה שאפשר…

Image may contain: Ido Itzchaky, smiling, standing
תמונה שלי עם התג של פיב"א, ביומו האחרון של האליפות.

 

אז אני רוצה להודות למנחם לס, בעל האתר, שנתן לי את הבמה לכתוב עוד בגיל 16, קיבל אותי בצורה הכי טובה שאפשר, וכמובן על ההצעה הנדיבה לסקר מבפנים את אליפות אירופה לנבחרות עתודה. מעריך את זה מאוד.

תודה מיוחדת מגיעה גם לשי בוקר, אשר ליווה אותי במשך כל הימים, לא ויתר על שום ראיון עם שחקנים והגיע במשך שמונה ימים רצופים לאולם, עם רצון ומוטיבציה בלתי נגמרים לעבוד, ולעזור לי בחוויה המיוחדת שלי לראשונה בחיי.

ותודה אחרונה לכם – גולשי 'הופס', על התגובות החמות והמעודדות, אשר מהוות עבורנו את הדלק להמשיך ולכתוב עבורכם. התחלתי את סיקור האליפות עם מאמרי הכנה שזכו למעט מאוד תגובות והתעניינות נמוכה. ככל שהתקדמה האליפות, צברנו לאט-לאט הרבה יותר גולשים ומספר התגובות היה בהתאם. הופתעתי לנוכח ההתעניינות הגבוהה באתר NBA כפי שהייתה כאן בשבוע האחרון, כשבמקביל, דניאל ליפשיץ מאתר 'ג'אמפ בול' העלה גם הוא סדרת כתבות על כדורסל נוער שזכו לתהודה גבוהה בקרב הגולשים. אני מאושר לראות את העניין סביב כדורסל הנוער, ומבטיח שאכתוב גם בעתיד על עתיד הכדורסל הישראלי.

בשבועיים וחצי האחרונים כתבתי 16 מאמרים, שהתפרסו על פני 22,349 מילים. כמעט מאמר בכל יום. מבטיח שנהניתי מכל רגע. היה לי העונג לסקר את אליפות אירופה בשבוע האחרון, ויותר מכל, להגשים חלום – כשהחופש הגדול של כיתה י"ב בעיצומו.

עידו יצחקי

בן 18, גר בשוהם. כותב על פוטבול, NBA וכדורסל נוער ישראלי. אוהד מכבי ת"א בכדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף וזריקת דוקים למרחקים.

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. תודה עידו, פרוייקט נהדר וכיפי. סחטיין על ההשקעה וההתמדה.

    לגבי השחקנים שציינת וה"בור" המפורסם של 10 שנים, יש קצת הגזמות וחוסר דיוקים באיך שמדברים עליו. שחקנים כמו דוסון, מנקו, נמרוד לוי, זיו, גינת ושגב לא פחות מוכשרים מארצי, הובר, פליישר, בני, ובריסקר. מה שבאמת היה חסר בעשר השנים הללו זה כוכב בסדר הגודל של כספי, או לפניו שחקנים כמו ברקוביץ', קטש, שפר, ג'מצ'י, או אפילו הלפרין, בורשטיין וטפירו. ומכאן נובעת התקווה לעתיד טוב יותר — זוסמן, אבדיה, ליף (אם יהיה מחוייב לנבחרת), ואולי גם מדר יכולים להיכנס לנעליים הגדולות של השחקנים מלמעלה וזה מה שיקבע אם הבוגרת תוכל להגיע בעתיד להישגים (יחד עם הדור המושמץ מלמעלה ושחקנים כמו בלאט, ואולי גם קופרברג וחנוכי).

  2. עידו תודה רבה ובאמת כל הכבוד על ההשקעה. נהנתי לקרוא את מה שכתבת.
    בקשר להתלבטות אחרי סיום התיכון ישנה רק תשובה אחת – גיוס לצה"ל (שלטעמי רק ירוויח ממך..) וכל השאר שיחכה לאחר שתסיים כמו ישראלי רגיל

    1. לגבי הגיוס:
      האם אתה אומר זאת מנקודת המבט שלך, או שלדעתך כך גם דתיים צריכים לחשוב? כי כשמסתכלים מנקודת מבט דתית, די ברור לטעמי שדחיית שירות היא מאוד לגיטימית.
      וכמו כן, האם לדעתך גם מכינות קדם צבאיות חילוניות הן משהו לא נחוץ שלא כדאי שאנשים ילכו אליו?

      1. זו דעתי כמובן. שנה לפני צבא במכינה כלשהי או בכל שנת שירות אחרת זה גם נהדר, כל עוד השירות הצבאי אחכ הוא שירות מלא, היינו שירות של מינימום 3 שנים לבנים לדוגמא ולעומת זאת שירות של פחות מכך כמו שעושים חלק מבני הישיבות לדוגמא הוא לחלוטין השתמטות, שוב, זו דעתי.

        1. נו בוודאי. אפשר לכבס את זה בכל מיני מילים גדולות, אבל תכלס – אחד מקבל הנחה יפה מאוד בשירות, והשני לא. למה? כי הוא לומד תורה. וואלה יופי – אז למה לא יסדרו לאחד אחר גם מסלול כזה מקוצר בחצי, אם הולך ללמוד בזמן הנותר מחשבים, או מדעים? למה האפליה הזו?
          והיפה, שלאלה שעושים שירות מלא, עוד קוראים "שמאלנים משתמטים". מדינה הזויה.

          1. דתיים יגידו לך שיש הבדל בין לימוד תורה ללימוד מדעים. יש חילונים שמסוגלים להבין שבמקום לשבת רגל על רגל, ללכלך על הדתיים ולצפות שהם ימירו את דתם במהרה, כדאי לראות איך לנהל מדינה בהתחשב באמונות ובצרכים של כמה שיותר אנשים. וודאי אם המדינה הזאת נועדה להיות מדינה יהודית, מה שוודאי נותן יחס כלשהו של הערכה לתרבות ולמסורת היהודית.

            1. בתור אחד שעשה 3 שנים אני מוכן לחתום איתך שאותם אלו שאתה קורא להם משתמטים עשו (על פי כל סט שיש ושבצה"ל יעזו להביא )
              1. שירות קרבי יותר (בהרבה) מהממוצע גם אם רק 18 חודש
              2. סך המילואים שלהם ביחס לממוצע גובה בהרבה ויש שרק הפרש המילואים שלהם מחזיר את "ההשתמטות "בסדיר
              3. האם תקרא לחברי נבחרת העתודה משתמטים לאחר שיקבלו את הספורטאי מצטיין ? אממה מסתבר שהכל לפי הא'גנדה אתה רואה בספורט ערך גדול וחשוב כזה ששווה בשבילו לקצר שירות ורואה בכך משהו לגיטימי (בהנחה שלא תקרא לחבר הנבחרת משתמט) ואחרים רואים זאת באותו בחור שלומד תורה …הכל עניין של אג'נדה.

            2. אהרון סלח לי על הבוטות אבל אתה מדבר שטויות. ב 18 חודשים אי אפשר לעשות שירות קרבי משמעותי מכיוון שרק ההכשרה לוקחת הרבה זמן. שירתתי במילואים עם הרבה בני ישיבות וברובם הם אחלה חבר׳ה שנזרקו למילואים קרביים ואין להם מושג כי מה לעשות, הם עשו שירות סדיר קצר מידי. תחשוב כמה חסר אחריות זה לזרוק חייל שלא ממש יודע להיות חייל (כי לא הספיק) לסיטואציה קרבית ולצפות ממנו לתפקד כראוי (והם באמת לא תפקדו כראוי). פשוט חוסר אחריות. זה לא עניין של דת, כן או לא, אלא שוויון פשוט בין אזרחי המדינה הזאת וחבל שאתה לא מבין זאת. אני מקווה שעידו לא חושב כמוך ושהוא מבין שאם יעשה חצי צבא אנשים כמוני יראו בו חצי משתמט כי זה מה שזה איך שלא תהפוך את זה. אבל לא נורא, לפחות בכדורסל אתה מבין..

            3. זו גם שטות להשוות לספורטאים מצטיינים, אבל אין לי כוח להיכנס לזה

            4. אני לא פחות מוכשר ידען סקרן ומצטיין בלימודים מאשר כל אחד שהולך לישיבת הסדר.
              נורא פשוט: למה אני לא מקבל מסלול כזה?
              תשובה: כי האחד הולך ללמוד תורה, והשני לא. וזו אפליה משוגעת ממש.
              ובוא, בוא תגיד לי שלימוד תורה יותר חשוב, אבל בהרבהההה!!!!, מלימוד פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה, מדעי המחשב – יודע מה, יש עוד המון. וזה כ"כ הרבה יותר חשוב, שאשכרה מקצרים חצי שירות עבור זה!
              ואל תשווה לי "ספורטאי מצטיין" – זה יש 1 על כל 1000 אולי. אני מדבר על כל העשרות אלפים שנדפקים, כי הם לא לומדים מסכת ברכות מאה אלף פעם.
              אין לתאר, באמת. מדינה הזויה.

    2. בשנה הבא אני הולך ללמוד בישיבה ביפו. מקווה להיות בישיבה בין שנה לשנה וחצי ולאחריה אני מתגייס לשירות צבאי מלא. גם אני מתנגד למסלול ההסדר אשר מקצר לבני ישיבה את השירות, אך לחלוטין חושב שכדאי לכל בן נוער בין אם דתי או חילוני לעשות משהו בשנה שלפני הגיוס. מכינה קדם צבאית/שנת שירות/ישיבה (למי שרלוונטי).

        1. סולח לך על הבוטות אך לא מסכים איתך ראיתי כל כך הרבה גובניקים בקרייה (גם אני עצמי הייתי כזה אבל לאחר כשנה בגדודים ) .
          שאני משוכנע שחיילי ההסדר גם בחצי משרה תרמו מהם בהרבה בכל סט שהיא .
          אם תבדוק אחוזי השתמטות אחוזי שירות דעת המפקדים וכו תקבל תשובה חד משמעית .
          אשר לחשיבות של לימוד תורה איני מעוניין להיכנס לכך כי זה עניין של אמונה אך בעקרון אומר לך שיש גם ספורטאים מצטיינים ויש גם פיזיקאים וכל מיני פטורים אחרים וידוע שבאחוזי מילואים למשל אנשי ההסדר למשל עושים יותר ובהרבה וגם כאשר הם לא חייבים .(מחמת גיל או מספר ילדים גבוה) אשר למקצועיות אז ככה אם הם לא מקצועיים שלא יעשו מסלול בעבר לפחות אכן הם הקריבו בכך שלא כל מסלול היה פתוח בפניהם ( ולעיתים חתמו וויתור על ההסדר בשביל לעשות מסלול ) ואני בעד שהמקצועיות נטו תנחה את הצבא הן מול ישיבות ההסדר והן מול כל מיני מסלולי נשים שם המקצועיות נפגמה בענק וכולם יודעים זאת אבל אז לא שמעתי אותך יוצא נגד .
          אור עדיין מחכה שיהיה לך כח .

          1. אתה מוציא דברים מהקשרם. אני דיברתי על חיילים קרביים ולא על ג׳ובניקים שכם הם דרך אגב צורמים 3 שנים, והסברתי ששנה וקצת צבא לא מספיקים מבחינה מקצועית לבנות חייל וגרוע מכך, זה חסר אחריות לצפות ממי שעבר ככ מעט להתמודד עם אתגרים בשטח. לגבי ההשוואה שלך לספורטאים מקצועיים או תלמידים מצטיינים ברור לך אני מקווה שזו השוואה מגוחכת בעיקר מבחינה מספרית, אך גם עקרונית, אין שום סיבה ליצור מסלול שבו יופחתו ימי השירות בפועל עקב נסיבות כלליות כמו לימוד במכינה. אין לי בעיה שתקבע מכסה לגבי כשרונות מסויימים (כמו בכל תחום אגב) אבל בטח לא השתמטות גורפת של מגזר איכותי (אלה לא חרדים כמובן) שעושה בקושי חצי צבא, מה שמשום מה עובר לכולם מתחת לרדאר. הנתונים שאתה מציין לגבי אחוזי שירות וכו הם כמובן לא נכונים כי מי שמשרת חצי שירות לפי הסטטיסטיקה הפורמלית בעצם עשה צבא כשבתכל׳ס עשה חצי. אי אפשר לאנוס את הנתונים. בקיצור נראה לי שנסכים לא להסכים ואני באמת מקווה שתקדיש לדברים האלה מחשבה נוספת כי אתה לדעתי טועה בגדול

  3. איזה כיף לך
    ובעקיפין גם לנו
    אתה כותב נהדר. נראה שמנחם גילה אותך בגיל הנוער… כמו שאתה אוהב לעשות.
    נראה שיש לו כישרון לזה. רועי יכול לספר לך
    🙂

  4. שאפו על סדרת הכתבות המעולה. לא חושב שהיה סיקור מפורט יותר ומקצועי יותר של האליפות בעברית.
    .
    לגבי האליפות, כנראה שהארגון היה מופתי, לי אישית הפריע מאוד שכמעט לא שודרו בערוצי הטלויזיה המסחריים משחקים של נבחרות אחרות. מי שרצה לראות את נבחרות טורקיה, ליטא ויוון, את גרמניה וסלובניה או ספרד, נאלץ לראות ביוטיוב. הערוצים העדיפו לשדר כדורגל מהליגה הסקוטית או כדורעף חופים, לא ברור למה.
    .
    וכמובן מצטרף ל DOR בתגובה 5, לך לצבא (או לשנת שירות או מכינה קדם צבאית), כל שאר ההסדרים והמסלולים העוקפים מבזים את מי שמאפשר אותם וגם את מי שמנצל אותם.

  5. תודה רבה עידו ,
    הנבחרת הזו נכנסה ללב , אין מילים
    משחקים שהיה כיף לראות וסיקורים שהיה עוד יותר כיף לקרוא

  6. כל הכבוד עידו. אחלה סיקורים אחלה רמה תמשיך לכתוב לנו והרבה הצלחה.

    הרבה ממאמני הנוער שמיםמדגש על תוצאה ולא על פיתוח כי משרתם בסכנה. אם לא יהיו תוצאות טובות יפטרו אותם לכן הם שומרים על הגוב. הגוב שלהם מוגדר כלעשות תוצאות והישגים הוא לא מוגדר לפתח שחקן זה המיינד סט בארץ.

  7. תודה עידו כל הכבוד ובהצלחה בחלום
    לגבי הנבחרת הרבה זמן לא נהנתי ככה מכדורסל ישראלי הרבה חוצפה כישרון וכדורסל דינמי ומהיר ולוחמני שגורם לך להידבק לנבחרת
    לגבי הבוגרת אני חושב שנפתחת הזדמנות במבנה החדש של כדורסל הנבחרות גם לעלות לאליפות עולם ובעיקר להצליח באלעפות אירופה שנערכת בשנה עוקבת אחרי אליפות עולם ואולמפיאדה דבר שיגרום לדעתי ללא מעט כוכבים לוותר עליה ולנו יהיה סגל טוב לדעתי קטש ופיני חייבים לסמן את 2021 רבע גמר מינמום אפשר להעמיד נבחרת צעירה ודינמית אם כספי כווטרן , סגל:
    חמישיה : מדר/ בלאט ,זוסמן,אבדיה,כספי,ליף
    ספסל: מדר/ בלאט, יפתח זיו/נועם דברת /גון די, דאוסן , נמרוד לוי, קולשוב/מנקו, גייק כהן , תומר גינת

  8. וגם חנוכי אופציה אם יתגבר לגמרי על הפציעה , לדעתי מכל נבחרת העתודה בגלל הסיטאוציה שהוא נמצא בה יהיה הכי טוב בליגה השנה צאיך לצפות ממנו להתקדמות וממוצע דו ספרתי בנק העונה

  9. תודה רבה עידו על כל הסיקורים ונראיונות וההכנות! עשית עבודה טובה מאוד.
    חיכיתי כל יום לסיקור שלך.
    הייתי בשמינית נגד מוטנגרו והתרגשתי כמו ילד קטן שלוקחים אותו למשחק הראשון בחיים! רק חבל ששכחתי ארנק, רציתי צעיף של ישראל.
    הנבחרת גרמה לי להאמין שיש תקווה לכדורסל הישראלי, אני מקווה שגם אקח את זה הלאה ואלך למשחקים במהלך העונה.
    הדבר היחיד שממש העיב לי על הטורניר זה החוצפה של ערוץ הספורט לקנות את הזכויות ורק מי שיש לו ספורט 5 יכול לראות. אפילו לא שידרו באינטרנט. אם אין לי טלוויזיה ואני רוצה לראות משחק של הנבחרת אני צריך למצוא איזה קישור מעפן מטושטש לאירוע שמתקיים בארץ. מרתיח
    בהצלחה עידו בהמשך דרכך, אם זה מכינה,צבא או ישיבה. וחשוב לזכור שהספורט ממשיך. אישית במכינה דחפו אותי לכתוב וליצור. והכי חשוב ליהנות מהדרך.

    1. צודק זה מרגיז מאד. את כל המשחקים שידרו ביוטיב ורק בגמר חסמו.
      אני מבין שמדובר בליגה שהיא חצי פרטית (לא באמת) אבל נבחרת ישראל, היא למעשה בבעלות המדינה ועל חשבוננו, אז איך יתכן שחוסמים את השידור?

  10. יש סיכום במנהלת על 5 זרים בטופס וישראלי אחד בחמישיה לעונה הקרובה בליגת העל.

    מדר אבדיה וחנוכי הולכים לקבל הרבה דקות בזירה המקומית בעונה הבאה ו3 בעתיד יהיו שחקנים משפיעים בנבחרת הבוגרת שקיבלה הגרלה נוחה במוקדמות אליפות אירופה 2021

  11. עידו עקבתי אחרי כל הדיווחים שלך, עשית עבודה מצויינת!
    בעיקר בזכותך למדתי להכיר את שחקני הנבחרת.
    מקווה שתמשיך לכתוב באתר

  12. כל הכבוד לך עידו!
    נתת פה סיקורים ברמה גבוהה מאוד.
    ולמעשה ייתרת לחלוטין את השימוש באתרים מנוסים כמו ספורט5 ווואלה ספורט.

  13. עידו קודם כל תודה רבה ושאפו על הגשמת החלום (הלוואי שלי בגילך היה מנחם שכזה …בעצם הוא היה רק המייל והטכנולוגיה היו חסרים )
    שנית תגובה לגוף מה שכתבת
    1. ארגון הטורניר היה מופתי ולא בפעם הראשונה גם הפיינל פור ביורוליג (פעמיים ) היה מצוין וגם יורו הכדורגל .
    במובן מסוים זה היה האירוע הכי גדול (16 נבחרות ו 56 משחקים )
    אבל מבחינת עוצמת חשיבות אין ספק שהג'ירו אשתקד לוקח (אך מאידך היו אלו ימים בודדים וראשונים)
    בקיצור הרבה עניין של הגדרה.

    2. מדויק לחלוטין : המסקנה שלי שצריך מצד אחד לדעת לפרגן ומצד שני להבין את המציאות ואת הכוכבית כן זו שלא רוצים לשים (וגם אם כוכבית זו לא ההגדרה הנכונה יש כאן אבל שצריך להקשיב) .
    אז ככה :
    צריך לדעת לפרגן כי לא פשוט בגיל שכזה לעמוד בלחץ מנטלי שכזה של נבחרת שצריכה להגן על התואר ועוד בטורניר ביתי גדולים מהם (למשל הבוגרת) לא עמדו בלחץ של טורניר ביתי אני זוכר למשל את מכבי הגדולה לה רעדו הידיים במשחק הכרעה לפיינל פור 04 למרות שניצחה בנס המפורסם או את צסק"א הגדולה של 05 שעשתה 1-21 אך עשתה בתחתונים וקלעה פחות מ 40 אחוז מהקו בהפסד לויטוריה בפיינל פור .
    ככה שהצד המנטלי משובח מאד בנבחרת הזו שרק התגבר לאחר ההפסד במשחק הראשון .
    בנוסף חייבים לציין את הכדורסל השוטף והמרשים של הנבחרת שניצחה בגדול בזכות ההתקפה קבוצות אתלטיות חזקות כצרפת. כל הניצחונות עד הגמר דו ספרתיים גם בגמר הנבחרת הייתה השלישית בהיסטוריה לקלוע מעל 90 .
    דבר נוסף שראוי לציון זה שמדובר כפי שכתבת בנבחרת המאומנת ביותר בטורניר ללא צל צילו של ספק .

    בצד של לשים את הדברים בפרופורציה חייבים לומר שדונציץ שיכול היה לשחק כאן כבר ממזמן היה שחקן חמישיית הטורניר הבוגר ואלוף הטורניר הבוגר והאמיתי וכמובן רוקי העונה בנ.ב.א וכפי שכתבת נכון כמותו יש עוד כמה וכמובן נבחרות בכירות ששיחקו בטורניר אחר .
    כך שבמובן הזה הנבחרות הראשונות של 2000 ואולי אף 2004 התמודדו מול נבחרות חזקות יותר בטורניר שגם היה דו שנתי .
    לכן צריך להבין שהדרך עוד ארוכה להתמוגג אך להבין שהמטרה היא הצלחה בבוגרים
    בשורה התחתונה הוצאנו 3 נבחרות שעשו גמר ברצף (שיא משותף עם סרביה וספרד) אך החשוב מכל השחקנים שיקחו את המושכות בבוגרים יש לנו את בלאט ,זוסמן ,מדר וכמובן אבדיה ,נקווה שיצאו עוד כמה ובעוד תפקידים לבסיס טוב לבוגרת.
    אם בעשור הקרוב נעשה פעמיים טופ 8 לפחות ביורובאסקט ניתן לומר שהצלחנו

    3. יש צמא לכדורסל ישראלי ובכלל לספורט ישראלי כחול לבן אבל יש גם צמא להישגיות אני למשל זוכר איך ב 2000 כל אוהדי מכבי ישנו בקופות בשביל כרטיסים לסדרת רבע הגמר מול בולוניה מכיוון שהייתה קבוצה שמשחקת טוב וסוף סוף מנצחת …מכבי ההיא הגיעה לפיינל פור לאחר 9 שנים וכל אירופה צהובה ..השחקנים היו מקדולנד ,ונייט הם לא באו בשביל שלף. ככה שאוהבים כדורסל (וספורט בכללו ) כחול לבן ,אבל אוהבים גם לנצח וצריך לדעת במיוחד ברמת הקבוצות איך לשלב זאת .

    4. לגבי שנה הבאה אז נתחיל באבדיה אני חושב שלמרות שמכבי לא מצטיינת בלתת במה לשחקניה הם חייבים לתת לו מקום של ממש הוא מזכיר את בודירוגה שהוביל את טרייסטה בגיל העשרה לאליפות איטליה שהייתה אז חתיכת ליגה מדהימה .
    אז גם אבדיה יכול הוא הוכיח ורסיטליות רבה ואני משוכנע שדווקא אצל היווני הוא יקבל דקות של ממש כפי שקטש קיבל דווקא אצל ילובץ. אני גם רואה שלראשונה מזה שנים מכבי לא החתימה ישראלים אלא כנראה שומרת מקום ראשי לאבדיה וזוסמן ואם הקהל גם יראה נכונות זה מה שיקרה.
    לגבי יתר הסגל אז ראשית פרופורציה לא כל אחד יצא שחקן ראינו זאת למשל עם חברי סגל העתודה של 2000 חלקם היו כוכבים גדולים למשל בורשטיין וברמת אירופה גם ניסים ובנבחרת גם גרין עוד כמה שחקנים טובים כמו יצחקי ..כמה שהבשילו מאוחר כמו שמוליק ברנר וגם כאלה שלא עשו קריירה גדולה אם בכלל כמו שחר גורדון או לב.
    גם כאן הרבה תלוי בקבלת החלטות של השחקן .ים מדר למשל במקום טוב (לא מאמין שאומר זאת על הפועל תל אביב אך לכאורה באופן חריג במקרה שלא זה אחרת ) הם פינו לו עמדה בכך ששחררו את רביב ,הביאו לו את בית הלחמי המאמן שמים אותו כרכז משנה לא מלחיץ מדי אך כזה שיהיה לו מה להראות והוא גם הוכיח חוצפה חיובית שלי אישית הזכיר את טפירו של 1995 שבשנה הראשונה ניצח את מכבי בשנייה האחרונה דומה למה שקרה עם מדר העונה בדרבי.

    5. שאפו על הגשמת החלום עכשיו נכונו לך חלומות גדולים ומשמעותיים יותר להגשים .

    לסיום כמה מילים שלי אלייך .השקעתך הייתה גדולה ביותר ובהחלט מקצועית
    אך אם אפשר 2 שורות ביקורת בבחינת "נאמנים פצעי אוהב" אז ככה

    ראשית בצד ההלכתי להעלות פוסט בשבת גם אם נכתב בחול זה בעייתי הלכתית (אם אכן עלה בשבת כך היה נראה לי ואם לא קבל התנצלותי ).

    שנית : אצלנו בהופס יש שיתוף פעולה בין הכותב למגיבים נכון לא תמיד זה אפשרי וזה בסדר גמור .
    אבל לעיתים תן תגובה תתייחס אנו הכותבים חלק מקהילה חלקנו עוברים מכותבים לגולשים וחלק הפוך חלק גם וגם אבל הכותב חייב להיות חלק מהתגובות …
    הכל באהבה ובהערכה כמובן עלה והצלח.

    1. השתדלתי להגיב כשהיה צורך בכך או כשהיה לי מה להוסיף. לעניין הפוסטים בשבת – אני רואה כיצד הרב רפי פרץ אפילו מתראיין ביום חול בקטע טלוויזיוני שמשודר בשבת כשלצדו הכיתוב ״צולם ביום חול״. אינני יודע מה הבעיה אילו אני מבהיר כי הכתוב נכתב ביום חול, כפי שעשיתי.
      הג׳ירו היה המשמעותי ביותר, אך לא נחל הצלחה כפי שהנבחרת שלנו עשתה ולכן כתבתי שהוא אירוע הספורט המוצלח ביותר שהיה כאן.

      1. עידו תודה על ההבהרה .
        אני הייתי פעם בדיון בבית משפט העליון על הישוב מצפה כרמים שראיינו אותו לכתבה ביום חול ופרסמו ללא ידיעת העותרים שזה יפורסם בשבת .
        שאל אהרון ברק נשיא העליון דאז את הרב אבינר רב הישוב בית אל דאז .
        למה שלא יהיה כתוב "צולם ביום חול ?"
        תשובת הרב אבינר הייתה זה כמו שיהיה מישהו שקונה סחורה גנובה ויכתוב הסחורה הגנובה נקנתה .
        איני חושב שיש רב אורתודקסי שחולק על הרב אבינר בעניין זה….אבל אולי אני טועה .

        1. רגע אהרון, שאני אבין:
          אם עשיתי סלפי איתך – אסור לי אחר כך להעביר אותו למישהו במייל ביום שבת?
          או שמותר לי, בתנאי שיהיה כתוב בהערה: "צולם ביום חול"?

          1. לא זו הכוונה . מבחינת ההלכה אם אני שומר שבת אני לא יכול להרשות להסכים שחומר שלי יופיע בשבת גם …אם צולם ביום חול.
            האמת היא שלמיטב ידיעתי אין כל משמעות לכיתוב צולם ביום חול.
            נלך הלאה אם אני מעלה סרטון שלי ליוטוב או מאמר שלי להופס אין לי כל יכולת או שליטה לדעת מתי יצפו /יקראו זאת ולכן אין אם זה כל בעיה והבחירה בידי האדם .
            אז איפה טמונה הבעיה ההלכתית ?
            התשובה שאני לא יכול להעלות מאמר שלי בשבת גם …אם צולם ביום חול אני יכול להעלות זאת בזמן ניכר לפני שבת שהאדם הסביר יוכל לצפות זאת לפני השבת.
            זאת בדיוק הייתה הסוגיה בעניין מצפה כרמים .המתראיינים הוטעו לחשוב שהתכנית תשודר ביום חול ,בפועל זה שודר בשבת והם טענו בבית משפט שאם היו יודעים לא היו מתראיינים וכי ה"צולם ביום חול" לא שווה דבר

    2. (מוסב על הדיון לגבי פרסום דברים בשבת)
      נפריד בין שתי בעיות בסוגיה הזאת. עניין אחד – אסור לגרום ליהודים לחלל שבת. לבקש מהם להעלות מאמר שלהם, לבקש שיעלו מאמר שלך – אין הבדל בין השניים. כך גם לגבי מה ש"סתם" שאל – אסור לשלוח תמונות בווטסאפ בשבת. נקודה. אין הבדל אם הן של חילוני או דתי או הן צולמו ביום חול.
      העניין שני הוא של חילול השם – שזה לא ייראה כאילו דתי חילל שבת. בהקשר הזה כן עדיף להוסיף "צולם/נכתב ביום חול", כדי שהצופים לא יטעו לחשוב שגם הדתיים חיללו שבת.
      ולענייננו בהופס – לבקש ממנחם (או מאיש צוות יהודי אחר) להעלות פוסט בשבת זה מאוד בעייתי. אם אתה יודע שהוא בכל זאת יעלה (תיזמנת זאת עם המחשב? לא יודע איך מעלים פוסטים), עדיף להוסיף את ההבהרה שלך, גם שלא יתחלל שם שמיים וגם כדי שדתיים יוכלו לקרוא את הפוסט ולא להסתבך עם הנאה מחילול שבת.

  14. שמע עידו שיחקת אותה
    כתבת מקצועי ויפה וגם אם לא תמיד הגבתי לא פספסתי שום פוסט!
    פשוט לא להאמין שאתה בן 18!
    בהצלחה בהמשך דרכך. אני לא מהמטיפים אלא רק אגיד לך לעשות מה שאתה רוצה באמת
    בלי פוליטיקות ובלי מה יגידו או מה נכון
    פשוט תהיה אתה עצמך ותצליח!

    לגבי ההתלהבות מהישראלים והנבחרת
    בהחלט כיף ומרגש לראות את ההתלהבות של הישראלים מהאירוע
    אבל אתה חושב שאם זה לא היה אירוע מול נבחרות זרות או אליפות אירופה הכרטיסים עדיין היו נמכרים סולד אאוט?
    אני מתכוון להגיד שלא באמת הליגה פה תעניין מישהו או שפתאום סדרה בגמר תיהפך ללהיט כאן בקרב הקהל, רק אם ישחקו ישראלים בלבד בקבוצות.
    הדבר הכי קרוב מבחינת התרגשות זה היורוליג. זה הדבר היחיד שיכול לגרום לאנשים לצאת לחגוג תואר בכיכר העיר
    ואת זה, ידידי, אי אפשר להשיג בלי זרים, וזרים טובים, והרבה.
    זו המציאות לצערי
    אם מכבי למשל היתה משחקת עם ישראלים בעיקר וחיזוק נקודתי של זרים אתה חושב שתהיה הצלחה ביורוליג? אתה חושב שאז מישהו היה עוקב ומתרגש?
    אני אישית יצאתי לכיכר בפעם האחרונה שלקחנו יורוליג ולא זכור לי שחקן ישראלי טוב במכבי של אותם שנים (ולא בלו לא ישראלי מבחינתי)
    יכול להיות שזה רק אני אבל לדעתי לעצם התואר והטייטל "אליפות אירופה" היה משקל לא פחות חשוב מאשר המעקב אחרי הילדים שלנו…

    1. אני רואה את המצב בכדורגל. הרמה חרא. לא הגענו לשום הישג אירופי אף פעם. מה כן – הכדורגל שלנו הוא כדורגל ישראלי. ליגת העל בכדורגל הוציאה העונה מיליון וחצי אוהדים למגרשים!!!!
      כמנוי למכבי כדורגל – בטח שיצאנו לחגוג את האליפות.

      1. אויש עידו בבקשה אל תשווה בין שני הענפים
        אתה יצאת לחגוג אליפות בכדורסל השנה? אני אישית לא.
        כן יצאתי לשל הכדורגל (אהלן אהלן לך מכביסט!) אבל לשל הכדורסל? נו באמת. וזה עוד שהאליפויות כבר לא שלנו בטאבו אודות לפיינל פור המזורגג
        ואתה רוצה להגיד לי שאם מכבי היו משחקים עם חמישייה של ישראלים הייתי מתרגש ויוצא לחגוג? אני אישית לא חושב
        תעשה טורניר צעירים/ישראלים שלא נגד האירופאים ונראה כמה כרטיסים יקנו וכמה ישארו בקופה
        זה שהקהל צמא לישראלים בליגה וזה מה שמונע מהקהל להתחבר לדעתי זה בלוף
        שוב, הלוואי שמכבי היו לוקחים אליפות אירופה עם חמישייה ישראלית, אבל לצערי כדי להיות תחרותי ברמות הגבוהות ביותר חייבים את הזרים ושזה למעשה מה שגורם לעניין סביב הקבוצה. התחרות ברמה הגבוהה ביותר שניתן.
        אני באמת חושב שעדיף קבוצה תחרותית עם פחות זהות מאשר קבוצה עם זהות שלא תצליח ברמות הגבוהות. לדעתי למודל הראשון יש יותר סיכוי להצליח גם בחיבור לקהל.

        1. חלילה לי להשוות. איך אני יכול להשוות בין קבוצה שגם אם מנצחים את רעננה 1-0 חוגגים רבע שעה על הדשא עם האוהדים, לבין קבוצה שגם אם מנצחים דרבי חוץ סוער במיוחד מסמנים לנו תודה עם הידיים ובורחים לחדר הלבשה??
          איך שלא תהפוך את זה בכדורגל היה חיבור ככ חזק העונה בין הקהל לשחקנים. בכדורסל כלום.
          וצריך גם לזכור שיש עוד ליגה שלמה חוץ ממכבי בכדורסל…

          1. אבל עידו נשמה זה מה שאני מנסה להסביר
            בגלל הפופולריות מתחברים לשחקנים לא ההיפך. לדוגמא ראדה פריצה. אהבת אותו והתחברת אליו כי..?! פשוט כי המשחק סופר פופולרי והוא משחק בקבוצה שאנחנו אוהדים. זה הכל.
            אם מחר עטר ופרץ עוברים לבית"ר אז אנחנו נעבור לאהוד בית"ר בגלל השחקנים שאנחנו כל כך אוהבים ושהתחברנו אליהם, או שנאהב לאט-לאט את השחקנים החדשים שמכבי יביאו?
            אצלי אישית אני יודע מה התשובה.
            אתה באמת חושב שליגה בכדורסל ללא זרים (תיאורתית) ועם רמה נמוכה בהרבה תעניין מישהו?
            אולי כמה סאקר'ס של כדורסל לא יותר מזה. בטח שלא את הציבור הרחב כמו שמנסים לצייר פה במדינה, שכאילו אם תוציא את הזרים משחקים של גבלוע גליל יהפכו לסולד אאוט. לדעתי הזרים תורמים לליגה לא פחות (ואולי יותר) מאשר היא תורמת להם
            אגב, תודה רבה רבה על התגובות לתגובות..
            זה באמת עושה את הגלישה באתר (וכמובן בפוסטים שלך) להרבה יותר ידידותית והרבה יותר מעניין.

            1. תשאל אותי מה הדבר שאני הכי זוכר מפריצה, זה איך הוא לקח את המיקרופון בחגיגות בפארק הירקון ב2014 והתחיל לצרוח כמו משוגע. פריצה היה מחובר לקהל. עניין של אופי. אם אני ממשיך לרגע עם הזרים של מכבי – באטוקיו זכה להרבה יותר אהדה מסקאריונה למשל. אבל זה לא האישיו. מה שאני אומר זה שהכדורסלן הישראלי משך אליו עשרות אלפי אוהדים השבוע לדרייב אין. אני לפחות, הפסקתי ללכת למנורה מבטחים בגלל שאין את החיבור המתבקש הזה. הולך רק לדרבי מדי פעם…

            2. אישית אני חושב שלא הכדורסלן הישראלי משך צופים אלא הטורניר שהוא מול נבחרות ארופאיות ועוד שיש לנו סיכוי לתואר אז בכלל..
              לצורך העניין אני לא רואה כזה עניין בנבחרת הבוגרת בין כדורגל ובין כדורסל
              לדעתי זה רק בגלל הרמה והאם יש סיכוי לעשות משהו בכלל בטורניר
              לכן לדעתי לא שייך ליגה ללא זרים או ללא זרים דומיננטיים כי הרמה תרד וממילא גם ההתעניינות
              זו דעתי

  15. ממש לפני שזזים לניתוח הקטרקט קראתי את עידו, והוא עשה לי מה זה מצב רוח טוב שעתה אני מרגיש כמו שאני הולך למסיבה ולא לניתוח.
    אין לי כיף יותר גדול מלגלות צעירים מוכשרים ולראות אותם גדלים עד שהם הופכים לכתבים בכירים. עשיתי זאת בעבר הרחוק עם נדב יעקובי ועוד אישה 5 מחדשות וידיעות, ואז עם סורוקה, ועכשים עם רועי ויינברג, ואני בטול שעידו, רותם, ואחרים יתפתחו באותה צורנה.
    לא שאני מציע עתונאות ספורט כמקצוע בישראל אלא אם כן דברים ישתנו, אבל כמקצוע שני מהצד? בכיף הכי גדול

    1. שיחקת אותה עידו
      זרקת כמה מילים (גם כהכרת הטוב, סחתיין עליך!) וגרמת למנחם שלנו לאושר ואפי' נתת לו לעבור מצב לא נעים בצורה מושלמת.
      רק בשביל זה היה שווה להכיר ולקרוא אותך.
      זה רק אומר לכולנו מה לפעמים מילה טובה יכולה לעשות
      הולך רגע להחמיא לאישתי…

  16. תודה רבה על הסיקור. לגבי מצב השחקנים – צריך לזכור שבכדורסל אין תגמול על טיפוח שחקנים. חולון והפועל לא הרוויחו גרוש על המעבר של בלאט. תוסיף את העובדה שהליגה שלנו במקומות 3-10 צפופה ושיוויונית, ותקבל קשיים רציניים בשילוב צעירים. ים מדר, לצד רגעים קסומים בהארכה מול מכבי, גם לא הצליח לעבור את החצי, או ניגר מהשלוש ב 25% – שחקן כזה צריך להגיד תודה שקבוצה תחרותית נותנת לו להיות רכז שני. וזה נכון גם לישראלים האחרים שהולכים לשחק בשנה הבאה בליגת העל.

    הפתרון לדעתי הוא 1. מציאת פיתרון מיסוי למתאזרחים. לא יכול להיות ששחקן נרשם כמו ישראלי ומשלם מיסים כמו זר. הרבה מתאזרחים תרמו לנבחרת, בין אם הופעות ובין עם צאצאים, והרבה מהם באמת ישארו פה. אבל לא יכול להיות שלא יהיו תיקונים/הגבלות.
    2. מעבר של צעירים לליגות אחרות. יש ליגה שניה באיטליה (יש 2 ליגות שניות באיטליה אם אני לא טועה), יש ליגה שניה בטורקיה, ביוון חוץ מהגדולות גם בליגה הראשונה אין הרבה כסף. שישתמשו בתהילה שהן רכשו ביושר באליפות ויצאו לשחק בחו"ל, במקום להתחרות על 20-30 מקומות עבודה

  17. עידו תודה על הסיקורים המצוינים לאורך כל האליפות. לא קל לבקר בכלל אירוע כזה עמוס בזמן דחוס.
    זיס יכול בעיניי להיות אחלה שחקן רוטציה בב"ש העונה,
    לא אופתע אם מדר יקבל כבר העונה את מפתחות הרכז הראשון – הפועל כבר קידמו את טימור ואחריו בלאט בגילאים צעירים והראו שלא מהססים לעשות את זה. מקווה שגם בריסקר תחת בית הלחמי יקבל דק' .
    חנוכי וגם בני בהחלט יקבלו צ'אנס אמיתי בגלבוע שכבר נהנית מארצי… אני מקווה שתהיה קבוצה שתהמר על אלבר כבר השנה בליגה הראשונה, יכול להיות אחלה גארד מחליף.

  18. תודה עידו!
    היה כיף לקרוא את הכתבות שלך וניכר שאתה אוהב ומכיר את השחקנים ממהלך העונה.
    .
    יש בשנים האחרונות שינוי מגמה שהתחיל ב"נפילה" של הנבחרות לדרג ב' והבנה שאי אפשר להסתמך רק על מה שעבד. עליית החשיבות של מחלקות הנוער – רעננה, הוד השרון, מכבי והפועל ת"א והמחלקות היריבות בעמק שהצטרפו למכבי ראשל"צ – מסמנות שיש עתיד ורוד יותר ממה שהיינו רגילים אליו. עכשיו נותרת השאלה הפתוחה האם המאמנים בליגת העל יפנימו את השינוי ויתחילו לתת דקות לישראלים על חשבון הזרים.
    .
    לגבי הקהל – נגעת נכון, האוהדים מגיעים כשיש חיבור. כשעוד גרתי בארץ הייתי הולך למשחקים של מכבי ראשל"צ עם אבי (שגר ממש מול האולם) והיית יכול להרגיש את שינוי האווירה כאשר שון דוסון היה עולה על הפרקט ואיך זה נעלם כשעזב. בעולם בו את הזרים מחליפים כמו גרביים כדאי לבעלי הקבוצות גם לחשוב על השחקן הישראלי והחיבור לקהל.

  19. אדיר עידו, מצטער על כל כתבה שפספסתי,
    מדהים, כיסית הכל
    כתוב מעניין מרתק וממגנט לראות
    כדורסל ישראלי.

  20. מחמאת המחמאות אני משווה אותך לזעפרני צעיר, זה כתב ביתנו שעבר לפוסט אפ אך נשאר בליבנו כמו כולם ב2 האתרים שהם אתר אחד בעיני.
    כל כתבה שלו הייתי מפוצץ 4 תגובות אוהדות ומעריצות שכנראה אנשים לא קיבלו כך מחמאות כל החיים

    1. ולא רק ליאיר, גיא רוזן יונתן שגב ורבים אחרים, סחבו טונות של מחמאות ממני ולאט לאט גם אחרים הבינו שמגיע להם תודות ענקיות והודו גם בגדול.
      אם יצא לך להגיע למחמאות הללו תבין כמה אתה מוערך (שמי היה לרב דורון האסטבן כינוי שגא העניק לי ומאהבתי אליו הסכמתי לשם מבלי לדעת למה אסטבן אולי עצבן 😊)

  21. לכולם אנא אל תקחו את מחמואתיי לאגו שהוא אויב גדול, אלא למקום של ערך עצמי מקום פנימי אלוהי, שלא חושב שהוא יותר טוב ממישהו אחר אלא אק כותב מדהים.
    באהבה ובהצלחה לכולם ולעידו שאני מוסיפו לרשימת האהובים והאהודים עלי ועל אחרים.
    תבורכו

  22. עידו, תודה רבה. לא הגבתי הרבה כי אינני מבין בכדורסל. עוד לפני הפרויקט של האליפות, נהניתי לקרוא את הכתבות שלך על שחקני הנוער המבטיחים בישראל ועל גמר הפליייאוף לנוער.
    גם למישהו כמוני, שרחוק מאוד מכדורסל ומכתיבה עיתונאית, קל מאוד לזהות רמה גבוהה של כתיבה, שמאופיינת בשפה קולחת ושוטפת והרבה פרטים מעניינים ומחכימים.

    מאחל לך הצלחה בלימודים בישיבה, בצבא, בלימודים האקדמיים בהמשך, בעבודה העיתונאית ובכל מה שתבחר לעשות.
    יישר כוח גדול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט