דארון פוקס מקדים את ציר הזמן של הקינגס – ז'אק לואו / תרגום Smiley

דארון פוקס מקדים את ציר הזמן של הקינגס – ז'אק לואו / תרגום Smiley

דארון פוקס מקדים את ציר הזמן של הקינגס

ז'אק לואו / ESPN
מרץ 26, 2019

מאמר מקורי: http://global.espn.com/nba/story/_/id/26355745/deaaron-fox-speeding-sacramento-kings-line

ולדה דיבאץ' ידע שהוא רוצה את דארון פוקס לאחר שצפה בו שורף את UCLA – ואת לונזו בול – עם 39 נקודות בסוויט 16 ב-2017.

שישה שבועות מאוחר יותר, ברנדון וויליאמס, עכשיו עוזר הג'נרל מנג'ר בסקרמנטו קינגס, היה אז חלק מקבוצת פילדלפיה 76 בסדרת הראיונות שדארון פוקס ערך בסדרת מבחני הקומביין לקראת הדראפט. מישהו שאל את פוקס עם הוא נהנה במיוחד לגבור על בול.

פוקס נתן תשובה מנומסת, הם נזכרים: כל משחק חשוב. אבל הוא חש כי הסיקסרס נחושים לתשובה אמיתית. "אבל כן", הוא המשיך. "הח** הזה היה אישי". כולם אהבו את זה.

"זה לא היה בהכרח בגלל שזה היה לונזו", פוקס מבהיר היום. "זה היה בגלל שהוא היה בין הרכזים הבודדים ברמת ה-NBA שהתמודדנו מולם. לא זכיתי לשחק מול דניס [סמית' ג'וניור] או מרקל [פולץ']".

סקרמנטו קפצו מהמקום השמיני לשלישי בלוטרי, ואז חזרה לאחור לחמש לאחר שפילדלפיה מימשו את זכותם להחליף בבחירות – שאריות של הטרייד ההרסני שישדוד את הקינגס בבחירת הסיבוב הראשון שלהם השנה. הם הזמינו את פוקס לסקרמנטו לאימון פרטי. הם רצו לוודא שיש בו יותר מרק מהירות.

דייב יגר, מאמנה הראשי של הקינגס, הורה לאנשי הצוות לכסות את עיניו של פוקס בתחבושת רפואית. הם ביקשו מפוקס לכדרר לאורך המגרש במהירות מקסימלית ולבצע מהלכי כדרור כאשר יגר צורח אותם בקול רם: שינוי כיוון! בין הרגליים! מאחורי הגב!

"רציתי לאתגר אותו", יגר אומר. "זה היה כיף. הוא פשוט היה ממגנט באישיות שלו".

"אני חושב שנגמרתי שם", פוקס אומר, צוחק כאשר הוא מצביע על קיר עם רפידה במגרש אימונים בניו יורק.

הכיסוי הורד. הקינגס נתנו לפוקס להריץ פיק-נ-רול בשני הכיוונים, והם הציבו מתנדבים עם חולצות בצבעים שונים – סגול, אדום, כחול. ברגע שפוקס יצא מהחסימה, יגר היה צועק שם של צבע. פוקס היה צריך למסור לשם מיד.

"ביצעתי זאת היטב", פוקס אומר.

היכולות האלה לא תורגמו מיד. פוקס זרק ב-41 אחוז בשנתו הראשונה והשיג בסך הכל ממוצע של 4.4 אסיסטים למשחק. סקרמנטו שוב עלו בבחירות הלוטרי – לבחירה מספר 2 – ופגשו ברגע מכונן" ההזדמנות לבנות מחדש את קבוצתם סביב לוקה דונצ'יץ'. היריבות חשו בדילמה והגישו הצעות עבור פוקס – כולל עסקה מהניו יורק ניקס הסובבת סביב קריסטפס פורזינגיס שגם יכריח את הקינגס לשלוח עוד מישהו מעבר לפוקס או לקחת חוזה כדי להקל על תקרת השכר של הניקס (או את שניהם), אומר מקור הידיעה.

הקינגס היו יכולים גם למנף את הטירוף סביב דונצ'יץ' כדי לבצע עסקה לרדת בסדר הבחירות, אבל הם רצו להבטיח לקבל הזדמנות עם מרווין באגלי ה-III. משמעות הבחירה הייתה הצבעת אמון בפוקס. הם לא היו צריכים עוד מוביל כדור. הם רצו גבוה קפיצי שיכול לרוץ עם מי שהוא כנראה השחקן המהיר בליגה.

"אני אוהב את לוקה", אומר הג'נרל מנג'ר של הקינגס, ולדה דיבאץ', "אבל לא רצינו עומס עם יותר מדי שחקנים – שאולי אין להם את אותם התכונות, אבל אם רוצים לפתח את החברה שיש לנו, חייבים לודא שיש להם מקום להתפתח".

הקינגס זכו בצד של פוקס בהתערבות זו. הוא נטע יתד – בתור הנהג של ההפתעה המשמחת של הליגה. באגלי התפוצץ במהלך השבועיים האחרונים, הוא והארי גיילס ה-III בעלי קווי המתאר של הקו הקדמי המודרני. באדי הילד ובוגדן בוגדנוביץ' הפכו את עצמם לקלעים, מוסרים וחותכים לסל. הילד על סף האול-סטאר בעונה הזו. הם לא ויתרו על הרבה – עדיין – עבור האריסון בארנס, הפורוורד הורסטילי שסקרמנטו חשקה בו.

בליגה שהפכה לסיפור דרמטי מחוץ לקווי המגרש, הקינגס הם סיפור כדורסל מרענן – קבוצה של חברה המתאימים היטב, וגדלים ביחד. יש משהו המזכיר את הדרך של הנאגטס בבנייה שלהם, סגנון המשחק שלהם, ואולי גם בעתיד שלהם.

"אנחנו רוצים לבנות את זה כמו דנבר", יגר אומר. "אנחנו רוצים הצלחה ממושכת שכאשר נגיע לפלייאוף – אולי לא השנה, אולי לא בשנה הבאה – תהיה לנו אפשרות לקצור את הפירות עם עונות של 50 ניצחונות במשך רצף של חמש שנים".

לדיבאץ' אין חרטות בכך שקרא לתקופת הקינגס שלאחר דמרקוס קאזינס "קבוצת על, פשוט צעירה" ביוני. "אני מאמין בזה", הוא אומר. "הילדים האלה עובדים קשה. יש להם את הכישרון. כאשר יש לך את הדברים האלה, אין שום דרך שבה לא תצליח".

דיבאץ' יודע מה המשמעות של הצלחה לסקרמנטו. הוא חי את זה. כך גם פז'ה סטויאקוביץ', אחד משלושת עוזרי הג'נרל מנג'ר. בובי ג'קסון, עוזר המאמן, ודאג כריסטי, הפרשן הצבעוני החדש.

"אנחנו מדברים על זה כל הזמן: יש לנו עסק לא גמור", דיבאץ' אומר. "אני לא צריך את העבודה הזו. המשימה שלי הייתה להפוך את הקינגס שיהיו שוב מועמדים לאליפות".

הדרך לשם עכורה. לסקרמנטו אין את הנכסים המאפיינים קבוצה שהפסידה הרבה, במשך זמן רב. לבחירות החסרות יש השפעה על בניית הסגל אשר נמשכה זמן רב משניתן לזכור במי למעשה סקרמנטו בחרה. החוסר בבחירת סיבוב ראשון ביוני הזה היא בלתי נסלחת, אם כי לקינגס יש בחירות סיבוב שני.

יש חור בין פוקס, באגלי וגיילס (21, 20 ו-20 בגילאים בהתאמה), לקבוצה של בארנס/בוגדנוביץ'/הילד – שכולם בני 26. ווילי קאולי-סטיין מתאים לשם, אבל עתידו בסקרמנטו לא ברור כאשר הוא הולך להיות שחקן חופשי. הוא היה נוראי בהגנה והוא חוסם את ההתקדמות של שני הגבוהים הצעירים. עם השוק עולה מעבר לחריגת ה-Mid-Level Exception – המתחיל ב-9 מיליון דולר לעונה – הקינגס צריכים לשחרר.

בארנס, הילד ובוגדנוביץ' יכולים ללכת בשוק החופשי ביולי 2020. הילד זכאי להארכת חוזה בקיץ הזה, ובארנס יכול לוותר על האופציה בשווי 25 מיליון דולר לעונה הבאה עם הקינגס יציעו עסקה ארוכת טווח בשווי מספק עבורו. כל השלושה האלה יכולים להיות מעבר לשיאם כאשר השלישייה של פוקס/באגלי/גיילס יכנסו לשלהם. תשלום רב מדי עבר בארנס, הילד ובוגדנוביץ' – וכל עסקה ארוכת טווח עבור בארנס בקיץ הזה תהיה בתשלום יתר עקב האופציה בשווי 25 מיליון דולר – יכול לפגוע בקינגס מאוחר יותר, כאשר יהיה להם צורך דחוף בגמישות.

דיבאץ' לא מודאג לגבי חוסר ההתאמה בציר הזמן.

"הייתי מודאג אם פוקסי, הארי ומרווין לא היו כה טובים ממה שאנשים חושבים", הוא אומר. "הם יהיו מוכנים מוקדם. ואם הם לא, הם עדיין הליבה. אנחנו נקיף אותם עם שחקנים שיעזרו להם לעלות לרמה הבאה".

המילים הללו – "מוכנים מוקדם" – ישמשו כנפית חתולים עבור הספקנים לגבי דיבאץ' ו-ויוק ראנדיב, הבעלים הנלהב של הקבוצה, עבור תשלומי יתר לוותיקים תוך כדי התקף התלהבות בלתי רציונלי על מנת לנצח עכשיו על חשבון העתיד של סקרמנטו.

אבל על מנת להרחיב את ההשוואה, מספר שחקני מפתח של דנבר – ניקולה יוקיץ', ג'מאל מארי, גארי האריס – הוכיחו שהם מסוגלים לנצח בגדול לפני גיל 25. ברור, השינוי במסלול של דנבר הייתה הפיכתו של יוקיץ' למועמד ל-MVP. האם איזשהו שחקן נוכחי של הקינגס מסוגל להגיע לשם?

פוקס הוא ההימור הכי בטוח, אם כי באגלי – סקורר מקפץ שיום אחד יכאיב ביותר בתור סטרץ' סנטר – בעל סיכוי רב יותר ממה שהמקטרגים מבינים. פוקס יבחר לקבוצות האול-סטאר. אבל ישנו פער גדול בין רמה של רכז אול-סטאר לאלפא-דוג בקבוצה המתמודדת על התואר.

עם מספר יוצאים מן הכלל – סטפן קארי, אייזיאה תומאס – רכזים בגודל נורמלי (כלומר, לא מג'יק ג'ונסון) בקושי היו השחקנים הטובים ביותר בקבוצות אלופות. באופן הזה, מרתק להשוות את פוקס לג'ייסון טאטום – אותה כיתת דראפט. פוקס טוב יותר מטאטום בעונה הזו, אבל טאטום, כשחקן כנף גדול וורסטילי עבור הבוסטון סלטיקס, נראה כמו חלק ברמת אליפות כשחקן פרנצייז (אנחנו נמשיך לבחון את כיתת הדראפט של 2017 למשך זמן ארוך מאוד).

פוקס עשה קפיצה ענקית בעונתו ה-2, אבל כולם מסביבו בטוחים שעוד אחת תגיע.

"הוא ישיג ממוצעים של 23, 24, 25 נקודות למשחק בקרוב", אומר כריס גסטון, מאמנו וסוכנו של פוקס.

המאמנים של סקרמנטו לעיתים קרובות ניגשים למאמנים ורכזים יריבים לאחר המשחקים כדי לקבל חוות דעת על פוקס. תגובה שכיחה, הם אומרים: הוא יכול היה לזרוק יותר. אף אחד לא יכול להישאר באחד-על-אחד מול פוקס בחצי מגרש, שלא לדבר כאשר הוא מאיץ מול המגנים בהתקפת המעבר.

בכל משחק, אפשר להבחין בשלושה או ארבעה מצבים כאשר פוקס מוותר על הזדמנות לזריקה:

"אנשים אמרו לי שאני מוותר על זריקות", פוקס אומר. "אני יכול להיות פסיבי מדי. אבל אני מנסה למצוא את האיזון הזה. אני אוהב כאשר הבחורים האחרים מעורבים".

לפעמים המנטליות הזו מביאה לתוצאה של זריקות טובות יותר:

פוקס הוא מוסר חכם המתמחה בדפוסים של ה-NBA. הוא וגסטון בילו את הקיץ בתרגול מצבי פיק-נ-רול שונים עם שחקני אימון – "קונוסים אנושיים", גסטון צוחק. אלא שהקונוס נע לפי הוראותיו של גסטון כדי להפתיע את פוקס. "עשינו דברים משוגעים", גסטון אומר. "הבאתי עליו שמירה משולשת".

היה זה ברור מיד בשנה ה-2 שפוקס סיים להגיב למניפולציות של המגנים. הוא הבין איך קו ההגנה השני והשלישי של ההגנה יגיב לכל מבט והטעייה, והוא החל להשתמש בזה כנגדם. הוא יכול לשנות קצב ולשחק עם העזרה בהגנה.

המאמנים הפחיתו את לימוד הצפייה מקלטות עבור פוקס. הוא לא צריך זאת. הוא זוכר כיצד כל יריב שמר עליו ומנתח את ההתאמות כאשר הן קורות. הוא יכול להיזכר במהלך ספציפי לפרטי פרטים ללא הנחיה רבה.

"אם הוא היה רכז שנה שנייה נורמלי, היינו ממשיכים עם לימודי הצפייה בסרטים יותר", אומר ג'ייסון מרץ, עוזר שעובד מקרוב עם פוקס. "הוא ברמה אחרת. הוא רואה מהלכים לפני שהם קורים. כאשר הרכז שלך מסוגל לעשות זאת בשנתו השנייה, זה מיוחד".

מרץ התפעל במהלך ליגת הקיץ ביולי כאשר פוקס, ללא שום הצעה, קרא למהלך של הקבוצה הראשית בזמן המשחק – למרות שרק שחקן אחר הכיר זאת בשם. פוקס ידע שזה יעבוד – ולמה. "הסתכלתי סביב ואמרתי, 'האם הוא בדיוק קרא למהלך הזה?'" מרץ נזכר. "לא הרצנו את זה במשך שלושה חודשים. רוב החברה שכחו את מחברת התרגילים במשך הקיץ".

חוסר האנוכיות של פוקס משפיע על חברי קבוצתו לרוץ ולבצע חיתוכים. זה עלול יום אחד להשפיע לטובה על מנת למשוך שחקנים חופשיים. "החברה רוצים לשחק איתו", יגר אומר. אם פוקס לא נהפך להיות ברמת MVP עבור סקרמנטו, אולי הוא יכול לשכנע אחד כזה להצטרף.

זוהי דרך ארוכה. הקינגס צריכים להבין בסיסיים כמו הסגנון ההתקפי של חברי הליבה שלה ומי משחק באיזו עמדה. באגלי ובארנס יושבים על אותה נקודת משען באותם דיונים. דקות המשחק של באגלי גרם למתיחות שפורסמה לכל בין יגר לוויליאמס שהוא עדיין בתקופת החלמה, אומרים המקורות. מחלוקות כאלו פוגעות בארגונים השואפים לשלמות.

יגר רוצה שפוקס ירוץ, עם קליעה מסביבו. הקינגס משחקים בקצב הכי גבוה בליגה, והם מדורגים בין שלושת הקבוצות הכי מהירות – בזמן שבין התחלה וסיום הפוזשנים – במהלכים המתחילים לאחר קליעות, החטאות ואיבודים, על פי Inpredictable.

במחצית המגרש – כאשר "מהיר" לא מספיק – הם מחפשים אחר זהות. הם מותאמים אישית להתקפת פיק-נ-רול מרווח כאשר פוקס משחק ומסביבו שלושה קלעים ורק אחד מבין קאולי-סטיין, באגלי וגיילס כגבוהים הרצים את המגרש:

להגנה אין בחירה טובה. לאתגר את פוקס לזרוק לא עובד. הוא קובר מרחוק ב-37 אחוז, מעל 30 אחוז מהעונה שעברה. הקינגס קולעים 1.1 נקודות יותר לפוזשן כאשר השומרים הולכים מתחת לחסימה מול פוקס, ופוקס קולע או מוסר לחבר קבוצה לזריקה נוחה – אחד המהלכים השכיחים בליגה על פי Second Spectrum. הזריקה שלו מפינת העונשין השמאלית נהפכה למהלך הנוח עבורו בדקות ההכרעה של המשחק.

אבל רק שש קבוצות עורכות פחות חסימות למשחק מאשר סקרמנטו, לפי Second Spectrum. זה בעיקר מבחירה. נראה כי יגר אוהב מערכת שוויונית של חיתוכים וחסימות. פוקס בעצמו חותך מרצון והוא שחקן משמעותי ללא הכדור – דבר הכרחי אם הקינגס ינחיתו אי פעם כוכב נוסף.

הריווח מסביב לפוקס – המרווח שיש לו להריץ פיק-נ-רול – מצתמק כאשר הקינגס משחקים באופן מסורתי יותר עם שני גבוהים:

"יש זמנים בהם הריווח שלנו לא טוב, והוא לא מצליח", יגר אומר. "אני רוצה שהמשחק יהיה מרווח ככל האפשר מסביב לדארון".

סקרמנטו נשענת באופן גדול יותר על משחק הפיק-נ-רול עבור החמישייה הפותחת שלה – הרכב בעל גבוה מסורתי אחד – ועוד אחד במרכז פינות העונשין כאשר באגלי או גילס חולקים את המגרש, יגר אומר.

הסכמה השנייה יכולה לעבוד. באגלי וגיילס מיומנים מספיק במשחק מול הסל. גיילס הוא מוסר ערמומי, באגלי מבצע חיתוכים אימתני:

אבל הסידור הזה מכריח את באגלי לרווח את המגרש בזמן שהוא, כרגע, לא מתאים לו. השומרים מתעלמים ממנו בזמן שהוא קופא מאחורי הקשת, רחוק מהטווח של הכדורים החוזרים בהתקפה:

באגלי יכול לחפש נקודות מהפינה הקרובה בזמן שגיילס או קאולי-סטיין מבצעים חסימה גבוהה, אבל זה שם אותו, ואת המגן שלו, בדרך של פוקס:

חניה באזור העונשין מצמצמת את גיאוגרפיית הזריקות של סקרמנטו. הקינגס מדורגים 24 בחלוקת הזריקות מבחוץ. הם מדורגים במקום ה-23 בהתקפה על חצי מגרש, לפי Cleaning The Glass. הם תלויים באופן מדאיג בנקודות הנגרמות מאיבודי כדור – דבר קשה יותר מול קבוצות פלייאוף (לקינגס יש גם את אחוז איבודי הכדור בהתקפה החמישי הנמוך ביותר ב-NBA, מה שנותן להם את יחס האיבודים הטוב ביותר בליגה.דבר שיכול לנטוע הבטחה בקבוצה הזו, או לסיים כזהב של שוטים).

זהו טיעון תיאורטי עבור באגלי לתפקיד הסנטר החוסם-ומתגלגל-פנימה כגבוה יחיד, הגנה תהיה נדרשת. בינתיים, דיבאץ' עדיין חושב שהוא מסוגל לשחק בתפקיד הסמול פורוורד. "הוא יכול לשחק 3, 4 או 5", דיבאץ אומר. "כאשר הוא יפתח את הזריקה שלו, הוא ישחק מעט בתפקיד הסמול פורוורד".

בארנס בילה את רוב שתי העונות האחרונות בתפקיד הפאוור פורוורד. הנהלת המועדון רכשה אותו כדי לחזק את עמדות הכנף (הקינגס דיברו עם הוושינגטון וויזארדס לגבי עסקה על אוטו פורטר ג'וניור, לפני המעבר לבארנס, אומרים יודעי דבר).יגר פיצל את השוני בכך שפתח עם בארנס ועם נמנייה בליצ'ה בעמדות הפורוורד. שניהם יכולים לקלוע ולהגן על גבוהים.

בטווח הארוך, ללהטט בין בארנס, באגלי, גיילס ועוד סנטר – קאולי-סטיין או חלופה משוק השחקנים החופשיים – תהיה מסובכת. זה מעט מביך לשלב את משחק האחד-על-אחד האיטי של בארנס עם המהירות המגוחכת של פוקס.

לשחק בפוסט עם בארנס זה אופציה לדקות ההכרעה, אבל הקינגס לא יכולים להפריז בכך. הפיק-נ-רול בין פוקס לבארנס עובד כפשרה, מכיוון ששניהם יכולים להעניש על חילוף – פוקס עם מהירות, בארנס עם הכוח:

הקינגס צריכים לנצל חילופים בהגנה בהתקפה להם. פוקס משאיר אבק לגבוהים. הילד קובר זריקות עם צעד לאחור מעליהם. באגלי וגיילס גוברים עם הכוח שלהם על שחקנים קטנים:

הקינגס יתפתחו להיות קבוצה התקפית טובה, ללא קשר לאי הוודאות של עמדות השחקנים. יצירת הגנה בטופ שמונה עם אותו חוסר ודאות היא כנראה האתגר הכי מעניין של יגר לטווח הארוך.

באגלי וגיילס בעלי פוטנציאל להיות מגני טבעת, אבל זה לוקח שנים לגבוהים ללמוד את כל הניואנסים של הגנה ב-NBA. גיילס כמעט תמיד שומר על סנטרים, מה שמשאיר את באגלי במאבק לרדוף אחרי הפאוור פורוורדים המרווחים את המגרש. "במכללה, המרווח שעליך לכסות הוא הרבה יותר קטן", באגלי אומר. "אני מתחיל להבין את זה".

החלקה של באגלי לעמדת הסנטר לעיתים קרובות יותר תהיה יותר מדי, מוקדם מדי, בגלל שהרכבים כאלה לא מבטיחים התחלה טובה. הוא יצטרך להתנגח עם בהמות ולשרת כחוסם בפיק-נ-רול של פוקס.

פוקס הוא קל ונוטה לטעויות כאשר הוא מסומן על ידי ההתקפה היריבה:

משחק על השחקן שפוקס שומר עליו כאשר אחד הגבוהים הצעירים מעורב נותן מבטים פנויים:

הילד ובוגדנוביץ' לא ממש מצטיינים בהגנה (הקו האחורי של הילד-פוקס יפגוש את אותם הדברים שדמיאן לילארד וסי ג'י מקולום – והרבה גארדים קטנים פוגשים – היו צריכים לנווט דרכם). מוטות כנפיים קבוצתיות מחוץ לצבע מבוקשות. "אנחנו לא גבוהים" יגר אומר. "אנחנו צריכים לעזור ולצאת לקלעים מהר יותר. אנחנו עוזרים על דברים שלא מצריכים עזרה. זה לוקח זמן".

התוצאה: המון קליעות ל-3 של היריבים וזריקות באזור הטבעת.

ניסיון והמשכיות של הסגל יעלימו את הבעיות הללו. במקרה הכי טוב: גיילס ובאגלי ישפרו במיוחד את מיומנויות ההתקפה שלהם כדי שיוכלו לקבל נתח גדול של דקות משותפות מבלי לעצר את נתיבי החדירה של פוקס – מה שיאפשר לקינגס לבצע חילופים עם שני גבוהים המסוגלים לחסום זריקות. יכולות של סמול-בול עם גוף של שחקן גבוה – סיומת המשחק של הכדורסל המודרני.

אתם ראיתם טעימות קטנות. באגלי וגיילס זריזים. באגלי קולע ב-31 אחוז מה-3 – לא רע עבור גבוה בשנתו הראשונה. הקינגס גוברים על היריבות עם באגלי וגיילס על הפרקט מאז ה-1 בינואר, וחמישיית המחליפים הכי טובה שלהם – יוגי פארל, בוגדנוביץ', קורי ברואר, גיילס, באגלי – משמידה את ספסלי היריבות.

לשחק טוב יותר מול החמישיות הפותחות זה כבר שונה, מאתגר הרבה יותר. גם לבאגלי וגם לגיילס יש הרבה מאוד מה ללמוד לפני שהם יהיו יכולים לתמוך בהגנה הקבוצתית כמו שחקן גבוה בודד, או לשחק יחד מול הקבוצות הטובות ביותר. גיילס בקושי יכול לקלוע מעבר לקשת.

אבל בפעם הראשונה לאחר נצח, לקינגס יש משהו יציב. הם כבר קבוצה של 50% באזור המערבי, עם כוכב בהתהוות עם פוקס.

הוא רעב ליותר, אפילו עם כוכבים יגיעו כשחקנים חופשיים למערב וכל קבוצות הלוטרי ישתפרו.

"שנה הבאה", פוקס אומר, "אנחנו בוודאות נצליח להעפיל לפלייאוף. מה שקרה פה לפני 10 שנים לא משנה. כולם מרגישים כאילו אנחנו יכולים להפוך את זה".

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. למעט העניין האישי (והאיזוטרי) שלי בבוקר ואייטון בעונה הקרובה,
    לטעמי, אין צמד גארד/סנטר שמשחקם מסקרן יותר מבאגלי ופוקס של העונה הקרובה.
    כפי שלואו כותב, יש בהחלט תחושה שפוקס הראה רק ניצוצות של מה שהוא מסוגל לעשות על הפרקט. עם שיפור בקליעה, וחשוב יותר, שיפור ביציבות –
    השמיים הם הגבול עבור פוקס. כאשר מוסיפים את הרב גוניות של באגלי (כסנטר קלסי, לדעתי, אייטון הוא השחקן הטוב יותר. אבל באגלי מציג חבילה מלאה יותר של שחקן שמסוגל לרווח את המשחק, לשמור על כמה עמדות, ולטוס את המגרש) למשוואה,
    מקבלים סיבות נהדרות לצפות לעונה נהדרת מצד הקינגס.
    .
    לטעמי, יש סימן שאלה אחד גדול שמרחף מעל הקינגס –
    ההגנה.
    .
    בעונה שעברה ההגנה שלהם דורגה במקום ה-21. לא הייתה קבוצה עם הגנה כמו שלהם או גרועה יותר, שהצליחה להשתלב בפלייאוף. גם לא במזרח.
    אם יצליחו לתפקד בחזית זו, אז לא זאת בלבד ש-"פלייאוף" היא לא מילה גסה,
    פליאוף זו בהחלט אפשרות ראלית.
    .
    בחירה מצוינת לתרגום. ובכלל, תרגום נהדר.
    תודה, סמיילי.

      1. אם הוא לא היה שחקן שנה ב', הייתי מציב אותו גבוה ברשימת המעומדים לתואר "השחקן המשתפר של העונה".
        אייטון, בוקר, ורוביו, הולכים להטריף את ההגנות היריבות בעונה הבאה. פיק אנד רול, עם חיתוך חזק ומהיר לסל, אנחנו כבר יודעים שהוא יודע לעשות. בשנה הבאה נראה לצד זה קצת פיק אנד פופ לכיוון קו ה-3 (עדיין שחרור זריקה אטי למדי. אבל הוא עובד על זה), כאשר בכל הזמן הזה יש את האיום המתמיד של בוקר בצד הנגדי.

        1. פשוט אין לו את זה.
          חוסר המושג הטוטאלי בהגנה לא יאפשר לו להיות סנטר פותח רציני. זה פשוט לא משתלם.
          אם אתם רוצים קוריוז כזה שקולע כמה נק' בהתקפה והקבוצה ממשיכה להסריח – אז סבבה.
          וגם בהתקפה, הוא פשוט חסר נוכחות לחלוטין.
          בחסימות, בצבע, בהכל.
          זה ממש להרגיש עם ולהיות בלי הסנטר הזה.

          1. בחסימות, בצבע???
            כבר בעונה שעברה הוא היה מצוין בתחומים אלו. הוא נע לחסימה ללא הרף, הוא חוסם עם "גוף", ולא חסימות "על הדרך". כנ"ל בצבע –
            הוא הסיבה היחידה שהסאנס היוו איום על ריבאונד ההתקפה.
            ואת כל אלו הוא עשה ללא רכז אמיתי בקבוצה.
            .
            לגבי ההגנה –
            כן, יש לו רגעים "מתים" בהם הוא מאבד את השחקן שלו, או חמור יותר, את החילוף בהגנה.
            אבל הוא הראה שיפור ככל שהעונה התקדמה. הגנת הצבע שלו? לא רעה בכלל.
            צריך לזכור –
            הוא סנטר. הוא ילד. לסנטרים לוקח קצת יותר זמן ללמוד את המשחק בזירה של המבוגרים. בעונה שעברה, הוא לא רק שלא אכזב, הוא גם הפתיע לטובה בכמה תחומים של המשחק (יכולת המסירה שלו זו אולי ההפתעה הגדולה ביותר במשחקו).
            .
            חכה, ותראה. אין לי ספק שאתה תופתע לטובה, ובגדול.

            1. גיא פשוט אין לו את המנטליטי של סנטר.
              לא ניתן לעשות יש מאין.
              הוא לעולם לא יהיה לדעתי שחקן של אימפקט אלא מקסימום נקודות זבל (שעולות יותר בהגנה).

          2. זה לא סוד שאני לא אוהב את הבחירה ההיא של פיניקס. בין בחירות שהיו בבירור יותר טובות (אנחנו נקום בוקר אחד ונגלה שהעונה האחרונה הייתה רגע פאנק'ד אחד גדול ופיניקס בעצם בחרה בדונצ'יץ', נכון? מישהו צריך להחזיר את אשטון מפרישה) לבין זה שאני לא מבין כל כך את הטעם לבחור כל כך גבוה שחקן שהוא בעצם סנטר קלאסי במשחק של היום.
            אבל אם יש שחקן שמתעקש להוכיח לי, למרות התנגדות אישית עצומה במיוחד ודרך עפעפיים סגורות, כמה יכולה להשפיע גרסא מודרנית של סנטר קלאסי על המשחק זה יאניס. אז אני חוזר לראות מה עשה אייטון מולו.
            נכון, כדי לנסות להתמודד עם יאניס בסך הכל צריך להיות גדול ולהצליח להישאר לפניו. עם עזרה נאותה, גם פרד ואן וליט הצליח לעשות את זה בפלייאוף האחרון. אבל זה רק נשמע פשוט, והרבה יותר קשה לביצוע. ובדרך כלל כשאייטון קיבל הוראות פשוטות, גם אם קשות לביצוע – הוא די הצליח:
            https://twitter.com/Mike_Schmitz/status/1102808273852350464

            1. לא בשונה מאותה פעם אי אז כאשר פורטלנד בחרו בסנטר לפני דוראנט (רגע. בשונה, בטח שבשונה! חמסה, חמסה, חמסה),
              גם את הסאנס אני לא מאשים כאשר החליטו לבחור באייטון. הרציונל קיים.
              .
              אם בחרטות עסקינן –
              לא צריך להרחיק רחוק יותר ממושא הפוסט.
              הסאנס היו זקוקים לרכז. וכזה היה, אחד שלא מעט פרשנים האמינו שהם אכן יבחרו בו. אבל הסאנס, עם הבחירה ה-4 העדיפו ללכת על ג'וש ג'קסון. פוקס נבחר על ידי הקינגס,
              והנה אנחנו כאן. היכן ג'קסון, והיכן פוקס.

  2. אחלה טור ואחלה תרגום
    אהבתי את המחוייבות של דיוואץ שמניעה אותו יחד עם שרידי הקבוצה השדודה ההיא שמחזיקים בתפקיד בקבוצה.
    מקווה שיצליחו ויקחו אליפות
    🙂

  3. המון תודה סמיילי.
    דיוואץ פתר את העימות בין ייגר לוויליאמס בכך ששניהם כבר לא בקבוצה.
    קראתי את הכתבה בזמנו באנגלית היה משהו מרענן בתרגום :).
    אני חושב שהבסיס של פוקס באגלי והילד הוא נהדר, הילד מגן טוב ממה שחושבים, חוטף הרבה והשתפר המון שנה שעברה והוא גם לא נמוך, לסקנד גארד.
    שנה שעברה הסגל היה לא מאוזן ושמפרט ובוגדנוביץ שחקו בעמדה 3 ובארנס ב4.
    השנה בארנס יחזור ל3 כמו ששחק בגולדן סטייט ובוגדנוביץ יהיה מחליף ראשון בעמדות הגארד.
    בוגדן נתן עונת רוקי נהדרת ועונת סופרמור פושרת מאד מרובת פציעות שסחב וזו השנה שלו לחזור לעצמו ולהתבסס בליגה.
    הקינגס התחזקו השנה בעיקר בשחקנים משלימים, לדעתי מתאימים בול , אבל ביחס לחלק מהיריבות פחות מוכשרים, ההיתרון של הקינגס שהקור ימשיך לתת את הקצב ואף ישתפר והשחקנים שהובאו ישלימו וישפרו ולא ישנו סגנון, בניגוד לקבוצות כמו פיניקס וניו אורלינס שצריכות לעצב סגנון והיררכיה, בקינגס זה כבר שם, שינוי המאמן לוולטון רק ישפר את הקיים.

  4. תודה סמיילי. ההחלטות של דיבאץ' על פוקס ובאגלי היו מצוינות . מסכים מאוד אתך זיו על כך שוולטון זה שינוי מרענן,
    שנתנו לו מעט בלייקרס לעבוד עם הצעירים האיש הוכיח שיש לו יכולת כזו. לא אתפלא לראות את הקינגס משתחלים כבר העונה במערב המאוד פרוע לפלייאוף מהמקום השמיני .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט