שחקנים שאסור לשכוח: שיין באטייה / רועי ויינברג

שיין באטייה היה מנצח. הוא השחקן היחיד בהיסטוריה ששיחק ב-2 קבוצות שניצחו יותר מ-20 משחקים ברציפות, לקח אליפות מכללות עם דיוק ועוד 2 באן.בי.איי עם מיאמי של לברון, כשבראשונה הוא שחקן חמישייה ובשנייה שחקן רוטציה משמעותי. הוא היה חלק מקבוצה שאסור לשכוח, יוסטון של 2009, שהצליחה לגרור את הלייקרס של קובי וגאסול ל-7 משחקים בלי שני שחקניה הטובים ביותר ועם ארון ברוקס וצ'אק הייז בחמישייה.

באטייה לא היה איש של מספרים. הוא היה שחקן הגנה פנטסטי ובשנת השיא שלו (בקבוצה תחרותית) קלע 10 נקודות עם 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים וחטיפה למשחק, לא רחוק מקנת' בייזמור, למשל. יכול להיות שבליגה של היום היו משתמשים בו טוב יותר כגבוה עם קליעה טובה מהשלוש, אבל יש לא מעט שחקנים כאלה כמו רשארד לואיס או שחקנים נשכחים אחרים משלהי העשור הקודם. באטייה היה שונה.

הוא היה ההפך מאנוכי. במשחק אחד מול סן אנטוניו הוא ביקש מריק אדלמן, מאמן הרוקטס, לעלות מהספסל כדי לשמור על מאנו ג'ינובילי לאורך משחק שלם. הוא חילק כתבי-עת כלכליים לחבריו לקבוצה וקיבל כמויות של אנליטיקס לפני כל משחק, שנים לפני שהמתמטיקה הפכה למיינסטרים באן.בי.איי. אחרי שהיה כוכב של מכללה גדולה של אליפות מכללות וגמר, נוסף על בחירת לוטרי. הוא היה השחקן המנצח ביותר של דיוק בכל הזמנים (133 ניצחונות מ-148 משחקים, שקול ל-74 ניצחונות בעונה הסדירה), שנחת בקבוצה חלשה. זה לא מקרי שהעונה המרשימה ביותר שלו, סטטיסטית, הייתה גם הראשונה בליגה. הוא לא היה בחור של מספרים ופנטזי.

הוא הפך את ממפיס לקבוצת פלייאוף כשהגיע אליה והיה אחת הסיבות לשדרוג של מיאמי בין העונה הראשונה לעונה השנייה של לברון, מי שהפך אותם מחבורת כוכבים לקבוצה. אוהדי ההיט יזכרו לו את 6 השלשות במשחק 7 של גמר 2013, בלעדיהן ההיט לא היו זוכים בכלום. באותו משחק, החשוב ביותר בהיסטוריה של הפרנצ'ייז, הוא היה טוב יותר משחקנים כמו כריס בוש וטוני פארקר. זה לא מקרי שהוא קיבל כמויות של דקות בלי תרומה משמעותית בהתקפה בקבוצות שקידשו את המספרים כמו הרוקטס של טי-מאק וההיט של ג'יימס.

כל סרט מוצלח צריך דמות משנה חזקה. בין אם זה סאני קורליאונה, אמון גת או קולונל קילקגור (אפוקליפסה עכשיו). שיין באטייה היה דמות המשנה הזאת: שחקן שהפך את כל מה שסביבו לטוב יותר, גם אם לא זכה לאור הזרקורים. הוא היה הפועל השחור האולטימטיבי ושחקן שלשות והגנה עשור לפני שכל קבוצה בליגה חיפשה משהו כזה. כל קונטנדרית היום הייתה מרוויחה ממנו, ווינר גדול שהקדים את זמנו.

רועי ויינברג

סגן עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. בחירה מצוינת וכתיבה נפלאה.
    מסוג השחקנים שהיום היה יכול להיות גם כוכב, אבל עשה את שלו, ועשה את זה מצוין.
    העובדה שהוא היחיד שהיה חלק מ-2 רצפי 20 ניצחונות אומרת משהו על האופי שלו, ועל היכולת שלו להשתלב בקבוצות איכותיות.

  2. אחד הטריידים הראשונים של דרל מוריי ביוסטון, שראה בבאטיה שחקן שמייצג יותר מהכל את מהפכת האנליטקס בליגה.
    שחקן שמייצר הרבה יותר מהססטטיסטיקה הרשמית, נכס לכל קבוצה שהוא שיחק בה.

    1. אחת הקבוצות שאני הכי אוהב, בפלייאוף שבו התחלתי באמת לעקוב אחרי הליגה. הצליחו לנצח 53 משחקים בעונה הסדירה כשמגריידי משחק ב-35, באטייה מפספס 22 וראפר איילסטון, הרכז הפותח, משחק ב-48.

      בסיבוב הראשון הם עברו את פורטלנד של ברנדון רוי ואולדריג' ב-6 משחקים, בלי מגריידי ואיילסטון אבל עם הרבה מאוד מינג ששלט מתחת לסל ועם משחק נהדר של ארטסט. בסיבוב השני, נגד הלייקרס, יאו נפצע אחרי 3 משחקים בפיגור של 2-1.

      ללייקרס היו את קובי, פאו גאסול, אנדרו ביינום ולמאר אודום, כנראה יותר טובים מכל מה שהיה ליוסטון: ארטסט, ארון ברוקס, באטייה, לואיס סקולה בשיא וקייל לאורי הממש צעיר. הגנה טובה והתקפה קבוצתית, הודות לשילוב של צ'אק הייז כסנטר, אפשרה להם לכפות משחק שביעי עם המון לב. במשחק הזה הלייקרס ניצחו, בדרך לאליפות, אבל הקוקוס נתנו חתיכת פייט.

  3. thx
    .
    הוא היה סקפטי.
    למרות שהיה אופטימיסט מושבע.
    הוא היה גם אופטימיסט וגם סקפטי.
    עוד במיאמי הוא היה סקפטי.

  4. תודה, הפינה מעולה!
    לדעתי מקומה כל השנה, אם כי לאורך העונה אולי כפעם בחודש או קצת יותר.
    את באטייה הכרתי אבל חידשת לי כמה דברים. יש שחקנים שהכרתי רק דרך הפינה הזו. הסרטון בסוף מצוין.

  5. בחירה מצויינת. במיאמי התאהבתי בבחור השקט והפיקח הזה, אחד מהמגינים הטובים ביותר, ובטוח השחקן האנדרייטד ביותר מאליפויות מיאמי. שוחחתי איתו ארוכות בחדר ההלבשה כמה וכמה פעמים. אלה לא היו ראיונות. פשוט שוחחנו על הכל: דוק, פן סטייט, הבעייה של הפלשטינאים בעזה, ומה לא. הוא תמיד אטובייקטיבי ועם ראש פתוח. אוהד ישראל אבל לא ללא תנאי. גבר-גבר!

  6. כל מילה בסלע. תודה רבה רועי. שחקן שאף פעם לא רצית לפגוש במדי היריבה. לצערי, פגשתי אותו….

  7. תיסלח לי מאוד..כן?
    אבל אמון גת קצין האס .אס הרוצח האכזרי היה אדם אמיתי ולא דמות בסרט. אני לא רואה שום סיבה הכרחית להזכיר אותו בכתבת ספורט!!

  8. תמונה שלו צריכה להיות במילון תחת הגדרת ה-"X פקטור". בלעדיו ההיט לא היו מסוגלים להביא לעולם את ה-positionless basketball.
    .
    תודה, רועי. אחלה שחקן לפרוייקט, אחלה פוסט!

  9. באטייה בשבילי תמיד יהיה קודם כל הקפטן של דיוק שאסף סביבו את קבוצת הכוכבים של הבלו דווילס (ג'יי וויליאמס, כריס דוהון וקרלוס בוזר) ומעמיד אותם במקום כשהיה צריך. לדעתי, הוא הסיבה העיקרית לזכייה שלהם ב-2001 אל מול ההפסד בגמר 1999.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט