שחקנים שאסור לשכוח- פג'ה סטויאקוביץ'/ רותם אלרן

6כחלק מפרויקט 'שחקנים שאסור לשכוח' אנו כותבים על שחקנים שונים שכבר פרשו ושבאופן יחסי, לא היו מאוד מוכרים או מוערכים, ואנו כותבים עליהם על מנת שלא יישכח אילו שחקנים נפלאים היו. בגלל זה החלטתי לכתוב על פג'ה סטויאקוביץ', שלדעתי אידיאלי לפרויקט זה.

תוצאת תמונה עבור ‪Peja Stojaković‬‏

פג'ה הוא אחד מהשחקנים האירופאיים הגדולים בכל הזמנים (בטופ 10 שלי) ופיור שוטר, שבליגה של ימינו היה יכול להיות אולסטאר קבוע, ולא אולסטאר לתקופה קצרה כפי שהיה בשנות משחקו (3 פעמים אולסטאר). הוא אחד השחקנים שהובילו את פריצת הדור האירופאי הצעיר בשלהי שנות התשעים, יחד עם דירק נוביצקי שזה עתה פרש, והוא לא מקבל הרבה תשומת לב כאחד מהאירופאים הכי גדולים שאי פעם דרכו על פרקט ה-NBA.

פג'ה היה אחד ממובילי המהפכה של גבוהים עם קליעה ששיחקו בעמדות שבדרך כלל שחקנים בגובהו של פג'ה (2.06 מ') לא משחקים בהן והיה מעין שוטינג גארד ענק בזמנו, וזה היה יוצא דופן ומיוחד, ומבחינת מידיו וקליעתו הזכיר בכך את לארי בירד האגדי.

אז מי הוא בעצם פג'ה סטויאקוביץ'?

פג'ה נולד בשנת 1977 בקרואטיה, באותו זמן חלק מיוגוסלביה. כבר בנערותו שיחק כדורסל והיה מצוין, ובגיל 15 (!!) בלבד החל לשחק כדורסל מקצועני במדי הכוכב האדום בלגרד, שבאותו זמן הייתה אחת מאריות היבשת. יחד עם הקבוצה הוא זכה באליפות קרואטיה. לאחר שנתיים בכוכב האדום, הוא עבר לפאוק סלוניקי היוונית, עימה זכה בגביע קוראץ' והיה אחד השחקנים הבולטים באירופה בגיל צעיר מאוד ונבחר בדראפט 1996 ע"י סקרמנטו בבחירה ה-14, וזהו אחד ממחזורי הדראפט הטובים בהיסטוריה, גם בזכות אותו נער אירופאי שנבחר בבחירה ה-14.

לאחר שנתיים נוספות בהן המשיך להתחשל בפאוק, פג'ה הצטרף לסקרמנטו ורשם עונת רוקי טובה, כשעלה מהספסל ב-47 מתוך 48 משחקים בהם שיחק (עונת הרוקי שלו הייתה עונת 1998/99, שהייתה עונה מקוצרת בשל שביתה) ל-21.4 דקות, כמות גדולה לשחקן שנה ראשונה, ורשם 8.4 נקודות , אך רק ב-37.8% מהשדה ו-32% משלוש.

למרות עונת הרוקי החלשה (באופן יחסי) שחווה, בעונתו השנייה כבר החל להסתגל ל-NBA, וב-74 משחקים, בהם עלה בחמישייה הפותחת ב-11, קלע 11.9 נקודות, כשהוא משפר את אחוזי הקליעה מהשדה ב-7% ומשלוש ב-5.5%.

לאחר עונתו השנייה, בעונתו השלישית ובגיל 23 בלבד, חווה פריצה ענקית ופתח בכל 75 המשחקים בהם שיחק, שיחק 38.7 דקות למשחק, וקלע 20.4 נקודות, יחד עם 5.8 ריבאונדים ו-1.2 חטיפות, כשהוא קולע ב-47% מהשדה, 40% משלוש ו-85.6% מהקו. לאחר עונה מדהימה בחינה אישית עבורו, בעונה שלאחר מכן המשיך להפגין יכולת מרשימה, נבחר לראשונה לאולסטאר, ויחד עם מייק ביבי שהגיע בטרייד וכריס וובר, הוביל את הקינגס לריצת פלייאוף מרשימה.

בעונה שאחר כך מעט ירד ביכולתו (19.2 נקודות למשחק) אך עדיין נבחר למשחק הכוכבים והוביל גם בשנה זאת את הקינגס לריצת פלייאוף מרשימה, אך לבסוף הודחו.

בעונת 2003/04 זה כבר היה סיפור אחר לגמרי, כשהיה מקום שני בליגה בנקודות למשחק (24.2 נקודות למשחק), נבחר פעם נוספת לאולסטאר וקלע ב-92.7% מהעונשין (!!!). גם בעונה שלאחר מכן המשיך להיות מצוין עם 20.1 נקודות למשחק, אך הקינגס לא עברו את הסיבוב הראשון בפלייאוף.

בעונה שלאחר מכן המשיך להיות טוב, אך הועבר באמצע העונה בטרייד לאינדיאנה פייסרס, שם המשיך להיות טוב, אך לא מצוין. בקיץ חתם עם הניו אורלינס הורנטס של כריס פול על חוזה של 64 מליון דולר לחמש שנים, אך גורלו הכה בו, כשעקב פציעות החמיץ את רוב העונה (שיחק רק את 13 המשחקים הראשונים של העונה). בשלושת השנים הבאות היווה שחקן משלים טוב, אך לא היה הכוכב שהיה פעם. לאחר שישה משחקים לתוך עונת 2010/11 הוא הועבר לטורונטו ראפטורס אך שוחרר לאחר שני משחקים במדיהם, וחתם בדאלאס מאבריקס.

בדאלאס היה שחקן רוטציה משמעותי והמשיך לקלוע שלשות כבעבר, ועונה זו הסתיימה עם טעם מתוק של אליפות, והוא בחר לפרוש ממשחק פעיל בגיל 34 בלבד.

בסופו של דבר, חבל שפרש בגיל צעיר באופן יחסי (בגילו של וינס קרטר שעדיין משחק) ואם היה נשאר עוד 5 שנים בליגה אני משוכנע שהיה יכול להיות שחקן משלים חשוב לקבוצות אלופות, אך בעקבות פציעות שניטרלו אותו לזמן רב בשנותיו האחרונות, הוא למרבה הצער פרש.

היכן הוא כיום?

כיום פג'ה הוא עוזר הג'נרל מנג'ר בסקרמנטו קינגס, והוא הג'נרל מנג'ר של קבוצת הג'י ליג שלהם. בנוסף לכך, הוא נשוי ויש לו שלושה ילדים והוא מנהל קרן הנועדה לשפר את חייהם של ילדים רבים במדינות הבלקן.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. אחלה שחקן
    היה הצלע השקטה (יחד עם טורקגולו) בקבוצה המלהיבה של סקרמנטו.
    ואני חושב שבאמת השם שלו זה פחה, ורק באנגלית זה פז'ה
    🙂

  2. אחלה כתבה. למדתי שהוא פרש כאלוף.
    פג'ה אחד האירופאים הגדולים הנ.ב.א אולי טופ 20.
    היום הוא חזק בחונטה הסרבית בסקרמנטו.
    דיברתי איתו לפני כמה שנים, הוא אחלה גבר וצחקנו על העונה בפאוק כשהוא זוכר חסד נעורים לצביקה שרף. הוא חי בגבוה בקליפורניה ואישתו שוות על.

  3. תודה רותם. יחד עם נוביצקי הציג לליגה את "האירופאי החדש" , קליעה אבסולוטית, חכם ושקט. האליפות בדאלאס הייתה סיום ראוי לקריירה שלו.

  4. סטויאקוביץ' בסקרמנטו. מהבולטות בדוגמאות לעד כמה המשפט "עדיף גרם מזל…" הוא מדויק.
    .
    אחרי המפלה (לשופטים) בפלייאוף 2002, סקרמנטו של פלייאוף 2003 עלו לשחק חדורי מטרה. סטויאקוביץ' אחרי עונה רגילה טובה (כמצוין בפוסט),
    התחיל את הפלייאוף רותח. בסדרת הסיבוב הראשון מול יוטה, סטויאקוביץ' היה בלתי ניתן לעצירה, כאשר הוא מסיים את הסדרה עם 22.6 נק' למשחק ב-65.5% אפקטיבי מדהימים. במשחקים 4 ו-5 בדרה מול יוטה (המשחקים שהכריעו את הסדרה) נראה היה שהא שכח איך להחטיא. היו לו במצטבר ב-2 המשחקים 18 מ-27 מהשדה, 5 מ-7 מהשלוש. זה 76% אפקטיבי בלתי עצירים. הקינגס? הם, עם סטויאקוביץ' כקלע המוביל, עם וובר כמנהל המשחק למעשה,
    נראו בלתי עצירים.
    בסדרה הבאה המתינה להם משוכה לא קלה –
    אחת מ-2 מובילות המערב, דאלאס. הקינגס, למרות שסיימו את העונה עם 59 ניצחונות, היו כבר בסיבוב השני ללא ביתיות.
    זה לא מנע מהם לקחת את הביתיות בסדרה כבר אחרי המשחק הראשון –
    הקינגס הציגו כדורסל התקפי שותף, כאשר שוב זה סטויאקוביץ' שמסיים כקלע המוביל של הקבוצה. הוא סיים את המשחק עם 26 נקודות, 66% אפקטיבי, 9 ריבאונדים, ו-4 אסיסטים. הקינגס שוב נראים כמו קונטנדרים. והפעם, אם אלילת המזל תאפשר, לא יעמדו בדרכם שופטים עם משרוקיות מקולקלות.
    אבל זו אלילת המזל. היא (לא ברור למה) שונאת את הקינגס.
    במשחק מס' 2, הקינגס מאבדים את כריס וובר, אחרי שזה סובל מפציעה אכזרית –
    וובר קרע את ה-ACL. כמובן שלמשחק הוא לא חזר. כמובן שאת העונה הוא סיים. החלק העצוב הוא שבדיעבד זו הייתה הפציעה שסיימה את הריצה של אותה קינגס מופלאה.
    הקינגס, ללא וובר (שחקנם הטוב ביותר. אחד מהשחקנים הטובים בליגה באותה תקופה – את עונה עונה סיים כחבר ב-ALL NBA בפעם השלישית ברציפות. זו גם הייתה הפעם האחרונה שלו כ-ALL NBA)
    הקינגס לא נכנעו. הם הצליחו להישאר צמודים במהלך הסדרה, ולמשוך את דאלאס של נוביצקי ונאש ל-7 משחקים.
    אבל ללא וובר, זה היה יותר מדי.
    נקודת השבר היה הפסד הבית האכזרי במשחק 3, אז הקינגס נלחמו עד הרגע האחרון, במה שיזכר כאחד מגדולי משחקי ה-NBA:
    בתוך הרבע הרביעי, הקינגס הובילו בהפרש דו ספרתי, סל של סטויאקוביץ' העלה אותם ליתרון 101 – 89. הבעיה?
    הם היו גמורים. ללא וובר, הרוטציה הקצרה, התקצרה עוד יותר. העבירות הצטברו, ודאלאס חזרו למשחק.
    17 שניות לסיום, כאשר סקרמנטו ביתרון של 2 נק', סטויאקוביץ' מחמיץ הזדמנות לגמור את המשחק. מי ששולח את המשחק להארכה, זה שחקן שגם זכאי להופעה במסגרת ה-"אסור לשכוח" –
    ניק ואן אקסל. הוא קולע סל, 3 שניות לסיום, והקבוצות הולכות להארכה.
    גם הארכה זו צמודה להפליא. גם בהארכה זו הקינגס מחמיצים הזדמנות לסגור את המשחק. יש הארכה 2.
    הקינגס, עם שחקנים שכבר צברו 50+ דקות נופלים מהרגליים. מייק ביבי וג'ים ג'קסון כבר מזמן יצאו ב-6 עבירות. ואלו דאלאס שצולחים את המשוכה, ומצליחים להשיג ניצחון קריטי.
    סטויאקוביץ סיים את משחק ההפסד האכזרי עם 39 נק', 8 רב', 5 מ-10 מהשלוש.
    40 נקודות של ואן אקסל מספסל דאלאס, היו יותר מדי עבור הקינגס.
    .
    את אותו פלייאוף סטויאקוביץ' סיים עם 23.1 נקודות למשחק ב-55.9% אפקטיבי נהדרים. הוא את שלו עשה. זו אלילת המזל שהכניסה מקל בגלגלי הקבוצה (או לצורך העניין – בברכו של וובר).
    לשמחתו של פג'ה, הוא זכה לשחק במדי אותה יריבה לה הפסיד, דאלאס מבריקס, והפעם הוא היה בצד המנצח. תרומה כמו זו שנתן במדי סקרמנטו הנפלאה, לא יצא לו שוב לתת.
    אבל מה שהוא כן עשה, זה לקלוע כמה סלי קלאצ' נהדרים, סלים שאין לי ספק שחקוקים בזיכרונותיהם של אוהדי הקבוצה
    (אולי גם אוהדי הלייקרס זוכרים את ה-6 מ-6 מהשלוש במשחק 4, המשחק ששלח אותם הביתה חפויי ראש).
    .
    תודה, רותם. בחירה שחקן נהדרת.

  5. תודה רבה. בחירה מצוינת. אחד הקלעים הגדולים בתולדות הליגה שנשכח משום מה ולא מקבל את הכבוד המגיע לו.
    העונות שלו בסקרמנטו, והאליפות בדאלאס, היו גדולות מהחיים.

  6. סג'ה היה אחד השחקנים האהובים עלי. היתה לו אותצה הבעת פנים כמו לפטרוביץ'. הוא היה פיור שוטר מהמצויינים ביותר. היתה לו הבעת פםנים של מנצח. הוא היה אחד האירופאים הטובים כאן.
    תודה על הסקירה

  7. אחד השחקנים האהובים עליי .
    צביקה אימן אותו בפאוק שם היה מלך הסלים של היורוליג ( בשמו הקדום) וסגן אלוף יוון.
    שמחתי שזכה בטבעת בעונתו האחרונה עם הגרמני בדאלאס.

  8. שחקן שמאד אהבתי בעיקר כי כל פעם שהייתי רואה אותו על המגרש המילה שהייתה עולה לראש היא אלגנטיות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט