הזכוכית מנירוסטה – הקיץ של פיטסבורג סטילרס / פריים-טיים זק

הזכוכית מנירוסטה – הקיץ של פיטסבורג סטילרס / פריים-טיים זק

לא רבים יודעים אבל המונח "נירוסטה" השגור בעברית של משפצים הוא בעצם כינוי לפלדת אל-חלד (קיצור השם הגרמני  Nichtrostender Stahl, והוא סימן מסחרי רשום של חברת טיסנקורפ הידועה לשמצה מפרשת הצוללות). נראה שגם הקבוצה הגאה מפיסטבורג, הנקראת על שם תעשית הפלדה המשגשגת (לשעבר) באזור המערבי של פנסילבניה עברה קיץ של צלילה עמוקה (שבא בעקבות עונה לא קלה ב- 2018) בתקווה לחדש את המוניטין ואת ההישגים שהגיעה אליהם בעבר הלא כל כך רחוק.

הקבוצה שהיתה סמל של יציבות והצלחה (בין היתר בשל כך שהעסיקה רק שלושה מאמנים ב-50 (!) השנים האחרונות, כשהאחרון שבהם, מייק טומלין, עומד לפתוח את עונתו ה-13 בקבוצה) ומחזיקה בשיא כמות האליפויות בעידן הסופרבול (6, יחד עם הפטריוטס שהשתוו אליהם עם הזכיה בפברואר האחרון) חוותה במלוא העצמה את חסרונות העידן החדש בו השחקנים צוברים כח רב (מוגזם?) ואיבדה מספר שחקני מפתח בנסיבות לא קונבנציונליות, אך תנסה לנצל את ניקוי האורוות שנכפה עליה כדי לצאת לדרך חזקה ולעלות שוב למסלול עם רוח צוות ולחימה שיאפשרו את ניצול הכישרון הרב שעדיין נמצא בסגל הקבוצה כדי להגיע לפלייאוף (אותו החמיצה הקבוצה בשל שורת הפסדים אומללה בשלהי העונה שעברה) ומשם בשאיפה לטפס לעוד סופרבול ואולי אליפות.

ההיסטוריה של הסטילרס היא כאמור ארוכה ומפוארת. עידן הזהב של הקבוצה היה בשנות השבעים בהן הקוורטבק האגדי טרי ברדשו והגנת "מסך הברזל" השיגו ארבע אליפויות. הגלגול המצליח האחרון של הקבוצה החל בשנת 2004 בה גייסה את הקוורטרבק בן רוטליסברגר (במקום ה-11) והצליחה להשיג שתי אליפויות (ב- 2005 ו-2008).  הקבוצה העפילה באופן כמעט קבוע לפלייאוף אך מאז 2010 (אז הפסידה במשחק האליפות לגרין ביי) לא הצליחה להגיע לסופרבול.

בשנים האחרונות הקבוצה כונתה ה- KILLER B'S – על שם שלושת השחקנים המובילים שלה – הקוורטרבק בן רוטליסברגר, התופס אנטוניו בראון והרץ לבאון בל. שלושתם הובילו חולית התקפה כמעט בלתי עצירה שדורגה בין חמש ההתקפות הטובות בליגה במרבית שנים האחרונות ובד"כ נפגעה מהגנה לא מספיק טובה שמנעה מהקבוצה להגיע לשלבים הגבוהים של הפלייאוף.

סיפור ההתפרקות של הקבוצה החל במחזור ה- 13 של עונת 2017. באותה עונה הקבוצה התברכה, שלא כהרגלה, גם בהגנה מצוינת בראשות הליינבקר ריאן שזייר. באותו מחזור מאזן הקבוצה היה 9 נצחונות ו- 2 הפסדים, היא היתה בדרך הבטוחה לפלייאוף ורבים ניבאו לה אליפות. באותו משחק טרגי מול סינסינטי נפצע שזייר קשה מאד בגבו (במשך חודשים לא היה ברור אם יוכל ללכת שוב והוא כמובן לא חזר לשחק מאז). הקבוצה מוכת ההלם הצליחה להעפיל לפלייאוף אך ההגנה החזקה שלה הפכה לנקודת תורפה והיא הפסידה לג'קסונוויל (במשחק בו ספגה 42 נקודות מבלייק בורטלס…) וסיימה את העונה למרות הישגי שיא של הרץ לבאון בל (שהשיג כמעט אלפיים יארדים בריצה ותפיסה!) והתופס אנטוניו בראון (1500 יארד).

אנטוניו בראון ולבאון בל – נטשו את הספינה

 

בקיץ שאחריו החליטה הקבוצה לשים "פרנצ'ייז טאג" על לבאון בל (פרוצדורה המאפשרת לקבוצה למנוע מעבר של השחקן לקבוצה אחרת בלי לתת לו חוזה ארוך טווח). בל המתוסכל החליט שהוא אינו מצטרף לאימוני הקבוצה – שוב, נוהל מו"מ מקובל בין שחקן לקבוצה במצבים אלה. אך להפתעת כולם שני הצדדים התבצרו בעמדותיהם, בל לא פתח את העונה עם הקבוצה וככל שנקפו המחזורים התברר כי הוא עומד להפסיד את העונה כולה (ובכך גם כ-15 מיליוני דולרים שהיה יכול לקבל באותה עונה). במהלך העונה היה ברור שבל סיים את דרכו בקבוצה אך בשל הפריחה המפתיעה-משהו של הרץ המחליף ג'יימס קונר (שהשיג כמעט 1000 יארדים בריצה ועוד 500 בתפיסה במהלך העונה) חסרונו לא כ"כ הורגש והקבוצה עדיין הצליחה לייצר התקפה שדורגה במקום השישי בליגה. עם זאת ההגנה לא הצליחה להתגבר על חסרונו של שזייר הפצוע, מה שהוביל ליכולת לא יציבה של הקבוצה כולה ולקריסה לקראת סוף העונה (4 הפסדים ב-6 המחזורים האחרונים) שעלתה לה באיבוד המקום בפלייאוף לבולטימור שהפתיעה עם ריצה מאוחרת (תרתי משמע) בכיכובו של הקוורטבק הצעיר לאמאר ג'קסון.

עם סיום העונה שוחרר כמובן בל וחתם אצל הג'טס (בחוזה נמוך משמעותית ממה שציפה לו) אך בכך לא נגמרו צרותיה של הקבוצה שכן התופס המצטיין בראון (שהפגין חוסר שביעות רצון כל העונה) דרש טרייד (למרות שהיה עדיין תחת חוזה מול הקבוצה) והסטילרס נאלצו להעבירו עבור נזיד עדשים (שתי בחירות דראפט בסיבובים מאוחרים) לאוקלנד ריידרס.

אם כך, אחרי שנה (וקצת) בה איבדה הקבוצה שלושה מכוכביה הגדולים נותרו המאמן טומלין והקוורטרבק רוטליסברגר (כשהוא כבר בן 37) כמי שישמרו על המסורת המפוארת ויובילו פתיחת עידן חדש לקבוצה הגאה. האם יצליחו לעשות זאת? ובכן, המשימה בוודאי לא תהיה קלה אך יש סימנים מעודדים וסגל צעיר ובטיח שבמידה ואכן יפגין את הלכידות, הנחישות והעקביות שחסרו כל כך בקבוצה המפוררת של השנה שעברה יכול להגיע לפחות לאליפות הבית (ולפלייאוף), וזאת על חשבון אלופת הבית המכהנת (בולטימור רייבנס) למרות ההתחזקות של הקליבלנד בראונס הצעירה והמבטיחה.

רוטליסברגר וטומלין – יובילו את אנשי הפלדה לעידן חדש?

 

כצפוי הכל מתחיל מעמדת הקוורטרבק. ביג בן הסיר מעליו הרבה סימני שאלה (וגם הרהורי פרישה) עם עונה פנטסטית ב-2018, כשניכר שייצר כימיה טובה עם המתאם ההתקפי החדש רנדי פיכטנר. הוא השיג הכי הרבה יארדים (כן, יותר מפטריק מהומס…) עם 5130 יארד ב-67% דיוק. הוא אמנם מאבד לא מעט (מה שעולה לו ברייטינג לא מבריק) אבל המנהיגות והקשיחות שלו נשארו כשהיו ובמידה ויצליח ללכת בעקבות בריידי ובריס ולמשוך את היכולת הטובה בשנתיים-שלוש הקרובות הקבוצה בהחלט יכולה להיות שקטה בעמדה המשמעותית ביותר. חשובה מאד (בוודאי לקוורטרבק מבוגר יחסית, שהוא כבר פחות נייד ויותר פציע) היא העובדה שרותליסברגר נהנה מקו התקפה שהוא אולי הטוב ביותר בליגה בהגנה על המסירה וששמר על המשכיות (4 שחקנים ממשיכים משנה שעברה). למרות אבדן מאמן קו ההתקפה (מייק מונצ'ק שעבר לברונקוס) החמישייה הזו תמשיך להגן היטב על רותליסברגר.

החסרון היחסי של קו ההתקפה הזה הוא בחסימה למהלכי ריצה אך הרץ הצעיר ג'יימס קונר כבר הוכיח, כאמור, כי הוא מסוגל להניע את השרשראות גם עם עזרה מוגבלת זו. השאלה היא כמובן כיצד קבוצת התופסים תתמודד עם חסרונו של בראון. ג'ו-ג'ו סמית שוסטר היה כבר בעונה שעברה התופס המוביל בחינת יארדים (מעל 1400 יארד) אך לא ברור עד כמה יצליח להתמודד עם מצב שההגנות מתמקדות בו ולא בבראון מהצד השני. כדי לעזור לו, הקבוצה התחזקה בדונטה מונקריף שהגיע מהיגוארס וגייסה את דיונטה ג'ונסון בדראפט וכמובן יסתמכו גם על הטייט אנד האמין וואנס מקדונלד (שהפך למחזיק הלא מעורער של העמדה אחרי שג'סי ג'יימס עבר לדטרויט). יש להניח שעם ההתבגרות והשיפור של קונר וסמית-שוסטר והחיזוקים שבוצעו בסגל התופסים ההתקפה תשמור על מיקומה כאחת הטובות בליגה, למרות שצפויה ירידה מסוימת (במיוחד בהתקפת המסירה) לעמת השנים הקודמות.

סימן השאלה הגדול יותר הוא לגבי ההגנה. הקבוצה בונה רבות על הליינבקר דווין בוש שגייסה בסיבוב הראשון בדראפט כמי שינהיג את ההגנה וימלא את החור שנותר לאחר פציעתו של שזייר. הקו ההגנתי הקדמי שהוביל את הליגה בסאקים (52 – בראשות קאמרון הייוורד הוותיק והטוב שרשם 20 סאקים) ודורג ראשון כנגד המסירה ימשיך להיות נקודת חוזק אך החולשה בקו האחורי (שהשיג רק 8 יירוטים בשנה שעברה – מקום 28 בליגה) מדאיגה, למרות הגיוס של הקורנרבק ג'סטין ליין בדראפט (סיבוב שלישי).

בסה"כ יש לסטילרס צוות צעיר וכשרוני של שחקנים עם הנהגה (על הקווים ובמגרש) מנוסה ואיכותית שלאחר העלמות הסחות הדעת שליוו את כל העונה שעברה יכול להגיע רחוק. העונה הקרובה עשויה להיות עדיין שנה של התאמות וכיוונונים אך לקראת סיומה ובוודאי בשנה-שנתיים שאחריה (כל עוד הגוף של ביג בן יחזיק מעמד) היא תהווה כוח משמעותי בבית ה-AFC צפון (עם התמודדות מעניינת על ראשות הבית עם קליבלנד הצעירה והמבטיחה, כששתיהן משאירות את בולטימור המוגבלת וסינסינטי הפתטית הרחק מאחור). עם קצת מזל, העדר פציעות וחיזוקים נקודתיים (בעיקר לקו ההגנה האחורי) היא יכולה להגיע אפילו לסופרבול ולהעניק טבעת שלישית לביג בן לפני הפרישה.

 

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה הודי, איזה כיף לקרוא!
    אני בספק רב האם ג'וג'ו יצליח למלא את החלל שהשאיר אנטוניו בראון. היתרון הענק של שוסטר היה בכך שכל ההגנה הייתה עסוקה בבראון, והוא הצליח "להתגנב" מאחור.
    דיוויון בוש סביר להניח יהיה מועמד חזק לרוקי ההגנה של העונה בקלאס מצויין.
    קשה לי מאוד להאמין שיש איזהשהו סיכוי שהסטילרס יצליחו לעשות סופרבול. אפילו הבית שלהם התחזק משמעותית, ולטעמי הבראונס עדיפים עליהם. עם כל הכבוד ל"ביג בן", העונה ללא אנטוניו בראון – המספרים שלו יירדו דרסטית

  2. בכל חור מתחילים להרגיש פוטבול המחלחל יותר ויותר לעתונים, לטיווי, ומה לא. עכשיו בעייה חדשה: חוששים מסתיו חם במיוחד עם 35-40 מ\עלות בקבוצות הדרום וכו' וכו'. כיף שהפוטבול מגיע!!!
    תודה

  3. היום סוף סוף מתחילים האימונים הראשוניים של הקבוצות, אפשר להרגיש כבר את תחילת העונה.
    .
    לגבי הסטילרס – אחד הארגונים הגדולים בהיסטוריה של הליגה (שכפי שציינת, היה ג'קסונוויל של הליגה עג הגעת בראדשו) נמצא בנקודת מבחן חשובה מאוד לעתיד שלו. הדיבורים על הפרישה של ביג בן קצת התמתנו, אבל כולם יודעים שלא נשאר הרבה חמצן בטנק, השאלה אם זה מספיק להעברת מקל.

    1. חייבים להעביר את המקל.
      רותלסברגר עדיין מצוין אבל עיקר כוחו בהרתעה ובתחושה (הלא בהכרח מוצדקת) שלא משנה כמה עמוק הבור, הוא יידע להוציא ממנו את הקבוצה. זה יתרון גדול מאוד אבל חצי עונה לא מוצלחת תספיק כדי לאיין אותו עד תום.

  4. כל הסימנים מנבאים שהסטילרס במגמת ירידה, ותהליך הבניה בוא יבוא.
    בינתיים נמשיך לראות את ביג בן זורק את הכדור כאילו אין מחר………

  5. התקווה המרכזית של "הברג" זה או שמונקריף או ג'יימס וושניגטון שהיה מצויין במכללות יצליחו להגיע לעמדת הwr2 בצורה טובה… וגם בני סנל וג'יילן סמאולס הם ר"ב עם המון פוטנציאל… הסקונדרי היא הבעיה המרכזית של הסטיילרס ונקווה שג'סטין ליין יצליח לשחזר את ההצלחה שלו מהמכללות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט