למה לדרוש טרייד? חוסר ביטחון תעסוקתי / הגולש אופק אדמסו

למה לדרוש טרייד? חוסר ביטחון תעסוקתי! /אופק אדמסו

(טור זה נכתב כהמשך לטור הקודם).

 

במהלך הקיץ, כולנו היינו עסוקים בקוואי. בכמה כוח יש לו בחתימת חוזה: הלייקרס, קליפרס, טורונטו. אז כבר כתבתי על שינוי התפיסה ב-NBA לכל הנוגע למעברי קבוצות והחוסר בשחקנים שהם "הסמל" של המועדון.

אז עכשיו מגיע הצד השני של המטבע, אשמת ה-GM והבעלים.

מסאי יוג'ירי ודני איינג' הם שני GM'ים שעשו את אותו הדבר בערך, רק בצורה אחרת. ההבדל ביניהם הוא בהצלחת ההימור שהם הימרו, ובצורה שבה עשו את זה. לא בהכרח בתוצאות, אלא יותר בתופעה שזה מייצג. היו המון מקרים עם תופעה דומה (אייברסון הוא דוגמה טיפוסית לבעיה הזאת שנוצרת), אבל אלה טריים יחסית.

זוכרים את אייזיאה תומאס, הבחירה ה-60 שהוביל את הסלטיקס לגמר המזרח ב-2017?

הוא קלע למרות גובה של 1.70 מ'… הוא קבר 33 נק' אחרי מות אחותו בלילה הקודם.

אבל…

בכל זאת…

הוא הועבר בטרייד. כי הוא שיחק עם פציעה… כדי לעזור לנצח… החמיר את הפציעה והיה גורם לבעיה לטווח הארוך מבחינת חוזה ובניית הקבוצה, ולכן הוא הועבר בטרייד.

בת'כלס, אם מסתכלים על הנייר, זה המהלך שצריך לעשות. אבל בין זה לבין לשלוח אותו בטרייד בשביל הרכז שניצח אותו יש חתיכת מרחק. אחרי כל ההקרבה האישית של תומאס, הוא בסופו של דבר עף בטרייד (והקריירה שלו נגמרה בנקודה הזאת).

וואלה לא פייר. זו הייתה חתיכת נושא לא נעים לדבר עליו בכלל. לדסקס ככה על סיפור פיטורין טרגי.

אבל בטורונטו ניסו ויצא יותר טוב.

שלחו את דמאר דרוזן ה"לוזר" (כשאני חושב על זה, הוא שחקן שעבר הרבה כדי להגיע לתקרה שלו, אבל התקרה לא גבוהה מספיק) לספרס והביאו בעקיצה את קוואי כי הספינה בספרס התחילה לשקוע. הם עשו סוויץ' מלברונטו ומכל ההיסטוריה של התנקנקות בפלייאוף, למצב של קונטנדרית וזכייה באליפות. זה לקחת אול אין עם 3 אסים, לקחת הכול עם קצת מזל, קפיצה אחת של הכדור הייתה יכולה לשלוח ליאניס את אמביד.

וזה עבד להם. יש אליפות, יש מרצ'נדייז, יש גאווה לאומית. פיקס. אבל דרוזן קיבל את ההורדה בדרגה. הוא הפך מהפנים של המועדון הקנדי שהיה לו לבית במשך 9 עונות לשחקן שעובר בטרייד, ועוד זוכים לו באליפות על הגב.

אלה שני סיפורים על עובדים שנדפקו בעבודה.

זה מהסיפורים האלה שכולם מרכלים עליהם בעבודה. אף אחד לא רוצה להיות הסיפור הזה. אם אני שחקן מוביל בליגה עם צמות וביקוש גדול, אני רוצה לבחור מקום שאני לא אדפק בו, וגם אם אתה סתם איזה קמבה ווקר בליגה. השחקנים רוצים את היכולות לשמר לעצמם את המקום עבודה בתנאים מסוימים: סיכויים לאליפויות, השחקנים שסביבך, קרבה לבית. כולם רוצים להיות טים דאנקן וקובי בראיינט אבל אף אחד לא רוצה יודוניס האסלם. נוצר מצב שבגלל שה-NBA נהייתה לליגה מתקדמת, ניתוחים סטטיסטיים על אחוזי הקליעה של שחקן X מהשלוש הן סיבה לטרייד, וזה עוד קצה הקרחון בכלל!

סתם מקרה נוסף של מישהו שנדפק שאני חושב שעבר בשקט, בגלל הרצון של הקבוצה לעשות מהלך מהיר יותר על הכתר – פיטרו את הינקי לפני שהוא סיים את התכנית שלו. הוא היה גאון במה שהוא, הוא ראה את הכול, ולא נתנו לו לסיים את המלאכה. אני חושב על התסכול, על העונה האחת שנותרה בשביל לסיים את התהליך. ואז עוד לראות את כל התהליך משתבש בידיו של "הדרמה המלוכלכת התורנית של הליגה" בריאן קולאנג'לו.

לי אישית, כאב.

 

אבל לפעמים זה המחיר הדרוש להתקדמות קדימה לעבר אליפויות.

 

אז אין מה לעשות, עושים טריידים גם כשלא נעים, באסה.

אז בעצם השחקנים בסוג של חוסר יציבות כלכלית, שנוצרה בגלל שהקבוצות רוצות לנצח? השחקנים דואגים שישלחו אותם בטרייד, אז הם מנסים ליצור לעצמם את התנאים האידאליים בקבוצה. כמו קוואי וג'ורג', דוראנט וקיירי, לברון (לאורך כל הפאקינג קריירה) ואנטוני. אבל הקבוצות, מצד שני, צריכות את היכולת לעשות שינויים כמו אוקלהומה ויוסטון. יוסטון ויתרו על הניסוי עם כריס פול לטובת ניסיון של הצמד הארדן & ראס. אוקולהומה החליטה לרדת למחתרת ולהתחיל את כל התהליך שוב. הטעות של פרסטי ב-2012 היא נחלת העבר. עכשיו אפשר להתקדם לעוד ניסיון עם איזה 15 בחירות דראפט חדשות. אין אמון באף אחד, ואנחנו בינתיים צריכים לחכות ל-30 ביוני בשביל להבין אם הניקס יהיו פח גם השנה.

זה מבלבל, אבל זה לופ. והלופ הזה הרס לי את הפנטזיה על שושלת בראשות קוואי, למרקוס, דג'ונטה מארי. מלווה בפרידה מרגשת מפופ אחרי האליפות השביעית שלו ועוד מספר שיאים היסטוריים לגבי כמות עונות בפלייאוף ומאזן מעל 50%.

אבל זה דמעות של תנין, יש לי את דרוזן, אולדריג', בקי האמונד, פטי מילס ודריק וויט. אומרים גם שאמורים לחזור צעירים פצועים… אבל הספרס תמיד בפלייאוף, ואנחנו תמיד יריב קשה.

*סתם מחשבה, משחק הפוסט של ג'ואל אמביד לא יהיה כמו של האקים. שיתחיל להיכנס לצבע ולהראות לנו איך הוא יעשה את ה-signature move (מהלך המזוהה איתו) שלו.

 

אני מתגעגע לדאנקן…

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. יפה.
    חלק מעולם של אי יציבות, לחיות את הרגע, לנצל הזדמנות, לזוז מהר, להסתגל לתנאים המשתנים, תחרות רצחנית, ולהרוויח עכשיו, כי לא יהיה אחר כך. רציתם היפר-קפיטליזם, לא? אז זה המחיר.

  2. בהחלט. ה'אשמה' היא קודם כל של הבעלים והמאמנים, מאז לברון השחקנים החליטו שגם הם מנצלים את המצב לטובתם. כמו כל הקפיטליזם: עולם יותר מוצלח, קצת פחות רומנטי

  3. לברון לאורך כל הפאקינג קריירה. לא דרש טרייד. לא עשה שביתות. שיחק כדורסל מהדקה הראשונה של החוזה, עד הדקה האחרונה.
    .
    מה שהוא כן עשה (ועל זה אכן אפשר לתת לו קרדיט מסוים כסנונית הראשונה לבשר את מעבר הכוח לשחקנים),
    (אחרי 6 עונות בהן הקבוצה שלו לא הגיעה לשום מקום) זה לקבל את ההחלטה שעליו לקחת את גורלו לידיים שלו.
    ההיט לשורותיה הצטרף, זה תכנון שלו, של ווייד, ושל בוש.
    הקאבס 2.0 , זו הארכיטקטורה שלו.
    גם אחרי המעבר ללייקרס, הוא חלק (אקטיבי) מהמינוף שהביא לקבוצה את דייויס.

      1. הוא לא הראשון, ולא האחרון, שגרם למאמן לאבד את משרתו.
        מג'יק ג'ונסון, מכיר?
        הוא אמר שהוא רוצה לעזוב בטרייד כאמצעי לחץ על ד"ר באס, על מנת שזה יחליף את פול ווסטהד (שרק שנה וקצת קודם לכן, אימן את הקבוצה עת שאלו זכו באליפות).
        11 משחקים לתוך עונת 82', הלייקרס העיפו את ווסטהד, ומי שהחליף אותו היה פט ריילי.
        השאר היסטוריה.

      2. לברון רחוק מלהיות חסיד אומות עולם.
        אבל להפיל את הפיטורים של וולטון עליו, זה קצת חוטא לנפח העובדה המרשים של וולטון בתקופתו בלייקרס:
        הוא אימן 3 עונות מלאות את הקבוצה. המאזן של הקבוצה באותן 3 שנים הוא 98 ניצחונות, 138 הפסדים. זה קצת פחות מ-40% הצלחה.

    1. הוא לא ביקש טריידים, אבל הוא הראשון שראיתי שניהל את ענייני הקבוצה. במיאמי פחות כי יש שם GM רציני, אבל כל מה שהלך בקאבס 2.0 ובלייקרס זה המופע של לברון…. פיטור מאמן זה חרטא, זה חלק מהתהליך של להיות סופרסטאר. אבל טריידים והחתמות זה כבר הרבה יותר משמעותי.

    2. מסכים עם גיא, לברון תמיד כיבד את החוזים שלו, הוא פשוט יותר טוב מרוב ההנהלות בהרכבת קבוצה לאליפות, מה אפשר לעשות?

  4. זה אכן עולם חדש, וזה תקף לכל התחומים. ההורים שלנו הגיעו למקום העבודה הראשון שלהם בציפייה שהוא יהיה גם האחרון, היום מצפים מאיתנו להחליף מקום כל כמה שנים, כדי לשפר תנאים.
    תודה רבה אופק

  5. נטייה אנושית לשפוו מהלכים לפי התוצאה ולכן יש הרבה חכמים בדיעבד להשוות בין איינג ליוגירי זה טעות שמסלפת את העובדות. איינג עשה טרייד על תומאס, זה היה הדבר הנכון לעשות תומאס לא שווה מקסים והיה עוזב אם לה היה מקבל את זה מדברים על הנאמנות שלו ובאמת גאה בו שנתן הכל לקבוצה אבל לא בטוח שהיה נשאר על משכורת בינונית
    בוא נניח מצב שונה שלא היה רחוק מלקרות, סדרת הגמר הווריורס בריאים ולוקחים אליפות. בקיץ קוראי עוזב ומשאיר את טורונטו עם סיאקם וגאסול, מה היינו אומרים על יוגירי?
    הוא לקח הימור וההימור השתלם. הרבה יותר קל להמר כשאין מה להפסיד עם קבוצה של דרוזן ולאורך הם לא הגיעו לכלום, בוסטון לעומת זאת היו ממש קרובים לגמר שנה קודם בלי אירווינג ובלי הייוורד

    1. כמו שכתבתי, העניין הוא לא התוצאה. אלא שהGM עושה טרייד על השחקן המוביל של הקבוצה. פה נגמר הדמיון ביניהם.

  6. היום הכח הוא בידיים של השחקנים והמעשים של איינג' רק נותנים גב לספקנים.
    אני מעדיף את הפורמט הקודם בו קבוצות ושחקנים בונים קבוצה דרך הדראפט ודרך החתמות של חוזים נגמרים.
    היום חתימה ל3 או 5 שנים שווה כקליפת שום.

  7. כפי שכתבו מעלי, היום הכוח הוא בידי השחקנים. ישנם מנכ"לים שלוחמים (פליקנס?) אבל בסוף נשברים. סילבר הבטיח לעשות משהו בנידון. מה הוא יכול לעשות?
    כלום
    הכל צריך לעבור דרך הקולק'טיב ברגיינינג של השחקנים

  8. נראה כמו המקום הנכון:
    בחסות רדיט, שעוזר לעבור את חומת התשלום של האת'לטיק, מגיעה הידיעה שיש שחקנים בליגה שנהנו לראות את כריס פול מועבר לפרוייקט הטנקינג של אוקלהומה. חשבו שמגיע לשחקן שלטענתם כראש ארגון השחקנים זנח את רוב שחקני הליגה כדי לדאוג לשחקני המקס:
    Some players around the league laughed when union president Chris Paul and his massive contract got dealt to the rebuilding Thunder for Russell Westbrook. Why? Because Paul’s regime is not viewed as one devoted to serving the NBA’s middle and lower classes.

    “They advocate for the interests of max players and super-max players,” one veteran player said of Paul and company. “Basically, the CBA has helped the whole banana boat crew from back in the day. It’s taken from the midlevel. I think middle-tier players aren’t getting that mid level money anymore.

    “I think just that huge super max has had cost. Teams are putting all their eggs in one basket to keep that super-max guy. It’s dried up the salary cap. I don’t see it as sustainable long term.”
    https://www.reddit.com/r/nba/comments/cd9d16/strauss_some_players_around_the_league_laughed/

  9. תודה רבה.
    מסכים עם הרוב.
    הינקי לא גאון, הוא דביל מוחלט. לא צריך להיות גאון כדי להיות הכי גרוע שאפשר, להטריד על שחקן שמעז לקלוע, להסריח, ולצבור בחירות.
    אל תדאג לספרס, הם יהיו חזקים השנה, יש עתיד ורוד.

  10. בלי קשר ישיר לפוסט, עדיין מצחיקה אותי הציפייה לאיזושהי נאמנות לתומאס, תראו לי GM אחד שלא היה מביא את קיירי על חשבונו. אתם הייתם נותנים לשחקן כזה מקס? נו באמת.

  11. כריס פול זה אחד השחקנים השנואים עליי בליגה. מגיע לו
    סימונס חתם על מקס ,170 לחמש שנים .
    יש סעיף בחוזה לגבי זריקת בלטות?

    1. בדיוק מה שהשחקנים אומרים, חוזי מקס הורסים את הקבוצה. פילי שמה את כל העתיד שלה בידיים של סימונס , איזה סתומים

  12. פוסט מאד רלבנטי על סוגיה חשובה ולעתים כואבת. תודה רבה אופק.
    .
    רק לדייק – השחקנים אינם סובלים מחוסר יציבות כלכלית. במידה רבה ההפך הוא הנכון – ברגע שחתמו על חוזה, גם אם לחמש שנים, הכסף פחות או יותר מובטח להם. חוסר היציבות הוא בנוגע לאיפה תעבוד עבור הכסף הזה. זו בעיה שונה בתכלית. אם להשוות לשוק העבודה הכללי, הם במצב מצוין ואף נדיר, את רובנו אפשר לפטר מחר ולהפסיק לשלם לנו תוך חודש.
    .
    מה שכן, אני בהחלט מסכים שזו, סוג של, בעיה, גם עבור השחקנים, גם עבור המועדונים וגם עבור האוהדים, ובד בבד זה גם פתרון להרבה בעיות לכל הנוגעים בדבר. ניסיתי לבדוק אפשרות לבטל את העניין הזה, גם אם ללא הצלחה
    .
    http://www.hoops.co.il/?p=150061
    .
    כשיהיה קצת זמן אנסה לערוך מקצה שיפורים, אני משוכנע שהמצב הנוכחי לא אופטימלי, צריך להמשיך לנסות למצוא פתרונות.

  13. אתה נוגע כאן בכמה נקודות חשובות אבל בסופו של דבר עושה מהם סלט.
    הדרישה לטרייד כמעט תמיד לא מגיעה מאלה שאין להם ביטחון תעסוקתי -להיפך. בגלל שהם יודעים שהם יכולים לעשות מה שבא להם אז הם מרשים לעצמם כי יקבלו חוזה בכל מקרה. אלה שאין להם ביטחון תעסוקתי לא יעזו לבקש טרייד כי זה רק יגדיל את חוסר הביטחון הזה.

  14. מאמר מעולה
    השחקנים התחילו להבין איזה כח יש להם בידיים. זה הכל.
    הנהלות שעשו העברות הזויות היו תמיד…..
    🙂

  15. זה העסק – כולם יודעים למה הם נכנסים.
    השחקן – מרוויח ונשאר או עובר מקבוצה לקבוצה לפי יכולתו. אני לא מכיר חברה פרטית/ציבורית שלא רוצה להרוויח יותר וע"י כך שוכרת ומפטרת עובדים. שחקן יהיה טוב ויביא תוצאות ישאר. לא יהיה טוב יועבר בטרייד.
    קבוצה – המטרה הסופית היא אליפות, ומה לעשות שלפעמים חומר השחקנים לא מתאים (טורונטו ודרוזן, בוסטון ותומאס) ולכן מנסים לשדרג כמה שפשר, וה-GM מעבירים שחקנים בטריידים.
    ועדיין, שחקן שעובר בחוזה, עדיין שכרו מובטח. שים לב שרק שחקני העל (או המשוגעים ראה ג'י אר סמית) דורשים טרייד, כי להם יש את הכוח ואת הביקוש בשוק.
    כספי לדוגמא, יבקש (לא ידרוש) לעבור בטרייד ויסביר שהסיטואציה לא מתאימה לו והוא חושב שבמקום אחר יקבל דקות משחק. בשום אופן הוא לא "יהפוך שולחנות" כדי לפגוע במוניטין שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט