יום ששי בחווה / מנחם לס

 

5 ימים עם קני ודבי רובינסון – הבן של אשתי גייל, ובן חורג שלי – אע"פ שיש לו אבא!

("הביקתה" שהיא ה-BED&BREAKFAST שלנו פעם בחודש עם השלט " BED AND BREAKFAST – YOU MAKE BOTH!")

ולפניה הג'אנק שלי – הונדה אקורד בת ה-10

בחווה, 16 אקרים, ישנם 12 מבנים. הבנין הראשי בו גרים קני, דבי, והבן המואמץ ניקולסון, 'הביקתה' שהיא מין BAD AND BREAKFAST לאורחים, מוסך שקני בנה, ושאר המבנים שאחד היה אורווה, וכמה הם מיני מחסנים שקני – בעל ידי זהב – החל לשפץ אחד-אחד בשעה שאני יושב בשמש ונותן לו קריאות עידוד כששנינו מלכלכים על הלייקרס.

*************************

כמעט כולם מחכים להחלטתו של קוואי. (אני שמעתי לפני כמה דקות שהוא עלול לחזור לספארס!!!).

לא כולם מחכים, אבל רבים. בינתיים התחילה לה ליגת הקיץ בלאס ווגאס עם כמה משחקים והופעות מצויינות, אבל אנחנו חברי צוות במספר מוגבל ואיננו יכולים לכסות הכל אז בוחרים את מה שניתן ואפשר, ואם אחד מאיתנו נמצא במילואים, בחו"ל או בחווה רחוקה עם אינטרנט של DIRECT TV שניפסק כל פעם שישנו ברק או רעם, או טיפת גשם או סתם ככה כי נמאס לו לתפקד, אז או שלא כותבים מאומה, או מספרים את סיפורהיום בחווה עם שני צילומים, רק להראות שיש גם אמריקה אחרת.

זו האמריקה של בני החורג קני, שכשהתחתנתי עם גייל לפני 45 שנה הוא היה בן 12, ואחיו ג'סי (המתגורר היום עם פרטנרית בבולדר קולורדו, וגם הוא בן חורג יקר, שונא לייקרס בנשמה שבנו ג'סי ג'וניור הוא ריינג'ר בפארק בהרי קולורדו!) היה בן 15.

אני מלא גאווה שהצלחתי לגדל אותם שפוטי יאנקיס, ג'איינטס, ריינג'רס, עם טעות גדולה אחת: גידלתי אותם להיות שפוטי ניקס. בזה טעיתי. אבל לפחות הם שונאי לייקרס בדם, ובזאת מלאתי את חובתי בעניין הדיברה ה-11.

אז קני גדל, נשא אישה (דבי) והם גידלו משפחה במייסה, אריזונה. שני בניהם מייקל וכריסטין נישאו ועזבו את הבית. דבי וקני נשארו לבדם בבית, צעירים בני 43 ו-41, והחליטו לאמץ ילדה. העובדת סוציאלית שאלה אם אפשר לצרף גם חצי אחות צעירה בשנה. הם הסכימו.

אני יודע שהדבר יישמע לכם מוגזם ולא ייתכן כשהוא האמת לאמיתה, אבל כמה שזה יישמע תמוה ומטורף, הם סיימו עם 6 ילדים מאומצים, כולם חצאי אחים ואחיות – מולטים, היספנים ואפילו אחת בלונדינית, כולם מרחם אם מסוממת אחת ברינו נבאדה שכנראה (בוודאי!) הציעה סקס עבור סמים..

ההתחלה היתה טובה, בעזרת הכנסייה המורמונית במייסה שהבטיחה השתתפות כלכלית וחברתית מלאה, אבל כעבור שנה הכנסייה משכה ידיה מכל העניין, וקרה עוד אסון: הבת כריסטין, כבר אמא לרומן, התנגשה בקני עם ג'ט סקי (  JET-SKI) באחד האגמים ליד פלג-סטאף, אריזונה, וקני נפצע קשה והובהל לבית חולים בהליקופטר.

הוא נאלץ למכור את מוסך המכוניות שלו במייסה כשהוא ניתמך ע"י ביטוח לאומי לנכים (הוא הולך, אבל עם כאבי ברכיים, ירכיים, וגב), והוא בא לבקר אותי בגרינוויל במטרה למצוא בית בסביבה כי אריזונה הפכה לקללה, וגם יוקר החיים בדרום קרולינה הוא הנמוך ביותר מכל מדינות ארה"ב.  ב-2011 מצאנו בית של 6 חדרי שינה במחיר מציאה דווקא בעיירה סמוכה לשרלוט, וקני, דבי, וששת המאומצים עברו הנה. אני לא אדם אמיד כלל וכלל, אבל אני עזרתי, אביו של קני – ג'ו המתגורר בממפיס – עזר אף הוא, וכולם עברו הנה (משך השנים גם מייקל ומשפחתו, וכריסטין ומשפחתה, עברו כולם לעיירות סמוכות לשרלוט).

תוך 8 שנים ALL HELL BROKE LOOSE. שתי המבוגרות בנות ה-19 וה-18 ניכנסו להריון (מיה כשהיא חיילת בצבא ארה"ב בעיראק) ועזבו את הבית. אלי המבוגרת כבר מסרה 3 ילדים לאימוץ והיא מתגוררת היום עם אמה – שעברה גמילה – בקרוון ברינו. מיה נעלמה עם בן אוטיסטי וחבר שחור, אב של הבן, וחייל משוחרר על נכות צבאית.  ג'יימס, הבן השלישי, סיים לפני שנה 32 חודשי מאסר על SEX ABUSE של שתי אחיותיו הצעירות שייאן, ולרקין. אחרי שחרורו מכלא בצפון קרולינה הוא חוייב כחלק מפסק הדין לעבור לנבאדה, ולהיות שם תחת פיקוח כ- SEX OFFENDER לעשר השנים הבאות. שייאן הפכה ללסבית וחיה (בסדר עד כמה שידוע לנו) עם פרטנרית ביוסטון והחלה ללמוד אסיסטנטיות ברפואת שיניים. לרקין היא כנראה זונה למחייה וסמים – איזה בזבוז! ילדה מדהימה בכשרונותיה – לא רחוק מכאן, בשרלוט, וניסתה להתאבד פעמיים.

כל חמשת הילדים שהזכרתי נולדו מסוממים והשינוי לרעה קרה לכל ה-5 כשהגיעו לגילאי 13-15. לרקין צילצלה אתמול בערב חג העצמאות והודיעה שהיא חיה עכשיו עם "אדם מבוגר עשיר" שהבטיח לשלוח אותה לגמילה ארוכה 'למכון מס' 1 בעולם בקליפורניה'…נחכה ונראה.

לכל ה-5 ניגרם כנראה נזק מוחי עוד ברחם האם ואין לדעת אם מישהו מהם ימשיך את חייו בצורה קרובה לנורמלית.

הששי, ניקולאס, הוא היום בן 17. ספורטאי  נ-פ-ל-א. גם כדורגל וגם טניס. הוא היחיד שנולד כנראה מסומם למטדון (METHADONE)  ולא סמים קשים כי אמו היתה כבר אז בגמילה ועל מטדון, ובינתיים הוא 100%. הוא מתחיל באוגוסט קומיוניטי קולג' בשרלוט וימשיך לגור בחווה. הוא כבר נוהג, והמכללה במרחק 30 דקות נסיעה. הוא ישחק כדורגל וטניס, ונראה מה יהיה הלאה. אני מת על הצעיר הזה. פיקח, דינמי, חיובי, ומסתכל על החיים בצורה בריאה וחיובית.

אני לא אביהם של קני וג'סי כמובן, אבל כשנשאתי לאמם גייל, הם היו בני 12 ו-15, והפכו ל'אחים הגדולים' של סיגל ואפרת, בנותי שהיו בנות 7 ו-4 כשנשאתי לגייל, והם והבנות ממש קרובים עד היום כאחים ואחיות ביולוגים, אפילו שקני וג'סי נולדו נוצרים (וגדלו אתאיסטים מחלטים, וציונים במלוא נפשם ורוחם בגלל שחיו איתי, ובגלל שלקחתי אותם לביקורים בישראל כשהיו בני 13 ו-16, ו-15 ו-18) והבנות כמובן יהודיות (וסיגל ישראלית מהוד השרון). הם קוראים לי 'מל' אבל מרגישים אלי קירבה מחלטת כמו שאני מרגיש אליהם, והם והבנות סיגל ואפרת ממש, אבל ממש כמו אחים ואחיות. שניהם חולי ספורט אמיתיים, יודעים ומבינים, טרופים על הניקס ושונאים את הלייקרס כפי שחינכתי אותם. בכפית האכלתי אותם שנאה!!!

קני ודבי החליטו לפני שנתיים לקנות חווה, וקני מצא תחביב חדש – לטפל בחווה – ו'מהצד' לתקן מכוניות וטרקטורים של חוואים במוסך שבנה בחווה. החווה שעתיים ורבע נסיעה מביתינו בגרינוויל, וזה ה-BED AND BREAKFAST הקבוע שלנו.

יום ששי בחווה עם המתנה החדשה! 

אני חלק חשוב בחייו של קני (גם של ג'סי, אבל ג'סי תקוע בקולורדו ולא יזוז משם!), ותרמתי ועזרתי לו מהרגע שנשאתי לאימו. והוא, כמובן, חלק חשוב בחיי.

הוא הבטיח שהוא הכין עבורי מתנה שהרכיב במו ידיו. (אמרתי לו פעם בעבר – ושכחתי לחלוטין – שאם היתה לו בריכת שחייה היינו באים פעם בחודש כי הייתי יכול לשחות בבריכה – התירגול היומי שלי).

כשהגענו לפני שלושה ימים, לא האמנתי למראה עיני. הדבר הראשון שראיתי היא "המתנה" שקני חפר והרכיב והכין במו ידיו (כמובן לנכדיו – הנינים והנינות של גייל), אבל ההנאה כולה שלי. הוא בנה את השטח עם המטרייה הענקית וכסאות הנוח, את ה-DECK מעץ, והרכיב את כל הבריכה עם המשאבות הנחוצות והכל.

שחיתי שם זה היום השלישי 120 בריכות. לקח לי 40 דקות, הזמן שאני שוחה יומית במכון הכושר:

 

החווה היא עד לעצים הרחוקים – ס"ה 16 אקרים.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. איזה סיפור מנחם… נראה שהדרמה, והנדיבות, מלוות אותך, ואת המשפחה, תמיד ולכל מקום. רק בריאות לך ולכל השבט.

  2. פרופסור, כמו שאמרו פה לפני, יש לך חיים יוצאים מהכלל.
    לאדם מיוחד מגיעים חיים מיוחדים.
    שבת שלום ומבורך.

  3. נפלא מנחם. מוסכניק נייד זה תמיד מצרך חשוב בחוות.
    תגיד, למה אריזונה הפכה לבלתי נסבלת למגורים? מאז עליית טראמפ הנדלן שם בפריחה… זה משהו אתני?

    1. הנדלן בפריחה בכל אמריקה אני בחופשה בהוואי עכשיו פגשתי חברה ותיקה בת 86 שעברה לפה לפני 57 שנה, היא אמרה לי שהיא קנתה פה 7 יחידות דיור בסביבות 30 אלף ליחידה, היום כל יחידה שווה 400+

  4. קוואי (מתקשר) – הלו פופ, זה אני.
    פופ – וואלה, הפתעת אותי, מה נשמע בחור צעיר?
    קוואי – מבולבל, יש'ך כמה דקות להתייעצות?
    פופ – דבר
    קוואי – צ'מע, כמו שאשך כתב – אני מחפש בית. הבעיה היא שאני כבר לא יודע איפה זה הבית – בקליפורניה אני כבר לא מרגיש בבית, בטורונטו הקפואה אני עדיין לא מרגיש בבית, ולא נראה לי שזה יקרה אי פעם.
    פופ – או.קיי
    קוואי – בקיצור… בלילה חלמתי על גן עדן – מקום שבו הבתים הם בגודל של טירות, המכוניות בגודל של בתים, והסטייקים בגודל של מכוניות… אתה מבין מה אני אומר?
    פופ – הבנתי….
    קוואי – השאלה, מה אפשר לעשות עם זה עכשיו? זה יכול להתאים לך?
    פופ – עכשיו באים? בדיוק החתמתי את רודי גיי על 32 מיליון לשנתיים, הוא בכה מאושר… והוספתי את קארול…
    קוואי – ובכל זאת, יש איזו דרך לתפור את זה העסקה הזו? תגיד לי שכן פופ, תגיד לי שכן נו…
    פופ – תשמע, תגיד ליוגירי ככה, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.
    קוואי – או.קיי
    פופ – החדשות הטובות הן שאני חותם בטורונטו.
    קוואי – או.קיי
    פופ – החדשות הרעות הן שזה סיין אנד טרייד לספרס.
    קוואי – או.קיי, מה אתה תשלח חזרה?
    פופ – את דרוזן?!
    קוואי – לא נראה לי שהוא יסכים. בסרט הזה כבר היינו.
    פופ – המממ… למרקוס? שחקן מצוין בחוזה סביר לגמרי שנגמר בשנה הבאה.
    קוואי – או.קיי, צריך להשלים עוד עשרה מיליון דולר. פאטי מילס?
    פופ – לא ולא. שניים מהגארדים הצעירים, נניח לוני ווקר וקלדון ג'ונסון. נראה לי שהטרייד עובר.
    קוואי – ואם הוא לא יסכים?
    פופ – איזו ברירה יש לו? ככה הוא לפחות מרוויח מזה משהו.
    קוואי – טוב בסדר, הבנתי, כך אעשה
    פופ – אחלה, אבל חכה עם זה כמה ימים, אל תספר לדדי – שהלייקרס והקליפרס יתקעו בלי שחקנים.
    קוואי – סגור.

  5. אחלה מעורב מנחם
    מקווה רק שכולם יהיו בריאים, מה אומר ומה אגיד. חתיכת סיפור יש לך. בשבילנו זה רק מילים, בשבילך זו הייתה התמודדות יומיות
    🙂

  6. מנחם, תודה רבה. מצטרף לדברים של מיקי ואסף. משתקפת כאן המון נתינה ואהבת אדם.
    מאחל בריאות ורק טוב לכולם.

  7. מנחם,
    הטור הזה הוא מהטובים והאישיים שלך.
    שלא זוכה למספיק תגובות בגלל חדשות היום.
    ממליץ שתעלה אותו שוב בעתיד.

  8. וואו, מנחם, איזה סיפורי חיים. נותן קצת פרופורציות למי חותם איפה וכמה זה חשוב
    תודה רבה, בריאות ואושר לכולכם

  9. מרתק מנחם! תודה רבה!
    מרתק לשמוע על מערך הרווחה, ותענוג לשמוע לאן קני הגיע ובאיזה מצב הוא נמצא, אחרי התקופה הקשה שעברתם.
    הבריכה הזאת היא דבר מדהים. הוא כל כך הביא לביטוי את הכישרון של עצמו כדי לעשות משהו מועיל ויפהפה שזה פשוט מרגש.
    ההתאוששות וההישגים של אנשים, בעיקר משפחה, אחרי שכבר נראה היה שהנה מרימים ידיים, זה אולי הדבר הכי נהדר בטיפול.

להגיב על הציפור הנדירה לבטל

סגירת תפריט