מאיר אריאל – לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)
מאת הגולש בן ה-42 NO FUNNY STUFF מקיבוץ אפיקים
מאיר אריאל– לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)
בסוף השבוע ימלאו 20 שנה למותו של מאיר אריאל– המשורר, המלחין, היוצר– אשר היו יפים יותר ממנו אך לא היו יפים כמותו.
ובימים טרופים אלו של עונת המלפפונים וזרעי הקיץ, כשחבית הדגים של אדם סילבר מלאה בכרישים צמאי דם וכסף, ועוד לילה שקט עבר על כוחותינו במיטה ללא הלינקים של reddit שבינתיים הלכו לעולמם, חשבתי שיהיה זה מין הראוי לזכור ולהזכיר קצת ממשנתו של מאיר אריאל, ועל הדרך להשחיל איזה רפרנס או שניים מעולם ההופס.
*
אז ככה. קודם כל בשביל להיכנס לאווירה, הנה קטע מפורסם של מאיר אריאל שנקרא "הדשא של השכן". כידוע, בליגה האהובה שלנו, תמיד נראה לאותו אחד שכמעט עשה פלייאוף ואז רק כמעט עבר בקושי את ההיא בעונתו החמישית, שאם רק תיתן לו לחצות את הכביש, או יותר טוב את הקונפרנס– לקבוצה ההיא שיש בה כוכבים, ויש צוות מסייע נהדר, והנהלה לתפארת– והאליפות תצנח כפרי בשל לאצבעותיו המיותמות מטבעות.
*
"שירי חג ומועד ונופל", אלבום הבכורה שיצא בשנת 1978 בהיותו בן 36 (ואחרי שכבר הספיק להיות מזכיר קיבוץ ולעשות שליחות של 3 שנים בארה"ב) הוא אחד מאותם אלבומים שלעולם יישארו צרובים בתודעה. הרצועה הראשונה "שיר כאב" מיוחס אומנם למתח ודו–הקיום של היהודים והערבים בארץ ישראל, אך בעולם מקביל נכתב בו בית אחד בלילה כלשהו על ידי לא אחר מאלווין ג'נטרי שראה בעיניים כלות איך אנטוני דיוויס שלו הולך ומתאהב אט אט בלברון ג'יימס והלייקרס–
"היתה הולכת למפגש
פעם בשבוע
וחוזרת עם איזה ד"ש
באופן די קבוע
עם איזו התנשמות
עם איזה סומק על הלחי
מבטה החי היה דוקר אותי
בבכי"
השירים של מאיר אריאל היו ייחודיים בנוף הישראלי. שירים על יחסים של בינו לבינה ובינו לבין בינה אחרת, שירים על סמים, על שיגעון– בהחלט לא טריוויאלי באותם ימים. באותו אלבום, "טרמינל לומיננט" מספר על אדם אשר זה עתה השתחרר ממוסד כלשהו ובעצת רופאיו נדרש לביקור חודשי בנמל התעופה לטובת הקלה במצבו הנפשי. והשחקנים, נכון– מיליונרים שמשחקים בכדור כתום– עוברים תקופה ארוכה בשדות תעופה, מלונות, בדרכים וחווים לעיתים קשיים אישיים ומשברים. לחלקם מתאפשר לשכוח מכל הצרות על מגרש הכדורסל–
"הנה כי כן,
עצמי אומר לי– היתה לנו תרופה".
*
אלבומו השני של מאיר אריאל "..וגלוי עיניים" שיצא ב-1984 היווה המשך ישיר לאלבום הבכורה שלו. באלבום ישנם מספר שירים המזוהים עם כמה מכוכבי הליגה. את "מחלק המוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)" נועלת השורה "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה", אשר נדמה שנכתבה על ג'יימס הארדן, כריס פול, ראסל ווסטברוק, וכל הארגון של הניו יורק ניקס. עם "דאווין של שיר מחאה" יזדהו לא מעט שחקנים, כמובן אך ורק באישורו הליברלי של הקומישנר אדם סילבר, ועם "שדות גולדברג", בו הדובר בשיר מזהיר את ילדתו מפני פיתויים המופיעים סביבה ומפני מקסמי שווא העלולים לאכזבה, יזדהה קווין דוראנט, לכל הפחות עם השורה "הוא ימכור לך מרחב בשדה המוזהב".
*
ב-1987 עזב מאיר אריאל את קיבוץ משמרות ועבר תל–אביבה, וב-1988 יצא אלבומו השלישי "ירוקות", עם הלהיט "נשל הנחש" (אההמ, אההמ) אשר נכתב לזכרו של אביו.
בשיר "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" נזכר אריאל בהיותו חייל בצפון הארץ, ברומן קטן של קיץ עם נערה, ואיך היה רוצה לפגוש אותה סתם כך, לגמרי במקרה. גם קווין דוראנט, כן שוב הוא, לבטח היה מוכן לשורות הבאות–
"אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל
אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה
ילדה קטנה אהבתי בגליל"
טוב נו, בואו, רק תחליפו את השורה האחרונה ב"קבוצה גדולה שלי עשתה תרגיל" וזה מתלבש יופי. רק תנו לסילבר מפגש כזה בכריסטמס בעונה הבאה והוא מוריד מספר במשקפיים מרוב חדווה.
*
ב-1993 יצא אלבומו הרביעי של אריאל "זרעי קיץ". פרט טריוויה לא ממש חשוב– את הציור על עטיפת האלבום ציירה בתו של מאיר אריאל, שירז, כאשר הוא מבקש ממנה שתיקח פלפל, תחצה אותו ותצייר דרכו את השמש..
בשיר החמישי של האלבום "סתם אחד" מופיע ה"סתם–אחד–בעיני–עצמו" של הליגה– אדון קוואי לאונרד מול הקבוצות שכל כך רוצות אותו.
"סתם אחד הולך ברחוב
בפיו נוצץ שזיף
הוא רואה אותה רואה אותו
מתיז זרזיף
סתם אחד ניתר חיש קל
נוחת במרפסתה
הוא שואל אותה למי
היא סימנים עשתה"
ולסיום (כי כמה עוד אפשר לחפור לכם?) מאותו האלבום, בשיר "מים מתוקים", שר מאיר אריאל ליקירתו שלא מתמסרת לכל השטיקים שלו ודווקא זה מה שגורם לו להתאהב בה יותר. בתור חבר מן המניין בקהילת הופס, השיר הזה מוקדש לאוהדי הפיניקס סאנס של האתר– אתם יודעים מי אתם– שלא נשברים מהקבוצה שלהם שלא מתמסרת אליהם אלא יותר מכל מייסרת אותם, והם דובקים באהדתם.
"אהובתי היא כמו ארץ מדבר
לא מתמסרת קל אם בכלל
להצגות שלי היא לא קהל
אפילו שרוצה אותי כבר
דוחה כל גינונים של מחזר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר"
*יהי זכרו ברוך*
באד בויז
5 יול 2019 03:07:47זכר צדיק לברכה.
"טרמינל לומינלט" הוא כנראה שיר הפופ-רוק הכי גאוני בשפה העברית.
יותר דילן מדילן.
טריוויה: מי מנגן שם את הגיטרה הספרדית?
אמנון
5 יול 2019 12:04:28לפי פירוט רשימת הנגנים הגיוני שזה דיוויד ברוזה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%92_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C#רשימת_הנגנים
יויו דלוח במיוחד
5 יול 2019 03:35:12מהכותבים המחוננים ביותר שאי פעם היו, לא רק בארץ, בכלל.
הוא היה אמן שהביא בשירה שלו חזון ודרך חיים, לא רק מלל ומנגינה.
תודה על התזכורת לאחד מהגדולים.
אה ונ.ב, אם אני לא טועה דוד ברוזה הוא הנגן המדובר, אפילו שאני די בטוח שגם שלום חנוך ניגן איתו אז הוא גם אופציה.
באד בויז
5 יול 2019 06:28:13יפה יפה. אכן.
שלום הפיק את האלבום המעולה הזה.
ממליץ בחום על הביוגרפיה שלו שיצאה לפני שנה או משהו, קצת יבשושית אבל מרתקת.
מנחם לס
5 יול 2019 05:02:48שמעתי את שמו בלבד. עכשיו אני גם יודע מי הוא. מדהים
גיא רוזן
5 יול 2019 05:49:01תודה, NFS, פוסט אדיר!
.
תודה גם על ההקדשה לאוהדי הסאנס. שם השורה הראשונה בשיר ("אהובתי היא כמו ארץ מדבר") מלמדת למה אנחנו הודפים כל ביקורת מבוקר
(גם קוץ במדבר הוא פרח…)
יוסי
5 יול 2019 05:55:52היוצר האהוב עלי, חבל שהלך בטרם עת, אין שבוע שאני לא שומע שירים שלו, פשוט גאון.
אלכס דוקורסקי
5 יול 2019 06:04:33No funny stuff, תודה רבה.
יוצר ומבצע מחונן, שהלך בטרם עת. "שיר כאב" ו"חיית הברזל" הם שניים מהשירים האהובים עליי.
gogo
5 יול 2019 06:11:33תודה על הפוסט
זכרונות מהופעות אפופות גראס
zivvv
5 יול 2019 08:32:28גם אני הייתי, בלוגוס ז"ל
Avri
5 יול 2019 07:14:38+1000
אופיר נ.
5 יול 2019 07:57:35פוסט אדיר!
היכולות של מאיר אריאל לשחק עם המילים,
היו יוצאות מן הכלל.
הוא לא היה סתם זמר או פזמונאי,
הוא היה משורר על!
ככל שמתבגרים לומדים להעריך יותר את יכולות הכתיבה שלו.
שחר צ'קוטאי
5 יול 2019 08:16:16מעולה!
תודה
עידו גילרי
5 יול 2019 08:25:25מאיר אריאל זה פיט מארביץ'. וירטואוז ענק שלא תמיד זכה למספיק הכרה אבל גם אחרי שהלך לעולמו רבים מנסים עדיין להגיע לגאונות שהוא ידע לייצר.
עידו גילרי
5 יול 2019 08:28:39ואם אפשר להמשיך גם לרישומי פחם הנפלא – בס בבלון הוא שיר כואב להפליא על הסיזיפיות בלהיות אוהד (טוב נו, חקלאי):
כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת
ענן שחור גדול עולה במערב
no funny shtuff
5 יול 2019 08:31:44הדיסקוגרפיה בהחלט לא מסתיימת עם זרעי קיץ..
Havlicek stole the ball
5 יול 2019 14:30:10בהחלט, אך עם זאת, לטעמי, יכלה להיעצר אחרי רישומי פחם.
ק.איסטווד דרומי
5 יול 2019 08:43:00עבדתי איתו בהופעה במילואים
אי שם בשטחים ב 1989
כן יוצר .משורר . הוגה דעות וזמר מיותר הגיד .היום הילדים שלי מגלים אותו דרכי .
ליאור
5 יול 2019 08:49:32איך שכותבים משהו על מאיר משלבים שורות שלמות משיריו, לא כציטוט אלה כחלק מכתבה . תבדקו את זה, זה עובד 20 שנה. 20 שנות ערגונות(הינה גם אני מקפיד על זה). צדיקים במותם נקראים חיים
טייס אוטומטי
5 יול 2019 09:26:43הטרובדור שלנו… מאיר אריאל וסיקסטו רודריגז משוררים אשר מייסוריהם גאלו את המאזינים.
דילן, לעומתם, עוד כוכב פופ, נוט דר איז אניתינג וורונג וויט איט (:
אסף
5 יול 2019 09:55:16נהדר! תודה רבה. אמן המילה הכתובה. תמיד נשמע שהוא מספר סיפור יותר מאשר הוא שר
ינון יבור
5 יול 2019 11:15:32נפלא. כמו כדורסל, אין דבר כזה לדבר מעט מדי על מאיר.
פסקול ילדותנו.
אתה מאפיקים? אפילו בגיל הנכון. יש אצלנו בקיבוץ מישהו שגדל אצלכם וגם היה תותח כדורסל עד הפציעה שלו (לפחות לדבריו…).
no funny shtuff
5 יול 2019 11:43:13מי הבחור?
ינון יבור
6 יול 2019 18:02:35גיל
תומר השני
5 יול 2019 12:23:28תודה פוסט מעולה !
המאמן
5 יול 2019 13:20:45מאיר ליהטט במילים כמו מג'יק בכדור
Havlicek stole the ball
5 יול 2019 13:44:05אחלה כתבה!! קישורים נהדרים.
רק אגיד –
הקדמתי אותך קמעא..
http://www.hoops.co.il/?p=46856
עידו גילרי
5 יול 2019 13:49:52פאק, הייתי מוכן לחתום שאתה לפחות בגילי – עכשיו אני כולי קנאה.
Havlicek stole the ball
5 יול 2019 14:28:45הנעורים מבוזבזים על הצעירים ..
no funny shtuff
5 יול 2019 14:03:00יפה!
מבחינתי שיכתבו עליו כמה שיותר..
האווי לאסוף
5 יול 2019 14:12:19פשוט מעולה, נו פאני, עושה חסד לאמן הנהדר הזה. יש לו עשרות שירים נהדרים, אבל בתקופה האחרונה, ארול הוא החביב עליי. הווירטואוזיות הלשונית בו מפעימה אותי.
הייתי בהרבה הופעות שלו, המיוחדת הייתה כשהזמנו אותו להופיע בתיכון בשדה בוקר (הוא היה זול בהרבה מנוער שוליים…). הדרישה היחידה שלו הייתה למונית, מכיוון שלדבריו הוא הפסיק לנהוג אחרי שעקר שורות שלמות של מערכת השקייה, כל פעם שהתחיל לחשוב על שיר חדש על הטרקטור.
כמה שנים אחר כך, כשחבר קרוב ומעריץ שלו נפצע קשה בצבא, הוא בא עם הגיטרה לבית החולים, להופיע בפניו.
כשנפטר הרגשתי צורך להיות בהלוויה במשמרות. כל אבות המוזיקה היו שם, עם שלום חברו הטוב בראש, אבל הכי זכור לי הוא אריק איינשטיין, שהגיע בשקט, התחבא מצד מאחורי עץ, ובכה כאשר ניגנו את הביצוע שלו ל'פתאום בלעדיו'
no funny shtuff
5 יול 2019 14:28:53תודה האווי.
אני זוכר במיוחד הופעה שהוא עשה בפאב של הקיבוץ לכבוד מסיבת גיוס, רק הוא והגיטרה. חוויה מופלאה.
Ori88
5 יול 2019 15:53:17No funny stuff – תודה רבה על פוסט מופלא זה.
אני ממעריצי מאיר אריאל שנים רבות, והראייה זו התמונה שאני משתמש בה.
הצלחת לשלב הופס במאמר – כל הכבוד !
no funny shtuff
5 יול 2019 16:16:09תודה!
רועי ויינברג
5 יול 2019 16:30:58נפלא. אחד מהיוצרים הישראליים האהובים עליי – אמן מילים וטרובדור מדהים. דילן שלנו. אין לי יותר מדי מה לשתף מעבר למה שכתבו, מעבר לקאבר הנהדר של אלג'יר, אחת הלהקות הישראליות הגדולות ביותר, למודה אני:
https://www.youtube.com/watch?v=h04-dHrHFBQ
מנחם לס
5 יול 2019 18:11:33פוסטים כאלה הם ההוכחה נוספת (אם אני צריך עוד 'הוכחות'…) שחיי בארה"ב (למעשה בלית-ברירה אבל בהוקרה ותודה גדולה לגייל), גרמו לי להפסיד חתיכות חיים 'ישראליות' יקרות ביותר.
פה איתמר
6 יול 2019 09:04:21יפה מאד
עגל
6 יול 2019 11:42:39קצת באיחור אבל – נפלא!
נתת הרבה כבוד לאחד היוצרים הגדולים שהיה לנו שאני מאוד אוהב. אוהב ומעריך יותר מאי פעם.
ניסים קלדרון חקר את הנושא וטען פעם שמאיר הוא לא משורר בהגדרתו כי הביצוע של השירים שלו הוא חלק בלתי נפרד מהם (כלומר הקריאה בלבד מפספסת את החווייה הכוללת).
זמר-משורר עם מילים כדורבנות.
no funny shtuff
6 יול 2019 14:55:39תודה.
פוסט שנכתב קצת בחופזה, אבל לפחות השירים מדברים בעד עצמם.
מאוד מתחבר לטענה של נסים קלדרון, שאגב כתב את הביוגרפיה של אריאל ("ארול אחד").