מאיר אריאל- לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר) / הגולש NO FUNNY STUFF

מאיר אריאל – לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)

מאת הגולש  בן ה-42 NO FUNNY STUFF מקיבוץ אפיקים

מאיר אריאללזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)

בסוף השבוע ימלאו 20 שנה למותו של מאיר אריאלהמשורר, המלחין, היוצראשר היו יפים יותר ממנו אך לא היו יפים כמותו.

ובימים טרופים אלו של עונת המלפפונים וזרעי הקיץ, כשחבית הדגים של אדם סילבר מלאה בכרישים צמאי דם וכסף, ועוד לילה שקט עבר על כוחותינו במיטה ללא הלינקים של reddit שבינתיים הלכו לעולמם, חשבתי שיהיה זה מין הראוי לזכור ולהזכיר קצת ממשנתו של מאיר אריאל, ועל הדרך להשחיל איזה רפרנס או שניים מעולם ההופס.

*

אז ככה. קודם כל בשביל להיכנס לאווירה, הנה קטע מפורסם של מאיר אריאל שנקרא "הדשא של השכן". כידוע, בליגה האהובה שלנו, תמיד נראה לאותו אחד שכמעט עשה פלייאוף ואז רק כמעט עבר בקושי את ההיא בעונתו החמישית, שאם רק תיתן לו לחצות את הכביש, או יותר טוב את הקונפרנסלקבוצה ההיא שיש בה כוכבים, ויש צוות מסייע נהדר, והנהלה לתפארתוהאליפות תצנח כפרי בשל לאצבעותיו המיותמות מטבעות.

 


*

"שירי חג ומועד ונופל", אלבום הבכורה שיצא בשנת 1978 בהיותו בן 36 (ואחרי שכבר הספיק להיות מזכיר קיבוץ ולעשות שליחות של 3 שנים בארה"ב) הוא אחד מאותם אלבומים שלעולם יישארו צרובים בתודעה. הרצועה הראשונה "שיר כאב" מיוחס אומנם למתח ודוהקיום של היהודים והערבים בארץ ישראל, אך בעולם מקביל נכתב בו בית אחד בלילה כלשהו על ידי לא אחר מאלווין ג'נטרי שראה בעיניים כלות איך אנטוני דיוויס שלו הולך ומתאהב אט אט בלברון ג'יימס והלייקרס

"היתה הולכת למפגש

פעם בשבוע

וחוזרת עם איזה ד"ש

באופן די קבוע

עם איזו התנשמות

עם איזה סומק על הלחי

מבטה החי היה דוקר אותי

בבכי"


השירים של מאיר אריאל היו ייחודיים בנוף הישראלי. שירים על יחסים של בינו לבינה ובינו לבין בינה אחרת, שירים על סמים, על שיגעוןבהחלט לא טריוויאלי באותם ימים. באותו אלבום, "טרמינל לומיננט" מספר על אדם אשר זה עתה השתחרר ממוסד כלשהו ובעצת רופאיו נדרש לביקור חודשי בנמל התעופה לטובת הקלה במצבו הנפשי. והשחקנים, נכוןמיליונרים שמשחקים בכדור כתוםעוברים תקופה ארוכה בשדות תעופה, מלונות, בדרכים וחווים לעיתים קשיים אישיים ומשברים. לחלקם מתאפשר לשכוח מכל הצרות על מגרש הכדורסל

"הנה כי כן,

עצמי אומר ליהיתה לנו תרופה".


*

אלבומו השני של מאיר אריאל "..וגלוי עיניים" שיצא ב-1984 היווה המשך ישיר לאלבום הבכורה שלו. באלבום ישנם מספר שירים המזוהים עם כמה מכוכבי הליגה. את "מחלק המוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)" נועלת השורה "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה", אשר נדמה שנכתבה על ג'יימס הארדן, כריס פול, ראסל ווסטברוק, וכל הארגון של הניו יורק ניקס. עם "דאווין של שיר מחאה" יזדהו לא מעט שחקנים, כמובן אך ורק באישורו הליברלי של הקומישנר אדם סילבר, ועם "שדות גולדברג", בו הדובר בשיר מזהיר את ילדתו מפני פיתויים המופיעים סביבה ומפני מקסמי שווא העלולים לאכזבה, יזדהה קווין דוראנט, לכל הפחות עם השורה "הוא ימכור לך מרחב בשדה המוזהב".

*

ב-1987 עזב מאיר אריאל את קיבוץ משמרות ועבר תלאביבה, וב-1988 יצא אלבומו השלישי "ירוקות", עם הלהיט "נשל הנחש" (אההמ, אההמ) אשר נכתב לזכרו של אביו.

בשיר "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" נזכר אריאל בהיותו חייל בצפון הארץ, ברומן קטן של קיץ עם נערה, ואיך היה רוצה לפגוש אותה סתם כך, לגמרי במקרה. גם קווין דוראנט, כן שוב הוא, לבטח היה מוכן לשורות הבאות

"אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה

אחרי שכבר אשכח אותה כליל

אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה

ילדה קטנה אהבתי בגליל"

טוב נו, בואו, רק תחליפו את השורה האחרונה ב"קבוצה גדולה שלי עשתה תרגיל" וזה מתלבש יופי. רק תנו לסילבר מפגש כזה בכריסטמס בעונה הבאה והוא מוריד מספר במשקפיים מרוב חדווה.


*

ב-1993 יצא אלבומו הרביעי של אריאל "זרעי קיץ". פרט טריוויה לא ממש חשובאת הציור על עטיפת האלבום ציירה בתו של מאיר אריאל, שירז, כאשר הוא מבקש ממנה שתיקח פלפל, תחצה אותו ותצייר דרכו את השמש..

בשיר החמישי של האלבום "סתם אחד" מופיע ה"סתםאחדבעיניעצמו" של הליגהאדון קוואי לאונרד מול הקבוצות שכל כך רוצות אותו.

"סתם אחד הולך ברחוב

בפיו נוצץ שזיף

הוא רואה אותה רואה אותו

מתיז זרזיף

סתם אחד ניתר חיש קל

נוחת במרפסתה

הוא שואל אותה למי

היא סימנים עשתה"


ולסיום (כי כמה עוד אפשר לחפור לכם?) מאותו האלבום, בשיר "מים מתוקים", שר מאיר אריאל ליקירתו שלא מתמסרת לכל השטיקים שלו ודווקא זה מה שגורם לו להתאהב בה יותר. בתור חבר מן המניין בקהילת הופס, השיר הזה מוקדש לאוהדי הפיניקס סאנס של האתראתם יודעים מי אתםשלא נשברים מהקבוצה שלהם שלא מתמסרת אליהם אלא יותר מכל מייסרת אותם, והם דובקים באהדתם.

"אהובתי היא כמו ארץ מדבר

לא מתמסרת קל אם בכלל

להצגות שלי היא לא קהל

אפילו שרוצה אותי כבר

דוחה כל גינונים של מחזר

דווקא אז אני אוהב אותה יותר"


*יהי זכרו ברוך*

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. זכר צדיק לברכה.
    "טרמינל לומינלט" הוא כנראה שיר הפופ-רוק הכי גאוני בשפה העברית.
    יותר דילן מדילן.
    טריוויה: מי מנגן שם את הגיטרה הספרדית?

  2. מהכותבים המחוננים ביותר שאי פעם היו, לא רק בארץ, בכלל.
    הוא היה אמן שהביא בשירה שלו חזון ודרך חיים, לא רק מלל ומנגינה.
    תודה על התזכורת לאחד מהגדולים.
    אה ונ.ב, אם אני לא טועה דוד ברוזה הוא הנגן המדובר, אפילו שאני די בטוח שגם שלום חנוך ניגן איתו אז הוא גם אופציה.

    1. יפה יפה. אכן.
      שלום הפיק את האלבום המעולה הזה.
      ממליץ בחום על הביוגרפיה שלו שיצאה לפני שנה או משהו, קצת יבשושית אבל מרתקת.

  3. תודה, NFS, פוסט אדיר!
    .
    תודה גם על ההקדשה לאוהדי הסאנס. שם השורה הראשונה בשיר ("אהובתי היא כמו ארץ מדבר") מלמדת למה אנחנו הודפים כל ביקורת מבוקר
    (גם קוץ במדבר הוא פרח…)

  4. No funny stuff, תודה רבה.
    יוצר ומבצע מחונן, שהלך בטרם עת. "שיר כאב" ו"חיית הברזל" הם שניים מהשירים האהובים עליי.

  5. פוסט אדיר!
    היכולות של מאיר אריאל לשחק עם המילים,
    היו יוצאות מן הכלל.
    הוא לא היה סתם זמר או פזמונאי,
    הוא היה משורר על!
    ככל שמתבגרים לומדים להעריך יותר את יכולות הכתיבה שלו.

  6. מאיר אריאל זה פיט מארביץ'. וירטואוז ענק שלא תמיד זכה למספיק הכרה אבל גם אחרי שהלך לעולמו רבים מנסים עדיין להגיע לגאונות שהוא ידע לייצר.

  7. ואם אפשר להמשיך גם לרישומי פחם הנפלא – בס בבלון הוא שיר כואב להפליא על הסיזיפיות בלהיות אוהד (טוב נו, חקלאי):
    כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת
    ענן שחור גדול עולה במערב

  8. עבדתי איתו בהופעה במילואים
    אי שם בשטחים ב 1989
    כן יוצר .משורר . הוגה דעות וזמר מיותר הגיד .היום הילדים שלי מגלים אותו דרכי .

  9. איך שכותבים משהו על מאיר משלבים שורות שלמות משיריו, לא כציטוט אלה כחלק מכתבה . תבדקו את זה, זה עובד 20 שנה. 20 שנות ערגונות(הינה גם אני מקפיד על זה). צדיקים במותם נקראים חיים

  10. הטרובדור שלנו… מאיר אריאל וסיקסטו רודריגז משוררים אשר מייסוריהם גאלו את המאזינים.
    דילן, לעומתם, עוד כוכב פופ, נוט דר איז אניתינג וורונג וויט איט (:

  11. נפלא. כמו כדורסל, אין דבר כזה לדבר מעט מדי על מאיר.
    פסקול ילדותנו.
    אתה מאפיקים? אפילו בגיל הנכון. יש אצלנו בקיבוץ מישהו שגדל אצלכם וגם היה תותח כדורסל עד הפציעה שלו (לפחות לדבריו…).

  12. פשוט מעולה, נו פאני, עושה חסד לאמן הנהדר הזה. יש לו עשרות שירים נהדרים, אבל בתקופה האחרונה, ארול הוא החביב עליי. הווירטואוזיות הלשונית בו מפעימה אותי.
    הייתי בהרבה הופעות שלו, המיוחדת הייתה כשהזמנו אותו להופיע בתיכון בשדה בוקר (הוא היה זול בהרבה מנוער שוליים…). הדרישה היחידה שלו הייתה למונית, מכיוון שלדבריו הוא הפסיק לנהוג אחרי שעקר שורות שלמות של מערכת השקייה, כל פעם שהתחיל לחשוב על שיר חדש על הטרקטור.
    כמה שנים אחר כך, כשחבר קרוב ומעריץ שלו נפצע קשה בצבא, הוא בא עם הגיטרה לבית החולים, להופיע בפניו.
    כשנפטר הרגשתי צורך להיות בהלוויה במשמרות. כל אבות המוזיקה היו שם, עם שלום חברו הטוב בראש, אבל הכי זכור לי הוא אריק איינשטיין, שהגיע בשקט, התחבא מצד מאחורי עץ, ובכה כאשר ניגנו את הביצוע שלו ל'פתאום בלעדיו'

    1. תודה האווי.
      אני זוכר במיוחד הופעה שהוא עשה בפאב של הקיבוץ לכבוד מסיבת גיוס, רק הוא והגיטרה. חוויה מופלאה.

  13. No funny stuff – תודה רבה על פוסט מופלא זה.
    אני ממעריצי מאיר אריאל שנים רבות, והראייה זו התמונה שאני משתמש בה.
    הצלחת לשלב הופס במאמר – כל הכבוד !

  14. פוסטים כאלה הם ההוכחה נוספת (אם אני צריך עוד 'הוכחות'…) שחיי בארה"ב (למעשה בלית-ברירה אבל בהוקרה ותודה גדולה לגייל), גרמו לי להפסיד חתיכות חיים 'ישראליות' יקרות ביותר.

  15. קצת באיחור אבל – נפלא!
    נתת הרבה כבוד לאחד היוצרים הגדולים שהיה לנו שאני מאוד אוהב. אוהב ומעריך יותר מאי פעם.
    ניסים קלדרון חקר את הנושא וטען פעם שמאיר הוא לא משורר בהגדרתו כי הביצוע של השירים שלו הוא חלק בלתי נפרד מהם (כלומר הקריאה בלבד מפספסת את החווייה הכוללת).
    זמר-משורר עם מילים כדורבנות.

    1. תודה.
      פוסט שנכתב קצת בחופזה, אבל לפחות השירים מדברים בעד עצמם.
      מאוד מתחבר לטענה של נסים קלדרון, שאגב כתב את הביוגרפיה של אריאל ("ארול אחד").

להגיב על no funny shtuff לבטל

סגירת תפריט