שחקנים שאסור לשכוח: ג'ייסון וויליאמס- 'שוקולד לבן' / רותם אלרן

 

'השוקולד הלבן' – 1.85 מ' – מופיע ב-NBA

בשנת 1998 נבחר במקום השביעי רכז נמוך קומה (במונחי NBA), לבן ולא אתלטי. השחקן הזה, שעל פי התיאור במשפט הקודם נשמע אפור מאוד, הוא אחד מהשחקנים הכי מיוחדים ומהנים לצפייה שאי פעם שיחקו את המשחק- שמו הוא ג'ייסון וויליאמס.

תוצאת תמונה עבור ‪jason williams‬‏

וויליאמס היה השחקן הלבן הראשון ששיחק את המשחק באופן 'שחור', כמו במגרשים הפתוחים בערים ולא בסגנון 'לבן' ומקובע. הוא היה אחד מהשחקנים הכי פופולריים וכבר בעונת הרוקי שלו גופייתו הייתה אחת הנמכרות ביותר.

אז מה השתבש?

נחזור לזה.

וויליאמס נולד בשנת 1975 במערב וירג'יניה וכבר בתיכון הראה ניצוצות ונבחר לשחקן העונה של מערב וירג'יניה לשנת 1994 ע"י העיתון USA TODAY. הוא היה השחקן היחיד בתולדות התיכון בו שיחק שהעמיד לפחות 1,000 נקודות ו-500 אסיסטים. עקב כוכבותו בתיכון הוא הצטרף למכללת מארשל, אותה אימן אז מאמן אוקלהומה סיטי ת'אנדר כיום, בילי דונובן.

בעונתו הראשונה במכללות וויליאמס העמיד ממוצעים של 13.4 נקודות, 6.4 אסיסטים ו-1.8 חטיפות, כשעשה זאת ב-52.2% מהשדה ו-38% משלוש.

לאחר שהצטיין בעונתו הראשונה במכללות, דונובן עבר לפלורידה סטייט והרכז אשר היה נאמן למאמנו עבר יחד איתו. בשנתו הראשונה בפלורידה וויליאמס ישב בחוץ משום שאסור לשחקן לשחק בשנה הראשונה לאחר מעבר מכללה, אך בשנתו השנייה שם (השלישית שלו במכללות) הוא שיחק מצוין וקלע 17.1 נקודות למשחק יחד עם 6.7 אסיסטים ו-2.7 חטיפות והסתמן כאחד השחקנים המלהיבים בכדורסל המכללות.

למרות ששיחק מצוין והיה בשיא כושרו בפלורידה, ממש לפני טורניר ה-NCAA התגלה כי השתמש במריחואנה והושעה מהמכללה. לאחר תקרית זו וויליאמס החליט שלא יחזור לשנה נוספת במכללה, והעמיד את עצמו לבחירה בדראפט.

ג'ייסון ויליאמס – 'הבוב קוזי המודרני' מופיע!

באימונים האישיים לקראת הדראפט וויליאמס היה בשיא כושרו ולפי מה שסיפר הוא היה "בכושר הטוב בחייו". עקב האימונים האישיים המעולים שערך אצל הקבוצות, הוא נבחר ע"י סקרמנטו במקום השביעי והמפתיע.

סקרמנטו, הלוזרית הנצחית של הליגה באותן שנים, בקיץ זה עשתה את אחת הטרנספורמציות הגדולות ביותר ובנתה עצמה מחדש, כשהחתימה את ולאדה דיבאץ, הביאה את פג'ה סטויקוביץ' מאירופה, והשיגה בטרייד את הכוכב כריס וובר, בנוסף להבאתו של וויליאמס בדראפט.

מרגע פתיחת העונה וויליאמס תפס מקום חשוב בסקרמנטו ופתח בכל 50 משחקי הקבוצה (הייתה שביתה בעונת 1998/99) באותה עונה ושיחק 36 דקות למשחק כשהוא מעמיד ממוצעים מרשימים של 12.8 נקודות, 6 אסיסטים ו-1.9 חטיפות. וויליאמס היה מרכיב חשוב בהצלחת הקבוצה והיה בעל מניות בכיר בעלייתה של סקרמנטו לפלייאוף, בו הודחה בסיבוב הראשון.

מרכיב חשוב בהצלחתו של וויליאמס היה כך שקיבל חופש פעולה גדול מאוד מאחד ממאמני ההתקפה הטובים באותה עת, ריק אדלמן.

בעונה הבאה בסקרמנטו וויליאמס המשיך בהתפתחותו כשקלע 12.3 נקודות יחד עם 7.3 אסיסטים ו-1.4 חטיפות שהוא מקבל 34.1 דקות למשחק. בעונה זו וויליאמס שיחק במשחק בעל חשיבות פחותה –  משחק הצעירים באולסטאר בשנת 2,000 – כשבסופו של דבר משחק זה 'ניכנס לספרים' בגלל מהלך אחד. יותר נכון מסירה אחת: "THE ELBOW PASS!!!". מסירה אחת שעשתה ממשחק שלם משחק הסטורי:

*

גם בעונה זאת סקרמנטו ניכשלה בפלייאוף אחרי סיבוב אחד.

בעונה הבאה וויליאמס חווה ירידה חדה מאוד בממוצעיו וקלע רק 9.4 נקודות למשחק עם 5.4 אסיסטים ב-29.7 דקות למשחק. בפלייאוף הקינגס עברו את הסיבוב הראשון אך לבסוף הודחו בסיבוב השני.

בדיעבד זו הייתה עונתו האחרונה של וויליאמס בקינגס, והוא הועבר בטרייד לממפיס גריזליס.

ממפיס אז רק עברה לעיר וממש התחילה הכל מחדש, כשצירפה בדראפט את הסנטר הספרדי פאו גאסול. בממפיס וויליאמס פרח מחדש וקלע 14.8 נקודות למשחק, יחד עם 8 אסיסטים ו-1.7 חטיפות ב-34.4 דקות ששיחק. ממפיס לא הגיעו בעונה זו לפלייאוף.

בעונה הבאה בממפיס המשיך לשחק היטב, ויחד עם התפתחותו של גאסול הצעיר המשיך להוביל את הקבוצה כשהעמיד שיא קריירה אישי של 8.3 אסיסטים למשחק על 2.2 איבודים בלבד.

בעונה שלאחר מכן גאסול ווויליאמס הובילו את ממפיס לפלייאוף אך הודחו בסיבוב הראשון. גם בעונה שלאחר מכן הודחו בסיבוב הראשון, ווויליאמס עבר לקבוצתו החדשה, מיאמי היט.

אליפות NBA!!!

במיאמי (בה שיחקו שאק ודווין וויד) וויליאמס היה הרכז הפותח וקלע 12.3 נקודות יחד עם 4.9 אסיסטים. בפלייאוף הם הלכו כל הדרך עד לגמר, בו ניצחו את דאלאס מאבריקס של דירק נוביצקי, חבר כיתת הדראפט של וויליאמס.

אז ב-2006 'השוקולד הלבן' זכה בטבעת האליפות שלו כשחקן פותח בחמישייה. לדעתי אין יותר מ-200 שחקנים בכל תולדות ה-NBA היכולים לטעון לכבוד המיוחד במינו הזה!

בשתי העונות הבאות המשיך להיות רכזה הפותח של מיאמי, אך חווה ירידה משמעותית ביכולתו ולאחר שנתיים אלה, פרש ממשחק פעיל.

לאחר שנה אחת בלבד של פרישה, וויליאמס חזר לשחק בשורות אורלנדו מג'יק עם דוויט האוורד, אך לא היה אפקטיבי מאוד וקלע 6 נקודות ב-20.8 דקות משחק באורלנדו.

בעונה שלאחר מכן המשיך באורלנדו, אך שוחרר וחתם בממפיס, שם שיחק עם מארק גאסול, אחיו של פאו איתו וויליאמס שיחק כמעט 10 שנים לפני כן. בסוף אותה עונה וויליאמס פרש באופן סופי בגיל 35 בלבד.

בסופו של דבר, השחקן שהיה אחד הווירטואוזיים ביותר פרש כשחקן רגיל מן השורה, ומעולם לא היה כוכב של ממש או אולסטאר. למרות זאת, אי אפשר להגדיר את הקריירה שלו ככישלון, כשהיה אחד השחקנים המיוחדים והיה שחקן מצוין בקבוצות פלייאוף למשך שנים.

כתבתי עליו כאן, על מנת שלא יישכח אחד השחקנים המהנים והכיפיים שאי פעם שיחקו. אני עצמי לא חזיתי בו אף פעם משחק "על אמת", אך רק מסרטונים והיילייטס הוא הראה לי איזה שחקן כיפי ונהדר הוא היה, ששווה לזכור אותו.

לסיום, סרטון קצר שמאגד את מיטב המהלכים מהקריירה של וויליאמס

סגנון משחקו של 'WHITE CHOCOLATE'

בתיכון בתחילה לא לקחו ברצינות את השחקן הלבן עם השליטה האבסולוטית בכדור, שעושה בו קסמים שלא ראו מאז ימי פיט מרביץ'. אבל עליה וקוץ בה: כינו את משחקו "STREET BALL". יותר מדי 'כדורסל של מגרש משחקים'.

כן, הוא מסר מסירות עוורון, מסירות מאחורי הגב ומתחת לברך, אבל בסך הכל הכללי, אחוז המסירות שלו ביחד לאיבודים הוא טוב ביחס לרכזים אחרים. הוא איבד כדורים יותר מהרגיל רק בשנתו השנייה והרביעית בליגה עם 3.5 איבודים למשחק.

מצד שני, אני מאשים את מאמנו בסקרמנטו שנתן לו לשבת על הספסל במשחק ההפסד המפורסם ללייקרס בכל הרבע הרביעי, וההפסד. לעולם לא נדע, אבל אני מאמין שדאיתו זה היה ניגמר אחרת למרות השיפוט המכור.

במיאמי, הוא עידן ו'שימרן' (מהמילה 'שמרנות') את משחקו עד שבשנת האליפות, עם הפיקוח של פט ריילי מלמעלה, הוא הפך לאשכרה פוינט גארד רגיל וטוב מאד – לא שהוא לא היה טוב מאד לפני, אבל קצת מטורף לפי הסטנדרטים המקובלים.

'מסירת המרפק' שלו לראף לה-פרנץ הפכה ל'מסירת  החתימה שלו' לעולם ועד. מעולם עד אז, ולעולם אחרי – לא ניזכה לחזות במסירה כזאת שנית!\

"מסרתי אותי כדי…

. "I did it so you all wouldn't ask me to ever do it again", Williams said.[38]

(אגב, את כינויו "WHITE CHOCOLATE" לתאר לבן המשחק כ'ברת'ר נתנה לו סטפני שפרד שעשתה את האינטרנשיפ שלה במחלקת המדיה של סקרמנטו קינגס כשהיתה בת 20!!!)

אבל הטאטו "WHITEBOY"  על זרועו היה כולו רעיון של ג'ייסון עצמו…!!!

ב-2017 הוא ניסה (בהצלחה!) BIG3, אבל פציעת ברך גרמה לפרישתו.

חייו האישיים

למרות חייו הסוערים, חייו האישיים הם שקטים ביותר. הוא נשוי לחברתו מאונ' פלורידה דניקה קריסטי, זורקת כידון. יש להם 3 ילדים ו-"משפחתי היא הדבר החשוב לי ביותר בחיים!!!

(ג'ייסון ודניקה עוד בסקרמנטו)

*

לעולם לא תנחשו מי הוא חברו הטוב ביותר של ג'ייסון.

שקיל או'ניל בכבודו ובעצמו.

השניים גרו כשכנים באורלנדו משך שלוש שנים עם ברבקיו והכל, וניקשרו קשרים בלתי ניתנים לפירוד עד היום.

שקיל אומר שהוא היה האחראי להבאת ג'ייסון למיאמי ב-2005:

"I was the one who helped broker the deal this summer", O'Neal said (in 2005) of the five-team, 13-player trade that brought Williams to Miami. "He wanted to play with me and I wanted to play with a guard who loves to pass and I think it'll be a good combination for myself and [guard] Dwyane Wade."[42]

ג'ייסון הוא מה זה מצחיק: על גבו החשוף יש קעקוע של עין ומתחתית כתוב: "זה למה אני יכול למסור בלי לראות. יש לי כאן עין שלישית"

תרומות וקרנות

כבר ב-2003 כששיחק בממפיס הוא וד"ר בוב וולאס הקימו קרן שהתפתחת לקרן גדולה וחשובה ל-"ילדים שנולדו עם עיוות פנים craniofacial deformities"

הוא נחשב גם לאחד הספורטאים הפעילים מאד בבית החולים מס' 1 למחקר רפואי לילדים St. Jude Children's Hospital. "יש לי, ותמיד היתה לי, פינה חמה לילדים וילדות שנולדים עם DEFORMATIES"

ככה זה. לפעמים  לאדם יש  יותר ממה שנראה חיצונית.

 

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. תודה רותם. שחקן שגרם לך הנאה צרופה שצפית בו. איזה דיסוננס בין מה שלעתים הצטייר ממנו על המגרש לחייו האישיים השקטים והיציבים.

        1. מריחואנה זה בקטנה כולם מעשנים שם את זה. אני הייתי בטוח הוא בחומרים של למאר אודום

  2. מעולה רותם. למדתי דברים חדשים.
    סיפור אמיתי פעמיים תוך כדי משחקים בתיכון בתחרויות ביצעתי את מסירת המרפק שלו.
    היה אחד השחקנים המלהיבים והמענגים לצפייה יחד עם וינס סטיבי פרנסיס קובי ואייברסון

  3. אחד השחקנים הכי אנדרייטד בתולדות המשחק, היה כיף גדול לראות אותו.
    שאק גם אמר עליו שהוא השחקן שהוא הכי נהנה לשחק איתו

  4. בחירה מצויינת רותם. הוא באמת היה שחקן שהיה כיף לראות כי לא ידעת מה הוא יכול לעשות בכל רגע נתון.
    לזכותו באמת ירשם מה שציינת שהוא למד להתאים את עצמו ולהפוך לשחקן אולי פחות נוצץ אבל יותר יעיל.יותר חשוב מזה הוא למד לשים את הנטייה שלו להיכנס לעימותים עם גורמים מחוץ למגרש בצד ובמילים אחרות פשוט התבגר.
    כמה הערות:
    * אני יודע שזה נראה כאן מינורי אבל זה כמו להחליף הפועל במכבי – וויליאמס ודונובן עברו לפלורידה לא לפלורידה סטייט.
    * למה התכוונת באותו משחק הפסד מפורסם ללייקרס? אם אתה מתכוון לסדרה שהלכה לשבעה משחקים אז ביבי היה הרכז שהגיע תמורת וויליאמס.
    *הטרייד של 13 השחקנים זה אותו טרייד בו עבר אדי ג'ונס מיודענו מאתמול…

  5. תודה על הפוסט! רק בזכות מסירת המרפק, אסור שהוא יישכח. סרטון שלא משנה כמה פעמים אריץ שוב, עדיין אהיה מופתע מהוירטואיזיות של המסירה ההיא.

  6. תודה רבה. אחלה פוסט ובחירה מעולה.
    לא רק אליפויות והישגים מגדירות שחקנים היסטוריים אלא גם חוויה וסטייל. וויליאמס מהווה את אחת הדוגמאות הטובות לכך.

  7. שחקן סופר מלהיב. לעתים היה נדמה שמחפש את המסירה ו/או המהלך היפה על היעילות.
    כמה טוב הוא היה… הוא גרם לקינגס לקבל תמורתו את ביבי, ששם אותם כמועמדים לאליפות ואפשר להם להסתכל ללייקרס של שאק-קובי בלבן של העיניים.

    1. נכון ומנגד גם את ממפיס שעבר אליה הטרייד שדרג מאוד היה יחד עם פאו גאסול אבני הבניין להפיכת הקבוצה לרלוונטית בליגה. מסוג הטריידים שהם win-win.

  8. אבא שלו ואח שלו שוטרים והוא נתפס פעמיים על וויד . היה השחקן האהוב עליי בזמנו. ולדעתי בשלהי הקרירה היה דיבור שיבוא למכבי

  9. הוא אחד הסיפורים המיוחדים ביותר. לצפות מטיפוס כמוהו שימשיך אחרי כדורסל בדרך חיים חדשה – לעזןר לילדים שנולדו מעוותים – הוא אחד הסיפורים הבלתי ידועים והכי מדהימים בכל ה-NBA. גם חיי המשפחה השקטים שלו עם אותה אשה (שבדית או נורווגית, שכחתי) והיותו אב למופת הם סיפורים שלא היית מאמין עליו

  10. בין השחקנים המיוחדים ביותר שעברו בליגה הזו .
    .
    נ.ב- יש מצב שנראה דור המשך עם הבן שלו שגם משחק כדורסל (גיל- 16)

  11. לצערנו, ג'יימס פוזי הרס את התוצאה של המהלך היצירתי ביותר בכל הזמנים.
    שחקן נהדר, המיקסטייפ שלו ביוטיוב לא מהעולם הזה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט