גשם של שלשות / דנסקי

 

איפה זה דאונטאון?

גשם של שלשות

 

זריקות מטווח 3 נקודות צריכות להיכנס ב-33% מהמקרים או יותר כדי להיות כדאיות, לפי החישוב הבא:

  • שש הזדמנויות התקפיות של קבוצה, בהן היא זורקת 6 פעמים מטווח 2 נקודות: 50% הצלחה יניבו 6 נקודות (3 מ-6).
  • שש הזדמנויות התקפיות, בהן הקבוצה זורקת 6 פעמים מטווח 3 נקודות: שני סלים בלבד (33%) יספיקו לה לקלוע 6 נקודות (2 מ-6)

מכאן ההערכה הרבה והחוזים השמנים שקלעי שלוש שקולעים מעל 33% – הרבה מעל 33% – משלוש זוכים להם. ועל כך בהמשך.

 

שלשות שוות נקודות – וכסף

 

בעונה שעברה היו 31 שחקנים שקלעו 40% או יותר משלוש. בחישוב משוקלל, אחוז הקליעה שלהם מהשדה היה בדרך כלל מעל 55%. בחישוב של נקודות לזריקה, הקלעים המובילים לשלוש "שווים" כ-1.3 נקודות לזריקה.

סטפן קארי לדוגמא: 22.9 נקודות למשחק עם 17.8 זריקות, 8 מהן נסיונות קליעה משלוש (שלישי בליגה עם45.3%). זריקה של קארי שווה 1.29 נקודות, ואחוז הקליעה המשוקלל שלו מהשדה הוא 54.9%. אלה מספרים גבוהים.

בסדרת הגמר בין מיאמי לסן אנטוניו ראינו את דני גרין, גארי ניל ומייק מילר עושים נזק עם קליעות מחוץ לקשת ומרווחים את המגרש עבור לברון ג'יימס, טים דאנקן, טוני פארקר ודוויין ווייד. מייד עם תום העונה, רוב קבוצות הליגה הלכו בעקבות התצוגה הזו של הקלעים. הבלוג Black Guys Who Ramble עשה לנו שירות ואסף את שמות הקלעים והחוזים שחתמו במהלך השבוע הראשון של הפגרה:

שיקגו החתימה את מייק דאנליבי (42% משלוש ב-2012-13) עבור 6 מליון דולר לשנתיים.
הקליפרס חטפו את ג'יי ג'יי רדיק (37% משלוש) וג'ארד דאדלי (39% משלוש) תמורת אריק בלדסו. רדיק אפילו קיבל חוזה חדש ל-4 שנים על סך 28 מליון דולר.
אינדיאנה שידרגו את עמדת הרכז המחליף עם סי ג'יי ווטסון (41% משלוש).
מינסוטה השקיעה 44 מליון דולר בצ'ייס בודינג'ר (38% בשנתיים האחרונות) וקווין מרטין (43% משלוש בשנה שעברה) ל-4 השנים הקרובות.
אחרי עונת שיא, בה קלע מרטל וובסטר 42% מהשלוש, וושינגטון זיכו אותו בחוזה על סך 22 מליון דולר.
טורונטו תשלם לסטיב נובאק מעל 10 מליון דולר ב-3 השנים הקרובות (43% מהשלוש בקריירה).
קייל קורבר, אטלנטה – 4 שנים, 24 מליון דולר (46% מהשלוש בעונה שעברה).
מרקו בלינלי, סן אנטוניו – שנתיים, 5.6 מליון דולר (36% מהשלוש בעונה שעברה).
רנדי פוי, דנבר – 3 שנים, 9 מליון דולר (41% מהשלוש בעונה שעברה).
כריס קופלנד, אינדיאנה – שנתיים, 6 מליון דולר (42% מהשלוש בעונה שעברה, 47% בפלייאוף).
פרנסיסקו גארסיה, יוסטון – שנתיים, 2.6 מליון (37% מהשלוש בעונה שעברה, 46% בפלייאוף).
דורל רייט, פורטלנד – שנתיים, 6 מליון דולר (37% מהשלוש בעונה שעברה).
וויין אלינגטון, דאלאס – שנתיים, 5 מליון דולר (39% משלוש בעונה שעברה).
אנת'וני מורו, ניו אורלינס – שנתיים, 2.6 מליון דולר (37% משלוש בעונה שעברה, 42% בקריירה).
מייק מילר, ממפיס – שנתיים שמיאמי תשלם עבורם (42% מהשלוש בעונה שעברה, 44% בפלייאוף, כולל שלשה עם נעל אחת).
ובנוסף, שחקנים כמו או ג'יי מאיו (41% משלוש בעונה שעברה), ג'יי אר סמית' (36% משלוש בעונה שעברה), וחוזה קלדרון (46% משלוש בעונה שעברה, מספר 1 בליגה), שלהם יש תפקיד מוגדר בהתקפה של הקבוצות שלהם: סמית' יורה חופשי בניקס, מאיו יפתח בהרכב של מילווקי, וקלדרון יפתח בתפקיד הרכז בדאלאס.
הערך של השחקנים האלה ייקבע עם כל שלשה שייקלעו. מה שכבר למדנו בשבועות האחרונים מאז תום העונה זה ששחקן שקולע 37% מהשלוש יכול לדרוש חוזה של 3-4 מליון דולר לשנה, ולקבל אותו גם.

ליגה של קלעים


ההצלחה הגדולה של ממפיס מאז הסוויפ בגמר המערב היתה ההחתמה של מילר. יחד עם קווינסי פוינדקסטר יש להם עכשיו שני קלעי שלוש נהדרים, אם רק מילר יוכל להישאר על המגרש לדקות משמעותיות. ג'ון הולינג'ר, פעם ב-ESPN ועכשיו עם הגריזליז, התייחס לטרנד הקלעים בראיון ל-True Hoop.
"ממפיס הגיעה לגמר למרות שהיתה אחרונה בליגה בקליעות משלוש", הולינג'ר מציין. “ועם זאת אפשר לומר בפה מלא שהקבוצה זקוקה ליותר הצלחה באספקט הזה של המשחק. אבל יש גבול לכמה רחוק אפשר לסמוך על השלשות. קלעים מרווחים את המגרש ומאפשרים לשחק "קטן" (small ball), שזו בסך הכל האופנה האחרונה במשחק שמשתנה כל הזמן.”
לא פחות חשוב, הולינג'ר מציין, לממפיס יש את זאק רנדולף ומארק גסול – גבוהים שיכולים לאזן את המאזן על המגרש, ושחקני הגנה שיכולים לעצור את השלשות של היריבה.

 

ומה עכשיו?


האם בעונה הקרובה נראה יותר נסיונות קליעה משלוש? אחוזי קליעה טובים יותר? עונת שיא של סטפן קארי? וקליי תומפסון? או שניהם ביחד? התעוררות של מייק מילר? האם לברון יקלע 40% משלוש? או שמאמני הליגה יקדישו מאמץ ומחשבה וימצאו דרך להתמודד עם מטחי השלשות של הספארס, ההיט ושאר הקבוצות שבונות על השלשה בעונה הקרובה עם חוזים ששווים מליונים?

 באדיבות

http://basketblog.co.il

 

 

קשת השלוש במכללות, בכדורסל הבינלאומי, וב-NBA

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

    1. חשבתי לציין את כספי, רציתי לציין את כספי… אבל החוזה הצנוע שלו, ובעיקר דקות המשחק המעטות שלו בשנה האחרונה, לא התאימו לתיזה שהצגתי.

      אבל כן.

      קבלו: עמרי כספי!

  1. כספי הוא לא כל כך גדול
    בעונת הרוקי הוא זכה לעדנה שאיש לא שמר עליו
    עוד לא ראיתי אותו קולע עם יד בפרצוף

    לאורך זמן עדיף לשחק פנימה ולא החוצה , אבל אם אתה פנומן כמו קארי עדיף לזרוק ל 3
    קלדרון זורק וקולע רק שהוא חופשי ולכן קארי הוא הקלעי הטוב ביותר
    אם לא יפצע ,ריי אלן ורגי מילר בסכנה
    אגב לה ברון קלע מעל 40 אחוז מה 3
    במשחק 7 הוא גמר את המשחק עם השלשות שלו והוא יהפוך למפלצת ללא רחמים אם ימשיך כך
    על דוראנט אין מה להוסיף

    1. לכאורה כשסטיב נובאק בפינה הוא לא עושה כלום, כמו כספי שמחכה לכדור. אבל נובאק דורש ששחקן ייצמד אליו, וכספי צריך עוד להוכיח את עצמו לפני שההגנות ייצמדו אליו. אולי ביוסטון… אפשר לקוות.

      המשחק של לברון ודוראנט מורכב יותר מזריקת שלשות. זה רק "עוד" דבר שהם עושים ברמה גבוהה, ממש ממש גבוהה (דוראנט, 41.6%, לברון, 40.6%)

      לברון הוא גם זה שקלע את השלשה 8 שניות לפני שריי אלן קבר אחת נוספת מהפינה במשחק מס' 6.

      אפשר גם לציין את קיירי אירווינג ודמיאן לילארד, שניהם קולעים שלשות ממרכז הקשת (מול הסל), אחת הזריקות הקשות בכדורסל.

    2. הרעיון שדנסקי מנסה להביא כאן הוא שישנה שינוי מגמה בNBA. קשת השלוש תמיד היתה רק של מומחים ספורים לדבר אבל הופכת יותר ויותר לגיטימית עד שיש קבוצות שמתוך הגדרה (יוסטון כי שם אני יודע בוודאות שזו היתה ההוראה) מעדיפות קליעות 3 על פני 2 מחוץ לצבע.
      ואין ספק שקלעי 3 שמרווחים את המשחק הפך משחקן אחד בקבוצה ואולי 2 לקבוצות שבהן 4 קלעי שלוש טובים מאיימים בכל זמן נתון מחוץ לקשת.

    1. זו רק הנחה לשם השוואה בין זריקות 2 ו-3. אני לא טוען (קובע או מניח) שזהו הממוצע במציאות.

      ממוצע קליעות ל-2 קרוב יותר ל-45%. מ-3 הממוצע קרוב ל-35%, אולי בגלל שבעיקר שחקנים שיודעים לקלוע זורקים ממרחק, בעוד "כל אחד" ימצא עצמו זורק ל-2.

      בכל מקרה, זה מדגיש אף יותר את השווי של זריקה מ-3 לעומת זריקה מ-2.

  2. תודה רבה.
    קרי לדעתי קצת פחות מתאים לדוגמא מאשר קייל קורבר אבל עדיין כתבה נכונה.
    מעניין לראות איך המגמה של הסמול תתפתח ב NBA

  3. כתבה מצויינת, זאת מגמה מאוד בולטת בליגה וכזאת שמשפיעה עליה מאוד, לא רק על בחירת הטריידים והחוזים של הקבוצות, אלא גם על סגנון המשחק עצמו, או במילים אחרות – החצי מרחק מת.

  4. יש דבר מוזר מאד שמחייב מחקר ביומכני, והוא למה הזריקה "מחצי מרחק" הפכה לכאילו פחות בטוחה מזריקת דאונטאון. אולי המוח עובד טוב יותר כשהוא מחוייב לספק מין 'מקסימום' או 'מינימום', אבל 'באמצע' הוא מתבלבל מעט?

    1. כמה רעיוונת:
      1. שחקנים "מומחים לשלשות" מתאמנים על השלשה, ופחות מכך על זריקות לשתיים. בזמן המשחק הם יעדיפו זריקה שהתאמנו עליה.
      2. המרחב בין הטבעת ועד קשת השלוש בדרך כלל צפוף יותר, וזריקה מחצי מרחק יכולה להיתקל בהתנגדות – חוסם, עזרה בהגנה, או אפילו עזרה מאחור, אזור מת עבור השחקן הקולע. אם אתה זורק מ-3 כנראה אף אחד לא יעמוד מאחוריך…
      3. מאמנים לא אוהבים את הזריקה מחצי מרחק, כאילו הם אומרים: אם אתה הולך להשיג 2 נקודות אז אל תתעצל ולך עד הסל, זריקה בטוחה יותר ואפשרות לסחוט עבירה.
      4. ואז מגיע הרגע במשחק שג'יי אר סמית' מקבל את הכדור רחוק מהסל לזריקה פנויה ל-2, מכדרר וצועד לאחור לזריקה מ-3, ולא מגיע לסל. יש לך – תיקח! 🙂

    2. למה פחות בטוחה? זו פשוט זריקה פחות יעילה. האחוז בליגה של זריקות 16-23 פיט הוא 38.4%, מ- 10-15 פיט 41.9% מ- 3-9 פיט 39.9% ובטבעת 64.7%. משלוש האחוז הוא הכי נמוך, 36%, תכפיל ב- 1.5 ויוצא שמהשלוש האחוז האפקטיבי בערך 55%.
      דרך אגב, לדעתי זה מה שיוסטון עושים בצורה שיטתית – או להכנס עד הסל או לזרוק שלוש. זה לדעתי חלק מהשיגעון שלהם עם ניהול ומשחק לפי סטטיסטיקות מתקדמות.
      הדגמה:
      ממוצע הזריקות למשחק של שחקן בליגה בטווח של 3-23 פיט הוא 2.7
      ממוצע הזריקות של שחקן בליגה לשלוש הוא 1.6.
      ממוצע הזריקות ליד הטבעת הוא 2 למשחק בליגה.
      ביוסטון רק לין והארדן זרקו בעונה האחרונה יותר מ- 2.7 זריקות בטווח של 3-23, אבל 11 שחקנים זרקו יותר מ- 1.6 לשלוש ו- 8 זרקו יותר 2 זריקות ליד הטבעת.
      אל תצפו שאולג'ואן יעבוד עם הווארד על מיד ריינג'.

  5. לדעתי הכל נכנס דווקא כהוראה מגבוה ולא מעניינים פיזיים. ברגע שהסטטיסטיקה הפכה לחלק אינטגרלי מבניית קבוצה ושיטת אימון, כמו שדנסקי ציין בכתבה הרווח מקליעה לשלוש הוא גדול הרבה יותר ובניהול סיכונים משתלם יותר מקליעות חצי מרחק., גם מעלה את קצב המשחק שזה מה שהרבה קבוצות בליגה מחפשות היום.

    1. שמעתי את זה בעבר, אבל אני לא מכיר סטטיסטיקה מדוייקת בעניין. זה יכול להיות נכון ויכול גם להיות שריבאונד ארוך מוביל להתקפות מתפרצות בכיוון השני.
      חוץ מזה, אחד הדברים המעניינים במשחק (וגם מבחינה סטטיסטית) הוא שחקן שתופש את הריבאונד של עצמו בהתקפה אחרי החטאה מקרוב. רצף כזה של החטאה-ריבאונד-החטאה-ריבאונד-סל זה דבר מלהיב במיוחד 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט