יוצר המלך: מדוע ריץ' פול ישלוט בקיץ של ה-NBA – אס. אל פרייס / תרגום Smiley

יוצר המלך: מדוע ריץ' פול ישלוט בקיץ של ה-NBA – אס. אל פרייס / תרגום Smiley

יוצר המלך: מדוע ריץ' פול ישלוט בקיץ של ה-NBA

הדמות הכי מקוטבת ב-NBA היא לא איזה בעלים, שחקן, מנהל או אפילו לברון ג'יימס – אלא זה ריץ' פול, סוכנו של המלך וחברו, אשר זרע חורבן בליגה בעונה הקודמת כאשר דרש מהניו אורלינס פליקנס טרייד עבור לקוחו הכוכב אנטוני דיוויס במה שנראה לכאורה כניסיון לאחד אותו עם ג'יימס בלוס אנג'לס. מהלכו הבא של פול יכול לעצב את ה-NBA, אבל הנה העניין: לו וללברון יש תוכניות גדולות יותר.

אס. אל פרייס / The Crossover – SI.com

יוני 12, 2019

מאמר מקורי: https://www.si.com/nba/2019/06/12/rich-paul-klutch-sports-group-lakers-pelicans-lebron-james-anthony-davis

מאוחר באחר הצהריים לקראת סוף מרץ סוכן שחקני ה-NBA ריץ' פול, 38, שהתנהלותו המקצועית נעה בין פנים חתומות כקרח לריכוז מבהיל, לועס את הקלמנטינה השלישית שלו ומפרט כיצד הוא סומן כסיבה לכך ששני ארגונים, הליגה ברובה, ו-למה לא? – הספורט האמריקאי הולך ישירות לעזאזל כאשר משהו מזכיר לו את חבר ילדותו סקווירל. "ילד יוצא דופן, שנהרג ללא שום סיבה", פול אומר. ובפעם הראשונה במשך שלוש שעות של שיחה, התנהלותו נשברת.

"החברה שלו אהבה אותו כל כך הרבה, אתה יודע מה היא אמרה?" הוא מספר, שקולו עולה כאשר הוא נזכר בשניות הברוטליות האחרונות של של בת ה-18 סטאר הודסון וקנת' ג'ונסון, בן ה-21. עכשיו פול מאחורי שולחנו והוא נעמד, חוזר 18 שנה ו-2,053 מיילים, מלוס אנג'לס לשכונה המוכה בגלנוויל במזרח קליבלנד: רגליים פרוסות, יד ימין יורה על הרצפה עם אקדח דימיוני. "כאשר הבחור עמד מעליו, יורה בו ככה, היא שכבה מעליו. הבחור הרג את שניהם. קברו אותם ביחד. זה סוג הח** שחייתי דרכו.

"אז, כל … זה?" ידיו מתארת קשת רחבה שמטרתה לכלול את הגלקסיה של חברי פנלים, מלומדים, יריבים נלהבים, ג'נרל מנג'רים מבולבלים, בלוגרי כדורסל: כל קומפלקס תעשיית הכדורסל הלוחש והצעקני. "על מה אנחנו מדברים? האם אתה מבין מה בדיוק אמרתי? היא נשכבה מעליו כדי למות איתו. סוג הח** הזה, זה מה שחשוב עבורי. הגעתי ממקום שלא הייתה בו שום דרך החוצה. איך אתה יוצא ממקום כזה? איך אתה מגיע 'מהשכונה להוליווד?' אתה לא, נכון? אז חוסר ההערכה, חוסר הכבוד זה דבר האחד שאני לא הולך לסבול".

הוא מתיישב – ממש פתאום – האיזון חסר לעצמו. גלנוויל מתמוססת, ופול שוב פעם מתמזג במשרד בקומה העליונה של אחד מאותם בתי קובייה מודרנים בלוס אנג'לס (בריכה קטנה, חצר קטנטונת) שאותם אתם מכנים "חמודים" עד שאתם שומעים שזה נמכר עבור 3 מיליון דולר ב-2016. פול גר כאן לסירוגין עד הקיץ האחרון, כאשר הוא בזבז 4.32 מיליון דולר על עוד בית, גדול יותר, בקרבת מקום והחל להפוך את הרכישה הראשונה שלו למשרד החוף מערבי עבור קלאץ' ספורטס גרופ. מיד לאחר מכן, אנטוני דיוויס, השחקן שהוא כל עולמם של הפליקנס, פיטר את סוכנו ושכר את קלאץ', וזאת למרות, שלא הייתה הסוכנות העשירה או הגדולה המטפלת בכישרונות NBA, הפכה לארגון המדובר ביותר, נערץ, מאוס, נלעג, נועז ומפחיד בעסק.

ברור, הבאז סביב ריץ' פול קבוע מאז 2012, כאשר הוא – יחד עם החבר הטוב לברון ג'יימס – זעזעו את מבנה הכוח של הליגה בכך שנעלו את קריאטיב ארטיסטס אייג'נסי והקימו את קלאץ'. זה היה קל, תחילה, לתאר אותו ככלי של המלך ג'יימס, ואם כל לקוח חדש (אריק בלדסו, ג'ון וול, בן סימונס ועכשיו עוד 25 אחרים) ותיווך חוזים (624.8 מיליון דולר ועדיין סופרים) כוחו של פול גדל. ושום דבר אחר לא סימל את הסטטוס קוו של קלאץ' מאשר ינואר האחרון, כאשר דיוויס הודיע לניו אורלינס שלא רק שהוא לא הולך לחתום על הארכת החוזה לסופר-מקס, בשווי 240 מיליון דולר לחמש-שנים עם הקבוצה בקיץ הזה, אלא גם, כאשר נותרה שנה וחצי לחוזה שלו, שהוא רוצה טרייד  – ופול פרסם את הדרישה.

Picture of Rich Paul / King Maker / NBA

עם 10 ימים לפני מועד הדד-ליין לטריידים, כאשר המחזרת העיקרית אחר דיוויס, בוסטון, יושבת בצד בגלל מגוון חוקי החוזים עד לקיץ, התמרון הלך ונשמע כמו דרישה להעביר את דיוויס ללייקרס חסרי השליטה, ויותר מכל, לחיבוקו הנואש והמזמין של ג'יימס. בנוסף זה גם נראה כמו אחד ממהלכי הכוח הכי חשופים שאפשר לזכור. "איננו יכולים", אמר צ'ארלס בארקלי ב-TNT, "כי שחקנים וסוכנים יערמו בסתר קבוצות על".

איזה פול? אני? ההצהרה לא הייתה מאוד משכנעת, והאמת, הוא לא ממש ניסה. הוא טען כי אין לו שליטה על החלטות הצוות בלוס אנג'לס וזעם על ההצעה שהוא שולח את דיוויס – שאז, באותו הרגע, שחקן הפליקנס – לסיטואציה פחות אידיאלית כדי לעזור לאיש ששינה את חייו והפך אותו לעשיר.

"האם אמרת את זה לדיוויד פאלק? האם היית אומר את זה לארם טלם?" פול אומר על שני סוכנים שליהטטו בעשרות לקוחות מבלי שום אישום על ניגוד עניינים. "אתה רק אומר את זה כי אתה מרגיש, 'ובכן, ריץ' לא היה בעמדה הזו ללא לברון', נכון? העניין שלי הוא: תוציא את לברון מהלייקרס. האם הלייקרס הם לא יעד נהדר למי שבדיון על השחקן הכי טוב שהלך לקנטקי וזכה באליפות הארצית, שחתום אצל נייקי? לקבוצה שהיו לה סנטרים כמו ג'ורג' מייקן לוויל צ'מברליין ועד לקארים עבדול-ג'באר ושאק?"

"אז עכשיו, כאשר אתה מוסיף את לברון, זה מה? הדובדבן שבקצפת. לברון בן 34. אנטוני דיוויס בן 26. אז כאשר לברון יסיים לשחק, הטרייד של אנטוני דיוויס עדיין יתגלגל. איזה מקום טוב יותר מאשר לעשות את זה מאשר לוס אנג'לס? אם זה היה לוס אנג'לס – מעולם לא אמרתי 'לוס אנג'לס'. אבל אין שום דבר שלילי בזה. מי שם ז** על מה שאתה אומר, שאני מנסה לעזור ללברון? לא, אני לא. אני מנסה לעזור לאנטוני דיוויס. עכשיו, אם לעזור לאנטוני דיוויס עוזר ללברון בטווח הארוך? אז שזה מה שיהיה. אבל המטרה שלי היא אנטוני דיוויס".

הוא סוטה כדי לדבר על הניקס כעל יעד שמפתה באותה המידה עבור אנטוני דיוויס. "השוני היחיד הוא, שאין להם הרבה אליפויות כמו הלייקרס", פול אומר. "יש להם מסורת. זו שוק גדול – לא שזה השוק הגדול היחיד. יש להם מקום בתקרת השכר, גמישות, הם מסוגלים להביא יותר מכוכב אחד. מה רע בזה?"

הפליקנס? למרות שניו אורלינס זכו בבחירה מספר 1, שכנראה תהיה פורוורד דיוק זאיון וויליאמסון, בהגרלת הדראפט ל-2019, ואפילו שיש שם ג'נרל מנג'ר חדש, דיוויד גריפין, מנסה בנחישות לשנות את דעתו של דיוויס, כל דיווח ורמז עדיין מראים כי דיוויס עדיין עומד על דרישתו.

בוסטון? אביו של דיוויס אמר ל-ESPN בפברואר שהוא לא רוצה שבנו ישחק עבור הסלטיקס, ופול אישר כי הוא הזהיר את הנהלת הסלטיקס.

"הם יכולים לעשות עבורו טרייד, אבל זה יהיה עבור שנה אחת", פול אומר. "אני מתכוון: אם הסלטיקס יבצעו טרייד עבור אנטוני דיוויס, אנחנו נלך לשם ונציית [לחובות] החוזיות שלנו וניכנס לשוק השחקנים החופשיים ב-2020. אני הודעתי זאת להם. אבל אם בסופו של דבר הוא מחליט לעזוב ונתתם נכסים? אל תאשימו את ריץ' פול".

רמז כלשהו? אולי. אבל תהיו מוכנים לעוד שנה אחת כזו, בגלל שפול אומר שדיוויס לא יחתום על הארכה בשום מקום הקיץ.

"היכן הוא הולך לנחות? אין לי שום מושג", פול אומר. "וזה לא משנה. אנחנו הולכים לשוק השחקנים החופשיים. למה שזה ישנה לי להיכן הוא הולך? כדור הארץ: אנחנו הולכים לשוק השחקנים החופשיים. יש לו שנה, הוא חייב לשחק. אבל לאחר מכן, אני לא יכול לומר זאת בגדול יותר: אנחנו הולכים לשוק השחקנים החופשיים של 2020: אנטוני דיוויס יהיה שחקן חופשי".

ברור שזה משנה. לא משנה באיזו קבוצה אנטוני דיוויס ישחק בעונה הבאה, היא תהיה מסוגלת להציע לו יותר כסף להישאר מאשר מחזריו. ולמרות הדיווחים כי בעלי הפליקנס, גייל בנסון, מסרבת לעשות שום טובות ללייקרס, ולמרות שרבים מאמינים שחסרה ללוס אנג'לס הזריזות כדי להזיז משם את דיוויס, הספין שהוא לא יהיה מסוגל לשחק עבור הסגול-זהוב לא מרפה מפול.

"תראה, כולם רוצים לפברק את העובדות כאשר זה אני", פול אומר. "זה כמו לומר, 'לא, איי-רוד, אל תתחתן עם ג'יי-לו. האם איבדת את זה, בנאדם?' זוהי ג'ניפר לופז! אני מתכוון, אם מי אתה מעדיף להתחתן? הלייקרס הם ג'ניפר לופז. אתה לא רוצה שאני אצא עם ג'ניפר לופז? תן לי סיבה למה אני לא צריך לצאת לדייט עם ג'יי-לו!"

* * * *

Rich Paul

מצחיק, לא? זה הלם לשמוע את פול חסר ההבעה מתנשף מתוך זעם, וחשוב לשים לב שהוא בחברה טובה. עם כל הסיכונים הגבוהים, סוכ שחקנים זוהי עבודת שירות, ופול נכנס לזה ללא שום דבר מהאסמכתאות הרגילות – שום תואר במשפטים, עסקים או תואר ראשון אחר. אפילו בסטנדרטים שהם לא של ה-NBA, הוא בקושי עושה רושם, עם כתפיים רזות וידיים קטנות ("אני 1.76", פול אומר. הוא נראה יותר כמו 1.70. "בחייך: 1.70? לך לעזאזל, זה מגוחך").

זה מדהים כמה הרבה מאלו שנכנסו לתוך מסלולו של פול, אפילו הביקורתיים, הביעו עדויות ל"כישורים החברתיים" שלו או לנחמדותו – כאשר הרושם הראשוני של ג'יימס, "ענווה ונדיבות", מהדהד בטון קולו של פול. לאף אחד אין ספק שהוא יכול להיות חסר רחמים ומחושב. אבל הוא עושה כך כשהוא עונה על שאלה בשאלה, מעולם לא נתקל במומחיות שאינו מסוגל לעבור, ונותן את הרושם שהוא תמיד אומר את האמת.

"ריץ' הוא מאזין טוב, הענווה שלו, עבדה הרבה מאוד בדיוק כמו מישהו שרוצה ללמוד, ויותר חשוב, הוא כנה ובעל אמפתיה", אומר טלם, סוכנו הראשון של דיוויס, עד שהוא לקח את משרת סגן היושב ראש של הפיסטונס ב-2015, ואחד מבעלי המוניטין הגבוה ביותר בליגה בהישגיו עבור שחקנים. "אז הוא מתחבר ומנסה להבין מה הצרכים של לקוחותיו ומנסה להשיגם. הוא בנה קשרים עם יחסים בינאישיים יוצאי דופן, והם מאמינים לו. זוהי התמצית של סוכן טוב".

אבל כמי שיצר את כל הדברים של לברון – השליטה החסרת תקדים בבניית הסגל, ציפיות של ארגון, והפקות טלוויזיה וסרטים שהרחיבו את הגבולות עבור אתלט-על מעל ומעבר – כל מהלך של פול מפציע ומאופיין בהליכה על הקצה. הוא הפך להיות הסוכן שאליו פונה השחקן האגרסיבי חסר המנוחה. "כאשר אני אפרוש [ממשחק] ולא אהיה בסביבת המדיה בכל יום, אני מקווה שמישהו ימשיך להילחם על הנרטיב: אתה האתלט? אין לך כוח, ולא יכול להיות בשליטה", ג'יימס אומר. "בגלל שאתה יכול".

כסף ממשיך להיות הסימן המרכזי של הכוח, אבל עם הופעתו של סולם משכורות שחקני השנה הראשונה ב-1996 והחלת ההגבלות על חוזי המקסימום, הביטוי של הכוח – ושל כישורי הסוכן – השתנה.

"זה שינה את נקודת המבט", טלם אומר. "אם השכר הוא פחות או יותר דומה, במה יכול השחקן לשלוט? זה כבר לא עניין פיננסי. איפה יש לו מה להגיד, ואז, איפה יש לו איזושהי שליטה, וזוהי הבחירה היכן לשחק ואם מי לשחק".

יש לזכור: סוכנים התערבו לאורך זמן בענייני הקבוצה. טיפולו האישי של טלם הוביל את קובי בראיינט אל הלייקרס ב-1996, ופאלק היה בבסיס התיווך בעסקת 12 השחקנים, שכללה ארבע קבוצות בשנת 2000, ששלחה את פטריק יואינג מניו יורק לסיאטל. אבל עם לברון המוביל את הטרנד של החוזים היותר קצרים הגורמים עכשיו לספקולציות ה"שוק-המקדים" לאורך כל השנה, הליגה נראית מוצפת בסינדרום הדשא-ירוק-יותר. או, שאולי, זה רק עבור כישרונות העל המנצלים את המינוף העולה.

"שחקנים אחרים רואים את הכוח, ההשפעה והשליטה שיש לשחקן נהדר כמו ג'יימס על הארגון, והם שואפים לאותה רמה של שליטה, כוח והשפעה", אומר פרשן ESPN והמאמן לשעבר ג'ף ואן גנדי. "זוהי הרמה הבאה. ועכשיו אתה צריך לשאול את עצמך, כפי שאני תמיד עושה בשאלות האלה, מה הדבר הבא?"

עדיין, המהלך של דיוויס – עם התזמון שלו והפוקוס המיידי שלו על היעד, וההתעלמות המופגנת בהשפעות הנפיצות על שני חדרי ההלבשה – נראה כמו אינטראקציה של כוח של שחקן שרק מעטים ראו את זה מגיע. אי אפשר היה להכניס שני משפטים בשיחת NBA, ישירה או וירטואלית, מבלי לשמוע מושגים כמו כישלון או טבח, ובזמן שהלייקרס וג'יימס יצרו חום, והמוניטין של דיוויס כבחור טוב התאדה, אף אחד לא ספג יותר מאשר פול. הכישלון בהגשמת כל עסקה עד מועד סיום הטריידים ב-7 בפברואר נראה כמו ההשפלה האולטימטיבית.

אבל זה מוזר. בצעידה לתוך משרדו של פול, ואין שום סימן לפניקה או אפילו לעייפות הקפוצה הזו, כמו שרואים לפעמים בחניונים האלה לזמן קצר, עקב תשומת הלב הציבורית: טוב או רע, רק תאייתו את השם נכון! לא, כאשר נשאל לראשונה על ההקרבה מפיצוץ הטרייד של אנטוני דיוויס, פול מרים באיטיות את מבטו מהטלפון, ממצמץ, ואומר, "עבור מי? לא עבורי".

תחילה, זה מעורר פרץ של קול צחוק. ה-NBA הביעו את מורת רוחם בכך שהצמידו לדיוויס קנס של 50,000 דולר בכך ששבר את החוק כנגד בקשת טרייד בפומבי. הנשורת התפשטה ברחבי הליגה: ב-5 בפברואר, פורוורד הלייקרס, ברנדון אינגרם, קלע שתי קליעות עונשין כאשר הקהל באינדיאנה צעק, "לברון הולך להעביר אותך בטרייד!"

פול מודה שהסיטואציה איבדה שליטה ("האם רציתי שהדברים יתנהלו מעט אחרת? לחלוטין"). אבל הוא ממשיך וזורק את כל האשמה על הג'נרל מנג'ר של הפליקנס, דל דמפס, בגלל שפול מתעקש שהתוכנית שלו הייתה לא לפרסם זאת. הוא אומר שתחילה הוא הודיע לדמפס ב-25 בינואר על כוונותיו של דיוויס, ודמפס הגיב שהוא יתייעץ עם בנסון ויחזור אליו (דמפס לא הגיב למספר בקשות לתגובתו). במקום זאת, פול אומר, דמפס התקשר בעצמו לדיוויס – ומעולם לא חזר לפול. בינתיים, אדריאן ווז'נרובסקי מ-ESPN יצר איתו קשר, פול אומר, כדי לאשר את דרישותיו של דיוויס.

"היה בזה צורך לפרסם את זה", פול אומר. "כאשר אני אומר לך, 'הנה הכוונות שלנו', ואתה אומר, 'היי, תן לי לדבר עם הבעלים', ובמקום לדבר עם הבעלים אתה מתקשר לאנטוני דיוויס? זה נקרא שיתעלמו ממך". ולנסות להיכנס בין השחקן לסוכנו? "זה לא-לא", פול אומר. "כל ג'נרל מנג'ר יודע זאת".

אז, במהות, דמפס הפר את אתיקת המשא ומתן ופול הגיב באופציה אטומית. אפשר להתווכח מתי זה שירת את לקוחו, אבל הפרק הזה יהיה אולי המדד המובהק ביותר לכוחו של השחקן היום. בגלל שכאשר בוחנים מי למעשה סבל מהתוצאות של דרישת הטרייד – מעבר לפגיעה חולפת במוניטין – דיוויס ופול וג'יימס בקושי נמצאים ברשימה.

העונה של הפליקנס במהרה הפכה להיות למה שהמאמן אלווין ג'נטרי כינה "אש הרסנית" של ספקולציות והאשמות נגדיות. דקות המשחק של דיוויס קוצצו כאשר הקבוצה נופפה בדגל לבן, וב-15 בפברואר, דמפס פוטר. "מעולם לא חוויתי משהו כזה בכל 31 שנותיי בליגה. שום דבר אפילו לא היה קרוב", גנטרי אמר לאחר אחד המשחקים במרץ. "ברור שאנטוני דיוויס הולך להיות בסדר, אבל ישנם הרבה בחורים אחרים שאולי לא יהיו, וזה הדבר העצוב. וזה על שתי הקבוצות".

עוצמה מלאה, עד כה, חלה בבירור רק על מעטים. ברגע שהמועד האחרון חלף, העונה של הלייקרס הסתכמה למקרה מבחן עבור תפקוד לקוי, אותה פציעת מפשעה ביום הכריסמס שהושיבה את ג'יימס בחוץ ב-17 משחקים לא עזרה, אבל כאשר לברון הפצוע צעד לתוך הסטייפלס סנטר ב-28 בדצמבר כשהוא נושא כוסית של יין אדום, או שישב רחוק מחברי קבוצתו במהלך ההפסדים לפייסרס ולניקס, המסר היה ברור.

עד אז, התפקוד חסר האמונה של לוק וולטון דידה לתוך הטריטוריה של ברווז צולע. מג'יק ג'ונסון המשיך עם התפטרותו כנשיא הקבוצה, ובאופן ביזארי, הוא עשה זאת ביום האחרון של העונה, ובתוך כל זה היה חיפוש מקרטע למשרת המאמן, והניסיון השלישי, סוף סוף הביא את המאמן לשעבר של המג'יק והפייסרס, פרנק ווגל, סגנון הניהול המשוגע של הבעלים, ג'ני באס, שפעם הייתה אהודה, עמד בסימן שאלה. וניתן היה לטעון כי התמרונים של פול – בצילו של ג'יימס – הפיקו את הדחף הראשוני שערער הכל.

ועדיין, בשבועות שלאחר שהצעת הטרייד של דיוויס נפלה, פול החתים שני לקוחות מרשימים: הפרוספקט הכישרוני מואנדרבליט, הרכז דריוס גארלנד, וכוכב הווריורס דריימונד גרין, שיהפוך לשחקן חופשי ב-2020. "אני פשוט מסתכל על זה כאילו, 'זה הסוכן שלי והוא פשוט מנענע את כל הליגה כרגע'", גארלנד אומר. "אין שום סוכן אחר שהוא מוכר ככה, הוא בכל תוכנית ספורט. מעולם לא ראיתי זאת לפני".

פול הופיע כמו תמיד למשחקי הבית של הלייקרס והיה במושבו ליד קו הבסיס ב-26 במרץ כאשר הג'נרל מנג'ר, רוב פלינקה, מיד לאחר שידבר עם באס במרחק של כמה מטרים, עצר ליד ולחץ ידיים: עסקים כרגיל, כדי שכולם יראו.

אם לקחת את הספין הזה רחוק יותר, אם בכלל, זה נראה שפול וג'יימס רק התחזקו. מחליפו של דמפס, גריפין, הג'נרל מנג'ר לשעבר של הקאבלירס, שבאמתחתו היסטוריה ידידותית עם הצמד. הלייקרס? עזיבתו של מג'יק עוררה קריאות של המבקרים על מנת שמישהו מבחוץ יקח את התפקיד. במקום זאת, פלינקה לקח על עצמו את חובותיו של ג'ונסון, ניסה לשכור את טיירון לי האהוד על לברון כמחליפו של וולטון, ולאחר שפספס זאת, התעקש לצרף את חברו הקרוב של ג'יימס, מאמנם לשעבר של הנטס והבאקס ג'ייסון קיד, לצוות של ווגל. במאי, אפשר היה לשמוע לפחות מנהל אחד ב-NBA ממלמל, "קלאץ' ספורטס מנהלים את הלייקרס".

דובר הלייקרס הגיב, "שזה לא נכון", והוא הוסיף, בחיוך ציני, "כולם יודעים שלבאר בול מנהל את הקבוצה".

אבל הרעיון של פול – ועם להרחיב, גם ג'יימס – להתערב בהחלטות הקבוצה קיבל אסמכתא חדשה בחודש שעבר כאשר כתב ESPN נתן מידע כי פול הביע את מורת רוחו, בנובמבר, לגבי וולטון כלפי הקומישינר אדם סילבר. במאי, פול ניגש לפחות למאמן אחד ב-NBA כדי לבדוק אם יש לו עניין להיכלל בצוותו של ווגל, מקור המכיר את השיחה אמר ל-SI. שבוע שעבר, פול סירב להגיב ל-SI לגבי חילופי המילים עם סילבר והכחיש כי גישש אחר תפקיד בצוותו של ווגל עבור מישהו.

"לא", פול אומר. "הרבה מאמנים, הרבה אנשים ניגשו אלי כדי לקדם אנשים להיות העוזר. אבל לא ניגשתי לאף אחד לגבי תפקיד העוזר. זה לא תפקידי".

דובר הלייקרס אמר, "אין לנו שום מידע" על יצירת קשר של פול לגבי מועמדים ו"אין שום סיבה להאמין שזה נכון".

ובאשר לדיוויס, סאגת הטרייד שלו לא חשפה שום אור חדש על היחסים שבין שחקן לסוכנו. באותו אחר הצהריים מאוחר של חודש מרץ, למעשה, נקישה על הדלת ו – בתזמון מושלם – נכנסת חברתו של דיוויס, מארלן. השיחה מהר מאוד גולשת לעסקי הנדל"ן. דיוויס משפץ מחדש בית בשווי 7.5 מיליון דולר מחוץ לווסטלייק וילג', אבל התנועה שם מהגיהינום, ופול – מכור לנדל"ן כפי שהוא מעיד על עצמו – שלח לו רשימה של אזורים הקרובים לדאונטאון.

"לא ידעתי שאתם הולכים להיות כאן היום!" פול אומר, בחיוך נדיר. "האם אנטוני הראה לך את הבית שלחתי לו אתמול?"

"לא", מארלן עונה. "הלוואי שהיה מראה. אתה צריך לשלוח את הדברים האלה אלי".

השניים שוב ושוב מחליפים מילים – מארלן לחוצה, פול מרגיע שהכל יסתדר כשורה. "תראי, מה שהוא לא מבין זה, שאנחנו מנסים לעזור לו", פול אומר.

מארלן מרחיבה מעט יותר, פול ממשיך להסכים, מהנהן, והיא מעדכנת על הבעיה אבל עם פחות לחץ, כאילו זה כבר הפך להיות פחות כאב ראש. היא מתחילה לצעוד לכיוון הדלת.

"הוא כאילו, 'לבית חייב להיות מגרש וסאונה וחדר כושר. ….'"

"זה קל", פול אומר. "יש את זה ברוב הבתים, כאשר אתם מבזבזים סכום כזה של כסף שאתם רוצים להוציא בכל מקרה. אני מבין את זה. תבטחו בי".

* * * *

נקודת מפנה. הסיפור הסטנדרטי של ריץ' פול בעל צומת דרכים קולנועית: באביב בשנת 2002, פול היה בדרכו לעלות על טיסה לאטלנטה משדה התעופה באקון-קנטון כאשר ג'יימס בן ה-17, שטייל עם חבריו לפיינל פור, הבחין בו כשהוא לבוש בחולצת וינטג' של וורן מון. הם התחילו לשוחח. המטוס נחת, ובאיסוף הכבודה פול הפנה את ג'יימס לספק שלו, חנות אספנות באטלנטה בשם דיסטנט ריפלייס, ואמר לו להשתמש בשמו. חברות נרקמה, וקריירה נוצרה.

גופייתו של מון הוא הקמע של האגדה: מה אם פול היה לובש למשל פראן טרקנטון? או ללא גופייה בכלל? אבל מה שחשוב הוא מה שקרה לאחר מכן באותו לילה באטלנטה. חבר ארגן לפול כניסה להופעה של שון (פאפי) קומבס בקלאב קאיה, חבר מהחבורה של ג'יימס זיהה אותו שם והבין – בטעות – שהוא בוודאי כוח רציני בתרבות ההיפ-הופ.

מספר ימים מאוחר יותר פול נח על הספה בביתו בקליבלנד כאשר דיסטנט ריפלייס התקשרו להודיע שהחבר החדש של פול ביקר בחנות, כשהוא רוכש גופייה אותנטית של מג'יק ג'ונסון מ-1987-88. וכאשר הוא מספר שוב את האגדה, עיניו של פול נפתחות והוא לוחץ על כפתור ההדגשה. "לברון רוכש את גופייתו של מג'יק. כמה זה יכול להיות מטורף?" הוא אומר. "זה הכל סוגר מעגל, נכון?"

אבל משהו לגבי מעשיית האגדה מטריד. "זה הכל אקראי", פול אומר. כן, הוא היה רק בן 21 אז. אבל הוא גם רכש את ביתו הראשון בגיל 19, שכנע את הבעלים של דיסטנט ריפלייס, אנדי היימן, להדריך אותו בעסק, ועם הזמן הרוויח כל כך הרבה – מעל 10,000 דולר בשבוע מוצלח – כשהוא מוכר גופיות וינטג' מתוך תא המטען של מכוניתו כאשר הוא מבצע סיבוב מוקדם ברחבי הקניונים של קליבלנד כדי למצוא מקום לפתוח חנות משלו. היימן העריך שפנו אליו לפחות עוד 100 אחרים, "אבל ריץ' בהחלט בלט".

"הוא היה מוכן לשים את כל מה שצריך כדי להצליח, ושכנע אותי שהוא היה שווה את ההשקעה בזמנו", היימן אומר. "הוא לא קיבל לא כתשובה".

וכדי ללמוד את כל זה, פול היה צריך להתמודד עם נקודת מפנה אמיתית. זה היה באוקטובר בשנת 1995. בנו הצעיר של ריץ' פול סניור, ריץ' הקטן, כבר היה זמן מה נכס, כשהוא לומד את המגזין של רוב ריפורט מאחורי הדלפק בחנות המכולת/מרכז קהילתי, קיוסק, של ביג ריץ'. לפינת הרחובות הרעועה של ה-12 עם אדמונטון בגלנוויל היו את הסחות הדעת שלה – פול נזכר במשחקי קוביות, אנשים שותים, אנשים שרים, זנות, סמים, ילדים משחקים בכדור ברחוב – אבל ריץ' הקטן היה בעיקר אוסף פרסים בבית הספר בפוטבול וכדורסל.

"קטן במבנה, אבל הוא היה מנהיג גדול, בעל ידע רב", אומר טד גין סניור, מאמן הפוטבול והאתלטיקה הותיק של תיכון גלנוויל. "תמיד נהגתי לומר, 'בחיי, זה הולך להיות הקווטרבק שלי'. תמיד היה לו איזה טוויסט קטן שהבדיל אותו משאר הילדים".

אבל אבא שלו לא רצה שריץ' הקטן יהיה בתיכון הציבורי המקומי. אין שם מספיק בסיס, ואלוהים יודע שהוא היה צריך יותר בבית: ההורים פרודים, אבא עם אישה חדשה, אמא, מירוונה, הנאבקת באופן קשה בהתמכרות לסמים ולאלכוהול ומחוץ לחייו מגיל 6 ועד ל-19, ריץ' הקטן גר עם סבתא אחת או עם השנייה. אז ריץ' סניור שלח אותו למקום מוגן יותר, לבן יותר, תיכון רומן קתוליק בנדיקטין, עם העניבה המחייבת והנסיעה האומללה ברחבי העיר, כאשר בו הילד הבין, באופן כואב, שפרץ הצמיחה שלו הוא מחכה זמן רב לא יגיע. לאחר ציוני רבע הדרך, ריץ' הקטן עשה כל מה שביכולתו על מנת להיחלץ.

ואז הוא יצא מבנדיקטין אחר הצהריים אחד וגילה את הקופה דה וויל שנת 1984 הכחולה ממתינה. לאחר שהם נסעו משם, ריץ' סניור שאל את בנו אם הוא יודע כיצד זמר הנשמה מרווין ג'יי מת.

"מנת יתר", ריץ' הקטן ענה.

"לא", הוא נזכר במה שאביו אמר. "אבא שלו הרג אותו, וזה מה שיקרה לך אם לא תכבד אותי בדרך בה אתה עושה. הציונים שלך נמוכים מאוד לעומת היכולות שלך, אתה ישן באולם בית הספר, ישן בשיעור, עושה כל מה שאתה יכול כדי לא להצליח בעצמך. חלומות ה-NBA הללו הם מחוץ לחלון. יש לך שתי אפשרויות: תתאפס על עצמך ותעלה חזרה את הציונים שלך. או שאני הולך לקחת אותך החוצה מהעולם הזה".

ריץ' הקטן ידע שני דברים: אבא שלו אף פעם לא דיבר אליו בצורה הזו לפני כן, ותמיד היה באמתכתו אקדח בקליבר 38. קטן. פול סיים את התיכון בממוצע של 3.7.

"הוא ראה משהו שאני לא יכולתי לראות", פול אומר. "הוא ידע שאם הוא יאפשר לי לצאת מהחרא הזה בכוחות עצמי? המשמעות שאוכל לפלס את דרכי בחיים. הוא תמיד נהג לומר לי, 'אני לא הולך להיות פה לנצח. ככה שאתה צריך ללמוד כיצד לנווט'".

אז, כן, ג'יימס ופול הפכו לחברים. זה לא היה מיד. "זה לא היה כאילו פגשתי אותו בשדה התעופה, טסתי לאטלנטה והייתי ככה, 'הוא הבחור שלי!'" ג'יימס אומר. לברון גדל באקרון עם חברו הטוב מאבריק קרטר ורנדי מימס, פול היה האאוטסיידר. חברים אחרים של ג'יימס התרעמו לגביו. אבל לאחר שפול החל לנסוע לאקרון – מגשש אחר שוק נוסף לגופיות שם – ג'יימס ביקש ממנו להגיע לטורניר AAU בשיקגו. כאשר ג'יימס שבר את פרק ידו, הלך לניתוח והושבת עד לסוף הקיץ, פול נשאר גם כן. "במשך כל הזמן", ג'יימס אומר.

לא בדיוק. חברתו של פול עמדה ללדת את ילדו הראשון, בת בשם ראונה, והוא היה נוסע הלוך ושוב, אז בנסיעה אחת פול שלח את גופיותיו לשיקגו כדי לפצח שם את השוק. כשהוא מלווה את ג'יימס לאימוני הקיץ של מייקל ג'ורדן ב-Hoops The Gym, הוא היה ניגש בשקט אל אנטוני ווקר ואל ג'ואן הווארד ומתחיל לדבר בשטף, "היי, בנאדם, יש לי את הגופיות האלו. מה קורה?"

בינתיים, עם ג'יימס בצדי המגרש, כל מה שהם היו יכולים לעשות, באמת, היה לדבר. כיצד אביו של פול חלה ב-1999, גורס להרס לימודיו של ריץ' הקטן באקרון ובקליבלנד סטייט, ואז נפטר מסרטן פנימי בשנת 2000, משאיר לבנו ירושה קטנה. לגבי אימו, מינרווה (פיצ'ס) מרטין, שאף פעם לא הגיעה לאחד ממשחקיו בילדותו אבל איך עכשיו היא נראית נקייה ומנסה שוב להיות חלק מחייו. על השכונה והסיכון התמידי שהסמים ימשכו אותך חזרה למטה.

"ביקורת?" פול אומר. "בשכונה שלי אם היה לך מכונית יפה, אתה יודע מה אמרו על זה? שלא שילמת עבור זה. אם לבשת את הבגדים שלך בצורה מסוימת, הם היו מטילים ספק במיניות שלך. אם היית חכם בבית הספר הם היו קוראים לך חנון. אם הייתה לך מוגבלות, הם היו מדגישים זאת. לא היה שום שבחים. היה רק ביקורת. … אין שום דבר בטלוויזיה שאפילו יכול להיות קרוב לח** הזה ששמעתי כאשר גדלתי".

"מהשיכונים של העיר, אבא שנפטר, אמא שבירור לא הייתה שם כל הזמן", ג'יימס אומר. "נקשרתי לזה ממש מיד, אתה מבין?"

בשלב מסוים, בזמן שהוא נזכר בשורשיו לגלנוויל באותו אחר צהריים מאוחר במרץ, פול מצלצל לאמא של אבא שלו, ג'וני מיי פול, שדאגה לו מגיל 11 עד 18. כאשר הטלפון מצלצל, הוא מחייך. "אתה תשמע את סבתא שלי אומרת לי, 'רק שים את הכסף בחשבון'. זה כל מה שהיא דואגת לגביו", הוא אומר. "אני ככה, 'סבתא, למי את הולכת לשלם? את בת 95. כאילו … גובה חובות? למי אכפת? מה הם הולכים לעשות? לחסום לך את האשראי?'"

דודו מצלצל חזרה, ברמקול, שם את סבתו של ריץ' הקטן: היא שואלת על נסיעותיו בעולם ועל הצעיר מבין שלושת בניו של ריץ', זיין, אבל שום מילה לגבי הכסף. ואז היא מעבירה את הטלפון לדודו, שאומר, "תשמע, האם קיבלת את ההודעה שלי שאנחנו צריכים כסף, באופן נואש?

עיניו של פול נפתחות, כאילו לומר, רואה? "כן", הוא עונה. "קיבלתי".

"בסדר, אנחנו מאוד צריכים מעט כסף, עכשיו. אני לא הייתי מתחנן אליך אם לא היינו צריכים".

"בסדר", פול עונה.

ואז יש איזה שיחה קצרה להשיג לדוד שלו כרטיס למשחק הקאבס ותזכורת להתקשר לג'וני מיי במהלך מסיבת יום הולדתה ה-95.

"ראשון בשלוש", פול אומר. "זה נהדר. ביי ביי".

הטלפון נודם.

"השיחות שהיו לנו הרבה יותר גדולות מאשר רק כדורסל", ג'יימס אומר. "זה היה פשוט החיים: כל דבר מאופנה ממנטליות פעלתנית ועד למשפחה והילדות שבה גדלנו אל המוזיקה ל. … זה לא היה רק 'היי, בנאדם, זה היה נהדר לראות מה שעשית היום במשחק'. הח** נהייה משעמם וישן. הבחור לימד אותי דברים שחשבתי שהכרתי – אבל היו לו יותר שנות ניסיון לעומתי, אז למעשה הוא לימד אותי".

"כאשר אתה צעיר וגדל בדרך בה אני גדלתי, אתה די מרגיש כאילו אתה ברשות עצמך – עד שאתה פוגש מישהו שעובר את אותם הדברים. … לזה אני מתכוון בכך שהוא לימד אותי, לאורך הדרך. נותן לי להבין שאני לא לבד בדרך הזו".

* * * *

Rich Paul

האם ריץ' פול הוא סוכן טוב? על פניו, זאת נראית שאלה טיפשית כלפי מישהו שמדורג רביעי, עם 24.9 מיליון דולר בעמלות, ברשימה לשנת 2018 של פורבס של ייצוג כדורסלנים. אבל זה לא אומר שזה לא שם בעננת ה-NBA, או שאין ברשותו של פול רישומים של כל הטינה היוצאות ממילותיו של סטפן איי סמית, כל קריאה לפטרו על ידי ביל סימונס, נרשמת בטלפון שלו כראייה לחוסר הכבד שהוא חש.

אף אחד לא מאשים את פול בכתיבת חוזים באיכות גרועה: הוא משאיר פרטים כאלו לעורך הדין מארק טרמיני, והוא מתרכז במשחק המודרני של הסוכן – גיוס, דאגה ויצירת תוכנית אסטרטגית. מעטים מתווכחים על איכויותיו בשני הראשונים, אם כי קשריו של לברון מטשטש את הגבולות מתי מסתיים הכישרון שלו וההילה של ג'יימס מתחילה.

פול וג'יימס באופן רשמי נכנסו לעסקים ביחד – עם קרטר ומימס – כאשר הם הקימו את LRMR מרקטינג ב-2006. החלטתו של פול לעזוב לעבודת הסוכן הייתה פחות פרידה ויותר התרחבות. ב-2008 הוא החל התמחות תחת ליאון רוז, סוכנו של ג'יימס ב-CAA, ותוך שנה הנחית את גיוסו הראשון עם שחקן סיבוב ראשון, עם גארד סירקיוז ג'וני פלין, ולאחר מכן בהצלחה מהירה את בלדסו, טריסטאן תומפסון ואת קורי ג'וזף. חוקי ה-NBA מונעים מלברון, כשחקן, להיות בעל מניות בקלאץ' כאשר פול פתח את הסוכנות ב-2012 – והליגה דיווחה כי חקרה את קלאץ' כדי לוודא שאין שום קשרים פיננסים – אבל באופן שלא ממש משתמע. התפיסה אז, כמו עכשיו, הייתה שלג'יימס יש נכס קנייני אצל ריץ' פול. זהו נכס שעבור פול אף פעם לא הייתה בעיה לנופף בו.

"הוא תומך", פול אומר. "והנה הדבר שלי" כאשר יש לך את הפטיש, אתה משתמש בו. הייתי שם [ב-CAA]. מהר ברגע שאתה מופיע עם הדי וי די [המסחרי] שם, הוא יורד לשם עם טומהוק – ב-HD! אז האם זה טוב עבורך? אתה יכול להשתמש בזה, אבל אני לא?"

"אבל אני בכלל לא שם אותו בטלפון [עם לקוח פוטנציאלי]. אני יכול – אבל אני לא, מתוך כבוד כלפיו, רק במקרה שאני לא מקבל את הבחור הזה. אני חייב לשמור את זה בראש. ואם אני מחתים שחקן, השחקן הזה צריך להיות עבורי. לא לברון. לא. הם אולי אפילו לא אוהבים את לברון".

כקול הבודד היחיד בבית שהיה לטובת חזרתו של ג'יימס לקליבלנד ב-2014 – עם קרטר, מימס וג'יימס בעצמו, פול אומר, שהתנגדו במקור לחזרה – פול רקם את הסולחה עם בעלי הקאבס דן גילברט ותווה סדרה של חוזים של שנה אחת, במהלך שמקסם את ערכו של ג'יימס ואת הגמישות ותוך כדי שם לחץ תמידי על ההנהלה לשמור אותו שמח. הלחץ הזה נראה כי דחף את גילברט לשלם ביתר ללקוחותיו של פול, תומפסון וג'י אר סמית, במה שבישר את 29.7 מיליון הדולר שהלייקרס המטירו על הלקוח של קלאץ', קנטוויוס קולדוול-פופ, במהלך השנתיים האחרונות.

"כל אחד פשוט רוצה לומר, 'אה, הבחור הזה הוא חבר של לברון והוא משתמש בזה'", אומר דריימונד גרין. "אף אחד לא מדבר על האקסטרה של ה-52 מיליון דולר או איזה מספר שזה לא היה שלברון הרוויח רק מעסקאות בצורה הזו. זה יהיה קל עבור ריץ' לומר, 'לברון, אני הולך לשלוח אותך חזרה לקליבלנד לעסקה של ארבע שנים או של שלוש שנים עם אופציית יציאה לאחר שנתיים'. אך אחד לא היה מתלונן. אבל הוא הלך בסגנון שונה לחלוטין. הוא חשב מחוץ לקופסה – ואתה רואה אותו עושה את זה בהרבה מהעיסקאות שלו".

אפילו, לפעמים, שמדובר בקופסה שלו. באוקטובר 2017, כאשר נותרו שנתיים לחוזה שלו עם הסאנס – נשמע מוכר? – בלדסו דרש בפומבי טרייד ונקנס על ידי ה-NBA. שבועיים מאוחר יותר הוא נשלח בעסקה למילווקי. אבל במרץ האחרון, כאילו בניגוד למהלך של דיוויס, פול נשא ונתן במהירות, ללא דרמה, אם השמח-להיות-כאן, הארכת חוזה של ארבע שנים בשווי 70 מיליון דולר.

"מאוד חכם", אומר מנהל של אחת הקבוצות באזור המזרחי על החלטתם של פול ובלדסו להישאר במקום.

הדראפט שיערך בחודש הזה יכול להכריע אם אותו הדבר יכול להיאמר על הדרך הלא שגרתית שפול התווה עבור ה-2.10 של דריוס ביזלי. גיוס החמישה כוכבים מאוהיו שמשך את התחייבות שלו לסירקיוז במרץ 2018 כדי להתאמן לבדו ובנוסף – עבור מיליון דולר מובטחים, כחלק מעסקת תמריצים גדולה יותר שיכולה להגיע לשווי של 14 מיליון דולר – התמחות עבור ניו באלאנס. "זה יוצא דופן", גארלנד אומר. "זה מטורף". השנה בחוץ אולי פגעה בסטטוס הדראפט של ביזלי, אבל עקב החוק של השנה האחת, זה ללא ספק מהלך חכם.

עדיין, פול וג'יימס טוענים שזוהי לא עבודתו של פול שבאמת מטרידה את מתנגדיו. זה למעשה שהוא: השילוב של הקשרים של לברון, סטייל, גילו הצעיר וצבע עורו. "בגלל שהוא לא לובש חליפה כל היום", ג'יימס אומר, "ושהוא שחור". פול ממהר להצביע כי יש הרבה מזלזלים באפרו-אמריקאים בתקשורת, וכי סוכנים יריבים כמו ביל דאפי, בי ג'י ארמסטרונג וסוכנו לשעבר של דיוויס, ת'אד פוצ'ר, כולם אפרו-אמריקאים. העניין האמיתי, פול אומר, "זה לא הגזע. זה השוני. אני שונה. השחקנים הם שונים. אתה יודע מדוע הם שונים? בגלל שהם רואים מעבר לכל הח**. השחקנים של אתמול, זה לא היה המקרה".

הרעיון כי השחקנים הנמצאים בקבוצות שונות לא אמורים להיות ידידים – או אפילו לעבוד יחדיו כדי להשיג את מטרותיהם – זה במיוחד חצוף. "אני לא רואה אותך אומר זאת כאשר מנכ"לים הולכים ונפגשים בודיעות בסאן ואלי, מנסים להבין כיצד להמשיך לנהל את העולם כמיליארדרים", פול אומר. "אבל כאשר מדובר באתלטים שחורים, אתם אומר, 'אה, כולכם צריכים לשנוא'".

זה מדוע היציבות של קלאץ' יכולה להיראות כקבוצה המחודדת בתוך עצמה, כאשר שחקנים יותר מחויבים לסוכן, מאשר למאמן או לג'נרל מנג'ר או הבעלים, ומציגים איום אמיתי לחטיבות המסורתיות של ארגוני הספורט. סוכנים אחרים משיגים כסף וזוהר, וכן, ההזדמנות לשלוט בגורל של מישהו. אבל נראה כי פול נראה כמי שבמטא את מה שגרין קורא לו "הבנה ובאמת, את העדיפות, שהוא מבצע עבור השחקנים שישלטו בגורל של עצמם – ועבור השחקנים לקחת את יתרון הכוח שברשותם. זה היה מאוד חשוב עבורי, ומשהו שרציתי להיות חלק ממנו".

אגב, ג'יימס אומר, זה גם האישיות השונה של פול "המושכת את השחקנים האלה אליו". בני נוער מהעיר, מבתים של אמהות חד הוריות, עם ידע ממבט ראשון על אלימות ושימוש בסמים, מזדהים עם פול בגלל שהמסע שלו בדרך מקביל לזה שלהם. כל סוכן יכול היה לסייע בחזרתו של ג'יימס לקליבלנד, אחרי הכל, אבל אף אחד אחר לא היה יכול להצביע על האליפות ב-2016 כעל היהלום של דרמה משפחתית שאפשר היה להעלות על הדעת.

אימו של פול, פיצ'ס, עברה בחזרה מסנט לואיס לקליבלנד ב-1999, בדיוק כאשר אביו התפוגג. היא עדיין הייתה רועדת, מוצפת ברגשות אשמה בכך שנסחפה החוצה מחיי שלושת ילדיה, כשהיא נואשת לפצות על הזמן האבוד. כאשר הקריירה שלו גדלה, פול סיפק קבלת פנים ואיתנות. הוא שלח את אימו לגמילה "מספר פעמים, והיא עברה מזה לקבוצות ביתיות", פול אומר. "הייתי קונה את הנכס, והיא הייתה מנהלת אותם כדי לעזור לאנשים אחרים להישאר נקיים".

עד לחזרתו של ג'יימס לקליבלנד, פיצ'ס הפכה לנוכחות נמרצת בקהילה, נוכחת במשחקים. פול רכש לה בית וקנה לה מכונית, שילם עבור החופשות שלה, הם בילו את החגים ביחד, והוא אהב לראות אותה משוחחת עם הסדרנים בקוויקן לואנס ארינה, כשהיא זוכרת את שמותיהם. היא הייתה שם ב-2016 בכל צעד באליפות הראשונה של העיר לאחר 52 שנה, הייתה שם עוד 1.3 מיליון אחרים במצעד הניצחון, ממהרת להתרברב על בנה.

"זה היה נהדר לראות", פול אומר. "זה מדוע הייתי בשלווה, בגלל שהיא זכתה לעשות את זה".

ארבעה חודשים לאחר מכן, ב-22 באוקטובר, 2016, פיצ'ס נפטרה, בגיל 61. הוא בטוח שהיא לא השתמשה יותר. כאשר שאל לגבי הסיבה, פול אומר, "היא פשוט נמצאה ללא תגובה. מעולם לא שאלתי".

* * * *

מוקדם בערב ב-31 במרץ בניו אורלינס, לאחר המשחק הכי טעון וחסר משמעות בעונה הרגילה של ה-NBA, אחד הצמדים הדינמים המשונים של הליגה נפגשו על הפרקט. שניהם בבגדים אזרחיים. אף אחד מהם לא שיחק הערב. כאשר קבוצותיהם מחוץ לפלייאוף ונסחפות, לברון ג'יימס ואנטוני דיוויס התחבקו ליד ספסל הפליקנס וחייכו. חייבים להעריץ את חוצפתם.

התקף של קריאות בוז ירדו למטה מהיציעים. כל אחד מהם מכסה את פיו עם ידו, כמו מאמני פוטבול פרנואידים החוששים מקריאת שפתיים. הם לא היו צריכים לטרוח. אם החודשיים האחרונים הוכיחו משהו, הוא שהם והמבקרים שלהם מדברים בשתי שפות שונות.

בין הסוכנים, מנהלים ואנשי הליגה, דרישת הטרייד של דיוויס הוכתרה כתפיסת כוח של איש אחד, סוכנות אחת, כאיום על חוקי החוזים והכימיה הקבוצתית, כישלון – והסיקור התקשורתי שבעקבותיו. אבל השחקנים מדברים על כך עם במונחים שונים.

זאת הייתה ראייה מאז תחילת החודש, כאשר דיווס הציע את הסברו המלהיב ביותר לבקשת הטרייד – וזה ברור – בתוכנית של ג'יימס ברשת של HBO הנקראת The Shop. "שבע שנים בליגה, אף אחד אף פעם לא אמר משהו – לא התקשורת, לא אוהד, לא חבר – שלילי לגבי AD", ג'יימס אמר בפתיחה של אותו הפרק. "אבל אפשר לומר, הנרטיב השתנה כאשר אתה לא עושה את מה שהם אומרים לך לעשות. זה מדוע אנחנו צריכים להמשיך לשלוט בנרטיב, בנוסף, ולהמשיך לגבות אחד את השני, בגלל שיש להם כל כך הרבה אנשים בסוף שרשרת המזון הזאת שתשלוט בנרטיב שלך".

דקות מאוחר יותר, כשנשאל אם הוא הרגיש "מומנטום", דיוויס אמר, "כן, וזה מה שזה. כל הסיקור התקשורתי סביבי, עכשיו אני מקבל הזדמנות לשלוט בקריירה שלי ולומר את מה שאני רוצה להגיד ולעשות את מה שאני רוצה לעשות". הוא הוסיף, "אז עכשיו כשחקן, כמנכ"ל של העסקים שלי, קיבלתי את הכוח".

זה, לפי גרין, היא בדיוק הנקודה. "לפני AD זה בכלל לא שינה", אומר כוכב הווריורס, שהוא משקיע קטן באחת מתוכניותיו של ג'יימס, Uninterrupted. "אף אחד לא באמת דיבר על אנטוני דיוויס עם האור שיש לשחקן בסטטוס של אנטוני דיוויס, עם רמת הכישורים שלו, של מה הוא היה צריך להיות. אז הוא לקח שליטה על הסיטואציה שלו ואמר, 'לא, זה מי שאני וזה מה שאני רוצה'".

"הוא לחלוטין מוסמך. בהחלט שהוא תחת חוזה לעוד שנה אחת, אבל הוא – בדרך כזו – שולט על הגורל של עצמו. לפני כן הוא לא. זה מאוד חשוב. אני לא חושב שזאת שליטה מוטעית בגורל שלך ולקחת שליטה על הנרטיב".

לאחר שיחתם על הפרקט בניו אורלינס, דיוויס וג'יימס נפרדו, שריקות הבוז מאחוריהם. הם חזרו לקבוצותיהם בחדרי ההלבשה, אורזים את מה שנותר מעונותיהם ההרוסות. וולטון, מאמן מת מהלך, עמד מול כנגד הקיר ודיבר למצלמות על ניצחון שלאף אחד לא היה אכפת ממנו. במורד המסדרון דיוויס הגיח, בוהה בטלפון שלו כאשר הוא חולף. ושם, בתזמון מושלם, הגיח ג'יימס מחדר ההלבשה של האורחים.

אף אחד מהם לא נראה מופתע. הוא ודיוויס ירדו במדרגות בהמשך המסדרון – עשירים, מפורסמים, בלתי מושגים. שני הכוכבים הכי גדולים של קבוצת קלאץ' עצרו כדי לשוחח שוב, ואז כאילו הצטלמו לאוהדים כמו תיירים בסצינה שלאחר אסון. לבסוף ג'יימס פנה לעבר אוטובוס הקבוצה. דיוויס נותר לעמוד לבדו, אבל מהר מאוד הוא, גם כן, יעלם. מה הדבר הבא.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תודה סמיילי כיף לקרוא.

    הסיבה היחידה שפול הגיע לאן שהגיע היא שיש לו חבר שיודע לשחק כודרסל דיי טוב.
    שום דבר מזה לא בזכותו.

    1. שכחת את אלילת המזל שאף פעם לא הייתה בצד של לברון יותר מדי.
      וברור שגם מאדאם כאריזמה ואדון כישרון של תקשורת בין אישית שגם במה שקשור אליהם לברון אפס עם נטיה לשלילי.
      זו תרומה משמעותית לשותפות.
      🙂

  2. ממליך המלכים. זה רק איש הקש,של לברון שהוא ממליך המלכים האמיתי. מה שהוא מוכר לשחקנים אני המנכל של העסקים שלי.
    אחלה סמיילי

  3. אולי הוא באמת דמות קש, אבל הוא ייצג שינוי אמיתי בכוחות ששולטים.
    תודה רבה סמיילי, מאמר מעולה ותרגום מצויין

  4. אי אפשר לקחת ממנו את הדרך שעבר.
    אי אפשר לקחת ממנו את המקום שאליו הצליח למנף את הזכייה בלוטו (לברון). הרבה היו נופלים בדרך.
    מה שכן, את המושג "המהפיכה" שטוענים שהוא הביא, ועוד איך אפשר. הוא גרר את עצמו במעלה המדרג הישר למקום בו נמצאות נייקיא, ניו בלנאחס ושאר כינויים שגנבתי מאורי פינק בשנות התשעים (הוא אפילו לא טרח לחפש שם לאנדר ארמור). מאזן הכוחות בין האליטה לקבוצות לא ממש השתנה (ומה שכן יותר קשור לתנאים ול-CBA מאשר לריץ'). מה שכן השתנה זה שנוסף עוד שם אחד לאלו שמנסים לקבוע בצורה צינית דברים מבחוץ.
    במהפיכה אני מצפה שהדיירים יעברו מקום, או יפונו. לא שמישהו חדש ייכנס לדירה הריקה בקומת הגג.

  5. הסיפור של ריץ' פול ולברון מזכירים לי מאוד את מה שקורה בעולם האיגרוף, שם יש דמות צללים בשם אל היימון ששולט בכל המהלכים שקורים – בין אם מדובר במתאגרפים שלו או לא (אגב, בניגוד לאמרגנים כדוגמת דון קינג, הוא לא עושה כלום, אלא רק משמש כ"יועץ").

  6. פשוט מעולה סמיילי !!
    מסמך היסטורי חשוב על שינוי מבנה הכוח שחקן-סוכן-קבוצה.
    הכח עובר לידיו של זה שעושה את העבודה ואני לייב לציין שזה די משמח אותי
    🙂

  7. תודה לקוראים ולמגיבים.
    .
    אני בהחלט חושב שהיתרון בעלייתו היה כי הוא היה חבר של לברון. אבל מאז עושה רושם שהוא יודע לשחות בבריכה של הכרישים ומצליח להחתים שמות גדולים. עושה לעצמו של של סוכן שנלחם (באגרסיביות )עבור השחקנים שלו ומשיג להם את החוזה הגבוה ביותר.
    אכן היה לו מזל בהיכרות עם לברון, אבל הוא לומד מהר את רזי המשחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט