שבת בבסיס / זהו יום הבוחר – יוני לב ארי

מייק פיאצה. צילום: bleacherreport.com
מייק פיאצה. צילום: bleacherreport.com

דראפט ה-NBA העלה זיכרונות על שחקני בייסבול שנבחרו מאוד נמוך והגיעו מאוד גבוה. מוגש לכם הרכב הפלאים של הבחירות הנמוכות. וגם מה קרה בהיסטוריה של יום האב במייג'ורס?

 

כולם זוכרים את מאנו ג'ינובילי נבחר אי שם בבחירה 57 בדראפט 1999, או את דניס רודמן מחכה ש-26 שחקנים ייבחרו בדראפט 1986. אכן, בחירות נמוכות לשחקנים גדולים. אבל זה עוד כלום לעומת דראפט הבייסבול, כאן שחקנים יכולים להיבחר הרבה הרבה יותר נמוך, ועדיין לייצר קריירה מרשימה. אז חפרנו קצת, וייצרנו את החפירה הבאה – ליינאפ החלומות של הבחירות הנמוכות של כל הזמנים.

 

בסיס ראשון: קית' הרננדס. בחירה 776, דראפט 1971, סיינט לואיס קארדינלס

וואו, פה היה קשה. יש לא מעט שמות נוצצים שנבחרו נמוך, כמו ססיל פילדר (בחירה 767), פרד מגריף (233), מארק מגווייר (199) או ג'ים תומי (333). אבל בחירה 776 לשחקן ברמה של קית' הרננדס, זה הזוי.

 

נכון, לנו הישראלים, הרננדס זכור בעיקר מהפרק הבלתי נשכח בסיינפלד, אבל בקווינס, ניו יורק הוא נחשב לאגדה. למרות שבאותו היום באביב 1971 בחרו 775 שחקנים לפניו, הצליח קית' לייצר קריירה שכוללת שתי אליפויות, אחת עם סיינט לואיס (1982), השניה עם המטס (1986), חמש הופעות באול סטאר, MVP של הנשיונל ליג ב-1979, וכניסה להיכל התהילה של המטס. כבוד.

 

בסיס שני: ראיין סנדברג. בחירה 511, דראפט 1978, פילדלפיה פיליס

האיש שיחק כמעט כל הקריירה שלו בשיקגו קאבס, אז אליפויות אין לו, אבל הוא בהחלט משחקני ההגנה הטובים ביותר שידע המשחק. עשר הופעות רצופות באול סטאר, תשע זכיות רצופות בכפפת הזהב (שחקן ההגנה הטוב ביותר בעמדה שלו), וכניסה להיכל התהילה. את החולצה מספר 23 לא ילבשו יותר במדי הקאבס, מספר שמוכר טוב מאוד לחובבי הספורט בשיקגו…

 

בסיס שלישי: ווייד בוגס. בחירה 166, דראפט 1976, בוסטון רד סוקס

כשאתה מסיים קריירה עם ממוצע חבטות של 328., סימן שעשית משהו בחיים. בוגס היה לאחד החובטים הטובים בליגה בין השנים 1982 ל-1999, לרוב במדי בוסטון, כשהוא רושם 12 הופעות רצופות באול סטאר (רק שניים השיגו רצף ארוך מזה). חמש פעמים סיים בוגס כחובט המצטיין באמריקן ליג, ובעונת 1996 לקח עם היאנקיז אליפות. הדובדבן הוא כמובן הכניסה להיכל התהילה, כולל כניסה להיכל התהילה של הרד סוקס. וכל זה למרות ש-165 שחקנים אחרים נבחרו לפניו…

ווייד בוגס. עשה משהו. צילום: bingapis.com
ווייד בוגס. עשה משהו. צילום: bingapis.com

 

שורט סטופ: אוזי סמית'. בחירה 86, דראפט 1977, סאן דייגו פאדרס

מודה, בעמדה הזו היה ממש קשה למצוא שחקן מתאים. כנראה ש-שורט סטופ זה תפקיד שכבר מגיל צעיר אפשר לראות אם אתה מתאים לתפקיד או לא. ועדיין, 85 שחקנים נבחרו לפני בחור שהגיע להיכל התהילה, הופיע 15 פעמים באול סטאר, וזכה 13 פעמים ברציפות בכפפת הזהב, בתפקיד החשוב ביותר באינפילד. כשהכינוי שלך הוא The Wizard, זה כנראה אומר משהו על ההגנה שלך…

 

קאצ'ר: מייק פיאצה. בחירה 1,390, דראפט 1988, לוס אנג'לס דודג'רס

וואו, 1389 שחקנים נבחרו לפני מייק פיאצה, מהתופסים הטובים שידע המשחק. 427 הום ראנס, מהעמדה הכי קשוחה בבייסבול, 12 הופעות באול סטאר, ממוצע חבטות של 308., ובעיקר שילוב בין הגנה להתקפה שהיום כבר קשה למצוא. רק אליפות היתה חסרה לפיאצה, שהגיע לוורלד סירייס ב-2000 עם המטס, אך הפסיד ליאנקיז 4:1 בגמר.

איבאנייז בפוזה מוכרת. צילום: marinersblog.mlblogs.com
איבאנייז בפוזה מוכרת. צילום: marinersblog.mlblogs.com

 

שדה שמאלי: ראול איבאנייז. בחירה 1,006, דראפט 1992, סיאטל מארינרס

האיש, שנבחר בסקר שחקנים לשחקן השני הכי נחמד בליגה, חיכה 1,005 בחירות כדי למצוא לעצמו קבוצה. ועדיין, לא נעלב, מצא את הדרך להעיף 305 הום ראנס בחמש קבוצות, לסגור קריירה שמגרדת את היכל התהילה, ולחבוט כמה מההום ראנס היותר דרמטיים שראינו, בעיקר בפלייאוף 2012 במדי היאנקיז.

 

שדה מרכזי: ג'ים אדמונדס. בחירה 169, דראפט 1988, קליפורניה איינג'לס

תבחרו, על מה בא לכם לקרוא? הגנה? אז תשאלו את מי שבא לכם, כל שחקן שניסה לחבוט בין 1993 ל-2010, והוא יגיד לכם כמה קשה היה להפיל כדור בסנטר פילד כשאדמונדס היה שם. משחקני ההגנה הטובים ביותר שראה המשחק, כשהחותמת לכך היא רשימת שמונה כפפות הזהב בהן הוא זכה.

 

אוקיי, התקפה? מה דעתכם על 393 הום ראנס (13 מהם בפלייאוף), ממוצע חבטות של 284., ארבע הופעות באול סטאר, ואליפות אחת ב-2006. וכמובן, מקום של כבוד בהיכל התהילה של סיינט לואיס. וכל זה מהבחירה ה-169. בהחלט לא רע.

 

שדה ימני: חוסה קונסקו. בחירה 392, דראפט 1982, אוקלנד אייס

אם לא הכוכבית שמונחת לצד המספרים שלו, קונסקו היה מזמן בהיכל התהילה. 462 דינגרס, שש הופעות באול סטאר, שתי אליפויות (1989, 2000), פעמיים הוביל את הליגה בהום ראנס (42 בעונת 1988, 44 ב-1991), וה-MVP של האמריקן ליג ב-1988. קונסקו גם היה לראשון שחובט 40 הום ראנס ולגנוב 40 בסיסים באותה העונה. אם לא החומרים האסורים, זו רשימה של היכל התהילה.

 

DH: אלברט פוהולס. בחירה 402, דראפט 1999, סיינט לואיס קארדינלס

פוהולס עדיין אוסף נתונים לקריירה מרשימה, ואין ספק שייכנס להיכל התהילה, כשכבר עכשיו יש לו 645 הומרס, עם ממוצע חבטות של 301.. תוסיפו לזה עשר הופעות באול סטאר, שתי אליפויות, שלוש פעמים ה-MVP של הנשיונל ליג, ועוד ועוד… ועדיין, 401 שחקנים נבחרו לפניו. מדהים.

אנדי פטיט והמבט הזכור. צילום: youtube.com
אנדי פטיט והמבט הזכור. צילום: youtube.com

 

סטארטר: אנדי פטיט. בחירה 952, דראפט 1990, ניו יורק יאנקיז

יותר מהכל, כאוהד יאנקיז, כשהייתי רואה את פטיט, מחכה לזרוק, עם המבט מתחבא מאחורי הכפפה, הייתי יודע שיהיה בסדר. מאזן של 153:256 (11:19 בפלייאוף), עם ERA של 3.85, חמש אליפויות ושלוש הופעות באול סטאר. וכמובן, צלע משמעותית ב-Core Four של היאנקיז, עם דרק ג'יטר, חורחה פוסאדה ומריאנו ריברה. ואני מודה, אולי לג'ון סמולץ (בחירה 574, קריירה של 155:213, מקום בהיכל התהילה) הגיע יותר, אבל זכותי (:

 

רליבר: טרוור הופמן. בחירה 290, דראפט 1989, סינסינטי רדס

אם לא מריאנו ריברה, הופמן היה גדול הקלוזרים בכל הזמנים. 601 שמירות (שני רק ל-"מו"), ERA של 2.87, שבע הופעות באול סטאר, ומקום של כבוד בהיכל התהילה. ואם לא אותו ריברה והקבוצה שלו, להופמן היתה גם אליפות ב-1998. משעשעת העובדה שהוא בכלל החל כשורט סטופ, מזל שמישהו קיבל שם שכל…

 

השבוע לפני

והשבוע, אירועים יחסית חדשים. נתחיל לפני 20 שנה, כשב-19 ביוני 1999 הפך טד "דאבל דיוטי" רדקליף לשחקן המבוגר ביותר בהיסטוריה של הבייסבול המקצועני, כשבגיל 96 הוא עלה לזרוק פיץ' אחד במדי שאמבורג פליירס בליגה הצפונית.

הוויברים, תמונה משפחתית. צילום: halohangout.com
הוויברים, תמונה משפחתית. צילום: halohangout.com

 

חמש שנים חלפו, כשב-20 ביוני 2004, יום האב האמריקני לפני 15 שנה, העיף קן גריפי ג'וניור בן ה-34 את ההום ראן ה-500 בקריירה, כשאביו, שחקן העבר קן גריפי סיניור, יושב ביציע וצופה בו.

 

ואם כבר ביום האב עסקינן, אז ב-20 ביוני 2009, השבוע לפני עשור, וכשההורים נמצאים ביציע, גבר ג'ף וויבר על אחיו ג'ארד. במשחק עצמו ניצחו הדודג'רס את האיינג'לס 5:6. השניים, אגב, היו צמד האחים השמיני שמתמודד זה מול זה במייג'ור ליג.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. מרתק יוני, תודה.
    רואים בכתבה במיוחד שחקנים מלפני המון שנים שנבחרו נמוך. בעידן הנוכחי עם כמות סקאטורים ענקית ואנליטיקה מתקדמת, אפשר להאמין שזה לא קורה. אבל, עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם נבחר רק 20 ומשהו (מייק טרואט).
    כיף לדמיין את what if…

  2. מייק פיאצה גר בגרדן סיטי וילדיו היו בקמפ לכדורגל שלי. איזה פיצ'ר שמאלי היה אנדי פטיט. איזה שורת פיצ'רים היתה אז ליאנקיז. כוכבי-על אחד-אחד.

  3. עוד פוסט מעניין ביותר.
    שאלה: האם ריאן סנדברג יהודי? קראתי בכמה מקומות שאיש היכל התהילה הזה (שהיה גם מנג'ר) היה יהודי, ובכמה מקומות שלא היה יהודי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט