בעיקר הצד הישראלי של הדראפט: שיחה עם מאט באבקוק / יניר רובינשטיין

בעיקר הצד הישראלי של הדראפט: שיחה עם מאט באבקוק / יניר רובינשטיין

סמיילי תרגם בשבועות האחרונים כמה מאמרים של מומחה ופרשן הדראפט, מאט באבקוק. שאלתי את מאט כמה שאלות, עם דגש על הצד הישראלי.

מאט, תודה רבה שהסכמת למצוא קצת זמן בימים העמוסים האלה לפני הדראפט. ניגש לצד הישראלי קודם כל. האם לפי דעתך יובל זוסמן הוא פוטנציאל לגיטימי לשחקן 3 & D?

הוא בהחלט קלעי לגיטימי. אני שואל את עצמי איך הוא יסתדר מבחינה הגנתית ב-NBA שכן אין לו אתלטיות ברמת NBA.

האם לדעתך זוסמן ייבחר בדראפט? בערך באיזה מקום, אם כן? אם לא, מה חסר לו כדי להגיע ל-NBA?

הציפיה שלי היא שהוא לא ייבחר. מצד שני, השנה אין הרבה מועמדים בין-לאומיים אז לקבוצה שרוצה לעשות draft & stash יש אפשרויות מוגבלות, מה שעשוי להגדיל את הסיכויים של זוסמן.

אנשים מדברים על דני אבדיה כפוטנציאל לבחירת טופ 10 ב-2020. מה דעתך?

לא פגשתי או ראיתי אותו אישית אבל הוא גבוה ברשימה שלנו. אין לי ספק שאהיה עם היד על הדופק עליו במשך העונה הבאה.

האם להיבחר מאוחר בסיבוב השני זה יותר מכשול עבור שחקן, במובן שזה קושר אותו לקבוצה אך לא מבטיח לו הרבה, מעמיס על לו"ז הקיץ שלו, וכו'?

זה באמת תלוי בסיטואציה הספציפית. באופן אידיאלי, קבוצה שבוחרת שחקן בינלאומי בדראפט מכינה תוכנית עבור אותו שחקן ואז זה לא משנה באיזה מקום נבחר בדראפט.

לפי דיווח של אנדי לארסן, יוטה ג'ז ראיינו או הזמינו למבחנים קרוב ל-80 שחקנים. האם 80 הוא מספר טיפוסי? נראה, למשל, שוושינגטון וויזרדס הזמינו משהו בסדר גודל של 30, האם זהו מספר נמוך?

80 זה בהחלט בצד הגבוה. 30 נראה יותר קרוב לנורמה בליגה. כל קבוצה עובדת בצורה שונה עם הפילוסופיות הייחודיות שלה. אין דרך אחת להתכונן לדראפט.

הג'ז עשו את כל עבודת ההכנה הזאת ובסוף וויתרו על הבחירה שלהם (מס' 23). האם כל ההכנה הזאת הייתה עבור הבחירה השנייה שלהם (מס' 53) או שאתה רואה אותם קונים/משיגים עוד בחירות?

תמיד יש המון דברים שקורים מאחורי הקלעים. אני חושב שכל קבוצה מחפשת הזדמנויות בערב הדראפט. פשוט אין אף פעם הבטחה שיהיו הזדמנויות שוות מספיק.

האם היית אומר שיוטה ג'ז הם מעין gold standard לדראפט/סקאוטינג?

ליוטה יש הנהלה מאוד מוערכת עם דניס לינדסיי, ג'אסטין זאניק ודוויד מורווי. בדרך כלל, מחלקת סקאוטינג טובה באה עם מנהיגות טובה ויוטה היא בהחלט top notch במובן הזה.

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

      1. כמי שהמושגים "מינגלינג" ו"יצירת קשרים" עבורו הם בעצם יותר קרובים ל"ישיבה מול המחשב בבית ותדהמה בכל פעם שמישהו אומר שהוא הצליח לעשות משהו" אני חושב שבשאלה "איך הגעת אליו" מסתתרת שאלה מכיוון אחר.

  1. הדראפט הזה הוא עולם ומלואו. ממש עולם INDUSTRIAL מלא.
    הייתי מעדיף תמונה אחרת. זה יותר מדי מנקר את העיניים ליש התמונה של ג'ון.

  2. מדהים יניר
    היכולת שלך לראיין אנשים מעניינים מוסיפה המון צבע ומלמדת
    במקומך הייתי עושה כתבה בקיץ על איך מגיעים לאנשים האלה (לא איך שומעים עליהם אלא איך מגיעים לאופציה לראיין אותם)
    תודה רבה!

להגיב על Ljos לבטל

סגירת תפריט