אנא ערף, העולם מצחיק אז צוחוקים/ על כדורסל והומור

אנא ערף, העולם מצחיק אז צוחוקים/ על כדורסל והומור

 

רבי נחמן מביא סיפור:

"מעשה במלך אחד, שהיה לו חכם.
אמר המלך לחכם: יש מלך שחותם עצמו שהוא גיבור גדול ואיש אמת וענו.
והנה גיבור – אני יודע שהוא גיבור, מחמת שסביב מדינתו הולך הים, ועל הים עומדים חיילים על ספינות עם תותחים, ואינם מניחים להתקרב. ולפנים מן הים יש ביצה טובענית גדולה סביב המדינה, שאין שם כי אם שביל קטן, שאינו יכול לילך שם כי אם אדם אחד, וגם שם עומדים תותחים, וכשיבוא אחד להילחם, יורים בתותחים, ואי-אפשר להתקרב לשם.
אך מה שחותם עצמו איש אמת וענו – זה איני יודע. ואני רוצה שתביא אלי הפורטרט [צילום] של אותו המלך. כי יש למלך כל הפורטרטים של כל המלכים, והפורטרט שלו לא נמצא אצל שום מלך, כי הוא נסתר מבני-אדם, כי הוא יושב תחת כילה, והוא רחוק מבני מדינתו.
הלך החכם אל המדינה. אמר החכם בדעתו, שצריך לו לידע מהות המדינה. ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על-ידי הקאטאויש של המדינה (עניני צחוק), כי כשצריכים לידע דבר, צריכים לידע הקאטאויש של אותו הדבר."
.
כל קהילה וכל מדינה יש לה את הצחוק שלה, גם לנו, אוהדי הכדורסל בכלל וקוראי האתר בפרט יש את הבדיחות ואת ההומור שלנו.

.

בטור זה אביא את סוגי ההומור והופעתם ב-NBA. מקווה שעל הדרך בעיקר תצחקו.

.

המילה "הומור" מקורה במילה הלטינית "humorem", שמשמעותה נוזל. קשור לתיאוריה שרואה את הרגשות של האדם כנובעות מאיזונים של נוזלים בגוף.

 

ההומור מורכב מכמה שלבים: א. הצחוק – התגובה הפיזית. ב. השנינות – ההבנה האינטלקטואלית של הבדיחה או הסיטואציה ההומוריסטית. ג. החוויה הרגשית של ההומור. כשאנחנו רואים את סטף קרי רץ לסל אחוז אמוק להטביע ואז מחליק אנחנו צוחקים כי לא צפינו את זה. המוח משדר "תקשיב הייתה פה פאשלה, וואלה מעלה גיחוך". ואז כשהוא קם ומחטיא באיירבול מהשלוש המוח אומר "זה לא מתאים לסטף, אבל וואלה מצחיק". ואז אנחנו צוחקים על מה שקרה.

דוגמא:

מה טורונטו שרים לגולדן סטייט אחרי הגמר?

don't curry be happy.

 

הומור היא פעולה תקשורתית המכוונת לעורר אצל הנמען תגובה של שעשוע, צחוק או גיחוך".

התיאוריות הפסיכולוגיות בחקר ההומור מחולקות ל-3.

  1. הצחוק נגרם על ידי תחושה נעימה של חווית עליונות.

בסרטון הזה אנחנו שואלים את עצמנו "מה נסגר איתו?!" תאט את עצמך ותקלע סל קל. הרי הכי קל לנו הצופים לשבת על הספה עם בירה ביד גרעינים בפה וכרס גדולה ולצעוק על שחקן שעושה טעות.

אפלטון – "אנחנו צוחקים ממגרעותיהם ומבורות של אנשים שהם יחסית חסרי כוח". בזה שאדם רגע נחות ממך טיפשי ונלעג אתה מרגיש יכולת לצחוק עליו. בכדורסל הקהל משלם כסף כדי לראות משחק ולכן הליגה תלויה בצופים. אם לא יהיו צופים אז לא תהיה ליגה ולכן מי ששולט על השחקנים זה הקהל. כבר בתנ"ך אבנר בן נר אמר ליואב "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו". כששחקן נופל או עושה טעות טרגית במהלך המשחק כולנו נצחק (או נבכה, תלוי מי ובאיזה שלב).

על מה צוחקים בנוגע לעליונות:

  • מאפיינים אישיים (שמות, מקצועות) – מרקוס סמרט שהוא לא השחקן הכי סמרט בקבוצה.
  • מאפיינים פיזיים ומנטלים – בעונתו הראשונה של בובי פורטיס, קווין גראנט צחק על העיניים שלו וקרא לו crazy eyes.
  • מאפיינים דמוגרפיים
  • קבוצות חברתיות – שייכות לקבוצת פח בליגה.

ג'ימי באטלר רץ להתקפת מעבר ועושים עליו עבירה, כדי שלא יעוף לקהל השופט תופס אותו וג'ימי מחזיר חיבוק. ככה יש בהומור ריכוך כדי שהצופה לא יתרסק, זו טכניקה פסיכולוגית שמאפשרת לצופה ליהנות מדבר לא מוסרי בלי להרגיש אשם או הזדהות עם הקרבן.

 

 

שאקיל אוניל בפינתו הקבועה כמידי שבוע – שבועיים, (תלוי כמה עצלן הוא קם באותו שבוע) שחט את ג'אבל מגי שעשה הרבה טעויות (my man jaVale) והסיבה ששאק הרשה לעצמו לצחוק עליו זה כי שאק הוא שחקן היסטורי שיושב באולפן ולא משחק. אבל זה נראה קצת כמו התעללות בילד החלש של השכבה.

 

חווית העליונות היא הכי קלה להשגה וגם הכי נפוצה.

בתוך העליונות נכנסים גם הסאטירה והפארודיה.

מה ההבדל ביניהם?

הפארודיה מתעסקת במאפיינים חיצוניים, בצורה. הפארודיה היא בדרך כלל מוגזמת אך קיימת על בסיס אמיתי. כמו בסרטון ברנדון אמסטרונג שמקצין את התנועות. (יש לו הרבה חיקויים של כל השחקנים הגדולים, שווה צפייה).

 

הסאטירה לעומת הפארודיה היא מתיחת קו בין ביקורת להומור. הההומור בסאטירה מביעה ביקורת לעיתים נוקבת במסווה של צחוק.

"game of zone" היא סאטירה במיטבה, שמביעה ביקורת חריפה על האירועים הקורים ב-NBA בצורה הומוריסטית. מה גם יש בפרקים גם עירוב שדות שעל זה תקראו בהמשך.

2. ההומור כסובלימציה (עידון). לקיחת מקרים שליליים לכיוונים חיובים.

  • פריקת לחצים – במהלך המשחק הלוחץ והמתוח ישנם רגעים מצחיקים אשר יוצרים הפוגה קצרה מהמתח והלחץ ומכניסה מימד נוסף למשחק. ניתן לראות זאת גם על הספסלים שם ההומור יוצר חיבור בין השחקנים, ונותן לנו, הצופים בבית, רגעי צחוק וכיף.

https://www.youtube.com/watch?v=AhpwOgiRuCk

  • ההומור מאפשר ביקורת על דברים שמעצבנים אותנו או תופעות מרגיזות.

תוצאת תמונה עבור ‪jimmy butler game of zone‬‏

  • הומור כתגובה: הומור יכול לקחת תחושה שלילית שמרגיש בעקבות פגיעה, ולעדן אותה ולהסב אותה כנגד הפוגע. ברגע שצוחקים על הפוגע מוציאים ממנו את העוקץ.

..

במקום ששחקן יבכה על מר גורלו שעשה טעות שתיזכר לדיראון עולם, הוא צוחק על זה. כמו הציוצים של ניק יאנג וג'וש הארט –

.

דוגמא להומור עצמי זה בחירת הקבוצות לאול סטאר ששזור בו הומור עצמי בשפע, אך בעיקר ניתן לראות זאת בבחירות של לברון בדיוויס ואירווינג.

  • בתוך התיאוריה הזאת נכנסים גם הומור שחור והומור תוקפני.

.

3. אי הלימה – הומור של אי הלימה היא יצירת תבנית ושבירה שלה, יכול להיות שבירה של משפט או התנהגות או רצף ההיגיון.

סוג זה של הומור מחייב שני אלמנטים, ציפייה – הרצף ההגיוני והמצופה, ושבירה – שבירת הרצף ההגיוני והחלפתה במשהו אחר.

כשאקיל רץ אחרי כדור שיוצא החוצה והספסל מתפנה במאית שנייה זה סיטואציה שקורה להרבה שחקנים אבל זה שהספסל מתפנה זה משהו ששובר את הרצף הרגיל ולכן אנחנו נצחק מזה.

עוד דוגמא – אנחנו רגילים לזה ששחקן קולע סל ואז שמח, מה שיוצר אצלנו תבנית וברגע שהתבנית נשברת אנחנו צוחקים.

דוגמא נוספת:

  • בתוך התיאוריה הזאת נכנסת גם תגובת ההיפוך – כלומר אנחנו רגילים למשהו אחד ופתאום הופכים לנו את התוכן.

 

בנוסף כמו שהזכרנו מקודם, יש את העניין של עירוב שדות.

  • עירוב שדות: לקיחה של שדה אחד, ושילובו בתוך שדה אחר. בי-סוציאציה.

ארתור קסטלר כותב על זה: הבסיס לצחוק הוא מעשה יצירה, בו נקשרים רעיונות שונים בצורה מקורית ובלתי רגילה. ההצגה הבלתי שגרתית יוצרת סתירה ובעיה, שמציאת הפתרון גורמת לנו עונג אינטלקטואלי המתבטא בצחוק. ההומור נובע ממפגש קוגנטיבי מפתיע של מישורים או שדות שונים זה מזה.

הפתרון של עירוב השדות, ההבנה של התחכום הוא חלק מההנאה. (בדוגמא שהבאנו עם "game of zone" היוצרים חיברו בין משחקי הכס לבין כדורסל והטרייד הגדול שנרקח.)

עירוב שדות נחשב פעמים רבות להומור החכם והמתוחכם ביותר.

  • אנושיות ומכניות

יש לנו ציפיה כיצד בני אדם אמורים להתנהג וכאשר ממשיכים את זה בקיצוניות זה יוצר מכניות מסוימת מצחיקה. אנחנו שוברים את ההתנהגות האנושית בכך שאנחנו מושכים את ההתנהגות האנושית לקיצון. חוסר התאמה גילאית, חזרתיות, רובוטיות וכד'.

https://www.youtube.com/watch?v=4giJpERUQ04

.

.

  • אי התאמה בין המלל לבין התמונה. מה שנקרא בימינו ממים, כמובן שיש גם עירוב שדות.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏טקסט‏‏‏

.

לכל קבוצה יש מישהו שתפקידו לשעשע את הקהל, "הקמע".

הקמע מייצר צחוק, עליו להיות מבדר. דוגמת בני השור עם חגיגות הפופקורן על אנשים. יש להם חוש הומור מעולה שאמור ליצור הפוגה במשחקים ולהיות "ליצן החצר" של הקבוצה. ולא משנה איך הם עושים את זה, עליונות או אי הלימה, הכל הולך כל עוד זה מצחיק.

לסיכום

ההומור הוא כלי חשוב, הוא הופך את השחקנים הגדולים למלאי צבע ומהשחקנים הגדולים שכולנו מעריצים ברגע שהם צוחקים אנחנו רואים שגם הם בני אדם בדיוק כמונו. (כמובן שיש את הטראש טוק וכיום הציוצים בטוויטר בין השחקנים שיוצר עניין נוסף ומוסיף אספקט של התנצחות למשחק).

יש לנו ליגה מעולה שמכילה בתוכה רגעי נחת, רגעי עצב וגם רגעים מצחיקים והם לא פחות חשובים כדי ליהנות מהמשחק.

מקווה שנהנתם.

בהצלחה לכל הסטודנטים בתקופת המבחנים. (מזל שאין ליגה ויכולים ללמוד ללא הסחות דעת)

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. נהדר!!!! פוסט מעולה שנכתב בחוכמה, עומק וידע. תודה שחר אתה מלך!
    (וסחתין מיוחד על ההקפדה בכותרת: "צוחוקים". עכשיו אני על המוחרקה ועל העננים ועל הכיפאק 😉 )

  2. מצויין! כל הכבוד, אחלה פוסט.
    באופן כללי – ההומור – באשר הוא – עומד על ארבעה עמודים (אם תרצו – יסודות):
    א. איש נופל
    ב. איש שמן
    ג. נפיחה
    ד. איש טיפש מסדר איש חכם

  3. טור משובח במיוחד
    הייתי צוחק על הטור שבנית אבל לא בטוח שהיית לוקח את זה כמחמאה….
    לפעמים, כשההומור שלי יותר מדי מלא ברפרנסים ןקישורים אינטואיטיבים (במילים אחרות – אדיוטי) אני נזכר שכשאני מספר בדיחה חשוב לי בעיקר להצחיק את מי שאני אוהב
    את עצמי
    🙂

  4. מהאדם הקדמון הראשון שנכנס לגוב האריות וצחקק כשגילה שאין כלום ועד הפעם האחרונה שבה רובין לופז יריב עם מסקוט, הומור זה עניין של מתח והרפייה. כמו למשל המתח של לאן אני הולך עם הסיפור הזה.
    אז לשום מקום.
    חוץ מ…
    נהניתי מהפוסט, תודה.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט