השיעור עדיין ממשיך – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

השיעור עדיין ממשיך – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

השיעור עדיין ממשיך

והפרופסור, אנדרה מילר בן ה-38, טרם סיים את השיעור שלו

ג'ונתן אברמס / Grantland

מאי 13, 2014

מאמר מקורי: http://grantland.com/features/andre-miller-washington-wizards-career/

אי שם בתוך כל שינוי הכיוון שוברי הקרסוליים, ההטבעות המפוצצות, ומסירות המרפק של ג'ייסון וויליאמס במשחק השחקנים הצעירים בשנת 2000 באוקלנד, אנדרה מילר עשה את מה שאנדרה מילר תמיד עושה. שחקן השנה הראשונה בן ה-23 של הקליבלנד קאבלירס קיבל מסירת חוץ ארוכה ודרך פנויה אל הסל ממש בדיוק לפני סיום המחצית הראשונה במשחק בין שחקני השנה הראשונה והשנייה הכי מבטיחים בליגה. מילר האט כאשר הוא מתקרב לטבעת והניח את הכדור ברגש עדין כפי שהורה מניח בעדינות את תינוקו בעריסה. ג'ון וודן כנראה היה גאה. מאמנו באותו הערב, אל אטלס, כנראה גם כן. אטלס לא זוכר את המסירות של וויליאמס. אבל הוא לעולם לא ישכח את הצעד וחצי של מילר. "לא אמורים לזלזל בשחקן אם הוא לא מסוגל להטביע את הכדור", אטלס אמר. "הוא התקבל למשחק האול-סטאר בגלל השחקן שהוא היה. זה לא היה בגלל האם הוא היה מסוגל להטביע או לא. אתה עושה את הדברים שאתה יכול לעשות והביאו אותך לכאן". באותו הזמן, הכרוז באוקלנד לא היה מרוצה. הם שרקו בוז למילר ללא רחמים. מילר היה מופתע. בהזדמנות הבאה שהייתה לו להטביע, הוא לא עשה זאת. הוא ביצע צעד וחצי אחר צעד וחצי, מניח שוב ושוב את הכדור.

"הייתי די לחוץ, ולא רציתי לפשל, אז אתה ככה אוסף את עצמך, ומסתכל על מה שהשחקנים האלה מסוגלים לעשות", מילר הסביר לעיתונאים לאחר המשחק. "וזה מה שעשיתי". מעטים במשחקים האלו, במיוחד בגירסה הצעירה של משחק האול-סטאר של ה-NBA, ששמים את הניצחון לפני הביצעוים. מילר עשה כך. הוא סיים כקלע המוביל בקבוצתו עם 18 נקודות, אשר אופייני לו, אבל זה היה משחק אול-סטאר אחרי הכל, והוא עזר לשחקני השנה הראשונה לנצח בהארכה 92-83. "אתה יודע, זה ממש לא משנה לגבי הזוהר וההטבעות וכל זה", מילר המשיך באותו היום. "פשוט אכפת לי רק מניצחונות. יש לך כמה בחורים שהם זוהרים, יש לך כמה בחורים אתלטים. ואז יש לך את החברה האלה שרק רוצים לצאת לשם ולשחק כדורסל. ואני אחד מאותם החברה האלה".

יותר מ-14 שנים מאוחר יותר, אותו הלך המחשבה, והקריירה של מילר, ממשיכים. הטבעות הן ארורות – אלא עם הוא נותן את המסירה המושלמת שמסדרת אותן. "ברמה הזו, זה בעיקרון תחרות פופולריות", אמר לאחרונה מילר בן ה-38, עכשיו בוושינגטון וויזארדס. "אלו השחקנים שמקבלים הכרה. עבורי, אני לא שם שמוכר בכל בית. אני גאה על כך ששופטים אותי שאני מגיע לעבודה ומופיע למשחקים, אז כאשר החברה האלה רואים את הפרצוף שלי, הם ככה, 'מילר הולך לשחק. הוא כאן כדי לעבוד והוא הולך לשחק חזק'. אני פשוט גאה שעמיתיי שופטים אותי בדרך הנכונה".

מילר הוא אישיות ייחודית, נחשב יחסית מבודד המחפש מקלט בליגה כאשר רוב השחקנים חולקים את החיים שלהם במדיה החברתית. הוא שחקן עקשן עם מחשבה מהירה ובלי זמן לקשקושים. הוא מוביל אך הוא לא צועק. מילר ילמד אותך על המגרש, אבל ברגע שהסתיימו הלימודים, לא ישמעו אותו עד שהגיע הזמן למהלך הפוסט הבא על הגארד הנמוך והמופתע. הסקוררים הם אלו שמעריצים ומשבחים אותם. אבל מה בדבר אלו שחילקו את המסירה בזמן, בין הכדרורים והמגינים, שעושים את הכל לאפשרי? אם רכז נמדד בכמה הוא משפר את חברי קבוצתו, מעטים בהיסטוריה טובים מאנדרה מילר. הוא תשיעי ברשימת כל הזמנים באסיסטים ב-NBA, מאחורי שמות כמו סטוקטון, קיד, נאש ומג'יק. הוא משחק בקצב שלו, יוצר זוויות יצירתיות למסירות ומשתמש בישבנו כדי ליצור מקום.

"הוא הבחור שבמגרש המשחקים או באולם לא נראה אתלטי", אמר ג'ורג' קארל, שאימן את מילר בשתי תקופות שונות בדנבר. "הוא היה מבוגר טיפה. לא היה לו את הניתור שיש לאתלטים, אבל לעולם אי אפשר היה לדעת איך הוא תמיד מנצח. הוא ניצח בכל משחק. אי אפשר היה להוריד אותו מהפרקט. ראיתי את אנדרה עושה זאת באולם האימונים שלנו כשהוא משחק עם שני חברה אירופאים ושני שחקני CBA – הוא ניצח שבעה משחקים ברצף מול טיי לאוסון ומלו ומי שזה לא יהיה. הוא פשוט לוקח את מי שיש, ותוך זמן קצר, הוא מבין מי יכול לעשות מה והוא מוצא דרכים בהן הקבוצה הזו תנצח".

אנדרה מילר ואנדראה רובינסון הגיעו למגרש החנייה של הפורום המערבי הגדול ונשארו שם במשך שעות. הם באו עבור מג'יק, וורת'י, והשואו-טיים של הלייקרס. אבל זאת לא הסיבה שהם נשארו. אחיו הצעיר של אנדרה, דיואן, שהשאיר אותם שם.

דיואן סבל מהתקף בעת שהותו במעון יום ב-1982 ונפל לתרדמת. הרופאים אבחנו את דיואן עם דלקת מוח נגיפית, הגורמת לשיבוש פעולת המוח. בגיל 6, אנדרה מילר למד להאכיל את אחיו דרך צינור בהזנה אנטרלית. בתקופה ההיא, אביו של מילר היה מחוץ למשפחה. "הוא עזר לי הרבה" אמרה אנדראה על בנה הבכור. "נהגתי לקרוא לו ד"ר דרה. אף אחד לא ידע מדוע אני קוראת לו ד"ר דרה. הוא תמיד עזר לי עם אחיו". אנדרה נמשך לכדורסל. הוא היה נמוך וחסון כילד. כאשר הוא קלט כדורים חוזרים, אחרים שמרו ממנו מרחק. הוא היה שקט מאז שאפשר לזכור אותו. אבל הוא הרים את קולו כדי למכור ממתקים מחוץ לאולמות שהיו נערכים בהם משחקי NBA כדי לתמוך באחיו דיואן.

"הוא היה חצי מחוסר הכרה בשמך שש שנים", רובינסון אמרה. "המחלה לא עצרה את הגדילה שלו. ככה שהוא גדל עוד ועוד – קיבלתי את כיסא גלגלים מסוג מלהולנד ולא יכולתי [לשים] זאת בתוך המכונית, בגלל שזה לא היה סוג כזה של כסא. הייתי צריכה ואן – אז יצאנו החוצה כדי למכור ממתקים. היו הרבה אנשים שעזרו לי. הרווחתי 10,000 דולר. שמתי 5,000 דולר על הואן [ושלחתי] 5,000 דולר לחברת הממתקים".

בן פורנס, שאימן את מילר, ואשתו, טרי, צפו במה שהמשפחה עשתה אחד כלפי השני. "אנדרה התייחס לדיואן כאילו שום דבר לא בסדר עם דיואן", טרי אמרה. "הוא דיבר איתו. הוא עזר. לא היה שום מסיבת רחמים. זה היה כאילו הוא ילד נורמלי".

דיואן נפטר ביום ההולדת של אנדרה, ב-7 לספטמבר, 1988. אנדראה בכתה במשך מספר ימים לאחר ההלוויה. אנדרה בן ה-12 ניגש אליה. "את עדיין בוכה?" הוא שאל.

"כן", היא ענתה. "איך אתה מרגיש לגבי כל זה?"

אנדרה ישב בשקט, לוקח את הזמן.

"ובכן", הוא אמר, "אני מרגיש רע, אבל אני לא רוצה שהוא ימשיך לחיות ויהיה חולה בצורה כזו. הוא כבר לא נמצא בתוך שום כאב".

בן פורנס לא יכול היה לומר אם משהו מטריד את אנדרה מילר. הוא היה ועדיין – ילד שקט ומהורהר. ביתו של פורנס היה מקלט בטוח לילדים בוואטס. המבוגרים שיחקו דומינו בזמן שהילדים דילגו בן כדורסל לאוכל, אוכל וכדורסל. "הם ראו את העידן של הלייקרס ושל הבולס ושל דטרויט ושל הבוסטון סלטיקס", פורנס אמר. "וכאשר מג'יק ג'ונסון הגיע ללייקרס, זה היה פנומנלי. ראית בחור שהוא גדול שיכול לעשות דברים עם הכדורסל ואז ראית את ג'רי ווסט מרכיב את הקבוצה ההיא, זה שווה את העין. אי אפשר היה לפספס זאת".

מילר למד מג'ונסון. הוא הכיר את השואו-טיים, אבל מילר גם צפה כיצד ג'ונסון משתמש בגודל שלו מול מגינים קטנים. "מעולם לא ממש עבדתי על משחק הפוסט", מילר אמר. "זה היה סתם משהו [שלמדתי] מצפייה בטלוויזיה ומצפייה איך שחקנים משתמשים בגוף שלהם בפוסט. כאשר הייתי קטן, יכולנו לאתגר אחד את השני בזה. תמיד ראית את מג'יק הולך למטה ופשוט עושה מהלכים פשוטים".

במשחקי הילדים שלו, אנדראה אפתה את הסחורה כדי לעזור לרכוש את הגביעים עבור הילדים. היא עבדה במזנון. באופן בלתי נמנע, כאשר היום התארך, היא מצאה את עצמה רצה הלוך ושוב לצדי המגרש ומאמנת לצד בן. "תמיד הקרבתי כדי לשים את אנדרה בבית ספר פרטי", רובינסון אמרה. "מעולם לא הלכתי לבית ספר פרטי בחיי והאחים שלי מעולם לא הלכו לבית ספר פרטי, אבל אנדרה הלך לבית ספר פרטי, K-12. איך עשיתי זאת? אני לא יודעת".

מייק קירני, מאמנו של מילר בבית הקתולי לבנים וורבום די היי, קידם את מילר בשנתו השנייה. מילר תפס את הכדור במגרש הפתוח במשחק התיכונים הראשון שלו, הטעה לזריקה, וכאשר המגן שמולו קפץ, מילר הניח את הכדור בעדינות בסל. "והשאר זה היסטוריה", קירני אמר.

"תמיד הרצנו מהלכים עבורו, ככה שהוא יכול היה לקבל את הכדור למטה, אפילו שהוא לא היה אחד מהחברה הגדולים על המגרש", קירני אמר. "הוא תמיד קיבל החלטות טובות במתפרצת. כמאמן תיכון, הייתי לגמרי מפונק".

עדיין, מעט מכללות ואוניברסיטאות גדולות  ניסו לגייס את מילר. הוא לא נראה ממש אתלטי והוא התקשה עם מבחנים סטנדרטים כדי להתקבל אקדמית למכללה.

"הוא היה תלמיד מאוד מסור", קירני אמר. "הוא היה הילד הזה שנשאר לאחר השיעור ושואל שאלות אם הוא לא הבין משהו. בגלל זה ידעתי שהוא הולך להסתדר ברגע שהוא יגיע למכללה. אני פשוט חושב שזה קשור יותר ליכולות בזמן המבחן. למרבה המזל עבורו, זה לא הסתיים בכך שזה הרס לו את ההזדמנויות".

מילר נאלץ לשבת בחוץ בשנתו הראשונה במכללה. אבל ריק מג'רס צפה במילר משחק בתיכון, והציע לו מלגה לאוניברסיטת יוטה כאשר הוא קיבל את הזכאות שלו. דוני דניאלס, אחד מעוזריו של מג'רס, גם כן הגיע לוורבום די, והמליץ למג'רס על מילר. מג'רס הבטיח לרובינסון שבנה יסיים עם תואר את האוניברסיטה.

"זה היה עדיף עבורו להתרחק, כדי שהוא יוכל להתפתח", רובינסון אמרה.

מג'רס הבטיח למילר כי הוא יחזיר אותו ללוס אנג'לס עם הוא ישוויץ במשחקים. אבל מילר, שמעולם לא היה ראוותן, אף פעם לא היווה איום על הפילוסופיה של מג'רס. הוא החליף את חולצת המחליפים והפך להיות שחקן פותח במהלך אמצע עונתו הראשונה, ועד מהרה הפך את עצמו לחיוני בכך שבאופן עקבי האכיל במסירות את הכוכב של מג'רס, קית' ואן הורן, ואת שאר חבריו לקבוצה.

"היו לך בטוח שני סלים קלים במשחק", אמר אלכס ג'נסן, אחד מחברי קבוצתו של מילר ביוטה. "מעולם לא שיחקתי עם מוסר טוב יותר. זה לא רק המסירות לדאנקים או אם חותכים ובשבריר השנייה הזו, הוא תמיד מוסר את הכדור. אפילו אם הוא רק היה מוסר לזריקה פנויה, המסירה הייתה בזמן, בנקודה הנכונה".

"נהפכת להיות מפונק בגלל זה כי לא מכירים בכך שזה כל כך יוצא דופן עד שמשחקים בלעדיו", אמר מייקל דוליאק, עוד חבר קבוצה של מילר. "כאשר הייתי ביוטה, למדתי לשחק את המשחק. לא הכרתי משהו טוב יותר. כאשר התחלתי לשחק ללא אנדרה, התחלתי להבין".

מילר ודוליאק הובילו את יוטה לפיינל פור ב-1998 לאחר שואן הורן סיים. אנדראה רובינסון עקבה בתקווה אחר הקבוצה, ופעם טיילה במשך 29 שעות באוטובוס למשחק בטקסס כאשר מחירי כרטיסי הטיסה היו יקרים להפליא. היא חזרה לוואטס בסיבות ארבע ביום שני בבוקר, שטפה את פניה במים, החליפה לבגדים נקיים והלכה לעבודה. "היא אמא נהדרת", מג'רס אמר ל-Deseret News. "צריך לעשות עליה וידאו של איך להיות אמא. כל החיים שלה זה הילד שלה".

מילר שלט בגמר של האזור המערבי, כשהוא מתעלל באלופים המכהנים מאריזונה ובשלישיית האול אמריקן שבקו האחורי שלהם, עם מייק ביבי, מילס סיימון וג'ייסון טרי. הוא נהפך להיות השחקן הרביעי שרושם טריפל-דאבל בטורניר ה-NCAA, עם 18 נקודות, 14 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. "התקפית, קפצנו על הגב שלו", ג'נסן אמר על הניצחון. "זה תמיד היה סוריאליסטי. תמיד חושבים שזה יכול לקרות וכאשר זה קורה, זה קורה ממש מהר ואז זה מגיעה לנקודה שזה מתפוצץ". יוטה הפסידו, 78-69 לקנטקי במשחק האליפות. "בכנות, פשוט נתקלנו בקנטקי פעם אחת יותר מדי", דוליאק אמר.

מילר שקל אם להיכנס לדראפט ה-NBA. הוא בילה ארבע שנים ביוטה, והפך את עצמו לרכז עילאי. הוא בחר לנצל שנה נוספת של הזכאות שלו. "אני עדיין לא חושב שהייתי ערוך לזה או מוכן", מילר אמר. "באותו הזמן, ה-NBA היה מאוד תחרותי. עדיין אפשר היה להיות בחירת דראפט גבוהה ולא הייתה שום הבטחה לקבל דקות. הייתה לי את השנה הנוספת הזו כדי לשפר את המשחק שלי עד כמה שיכולתי".

הסבלנות שלו השתלמה. שנה לאחר מכן, קליבלנד קאבלירס בחרו במילר בבחירה השמינית בדראפט 1999. הקבוצה מינתה את קית' סמארט למנהל צוות השחקנים והציבה לו למטרה להיפגש ולמפות את ההתקדמות של השחקנים הצעירים בארגון. סמארט דיבר עם מילר פגישתם. מילר בקושי דיבר חזרה. הוא לבסוף דיבר יותר במפגש הרביעי שלהם, כאשר נפתח לסמארט. "הם רוצים שאהיה הרכז הקולני", הוא אמר. "זה פשוט לא אני".

"הוא שקט מחוץ למגרש", סמארט אמר. "אם מקשיבים לו כאשר הוא על המגרש או שהוא בהגנה או כאשר הכדור לא נמצא אצלו בהתקפה, הוא מדבר הרבה. הוא מדבר על כיסוי שטחים. הוא מדבר על תרגילים שהקבוצה מריצה. הוא מדבר על החסימות שהולכות לקרות כאשר הוא רחוק מהמלך. הוא עדיין בחור שקט מחוץ למגרש, אבל על המגרש, הבחור מאוד מאוד קולני".

רנדי וויטמן היה מאמנו של מילר כאשר הוא נכנס לליגה, כמו שהוא עכשיו עם הוויזארדס. "תמיד הסתכלת לעברו כגארד איטי, אבל אי אפשר היה לעצור אותו", וויטמן אמר. "היה לו את זה אפילו כבחור צעיר".

כל השנים הללו מאוחר יותר, רגע אחד בולט אצל סמארט. מילר היה ועדיין בחור של שגרה – הוא עורך את אותן התנועות לפני כל משחק. לפני משחק אחד, סמארט הבחין במשהו בזריקת הניתור של מילר, ונתן הצעה כדי לשפר זאת. מילר סירב. "הוא אמר, 'אם אעשה זאת, מאמן, אני ארצה לזרוק יותר'", סמארט אמר. "רק רכז שיודע מה שהוא רוצה לעשות במשחקים יחשוב בצורה הזו. אני חשבתי שזה די יחודי".

זה מילר. הוא מצא נישה מוקדם מאוד כאחד הרכזים הטהורים, והוא דבק בזה. הקליפרס שלחו בטרייד את דריוס מילר והארולד ג'יימסון עבור מילר ובריאן סטיט ב-2002. חזרתו של מילר הביתה היתה מתוקשרת ותואר כחתיכה החסרה בקבוצת הקליפרס הצעירה והדינמית. במקום זאת, היחסים היו מאוד מאכזבים וקצרים. "זה היה קשה, פשוט כמה גדולה המשפחה שלי וכמה שאני מקומי וכל החברים שיש לי – הייתי צריך להתחבא לפעמים, פשוט לשמור על עצמי עצור עם הכדורסל", מילר אמר.

See the source image

הוא הצטרף לנאגטס ב-2003 ועזר להדריך את הארגון לתוצאות מכובדות. ב-2005, ג'ורג' קארל הפך להיות המאמן הראשי של הקבוצה.

"הוא שחקן שנותן כבוד מול המאמן, אבל הוא לא רוצה יחסים קרובים עם המאמן", קארל אמר על מילר. "אני חושב שהוא מעדיף שיהיו לו יחסים קרובים עם חברי קבוצתו. זה כאילו הוא חושב שהוא לא יכול לקבל את השניים. אם אתה הולך להיות קרוב לחברי קבוצתך, אתה הולך לומר לחברי קבוצתך מה אתה חושב שהוא נכון ולפעמים אפשר להסתכל עליך כמישהו שקרוב למאמן".

מילר לא היה הרכז שרץ מעלה ומטה כמו שקארל מעדיף. ועדיין, הוא היה מבצע בקביעות את המהלכים שמאמנים משתוקקים אליהם. מילר הציג עמידות, בנוסף. הוא היה גאה בכך שהופיע יום אחרי יום לעבודה, לא משנה כמה קשה היה לקום לפעמים בבקרים. "ראיתי את אנדרה משחק 25 משחקים עם פריקה בכתף", קארל אמר. "כנראה שלא היו 10 בחורים בכדורסל שהיו עושים דבר כזה … אולי 10 בחורים בכלל. הוא שיחק עם כתף שהוא לא יכול להרים אותה מעל הראש לפחות למשך שבועיים וכל הזריקות שלו היו ליי-אפים וזריקות וו ודברים שהוא יכול היה לסבול. הוא לא יושב לנוח, ואפילו עם זרוע אחת, הוא חשב שהוא עדיין יכול לעזור לנו לנצח משחקים. והוא באמת עזר".

אבל הנאגטס מעולם לא הצליחו לעבור את הסיבוב הראשון עם מילר. "בכל השלוש, ארבע שנים שהייתי שם, הרגשתי שהקבוצה יכולה להגיע לגמר האזורי. אבל תמיד נתקלנו בקבוצות שהרגישו את אותו הדבר: לייקרס, מינסוטה, קליפרס, סן אנטוניו", מילר אמר. "זה היה מתסכל. זה עדיין מתסכל".

ב-2006, מילר הצטרף לסיקסרס כחלק מהטרייד על אלן אייברסון לקבוצה עם AI אחר, אנדרה איגואדלה. "חלק מאיתנו [בליגה], במטרה כדי להרוויח, צריכים שיהיה לנו סוג מסוים של רכז", איגואדלה אמר. "התזמון היה מצויין עבורו להגיע לקבוצה שלי ולעזור לי להגיע לשלב הבא. התפתחתי לשחקן שאני במהלך התקופה הזו. הוא פשוט הקל עלי בזמן התקופה הזו. הרבה פעמים מדברים על קליעה וכמה זה חשוב. כאשר שחקן רוצה שישלמו לו, הוא צריך לקלוע . הוא סיפק לי שש או שמונה נקודות ללא מאמץ בכל ערב והפך את חיי להרבה יותר קלים. כנראה שאני צריך לתת לו חלק מהחוזה שלי".

מו צ'יקס, מי שהיה אז מאמן פילדלפיה, הרגיש קרבה למילר. צ'יקס במקום ה-11 ברשימת כל הזמנים של האסיסטים ב-NBA, למרות שהוא מוכר רק לאוהדים מסורים ביותר. "כפי שאני הייתי שקט, הוא היה שקט, ואני חושב שהיחסים היו טובים בגלל שיעדתי שהוא מבין את המשחק. וכשאר יש לך רכז שממש מבין את המשחק, מבין את הקבוצה, זה הופך את היחסים שלכם לטובים יותר", צ'יקס אמר. "אין הרבה דרישות כאשר יש שחקן כמו אנדרה בגלל שהידע שלו ממש רחב – הוא פשוט מבין את המשחק כל כך טוב. כשיש לך בחור כזה, אפשר לשבת ולהירגע ולהסתכל ולתת לו להריץ את המשחק כי ה-IQ שלו כל כך גבוה".

מילר הפך לשחקן חופשי ב-2009. הוא עזר לקבוצה הצעירה של פילדלפיה להגיע לפלייאוף. הארגון עלה על הציפיות של ההערכות של אד סטפנסקי, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, והם רצו למסור את מושכות הקבוצה לגארדים הצעירים שלהם, ג'רו הולידיי ולואיס וויליאמס. סטפנסקי השווה יכולותיו של מילר להפוך שחקנים לטובים יותר לאלו של ג'ייסון קיד. "רכז מזדקן", סטפנסקי אמר. "הוא עדיין יכול היה לשחק, אין ספק לגבי זה. אבל הוא והסוכן שלו רצו סכום גדול מאיתנו בפילדלפיה ולא היינו מוכנים לתת. היינו במקום השמיני, ותמיד רוצים לקפוץ לשלב הבא – הרגשנו שאנחנו [צריכים] ללכת לצעירים".

מילר עבר שוב, והצטרף לבלייזרס ב-2009. "זה אחד מאותם דברים – אתה לא יודע מה יש לך עד שזה נעלם, בעיקרון", איגואדלה אמר. "אני חושב שזה המקרה פחות או יותר בכל מקום בו הוא היה. אתה חושב שנפתרת ממנו, עשיתה עסקה טובה, אתה מקבל משהו בתמורה ואז זה כאילו, 'מה חסר לנו?' זאת טעות מובהקת. כאשר אין לך אותו על המגרש, אתה מבין שהלוואי והיה לך שוב את אנדרה מילר".

רצף 632 המשחקים הרצופים של מילר הסתיים לאחר שה-NBA הענישה אותו על שדחף בריצה את בלייק גריפין. גולת הכותרת של התקופה בת השנתיים שלו היה משחק בו חווה התפוצצות לא שגרתית של 52 נקודות בניצחון בהארכה מול דאלאס מאבריקס. פורטלנד, שסבלה מפציעות, לא הצליחה לעבור את הסיבוב הראשון במהלך תקופתו של מילר. הוא נשאר מקצוען, ברמה של אשמה.

"אני מגיע לאימון ואז חוזר הביתה", מילר אמר ל-The Oregonion. "אני מתאמן ומשקיע את הזמן שלי, מדבר עם החברה במהלך האימון וממשיך. אם זה היה במכללה, אז אולי זה היה שונה. אבל זו אווירה מקצוענית … עסק. זאת פשוט הדרך בה אני מתנהל". מילר גם הסתכסך עם נייט מקמילאן, מאמנה של פורטלנד, בנושא חלוקת דקות המשחק עם סטיב בלייק.

אבל מספר שנים לאחר מכן, מקמילאן, שעכשיו עוזר מאמן באינדיאנה, החמיא למילר בראיון שנערך לאחרונה. "הוא לא מבזמז מילים", מקמילאן אמר. "הוא מנהיג. הוא מנהיג כשהוא על המגרש. הרבה פעמים, לא רואים אותו מתקשר, אבל כאשר הכדור נזרק, היה לי ביטחון שהוא יוודא שהקבוצה עושה את מה שהיא צריכה לעשות, גם באימון וגם במשחקים. הוא מדבר בעקביות עם חברי קבוצתו אפילו כאשר המאמנים והתקשורת לא רואים הרבה מהשיחות – חברי קבוצתו בוטחים בו".

מילר הצטרף מחדש לנאגטס בטרייד שנערך ביום הדראפט לפני שלוש שנים. כמה מחברי ארגון הנאגטס התחלפו בין התקופות שלו, מילר לא.

"לא אהבנו הרבה פוסט-אפ, והוא כנראה היה האופציה מספר אחת שלנו לזה במהלך השנתיים האחרונות", קארל אמר. מילר חתם על חוזה לשלוש שנים עם דנבר ב-2012 וקלע את הנקודה ה-15,000 שלו בינואר 2013. אבל דנבר פיטרה את קארל בקיץ השנה, זמן קצר לאחר שנבחר על ידי הליגה למאמן השנה.

דקות המשחק של מילר התדלדלו בעונה תחת המאמן, לו זאת הייתה עונתו הראשונה, בריאן שואו. שואו לא שיתף אותו במחשק מול פילדלפיה ומילר השמיע את הרגשתו בקול בכך שהוא לא מקבל התייחסות מהספסל. במשך כל הקריירה שלו, המנטליות שלו הייתה שאם הוא בריא, הוא משחק. שואו, כך הוא הרגיש, לקח זאת ממנו.

"זאת הייתה גלולה קשה לבליעה מבחינתי רק בגלל שהמאמן היה שחקן לשעבר", מילר אמר. "אם זה היה מאמן שרק מאמן ומעולם לא שיחק ורק עשה זאת ולא הבין איך לתקשר וכל הדברים האלה, אני כנראה הייתי מחליק לו את זה, אבל זה היה שחקן לשעבר".

"הוא בחור טוב", מילר המשיך. "זה פשוט היה עניין של בעייה בתקשורת. זה כל מה שקרה".

שואו ומילר מוערכים ברחבי הליגה. לאחר מכן, שואו השמיע את הכבוד שהוא חולק למילר. "יש לי את כל הכבוד שבעולם לאנדרה", שואו אמר לוושינגטון פוסט. "הרזומה שלו כשחקן היה נהדר במהלך הקריירה שלו, והוא בחור שרוצה לשחק ולהיות על המגרש כל הזמן. תמיד שמעתי שכאשר שחקנים מזדקנים, זה קשה יותר ויותר לאמן אותם, ואני זוכר. אני שיחקתי עד גיל 37. מנקודת המבט שלנו אולי נחשוב שאנחנו משהו אחד, אבל במציאות, זה יכול להיות משהו שונה ביותר".

הארגון ומילר הגיעו למבוי סתום. מילר בילה מספר שבועות הרחק מה-NBA עד שהנאגטס העבירו אותו לוושינגטון בפברואר. שוב הארגון הרגיש כי הוא ישתפר ללא מילר.

"ג'אבל מגי כנראה אף פעם לא יהיה אותו השחקן", סמארט אמר. "אני לא יודע. אבל אנדרה מילר הפך אותו לשחקן נהדר בגלל שהוא הבין, תן לי לתת לו משהו שהוא מרגיש איתו מאוד מאוד בנוח. תן לי לתת לו מהלך של מסירה קשתית. כאשר אתה מתכונן לשחק מולו, אתה חייב לומר, 'במהלך הזה עם אנדרה מילר, צריך להיזהר כי הוא הולך לחפש לתת מסירה קשתית', וידעת שזה הולך לבוא. אבל הוא עדיין הצליח לנהל זאת, ללא קשר עין, מבלי לתת בכלל רמזים. לפני שהבנת, יש מסירה קשתית להטבעה לאחד החברה שלו".

See the source image

הוויזארדס הנחושים, כולל המאמן רנדי וויטמן, ערכו שיחה קצרה כאשר התברר להם שמילר זמין. זה הסתכם לבואו נביא אותו.

"הוא יכול לשחק בכל עידן", אמר ארני גרונפלד, נשיא קבוצת וושינגטון. "הוא יכול היה לשחק לפני 40 שנה, וכמובן שהוא יכול לשחק היום. יש לו הבנה מצוינת למשחק. הוא רואה זוויות. הוא מבין את הריווח ואת התזמון והוא היה עזרה גדולה עבורנו". אין הרבה רכזים שנמצאים בכזו עמדה טובה מאשר ג'ון וול. העוזר סאם קאסל באוזן אחת. מילר בשנייה.

"המשאלה שלי התגשמה וקיבלתי את ההזדמנות לשחק עם כמה חברה ששיחקתי איתם כבר לפני וזכיתי להכיר חברה חדשים", מילר אמר. "זה היה ניסיון טוב ואני מנסה לקחת את זה בכל יום שעובר, פשוט להישאר ברגע הנוכחי. הרבה חברה לא מקבלים את ההזדמנות הזו להגיע לסיבוב השני או לגמר האזורי. אני פשוט מנסה לחיות את הרגע".

מילר לקח את בראדלי ביל בן ה-20 למטה לפוסט באימון הראשון שלו עם הקבוצה.

"חשבתי, הוא לא הולך לקלוע עלי", ביל אמר. "הוא הסתובב כל כך מהר וקלע עלי, ואני ככה, 'מה לעזאזל?'"

"הוא נע בקצב שלו", ביל המשיך. "זה כאילו ממש לאט, משחק של פעם. זה די מצחיק לראות, אבל באותו הזמן, זה יעיל".

"הוא עדיין מהיר ממה שאנשים חושבים שהוא", ג'ון וול אמר. "הוא פשוט עושה עבודה נהדרת בהרצת הקבוצה ולערב את כולם. הדבר היחידי שאני יכול לומר הוא שאני מנסה לקחת ממנו את משחק הפוסט שלו".

בפלייאוף, מילר עזר להוביל את הגארדים הוותיקים של וושינגטון מהספסל, אוסף שחקנים הכולל את השחקן הוותיקים שעברו את השלושים כאל הרינגטון ודרו גודן. מילר קיבל את משחק הפוסט שלו בסיבוב הראשון בפלייאוף מול הגארד הקטן של שיקגו די ג'י אוגוסטין. במשחק 4 של חצי הגמר האזורי מול אינדיאנה, מילר עזר לוושינגטון לפתוח יתרון שלאחר מכן נסגר. בנקודה מסוימת, הוא נתן מסירה מושלמת להאלי-הופ עבור מרטל וובסטר, חברו לקבוצה לשעבר בפורטלנד.

"זה פשוט קשר עין מהיר", וובסטר אמר. "אני יודע מתי נוח לו לתת את המסירה, הוא יתן מבט קטן הצידה לפני שהוא ימסור וזה סוג של סימן להמשיך לרוץ בכיוון לסל".

בינתיים, מילר מסרב להטריח את עצמו בתחרות הפופולרית של הליגה.

"זה בזבוז של זמן", מילר אמר. "לפני כדורסל, זה עסקים ובידור. "יש כל כך הרבה שחקנים שיכולים לקדם את הליגה ושאנשים רוצים לראות. אתה צריך שיהיו לך פועלי צווארון כחול שגם כן יסייעו לזה".

אנדרה קרא לבנו בשם של אחיו, דיואן. כמו על המגרש, הוא מנסה להוביל את בנו בכך שהוא משמש דוגמה.

"החיים הם מטחנה", מילר אמר. "אתה חייב לעשות את הדברים בדרך הנכונה ולא משנה מה אתה עושה, אתה חייב להמשיך בזה. זה אף פעם לא הולך להיות טוב מספיק. אתה תמיד חייב להוכיח לאנשים שהם טועים. אתה תמיד חייב להוכיח לאנשים שאתה רציני לגבי מה שאתה רוצה לעשות, מה שאתה רוצה להשיג בחיים. זה פשוט לטחון מגיל צעיר ועד שנהפכים לאדם בוגר".

דני דניאלס, העוזר שעזר לגייס את מילר ליוטה, בספק עם רבים יראו את מילר לאחר שהוא יפרוש.

"בהרבה מובנים, הוא כמו ג'ון סטוקטון, וזה אומר: אין שום כרזות עבורו", דניאלס אמר. "אין שום פרסומת לדאודורנט עבורו. אתם לא רואים אותו על השטיח האדום בטקס ה-ESPYS. אין שום דבר, באמת. הוא פשוט אנדרה מילר, רכז בליגה הכי טובה בעולם. והוא בסדר עם זה. מה שאתם רואים זה מה שהוא תמיד היה".

אפילו לאחר שהקריירה שלו תסתיים, הסיכויים הם שמילר יעזור לכמה נזקקים במרכז לעזרה. "הוא הבחור הזה שיכול לשחק עד שהוא בן 40", אמר ג'נסן, חברו לקבוצה ביוטה, "וכאשר הוא בן 50, הוא ישחק באיזשהו מקום. זה אנדרה".

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תודה סמיילי אחלה תרגום לפוסט מעניין . אני חושב שאנדרה מילר גם צריך להיות בפרוייקט של שחקנים שאסור לשכוח

  2. תודה על התירגול כתבה נהדרת.
    שמחזירה את הקבוצתיות לסדר היום .
    בראדלי ביל היה אז בן 20 , תורגם לפני שנה
    ממתי הכתבה מיד.

  3. אכן כתבה מלפני 5 שנים ,המציגה שוב את העיקרון שלא מתישן הכדורסל משחק קבוצתי
    וזהו תפקיד הרכז למסור.
    הסתכלתי על סירטון מסכם עליו ,הבחור היה שחקן מדהים .
    קלע גם משלושת רבעי מגרש כשצריך היה בניגוד לכתוב סופר אתלטי, גם הטביע מידי פעם ,אך העדיף למסור .
    תודה רבה סמיילי .

  4. לגמרי לפרוייקט שחקנים שאסור לשכוח. איזה שחקן.
    ואי בכלל לא ידעתי שהוא כזה. שמעתי את השם והכל אבל כמו שכתב… לא שמעתי עליו.
    את קיט ואן הורן אני זוכר שהגיע בתור העזרה לאייברסון. התקווה הלבנה הגדולה קראו לו. לא הבנתי מה ההייפ, הוא באמת היה מאעפן. עכשיו אני מבין למה ההתלהבות… היה רכז מחונן לידו.
    יופטפויומאט
    תרגום פצצה סמיילי. לאכפת לי ממתי זה
    🙂

  5. שחקן שאסור לשכוח – ישירות לפרויקט סמיילי.
    אחד ה-pure PG הגדולים בהיסטוריה.
    בתקופה שנכתב המאמר, כשהיה בדמדומי הקריירה בוושינגטון (2014), כשהוא בן 38 וג'ון וול בשיאו, עדיין כתבתי כאן שהוא טוב מוול, ונתתי כדוגמא להבדל ביניהם את הסירטון הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=7YyBtMxZgQs

  6. ככ ככ אהבתי אותו. אף פעם לא הבנתי למה היה ככ אנדרייטד. רכז התקפי מושלם פשוט. בלי רעש וצלצולים. פשוט יעיל ומוסר ענק. תודה סמיילי.

  7. כתבה אדירה, תודה רבה סמיילי.
    .
    אאלט, אני זוכר אותו מ-2016, נלחם בשורותינו נגד אוקלהומה בחצי הגמר האזורי, היה שם איזה מהלך בסוף שהוא מסר לטימי ומישהו צייץ שזה מהלך של שמונים שנה ביחד…

  8. שחקן מהסוג שלי.
    מזכיר לי תמיד את אנדי סאמרס או מלקולם יאנג: רית'ם גיטריסט שעד שהוא איננו – לא יודעים כמה טוב הוא היה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט