ווימבלדון: סיפורו המיוחד והמרגש של גוראן איבנסיביץ – אלוף אגדי בטורניר אגדי / אהרון שדה

 

בס"ד

ווימבלדון : סיפורו המיוחד והמרגש של גוראן איבנסיביץ אלוף אגדי בטורניר אגדי

מאת אהרון שדה

טורניר ווימבלדון זהו טורניר מיוחד יש בו משהו קסום גם למי שאיננו משוגע על טניס .

כמוני למשל אני אחד שאוהב כל ספורט כולל הכל אבל לא אעקוב אחרי  טורניר מונטה קרלו באמצע העונה.

אך טורניר ווימבלדון שונה יש בו משהו אצילי שכזה שאני זוכר שמשך אותי כבר כילד.

זהו טורניר עם הרבה דרמות והפתעות כילד אני זוכר את הסנסציות של בוריס בקר הבלתי מדורג שלקח את טורניר 85 בהיותו בן 18 והגן על תארו שנה לאחר מכן.

אני זוכר גם אלופים מפתיעים אחרים כפאט קאש  או ריצרד קרייציק ההולנדי אבל דומני שהאלוף המרגש ביותר בתולדות הטורניר או לפחות מאז אני עוקב אחר הטורניר הוא

ללא ספק גוראן איבנסביץ :

המאמר הזה מוקדש לו נספר עליו ונתאר אותו לפני שנדבר על הטורניר הגדול ההוא …

  1. ההפסד האחרון ההוא בגמר 1998 .

 

מכירים את הידיעה או התחושה לכך שזהו זה הריקוד האחרון ?

לעיתים זהו  ריקוד של קבוצה אלופה כאשר כולם מבינים שהיא כבר לא תחזור להיות כשהייתה (ג.ס ? )

זה כואב יותר כאשר מדובר בקבוצה שלא עשתה אליפות כמו למשל הקליפרס של 2015 שעד שהדיחה את ס.א הודחה באופן כואב על ידי יוסטון כאשר כולם הבינו שזהו תם עידן .

לעיתים בודדות הריקוד האחרון מביא איתו הפי אנד כפי שקרה לדאלאס 2011 .

אך הכי כואב הוא שהריקוד מביא אותך עד לשוקת ואתה לא שותה כמו למשל הניקס של 1999 ובעיקר יוטה ההיא של 1998  שנכנעה לשלשה של פקסון במשחק שש.

 

זו בדיוק הייתה התחושה של גוראן איבנסיביץ בגמר ההוא של 1998

אך אצלו זה כאב יותר שכן היה זה לו ההפסד השלישי בגמר.

 

ובפעם השנייה בחמש מערכות .

הקרואטי החל את הטורניר ההוא במקום ה 14 וגם זה בחסד המארגנים לאחר שעונה לא טובה שלו דרדרה אותו למקום 26 בעולם.

אך זה היה הטורניר האהוב עליו וכך הוא מצא את הדרך לפלס דרכו לגמר לא לפני שעבר חצי גמר מורט עצבים .

עוד לפני כן עבר רבע גמר שהיה לדעתי הצמוד בהיסטוריה של ווימבלדון שנגמר 0-3 .

הוא פגש בהולנדי הבלתי מדורג יאן סימרנק וניצח אותו 6-7 6-7 6-7

כל המערכות הוכרעו כאמור בשובר שוויון (להלן ש"ש)  כולם על חודם המינימלי האפשרי של 2 נקודות כולל 10-12 במערכה הראשונה 5-7 בשנייה ו 6-8 בשלישית

(ממוצע ש"ש של 7-9 ) .

 

אבל זה היה משחק ילדים לעומת הקרב שחיכה לו בחצי הגמר מול ריצארד קרייצק.

עוד הולנדי אך כזה שזכה בתואר ב 96 ודורג תשיעי בטורניר.

 

הקרואטי פתח היטב וניצחה 3-6 4-6 אך ההולנדי חזר עם 7-5 ו 7-6 (7-5)

כידוע במערכה מכרעת בטורניר אין ש"ש כך שהשניים התנצחו שעות עד שהקרואטי ניצח 13-15 ופילס דרכו לגמר שלישי בקריירה בטורניר.

 

אלא ששם חיכה לו האלוף פיט סמפארס שכבר זכה בתואר 4 פעמים בעבר .

כולל מול גוראן עצמו .

הקרואטי שהבין שזה כנראה הצ'אנס האחרון נתן קרב של ממש והצליח לנצח 6-7 במערכה הראשונה ( 2-7 ) גם המערכה השנייה הלכה לש"ש ולקרואטי הייתה נקודת מעריכה אך סמפארס התאושש והפך  עם 11-9 דרמטי במיוחד.

סמפרס שבר וניצח 4-6 במערכה השלישית הקרואטי בלם עם 6-3 ברביעית

אך סמפארס פתח מבערים והיה גדול על הקרואטי עם 2-6 במערכה המכרעת.

 

שוב המחמאות הלכו לקרואטי אך הגביע ברח  והיה נדמה שלתמיד .

הקרואטי עבר כעשור שלם של התמודדויות אך כנראה שכשל.

 

  1. אמנם אי אפשר לומר שהקרואטי היה רק ווימבלדון אך נכון לומר שהיה בעיקר ווימבלדון.

שכן כאשר אתה מסיים 5 עונות ברצף טופ 10 אתה לא יכול לסמוך רק על טורניר אחד גדול ככל שיהיה וכן לא רק על  עונת הדשא הקצרה .

אתה צריך לפתח רפרטואר רחב יותר .

ואכן גוראן עשה לפחות רבע גמר בכל טורניר גרנד סלאם

כאשר בצרפת ובאוסטרליה הוא עושה את השלב הזה 3 פעמים

ובארה"ב הוא עשה חצי גמר בטורניר 1996 .

במהלך הקריירה היו לו הישגים מהישגים שונים ובכל זאת ללא ספק הטורניר האהוב בו שיחק את משחקיו הגדולים היה בפרבר של דרום לונדון בווימבלדון .

 

  1. הפעם הראשונה .

ב 1988 הוא החל את הקריירה בסבב בהיותו בן 17 בלבד .

טורניר הגרנד סלאם הראשון היה בווימבלדון כמובן .

ושם לאחר שעבר את המוקדמות הגיע לראשונה להגרלה הראשית שם זימנה לא ההגרלה את …עמוס מנסדורף גדול טניסאי ארצנו שגם דורג 15 בטורניר.

מנסדורף ניצח בארבע מערכות ומן הסתם לא ידע בזמן אמת איזה דג שמן הוא צד.

 

  1. הפריצה ,החוצפה והמלחמה .

ב 1988 הוא ייצג לראשונה את יוגוסלביה באולימפיאדת סאול.

לאחריה החלה הפריצה הגדולה שהביאה לביטחון עצמי מופרז ויש שיגידו יהירות .

שהגיעה לשיא בטורניר ווימבלדון 1990 .

שם עשה גוראן את הפריצה האמיתית שלו והגיע לחצי גמר הטורניר.

 

לאחר שניצח את האמריקאי קווין קורן בחמש מערכות הוא התייצב למסע"ת של חצי הגמר כשלצידו בשלב שלושת הפיגורות הגדולים בתקופה ההיא בעולם הטניס

איוון לנדל הראשון בעולם לתקופה ההיא (נכון לאז 7 גרנד סלאמים ורצף הארוך בהיסטוריה למס' 1 נכון לאז).

 

בוריס בקר . האלוף המכהן עם 3 זכיות בטורניר ועוד גמר (שוב לאז).

 

סטפן אדברג: עם 3 חצאי גמר ברצף טרם הטורניר כולל שני גמרים וזכייה.

 

גוראן נשאל : מה יהיה עכשיו מול כל הגדולים ?

תשובתו הפילה את כולם ?

אה זה פשוט מאד אדברג ינצח את לנדל ויפסיד לי בגמר .

המשחק  הראשון אגב הלך לפי התחזיות של הקרואטי כאשר אדברג  הביס את לנדל ב 3 מערכות ועלה לגמר.

גוראן עצמו החל טוב וניצח 4-6 את הסט הראשון אך בקר שמר על קור רוח עם 6-7 במערכה השנייה ובייגלה בשלישית .

גוראן ניסה להחזיר מלחמה והגיע לש"ש גם במערכה הרביעית אך הניסיון של בקר ניצח את גוראן שקיבל שיעור ראשון לחיים .

 

בשנים אלו גילה איבנסביץ (אגב יש שקוראים לו איוונישביץ')  נאמנות לנבחרת היוגוסלבית המאוחדת כאשר היה שותף להעפלה לשני חצאי גמר גביע דיוויס.

המלחמה הפסיקה את השתתפותו בנבחרת המאוחדת ובסוף 91 הוא פרש מהנבחרת שהודחה בחצי גמר המפעל לא לפני שהשיג 6/6 ניצחונות ובסה"כ מאזנו בנבחרת במפעל עמד על 4-15 .

 

  1. גיבור לאומי בקרואטיה .

באולימפיאדת ברצלונה 1992 הוא ייצג את קרואטיה ולמעשה הביא לה את המדליה הראשונה במשחקים כמדינה עצמאית ובכלל היה לספורטאי האינדיבידואלי היחידי שחזר עם מדליה הארד בטורניר היחידים (הפסיד לרוסט משוויץ בחצי גמר) .

 

כן הוא היה שותף למדליית ארד נוספת בטורניר הזוגות עם גוראן פרפיץ הוא אף נשא את הדגל בטקס הפתיחה .

 

ולמעשה הביא 2 מתוך 3 המדליות של הנבחרת (נבחרת הכדורסל הנהדרת העפילה לגמר הטורניר שם הובסה ע"י הדרים טיים עם פטרוביץ ,קוקוץ ,וראדג'ה).

גוראן הפך כמובן לסמל וגיבור בקרואטיה הוא עוד ייצג אותה בשני אולימפיאדות נוספות באטלנטה 96 ובסידני 2000 ללא הישגים מיוחדים.

(ב 96 דורג שני בטורניר אך הודח כבר בסיבוב הראשון וברבע גמר הזוגות ,ב 00 בתקופת השפל בקריירה הוא הודח בסיבוב הראשון ביחידים ובזוגות ) .

 

הוא עד כדי כך היה דמות לאומית בקרואטיה שכאשר הנבחרת הקרואטית הגיעה לגמר גביע דיוויס בשנת 2005 יותר משנה לאחר פרישתו   הוא זומן למשחק מול סלובקיה בחוץ ונרשם בטופס למשחק כך ששמו נחקק על הגביע והוא זכה במדליה הניתנת לשחקנים וזאת למרות שלא שותף כלל בגמר ובכל הטורניר ההוא (אך הוא היה זה שהעלה אותה לבית העליון כמה שנים קודם לכן וזה שהשיג את כל שלושת הניצחונות ביחידים ובזוגות בניצחונה הראשון בבית העליון על גרמניה בשמינית גמר 2002 ) .

 

  1. שנות ה-כמעטים :

בין ההפסד בחצי גמר 90 להפסד בגמר 1998 עבר כמעט עשור של ניסיונות חוזרים ונשנים שנבלמו פעם אחר פעם באופן כזה או באופן אחר.

ב 1991 הוא דורג לראשונה בטורניר במקום העשירי אך הודח בסיבוב השני.

 

ב 1992 הוא הגיע לגמר הראשון שלו בדשא הלונדוני .

הוא דורג שמיני בטורניר

והצליח לעבור ברבע הגמר  את אלוף העבר המדורג שני סטפן אדברג בחמש מערכות

למרות שנוצח 7-6 במערכה הראשונה לאחר ש"ש דרמטי שנגמר ב 12-10 לשבדי.

הוא עלה ל 1-2 במערכות אדברג השווה לפני שהוא ניצח את המערכה המכרעת

3-6

בחצי הגמר הוא פגש בפיט סמפארס שדורג חמישי בטורניר .

היה זה שנה אחת טרם פריצתו של האמריקאי בטורניר אז ורק אז עוד הספיק הקרואטי לנצח בארבע מערכות גם כאן הוא נוצח 7-6 במערכה הראשונה והגיע לש"ש נוסף בשנייה ניצח והשלים 4-6 2-6 בדרך לגמר.

 

בגמר חיכה לו אגאסי.

האמריקאי שדורג 12 בטורניר היה ידוע בכך שלא נהג להשתתף בטורניר.

אך בעונה ההיא אגאסי היה בשיאו וניצח ברבע הגמר את בקר בחמש מערכות ואת מקנרו אלוף עבר נוסף בחצי הגמר.

 

זה היה אולי הצ'אנס האמיתי של הקרואטי למשחק צמוד שהלך לחמש מערכות .

הקרואטי ניצח ש"ש דרמטי במערכה הראשונה 8-10 בדרך ל 0-1

אגאסי החזיר עם 6-4 6-1 הקרואטי התעשת עם 1-6 קליל ושנראה היה שהמומנטום בצד שלו בא אגסי וניצח 6-4 .

 

ב 1993 הוא כבר דורג חמישי בטורניר אך מעד בסיבוב השלישי.

 

ב 1994 דורג רביעי והגיע בשנית לגמר.

הוא הפגין טורניר מרשים כאשר הגיע לגמר עם אובדן מערכה בודדת והוא היה שם גם בנקודות הקריטיות כך ניצח פעמיים בש"ש את פורג'ה הצרפתי ברבע הגמר ( 0-3 ) וכן את אלוף העבר בוריס בקר אותו גם ניצח 0-3 בחצי הגמר כולל בש"ש  צמוד במערכה השנייה (6-8 ).

 

אך בגמר חיכה לו סמפארס.

עברו שנתיים מהמפגש הקודם אותו ניצח הקרואטי אך בינתיים האמריקאי הספיק לקחת את טורניר 93 והגיע לגמר כפייבוריט .

שני המערכות הראשונות הלכו לש"ש אך האמריקאי ניצח בשניהם

עם 2-7 ו 5-7 . במערכה השלישית הקרואטי התרסק והאמריקאי עשה בייגלה .

 

ב 1995 : הוא שוב דורג רביעי .

הפעם הוא נעצר בחצי הגמר שוב על ידי אותו סמפארס שנראה כבלתי מנוצח .

ברבע הגמר הוא עבר את קפלניקוב הרוסי עם 5-7 במערכה הראשונה

ו 6-7 בש"ש מתיש בשנייה עם 11-13 ואז 3-6 .

 

אך סמפארס היה משוכה בלתי עבירה גם אם הקרואטי נתן פייט של ממש.

סמפרס ניצח בש"ש במערכה הראשונה 7-9 .

 

הקרואטי השווה סמפארס עלה ל 1-2 הקרואטי השווה אך סמפארס ניצח במערכה המכרעת 3-6 בדרך  לזכייה שלישית ברצף.

 

ב 1996 .הוא מדורג בשנה השלישית ברציפות במקום הרביעי .

 

שוב אמור לחכות לו בחצי הגמר פיט סמפארס אבל דווקא בשלב בו סמפארס מופתע ומפסיד ברבע הגמר לקרייצק דווקא אז הקרואטי מועד מול טניסאי אלמוני בלתי מדורג בשם ג'ייסון סטולנברג מאוסטרליה שמנצח בארבע מערכות .

 

שלושת המערכות האחרונות הלכו לש"ש אך האוסטרלי שניצח במערכה הראשונה 3-6 לוקח 2 ש"ש ומנצח 1-3 .

 

ב 1997 .הקרואטי זוכה לדירוג שיא בקריירה בטורניר ומדורג שני .

אך דווקא אז לא שורד את השבוע הראשון בטורניר ונפרד ממנו כבר בסיבוב השני .

 

 

  1. הדעיכה הגדולה בעקבות גמר 98 .

התחושה הייתה שזה נגמר .אמנם גילאית הוא היה רק בגיל 27.

אבל הוא נשחק שנים בסבב ואז שלא כהיום ספורטאים שכאלו לא האריכו ימים ברובם .

( למשל סמפארס פרש בגיל 31 ,בורג פרש בגיל 27, בקר זכה בגרנס סלאם האחרון שלו בגיל 29 גם אם המשיך לשחק ,שטיך פרש בגיל 29 ,לנדל זכה בגרנד סלאם השמיני והאחרון שלו עוד לפני גיל 30 וגם מי שהאריך ימים כשחקן כמו קונורוס זכה בגרנד סלאם האחרון (שמיני ) בגיל 31 ).

 

ההרגשה הייתה שהוא קורבן בין דורי שכן בחלק הראשון הוא פגש בענקי המשטח כמו אדברג ובקר ולאחר מכן בגדול מכולם סמפארס (שהיה כזה עד פדרר)

ואולי היה פספוס כלשהו זה בגמר עם אגאסי (שהיה ענק אך קצת פחות בדשא) או בשנה שסמפארס מעד.

 

כך או כך אחרי ההפסד בגמר ההוא הקריירה הדרדרה במהירות רבה

 

בשנת 1999 הוא הדרדר וסיים אותה במקום 62 בעולם .

בווימבלדון טורניר בו יש פריבילגיה למארגנים לא לדרג על סמך הדירוג העולמי הוא זכה להיות מדורג עשירי .

אך גם זה לא הספיק ליותר משמנית הגמר.

 

בשנת 2000 הוא התרסק ויצא לראשונה מהמאיה הראשונה מאז שנתו הראשונה ב 1988 .

הפעם גם בווימבלדון לא יכול היה להיות מדורג והוא הודח לראשונה מאז הופעתו הראשונה בטורניר כבר בסיבוב הראשון .

 

תחילת שנת 2001 המשיכה ביתר שאת את המגמה .

הוא נאלץ להתמודד במוקדמות אוסטרליה והודח שם כבר בסיבוב המוקדמות הראשון .

חוסר הצלחתו הובילה אותו להתמודד בטורניר צ'אלנג'ר שגם בו הפסיד בגמר

(אם תרצו סוג של ליגת פיתוח ) .

 

אני מנסה להשוות אותו לשחקן כדורסל שתבינו כאן בהופס במה מדובר והשם שהכי מזכיר אותו כיום הוא כרמלו אנתוני :

זה יושב לי בול ההשוואה הזו .

עכשיו תחשבו ותחשבו היטב איך תגיבו אם פתאום כרמלו יהפוך לאם וי פי של גמר פליאוף 2020 ?

כי זה בדיוק מה שקרה כאן !

 

  1. הסיפור המופלא של טורניר 2001 .

הקרואטי לא השיג מספר דו ספרתי של ניצחונות עד הטורניר והדירוג שלו לא אפשר לו לקבל את הכרטיס האוטומטי לטורניר שכן הוא דורג 125 בלבד בעולם .

באוסטרליה הוא כאמור הפסיד במוקדמות ולרולאן גרוס הוא לא טרח בכלל לבוא .

 

המארגנים עשו עמו חסד ועל סמך הישגי העבר הם נתנו לו כרטיס חופשי שהיה נראה לכולם כמסיבת פרידה אחרונה .

אם לדמות זאת לספורט האמריקאי אז יש את השחקנים הללו שרגע לפני הפרישה חותמים ליום אחד (אחרון ) בקבוצתם האהובה בה עשו את שנותיהם היפות .

פול פירס למשל חתם בבוסטון בכדי לפרוש במדיה וזו תופעה ידועה בספורט האמריקאי בעיקר.

כך בקצרה היה נראה בעיניים ריאליות טורניר 2001 של גוראן איוואנישביץ

 

אבל רצף התרחשויות יוצאות דופן הובילו לסוף מופלא ודמיוני שלא ניתן להעלותו על הדעת.

מספרים שרגע לפני הטורניר הזה הוא כבר התכונן לפרישה ולא התאמן .הוא בילה חודש בביתו ובסירתו הלך למשחק כדורגל של קבוצתו האהודה היידוק ספליט והיה במשחק האליפות בו ניצחה 2-4 את וראטקס .

 

כאשר ראה את חגיגות האוהדים הוא אמר אך כמה נהדר היה אם הייתי לוקח ווימבלדון .

 

 

בסיבוב הראשון : זימנה לו ההגרלה את השבדי פרדריק יונסון.

היה זה אולי הניצחון הצפוי היחיד שלו בטורניר מול השבדי שדורג עוד מתחתיו במקום 197 בעולם .

הקרואטי ניצח 4-6  4-6 4-6  והייתה תחושה שבטורניר הפרידה הזה את שלו הוא כבר עשה.

 

בסיבוב השני : הוא פגש בקרלוס מויה .

 

הספרדי בן ה 25 דורג 21 בטורניר ההוא ו 22 בעולם בתקופה ההיא .

אך היה זה שחקן מדורג מספר 1 בעולם בעברו עם גביע הגרנד סלאם של הרולאן גרוס 1998 ששיחק גם בגמר אוסטרליה ב 1997 .

 

ככה שמויה היה הפייבוריט ומצד שני ווימבלדון לא היה הטורניר שלו הוא השיג שם שמינית גמר ב 2004 בפעם היחידה ששרד את השבוע הראשון בטורניר.

 

גם בסיבוב הראשון הוא כבר פיגר 2-0 מול נוויל גדווין הדרום אפריקאי שדורג 133 בעולם לפני שהפך את התומאה.

 

מויה ניצח בש"ש של המערכה הראשונה 7-6 אך הקרואטי חזר וניצח 3-6 4-6 4-6 בדרך לסיבוב השלישי.

 

בסיבוב השלישי : חיכה לו אנדי רודיק .

היום אנו יודעים איזה שחקן היה אותו רודיק שחקן שבשיאו דורג 1 בעולם.

 

שחקן שייקח את אליפות ארה"ב ועוד 31 טורנירים שחקן שיהיה 3 פעמים בגמר ווימבלדון ועוד 4 פעמים בחצי גמר אוסטרליה.

 

אבל אז הוא היה בצעדיו הראשונים בסבב .

ולכן בנקודת הזמן ההיא הייתה זו אולי נקודת התפר האחרונה בה יכול היה גוראן לנצח אותו וזה מה שהוא עשה עם 6-7 5-7 6-3 4-6 .

 

וכך מצא עצמו הקרואטי לראשונה זה 3 שנים בשבוע השני בטורניר .

 

 

בשלב שמינית הגמר הוא קיבל את גרג רודיסקי  האחרון היה קנדי אך כזה שהתאזרח בבריטניה וככזה היה התקווה של הבריטים להצלחה בטורניר בייחוד בתקופה שלפני טים הנמן ומארי.

 

הקרואטי נאלץ להתמודד בפעם הראשונה נגד תמיכת הקהל שאהד באופן טבעי את הנציג המקומי אך מכיוון שרודיסקי היה מתאזרח וגם לא באמת ציפו ממנו ללכת עד הסוף הוא עדיין זכה לסימפטיה מסוימת .

הקרואטי ניצח 6-7 במערכה הראשונה ו 4-6 4-6 ופתאום הוא ברבע הגמר .

 

ברבע הגמר הוא פגש ב מארט סאפין הרוסי שדורג רביעי בטורניר.

 

סאפין פרץ שנה קודם לכן כשזכה באליפות ארה"ב לאחר שניצח את סמפארס בגמר בקלות מפתיעה של 4-6 3-6 3-6

הוא זכה ב 7 טורנירים בשנת 2000 ודורג ראשון בעולם אלא שבתחילת 2001 חלה נסיגה קלה בכושרו ובכל זאת הוא הגיע כפייבוריט הברור.

המערכה הראשונה הלכה לקרואטי בש"ש  (2-7 ) שהמשיך וניצח 5-7 במערה השנייה.

סאפין חזר עם 6-3 במערכה הרביעית הם הלכו לש"ש בפעם השנייה בהתמודדות גם כאן ניצח הקרואטי ( 3-7 ) ופתאום הוא בחצי הגמר.

 

בחצי הגמר : הוא פגש בטים הנמן : הבריטי שדורג שישי בטורניר התקווה הגדולה של המקומיים .

 

כמו בטור דה פראנס ככה בווימבלדון המקומיים לא הצליחו לייצר אלוף משך שנים רבות ,רבות מאד .

 

מאז עשה זאת פרד פרי ב 1936 בפעם השלישית ברצף.

 

בסופו של יום יחכו הבריטים 77 שנה עד שיגיע אנדרי מארי ב 2013 ויגאל אותם .

אך באותו הזמן היה טים הנמן לתקוות המקומיים .

 

הוא הגיע על בסיס קבוע לשבוע השני בטורניר במשך 9 שנים ברצף כולל 6 עונות מ 96 ועד המפגש מול הקרואטי ב 2001

.

לבריטי היו כבר שני הפסדים בחצי הגמר של 98 ו 99 אך בפעמים הללו הוא הפסיד לגדול מכולם פיט סמפארס .

 

הפעם כאשר היריב הוא הקרואטי וכאשר סמפארס המדורג ראשון האלוף הבלתי מעורער באותם השנים (שיא של 7 זכיות )

נוצח במפתיע על ידי טניסאי אלמוני שעוד לא הגיע לגיל 20 ושמו

פדרר (בסדר… אלמוני ב 2001 ) .

 

אותו פדרר ה 15 בטורניר ניצח במשחק מרתק ומשובח את סמפארס

6-7 ( 7-9) 7-5 4-6 7-6 5-7 .

במשחק לפנתאון .

 

היה זה מאבק שיסתבר בעתיד כבין דורי ובו פדרר הינוקה הדיח את האלוף הגדול אז בן 29 בחמש מערכות ולמעשה הפסיק את זכיות האמריקאי שמאז לא שב לזכות בטורניר .

 

אך לפדרר עצמו לקח שנתיים ושני הפסדים כולל בסיבוב הראשון 2002 עד שהשתלט על ווימבלדון וזכה לבסוף 8 פעמים בטורניר (והיד נטויה) .

 

באותו היום שבו סמפארס הודח נפרד הטורניר גם מליטון יואיט שדורג חמישי והודח בחמש מערכות על ידי אסקודה הצרפתי .

יואיט יזכה בטורניר בשנת 2002

אך טורניר 2001 נפתח פתאום  מחדש לגמרי .

 

וטים הנמן הפך פתאום לפייבוריט הגדול בטח עד לגמר .

 

ברבע הגמר הוא הדיח את פדרר המפתיע עם 5-7 6-7 6-2 ו 6-7 כאשר הוא מוכיח קור רוח מופתי בש"ש ומנצח בהם פעמיים 6-8 .

 

נחזור למשחק חצי הגמר.

הקהל הבריטי היה באקסטזה הוא הריח תואר לאחר 65 שנות בצורת.

אבל גם הקרואטי הריח זאת וניצל את כל ניסיונו בכדי לנצח 5-7 במערכה הראשונה.

המערכה השנייה הלכה לש"ש שהיה צמוד ועצבני ביותר ובסופו הבריטי מנצח 6-8 .

 

הבריטי עשה לקרואטי בייגלה במערכה השלישית והיה נראה שהוא בדרך הבטוחה לגמר ראשון .

(מה עוד שלפחות מאז 85 לא היה מנצח טורניר שקיבל בייגלה בשלבים של רבע גמר ועד גמר )

 

אך אז הגיע הגשם שאפשר לקרואטי זמן מנוחה פיזי ולא פחות מנטלי .

 

המערכה הרביעית הייתה צמודה ביותר הבריטי התקרב כדי שני נקודות משחק אך הקרואטי השיב מלחמה ולאחר ש"ש  צמוד מאד 5-7 והולכים למערכה חמישית שם הקרואטי ניצל את כל ניסיונו שבר וניצח 3-6 בדרך לגמר רביעי ואחרון בקריירה.

 

הגמר מול פטריק ראפטר :

לראשונה מאז 1996 הובטח לנו אלוף חדש .

לראשונה מזה שנים רבות ואולי בכלל (צריך לבדוק) הגיעו לגמר שני שחקנים שהיו

כבר בגמר אך לא זכו בגביע .גוראן היה שם כבר 3 פעמים כאמור וראפטר היה שם

בגמר 2000 אז הפסיד לסמפארס ב 4 מערכות לא לפני שניצח את אגאסי בחצי

הגמר.

אך בניגוד לקרואטי ראפטר טעם משמפניית גביע הגרנד סלאם כשזכה באליפות

ארה"ב פעמיים בשנים 1997 +1998 .ראפטר דורג גם בשיאו במקום הראשון

בעולם והוא כמובן הגיע לטורניר מהמקום השלישי וכל זה עשה אותו לפייבוריט

הגדול .גם הוא עבר מותחן לא קטן בחצי הגמר כשהתגבר על אלוף העבר אנדרה

אגאסי בחמש מערכות כולל 6-8 במערכה המכרעת הוא פיגר 1-0 ו 2-1 לפני

שניצח 6-2 3-6 6-3 2-6 6-8 .

 

 

המשחק הגיע למערכה חמישית אך עד אז התנהל בצורה מוזרה כאשר בכל מערכה

ישנו שליט דומיננטי בלעדי .הקרואטי ניצח 3-6 מרשים במערכה הראשונה

האוסטרלי מחזיר בדיוק באותו המטבע במערכה השנייה עם 6-3 משלו .

גוראן איבנסיביץ חוזר ומתרחק מערכה בודדת מזכייה עם 3-6 נוסף.

האוסטרלי מעלה הילוך ומביס 6-2 במערכה 4.

במהלך המערכה הקרואטי עשה טעות כפולה ונשבר ל 4-2 זרק את המחבט ושאג

על השופט ולראשונה בטורניר היה נראה שהוא מאבד את קור רוחו

 

ושוב הקרואטי מגיע למערכה מכרעת בגמר הטורניר.

            ושוב השאלות המנטליות והפיזיות האם נראה כאן שידור חוזר להפסדי העבר ?

האם נקבל משהו אחר ? האם יהיה צמוד או יוכרע בקלות ?

האוסטרלי  מגיש ראשון ושומר על ההגשה בסופו של יום כל המשחקונים נשמרים

  • 1-1 1-2 2-2 2-3 3-3 3-4 4-4 .

להזכיר זו מערכה חמש ואין שוברי שוויון אנו מגיעים למצב שכל טעות כל מכה לא נכונה והטורניר מוכרע .

במובן מסוים הלחץ על הקרואטי הוא עולה להגיש בעומס מנטלי עצום שכן הוא תמיד מגיש בפיגור  .הוא מצליח לשמור על ההגשות ולהשוות ל 5-5

עכשיו זה כבר לא רק מנטלי גם הכושר מדבר האם גוראן יעמוד בכך ?

השעון מראה כבר 3 שעות הקרואטי שומר על ההגשות אך האוסטרלי עולה שוב ליתרון  ושוב הקרואטי שומר על ההגשות ושוב האוסטרלי עולה ליתרון

אנו כבר ב 7-7 אז הקרואטי מצליח לשבור ל 7-8 ולהגיש למשחקון טורניר

האוסטרלי מצליח להלחיץ וגורם לקרואטי לשגיאה כפולה ועוד טעויות אך ראפטר  לא מצליח ללכת עד הסוף

המשחקון ה 16 במערכה ו 51 במשחק היה לא רק האחרון כי אם הארוך ביותר..

הקרואטי מגיע כבר ל 4 נקודות משחק כל פעם האוסטרלי חוזר ויותר נכון כל פעם הקרואטי עושה טעות בלתי מחייבת אחרת .

אך בסוף בגמר הרביעי ובהזדמנות החמישית ראפטר מחזיר את הסרב לרשת וזהו זה גוראן איבנסיביץ אלוף ווימבלדון 2011 .

 

         בסיום המשחק מקדיש  הקרואטי את הניצחון לחברו המנוח הכדורסלן דראז'ן  פטרוביץ  והוא אומר שהוא מקווה שזה לא חלום .

היה זה כפי שאמר ראפטר משחק צמוד ביותר שיכול היה ללכת לכל צד .

בסיכום הסט' ניצח הקרואטי 150-154 בכלל נקודות המשחק .

עם ו 13-27 באייסים ( למרות שעשה 16  טעיות כפולות לעומת 4 לאוסטרלי שעשה 11 טעויות לא מחייבות לעומת 16 של הקרואטי ) .

 

איבניסביץ היה למקבל הכרטיס החופשי היחיד שזכה בטורניר .

היה זה התואר האחרון כלשהו שבו הוא זכה בקריירה (ששיחק )

בעקבות הזכייה הוא קפץ למקום ה 12 בעולם ולמעשה האריך את הקריירה ב 3 שנים .

הוא לא שיחק בטורניר בשנים 2002-2003 וחזר להופעת פרידה אחרונה באמת ב 2004 שם הגיע לסיבוב השלישי .

לאחר שניצח את יוז'ני ( 35 בעולם דאז) ווולנדרי (52 ) הוא הודח על ידי האלוף שירש אותו ב 2002 לייטון יואיט .

(שדורג עשירי בטורניר) את משחקו האחרון בטורניר שיחק במגרש המרכזי ולאחריו הוא הודיע על פרישתו מהסבב .

הוא חזר כאמור לסגל הקרואטי למשחק גמר גביע דיוויס בוא ניצחה קרואטיה את סלובקיה בחוץ 3-2 וזכה כאמור במדליית הזהב מבלי ששיחק במפגש.

 

שורה תחתונה שלי :

בעיני כחובב ספורט מכל סוג שהוא מדובר באחד מסיפורי הספורט המרגשים בכל הענפים לפחות בתקופתי ב 35 השנה האחרונות .

המשחק הגמר מול ראפטר נבחר אגב למשחק השני של העשור הקודם לאחר גמר האלופות ליברפול -מילאן .

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. פיניקס 93 נכנעה לפקסון…
    אני עדיין קורא, מעניין מאוד

    1. לא נשכח ולא נסלח…

  2. גם עבורי זו הייתה זכייה סופר מרגשת ואחד מסיפורי הרדמפשן המוצלחים בתולדות הספורט.

  3. נהדר אהרון. ראיתי את המשחק בלייב והייתי בטוח שגוראן מתפרק אחרי הצרחות שלו בסט הרביעי. בחמישי היה לו ככ הרבה משקל על הכתפיים שלא האמנתי שהוא שורד את זה. אחד המשחקים המדהימים שראיתי ואגדה שיכולה להיות רק בספורט

    1. כל מילה דור. תודה רבה אהרון על ההשקעה, עבורי תמיד היה שחקן שמאוד מהנה לצפייה.

  4. אחלה פוסט ואחלה זכרונות אהרון, תודה. גם הכתיבה בצורת דיווח עיתונאי הוסיפה לאקשן..
    יפה אמרת לגבי איבניסביץ' שהיה קורבן בין-דורי דווקא בתקופה שהלחם והחמאה שלו, הסרב אנד וולי שלט, וגם ההשוואה של הזכייה שלו לכרמלו עם פיינלס mvp הייתה מדויקת להפליא.
    איזה שמות הוא עבר כדי לזכות – מארט סאפין (aka דשא זה לפרות), פטריק ראפטר, אנדי רודיק ואפילו טימי הנמן ורוסדסקי היו תותחי על של דשא. מדהים לאיזה שפל הסבב הדרדר בימינו מחוץ לטופ 3.
    for the record – אגאסי היה עושה ממנו קציצות אם היה עולה מהחצי גמר השני..

    1. עם כרמלו תפוס. אז מי טימי הנמן?

  5. בחור ענק. פגשתי אותו השנה . הוא וצוות קרואטי מאמנים את ראוניץ. והיה להם אחלה חבורה בטורניר השנה באוסטרליה.
    תשמח לדעת שיש לו אוצר מילים בעברית, הוא אחלה בקריאוקי (עד שמילוש הגיע היה דיסקו). והוא הכי אוהב בישראל את אילת והוא חושב שישראל יקרה בלי שום פרופורציות.

    1. בערך כל מי שגר בישראל חושב שהיא יקרה בלי פרופורציה…

  6. אהרון, נהדר! תודה רבה.
    הזכיה ההיא של איבניסביץ' היתה ממש לא צפויה והוא עבר, כפי שציינת, שחקנים נהדרים בדרך אל הגמר הבלתי נשכח מול ראפטר.

  7. מאמר נפלא ! תודה רבה
    לא ניתן להפסיק לקרוא עד הסוף. נס ספורטיבי ! (זוכר אותו היטב)

    אהרון, תודה גדולה

  8. אחת ההופעות המרגשות של ספורטאי בטורניר גדול. אני זוכר איך עקבתי אחרי כל משחק שלו בטורניר הזה כי ידענו שזה האחרון שלו (אוסיף לדברים שכבר ציינת, שהוא הגיע גם לחגיגות בשדה התעופה כשהוא לבוש בחולצה של פטרוביץ').
    .
    איבניסביץ' בהחלט לא היה רק שחקן דשא, אבל אין ספק שהיכולות שלו באו לידי ביטוי על המשטח הזה, בטח בשנים בהם המשטח היה מהיר יותר מכל האחרים (בשנים האחרונות המארגנים האיטו אותו במתכוון). הסרבים שלו היו באותה נקודת זמן משהו שאחרים לא ידעו להתמודד איתו ואין מתאים יותר מזה שזכה דווקא בטורניר ווימבלדון.

    1. קבלת הפנים שחיכתה לו בקרואטיה הייתה משהו מהסרטים.

  9. סיפור נהדר. כתוב נפלא
    זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה…

  10. גוראן האיום היה שחקן שמאד אהבתי בזמנו, היה בו משהו מאד נגיש לדעתי (אולי בגלל העמידה המוזרה בהגשה), וזה היה מדהים לראות את כל האסים שלו מגיעים לאותו מקום (בחלק האמצעי של המגרש, כלומר לא הקיצוני, בדרך כלל), בדרך לעוד ועוד אסים.
    ראיתי חלק גדול מהגמרים שלו, החל מזה ב 1992, שם תמכתי באגסי אך לא האמנתי באמריקאי וחשבתי שהקרואטי ינצח, אז חשבתי.
    אבל האליפות שלו אכן היתה מרגשת לגמרי, מול ראפטר, שהיה שחקן שגם מאד אהבתי (ומשום מה, יש לי תחושה, שהוא היום כנראה מאד שמן, נדמה לי שאורח החיים שלו לא היה בריא במיוחד, ובכלל אנשים כמו ראפטר וסאפין היו כאלה שנדמה לי שהיו אנדראצ'יברים גדולים. אם בגלל אופי ואם בגלל אורח חיים.

  11. אני זוכר אותו כל כך טוב. אחד מהטיפוסים שהכניס לחיים לטניס מהסוג של מקנרו. שמאלי נהדר. משום מה הוא צזכיר לי את השחקן ההוליוודי שמשחק משהו ען 'הקריביים'.
    תודה אהרון. היה כיף למצוא עבורך תמונות.
    כיף של מאמר לפני וימבלדון שניתפח ביום שני.

  12. מנחם תודה רבה על התמונות והעריכה.
    תודה רבה לכל המגיבים זהמחמם לב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט