השוואות שחקנים לקראת הדראפט המתקרב ובא/ רותם אלרן

לקראת הדראפט, הנה רשימה של שישה שחקנים הצפויים להיבחר בסיבוב הראשון, והם יושוו (גם מבחינה פיזית וגם בסגנון המשחק) לשחקני NBA ששיחקו בעבר או עדיין פעילים. הפוסט הזה יעזור לגולשים להכיר קצת יותר את השחקנים שכמעט בוודאי ייבחרו בסיבוב הראשון של הדראפט. בנוסף להשוואה ,לכל שחקן יצורף התרחיש הגרוע ביותר עבורו והתרחיש המיטבי.

מומלץ להיכנס לפוסט המצויין – מוק דראפט 2019 גרסה 3.0 /יונתן גזלה על מנת להכיר יותר את השחקנים המדוברים.

ההשוואות מבוססות על  סגנון המשחק של השחקנים במכללה והנתונים הפיזיים שלהם. כמובן שהמשחק ב-NBA הוא אופרה שונה לחלוטין, אבל אלה הן ההשערות המבוססות על הידוע נכון להיום.

השחקנים לא נבחרו על פי סדר הבחירה המצופה בדראפט אלא זו בחירה שרירותית של שחקנים מיוחדים שבחרתי.

שחקן ראשון – זאיון וויליאמסון

תוצאת תמונה עבור ‪zion williamson‬‏

השחקן שייבחר ראשון בדראפט ללא כל ספק (אלא אם כן יקרה משהו חריג) הוא חיה עם נתונים מטורפים שלא נראו כדוגמתם כבר שנים – אם לא אי-פעם – שחקן בגובה 2.01 (7'6) השוקל 130 (!) ק"ג, שמרות משקלו  מנתר מצוין (40 אינץ') ובעל יכולת סיום מעולה.

למרות זאת, לי אישית ישנם חששות ממשקלו ומצורת משחקו. אמנם עד כה הוא לא חווה פציעה משמעותית, אך ברמה הגבוהה ב-NBA הוא עלול להישחק ולהיפצע (סטייל גרג אודן) , וזה דבר שאותי מדאיג מאד. הדבר השני המדאיג אותי הוא שרוב משחקו של זאיון מתבצע באיזור הפוסט. בקולג' לא הייתה לו בעיה מכיוון שהרמה יותר נמוכה וההגנה פחות פיזית ברוב המקרים, אך בליגה הוא עלול להיות פחות יעיל מכיוון שאין לו קליעת שלוש משמעותית ויעילה.

השחקן אליו אני משווה את זאיון הוא לארי ג'ונסון הצעיר.

כמובן שאפשר להשוות אותו לשחקנים כמו לברון ג'יימס וצ'ארלס בארקלי, אך אני מאמין שג'ונסון הוא השוואה טובה מאוד. ג'ונסון שקל פחות מזאיון, אך היה בגובה זהה לו ובדומה לזאיון, הוא נהג לשחק בתחילת הקריירה שלו באיזור הפוסט. ג'ונסון היה אחד מהפאוור פורוורדים הטובים של תחילת הניינטיז, אך לבסוף הוכרע בשל פציעות, הפך לשחקן רוטציה ופרש כשהוא בן 32 בלבד.

התרחיש הכי גרוע עבור זאיון- ג'וליוס ראנדל

התרחיש הכי טוב- לברון ג'יימס

שחקן שני- ג'ה מוראנט

הרכז ממוריי סטייט ייבחר קרוב לוודאי שני. גם הוא, בדומה לזאיון, שחקן מאוד וירטואוזי בעל אתלטיות בלתי נגמרת. אישית, מוראנט הוא אחד משלושת השחקנים האהובים עליי בדראפט הזה בשל המשחק המלהיב והאתלטי שלו. אמנם מוראנט לא שיחק באחת מהמכללות הטובות או באחד האיזורים החזקים, אך הוא הוכיח שהוא שחקן ברמה גבוהה מאוד כשהוביל מכללה חלשה לאורך העונה, ועל כך מגיע לו כבוד רב.

הבעיות העיקריות במשחקו של מוראנט הן איבודי כדור והגנה. יחסית לרכז במכללות (ובכלל), מוראנט הוא מוסר מצוין עם 10 אסיסטים למשחק העונה, אך גם יותר מחמישה איבודים. זהו מספר בלתי ניסבל ב-NBA בו ההגנה יותר אינטנסיבית. ייתכן מאד שבמכללה, המקום שהיה בו הכל-יכול היחיד של הקבוצה, הוא העז יותר ועשה דברים שהוא לא יעז לעשות ב-NBA.

אני מאמין שתחת אימון ראוי ב-NBA והבנתו שזה לא עוד 'מוריי סטייט' והצלחתו תלוייה בהגנתו לא פחות מאשר יכולתו בהתקפה, הוא ישפר את הגנתו כי הוא אתלט עליון וצעיר אינטיליגנטי מאד שמבין עניין.

אני מאמין שמוראנט יוכל להיות שחקן הגנה מצוין, מכיוון שיש לו נתונים המתאימים לכך ובנוסף הוא גם יצטרך להשקיע פחות אנרגיה בצד ההתקפי ויזכה ליותר מנוחה עקב כך שהקבוצות היריבות יתמקדו בו פחות כי הוא לא יהיה יותר 'היחיד הכל-יכול', אלא אחד מחמישה.

השחקן שלדעתי ההשוואה אליו היא המתאימה ביותר הוא ראסל ווסטברוק. ווסטברוק גם הוא רכז אתלטי מאוד בעל יכולת סיום מעולה בטבעת וגם הוא 1.91 מ' (3'6). מוראנט דומה במשחקו האתלטי לווסטברוק, אך אני מאמין שיוכל להיות אפילו שחקן טוב יותר (איתך הסליחה שמעון), על אף הרף הגבוה שראס הציב.

התרחיש הגרוע ביותר עבור מוראנט- סטיב פרנסיס

התרחיש הטוב ביותר- ראסל ווסטברוק

שחקן שלישי- דיאנדרה האנטר

השנה האנטר היה אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר במכללות (אם לא הטוב ביותר) ואחד משלושת השחקנים העיקריים שהובילו את וירג'יניה לאליפות המכללות. אם מוראנט הוא אחד משלושת מהשחקנים האהובים עליי בדראפט,אז האנטר הוא השחקן האהוב עליי בדראפט כולו.

בנוסף להגנה מעולה ולוחצת, האנטר לא פראייר גם בצד ההתקפי כשהעמיד העונה 15 נקודות למשחק ב- 52% מהשדה, 78.3% מהעונשין ו- 43.8% מה-3. אחוזים מעולים בכל קנה מידה. בנוסף לאחוזים המצוינים, האנטר גם ניחן בנתונים פיזיים מעולים שיתורגמו למשחק מעולה ב- NBA, בהסתמך על העובדה ששחקנים ארוכים כמוהו הם הטרנד בשנים האחרונות בליגה (שחקנים כטרבור אריזה, מייקל ברידג'ס, יאניס אנטטקומפו, קוואי לנארד ועוד).

לדיאנדרה גובה אידיאלי לעמדתו 2.01 מ' (7'6) עם מוטת ידיים ארוכה מאוד- 2.18 מ' (2'7). הוא שוקל 102 ק"ג, משקל מצוין -לא כבד מדי לנוע בקלות ולא קל מדי כדי לבצע עליו פוסט אפ בקלות.

מהלכי הגנה מצוינים של האנטר על כמה מהשחקנים הבכירים במכללות

אמנם האנטר מבוגר מרוב חבריו למחזור הדראפט, אך לדעתי יש לו תקרה  גבוהה יותר מרוב השחקנים, וכן, זה כולל את זאיון ויליאמסון. אני מבין שזה נשמע הזוי, אבל אני מאמין שב-NBA עם ההגנה והקליעה שלו, הוא יכול להפוך לאחד שחקני הווינג הטובים ביותר בליגה, ואחד מהשחקנים הטובים בליגה כולה.

האנטר זוכה להשוואות רבות לקוואי לנארד (ובצדק) ואני מאמין שהוא יכול להיות אפילו יותר מסוכן בגלל קליעתו המשופרת של לנארד. אני יודע שזה מבקש הרבה, אבל אני מאמין שהעתיד יצדיק את דברי (ולא, לא אשכח את מה שאני אומר!).. שחקן הדומה לסגנונו של טרבור אריזה שהגיע בשנה שעברה עם הרוקטס לגמר המערב, והיה אחד ממרכיבי המפתח בקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר ב- NBA לשנת 2017/18. אריזה התאים מאוד לשיטה כשחקן שלשות והגנה, תפקיד שהאנטר יוכל למלא בהצלחה רבה.

התרחיש הגרוע ביותר עבור האנטר- מייקל ברידג'ס

התרחיש הטוב ביותר עבורו – קוואי לנארד

שחקן רביעי- אר ג'יי בארט

לבארט היתה עונה מצוינת במכללות כששיחק בקבוצת הכוכבים של דיוק יחד עם קאם רדיש וזאיון ווליאמסון. כמובן שבגלל זה דובר עליו פחות בתקשורת מוויליאמסון והוא זכה לתשומת לב נמוכה בהרבה. לדעתי בארט הוא אחד מהשחקנים הפחות מוערכים בדראפ, על אף העונה המעולה בדיוק. הוא בעל פוטנציאל גדול מאוד להפוך לכוכב ברמה הגבוהה ביותר, אבל כמובן  שיש גם סיכוי שיהפוך לבאסט אם לא יצליח להתאים את משחקו לסגנון המשחק ב- NBA. נתוניו הפיזיים של בארט  הם אידיאליים לעמדת הסמול פורוורד- 2.01 מ' עם מוטת ידיים של 2.08 מ'.

תוצאת תמונה עבור ‪r.j. barrett‬‏

הבעיה העיקרית במשחקו של בארט היא קליעת השלוש. בארט קלע העונה כ-30%  מהשלוש, וזה בטווח ה-3 של המכללות, הקרוב בהרבה מטווח ה- NBA. בארט לא יוכל להצליח אם לא יפתח קליעת שלוש סבירה ומעלה מטווח NBA, כי ווינג ללא קליעה הוא כמו פסטה ללא רוטב, חסר טעם.

שחקן הדומה מאוד לבארט בסגנון משחקו הוא דמאר דרוזן, המשחק בעיקר בחצי מרחק, דבר שהוא מתמחה בו ומבצע ביעילות, בדומה לבארט שגם מצוין בקליעה מטווחי הביניים. בנוסף למשחק בטווחי חצי המרחק, שניהם טובים במהלכים קרוב לטבעת. בנוסף לכך, בארט יותר טוב מהאולסטאר לשעבר בהגנה, הצד החלש  של דרוזן.

התרחיש הגרוע ביותר עבור בארט- ג'וש ג'קסון

התרחיש הטוב ביותר עבורו- ג'ימי באטלר

שחקן חמישי- דאריוס גרלנד

רכז ונדרבילט הראה כמה תצוגות מרשימות מאוד בתחילת העונה, אך למרבה הצער קרע את המיניסקוס במשחקו החמישי העונה. יש לו  קליעה מצויינת והוא שחקן שיש לי הרגשה שיצליח ברמה הגבוהה ביותר, למרות שיכול להיות שמהירותו תיפגע עקב הפציעה בברך, דבר שיכול לגרום לבעיות בגלל שאחד מיתרונותיו הוא שהוא מסוגל להשתחרר לזריקה במהירות.

אמנם גרלנד מוגדר כרכז בעמדתו, אבל בצורת המשחק הוא יותר מתאים לעמת השוטינג גארד. הוא פיור שוטר פר-אקסלנס. אתה לא יכול להיות פוינט גארד עם 2.6 אס' למשחק בלבד, הווה אומר שהוא בא לקלוע יותר מאשר לרכז ולארגן. לגרלנד אין נתונים מרשימים, אפילו ביחס לעמדתו- 1.88 מ' עם מוטת ידיים של 1.96 מ', אך האס שלו היא קליעה, והוא יודע להשתחרר לקליעה..

שחקן שמאוד מזכיר לי את גרלנד הוא קולין סקסטון. אף שסקסטון קלעי פחות טוב, שניהם גארדים נמוכים יחסית עם קליעה טובה אך בלי ניהול משחק משמעותי.

התרחיש הגרוע ביותר עבור גרלנד- ג'ף טיג

התרחיש הטוב ביותר- סי ג'יי מקולום

שחקן שישי- בול בול

בנו של מנוט בול, השחקן הכי גבוה ששיחק אי פעם ב- NBA, הוא שחקן הרבה יותר מגוון מאביו (זכרונו לברכה) ולמרות שנפצע בתחיל העונה ולא חזר מאז לשחק. כששיחק הוא הראה פוטנציאל גדול גם בהתקפה וגם בהגנה. ישנה לו קליעה מעולה לשחקן בגובהו, המתאימה לעידן המודרני ב- NBA ויכולת חסימה (והפרעה) לזריקות גבוהה בזאת שהוא גורם לקלעים ללשנות את זווית זריקתם.  בול יתאים לקבוצה שצריכה מגן טבעת איכותי וארוך (2.19 מ' עם מוטת ידיים שלא נגמרת של 2.34 מ').

הבעיה העיקרית של בול היא משקלו (רק 107 ק"ג) הקל, עקב משקלו השחקנים עליהם ישמור יוכלו לבצע עליו פוסט אפ או לתפוס עמדה קרובה לסל, במיוחד פאוור פורוורדים וסנטרים חזקים ומאסיביים. אם בול יוסיף במהלך הקיץ כמה ק"ג למשקלו, זה יוסיף לו יתרון גדול, ואף אחד לא יוכל לו באיזורי הצבע. בנוסף לכך, בצד ההתקפי בול מחזיק ביתרון גדול מאוד כשיש לו קליעה מצוינת מחצי מרחק ושלשה, ובדומה לדירק נוביצקי יוכל לנצל זאת על מנת להגיע לזריקות קלות יותר מעל שומר שיהיה נמוך ממנו (ב- NBA שיחקו העונה רק שני שחקנים בלבד שיותר גבוהים ממנו, ואחד מהם היה פצוע לאורך כל העונה).

אני מחזיק בדעה שבול דומה בצד ההתקפי לניקולה יוקיץ' (בלי יכולות המסירה הפנומנליות) בכך שהוא יכול להגיע לסל, לקחת ריבאונד ולקלוע מטווחים רחוקים. בצד ההגנתי בול מאוד דומה לרודי גובר עם חוש המיקום המעולה ויכולת החסימה המעולה. בסך הכל בול דומה לפורזינגיס בגובהו, בהגנה בצבע וביכולת הקליעה, ופורזינגיס הוא השחקן הדומה לו ביותר.

התרחיש הגרוע ביותר עבור בול- ת'ון מייקר

התרחיש הכי טוב עבורו- אביו (!!!) או קריסטאפס פורזינגיס

 

זהו להיום, אם יש לכם השוואות נוספות עבור שחקנים בדראפט מוזמנים לומר בתגובות, מקווה שנהנתם ודראפט נעים!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. איזה אחלה פוסט!
    גם מקורי, גם מהנה ובעיקר כך אדע איך להסתכל על הרוקי'ס האלה בעונה הקרובה.
    מכל התרחישים הפסימיים – ציון כאודן הכי מעורר חלחלה.

  2. תודה רותם.
    .
    מאז ימי הדראפט העליזים של תחילת שנות ה-2000, אז לא היו לנו הרבה אפשרויות לצפות בשחקנים, אלא רק לקרוא דיווחים של סקאוטים, אני קצת מסתייג מהשוואות דראפט.
    הבעיה שלי היא לא בציפיות שאנחנו שמים לשחקנים, אלא בעובדה שאנחנו לא באמת מגדירים מה ההשוואה. ניקח לדוגמה את בארט שהשוות לג'ימי באטלר: האם מדובר בג'ימי באטלר הנוכחי או שמדובר בג'ימי באטלר שסיים תיכון? האם הוא דומה יותר לבאטלר של שיקאגו או האגו מניאק של היום? האם מידת ההשפעה שלו תהיה זהה לשל ג'ימי או תזכיר יותר את ריפ המילטון?
    .
    אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שלפעמים יש השוואות שקשה לברוח מהן, ואחת כזאת היא לארי ג'ונסון לציון וויליאמסון. אין ספק שהכדורסל השתנה, אבל התכונות שהם מביאים איתם מהמכללות לליגה מאוד דומות וההשוואה בלתי נמנעת. עם זאת, כנראה שמידת ההשפעה תהיה שונה לחלוטין.

  3. יופי של טור רותם,
    יהיה מעניין לעקוב אחריהם
    שווה לבדוק גם לגבי מחזור הרוקי'ז המעניין הקודם, של שנה שעברה, מה המינימום והמקסימום שלהם
    למשל טריי יאנג: ווסטברוק של היום, קרי של היום
    דונצ'יץ': תאודוסיץ', לארי בירד
    אייטון: אנס קאנטר משודרג או שאקיל התקפי

  4. פוסט טוב, אני לא מסכים שלבארט היתה עונה מצויינת למכללות, לדעתי בול בול יהיה הרבה יותר גדול מאביו, אם יוסיף שרירים יהיה מפחיד

  5. נחמד מאד.
    קצת קשה להחליט מה יהיה עם בולבול הקבולבול. הבעייה הכי גדולה שלו היא פציעותו, אחרי כן משקלו הנמוך ומחסור במסת שריר. הוא השקעה לטווח ארוך. בסלטיקס דיברו על האפשרות לקחת אותו אם ישאר על המדף בבחירה 14.
    מי שמצא חן בעיני זה כמובן האנטר בזכות ההגנה.

  6. אחלה פוסט, תודה רבה.
    מצטרף לדר' רזי, הייתי שמח לראות את בול בול בירוק. עם פיתוח נכון, הוא עשוי להיות מפלצת

  7. מעולה, ממש מעולה, רותם! הבחירה של לטארי ג'ונסון היא קליעת בול. מצויין.
    הסגנון שלך משופר, הכתיבה בוגרת, והפכת לחבר צוות מין המניין שכיף לקרוא אותו. חבל רק שאנשי צוות לא ניכנסים לקרוא אותך!

  8. השחקן שאני הכי מאמין בו בדראפט הזה זה גה מוראנט. הוא שחקן שחקן. יש לו את החבילה השלמה. אני טיפה מסתייג מזיון, אני מסכים איתך עם עניין הפציעות- קשה לי להאמין שהוא לא יפצע. הוא קופץ לגובה רב עם משקל מטורף שיחד עם סגנון המשחק שלו מזמין פציעה רצינית בברכיים. כל זה בנוסף לחוסר הקליעה שלו וחוסר הורסטיליות היחסי שכן הוא יכול לשחק רק 4 ואולי טיפה 5. כמובן שהוא יבחר ראשון אבל לדעתי הקבוצה שתבחר במוראנט תזכה.

    1. מנגד, העובדה שזיון לא נפצע באופן חמור כשהנעל שלו התפוצצה מעידה כמה השרירים שלו מגנים על הברכיים שלו (מקרה קלאסי לקרוע איזו רצועה).

      בנוסף, לדעתי עניין הוורסטיליות מבחינת עמדות לא רלוונטי עבורו. הוא לא נכנס לליגה כשחקן משלים, אלא כפרנצ'ייז פלייר. קבוצות יבנו סביבו. ובכלל, הוא דווקא כן יחסית מגוון מבחינת כלים התקפיים (רואה אותו פורח גם עם הכדור ביד, גם בפוסט, גם כסקרינר, גם כקאטר, גם כ-"מרווח ורטיקאלי" וכו', וזה בכלל בלי להתייחס לשיפור הוודאי שיהיה לו בקליעה X שנים מהיום).

      חוץ מזה, פוסט מצויין, זווית הסתכלות שתמיד כיפית (מי לא מת על השוואות ופנטזיות?)

  9. זאיון זה בהחלט מפלצת אתלטית עם משקל ומסת שרירים שבהחלט מעוררת שאלה כיצד תחזיק מעמד באינטנסיביות של לוח המשחקים ב-NBA, אבל להבדיל מאודן, זאיון לא מגיע עם גליון רפואי של בן 60…
    .
    זאיון בריא. אודן כבר לקראת הדראפט ידעו שהוא סיכון בגלל המצב הרפואי הבעייתי שלו (שזה גם מה שהכריע אותו בסופו של דבר).

  10. תודה רבה, טור מאוד מעניין וטוב.
    אני מקווה שציון יהפוך להיות לברון ג'יימס או קצת פחות ולא ילך בדרכו של אודן.
    הרבה שחקנים מעלים משקל בשנים הראשונות שלהם ב-NBA, אני לא יודע לאן עוד ציון יכול לעלות אבל אין ספק שעם משקלו הוא יותר פציע מאחרים, רק שישאר בריא.
    בתור אוהד הניקס שמחתי לקרוא שהאופטימיות שלך לגבי בארט היא באטלר, אני קונה את זה עכשיו 🙂

להגיב על Smiley לבטל

סגירת תפריט