מאחורי הסלים: לארי האריס, סמנכ"ל גולדן סטייט ווריורס / יניר רובינשטיין

מאחורי הסלים: לארי האריס, סמנכ"ל גולדן סטייט ווריורס / יניר רובינשטיין

"מאחורי הסלים"טור שהתחלתי במרץ בו אביא ראיונות או סיקורי עומק עם ועל האנשים שמאחורי הקלעים/הסלים. בטור זה נכיר מקרוב את לארי האריס, סמנכ"ל גולדן סטייט ווריורס, ששמו הועלה בכמה וכמה חיפושי מנכ"ל לאחרונה (ניו אורלינס, וושינגטון).

הוויזארדס והווריורס הם דוגמא קלאסית לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת בניהול. בשנים 2012-2009 היו מגמדי הליגה עם 22 ו-28.5 ניצחונות לשנה בממוצע, בהתאמה. והליגה צ'יפרה. עם הבחירה 7/5 ב-2009, 6/1 ב-2010, 11/6 ב-2011, והבחירה 7/3 ב-2012. ואף שג"ס זכתה בבחירות נחותות משמעותית, תראו איפה הם היום ואיפה וושינגטון.

לפני משחק 5 של גמר ה-NBA (שבוע שעבר; נראה שעבר כה הרבה זמן!) היה לי העונג לשבת לשיחה אחד-על-אחד עם אחד מאדריכלי ההצלחה הזאת, הלא הוא סמנכ"ל גולדן סטייט, לארי האריס. בזאת מסתיים הסיקור שלי מהגמר ואני שוב מודה לכל אלה שתרמו, עודדו והגיבו.

האריס הגיע לקבוצה לפני 11 שנה, והוא מוותיקי ההנהלה. הוא התחיל כעוזר מאמן, המשיך כסקאוט, אחראי כוח אדם, והחל מ-2016 סמנכ"ל.

ספר קצת לאוהד הישראלי איך נראה היום-יום שלך.

אם אתה לוקח את התפקיד שלי לאורך שנה שלמה, החל ממחנה האימונים ועד לגמר ה-NBA, למעשה עיקר העבודה שלי, בוא נגיד 90%, מתמצה בחיפוש כשרונות לקבוצה שלנו. בין אם זה בצפייה במשחקי מכללות לקראת הדראפט, בין אם זה לנסוע לאירופה ולצפות בשחקנים האירופאים לקראת הדראפט, בין אם זה לנסוע ברחבי העולם ולצפות בשחקנים אמריקאים וזרים שכבר מעבר לשנת הדראפט שלהם, בין אם זה לצפות במשחקי ליגת ג', ובין אם זה לצפות במשחקים שלנו ושל קבוצות מקצועיות אחרות בליגה. בקיצור, העבודה היא גיוס שחקנים, בניסיון לעזור לבוב והבעלים להעמיד מידי שנה קבוצה שתתחרה על תואר אליפות NBA.

אתה משתף פעולה עם קנט לאקוב וקבוצת סנטה קרוז ווריורס?

זאת מערכת דו-צדדית במובן שבוב, קירק ואני נמצאים בעיקר עם גולדן סטייט וקנט והצוות שלו, ריאן אטקינסון, נמצאים בעיקר עם סנטה קרוז, אך בו-זמנית כל מה שאנחנו עושים הוא בצוותא כיוון שאנו שולחים את השחקנים שלנו לסנטה קרוז ואנו מעוניינים שהם ילמדו את אותם מהלכים, אותם מינוחים, ואת אותה שיטת משחק. אנחנו נבקש מהצוות של סנטה קרוז ללכת לראות משחקי NBA, משחקי ליגת ג' של קבוצות אחרות וגם מכללות כדי שכאשר הדראפט, השוק החופשי או דראפט ליגת ג' מגיעים יהיה לכולנו מה להוסיף לדיון כיוון שכולנו ראינו את אותם שחקנים שאנחנו מתעניינים בהם.

כולנו צפינו ב-Moneyball. כמובן שאינך יכול פיזית לצפות בכל המשחקים במכללות ובאירופה. האם אנשי האנליטיקס שלכם מספקים הלכה למעשה סינון כדי להפחית את מספר השחקנים שבהם אתם צריכים לצפות?

תראה, יש שני צדדים למטבע. אנחנו כמובן מאגדים אנליטיקס בסקאוטינג אבל הייתי אומר שזה רק חלק מהתהליך. יש לנו אנשי צוות באירופה ובמובן מסויים הם עובדים בשבילנו ואנו עובדים בשבילם: הם מסננים שחקנים מכל רחבי העולם במטרה למצוא שחקנים צעירים שהם חושבים שיתאימו לנו, ואנו מצידנו מזהים שחקנים בארה"ב שאנו מעוניינים שהם ייצפו בהם כשהם מבקרים פה ויוכלו להשוות ביניהם לשחקנים האירופאים שהם ראו. ואז, בנוסף, אנו משתמשים באנליטיקס לכסות את כל הליגות ולומר 'טוב, איזה שחקנים משחקים היטב כעת, איזה סטטיסטיקה קופצת לנו כדי לאשר את מה שאנחנו רואים בעיניים. בסופו של דבר ישנם מעט מאוד שחקנים שלא יוצא לנו לצפות בהם פיזית בין הצוות שלנו של תשעה אנשים. אבל ייתכן שלא ראינו שחקן מסויים מספיק ואנו צריכים לחזור לצפות בו אם הסטטיסטיקות שלו קופצות בחודשים האחרונים.

אירופה לא כל-כך קרובה לקליפורניה. אתם צריכים לסמוך על הסקאוטים שלכם.

ממש כך. אנחנו חייבים לסמוך עליהם כיוון שהמשחקים משוחקים שם ופה באותו הזמן.

 

אתה הגעת לארגון לפני סטף קרי. האם השתתפת בבחירה שלו?

הייתי חלק מהצוות. זה תמיד היה מאמץ קבוצתי. זאת עבודה קבוצתית, אין שום ספק.

%54 מהשחקנים בליגה עברו דרך ליגת ג'.

לאחרונה שמעתי סטטיסטיקה מעניינת ש-16 מהשחקנים בגמר עברו בליגה ג'. אנחנו משקיעים בזה יותר משאבים מידי שנה. הדרך הישירה ביותר להגיע ל-NBA היא דרך ליגת ג'. יש לנו חוזים דו-צדדיים. עכשיו יותר מתמיד יש פרמיה על ליגת ג'.

האם אתה חושב שההגעה של לוקה דונצ'יץ לליגה השנה מריאל מדריד שינתה קצת את תדמית הנחיתות הפיזית של השחקן האירופאי?

תמיד הערכנו את הבנת המשחק שהשחקנים הבין-לאומיים הביאו לליגה ולאחרונה גם למכללות. תמיד הרגשנו שהם יותר מיומנים שכן הם מתחילים אימוני מיומנות בגיל צעיר הרבה יותר ביחס לשחקן האמריקאי. למשל, סנטרים באירופה עושים דברים שגארדים עושים בגיל צעיר כמו הובלת כדור וזריקה, למרות שאני מאמין שארה"ב לאט לאט סוגרת את הפער ביחס לפיתוח מיומניות. עכשיו אתה כבר רואה סנטרים זורקים לשלוש בבית-ספר תיכון. המשחק 'התרחב' ואתה רואה את זה בתצוגה מלאה עכשיו בגמר. להיות כן איתך, בין אנשים בהנהלות של קבוצות בליגה כמעט ואין שיחות של "זה שחקן בינלאומי, הוא לא מספיק אתלטי." הדברים האלה כבר מזמן נזרקו מהחלון. ללא כל חוסר כבוד לניקולה יוקיץ', הסנטר של דנבר נאגטס, הוא לא יזכה באיזה שהוא פרס אתלטיות, אבל הוא אחד השחקנים הטובים ביותר ב-NBA כיום. אז בסופו של דבר ישנן הרבה דרכים שונות להגיע ל-NBA, ולא הייתי אומר שחייבים להיות אתלטיים כדי להגיע לליגה, זאת שגיאה כבירה ונפוצה.

כשאתה רואה מישהו כמו יוקיץ', האם אתה אומר לעצמך, "וואלה, היינו צריכים לקחת אותו!"?

אתה יודע מה, אני חושב שכל 30 הקבוצות בליגה עושות בדיוק מה שאנחנו עושים לפני כל דראפט. אתה תמיד מסתכל אחורה שנתיים-שלוש ומנסה לראות עם איזה שחקנים צדקנו, ואם איזה שחקנים טעינו.

אם כבר מדברים על בחירות סיבוב שני, הבחירה של ג'ורדן בל היתה מהלך גאוני.

טוב, אני צריך לתת קרדיט לג'ו לאקוב על המהלך הזה כיוון שלא היינו יכולים להביא שחקן כמוהו אם הוא לא היה מחליט לשלם על כך.

אבל בכל זאת, לאקוב היה צריך להקשיב למישהו כדי לתת את האור הירוק.

נכון, זאת ממש עבודת צוות. אני אמרתי זאת בעבר לכל מי שרק מוכן להקשיב: רוטב הקסמים בגולדן סטייט, אם תרצה לקרוא לו כך, מתחיל עם צוות השחקנים וממשיך עם ג'ו לאקוב שנותן לנו את המשאבים בכדי להביא אותם. אנו הצלחנו לזהות שחקנים, אם זה פטריק מקאו או ג'ורדן בל, שני שחקנים שהצלחנו להחתים כשלא היו לנו בחירות. האמון שהוא נותן בנו להשתמש בכסף בחוכמה עזר לנו מאוד.

הזכרת את פטריק מקאו. האם אתה חושב שעתה הוא נותן לטורונטו מודיעין עליכם?

[צוחק] כמה שפט מכיר את השיטה שלנו, לפי דעתי אם תשאל כל אחד ששיחק עבורנו הכל מתחיל מהשחקנים הטובים ביותר שלנו, מנת המשכל שלהם, מסטיב קר והצוות שלו, זה יותר האחווה והכימיה, מנת המשכל והאופי של הקבוצה, ופחות תרגילים וסכימות: הם פשוט יודעים כיצד לשחק היטב יחד.  אני לא חושב שאנחנו מריצים כל כך הרבה מהלכים מסובכים או עושים דברים שהם מאוד מורכבים. אבל אני חושב שזה הדרך שבה אנחנו משחקים, האמון, המבנה, והאופי של הקבוצה שמביא אותנו לרמה שבה אנחנו נמצאים. אז יכול להיות שפט יודע מה אנחנו עושים, אבל אני מבטיח לך שצוות המאמנים של טורונטו מכירים כל קריאה למהלך שלנו.

באמת, הם מכירים את כל הסימנים שלכם?

כן, בדיוק. וזה עדיין מגיע בסופו של דבר להוצאה לפועל.

כולם יודעים שסטיב קר רצה להביא את דיוויד בלאט בתור עוזר מאמן. האם זה עבר דרך ההנהלה או שזה משהו שבא מקר?

בגלל ההצלחה של סטיב בתור שחקן, ומה שעשה בתור שדרן, ובזכות מערכת היחסים שלו עם בוב והבעלים, אני חושב שכאשר סטיב הגיע זה היה שילוב של הינה החבר'ה שאני רוצה איתי, ומה אתם חושבים? זאת היתה החלטה משותפת בינו לבין בוב, וזה תמיד היה כך. אבל לפי דעתי סטיב יודע שאם יש מישהו שהוא חושב שבאמת יוסיף לרמת הניסיון של הצוות שלו, בוב לא יתערב. סטיב זכה בזכות הזאת, ואנו מעריכים אותו. לשם השוואה, במקרה של מאמנים צעירים מסויימים שמגיעים למשרה הראשונה שלהם, לעיתים המנכ"ל יכול להיות יותר משפיע ולעזור לעצב את סגל העוזרים. אבל במקרה של סטיב, אנחנו סומכים על השיפוט שלו לחלוטין.

אנשים מסויימים בישראל אומרים שאולי דיוויד בלאט היה צריך להתחיל עם משרת עוזר, ללמוד את הליגה בהדרגה, כיצד לנהל כוכבים וכו' לפני שהלך על משרת מאמן ראשי.

תשמע, אני מכיר את דיוויד באופן אישי. כמה שאנחנו היינו מאושרים שיצטרף אלינו, וזה קל תמיד להגיד עם ראייה לאחור 20/20 "כן, אולי עדיף שהיה עושה זאת כך", אבל קשה מאוד לסרב להצעה למשרת מאמן ראשי ב-NBA!

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה יניר, הכתבות האלה הם נהדרות ומוסיפות זויות חשובות על איך הליגה מתנהלת.
    מחכה כבר לבאה בתור.

  2. תודה על הכתבה. ועל השכתוב לנוסח שאלה תשובה כתוב. זה בטח לקח טונה זמן אז תודה על הזמן והמאמץ להביא לנו את זה בפורמט כתוב.

  3. נפלא ומעלה. יפה מאד שהצלחתי להשיג אותו לשיחה כזו . מה שכן, אני לא בטוח שג'ורדן בל הוא כזו פגיעה

  4. חמק מעיני, הפוסט. אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
    וזה היה בהחלת "עדיף"!
    .
    יופי של פוסט! מקצוענות נטו.
    .
    תודה, יניר.

  5. נפלא יניר. קראתי בשקיקה (ומילה-מילה) את הראיון שניהלת במקצועיות של עתונאי וותיק.
    תענוג, וושדרןג רציני לאתר.
    תודה.
    (כולנו מחכים להבא, רק לא למהר).

להגיב על סכין בגב האומה לבטל

סגירת תפריט