רקוויאם – הווריורס מפסידים אליפות בנוכחותי.

רקוויאם – הווריורס מפסידים אליפות בנוכחותי.

רקוויאם…

השנה הראשונה בה אהדתי כדורסל הייתה לגמרי במקרה עונת הדובדבנים של פיני גרשון. האיש שהכניס אותי לכדורסל היה בעצם השכן שלי, פרופ' לערבית בבר-אילן והאיש שלימד אותי לראשונה איך להסתכל על כדורסל – התיאום של הגליל העליון של שפר, ליף, גיבסון וקנדי היה מופת של כדורסל, או לפחות כך חשבתי בזמנו. בטח לעומת הבלגן של ווינפרד קינג ודייויד אנקראם במכבי תל אביב. נכנסתי לכדורסל לא דרך דאנקים או כוכבים כאלה או אחרים אלא דרך הרומנטיקה של המשחק ועד היום הרומנטיקה היא שמשחקת את התפקיד העיקרי בכדורסל עבורי. אני פריק של הכדורסל היפה ותמיד אהיה כזה, ולעולם לא היה כדורסל יפה כפי שהיה הכדורסל של גולדן סטייט בחמש השנים האחרונות.

הנה, תראו את המספרים – 167 אסיסטים מסרו הווריורס בששת משחקי הגמר, לעומת 138 אסיסטים של טורונטו שלמעשה הובילה בטבלת האסיסטים רק במשחק הרביעי של הגמר, שגם כך היה תבוסה. גולדן סטייט של חמש השנים האחרונות הייתה בדיוק זו – אות ומופת לתיאום והרמוניה גם כשלא הכל הולך, הרומנטיקה במיטבה והיום נדמה לי שהרומנטיקה מתה, וזה מאד עצוב לי. והיה עצוב לי גם לראות מה משמעות הרומנטיקה הזאת לאוקלנד העיר, כמו גם לאוהדי הקבוצה.

אני כותב כאוהד של המשחק וכאוהד של גולדן סטייט ואולי בעיקר כאוהד של סטף קרי, והאמת היא שהמשחק היום הסב לי עצב רב. אני מאד שמח שזכיתי לחזות במשחק אליפות. מעטים יכולים לומר שהם ראו משחק אליפות, ואני יודע שזכיתי להיות שם כשזה קורה (באדיבות הופס, מל והנהלת ה-NBA כמובן). אני שמח שראיתי את הבלגן המופלא שהיה משחק אליפות ואני שמח מאד שאם כבר משחק אליפות בו הקבוצה שלי מפסידה – אין טוב יותר ממשחק אליפות גדול במיוחד, והמשחק היום – שלא תטעו – היה כדורסל אדיר. אבל אני גם חושב שחזיתי בסיומה של תקופה ואני בספק אם תקופה כזאת עוד תחזור. חמש השנים האחרונות היו התמצית של כל מה שכדורסל הוא עבורי ב-27 השנים האחרונות. עונג וחוויה עילאית בגלל קבוצה אחת שאולי היא לא הטובה בכל הזמנים, אבל היא כן המענגת בכל הזמנים, בזה אין לי ספק. ובדיוק לכן, גם אין לי ספק שזהו.

כי סטף כבר בן 31, כי דוראנט אולי לא יהיה שם שנה הבאה וגם אם כן הוא כנראה לא ממש ישחק. כי איגודלה למרות משחק עצום הוא לא אותו שחקן שהיה לפני חצי עשור, ובטח ובטח שלא ליווינגסטון, ובגלל שאפילו אם הקבוצה הייתה רוצה – היא כבר לא באמת יכולה להחתים אף שחקן משמעותי בגלל חוקי השכר של הליגה. והיה לי עצוב היום לראות את סטף מחטיא, ואת דריימונד נאבק כמו שור (בעיניי, הטוב בקבוצה היום בצוותא עם קליי וקצת לפני איגודלה) ובכל זאת זה לא מספיק, והכי היה לי עצוב לראות את קליי, אולי השחקן הטוב בכל הזמנים ללא הכדור ביד נפצע לו קצת לפני סוף הרבע השלישי ובכך מוריד את המסך על פני הקבוצה העצומה הזאת. כואב לי אבל זה כמובן לא מוריד כלל מההישג העצום של טורונטו.

 

קהל:

אני לא יודע מה היה בג'וראסיק פארק ואני יכול רק לשער, אבל אני כן יודע מה היה באוקלנד ואני כן יודע להשוות את מה שהיה באוקלנד למה שאני רואה בלייקרס, והאמת היא שהקהל של הווריורס הוא אכן קהל מעט יותר מפונק. קהל של ניצחונות והצלחות? אולי. קהל נובורישי? יש מצב, למרות שרוב האנשים שהיו לידי לא נראו בהכרח ככאלה. מה שאני כן יודע זה שהדציבלים באולם היו פחות רועשים משאני רגיל, בטח ובטח למשחק מכריע בסדרת גמר, ובטח ובטח למשחק מכריע ועצום בסדרת גמר. ומה שאני גם יודע הוא שהקהל התחיל לצאת ברגע שסטף החטיא את השלשה ההיא עם 8 שניות לסיום שגמרה דה פאקטו את המשחק, למרות שנותרו אי אלו שניות וכמה אי הבנות ופאול טכני ומה לא. ובעיקר מה שאני יודע זה שלמרות שחולק שם גביע היסטורי, פחות מחצי מהקהל חזו בגביע ההיסטורי הזה. וגם אני חזיתי בו בקושי בגלל המסות האדירות של הכתבים לידי והצוותים השונים במקום.

קהל

 

אוקלנד:

היה זה המשחק האחרון אי פעם באורקל ארינה, והמשחק השני שאני רואה בו. לצערי, שני המשחקים שראיתי בארינה היו הפסדים בסדרת גמר. בפעם הראשונה, במשחק החמישי בעונת 15-16 ללא דריימונד ואחרי שגולדן סטייט כבר מובילה 1-3 בדרך להפסד אליפות היסטורי. ובפעם השנייה, היום. אוקלנד ככלל, היא האחות החורגת של סן פרנסיסקו, ומדהים לראות עד כמה העיר הזאת איכלסה כדורסל יפה, למרות שהאזור בו האורקל נמצא מזעזע למדי. ועכשיו? עכשיו המצב רק ילך וייתדרדר. במקרה דיברתי למשך שתי דקות עם הפקיד במלון שלי וגם לו ברור שזו סיומה של תקופה. אלו לא רק הווריורס שמתכוונים לעזוב אלא גם קבוצת הבייסבול, ונדמה לי שהמקום הזה שלעולם לא באמת הצליח לפרוח. זה בעיקר מדהים כשאני משווה את זה לסטייפלס בעירי לוס אנג'לס. אמנם במרחק של 400 מטר מהסטייפלס יש שכונות עוני ואוהלי הומלסים, אבל זה נכון רק לכיוון אחד, בכיוון השני יש פריחה עצומה ליד הסטייפלס. מסעדות פאר (כולל Shaquille'sׂ), מועדונים, קניונים יקרים. אזור הדאון טאון של הסטייפלס מקסים. אזור הארנה של אוקלנד פשוט לא, אבל אפילו המעט שכן קיים הולך להיעלם כבר בשנה הקרובה, ולמען האמת – זה קצת עצוב.

אוקלנד

 

בלגאן:

ראיתי את דריימונד, סטף וקאזינס (שאגב הוא שחקן נטול Elevation לחלוטין, מקווה שזה לא יקרה לדוראנט אחרי שיחזור מהפציעה) אחרי המשחק ולמען האמת, כולם נראו נינוחים למדי. אולי גם הם כבר שבעים מהריצה העצומה של חמש השנים האחרונות, ושמחים שזה נגמר. יתכן שבפנים הם כואבים ועצובים אבל זה בוודאי לא ניכר כלפי חוץ. אגיד זאת כך – הם בטח חייכו יותר מאשר קוואי לאונרד שהפטיר Man… ברגע שהוא נכנס אל תוך מסיבת העיתונאים וראה את עשרות העיתונאים שם. סטף בכלל הגדיל לעשות ודיגמן את החליפה שלו ואת כל המשפחה והחמולה בתמונה הבאה:

חמולה מורחבת

 

ניסיתי לדבר הן עם מרק גאסול והן עם פרד ון וליט בסיום המשחק ללא הצלחה. בסופו של דבר תפסתי רק את דני גרין, דווקא רגע לפני המשחק לחצי דקה אותה הוא הואיל בטובו לספק לי. השאלה שלי הייתה – איך בדיוק הוא מתכוון לעצור את קליי שתמיד מגיע בגדול למשחק 6 (ובדיעבד גם היום) ותשובתו הדי צודקת הייתה "הוא תמיד מדהים". כששאלתי אותו אם יש מצב לבוקס אנד וואן דווקא על קליי, התשובה שלו הייתה ש"זה לא תלוי בו". לצערי, פרט אליו לא הצלחתי לדבר עם אף אחד, למרות שמאד רציתי לשאול את ון וליט איך יכול להיות שבשנה אחת הוא מחטיא כל זריקה אפשרית חופשית מול הקאבס, ורק שנה אחר כך הוא האקס פאקטור המושלם, וללא ספק אחד השחקנים החשובים ביותר, וקרי הרוח ביותר באלופה. האם זו ההשראה של לאונרד, והאם הוא התבגר בעצמו? לצערי, את התשובה על כך לעולם לא אדע.

בוש (השחקן, לא הנשיא)

 

והשמות והאנשים שהיו שם: כריס בוש, אייזיאה תומאס הגדול, גרנט היל, קווין מקהייל, מטה וורלד פיס ועוד כל כך הרבה שועי עולם וענקי כדורסל התקבצו להם בפעם האחרונה אי פעם באורקל ורק תרמו לצבעוניות העצומה ששררה לפני, בזמן ואחרי המשחק. נחיל של משפחות, עצב ושמחה (בעיקר שמחה למען האמת, גם בצד של גולדן סטייט) עמוק אל תוך הלילה הקריר של אוקלנד.

רציניים החבר'ה

 

טורונטו – שיר של קרח ואש

אם מה שמגדיר את גולדן סטייט אצלי הוא רומנטיקה והרמוניה, הרי מה שבאמת מגדיר את טורונטו הוא קרח בוורידים. ון וליט ולאונרד הם שני קרחונים עצומים, ולחשוב שדווקא לאורי – ההיפך העצום מהקרח שהם ון וליט וקוואי, היה האיש של המשחק, או לכל הפחות של הרבע הראשון העצום שלו. בסופו של דבר כדורסל הוא משחק שבו אתה מנסה להשיג מרווח על פני השחקן השומר, ולנצל את המרווח הזה בשביל לקלוע. וטורונטו עשתה את זה מעולה השנה, אם בגלל הפייד אוויי היפהפה של הכוכב הגדול שלה, ואם בגלל היכולת שלה לנצל פרצות בהגנה בשביל להציב שחקנים כמו ון וליט, סיאקם ולאורי על קו השלוש. אם גולדן סטייט היא קבוצה שמנסה להיות חכמה יותר מהיריבה, הרי שטורונטו מנסה פשוט לנצל טעויות ולשחק כדורסל שהוא כל כולו יסודות כדורסל מובהקים, ועל כך – כל הכבוד למאמן הרוקי האלוף, ניק נרס. אם גולדן סטייט היא הקספרוב של הכדורסל, טורונטו היא הקרפוב. אם גולדן סטייט היא הפדרר, טורונטו היא הנדאל. ואם גולדן סטייט היא נבחרת ברזיל, טורונטו היא נבחרת גרמניה, וכמו שכולנו יודעים, כדורסל משחקים 48 דקות ובסוף קוואי מנצח.

 

…. רקוויאם

תם ונשלם, ביום ראשון היה אמור להיות משחק מס' 7, אך זה כבר לעולם לא יהיה. ביום ראשון, אחגוג את יום ההולדת של אשתי ללא קונפליקט עם משחק היסטורי, אבל זה בסדר – את המשחק ההיסטורי שלי כבר ראיתי, וגם אם הוא נגמר בתוצאה הלא רצויה מבחינתי, וגם אם נדמה שהוא גולל את המסך על פני הקבוצה המענגת ביותר שעולם הכדורסל ראה, נדמה לי שתמיד אדע שחזיתי באגדה שהייתה באמת ואת זה אזכור תמיד.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. תודה, אבי, הצלחת להעביר את הרגשות מהאולם. שלום, אורקל!

    1. וואללה, משא של 100 טון ירד לי מהכתפיים. מאחר ולא שמעתי ממך (לא שהיית צריך להתקשר…) חשבתי שמשהו לא טוב קרה בדרך למשחק.

      תודה על הכל ועל ספור אמיתי מהלבץ במקרה הזה אין צורך לתאר כל דקה מהמשחק. היית שם כשקרתה הסטוריה. גם אני מאמין – וכך כתבתי – שזו סיומה של דיינסטי עצום, ואחת הקבוצות המפוארות מכולם.

      מהיום הקרקע שווה ובאיזון אצל כולם

      1. אל דאגה מנחם, הכל טוב. אתמול היה פשוט יום עמוס, בעיקר רגשית אבל גם פיסית. Overwhelming
        אבל מדהים!! חוויית חיים

  2. ואני, כמו הקול הבודד של הובי בראון, מצביע בעד ואן וליט כ- FMVP.

    1. אתה עדיין חושב שניק נרס צריך לעוף?

      1. בקושי ניצח עם קאווי בלי דוראנט וקליי-לא משהו מיוחד

        1. קליי היה נוכח רוב הסדרה והפסיד כמו גדול לטורונטו? אתה ועוד הרבה שלחת את גאסול, איבקה ושות' למפעל לדבק, אז פתאום נרס משחק עם קבוצה פייבוריטית? הפוטנציאל של הקבוצה הזו היה לעוף 4-2 מול מילווקי, והוא לקח אותם לאליפות. ברור שזה לא היה קורה (בטח לא ככה) אם דוראנט משחק, אבל פורטלנד ויוסטון קבלו 6-0 מול הקבוצה הזו.

          לנרס גם היה את השכל לתת לקוואי לנוח שליש עונה, וככה, למרות שהוא היה סחוט בסוף, הוא היה הרבה יותר רענן מסטף, וגם פחות חשוף לפציעות

          1. צ"ל "." במקום "?"

        2. אולי די כבר עם הבכיינות הזאת?
          להגיד שניצחו בגלל הפציעה של קליי הגיוני באותה מידה כמו להגיד שניצחו בגלל שסטף לא קלע את השלשה בסוף. שניהם חלק מהמשחק ושניהם השפיעו אבל זה לא תירוץ לכלום

    2. אני מצביע עבור קייל לאורי

  3. קליי תומפסון ייעדר 7_8 חודשים עוד מכה לקבוצה

  4. יופי של טור!
    עצוב לי מאוד על סטף קרי הוא בעיניי השחקן הטוב ביותר מאז 2014 והשחקן המלהיב ביותר עם הכדורסל היפה ביותר מאז 1995.
    עצוב לי שהשחקן הענק הזה לא זוכה להערכה המגיעה לו רק כי הקהל מכיר ורגיל לכוכבים שהם סופר אתלטיים וסופר אגרסיביים וסטף לא כזה, סטף רקדן.
    אין ולא שמינית כוכבית על הקריירה של השחקן האדיר הזה.
    אני דבק בעמדתי שמלכתחילה הבאת דוראנט הייתה טעות וכרסמה בפאר של הקבוצה ההרמונית והאדירה הזו.
    מודה, גם אני למספר חודשים מועט שמחתי על צירופו של דוראנט, דמיינתי איך הוא משתלב בשטף המשחק של הלוחמים ותורם לריקוד של קרי, אבל מהר מאוד זיהיתי שדוראנט משנה את ה-DNA של הקבוצה ומשתלט עלייה לרע ולא לטוב.
    במקום להביא את דוראנט היה צריך להשקיע ברענון וחידוש הסגל המשלים, הארכת הרוטציה; להשקיע, לבסס ולפתח את העומק של הקבוצה.
    במקום דוראנט הענק והאדיר שפשוט לא מתאים ללוחמים, צריך היה האריסון בארנס משופר שמסוגל לעמוד בתנאי לחץ ולספק 15 נקודות למשחק.

    קרי עוד מעט בן 31, אבל אני מאמין שיש לפניו עוד כמה שנים טובות, היי הרי גם נאש וקיד שיחקו עד גיל 40 אז למה לא קרי? מאמין שהוא יכול לסגל לעצמו התאמות נחוצות ולהמשיך לשחק עד גיל מופלג יותר.

    1. ההתאמה הכי טובה תהיה לתת לו קבוצה סטייל טורונטו, שבה אין זידאנים ופאבונים, אלא סגל מאוזן שלא מאפשר לקבוצה השניה לשחק בוקס אנד וואן

    2. 1. כשיש לך אפשרות להביא את דוראנט, אתה מביא אותו, אין פה שאלה בכלל.
      2. מה מבטיח לך שה-2-3 שחקנים במקום דוראנט היו נותנים תפוקה שהייתה מביאה לווריורס עוד 2 אליפויות ו-3 גמרים

      1. 1. מסכים. לא דברתי על העבר אלא על מה הם צריכים לדעתי לעשות עכשיו.
        2. שוב, לא מדבר במונחי עבר, אלא על ג"ס של הקיץ הנוכחי.

      2. לא מסכים סמיילי.
        מדובר בקבוצה שסיימה עונה עם שיא ניצחונות וקרסה בגמר בגלל פציעות (יש שיאמרו שגם בגלל שערוריית שיפוט) לא מדובר בקבוצה שסיימה מקום שמיני במערב.
        הלוחמים יכלו להרשות לעצמם לא לקחת את דוראנט ולהשקיע בסגל מאוזן ועמוק.

        1. אין אחד בעולם שיכול היה להביא את דוראנט ואומר לו: "סליחה… אנחנו מתכוונים להביא 2-3 שחקני רוטציה כי אולי בעתיד תיפצע. אז לא תודה".
          .
          קרסה בגלל פציעות – פציעות הן חלק מהמשחק. תנועה לא טובה לא קשורה חלוקת עומסים. ודווקא הווריורס חילקו עומסים בעונה הרגילה.
          שערוריית שיפוט – נו באמת. אל תתחיל המרמור הזה

      3. לא לקבל את דוראנט זה לסרב לקבל את הקלע הטוב בעולם שהוא בגובה 2.12 שיודע לכדרר, להיכנס, וב-10 דקות במשחק 5 הביא נצחון. כמובן שעלה לו בשנת משחק

  5. סיקור מצויין. לגבי השובע – רק לראות את החיוכים של ג"ס בסוף אחרי הטיימאאוט שהם לקחו בטעות… לדעתי חוץ מגרין על כל השאר היה כבד האימאג' של אלו שהרסו את הליגה, והייתה להם רווחה מסויימת שזה נגמר ועכשיו הם יהיו עסוקים רק בלשחק יפה ולנצח.

    1. לא מסכים. הם שחקנים תחרותיים, ולא היה נראה שהם רוצים לנצח פחות מטורונטו. אבל כשמפסידים צריך לדעת לקבל את זה בפרופורציות

  6. מה הדיווחים האחרונים לגבי המעבר של אנטוני דיוויס ללייקרס???

  7. איזה טור נהדר. האמת שלא סבלתי את ג"ס, ההבאה של דוראנט הרסה לי את הכיף לראות כדורסל. שנאתי את השחצנות של קרי אחרי זריקות. אבל הפלייאוף הזה דעתי עליהם השתנתה לחלוטין, זו קבוצה של גברים אחד אחד, נלחמים עד הסוף, לא מתרצים. כבוד ענק, תותחים. ממש כאב לי על קליי, ראיתי את המשחק עם חבר, רופא ספורט, בשניה שראינו את הנפילה של קליי שנינו ביחד אמרנו : ACL. לא האמנתי שהוא עלה לזרוק את העונשין, הבחור מטורף. לוני שיחק עם משהו שרוב האנשים יתפתלו מכאבים רק מלשתות כוס תה במצב הזה. שיחתימו בדיוק את אותם שחקנים, יקחו שנה חופש להתאוששות ויחזרו בעוד שנתיים לסיבוב נוסף. אותי הם קנו. וכמובן ברכות לטורונטו על פליאוף עצום, שלוש סדרות לפנתאון ואיחוד של מדינה שלמה שבדכ כלום לא מעניין אותה חוץ מהוקי. הייתי אתמול בניחום אבלים אצל מטופל שנפטר, וכולם דיברו על המשחק, אני גר במונטריאול, במרכז העיר התאספו יחד כמה אלפי אנשים לראות את המשחק, זה יכול לייצר דור שלם של אוהבי כדורסל. בקיצור היה כיף, אני מרגיש כאילו אני צריך פגרה עכשיו..

  8. אני מקווה שבשנה הבאה בהיעדר תומפסון (מקווה שדוראנט יעזוב) ישמרו על קרי ולא יסחטו אותו ויביאו אותו לקנה גבול היכולת.

  9. עניין נוסף – בצירוף דוראנט הלוחמים בגדו בדרך שלהם שבנתה את האופי שלהם ועיצבה את מי שהם ואני מתכוון לכך שהקבוצה נבנתה בסבלנות, בתהליך של שנים תוך השקעה בכימיה ובהרמוניה בין השחקנים.
    להצניח כוכבים מבחוץ כדי לזכות כאן ועכשיו בלי שום יכולת דחיית סיפוקים זו בגידה בדרך, זה מתאים יותר ללברון, למיאמי, ואולי עכשיו גם לטורונטו.

    1. כדור אני איתך

    2. לשיטתך טורונטו היו צריכים להשאיר את דרוזן כדי לא לבגוד בערכים שלהם? אז אצלך אני מניח שיוג'ירי מפוטר עוד לפני הטרייד על גאסול

    3. דוראנט הביא להם שתי אליפויות שלא בטוח כלל שהם היו מנצחים בלעדו

  10. תודה אבי
    אהבתי מאוד תהגבלות סטף בשבילי זה כמו פדרר ומסי שירה בתנועה ושינו תמשחק אבל כמוהם גם הוא מפסיד לפעמים ההגנה שהוא קיבל בפיינל הזה אף אחד מעולם לא קיבל
    קליי בשבילי זה איניסטה קלאסה
    לגבי סוף השושלת לא הייתי ממהר להספיד אותם

  11. תודה אבי נפלא.
    1. הקהל של הווריורס נעלם ונדחק מאולם מ2015. מה שראיתם עכשיו זה אנשי ההיטק הדוחים ואסייתים החייזרים האלה אוהדי הצלחות שהנהלה נתנה מחירים לא הגיוניים ודחקה את הקהל הנאמן והטוב בליגה בשבילם , אני מציע לצפות בקלטות של הקהל של הווריורס מול דאלאס ב2007 ועד 2015 לעומת הביזיון שהלך הלילה.
    .
    דריימונד גרין הוכיח בפעם המי יודע מה שכל מה שכתבתי עליו נכון שהוא שחקן משלים שהוא מגן בינוני, שללא הגדולים הוא לא שווה כלום.

    1. ברוך.. ממרומי גילך אתה משתטה? גרין לא פחות ממופלא. זה לא רק ה11 נק', ה13 אס' וה19 ריב' במשחק כל כך חשוב, זה הלב והנשמה ולקיחת האחריות שמתבטאת גם באיבודים רבים.
      כמו שכתבתי לא אחת – לכל קבוצה שאני מרכיב אני לוקח אותו לחמישייה הפותחת.

    2. דריימונד גרין היה פשוט נ-פ-ל-א אמש. על מה אתה מדבר ברוך? הוא היה הריבאונדר היחיד שנשאר על הרגליים.

      1. מה זה ריבאונדר תקע כל התקפה ללא קליי לא היה לווריורס ובמיוחד לקרי מי שיעזור לו, הוא היא לא קיים התקפית עם הכדור ובמיוחד בלעדיו ממש בן סימונס בלי אתלטיות (וגם ללא המסירה בטח שאין מי שירווח), קרי התעלם ממנו לחלוטין בפיקאנדרול מספר פעמים והעדיף לזרוק על 2 שומרים מאשר למסור לו הוא עד כדי כך חלש קרי הבין שהוא נגר, 13 אסיסטים על 8 איבודים זה נוראי, אני בכלל לא מדבר על ההגנה שסייאקם שוב חגג עליו (ציינתי לפני הסדרה את הייתרון באורך ואתלטיות של סייאקם וקוואי שגרין לא מסוגל להתמודד איתם), הוא מגן פרימטר בינוני.

        1. אחד הסממנים הבולטים להזדקנות היא קבעון מחשבתי וחוסר גמישות מנטלית. בנוסף, ההיפך מפתיחות לאפשרות של שינוי.
          טול קורה מבין עינייך

  12. אבי, פוסט נפלא ומרגש. מזדהה עימך בכל כך הרבה מהדברים.
    תודה

  13. נתון מעניין (אותי לפחות):
    שתי הקבוצות עם אחוזי העונשין הטובים ביותר מכלל הקבוצות במהלך הפלייאוף נפגשו בגמר.
    טורונטו 82%
    ווריירס 80%
    כל יתר הקבוצות מתחתיהן

  14. אבי יכול להיות שאתה הקמע של הופס.
    אני בטוח שלא הימרת שיגיעו למשחק 4 בכלל.
    :
    זה מה שקורה שקבוצה מסכנת בריאות של שחקנים בשביל הנשיא החמדן,המאמן הכושל והפנים של הקבוצה סטפן קורי שלא מסוגל לנצח משחק אחד בלי טופמסון ואיגאדלה מאחוריו.
    לא מדובר פה במזל כפי שכבר הסברתי בדיון על הפציעה של דורנט. ההתנהלות של גולדן סטייט היא בזיונית בפלייאוף הזה.
    אבל כל עוד השחקנים לא מגיבים נגד הארגון כמו לברון או קוואי אז כנראה שלא מזיז להם לנוח שנה או לסיים את הקריירה.

    בהחלט חבר'ה נחמדים מטורונטו דני גרין שאפילו ענה לך. פחות מרשים ברמת הכדורסל אבל נחמד לראות את קוואי ודני זוכים באליפות אחרי שזלזלו בהם וזרקו אותם מעוד ארגון עלוב כמו הספרס.

    1. זרקו את קוואי מהספארס? זה כאילו יצאת מ-1984 (הספר).

  15. מי שמתלונן על הבאת דוראנט חי בעולם אחר. היום כל חברה, כל עסק, מנסים להיות החזקים ביותר שאפשר. הוא לקח איתם 2 אליפויות כשהוא קולכ בסדרות 28.5 נק', ו-29.5 נק'. קשה לי להאמין שבלי הכמעט 30 שלו בשתי סדרות הגמר של 2027 ו-2018 הווריורס לוקחת. אולי כן, אבל אני יותר מאמין שלא.
    אז הכדאי להביא שחקן שעוזר עם 29 נק' בסדרות הגמר?
    בוודאי.

    1. ברור, הווריורס צריכים לנצח ודוראנט אולי השחקן הטוב בעולם כל קבוצה הייתה חולמת לצרף אותו וכל הכבוד להנהלה שם שהצליחה, האוהדים בוכים על התחרותיות שהלכה במהלך כזה לא על טיבו, את גולדן סטייט לא מעניינת הליגה מעניין אותה לנצח, ללא דוראנט אני לא מאמין שהם לוקחים עוד אליפות, קרי שחקן מדהים וענק אבל זה לא זה בפלייאוף הוא מסוגל לתת ערב של 40 נקודות באחוזים מדהימים ו2-3 משחקים אחרי להיעלם לא ברמה של הגדולים ביותר

    2. מנחם, אבל הם היו הכי חזקים שאפשר! הם סיימו עונה לתפארת עם שיא ניצחונות, הובילו 3:1 על קליבלנד בריאה ושלמה וקרסו מסיבות שאפשר להתווכח עליהן.
      להכניס את דוראנט במחיר של שינוי ה-DNA של הקבוצה זה לא היה נכון בעיניי.
      כל חברה מצליחה, אם נלך על האלגוריה שלך, חשוב לה גם לשמור על התדמית מייצגת אותה בציבור הרחב.
      איזה מסר אתה מעביר לחברי הקבוצה שלך אם לאחר הפסד ראשון בסדרת גמר אתה מביא להם את דוראנט? מסר של חוסר אמון.
      בנוסף לא הוגן מצידך לצמצם את הישג הלוחמים במשחק חמש ולטעון שבזכות 11 דקות של דוראנט הם ניצחו.
      עניין נוסף הלוחמים כבר זכו באליפות בלעדיי דוראנט והגיעו לגמר והובילו בו 3:1 בלעדיי דוראנט.
      דוראנט ללא הלוחמים אפילו לא היה קרוב לזה.
      אני זוכר שאתה בעצמך אמרת שבירד בחיים לא היה חובר למג'יק אחרי סדרת גמר שהפסיד לו או הפוך.

  16. אני גם חושב לגבי דוראנט
    מה גם שהבארנס רצה מקס.
    ולגבי כל הרעיונות כל בנייה מחדש וכו.
    אנשים מתאהבים בפוזיציה הזאת.
    שיש לך את קרי קליי ודריימונד אתה לא בונה מחדש.
    הסיכוי להחליף במשהו יותר טוב נמוך.

  17. תודה אבי פוסט מצוין ומרגש

  18. כדור הרעם אתה מפספס נקודה חשובה מאוד הצירוף של דוראנט יצר קומביניציה מופלאה בהרכב של הווריוס שההיתרון ההתקפי שלה ברור אבל לטעמי יותר מכך (התקפית הם היו מעולים עוד לפניו) הוא הפך אותם לקבוצת הגנה אדירה.
    דוראנט הוא שומר אדיר והחוסם מספר 1 שלהם הוא השתלב נהדר עם גרין קליי ואיגי שומרים מעולים עם ידיים זריזות וחיפה על חיסרון הגובה של ההרכב הזה. בארנס גם היה מקבל מקס ואולי לא משלשל במשחקי 7 (איך אפשר בכלל להשוות לקי די..) לא יכול להתמודד עם גודל בהגנה כמו דוראנט ולכן ההרכב עם דוראנט מוצלח פי כמה.
    לגבי הטיעון שהחתמת דוראנט פגעה בקרי – לדעתי קרי שחקן ענק קלעי הגדול בכל הזמנים שינה את המשחק וכו' אבל אי אפשר להשוות אותו לדוראנט, קוואי לברון וכו' קודם כל הרבה לא "באשמתו" הוא שחקן קטן פיזית וזה רק (מגדיל את הגדולה שלו) אבל הוא מוגבל הגנתית בצורה חריגה. לא נעים להגיד אבל הוא פשוט חור בהגנה שחקן נבא אם רוצים לדבר עליו במונחים של "אחד הגדולים" היסטורית לא יכול להיות כל כך גרוע בצד ההגנתי..הרי לאורי ופאקינג וואן פליט פירקו אותו לגמרי! הוא פשוט לא מסוגל לשמור ברמות האלה וחלאס לספר ש"הוא עייף" כי הוא רץ המון בהתקפה מה קליי לא מתעייף מלשמור את השחקן הטוב ביריבה? לא מצפה שישמור כמו לאורי (שחקן נמוך שנותן הגנה) אבל לפעמים זה נראה שהוא אפילו לא מתאמץ.
    דוראנט עילוי התקפי ושומר מצוין קוואי לדוגמא עילוי ב 2 הצדדים קרי אין מה להשוות בכלל – וזה מה שהבאת דוראנט נתנה 2 אליפויות והיתה גם 3 אם לא היה נפצע. אם היו נותנים מקס לברנס זה לא היה קורה לא הייתה להם יכולת להתמודד עם קבוצות גדולות פיזית כמו טורנטו והקאבס ההחתמה של דוראנט הפכה אותם לקבוצה היסטורית כל השאר לדעתי היא רומנטיקה למשהו שלא היה קיים באמת.
    יאללה הכל פתוח במערב עונה הבאה לא יכול לחכות!

  19. תודה על פוסט יפה ומרגש שמסכם לא רק את המשחק היום, אלא תקופה של 5 שנים בכדורסל, 5 שנים שלמעשה שינו את כל הכדורסל המודרני.

    וכל השינוי הזה הוא בזכות שני שחקנים – הספלאש ברדרס.

    אני לא שותף להערכות שנגמרה תקופה. קרי עדיין פה, קליי יחזור עוד שנה, את קווין אני בכלל לא סופר כחלק מהשושלת (אם כי אני לא מתכחש לחשיבות שלו, הוא פשוט לא חלק אינטגרלי מהכדורסל המרתק של גולדן סטייט). ברור ששנה הבאה גמורה מבחינתם, אבל יש עוד שנה אחרי זה….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט