מבוא לאליפות ארה"ב הפתוחה בגולף. שם המשחק: הישרדות / יוני יצחק

 

 

מתי: 13-16 במאי (חמישי-ראשון)

איפה: Pebble Beach Golf Links, 17 Mile Dr. Pebble Beach, California

אורך המסלול : 7,075 יארד (כ-6,430 מטר)

פאר: 71 חבטות

מספר משתתפים בטורניר : 156 שחקנים (מתוכם 60 השחקנים המדורגים ראשונים בעולם)

האלוף היוצא: ברוקס קפקה (זה מתחיל לחזור על עצמו יותר ויותר)

 

עשרות מיליונים, ואולי יותר, עוקבים במתח בשבועיים האחרונים אחר סדרת הגמר הסופר דרמטית ב-אן.בי.איי אשר הולכת ומתקרבת לקיצה. מבלי להיכנס לשאלה המיותרת מה יותר מעניין או מותח, מה שבטוח שעוד מיליוני אמריקאים ועוד מיליונים בכל העולם יעקבו מקרוב אחר המייגו'ר השלישי של סבב ה-pga, אליפות ארה"ב הפתוחה, שתחל מחר (חמישי) ותימשך לאורך כל סוף השבוע. והאמת, שלא צריכה להיות כל סתירה בין הדברים. חובבי הספורט והאוהדים שיצפו במשך שעות היום בשידורי הגולף, יוכלו לצפות במשחק בשעות הערב במשחק הכדורסל ולא צריכים להיגרר לדילמה מה קודם למה.

השנה נערכת אליפות ארה"ב הפתוחה, ה – 119 במספר, באחד המגרשים המפורסמים והמדוברים ביותר בעולם, ב – PEBBLE BEACH. רבים מכירים היטב את כביש מס' 1 הארוך והיפיפה בקצה החוף המערבי, חלק גדול ממנו מצוי על שפת האוקיינוס השקט וחוצה את סן פרנציסקו הלאה לצפון מדינת קליפורניה. אחד האזורים שבהם עובר הכביש, וייתכן מאוד שהוא מהמתויירים שבהם, הוא באיזור העיירה כרמל (Carmel) שמעליה ממוקמת העיירה המפורסמת, מונטריי. בלשון הארץ הקטנה (באופן יחסי) שיוצאת לאוקיינוס בין כרמל למונטריי מצויים מספר מגרשי גולף מהמצוינים ומהמוכרים שבארה"ב.. מלבד Pebble Beach תמצאו שם גם את מסלולי הגולף: Cypress Point club, The links at Spanish Bay, Poppy Hills Golf club  ואחרים, חלקם ממוקמים על כביש פנימי יותר, עוצר נשימה, בסמוך לאחוזות ובתים יוקרתיים, ואשר מוכר גם בשמו .17th Mile Dr. מומלץ ביותר לדעתי.

במסלול זה שוחקו בעבר מספר אליפויות ארה"ב. בתחרות האחרונה בשנת 2010 ניצח האירי, גראהם מקדואל וסיים בצורת בת 40 שנה של אי זכיית שחקנים אירופיים באליפות. עשר שנים קודם לכן, היה זה טייגר וודס שהציג את תצוגת המייג'ור המוצלחת ביותר בהיסטוריית הזכיות שלו לאחר הביס את המגרש והשחקנים בהפרש של 15 (!!!) חבטות מהמקום השני.

מלבד יופיו של המגרש, שמספר גומות בו משוחקות ממש על הצוקים עם חבטות בכיוון האוקיינוס, ראוי לציין כי בשונה מרב המגרשים בסבב, מדובר ב – Public Course, כך שאם יתמזל מזלכם ותוכלו למצוא Tee Time (זמן משחק) פנוי וגם תהיו מוכנים להיפרד מחמש מאות דולר עבור דמי משחק, גם אתם תוכלו להשוויץ ששיחקתם במסלול האגדי. אגב, למי שאין חשק ויכולת להגיע עד לקצה השני של העולם, אני ממליץ על מסלול גולף קרוב יותר בסגנון דומה, Taracian Cliffs, שממוקם על צוקי הים השחור לא רחוק מורנה, בולגריה. המסלול, בתכנונו של שחקן העבר האגדי, Gary Player, כשמו כן הוא, ממוקם על צוקים ושפת הים, כך שבכל 18 הגומות במגרש אתה רואה את הים (זה נדיר). יש אפילו גומה אחת (מספר 7) ממנה צריך לחבוט 180 מטר מה – tee box שממוקם בתוך הים חזרה אל הצוקים ולאחר מכן המכה השנייה (אם צלחת את הראשונה בשלום) צריכה לנחות על גרין בגובה של 100 מטר…

ובחזרה לאליפות. בכל שנה, באזור חודש פברואר, מארח Pebble Beach תחרות קבועה של הסבב. בשנים האחרונות מדובר בתחרות מסוג PRO – AM, כלומר מקצוענים שמשחקים יחד עם חובבנים אם כי תחרות בין המקצוענים עדיין תחרות נפרדת בפני עצמה. השנה אגב זכה בתחרות חביב הקהל, פיל מילקסון, לו זו הייתה זכיה חמישית בסה"כ בתחרות מה שמסביר את הכינוי שכבר הודבק לו לפני שנים: Monterey Mickelson.

אלא שעם כל הכבוד להישגיו ההיסטוריים של פיל מיקלסון באיזור מונטיריי, תחרות יו. אס. אופן זו כבר אופרה אחרת לגמרי. למרות שמדובר על אותו מגרש, למעשה מדובר בתנאים שונים מהותית מהתנאים הרגילים והמוכרים או שכפי שקוראים בשפה המקצועית –  setup שונה לגמרי של המגרש.

לאיגוד הגולף האמריקאי (USGA), שמארגן את האליפות, יש נטייה, במיוחד בשנים האחרונות להקשות את תנאי המסלולים באופן קיצוני עד לעתים בלתי אפשרי. דוגמא מובהקת לכך היא כיסוח הגרינים ברמה כה קיצונית שהופכת אותם לחלקים כמעט ברמה של רצפת שיש, כך שהכדורים הנופלים עליהם לא מסוגלים לעצור וממשיכים הלאה, ותהיו בטוחים שהמקצוענים יודעים מצוין להכות את הכדור עם spin כדי שיעצור על הגרין אבל עדיין זה לא מצליח להם עם הגרינים החלקים – מה שמעצים אצלם את תחושת הייאוש והביקורת (שיש בה מידה לא מבוטלת של צדק) שלהם על המארגנים, במיוחד בחמש השנים האחרונות. הפעם מחכה לשחקנים עוד משוכה קשה – אזור הצמחייה הסבוכה (מה שנקרא ה – rough) הולך להיותrough   במיוחד. לאחר חבטה לא מדויקת, שמפספסת את הגרין או ה – fairway יכול השחקן למצוא את הכדור שלו קבור בסבך לא הגיוני של דשא ארוך, שאפילו מכת יציאה משם היא הצלחה לא מובנת מאליה. אין ספק שאם מוסיפים לכל זה את העובדה שמדובר במגרש עם שטחי הגרינים הקטנים ביותר בסבב, שם המשחק הולך להיות דיוק, דיוק, דיוק. רוצה לומר, לבעלי החבטות הארוכות ביותר לא יהיה בהכרח יתרון על יתר השחקנים.

כנסו לסרטון הבא לטעימה קטנה מהמגרש:

למעשה, שם המשחק בתחרות הוא הישרדות. אם ללמוד מתוצאות השנים האחרונות, השחקנים יהיו מאוד מרוצים אם יצליחו לסיים כל גומה ב – par בתנאים הקשים של המגרש ותוצאות השנים האחרונות מוכיחות כי המשימה לסיים ארבעת ימי תחרות ב – even par היא כמעט בלתי אפשרית לרובם. ייתכן ובאיגוד הפיקו לקחים מביקורות העבר, באופן שתנאי המגרש, לפחות במה שנוגע למהירות הגרינים, יהיו הפעם הוגנים יותר, אך קרוב לוודאי שיימשך הקו הכללי של הקשחת התנאים, מכיוון שאני לא סבור שהמארגנים ירצו לראות תוצאות נמוכות (טובות) מדי באליפות.

לפני כל תחרות, בוודאי תחרות מייג'ור, עולים לאוויר שמות של זוכים פוטנציאליים ובורסת ההימורים חוגגת. כמובן שהספקולציות מושפעות, בין היתר, ממונטום מסוים של השחקנים. ולברוקס קפקה יש אחלה מומנטום שבעולם: הוא השם הכי חם היום בתחרויות המייג'ורס עם שתי זכיות רצופות באליפויות ארה"ב האחרונות + שתי זכויות רצופות באליפות ה- pga (האחרונה לפני חודש), כלומר ארבע זכיות מתוך שמונת המייג'ורס האחרונים בהם השתתף. הישג מדהים, מטורף ממש. תוסיפו לזה את המקום שני בתחרות המאסטרס באפריל, היותו המדורג הראשון בעולם ורמת המשחק הפנומנלית שלו לפני חודש ב – Bethpage תקבלו לכאורה את המועמד המוביל לזכיה.

ברוקס קפקה. מאוד בטוח עצמו ואפשר להבין למה

אם נרצה לערער במקצת על הדומיננטיות של קפקה אפשר לציין שהשחקן היחיד והאחרון שהצליח לזכות באליפות ארה"ב שלוש פעמים ברציפות היה אי שם לפני יותר ממאה שנה (ווילי אנדרסון בשנים 1903-1905). עוד נתון מעניין שהשתתפות אחת ויחידה של קפקה במגרש הזה הייתה בתחרות בשנת 2016 אז סיים במקום השמיני.

רבים רואים דווקא בדסטין ג'ונסון כמועמד המוביל. תוצאותיו עד כה השנה מצוינות וכוללות זכיה וסיום במקום השני פעמיים (לרבות באליפות הסבב האחרונה אחרי קפקה). הוא כבר הוכיח עם זכייתו באליפות ארה"ב ב – 2016 (המייג'ור היחידי שלו) שהוא מסוגל להתמודד עם התנאים הקשים ביותר והוא כל הזמן נמצא למעלה באזור ההתמודדות על הזכיה. כולם יודעים שדסטין שווה הרבה יותר ממיג'ור אחד והתחושה היא שהזכיות הבאות שלו בהישג יד. מצד שני, לך תדע בגולף מה מחכה לך.

דסטין ג'ונסון חוגג זכייה יחידה במייג'ור. ישמח לשחזר את התמונה הזו השבוע

והגענו לטייגר וודס. בגיל 43 מגיע שלוש פעמים אלוף ארה"ב למסלול גולף שכבר כיכב בו בעבר (בשנת 2000). בשנת 2010 סיים את האליפות במקום הרביעי והגיע מוקדם השבוע למגרש להתאמן ולהתכונן בצורה המיטבית ביותר מבחינתו. אבל אצל טייגר וודס המחודש יש תחושה שאם הוא לא מתחיל טוב את היום הראשון, קשה לו להיכנס לתחרות בימים הבאים. כך קרה גם לפני חודש שלא עבר את ה- cut באליפות הסבב. לפני שבועיים הציג יכולת סבירה בתחרות ה – Memorial וסיים במקום התשיעי. לשאלה איזה טייגר וודס יגיע לאליפות – זה של המאסטרס או זה של אליפות ה- pga, סבורים רב "המומחים" שיגיע טייגר מוכן ובכושר טוב יותר וסבורים שהמסלול  הזה דווקא עובד לטובתו מבחינת הסיכויים. כבר הספקנו לשכוח, אבל זה לא מובן מאליו שטייגר וודס נוטל חלק פעיל ומסודר בסבב אז קודם כל נגיד תודה שאלוהי העניין והרייטינג משחק ועוד אחד הפייבוריטים לזכייה. אגב, וודס יזכה השבוע "לברך לשלום" את ה – caddy האגדי שלו, סטיב ווילאמס, לאחר שהאחרון נקרא לדגל לשאת את מחבטיו של השחקן האוסטרלי, ג'ייסון דיי. וויליאמס, שהודיע למעשה על פרישתו מהמקצוע כבר לפני שנה ויותר, ידוע ביחסיו העכורים עם וודס, לאחר התפוצצות הפרשיות השונות של טייגר.

השנה: 2000. טייגר וודס וסטיב וויליאמס באליפות ארה"ב בהופעה בלתי נשכחת

הגענו לרורי מקילרוי, גם הוא אלוף ארה"ב לשעבר (2011). אי אפשר להתעלם ממנו לאור זכייתו בסוף השבוע האחרונה באליפות קנדה הפתוחה, לאחר שביום האחרון "פתח מבערים", סיים את התחרות ביתרון של שבע חבטות מהמקום השני וקינח בחגיגות אליפות מוקדמת של הראפטורס. זו הייתה זכייתו השניה העונה בסבב לאחר ניצחונו בטורניר ה – players מוקדם יותר השנה. מאחר וגם גולף הוא משחק של מומנטום ואם רורי מצא ביום ראשון האחרון את קצב המשחק הטוב שלו, אז כדאי לקחת את סיכוייו ברצינות אם כי "לשבור" את הסטטיסטיקה של שני ניצחונות רצופים בסבב הכוללים מייג'ור זו משוכה גבוהה ביותר.

בפעמים האחרונות הזכרנו את התקופה הרעה והארוכה שעוברת על ג'ורדן ספית', שמשנת 2017 מחפש את טעם הניצחון בתחרות. ובכן, לאחר שבחודשים הראשונים של העונה המשיך בהופעות הצולעות שלו, במונחי ספית', לפתע משהו התעורר אצלו בחודש האחרון עם שלוש top 10 ומקום שלישי באליפות ה – pga. אם יצליח להשאיר את הכדור על ה – fairway באחוזים גבוהים יותר ממה שניפק לנו בשנתיים האחרונות, הוא בהחלט מועמד ראוי.

שחקנים נוספים שכדאי לפקוח עליהם עין השבוע: פטריק קנטליי האמריקאי – זכייתו בממוריאל לפני שבועיים ותוצאותיו המצויינות מתחילת השנה, גם במייג'ורס, העלו אותו כבר למקום השמיני בעולם.

ברנדט סנדיקר בגלל הניסיון והרקורד המצוין באליפויות ארה"ב.

ג'סטין תומאס בהחלט ברמה של שחקן על שיכול להגיע בזמן הנכון ועם רקורד של נצחונות במייג'ורס.

יהיה מעניין לראות אם פרנצ'סקו מולינארי, זוכה הבריטיש אופן שנה שעברה, מסוגל לשמור על יכולותיו הטובות בתחרויות המייג'ורס, במיוחד כאשר יכולת הדיוק תשחק תפקיד מרכזי.

פול קייסי האנגלי בגיל 41 ירצה לזכות במייג'ור ראשון במסלול ששיחק עליו היטב בשנים האחרונות.

 

ציוותים מעניינים למעקב ביומיים הראשונים של התחרות:

  1. טייגר וודס/ג'ורדן ספית'/ג'סטין רוז: אוקיי. לרגע חשבתי שטייגר יכול לנשום הפעם לרווחה לאחר שב – Bathpage צוות יחד עם ברוקס קפקה ביומיים הראשונים ומיד ראה ענן אבק מתרחק ממנו. שלושת השחקנים הם שחקני על, שכל אחד מהם יכול למשוך את השלישייה ושדה השחקנים כולו.
  2. ברוקס קפקה/פרנצ'סקו מולינארי/ויקטור הובלנד: בגלל השניים הראשונים, ששיחקו יחד גם באליפות ה-pga לפני חודש ובגלל שקפקה ימשוך, לפחות בהתחלה, את מירב תשומת הלב.
  3. פיל מיקלסון/דסטין ג'ונסון/גראהם מקדוואל: נתחיל בשאלת טריוויה: מיהו השחקן יוצא דופן? תשובה: זה שלא זכה מעולם באליפות ארה"ב (ולכן גם לא השלים slam), מר מיקלסון. שני האחרים אמנם זכו רק במייגו'ר אחד – אליפות ארה"ב. ממקדוואל אין ציפיות אבל דסטין (בגלל היכולת והכושר) ופיל (בגלל הניסיון ורקורד מוכח במסלול) יכולים לתת הצגה.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. PEBBLE BEACH הוא גיהנום לגולפאים. מצד אחד הנופים מדהימים עם הסלעים וכלבי הים, אבל מצד שני הרוחות, והפחד המנטלי לנחות במימי האוקיאנוס עושים ממשטח הגולף הזה חלום הרפאים של המקצוענים.
    אני דווקא לא חושב כמוך בקשר לטייגר כי אחת החולשות שלו היא לחבוט עם הדרייבר ישר ולא להנחית את הכדור ב-ROUGH. כאן זה עלול להיות כדור במים, וטייגר ידוע ביכולתו לעלות על עצמו במקרים האלה.
    כיף של פוסט שמסביר כה טוב לחסרי הנסיון קצת ממה שמצפה לנו ממחר (היום) עד יום ראשון.
    כל העסק נמצא רק איזה 200 ק"מ מהמשחק הלילה.

  2. מדהים אותי שעדיין טייגר הוא המועמד השלישי של סוכנויות ההימורים לזכייה באליפות. במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא לא הציג יכולת של שחקן טופ-10 מאז שזכה במאסטרס. נכון ההילה עדיין שם, אבל זה כבר מוגזם…

להגיב על בן לבטל

סגירת תפריט