קרי, אבל מתרגלים / יניר רובינשטיין

קרי, אבל מתרגלים / יניר רובינשטיין

מאיפה להתחיל? זה יהיה פוסט ארוך. אני מסיים שבוע מטורף עם 7 פוסטים מחוף לחוף. יום מטורף שהתחיל בעבודה (האמיתית) ונמשך אל תוך השעות הקטנות של הלילה, כולל ראיון אחרון אחרי 1 בבוקר עם רצ'ל ניקולס מ-ESPN. מספיק חומר לחמש כתבות, חומר למחשבה לימים, ואדרנלין לשנה.

קרי, אבל מתרגלים. למי שלא מכיר, אחד המערכונים הטובים ביותר של החמישייה, קלאסיקה ישראלית לפנתיאון:

ובכן, מה כבר לא נאמר על סטף קרי? אך במו עיניי ראיתי את אחד השחקנים המדהימים בחיי. קוואי נתן ריצה שלא מהעולם הזה – 10 נקודות בפחות משתי דקות, וטורונטו מובילה 97-103 עם קצת מעבר לשלוש דקות לסיום. ואז ניק נרס עושה את טעות חייו ולוקח שני פסקי זמן רצופים. בזמן אמת זה נראה לי כמהלך התמוה ביותר ממנו במשך כל הפלייאוף. אתה מוביל, אתה רץ, אתה בדרך לדרוס את האלופים, ויתרה מכך: להם נותר רק פסק זמן אחד שהם חייבים לשמור לסיום. תן להם לנסות לחזור מפיגור מותשים. במקום זאת נתת להם חמש דקות לנוח, להתאוורר, להתארגן, ולהירגע (וגם לקהל). למה?!? ואז, סטף קרי, אלוף אמיתי, כשאתה נותן לו חרך, פתח קטן של תקווה, הוא יטרוף. הוא ישרוט. הוא ינצח. הוא חי בשביל הרגעים האלה. זה מה שנקרא ניסיון של אלופים. ראלף קליין לא היה לוקח פסק זמן. אוברדוביץ' גם לא. לניק, עם כל הכבוד שיש לי אליו (ויש המון, כמו שאתם יודעים) עוד יש כמה דברים ללמוד. מעניין אותי מה סקאריולו חשב על כך. ואנחנו, שצופים בקרי כבר חמש שנים בשיא הקריירה שלו, מתרגלים לרמה הבלתי נתפשת הזאת.

שני פסקי הזמן שטורונטו תזכור בימים הקרובים. שאלתי גם את דני גרין וגם את איגי על שינוי המומנטום מפסקי הזמן הארורים האלה:

תודה ללארי. לארי, אוהד יהודי של טורונטו שפגשתי במקרה אירח אותי במושב פנוי שהיה לו באחת השורות הראשונות, תודה רבה, לארי! הוא אוהד כבר 24 שנה, מאז הקמת המועדון באותם מושבים:

קנדה התגייסה. האוהדים כאן הם גרסת הרטרו של האוהדים באוקלנד. הגעתי לאולם 6 שעות לפני המשחק והיה תור של קילומטר של אנשים, כעמדו בגשם כמו חסרי דיור, וחיכו לא להיכנס לאולם (!) אלא רק להיכנס לפארק היורה (Jurassic Park) ולצפות במשחק בקור ובגשם! אווירה מטורפת באולם עצמו. רועש פי 5 מאשר בסן פרנסיסקו. ורועש גם כשהקבוצה בפיגור. בקיצור הכי קרוב ליורוליג שתמצאו באמריקה (סליחה, קנדה).

טיילת. איזו עיר. אתה נוחת ותוך חצי שעה אתה באולם עם רכבת נוחה, שקטה וזולה. חמש דקות מהאולם אתה על טיילת כיפית עם מסעדות, מוזיאונים וחנויות. אם אתם באים למשחק וצריכים איזה ביס כמו שאומרים באנגלית, אופציה יעילה היא Amsterdam Brewhouse על המים עם נוף נהדר ואווירה מצויינת. האוכל סביר, אבל העיקר location location:

הפציעה. קולגה שלי מהפיליפינים תפס את הרגע לפני הפציעה של דוראנט. אולי מנחם יצליח לראות בתמונות את התנועה הספציפית שגרמה לקרע באכילס. רגע לפני התמונה הזאת דוראנט לקח את רגל ימין הרבה לאחור ואז ניסה לצאת משם בלי המון תמיכה מרגל שמאל:

photo credit: Ponciano Melo

 

אכזבה. מדינה שלמה עצרה את נשימתה והאכזבה הייתה מטורפת. 15 שניות שיכלו לשלוח את כל העיר לחגיגות מטורפות. ככה זה כדורסל. ודווקא פה ניק לא לקח פסק זמן. לך תבין. היה ברור שיעשו דאבל על קוואי. אך כיוון שלא היה תכנון הוא פשוט קיבל את הכדור גבוה בלי שום חסימה, שום פיק-אנד-רול, או אפילו חסימה כפולה. טעות נוספת של ניק נרס. ככה לא מנצחים.

לפני המשחק פטפטתי עם מיודענו סטיפן א'. הוא זוכר את הראיון איתו.

ומי לא היה באצטדיון? כמובן דרייק, עיתונאים מוכרים כמו Brian Windhorst, רצ'ל ניקולס, כוכבי עבר של טורונטו:

Chauncy Billups, Jalen Rose, Vince Carter

 

כוכב קנדי עכשווי של דנבר:

Jamal Murray

 

ואח של (שהגיע על קביים):

Pau Gasol

 

כמעט הגיע להפועל ת"א. לפני המשחק שחקני שתי הקבוצות כאילו בלעה אותם האדמה, אי אפשר למצוא אף אחד בחדר ההלבשה. ואלה שכן נמצאים מסרבים להתראיין. אך אלפונזו מקיני הסכים בסופו של דבר לפטפט קצת:

ד"ש מרצ'ל ניקולס. בסן פרנסיסקו היא אמרה לי: עכשיו אני עובדת חבוב, אבל תפוס אותי מתישהוא בתעלה ונתארגן על ראיון קטן. אז ב-1 בבוקר (לילה), אחרי יום ארוך מאוד, היא שמה את החיוך המפורסם שלה ודיברה על מה מניע אותה:

שלוש וחצי בבוקר, סיימתי את הכתבה. עוד ארבע שעות ממריא חזרה לוושינגטון. כבר סיימתי חפיסת שוקולד להישאר ער. נשארנו רק אני, הפיליפיני ועוד אחד בחדר המדיה (והמנקה). כמה פרוסות פיצה קרה על השולחן, ובעיקר חוויות לנכדים ולנינים. איזו שנה. לפני שמונה חודשים בקושי יכולתי לפתוח את הפה בחדר ההלבשה מרוב התרגשות, והיום זרקתי שאלה לסטיב קר בלי להתרגש:

כל זה לא היה אפשרי ללא אימייל אחד למנחם לס לפני בערך שנה וחצי. מנחם פירגן, מנחם עודד, מנחם נתן יד חופשית כמו שאף עורך בעולם לא נותן. אני רוצה להקדיש את הסיקור הזה למנחם ולמפעל המדהים והייחודי שנקרא הופס ישראל. וכמובן, תודה לכל הקוראים והמגיבים לאורך השנה וחצי האחרונות. תודה, חברים.

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 78 תגובות

    1. באיחור אז אני ניכנס הנה כדי לא ללכת לאיבוד:

      נפלא יניר. לא יכול היה להיות לנו שגריר טוב יותר. וסחטן על הראיוטן עם מיצ'ל.
      הבאת את טורונטו לתל אביב, ולגרינוויל!

      1. יניר ימלך
        יצאת ענק גם על כל הדיווחים ששווים כל סנט שהשקענו וגם על הפרגון לאבא של כולנו מנחם לס.
        אין עוד אתר כזה בארץ ואולי מעטים כמוהו בעולם, לתפארת מדינת ישראל.

        1. מנחם אתה מטעה בגדול ! "כשעם 15.6 שניות לסיום וכל מה שהיא צריכה זה סל מסכן אחד (מה בקשר לכדור למרק גאסול תחת הסל כשדריימונד גרין הוא הגבוה היחיד בהגנה? מה בקשר לשרטוט תרגיל כניסה לקוואי לינארד שיסתיים בסל או פאול?), היא מבזבזת את כל השניות בכדורסל-לא-כדורסל וכל מה שהיא מצליחה לעשות זאת זריקה חסרת משקל וחסרת סכוי מהפינה,
          שממילא
          איחרה
          את
          הזמן.
          הזריקה היתה בזמן בזמן בזמן בזמן. נא לא להטעות . בבקשה

      2. מנחם אתה מטעה בגדול ! "כשעם 15.6 שניות לסיום וכל מה שהיא צריכה זה סל מסכן אחד (מה בקשר לכדור למרק גאסול תחת הסל כשדריימונד גרין הוא הגבוה היחיד בהגנה? מה בקשר לשרטוט תרגיל כניסה לקוואי לינארד שיסתיים בסל או פאול?), היא מבזבזת את כל השניות בכדורסל-לא-כדורסל וכל מה שהיא מצליחה לעשות זאת זריקה חסרת משקל וחסרת סכוי מהפינה,
        שממילא
        איחרה
        את
        הזמן.
        הזריקה היתה בזמן בזמן בזמן בזמן. נא לא להטעות .

  1. תענוג! אתה חי את החלום אבל זה לא מוריד מהרמה המקצועית. בפעם הבאה שאני אגיע אתה כבר תוכל לשמור לי מקום לידך בשורות הראשונות
    🙂

  2. אין ספק שהוספת עבורנו המון לסדרת הגמר ולבטח צברת חוויות מדהימות!! ראיון ענק עם מקיני, אשכרה כמעט חתם בהפועל

  3. כל הכבוד! אחלה עבודה!!

    רק דבר אחד פספסת ואני חייב לשמוע- השריקות בוז אחרי הפציעה של דוראנט והנפנופים לשלום.
    מה ראית מהצד שלך??

  4. יניר, קודם כל תודה על כל הכיסוי. אני רואה את מסיבות העיתונאים כבר לא מעט שנים והעיתונאי שהכי מעצבן אותי כבר המון זמן זה מרק שוורץ. איכשהוא שה מרגיש שאף אחד לא רוצה לשבת לידו במסיבות העיתונאים והוא תמיד נראה כל כך מלא מעצמו ושואל את השאלות הכי מעצבנות.
    האם הוא באמת כזה?

          1. קשה להסביר. תנסה קצת לעקוב אחריו, הוא שואל על מנת לשאול לא כדי לקבל תובנות חדשות.
            ללברון יש בכלל מערכת יחסים איתו.

          2. מה ESPN מרוויחים ממנו?
            אפשר להגיד שהוא מנסה להיות קליקבייטי, בייליס\סמית' סטייל, אבל הוא פשוט כושל בלהוציא תגובה מתאימה מהשחקנים, שמקפצים בזלזול מופגן מעל "הפצצות" שלו. הייתי אומר שאפשר להעריך אותו על היכולת לשאול שאלות מטופשות כל כך, לחטוף כל פעם מחדש, ועדיין לחזור יום אחרי יום עם אותה גישה דושית בלתי נסבלת, אלא שמשום מה ESPN מעודדים אותו להמשיך ככה ולא מנסים לגרום לו להפסיק. אז מה הם מרוויחים מעיתונאי ששואל שאלות פילר מעצבנות שאפילו לא משיגות יחס?

  5. היום למדתי לאהוב את קווין דוראנט.
    אחרי שנתיים שהוא פוגע במשחק היפה של הווריורס וגורם לי לדילמות.
    היום הוא הוכיח שהוא אדם אחר לגמרי.
    שחקן נשמה שיקריב הכל בשביל ניצחון.ניצחון.ניצחון
    יש שחקן היסטורי שזה לא מה שעניין אותו??
    גם השטויות בטוויטר והריבים עם עתונאים פתאום נראים לי כמו התנהגות של שחקן שמשחק עם הלב

    1. לא ההנתי למה הוא מתייחס לכמה עיתונאים רפי הבנה אלא אם כן הוא אוהב לעשות טראש. אם הייתי שחקן גם הייתי עושה טראש בשביל הצחוקים אבל מי בכלל היה שם על עיתונאים😎
      אני מקווה שקאפסנייק יהיה בריא ויחזור לשיאו חבל לאבד אותו ככה.
      לברון היום מבקר בראשמור חחח קרי נשאר עם 3 דוראנט עם 2.

  6. שמע יניר, אומר את זה חד וברור:
    הסיקורים שלך היו לעילא ועילא, משובחים ברמות ואני חייב לומר שקראתי, ראיתי והקשבתי לראיונות ולדרך בה כתבת, ולסיפורים הקטנים, ולהשקעה העצומה, ולכבוד שנתת למי שמגיע, ומכאן, מהצד השני של הדף אני רוצה להגיד לך תודה בשמנו, בשם כל מי שקר את החוויות שעברת וכל כך היטבת להעביר.
    יש דרך לעשות דברים ויש את הדרך אותה אתה עשית – אין ספק שנתת לא פחות ממה שדוראנט נתן, נתת את עצמך.

    תודה חביבי, יישר כח

  7. יניר. לאורך כל הפלייאוף בכלל ובפרט בסדרה הזאת הפצצת עם שאלות מעולות ובמקום. הכנסת לנו הקלטות מעולות והוספת כיוון חדש ומעולה לסיקורים.
    תודה רבה לך!
    מקווה שנהנת ותמשיך להנות!

  8. מעולה יניר הבאת סיקור קטלני לפיינלס היה תענוג לקרוא. מקווה שהלל יקבל הזדמנות לגיים 7 מגיע על העונה שעבר עם הראפס. בכלל בא לי שקאווי ירים על הכתפיים את הלל שלנו בחגיגות האליפות😎

  9. יניר, במשך שבוע עשית עבודה מהממת. הלוואי עליי לעשות רבע מהעבודה הזאת. – הגישה שלך לשחקנים, השאלות שלך, התובנות והיכולת להביא את המגרש אל הבית היא מדהימה.
    כל הכבוד!

  10. מצטרף למחמאות של כולם. הסיקורים שלך היו פשוט מעולים ומהנים לקריאה. גם התמונות היו מצוינות וכמובן הסרטונים. כל הכבוד על העבודה הסיזיפית, התוצרים שלך בהחלט הוסיפו לסיקור הכללי של הסדרה המשוגעת הזו בחיים שלי כרגע 🙂

  11. נפלא יניר. לא יכול היה להיות לנו שגריר טוב יותר. וסחטן על הראיון עם מיצ'ל.
    הבאת את טורונטו לתל אביב, ולגרינוויל! הראאיונות שלך מצויינים. קול ברור, בטוח, ושאלות המעוררות רצון לענות, ולא השאלות הבנליות הרגילות.
    עכשיו כולם מבינים שהתרומות של כל כך הרבה גולשים היו עבור מטרה שהושגה במלואה.
    תודה יניר.

  12. מדהים. ותודה על המאמץ והפרפור מאחוריי הקלעים למצוא סיפור. ממש מופת ודוגמה.
    נ.ב- אני לא סובל את רייצ'ל ניקולס. קאסידי הובארת' היא המלכה האמיתית ודוריס בורק גם נחמדה.

  13. שאלה מהירה שלא קשורה ב100%
    החוזה של דורנט היה לשנה עם אופציה להארכה שלו?
    אז אם הפציעה שלו תשבית אותו לשנה הוא יכול להשאר בווריורס גם אם הם לא רוצים, לא?

  14. ביקורת בונה לטרכמן:
    לעשות ראיון עם דוריס ברקס כדי שנוכל להשוות
    ולצלם יותר את האוכל..
    בכל זאת אנשים תרמו מכספם.

להגיב על טייס אוטומטי לבטל

סגירת תפריט